מחצית לא מרשימה של שתי הקבוצות, אם נצליח להתמודד ולשבור את קו הלחץ הראשון של סיטי נגיע להזדמנויות מולם עם המהירות של פדה, ויני ורודריגו וראיית המשחק של בנזמה.
האלאנד מוסיף המון מחץ לסיטי, אבל ההתקפה שלהם איתו יותר צפויה, מסוג ההתקפות שאנחנו מצליחים נגדם, חבל שמיליטאו לא משחק משחק ראשון.
ויני ורודריגו עדיפים כרגע על צמד הקיצונים של באיירן וסיטי.
שמעו קומאן הזה חיה רעה. פנטזיה שלי כבר שנים. אין סיכוי להוציא אותו מבאיירן בשום מצב, חבל.
פששיייי מה אני רואה פה.
לא אוהב את מיליטאו אבל הוא הבלם הכי טוב כרגע בסגל, במיוחד נגד האלאנד.
גול של באיירן מינכן היה משאיר את ההתמודדות הזו בחיים, חבל מאוד. לפחות ארלינג הולאנד החמיץ בשעה טובה. מנצ’סטר סיטי במגמת הנמנום הקבועה שלה באירופה, שומרת על הרגלים אחרי ה-0:3, קווין דה ברינה במוד מונדיאל - חלש מאוד. לבאיירן היו את המצבים שלה אבל אני לא עף על המשחק שלהם. הם לא עושים את הדברים מספיק מהר ומאוד אפורים מקדימה, לא עושים כלום מעניין, לא לוקחים סיכונים. אריק צ’ופו מוטינג משתדל אבל זה לא זה. הייתי מעדיף שתומאס מולר יסתובב שם. לירוי סאנה לא יכול לבד. הבעיטות מרחוק היו די גרועות - גם קימיך, גם גורצקה, שחקנים שיודעים את העבודה. אולי בשלב מסוים תומאס טוכל יוותר על הבלם השלישי?
אם היריבה בחצי הגמר הייתה באיירן הייתי שוקל לטוס. אם זו מנצ’סטר סיטי אני לא אגיע, כבר הייתי במשחק נגד סיטי וכמו כן דבר לא יוכל להאפיל על שנה שעברה (לא הייתי).
בסדר לאט לאט תתפקח לגמרי 
האופמקאנו הזה מחליק עוד יותר ממיליטאו, כל משחק של באיירן שאני רואה הוא תמיד אשם בשערים ועושה המון טעויות, לא מבין איך זה נחשב לבלם וורלד קלאס.
סיטי קבוצה מפחידה אך שאני רואה את באיירן מתמודדת איתם הערב ולא מעט מצבים שהיו צריכים להסתיים ברשת ואולי הכל היה נראה אחרת עכשיו, אז בהחלט אפשרי שעם קמא באמצע ועם נאצ’יטו מגן שמאלי בהחלט הקישור שלנו לא נופל מהם ואף מתעלה עליהם לעניות דעתי …
לראות את אופאמקנו היום זה מביך , פשוט עושה במכנסיים שהוא רואה את הנורבגי הענק , מילטאו חביב הפורום יהיה חסר מאוד לדעתי , המהירות שלו והפיזיות שלו שמה אותו כבין היחידים שיכולים למזער את הנזק שעושה הלאנד לכל הגנה שהוא פוגש …
בקיצור תאמינו חברים ,כמות הפעמים שאכלנו פה את הכובע מוכיחה את זה .
אגב מישהו יודע אם יש שחקן של סיטי עם סכנת הרחקה (צהובים) ?
ריאל, אחרי המשחק של באיירן מול סיטי:
תענוג לראות את פפ מסמן לגריליש לרוץ לדגל הקרן, בדקה 85, ביתרון 4-1.
שנה שעברה סיטי הציגה משחק דומה בגומלין מול אתלטיקו ברבע הגמר, פפ “הולך על בטוח” למרות שלדעתי זה מאוד לא בטוח, מתכון להתקפי לב. לא יודע מה היה קורה הערב אם לבנדובסקי נשאר בבאיירן.
