אני מסכים , אבל אני לא ישקר, רוברטו זה כבר גובל בועדת חקירה. לא יכול להיות שדאסט אחרי הקלאסיקו המצוין שלו מקבל ספסל.
אחרי ברתומאוout היה ברור שאני יהנה היום גם בלי קשר לתוצאה, אבל אני מוכרח להודות שהמשחק של היום מבחינתי היה הטוב ביותר בתקופת קומאן, גם אם יובה היתה חלשה והיא היתה חלשה מאוד, אבל גם ריאל היתה חלשה מאוד ועדיין קיבלנו בראש מהם… בברצלונה הנוכחית זה הישג לא קטן.
אני גם חושב שיובה הייתה חלשה מאוד. יהיה לנו קשה יותר מול אלאבס אפילו.
אני לא כל כך מסכים עם השבחים של דמבלה. שער מזליקי , וחוץ מזה זה אותו דמבלה מהיר ומטומטם.
פדרי - איזה שחקן, ורק בן 17.
ואי אפשר בלי גריזמן. היום היה לו משחק מצוין בסטנדרטים שלו. כלומר הוא תרם משהו. זה לא מספיק בשום צורה כדי שיועדף על מישהו אחר בהרכב.
וכמו שהזכירו קודם, מסי נראה קצת יותר מבסוט מהחיים, ואני גם שמח לראות חיבוק גדול שלו עם קומאן בסוף.
נצחון במחזור הבא ואנחנו מעשית בשמינית.
שער עם טיפ-טיפה מזל ו"פנדל מסי" (אני צוחק כמובן) בסיום ומצד שני הרבה הזדמנויות שהוחמצו, של מסי עצמו, של גריזמן שגם ניסה למסור בפעם אחרת למרות שהיה לבד (חוסר הביטחון צועק לשמיים). בהתחשב במצב זה היה משחק מצוין. אני חושב שקומאן קפא בקלאסיקו אבל הוא מחלק נכון את הדקות, הפתיע את פאטי וספסל את כולם. לא צריך להתנצל על זה שיובנטוס הייתה חלשה ובאיטליה תמיד קשה, היו דקות של הנעת כדור מצוינת. אם מסי הופך להיות ‘שחקן רגיל’, כי קסם הוא יעשה בכל משחק זו אכן בעייה. ביחס זלה שדמבלה לא רגיל…לשחק - היה בסדר גמור לדעתי, הבדל גדול בין המחציות.
לא יפה לרדת על מוראטה, הוא היה בודד שם ביובנטוס (כריסטיאנו המלך חסר), היחיד שהאמין שאפשר לנצח, הטריד את ההגנה, אני בטח לא שמח לאידו.
פדרי וגריזמן הוכיחו את מה שלא מעט מאיתנו טוענים פה במשך שנים.
במקום להוציא 135 על איזה גריזמן (או 160 על קוטיניו, או 140 על דמבלה) תפוצץ את מחלקות הנוער שלך בשחקנים כמו פדרי. בגריזמן אחד אפשר לקנות 27 פדרים. סגל שלם לבארסה ב’. ים יהלומים.
מספיק ש-10% מהם יצליחו להטביע חותם בקבוצה הראשונה, וקיבלת 3 שחקנים לעשור.
אגב, הם לא חייבים דווקא להיות בני 17 ולעלות 5 מליון. אפשר למצוא מציאות במחירים זולים כמו טר שטגן או אפילו אומטיטי בזמנו. או אסנסיו וקובו שויתרנו עליהם. רק צריך לשנות מדיניות.
אבל זה לא מתקרב להיות 10 אחוז. גם המעטים שנראו טוב בגיל הזה (אסנסיו, בויאן, חסה) עלולים להתפתח לבינוניות.
הבעיה עם גריזמן היא חוסר ההתאמה לקבוצה, לא עצם זה שהוא קראק. אם היו משקיעים את הכסף בניימאר או הזאר זה היה פיקס. מספיק להסתכל על ריאל מדריד בשביל להבין שחייבים את הגריזמנים ושהצעירים צריכים למצוא את הדרך להרכב בכוחות עצמם, דרך השאלות וכו’.
