אתה יודע אפשר לבוא אליו בהרבה תלונות, אבל פה אתה לא בכיון. ההנהלה הודיעה לו שהוא לא ימשיך בתפקיד עוד לפני שהמשחק נגד באיירן התחיל.
אי אפשר להתפטר שההנהלה מפטרת אותך לפני רק לא מספרת על זה לאף אחד…
אתה יודע אפשר לבוא אליו בהרבה תלונות, אבל פה אתה לא בכיון. ההנהלה הודיעה לו שהוא לא ימשיך בתפקיד עוד לפני שהמשחק נגד באיירן התחיל.
אי אפשר להתפטר שההנהלה מפטרת אותך לפני רק לא מספרת על זה לאף אחד…
מתפטר - אין פיצויים
מפוטר - יש פיצויים
נכון זה מביך לברסה לחטוף תבוסה וזה ״הוגן״ לאוהדים שיתפטר, אבל הבחור נשאר כנראה ללא עבודה לזמן הקרוב וכנראה שהוא ישמח לעוד כמה מיליונים האלה.
הקריירה של סטיין וולוורדה נעצרה. שניהם עוד לא אימנו באף מקום מאז הפיטורים שקרו לפני עונה וחצי ו2 עונות.
כולכם פה מסכימים שהאשם העיקרי במצב הקבוצה הוא ברטומאו. ברטומאו אבל לא פגע רק בכם, אלא גם בהם. באשמת ברטומאו הם נכשלו בעבודתם וכרגע אין להם ביקוש.
חוץ מזה, למה משחקנים שמחזיקים בחוזה לא מצפים לעזוב כי הם מבזבזים לקבוצה כסף אבל במקרה של מאמנים הסטנדרט שונה?
המאמנים לא מתאימים? תפטרו אותם. אל תצפו מהם לתת להנהלה פרס על כך שגרמה להם להכשל ובנוסף דפקה להם את המשך הקריירה. זו בקשה פשוט לא הגיונית.
לא בא לפתוח דיון על למה וולוורדה או סטיין לא אשמים חלילה (כי הם גם לוקחים חלק באשמה), סתם מעניין אותי אם מישהו פה היה מתפטר בכזו קלות כדי לפרגן להנהלה שמשתמשת בו כשעיר לעזאזל.
אתה רואה שאתה מנסה לפעמים אתה צודק
בגדול, גב, השאלה הרלוונטית איננה מה אנחנו היינו עושים, אלא מה אנחנו רוצים.
אנחנו רוצים רומנטיקה. רוצים כדורגל. כזה שמגיע עם רגשות. עם קבוצה שהולכים איתה עד המוות. מאמנים ושחקנים שמזדהים עם המועדון וגם לוקחים אחריות. פחות שכירי חרב, יותר מתווי דרך.
אתה מבין, שוב ושוב בסיטואציות האלה, אתה ואחרים ששותפים לאג’נדה הזו שולפים את הפנקסים והמחשבון ושואלים את אותה שאלה - למה שמישהו יוותר על כסף.
האמת, לא מעניין אותי איזו תשובה תספק אותך.
בעולם שבו האנשים האלה הרויחו יותר ממה שאדם רגיל, בניו ונכדיו גם יחד לא ירויחו במשך כל חיי השושלת שלהם אני מתקשה להעמיק במחשבה איך הם ישרדו את החודש ללא מענקי נאמנות ופיצויי פיטורין למינהם. איכשהו, אני לא מרגיש שהם אלו שאני צריך לברך בפרנסה טובה כשיש מיליוני אנשים מתחת לקו העוני שגם עליהם אני לא מרבה לחשוב.
לא הצלחתי להבין למה אתה כל כך חרד לגורלם.
על כל פנים, אם הכדורגל יוגבל לרמת הפנקסנות הקרה, הרבה אוהדים יפסיקו ליהנות מכדורגל.
למה הדבר שקול? כמו לעשות סקס וכל הזמן לחשוב כמה קלוריות שרפת כשפימפמת פנימה והחוצה. יחליפו לך את האישה באמצע אבל אתה לא תשים לב כי אתה עסוק בלספור קלוריות.