אני לא חושש מהם, וחושב שההתקפה שלנו יכולה לגרום להם לא מעט נזק. בעיקר אני סומך על היתרון הפסיכולוגי שיש לנו על פפ, וכנראה על כל העולם בליגת האלופות.
אתם בוודאי מכירים את המשפטים האלה של ‘לדרבי חוקים משלו’, ‘לגביע חוקים משלו’, או אפילו ‘לריאל בצ’מפיונס חוקים משלה’.
זאת אחיזת עיניים. אלו מקרים פרטיים.
המשפט הנכון הוא: ‘לכדורגל חוקים משלו’.
יותר אולי מכל ענף ספורט אחר, בכדורגל במשחק נתון (או בצמד משחקים נתונים) - הכול יכול לקרות. ה-כ-ו-ל.
20 שנה שאני אוהד את ריאל - שום-דבר לא הסגיר מראש שדווקא בקלאסיקו האחרון יהיה הרגע שבו סוף-סוף ניתן תוצאה היסטורית. להיפך - היו פעמים שפערי הכוחות היו הרבה יותר מובהקים לטובתנו, ובכל זאת זה לא קרה אז.
ולהבדיל - כנ"ל במקרים ההפוכים. אין שום דבר לוגי או הגיוני שיכול להסביר את המפלות שלנו בקלאסיקוס.
ובוודאי שאני לא צריך להגיד לכם את כל זה, אחרי שראינו כולם יחד את שלבי הנוקאאוט של העונה שעברה.
ובצורה הכי קלישאתית, אבל גם הכי מדוייקת - בדיוק בגלל זה אנחנו אוהבים כל-כך כדורגל.
בכל שנה מחדש יש את הקבוצה הזאת שמכתירים אותה כבר בדצמבר כמפלצת, ‘אימת אירופה’, האלופה הוודאית שבדרך. במשך שנים זו הייתה באיירן מינכן, זאת שסיפרו לנו בכל פעם מחדש ש’שום דבר לא יכול לעצור אותה’. בשנים האחרונות האופנה היא דווקא מנצ’סטר סיטי, שנראית כאילו היא רק מתחזקת משנה לשנה.
דווקא ריאל עצמה לרוב לא זוכה ל’הכתרה’ הזו. אני לא צריך לספר לכם מה יחס הזכיות בין שני הצדדים, ועד כמה הקבוצות ה’בלתי עצירות’ האלה דווקא התגלו כעצירות למדיי.
אז נכון - יש את אלה שיידעו לבוא ולהגיד לכם מה התרחיש הסביר ביותר, ועל מי הכי נכון וכדאי להמר. ויודעים מה? כנראה שהם גם צודקים, ויכול להיות מאוד שבסוף צמד המשחקים האלה, ההודעה הזאת שלי תתיישן כמו קוטג’ בן חודשיים.
אבל -
אם נגיע בגישה הנכונה, נעמוד נכון, ועם אמונה עצמית מלאה ביכולות שלנו - אני לא רואה שום סיבה שלא נוכל לעבור גם את ההתמודדות הזאת. גם סיטי הגדולה והאימתנית - פגיעה ביותר, כפי שניתן היה לראות אתמול היטב. ואני אוסיף בשקט-בשקט, ככה שאנצ’לוטי לא ישמע חלילה ויבין אותי לא נכון - זה גם לא מאוד תלוי בהרכב המדוייק שנעלה איתו. העיקר הגישה.
ולסיום:
אני כתבתי על זה פוסט ישן בפייסבוק של האתר, לא מוצא את זה. מבחינתי מאז העונה השנייה של כריסטיאנו רונאלדו למועדון (אז הסגל רץ כבר שנה אחת יחד והגיע גם ז’וזה מוריניו) ועד עזיבתו, ריאל מדריד הייתה בין הפייבוריטיות לזכייה, בדרך כלל לצד ברצלונה ובאיירן מינכן ולעתים לצד מנצ’סטר סיטי (ליברפול בחבורה הזו מאז 2018). גם בגלל הסגל המצוין שהיה לנו וההיסטוריה שלנו. בעונת הדסימה וגם ב-2016/17 עם זינדין זידאן זה הרגיש טוב מהשנייה הראשונה. כנ"ל הימים האלה בתחילת שנות ה-2000, נניח 2000/1 כשהתחיל עידן הגלאקטיקוס עם לואיס פיגו, שנה אחר כך עם זידאן כשזה הצליח, גם כשרונאלדו הגיע ואפילו בעונת הקרלוס קיירוש בלי בלם אחד נורמלי בסגל או קשר אחורי.