מצד אחד אתה צודק, מצד שני, ככה שיהיו לכם יותר צעירים שיתחרו על דקות אז כמות הדקות שכל אחד יקבל תקטן.
מסכים עם יוני מעליי, הבעיה היא לא הדרך של להביא קראק מוכח, אלא שאלת זהות הקראק.
גם סוארז הגיע בתור קראק, כך גם ניימאר ודה יונג.
הבעיה היא, כמו שטענתם תמיד, ששיקולים שאינם קשורים בכדורגל הכתיבו לכם את הרכש. אולי עכשיו זה ישתנה.
בתור אוהד ריאל מוכן לתת 3 צעירים בשביל קראק מוכח.
(מבחינת מחיר אשר מבוסס על הערכה, לא לתפוס אותי במספר המדויק)
ויניסיוס + רודריגו + רינייר = סאנצ׳ו
ויניסיוס + רודריגו + רינייר + בראהים = אופמקנו + האלאנד
ויניסיוס + רודריגו + רינייר + בראהים + אסנסיו = אמבפה
העניין הוא שגריזמן הוא דוגמה לקניה רעה שכולם ידעו שתהיה רעה. תאר לך שבמקומו היה מגיע:
סאנצ׳ו - שחקן אגף מוכח עם אשכרה עמדה שבה הוא יכול להשתלב בהרכב שלכם.
לאוטרו - לעמדת החלוץ שכה חסרה לכם.
2 בלמי טופ.
להשקיע בשחקן מוכח זה מעולה, הכל שאלה של מי ולאן. גם גריזמן היה יכול להצליח הרבה יותר בקבוצות אחרות. בכל קבוצה בה אין את מסי הוא יכול לשחק כפאלסו מצוין. או כחלוץ שני בקבוצה שמשחקת עם 2 חלוצים, או סתם כשחקן החופשי בהתקפה כמו מסי בכל התקופה שלא היה פאלסו (כל עוד רק 1 הוא חופשי זה עוד בסדר)
כמובן שזה לא חייב לסתור דקות לצעירים, ההפך, מבחינתי הצעירים יתפתחו בצורה טובה יותר לצד ותיקים. שחלק ישארו להתחרות על עמדה ולרוטציות ושחלק יושאלו. גם כרגע עם גריזמן שלמרות הרמה הוא תופס נתח דקות של קראק, וכמוהו גם קוטיניו, רוב הצעירים שלכם רואים כמות יפה של דקות. תמיד אפשר יותר, אבל צריך גם איזון.
“הגריזמנים” לא סותרים את השחקנים הצעירים. זה לא אחד במקום השני. בברצלונה זה הפך להיות כזה ולכן מסתובבים בקבוצה שחקנים שעלו לנו איזה חצי מילארד אירו בשביל כלום ולעומת זו שוחררו מספיק שחקנים צעירים טובים שיכולים היו לעזור לנו.
אפשר לקנות “שחקן מוכח” בעמדה מסוימת שזקוקה לתיגבור ואין לה פיתרון אבל גם לתת לשחקנים צעירים ומלה מאסיה בעמדות אחרות. יש מספיק דוגמאות לזה בברצלונה.
ברצלונה שולחים שחקנים להשאלות בגלל שהקבוצה רוצה להיפטר מהם ובגלל “כישורי הניהול הנהדרים שלה” אותם שחקנים איבדו כל ערך כלכלי, אין שום שיקול מקצועי בהשאלות האלו. לפחות אצלנו בקבוצה.
אין ערך כלכלי ושיקול מקצועי בזה אצלנו בקבוצה כי כל הניהול של ההעברות (ובכלל) היה כושל. מעשית, אפשר להרוויח מזה לא מעט. ריאל עשו מזה לא מעט כסף, ולפחות מידי פעם קיבלו שחקנים אחרי השאלה בה הוכיחו את עצמם, לטובה או לרעה, מה שהם לא יכלו לעשות במועדון האם, ואז יכלו לשפוט אותם יותר טוב.
