טוב, הנה ההסבר שלי: שילוב של ניהול מוטיבציה, ביטחון גבוה על גבול היוהרה ומסגרת תחרותית.
בואו נסמן את כל הפייבוריטיות לזכיה בליגת האלופות מתום שלב הבתים: PSG, יובנטוס, באיירן מינכן, סיטי, ריאל מדריד וברצלונה. זהו פחות או יותר, נכון?
שלושת הקבוצות הראשונות זכו במשהו כמו שש אליפויות בשבע העונות האחרונות ולרוב הן עושות זאת ללא תחרות אמיתית. סיטי של העונה זכתה בתחרות כבר באמצע השנה והליגה האנגלית מלאה בדרקונים שמנמנמים להם כבר עשור (בעיקר יונייטד וארסנל).
התחרותיות של הספרדיות אחת מול השניה (ובמידה מסוימת גם מול אתלטיקו) מחייבת אותן להשתפר גם ברמה המנטלית העמוקה ביותר. התבוסה של ברצלונה בסופר קאפ בתחילת העונה נתפסה כעלבון עמוק, בעוד שבשאר מדינות העולם זה סתם גביע שוקו. רגשי הנחיתות שצצו באמירה כלשהי של פיקה דירבנו את הסגל לקראת האליפות ואני מאמין שהיה שם המון דלק מנטלי.
מן הצד השני ריאל מדריד לחלוטין התרשלה בתחילת העונה וכרתה לעצמה בור עמוק מדי. אבל היריבות עם ברצלונה מאתגרת אותה גם ברמה המנטלית העמוקה ביותר, מהרגע בו הליגה נגמרה התחיל מפעל עם שבעה משחקים והאסון הפך להזדמנות. כמובן גם לכל אחת מהיריבות יש מוטיבציה משלה, PSG כבר רוצה המון שנים להוכיח שהיא עשויה מהחומר של הטובים ביותר אבל לPSG חסר משהו - יריבה ברמה היסטורית, אין לה יריבות מקצועית כמו היריבות המנטלית שלה עם מארסיי.
מבאפה יכול להשמיד את ההגנה של מונאקו, לבנדובסקי יכול להשמיד את ההגנה של דורטמונד והיגוואין את ההגנה של נאפולי, אבל ברגע בו שלושת מועדוני האליטה השמידו את סגלי היריבה הם גם הרסו לעצמם את המסגרת התחרותית האמיתית. במקום שיהיה קשה באימונים וקל בקרב, קל מדי באימונים והקרב לא צפוי. גם אם יש לך את הכלים לנצח את ריאל מדריד, אתה לא מוכן מנטלית לקבוצה ברמה שכזאת.
ההגנה של ריאל מדריד מתמודדת עם מסי פעמיים בשנה לפחות, כל שנה. ואם זה לא מספיק הוא מרופד בניימאר, סוארז, אינייסטה, דמבלה, קוטיניו, הנרי, זלאטן, וייה, אטו… שחקני התקפה ברמה היסטורית. הפוטנציאל שלך כבלם פחות משנה מאשר הנסיון שלך כבלם, עם כל הכבוד להתמודדות מול פלוריאן תובאן.
זו לא רק יכולת מקצועית וזו לא רק מוכנות טקטית, זה בעיקר גישת ה"עוד יום בעבודה". זו היכולת לתרגם את הפוטנציאל שלך בזמני לחץ לתוצאות ואת זה אי אפשר לקחת לריאל מדריד.
ובנימה אתנוצנטרית: אני חושב שגם משחק הלחץ והמסירות בספרד (לאו דווקא פוזשיין) הוא פשוט בכמה רמות מעל לכל ליגה אחרת. אני חושב שפפ אחראי לכך באופן עקיף, אבל פשוט כמעט ואין את ההרגל המגונה הזה של “להעיף כדור קיבינימאט” כשאחת משתי הגדולות לוחצת אותך, גם בטיס גם לבנטה וגם לס פלמאס פשוט ינסו לייצר התקפה בהנעת כדור גם אם היא מתחילה על סף הרחבה תחת מכבש הלחצים של ריאל מדריד.
שלא לדבר על הגיהנום שמצפה לבארסה/ריאל בהתמודדות מול אתלטיקו מדריד עם ממוצע ספיגה של 0.000000001 שערים למשחק.
לבאיירן מינכן אין את התרגול השוטף הזה ברמה הזו, לא לחינם רונאלדו גנב כמה פעמים את הכדור להגנה.