אני לא מדבר על להיות “סתם” בין הפייבוריטיות. הגיוני לגמרי שכמעט תמיד נהיה שם, בתור אחת הקבוצות החזקות ביבשת (למרות שגם שם לפעמים נוטים להעריך אותנו בחסר לדעתי, לדוגמה השנה).
אני מדבר על אותה פייבוריטית-על, אחת, שהתקשורת והקהל אוהבים לנפח הרבה מעבר לכל פרופורציה. לרוב מדובר בקבוצה חזקה, שגם אין לה כ"כ תחרות מקומית - ככה שקל לה יותר לשמור על התדמית ה’בלתי-פגיעה’ שלה - בתוספת של איזה ניצחון-שניים משכנעים בשלב הבתים. כמעט כמעט תמיד, מסתבר בדיעבד שההייפ היה מוגזם - אם בגלל שהקבוצה באמת לא הייתה טובה באופן חריג כמו שעשו ממנה, ואם בגלל שכפי שכתבתי בהודעה הקודמת - אין כמעט דבר כזה קבוצה ‘בלתי מנוצחת’ בכדורגל, קל וחומר בשלב נוקאאוט.
זכורה לי היטב לדוגמה באיירן מינכן של עונת 2013/4, שבה סיפרו לנו איך פפ לקח את הטרבליסטית הגאה של יופ היינקס, והצליח לכאורה אפילו ‘לשדרג’ אותה. השיח המוגזם גרם לחברים אפילו כאן בפורום לשקשק לקראת חצי הגמר מול הגרמנים - וכולנו זוכרים בדיוק איך זה נגמר, עם 4-0 מהדהד באליאנס ארנה, כל הדרך אל הדסימה.
אישית לא זכור לי אי פעם שאנחנו סומנו כך בשלבים מוקדמים של העונה - וטוב שכך. זה עוזר לנו לשמור את הרגליים על הקרקע, לכייל ציפיות, והכי חשוב - ‘לספור את הכסף במדרגות’ בסוף העונה. שינצחו מבחינתי כל יום בסוכנויות ההימורים - כל עוד אנחנו אלה שמנצחים על המגרש.
2015 ייתכן בהחלט, למרות שלא באותה רמת דומיננטיות כמו שתיארו את באיירן של 2014 (זכורים לי דיבורים שווים לחלוטין על ה-MSN של בארסה לעומת ה-BBC שלנו, לדוגמה). אבל יכול להיות שאני מדבר כאוהד מבפנים, ומבחוץ זה נראה דומה.
עונות הגלקטיקוס גם-כן סביר לגמרי, אבל זה היה הרבה יותר בגלל השמות על הנייר, מאשר הכדורגל עצמו בפועל שסומן כ’קטלני’ או ‘בלתי ניתן לעצירה’.
פלגריני בפירוש לא - ברצלונה אז הייתה בשיא כוחה, ואף-אחד לא סימן אותנו כפייבוריטית מקומית מובהקת - אז בוודאי שלא ברמה האירופית.
יש כמה דוגמאות, אם כי עתיקות למדי. בעיקר 2015 שהיתה אדירה בחציה הראשון, עונת פלגריני עם כל ההייפ של הגלקטיקוס, וגם 2002-03 ו-2003-04 עם הגלקטיקוס המקוריים.
יש בNBA את פלייאוף קוואי, פלייאוף לברון וכן הלאה. כמו גם בענפים אחרים.
הגיע הזמן להתחיל קמפיין ל"צ׳מפיונס ליג רודריגו" לא?
