אם היית שואל אותי לפני ארבע שנים הייתי אומר לך שאין סיכוי שזה יקרה, אבל אז הגיע בניטז.
מקווה מאוד מאוד שזה לא יקרה.
מתי הפועל לה מאסיה מגיעה לנצח אותנו בברנבאו? אחרי ג’ירונה, ברצלונה ואייאקס היא הקבוצה הבאה שמזוהה עם ברצלונה, קטלוניה וקרויף שצריכה לעשות את זה.
ואולי זידאן ורונאלדו ידעו בדיוק מתי לברוח.
קבוצה שזוכה 3 זכיות רצופות, וכבר שנה שעברה ראו שיש לא מעט בעיות בקבוצה ועם הרבה “תחת” מצליחים להביא עוד צ’מפיונס, שנה אחרי אותה קבוצה, יותר עייפה ושבעה, מינוס הכוכב הכי גדול שלה, נשארים. זה היה מתכון לעונה כזאת מלכתחילה.
הכישלון הגדול הוא של פלורנטינו פרז, דיברו על ניימאר, הזארד, אמבפה בסוף הביאו שוער
לפחות עכשיו יהיה הרבה זמן כבר מעכשיו להתחיל לתכנן את מי להביא ואיך להביא מה שבטוח יהיה תחלופה משמעותית.
רחמים על מודריץ’ נלחם ונתן הכל היום ויש סיכוי שהוא סיים את הדרך שלו בריאל עם הפסד כזה ועונה כזאת
2008/09. מאז אני כל שנה מודה בליבי לפלורנטינו שגאל אותנו מהנחיתות שם. היום, עשור אחרי הוא קבר אותנו. אגו, אטימות, כדורי זהב, אובססיה לשיפוץ- יו ניים איט.
היו לי הרבה רגעים יפים כאוהד, אבל אין ספק שבתקופות רעות הקבוצה הזו יודעת להיכנס בקיר ב100 קמ"ש.
תודה על שלוש שנים שכנראה לא יחזרו, ויאללה בלאגן!
כמה שזה מאכזב, יש לי בעיקר תחושת רווחה. הלחץ משתחרר וסוף כל סוף הקבוצה תוכל להתפנות להליך כואב שהיה צריך להיעשות כבר מזמן. מעתה נותר לנסות להינות משאר העונה, ובקיץ כנראה שנראה פה את המהפכה הגדולה ביותר בערך מאז אותו הקיץ שהחל את העידן שהערב הסתיים.
סנטיאגו סולארי במובן מסוים קורבן של הנסיבות, אבל יש סיבה שהוא חתום על השבוע הגרוע ביותר בתולדות המועדון ומדובר במאמן פח אשפה וככל הנראה זה שזוכה למקום האחרון בדירוג כלל המאמנים שראיתי מימי בריאל מדריד. בקיץ כבר יגיע מישהו אחר, אבל רק בשביל הצדק, חלום שלי שלופאטגי יקבל את ההזדמנות לסיים את העונה. לפחות שיהיה כאן קצת צדק.
ריאל עם זידאן ורונאלדו לא הייתה מודחת על ידי איאקס בשמינית הגמר אחרי הפסד 1-4 בברנבאו.
אולי אבל היתה ירידה ביכולת בשנה שעברה. הזכיה כללה התעלות של בנזמה ובייל
הייתה ירידה ביכולת, אך עדיין הייתה אחת משתי הטובות בעולם.
חוץ מזה, כאשר קבוצה נדרשת לשחק נגד סן ג׳רמן, יובה, באירן וליברפול בדרך לתואר אז יהיו קשיים גם אם הקבוצה בשיאה!
את זה לעולם לא נוכל לדעת אבל יכול ליהיות שאתה צודק, אני לא חושב רק שאם הם היו ריאל הייתה נותנת עוד עונה גדולה, ושהעונה הייתה נגמרת עם הנפה רביעית באיצטדיון של אתלטיקו.
את אייאקס ריאל הייתה צריכה לעבור היום עם רונאלדו וזידאן ובלעדיהם, קרה פה משהו מורכב יותר, קודם כל זה כדורגל והכל יכול ליהיות אבל אם ננתח לדעתי ריאל באה עצבנית לגמרי אחרי המשחקים מול ברצלונה, הפקרות הגנתית הייתה לה כל העונה אבל היום עוד יותר והם באו עם הרבה תסכול וכעס ואייאקס באה כמו שצריך עקצה במתפרצת בפעם הראשונה וזה כבר התחיל לסבך לריאל את העיניינים.
מעבר לזה שברור מאליו שריאל חייבת להבנות מחדש (דבר שהיה ברור לכולם חוץ מלפלורנטינו), אני חושב שדי ניכר שהקלאסיקוס פגעו בה. לשחק שלושה משחקים כאלה בשישה ימים זה לגמרי לא פשוט, בטח שלמשחק האחרון ריאל הגיעה חסרת בטחון לגמרי.
למשחק הראשון באמסטרדם (שגם בו ריאל לא נראתה טוב) הקבוצה הגיעה במומנטום טוב יותר אחרי תוצאות יפות בקאמפ נואו ובדרבי והייתה יותר רעננה ואנרגטית, רק מראה שוב כמה הצ’מפיונס הוא מפעל של מומנטומים וזה הקסם של המפעל.
