בסוף רשמו את זה גם לפני - סיטי של העונה קבוצה פחות טובה ומפחידה מהעונה שעברה, אבל יכולה להיות יותר מסוכנת בזכות האלאנד ודה בריינה
מהדקה ה10 בערך התחילו לשמור את דה בריינה והאלרנד הפסיק לקבל כדורים-אז בינתיים היא לא ממש מרשימה והמשחק יותר בידיים שלנו
תקשיבו אני לפעמים תוהה האם אני מחשיב את קמא לשחקן טוב יותר ממה שהוא, מרגיש לי שאני קצת משוחד לגביו, למרות שבתחילת דרכו איתנו ביקרתי איתו לא מעט. פעם אחר פעם הוא נותן הופעות על פשוט. יש לו שילוב של דה בריינה עם ברנרדו סילבה על הראש והוא פשוט מנטרל את האגף הזה.
מי שחייב לצאת מהשוק הוא פדה. הוא נמצא בלב הקישור שלנו אבל כמעט ולא רואים אותו. כמעט ולא יוזם, לא נוכח, לא אינטנסיבי. פעם אחת הוא עשה פעולה ואפשר היה לראות את האיכות שלו באותה פעולה אחת שהוא עשה, אבל בחיאת אתה עייף והכל סבבה - זה חצי גמר ליגת האלופות!
ויני בפעמיים שיצאנו להתקפה עשה גול וכמעט בישל שער מכלום. הוא פשוט שחקן אדיר, כשהוא מתרכז בלשחק כדורגל.
אנצ’לוטי משחק כדורסל. האישית של קרוס על דה ברוינה וקמא על ברנרדו הוציא את כל העוקץ של סיטי בהתקפה. גריליש עם כל הכבוד לא שחקן שיקח עליו את המשחק. וגם דני ענק 3>
לא יאמן שאפילו הקבוצה הטובה בעולם ומאמן וורלד קלאס צריכים לעשות התאמות ושינוי מערך רק בגלל שחקן אחד. וגם זה לא עוזר.
הילד ענק.
2 התקפות מסוכנות שלנו, דאבל פס של פדה וריצה מהירה עם הכדור ומכניס כדור מצויין לבנזמה שלא מצליח להשתלט, מצב שני מהצד השני, דאבל פס של קמאבינגה טס עם הכדור ומבשל את השער, שני שחקנים שאני הכי אוהב בסגל שלנו כרגע, יתרון אדיר מול כל קבוצה, במיוחד קמאבינגה שאני כמעט בטוח שיתפתח לאחד הטובים בדורו.
מודריץ’ וויני נותנים עזרה טובה בצד שמאל וחוץ מהתקפה אחת סיטי לא הצליחה להכניס כדור רוחב מהצד הכי חזק שלה, קמאבינגה לא נותן לברנרדו לנשום, בצד השני קרבחאל אונס את גריליש.
אבל סיטי טובה ומסוכנת ויכולה להבקיע צמד ב 5 דקות, יש לשמור על עירנות כל המחצית השנייה.
היה פה דיון מרתק על ריאל וליגת האלופות שנגע בהסתברויות, מיתולגיה ועוד ועוד. 2 הצדדים השמיעו טענות מרתקות ולא הייתי סגור באיזה צד אני נופל. בדרך כלל אני מוטה לצד הרציונלי יותר. אך אחרי הערב שאני רואה את סיטי, וואלה הם מ פ ח ד י ם. זאת לא סיטי הרגילה, אלו שחקנים שההפסד משנה שעברה יושב להם עמוק עמוק בראש.
אולי עד שנה שעברה כל הטיעונים ההגיונים תפסו, אבל משהו בזכייה של שנה שעברה לקח את האגדה של ריאל וליגת האלופות לרמה אחרת לגמרי וזה יושב בראש של כל קבוצה שבאה מולנו במפעל.
אין מישהו שמסמל יותר טוב את ההבדל בין ריאל בצ’מפיונס לריאל בשאר המסגרות, מאשר דני קרבחאל.
