הוא מסי, כתבתי זאת הרבה פעמים, בליברפול הוא שיחק בדיוק מה שמסי משחק רק מצד שמאל, על הנייר היה השמאלי בשלישייה הקדמית אבל קיבל חופש מוחלט, לרוב היה נכנס למרכז ומנהל את המשחק שלנו, כל הכדורים עברו דרכו.
הוא שחקן מאוד מבריק, הבעיה וגם זה כתבתי המון פעמים שכדי להוציא מקוטיניו את המיטב כל הכדורים חיבים לעבור דרכו והוא צריך לקבל כמעט חופש מוחלט אבל התרומה ההתקפית במספרים שהוא נותן לא מצדיקה את היחס והחופש שהוא אמור לקבל.
בברצלונה לא הייתי נותן לו לשחק יחד עם מסי(ואת דעתי על המסי העכשווי לא אשמיע כרגע), הוא צריך להיות השחקן שנותן למסי לנוח, כלומר להחליף את מסי בדקה ה 60 כדי לתת לו מנוחה, לעלות במקום מסי במשחקים שעל הנייר אמורים להיות קלים. יש שחקן כזה בכל קבוצת NBA שנותן לכוכב לנוח ונותן דקות איכותיות גם אם לא ברמה של הכוכב שהוא מחליף, קוטיניו צריך להיות רול פלייר בברצלונה. אני מאמין שקוטיניו כבר הבין שזה התפקיד היחיד שהוא יכול לשחק בקבוצת טופ.
כתבתי זאת לפני כמה ימים, יש שחקנים שאתה רואה אותם גם בגיל 17 ואתה יודע שהם יהיו כוכבים ענקיים בלי שום צל של ספק, אמבפה הוא אחד מהם.
שחקנים כאלה גם בגיל 17 ניראים כאילו יש להם 10 שנים ותק בקבוצת בוגרים, בנוסף כמובן לכישרון שנוטף להם מהאוזניים ובדר"כ גם פיזית הם בולטים הרבה מעל שאר השחקנים, אמבפה כבר מהתנועה הראשונה אפשר היה לראות, כך גם האלאנד אגב, דמבלה מוכשר בטירוף, מהיר בטירוף אבל כבר מהפעולה הראשונה שלו אפשר לראות שיש הרבה מה לשפר.
אני פשוט לא מסכים עם הקביעה. שווי שחקן הוא לפי מה שהוא נותן.
מה שמשנה לי זה מה הרמה של שחקן היום. זה לרוב יבוא יחד עם המחיר כמובן, אבל זה פשוט להסתכל על נגזרות של יכולת ויציבות במקום על היכולת והיציבות עצמה.
אתה רוצה להגיד שאתה לא מאמין בלהוציא 100 מיליון על שחקן שמצדיק זאת רק עונה 1? מקבל.
אגב, אמבפה לפני המעבר ב180 מיליון עבר למונאקו בהעברה חופשית, רק אומר. אם 1312% זה מוגזם מה תגיד על אינסוף?
בנוסף, אם דורטמונד היו פראיירים עם ברטומאו על הקווים והיו קונים אותו ב30 ולא ב8? אז פתאום הקניה שלו טובה יותר?
אם דורטמונד היו קונים אותו ב4, אז פתאום לקנות אותו גם ב50 לא לגיטימי?
האם שנה אחרי שהוא נקנה ב105 מיליון, שווה לקבוצה לקנות אותו ב200 מיליון? (נקנה ב1312% יותר, מה תגיד על כולה 100% יותר?)
אני מחפש תקדימים, אבל פשוט לא היה תקדים כזה מעולם בגלל שהמחירים פשוט השתוללו באותה עונה, גם לא היה תקדים לקבוצה עם 222 מיליון לבזבוזים.
בקיצור, אתה מסתכל על נגזרות של היכולת במקום על היכולת עצמה. יש פה הפיכת סיבה ותוצאה.
זה לא משנה, אחרי שברצלונה קיבלה 220 מיליון אירו על הברקסיט של ניימאר ולקראת סוף חלון העברות כל שחקן בעולם שברצלונה היה רוצה לקנות היה קופץ במאות אחוזים למעלה. גם אם ברתומאו היה הולך על ערן זהבי זה היה נגמר כך.
אף אחד לא יזכור את זה, אבל לברצלונה היה הזדמנות פז לרכוש אותו ברבע מחיר ולהשאיל אותו לקבוצה ג שנה לפני ניימאר… מכיון שזה החלטה חכמה ונכונה ההנהלה לא ראתה צורך לקבל אותה…
דינאמו קייב הגיעה לברצלונה עם 13 שחקנים של ההרכב הראשון בלבד. 12 אחרים נשארו בקייב, 9 מתוכם בגלל הקורונה, אחרים פצועים ומורחקים.
בגלל זה היה הבלאגן. לפי החוקים של אופ"א צריך מינימום 13 שחקנים מההרכב הראשון, אז אם עוד אחד נוסף היה נמצא חולה, המשחק היה מבוטל.
בכל מקרה, משחקים מול חצי הרכב שלהם. אני מקווה שהם לא מחביאים שם איזה שבצ’נקו בנוער.
מה נעשה, ככה דברים עובדים בשנה הזאת. אנשים בלי כסף לאוכל, אז קצת קבוצות ענק שמרוויחות עשרות מליונים בשנה יוכלו להתמודד עם קצת חוסר ספורטיביות. גם אם זה זה יקרה לנו בהמשך.
אני מבין את הצורך הכלכלי ולא מתוכח עם זה, אבל מבחינה ספורטיבית הכדורגל מאז שחזרנו מפגרת הקורונה בכלל לא מרגש . נראה אוסף של משחקי אימון. אני מבין שאין ברירה. אבל ספורטיבית זה פשוט משעמם.