יש יגידו גם שבעבר לא באמת היו קבוצות ‘מושלמות’, הן מבחינת העומק, הן מבחינת הפיזיות וכן הלאה. מיצ’ל סאלגדו היה מגן בסדר אבל לא יותר ובמועדון לא ממש ניסו להתעלות על כך. אני חושב שהיינו פייבוריטים מובהקים לזכות בליגת האלופות גם ב-2001/02 עם זינדין זידאן, גם בשנה בה רונאלדו-פנומנו הצטרף (פרננדו מוריינטס נשאר כאופציה מהספסל בסוף) וגם בשנה לאחר מכן. לא היינו מושלמים אבל חשבו שאם נספוג שניים אז נבקיע שלוש. ובינינו מישהו זוכר מה היו הכותרות בתקשורת לפני 18-20 שנה?
גם בעונת הדאבל של זינדין זידאן סימנו אותנו היטב. סגל בלתי רגיל, אופי, קבוצה שכבר מחזיקה בתואר וכן הלאה. אני יכול לציין לטובה את עצמי שגם ב-2017/18 הייתי מאוד אופטימי, ובאתי ‘קול’ גם לגמר נגד ליברפול.
מה לא מספיק ב-2015? ניצחנו 22 משחקים ברצף, כבשנו על אוטומט, כריסטיאנו פתח את העונה כשהיה לו בליגה יותר גולים מליאו מסי וניימאר ביחד, לואיס אנריקה היה על סף פיטורים או משהו כזה. הקבוצה שפכה לאגר בינואר.
אני חולק עלייך בעניין של “טוב שלא סומנו”, אנחנו ריאל מדריד, טוב שירימו את הציפיות תמיד ונצטרך להתמודד עם זה. מבחינתי זה א-ב של להיות בריאל מדריד. הנה אולי שחקן תותח כמו אדן הזאר גם קרס בגלל הלחץ. אני אתן לך דוגמא, אני זוכר אשכרה איך בגלל התקשורת אז ב-2008 הייתי עיוור, הפסדנו 1:0 לליברפול בספרד כשהם עם פרננדו טורס וסטיבן ג’רארד או לא משחקים או בכשירות מינימלית, ואשכרה האמנתי לכל הכותרות ההזויות שבגלל אריאן רובן יש לנו סיכוי באנפילד כשהם היו קבוצה הרבה יותר טובה מאיתנו. ריסקו אותנו באמצע.
@Paco-Pavon, אף אחד לא חשב שנודח בשמינית הגמר ועוד נגד ליון אבל לגבי 2009/10 אני חולק עלייך. גם אם אתה מביא את כל הגלאקטיקוס בקיץ אחד, זה קצת לוקח זמן.
אתה אומר שיש יתרונות בלהפסיד מוקדם את הליגה? 
מיותר לומר שכדי לעבור בצמד משחקים את מנצ’סטר סיטי נצטרך להיות במיטבנו. אני חושב שכדי להגשים את המיטב הזה נדרשת לא רק הכנה טקטית נכונה אלא גם ובעיקר מנטלית.
כרגע הקבוצה שלנו בנויה ממספר שחקנים מבוגרים שעברו את שיאם (מודריץ’, בנזמה, קרוס וקרבאחל) ומספר צעירים מוכשרים ברמות שעוד לא הגיעו לשיאם (בעיקר ויניסיוס, רודריגו, פדה וקמאבינגה).
כדי להתמודד בגבורה עם פפ אנחנו צריכים את קור הרוח והניסיון של המבוגרים ויותר מכך את התעוזה של הצעירים.
דמות מפתח מבחינתי היא רודריגו. בעוד שויניסיוס כבר נחשב היום לאחד משחקני ההתקפה הטובים בעולם רודריגו עדיין לא שם. אני חושב שמדובר בכדורגלן עם סט יכולות מרשים ביותר. הבעיה שעדיין הוא מרגיש קצת בצילם של ויני ובנזמה. זה קשור גם לעובדה שאין לו מעמד חזק בהרכב וגם כמובן לצורה שבה הוא נתפס ביחס אליהם. בצמד המשחקים הקרוב הוא חייב לבצע קפיצת מדרגה. לדרוש את הכדור יותר ויותר ובעיקר להרגיש שהמשחק תלוי בו לא פחות משאר הכוכבים. אין לי ספק שפפ ישמור חזק מאוד את בנזמה וויניסיוס. זה הזמן של רודריגו לבלוט. כדי שזה יקרה הוא חייב להתכונן מנטלית כבר עכשיו. לא לפחד מהאנגלים. גם אם זה אומר שחלק מהפעולות ייכשלו. הדבר החשוב הוא התחושה שאתה מרכז הכובד של הקבוצה.