התשובה היא איפושהו באמצע, כרגיל. אין שום בעיה לקנות “סוארס”, “ניימאר” או “דה יונג”, בהנחה שאין שחקן אחר מבפנים (או מציאה זולה יותר מבחוץ) שישתווה להם בזמן הקרוב. זה אפילו מבורך. אבל בברצלונה של השנים האחרונות עשו גם וגם - גם העיפו (או לפחות ניסו) את כל מי שהיה רבע סיכוי שיצליח, וגם קנו שחקנים לא מתאימים במחירי עתק ועם משכורות מנופחות. גריזמן וקוטיניו הרבה יותר צורמים לי מדמבלה, בדיוק מהסיבה הזו.
הערכה בלבד: כשקוטיניו הגיע ניבאו לו גדולות: “איזה יופי!” בניגוד לגריזמן שזה היה כישלון צפוי מראש - “למה?? (לעזאזל)”. לדעתי דמבלה גם כן לא מתאים לסגנון המשחק כי הוא שחקן של מתפרצות או כדור לרגל. ניימאר למשל למד לעשות תנועה. הטיעון העיקרי ואולי היחיד לרכישת דמבלה הוא התזמון ופאניקה מובנת מעזיבת ניימאר. דמבלה לטעמי הגרוע מהשלושה כי הוא זורק זין, לא מקצוען ופציע.
קצת יצאנו מדיוני המשחק ועברנו להעברות, אבל וואט דה הל -
לא יודע מי ניבא לקוטיניו גדולות, ואולי זה אפילו אני. אממה? אני לא מקבל על זה כסף, ככה שמותר לי להמר ב-150 מיליון על שחקן כזה, ולא לחשוב רבע צעד קדימה על חיזוק עמדות חשובות יותר, או השארה של צעירים מבטיחים.
במחשבה שהיא לא רק בדיעבד אחרי כמעט 3 שנים, אלא התחילה במקסימום קצת אחרי הגעתו (בטח כשהוא מגיע בינואר, פצוע לחודש, ולא יכול לשחק באלופות), הובן שהוא וברצלונה זה לא זה. לא כי הוא לא שחקן טוב, אלא כי פשוט קצת מיותר לזרוק 150-160 מיליון על שחקן שמשחק בדיוק איפה ואיך שאיזה שחקן בשם מסי כבר משחק.
היתרון העצום שיש לדמבלה על שניהם, זה שהוא הגיע לעמדה שאשכרה צריכה חיזוק. הוא נפצע? כן. הוא זורק? לפחות בעבר, נראה מה קורה עכשיו. הוא לא שווה את המחיר והשכר? אין ספק. אבל בניגוד לאחרים - הוא לפחות לא דורך ל-3 שחקנים על הרגליים בו זמנית, בכל משחק. עצם הקנייה של דמבלה הייתה נכונה, מה ששולם עליו ומה שיצא ממנו - ממש לא. זה עדיין יותר מקוטיניו וגריזמן. מה שכן - במצב שנכנסנו אליו אחרי עזיבת ניימאר, והפאניקה ששררה בהנהלה ובמועדון כאילו חייבים לשרוף את כל הכסף עליו + 100 מיליון ומהר - עוד יכלנו לקבל יותר גרוע מדמבלה.
בזמנו כשקנו את דמבלה וקוטיניו היה ברור לכולם שזה רכש מתוך פאניקה.
כמובן שאף אחד מאיתנו לא חשב אז שהם שווים את הכסף. לכן אם לשפוט אותם לפי המחיר, הם מראש לא היו שווים את זה. בטח עכשיו כשאנחנו חכמים בדיעבד, אבל גם אז זה היה ברור.
אז אם נתעלם מהמחיר, רכישת דמבלה הייתה רכישה טובה על הנייר. שחקן צעיר מאוד, שכבר הוכיח משהו, ובדיוק מהסוג שאנחנו צריכים. הביעה שלא בדקו מעבר. הוא היה זרקן גם בדורטמונד, היה לו ריב מתוקשר עם בעל הדירה, והסקאוטים של ברצלונה היו צריכים לדעת את זה.
קוטיניו - אני ראיתי בו את היורש של אינייסטה. אין לי מושג למה וולוורדה החליט שהוא קיצוני. לדעתי פיספוס ענק שלו, קוטיניו יכל לתרום לנו מקצועית כי בעונה הראשונה שלו הוא היה היחיד בסגל שמסוגל לעשות משהו קריאטיבי בלי העזרה של מסי.