שכח את המספרים ותהנה מסקס טוב.
תניח למספרים הקטנוניים ותן לנו ליהנות מכדורגל טוב. לא פחות חשוב, תן לנו ליהנות מכדורגל מרגש.
הפורום הזה, אין בו אוהדי הצלחות. כל מי ששרד עד לכאן, אוהב את בארסה בלב. עניינים שבלב לא קונים בכסף.
הדוד משה, אחרי ההשפלה שהייתה הפינאלה של עונה בה הוא לא הצליח להשתלט על חדר ההלבשה, היה צריך להתפטר. לחזור לחווה שלו ולהבין איך הוא מקדם את הקריירה שלו ברמה המתאימה לו (בהנחה שלא פוטר עוד קודם כמו שמשה עדכן).
אגב, שאלה קטנה - אני לא קורא בפורום שלכם, אבל סקרן.
יש לכם על הספסל / מושאל שחקן שיושב על משכורת עצומה ומגרד בביצים או פצוע רוב הזמן.
מבחינת הוולשי, הוא את הג’ובות שמובטחות לו בחוזה רוצה לקבל עד לאגורה האחרונה. גם אם הוא לא מצדיק את השכר הזה בעבודה פרופר.
אתה (אתם) כאוהדים לא מרגישים שום מרמור? באמת אתם נשארים במקום הקר העורך דיני הזה שאומר שיש לו חוזה וצריך לשלם לו את כל השכר?
לא היית רוצה לראות אותו הולך לקבוצה שבה הוא יכול לפרוח, תוך כדי שהוא משחרר לכם משבצת ושכר למישהו שיכול היה לפרוח אצלכם?
תחשוב על זה.
ודרך אגב, לשאלתך אם הייתי מתפטר במצב דומה, התשובה היא כן. פעמיים בקריירה כבר נהגתי כך. בשני המקרים שילמו לי שכר גבוה אבל נפח העבודה שלי לא הצדיק את השכר. בשני המקרים העדפתי לחפש עבודה חדשה ולא להשאר במקום שפיתם אותי יפה אבל גרם לי להרגיש כאוכל חינם (לא שככה אמרו לי, אבל אני ידעתי שזה המצב). פעם אחת שינמכתי שכר ופעם אחרת שדרגתי שכר. בשני המקרים ההחלטה לעזוב הייתה לפני הצעת השכר במקום החדש. בשני המקרים היה לי יותר חשוב לשמור את ההנאה והסיפוק מהעבודה מאשר השכר היפה על בטלנות.
ואם אני, יוסקה הקטן, יודע ללכת כשצריך ולא נאחז בקרנות מזבח מוזהבות - בין היתר כי אני בטוח בעצמי ויודע שאמצא משרה אחרת, אז יקחו נא אחריות כל מיני צנונים, ניימארים, מנכל"ים מזורגגים ועוד אוכלי חינם למינהם ויחפשו לעצמם עתיד טוב עם סיפוק מעשיה ולא מתחמנות והתמסכנות.
ברור שכן, אבל זה לא ריאלי. אני לא שונא את בייל על כך, בסופו של דבר הסיבה לחוזה הזה היא שבזכותו זכינו בתואר.
מקבל.
שמע, בגדול אני מסכים איתך והלוואי שכך היה מתנהל הכל, אבל איפה זה נעצר?
בסוף זה מצב לא הוגן לשחקן שכשהוא בשיא הוא כבול לחוזה וכשהוא לא בשיא אז הוא נזרק. זה שווה ערך לעבודה בה אין לך זכויות כשכיר.
די עם ענייני ה״יש להם מספיק כסף״. קח כל תחום בחיים, בן אדם מהטופ 100 בעולם בתפקידו (תכנות, כלכלה, עסקים, רפואה וכו…) כנראה שעושה כמויות של כסף. כך גם הכדורגלנים הללו.
בינינו אנשי העסקים הטובים בעולם עושים יותר מהם כנראה. מספיק להסתכל על רשימת 100 האנשים העשירים בעולם ולראות כמה מהם כדורגלנים (שגם כנראה הם עשו את רוב הכסף לא מכדורגל אלא מפרסומות והשקעות).