כמובן שהדברים רלוונטיים גם לגבי פדה וקמאבינגה.
חולק מאד. אף אחד עוד לא ידע אם זידאן הוא די מתאו או משהו מעבר (ברור שאוהדים של הקבוצה/מי שעוקב מקרוב יכול היה לראות המון עבודה מדהימה, ועדיין). לא היינו פייבוריטים עד החצי בערך (שהושג בשיניים/שופט מול באיירן). 17-18 זה כבר ממש stretch, איבדנו את הליגה במהירות שיא ואם סומנו כאיזשהו סוג של פייבוריטים - זה בגלל שתי הזכיות שלפני, שזו חוכמה קטנה מאד.
זו האמא של החוכמה בדיעבד/השלכה של המחשבות שלך על דעת הקהל הכללית… המטרה המוצהרת היתה מלחמה ישירה ומיידית בפפ טים, מסע הרכש הגדול בהיסטוריה וכו׳ וכו׳. פאקינג קאקא ורונאלדו באותו הקיץ. מי נחשבו פייבוריטיות יותר מאיתנו באותה שנה, פרט לבארסה? באיירן של ואן חאל היתה הפתעה נעימה וקבוצה מצויינת אבל עדיין. שלא לדבר על אינטר שכולם חשבו שתיפול בלי זלאטאן ותמשיך לפשל באירופה. יונייטד בדיוק איבדה את רונאלדו. היינו חד משמעית בין 2-3 הפייבוריטיות לכל הפחות, ולא רק בתחילת העונה - על הקמפיין המעולה בליגה אני לא צריך לספר לך, כנראה שבכל עונה שאיננה בשנים 2009-2011 זו היתה קבוצה של אליפות.
ציטטת אותי אבל הסכמת עם כל מה שאמרתי לגבי חלק ב’, שהיינו קבוצה ענקית. אז לא הבנתי…הפכת את פריס סן ז’רמן נטולת המסורת לאיזה אתגר בל יתואר. בעונת הדאבל הובלנו את הטבלה כל הזמן, היה סגל מעולה והרבה אופי. במשחק הראשון במינכן באיירן קיבלה פנדל סתמי שלמזלנו וידאל בעט לשמיים אך זה לא נוח לתזה שלך אז מחקת את זה. גם כריסטיאנו רונאלדו הוא טיעון טוב והמיסטיקה שקראתם לה וקיבלתה הוכחה אשתקד בפערים מקצועיים גדולים יותר. לגמר 2018 הגעתי ללא חששות
נראה לי שהתבלבלת בין המגיבים כי אחרת זאת הודעה מוזרה…
לא יודע מה זה חלק ב׳ או איפה הסכמתי איתך/כתבתי שהיינו קבוצה ענקית.
לא כתבתי כלום על פריז.
לא הבנתי בכלל.
לא רלוונטי בעליל למה ש @EJB התחיל ממנו את הדיון. גם בגמר 2016 וגם בגמר 2017 הייתי יחסית רגוע בגמר, השאלה היא מה קורה לפני והאם סומנת כפייבוריט מראש/בשלבים המוקדמים של הנוקאאוט. והתשובה היא כמובן לא, זידאן העמיד את הקבוצה באופן מופתי, היו מהפכים לא טריוויאלים בעליל והתעלות של שחקנים וכל יתר הסיפור הידוע. זה לא בארסה 2009/2011 ולא דומה לזה אפילו, אלא משהו אחר לגמרי (וטוב לא פחות, כמו שצוין בהודעה שהתחילה את הדיון). לדיון יש קונטקסט ולא את הכל אפשר לאנוס עם פתוס ופרופגנדה.