זאת בעיה כלכלית גם להנהלה הבאה. הערך של לדמבלה ,קוטיניו, וגריזמן בספרים יורד ב 90 מיליון בשנה בערך, כך שזאת נקודת התחלה רעה למי שלא יבוא. ברטומיאו דאג יפה שליורשיו לא יהיה קל. ואם יישארו פה בשנה הבאה, יש גם את המשכורת. לא יודע לגבי דמבלה וקוטיניו, גריזמן עולה לבארסה 35 מיליון בשנה על פי פוטבול ליקס.
דמבלה הוא שחקן מצוין שהבעיה שלו היא הכשירות (משהו שלא יכלו לחזות) וחוסר מקצוענות (גם כן לא ניתן לחזות). זו קניה שעל הנייר היא בהחלט טובה.
קוטיניו מבחינתי קניה לא כזו רעה (על הנייר) כי אני תומך בניסויים של מעבר לכדורגל מושלם. כדורגל בו הקשרים הם שחקני התקפה מעולים גם כן שיודעים לעשות הגנה, ותחת מאמן טוב יעמידו משחק לחץ טוב עם קטלניות מטורפת קדימה. קוטיניו בשאיפה היה אנור להכנס לנעליו של אינייסטה, מסתבר שלא כל קשר התקפי יכול לעשות הסבה לעמדה מעט אחורית יותר.
על גריזמן, בניגוד ל2 האחרים אין לי שום תירוץ. מראש ידעו שאין לו עמדה כל עוד מסי משחק, הוא לא צעיר, והוא פשוט מיותר.
לכן אני יכול להצדיק את הקניה של דמבלה, אני יכול להבין את הטעות שנעשתה עם קוטיניו, אך לא את נושא גריזמן.
אקביל לריאל: אני יכול להצדיק את הקניה של הזאר על אף הכישלון. אין לי ממש דוגמה לרכש הזוי כמו גריזמן, גם את הרכישות הגרועות הייתי מקביל לקוטיניו, לדוגמה מכירת די מריה והבאת חאמס.
דמבלה מרגיש לי בדיוק במקום בו סאנצ׳ו נמצא היום. כוכב ענק וצעיר עם עתיד ורוד. הימור על סאנצ׳ו שכל העולם רוצה הוא בדיוק כמו דמבלה.
אולי זה לא מדויק לגמרי, אבל גם דמבלה יעלה פחות מסאנצ׳ו וזאת על אף הפאניקה וכמות המזומנים שהייתה לברסה באותו רגע.
בכל אופן, באמת שלא יכול להבין טענות לגבי קניית דמבלה, הייתם צריכים שחקן אגף ובאותה שנה הוא היה השחקן אגב בין הטובים באירופה והצעיר שבהם.
הבעיה עם דמבלה זה לא בהכרח הקנייה שלו, למרות שלטעמי היה צריך לקנות אותו ולהשאיל אותו לקבוצה אחרת. אלא באיך התנהלו מולו .
שמאפשרים לשחקן שלא קרע עוד זוג נעליים, לאחר לאימונים, לזרוק זין, ולשלם לו משכורת הרבה יותר ממה שמגיע לו. לא יקרה שום דבר טוב מזה.
חצי חצי.
סתכל מה הבעיה, הם קנו את דמבלה אחרי זה למרות שהם ידעו שדמבלה בקבוצה (רכש פאניקה בגלל אי אמון ונייאמר) הם קנו את קוטיניו למרות שואלורדה מראש לא ייעד אותו לקשר ההתקפי ואז הביאו את מלקום בדיוק לאותה עמדה. ואז אחרי שמלקום עזב הביאו את גריזמן. אותה בעיה.
כל השחקנים שנרשמו למעלה, או לפחות רובם, הובאו בניגוד לרצון המאמן ובד"כ בתור “רכש פוליטי”.
כל שחקן שרשמתי למעלה אם הוא היה מגיע לבדו ונכשל בצורה בודדת זה לא סוף העולם. אבל שזה מגיע אחד אחרי השני. זהו אין יותר נסיבות מקילות.
רק התכוונתי שלשים את שלושת הרכשים על אותה קטגוריה זו טעות.