בקיץ של 2021 רדפנו אחרי אמבפה קיץ שלם. אחרי הסאגה ה-א-ר-ו-כ-ה והמתישה, שבסופו מפח הנפש המפורסם, פלורנטינו סיפק לנו ‘פרס ניחומים’ בדמותו של קשר צעיר של ראן, אותו גם פריז עצמה רצתה.
ללא צל של ספק, אנחנו המנצחים הגדולים של אותו הקיץ.
יש הרבה מה לכתוב, אבל מאוד בקצרה, מי שחשש שאנחנו לא שם למעלה יחד עם שאר קבוצות העילית קיבל היום עוד פעם תשובה, יש בעיות, יש צורך ברכש נקודתי אבל גם לשאר הקבוצות יש בעיות.
רודיגר סוף סוף שיחק בתפקיד הטבעי שלו כבלם בצד ימין והיה מעולה, העלים לחלוטין את האלאנד.
אני חייב לציין שוב את קמאבינגה, אני צופה במשחקים של ברנרדו סילבה על בסיס שבועי, אין זה סוד שהוא אחד השחקנים שאני הכי אוהב, היום פעם ראשונה שאני רואה אותו חסר ביטחון בכידרור שלו, אחרי כמה וכמה פעמים שקמאבינגה גנב ממנו את הכדור היה אפשר לראות בבירור שהוא חושש לכדרר ליד הילד הצרפתי, אפילו נגד ליברפול בשיאה והלחץ הגבוה החונק שהפעילה סילבה כידרר כאילו הוא נגד קונוסים.
רק חבל על איבוד הכדור של קמאבינגה במהלך שהוביל לשער השיוויון.
לא יודע אם נעבור או לא אבל וואו, גם אם יש קבוצה שטובה מאיתנו היא פשוט תצטרך לצאת מגדרה ולהקיז דם כדי לעבור אותנו במפעל הזה, שאפו עצום לכל השחקנים שלנו על משחק פשוט ענק.
רודיגר היה מדהים, קמאבינגה שחקן גדול, הוא המגן השמאלי הכי טוב שלנו אבל היום קיבלנו הוכח שהוא לא מגן ועדיין היה לו משחק טוב.
אפילו קראבחל היה נראה לפתע צעיר בחמש שנים.
מילה טובה גם לרודריגו שעשה את המקסימום מכל שביב כדור שקיבל
תקנו אותי אם אני טועה, בנזמה בלי אף פעולה מוצלחת.
שבוע הבא זה משחק חדש לגמרי, רק מקווה שנביא לפחות את הגישה הזאת. עדיין לא נעבור לדעתי.
ריאל מדריד בכובע של ליגת האלופות, לא רק היוותה יריב שקול לסיטי, גם הייתה הרבה יותר מסוכנת. השער של דה בריינה היה פסיכי ולא כזה שנולד ממצב מסוכן.
מודריץ’ ובעיקר קרוס היו מדהימים. קרוס היה קאסמירו מדהים. לא ברור מה הולך פה.
בהמשך לכך, כן היו פה מהלכים לא טריוויאלים של אנצ’לוטי, למרות שאלו אותם אחד עשר.
רודיגר, קמאבינגה, ואלוורדה, וואו.
הדריבל והעמידות של רודריגו פשוט מדהימים, יש לנו פה שחקן מטורף. מנגד לא ראיתי שום דריבל מוצלח מהקיצוניים של סיטי.
הגיע לנו לנצח, ואני לא יודע אם נשרוד את הגומליו במנצ’סטר - אבל העיקר מבחינתי (יש לנו פריווילגיה אחרי 100 זכיות, מה שלסיטי אין) הוא שראיתי שכשאנחנו רוצים, אנחנו מסוגלים להתעלות על הקבוצה הטובה באירופה. לא היה פה נס או (רק) סבל סטייל זידאן.
כיף גדול.
סיטי העונה מזכירה קצת את ריאל . מנטרלים לה שני שחקנים (האלאנד ודה ברוינה) והוצאת את על העוקץ מההתקפה שלה.
ההגעה של הנורווגי,למרות המספרים המסנוורים, לטעמי די פגעה בסיטי.
עונה שעברה סיטי היתה הרבה יותר מפחידה.