בכל אופן, דמיין מצב בו החוזה הוא דינמי. שחקן משחק טוב ומרוויח יותר וכשמשחק רע ירוויח פחות. זה נראה לך מצב בריא לקבוצה? מצב בו כל טעות של אלבה לוקחת כסף מאראוחו?
בנוסף מה בנוגע לפציעות? בסופו של דבר פציעות רבות נגרמות מהעומס של העבודה ואינן אשמת השחקן.
מה הפתרון בעיני? להכניס בחוזה סעיפים האומרים מתי ניתן לפטר מאמן. מתי ניתן לשבור חוזה.
לדוגמה: לאחר תבוסה בנוקאאוט בצ׳מפיונס בסכום כולל של 6 שערים.
לדוגמה: שכל שחקן יקבל משכורת יותר לפי בונוסים ופחות לפי שכר בסיס.
אבל שיהיה לך ברור, סעיפים לטובת המועדון יעלו את שכר הבסיס של השחקן, זה לא יהיה בחינם.
אלא אם תהיה פה מוסכמה שתכנס בבת אחת בכל הקבוצות.
אני מסכים עם הפתרון שלך, והוא הולך יד ביד עם המודלים שמקובלים בהייטק. מעבר לשכר הבסיס יש בונוסים שמשקפים הצלחה. באותה המידה, עובד שלא מקבל בונוס יפה על שנה טובה ילך לחפש מקום אחר (כשזה חוזר על עצמו, ולא אחרי שנה אחת). גם את זה עשיתי כשהרגשתי שההצלחה המקצועית שלי לא תורגמה לשכר באופן הולם.
אני מקווה ששכר השחקנים יושפע יותר מהצלחה עתידית ופחות מזרי הדפנה של העבר. קשה לי לראות שחקנים כמו פיקה יושבים על חוזי עתק עד גיל 36 ויותר, כשברור שהם כבר לא ישחקו כדורגל ברמה הזו בגיל הזה (בהסתברות גבוהה מאוד). במיוחד שאנחנו רואים שכל שחקן דורש את כל השכר שעליו הוא חתום בחוזה. לא הוגן בעיני, גם אם ההנהלה האיומה שהייתה פה היא זו שהציעה את החוזים האלה.
ודבר נוסף, כל המודל של חוזי שחקנים מעוות בעיני.
הייתי רוצה לראות מודל שמשקף יותר גמישות כלפי שני הצדדים, ובנוסף מוריד קצת את הכוח של הסוכנים. אבל זה כבר דיון לשעה אחרת…
עשית את הבחירה שלך, אבל יש אחרים שבוחרים לנהוג אחרת. חוזה צריך לכבד. גם המועדון וגם השחקן.
זכותו המלאה של ואלורדה להאחז בקרנות המזבח ולא להתפטר וחובת המועדון לעמוד בהתחיבות כלפיו, אבל זה לא אומר שאני צריך לכבד או להעריך את ואלורדה.
לצורך העניין וכתבתי את זה בעבר. אני לא מסתיר שאני הייתי מאלו שרצו להפרד מלואיס אנריקה. אבל אני תמיד יעריך את זה שאחרי התבוסה לפאריז הוא ידע לצאת ולקחת אחריות. וכן אני ידוע שבאופן רישמי הוא לא התפטר כי זה היה השנה האחרונה שלו בחוזה. אבל אם הוא היה רוצה להשאר ברתומאו היה נותן לו בשמחה.
הוא הבין שזה נגמר . לא חיכה להארכת חוזה (שהיתה מגיעה אליו אם הוא היה רוצה) לקח אחריות ועזב.
כתבתי את זה ישר אחרי האסון של אנפילד, אם ואלורדה היה לוקח אחריות. הייתי שומר לו כבוד. הוא איבד את זה שהוא נאחז בקרנות המזבח.
דרך אגב, אולי כלכלית זה השתלם לו. מקצועית הוא עדיין חסר עבודה.
אם ברתומיאו היה מחתים אותך על חוזה מפלצתי, גם אתה היית יושב בבית, תאמין לי…
העברתי את ההודעות לדיון חדש בפורום הכללי, מוזמנים