עם דמבלה התנהלו קצת לא נכון, והוא אולי לא הגיע מהסיבות הנכונות, אך הוא בהחלט רכש חיובי:
שחקן מעולה, מגיע בדיוק לעמדה שנשארה יתומה, צעיר אבל מוכח, בלי היסטוריית פציעות.
היה דיון על האם דמבלה עדיף על אמבפה בזמנו. שניהם היו מוכחים פחות או יותר באותה מידה, כשאמבפה מצליח קצת יותר אך בליגה תחרותית פחות.
כלומר, ברור שאמבפה היה נחשב קצת יותר, אבל גם עלה 70 מיליון יותר. הדיון היה על האם שווה את זה.
זה היה ספין של הנהלת ברצלונה שאפילו טענה שהצרפתי עדיף על ניימאר שעזב.
בקשר לקוטיניו, איך אפשר להאשים מאמנים שלא השתמשו בו כקשר כאשר קוטיניו הוא לא קשר ואף פעם לא שיחק קשר ?
בליברפול לדוגמא הוא היה שחקן שלישייה התקפית תמיד עם 3 קשרים מאחוריו, קלופ השתמש בו לפעמים עם 3 שחקנים התקפיים מעליו, אבל זה היה כשהיינו בפיגור והיינו חייבים להגיב מול קבוצה חלשה. והיו גם 2-3 משחקים שהוא עלה כאשר קוטיניו מעל 2 פיבוטים מאחור ומול קבוצות חלשות וזה לא הצליח כ"כ.
כתבתי זאת כמה פעמים גם לפני שהוא שיחק דקה אחת בברצלונה, הוא לא קשר, לא היה קשר ולא יהיה קשר, נמוך ומאוד טכני כמו אנייסטה, אבל בזה נגמר הדמיון ביניהם ולא רק בעמדה על המגרש.
אוקי, אז אני שואל ברצינות - הוא לא קשר, אבל ברור גם שהוא לא 9 והוא גם לא ווינגר. איפה הוא צריך לשחק לדעתך?
כלומר - אתה קומאן, יש לך את קוטיניו. איפה אתה שם אותו במגרש?
הזכרון שלי הוא שממש היה על זה דיון.
להזכירכם, אמבפה באותה עונה היה צעיר כשרוני שנתן עונה טובה מאוד בקבוצה בצרפת שכללה אליפות ורבע גמר אלופות עם מספרים יפים.
דמבלה שיחק בקבוצה גדולה יותר ונתן מספרים דומים.
שניהם היו מאוד צעירים ולא מוכחים מידי מעבר לעונת פריצה ההיא.
באותה עונה
דמבלה: 10 שערים, 21 בישולים (סהכ 31) ב49 משחקים
אמבפה: 26 שערים, 14 בישולים (סהכ 40) ב44 משחקים
אז כן, אמבפה מעורב ב9 שערים יותר, אך בליגה חלשה יותר.
אמבפה גם עלה 180 ולא 110.
על כן היה דיון את מי עדיף להביא, ותסלחו לי אבל אני כלל לא בטוח שאם הייתי מקבל ההחלטות הייתי בוחר באמבפה. בטח בהתחשב בכך שדמבלה יותר ווינגר מאמבפה וירווח את המשחק הנוטה לצפיפות של ברסה.
שניהם היו הדבר הגדול הבא. בדיעבד ברור שבחירה באמבפה נכונה יותר, בדיעבד היינו עושים כולנו הרבה דברים אחרת.
אני בא להראות שזה לא היה סתם קניה מטופשת, אלא קניה נחוצה שלא צלחה. כמו בייל בריאל. או הזאר (אם כי אני עדיין רוצה להאמין שמוקדם לדבר).
הקניה של קוטיניו מטופשת.
הקניה של גריזמן על גבול הפשע.
באופן עקרוני אסור לקנות (כמעט) אף שחקן בעולם במחיר שקופץ ב1312% תוך עונה (בלי בונוסים. הלכתי על ה105 ההתחלתיים שהפכו ל140). אם דורטמונד קנו אותו ב8, אני מציע להם 40 ואם הם לא מסכימים אז עובר לשחקן הבא בתור ברשימה המאוד ארוכה שהסקאוטים שלי הכינו.