דבר אחרון שמעניין הוא ההבדל בין תוצאות הבית של ריאל במשחקי ליגת האלופות, הקלאסיקו והדרבי (בכל השנים האחרונות). נראה שבמשחקים ברמה הזאת לריאל נח יותר לשחק בחוץ ובאופן מגמתי כמעט התוצאות שם טובות יותר. למישהו יש הסבר לתופעה הנדירה הזאת?
מול הקהל הביתי לריאל קשה יותר להתבנקר כשצריך ולהשלים עם חוסר החזקה בכדור לפרק זמן מעבר לסביר. הקהל ממהר להביע את דעתו והשחקנים שלא מומחים בלחטוף כדור או להניע אותו באמת כמו שצריך (להוציא מודריץ’ שנראה טוב בבית ובחוץ כמעט תמיד) פשוט יורים לעצמם ברגל עם קבלת החלטות מזעזעת שבחוץ הם לא מרשים לעצמם לעשות. (לדוגמא הסגירה החפוזה של קרבאחל בשער השלישי שיצרה בור והעניקה מומנטום להתקפה של אייאקס)
תוסיף לזה סגל יהיר שלא מוכן לקבל עובדה פשוטה כזו וקיבלת קבוצה די מופקרת במשחקי הבית.
עם התקפה מוגבלת קשה להם לצאת מהקבר שהם חופרים לעצמם, במשחקי החוץ הם ממעטים להיכנס לשם.
אני שותף כמובן לאכזבה מהקבוצה, אך אני ממש לא חושב שסולארי צריך ללכת.
אני מתומכיו של המאמן, נראה שסוף סוף יש פה מאמן שפועל לפי מה שהוא חושב ולא לפי מי עלה יותר. סוף סוף בא מאמן שמספסל כוכבים ונותן דקות למי שמשחק טוב יותר ואפילו אם הוא בן 18.
לא אשמתו של סולארי שחצי סגל לא הגיע לעונה הזו ושגם ככה אין לנו שחקני התקפה. עם זידאן זה לא היה נראה טוב יותר.
הקבוצה חייבת בקיץ ניקוי אורוות רציני:
בייל, בנזמה, וקרוס לא צריכים להמשיך לשחק בהרכב, כשרק לגרמני יש מבחינתי מקום על הספסל כמחליף של מודריץ ולא לצידו (אני אומר זאת כבר שנים אגב).
נקווה שלעונה הבאה השחקנים יגיעו מפוקסים יותר, ולא יפתחו אותה רק אחרי הקלאסיקו הראשון.
מצחיקה אותי העובדה שריאל כשלה תחת לופטגי, פיטרה אותו והביאה מאמן אחר בלי לשנות לו כלום בסגל ובאמת ציפו לשינוי משמעותי. מרוב פילוסופיה לא רואים כלום. רשמתי לפני כמה חודשים שאם לא מביאים חיזוק בינואר העונה הזו מתה, בהתחשב בהגרלה היא מתה קצת יותר מוקדם משציפיתי אבל מה זה באמת משנה. אולי באמת ניצלנו מביזיון היסטורי נגד סיטי/ליברפול.
4-1 בברנבאו מאייאקס זה די ביזיון היסטורי
ריאל ניצלה מביזיון מול בארסה, אתלטיקו או יובה. ליהיות מודח ע"י אחת משלושתם הייתה מכה כואבת לאוהדים
אין בהפסד הזה כמעט שום דבר טקטי. הקבוצה ספגה הפסד הזוי נגד ג׳ירונה, נשברה ב - 3:0 ונשברה עוד יותר בעוד הפסד בבית נגד אותה יריבה. הליגה והגביע נגמרו סופית תוך שבוע, ועוד בגלל הסיבה הכי מתסכלת שיש: לא משנה איך משחקים כקבוצה, הבעיה העצומה בכיבוש השערים הוכיחה לכל מי שעוד האמין אחרת שפשוט אי אפשר ככה. שאי אפשר לאבד את ה-40 של מוראטה וחאמס ואז את הערימה של רונאלדו ולהתנהג כאילו כלום.
כדורגל זה משחק של מומנטום, כשרע אז רע מאד. מקבלים שער מאיבוד ועוד אחד רך עד כאב, שחקנים שהיו יציבים במשך שנים נראים נורא, אין מנהיגות, פציעות, גולים הופכים למשקופים ואפילו הואר לא מסתדר. אפשר לדבר שעה על ההרכב אבל הוא לא הסיפור. הנה, קיבלנו חילופים מוקדמים שלא שינו שום דבר. סולארי כמו לופטגי הוא קרבן של הסיטואציה, לא הייתי מתעכב עליו יותר מדי.
היום איאקס חגגו עלינו בברנבאו, משחק שיזכר אצלם עוד שנים ארוכות כאחד הגדולים בהיסטוריה. זה משפיל וכואב, ביחד עם זה נגיד תודה לאחת הקבוצות הווינריות בהיסטוריה של המשחק. תאהבו את זה או לא, זה הד.נ.א של המועדון הזה. עכשיו אנחנו למטה ובימים הקרובים ירדו עלינו בכל מדיום אפשרי. אבל הכל כל כך רנדומלי אצלנו, אז אל תתפלאו אם נחזור מוקדם מהצפוי.
מדהים שמתחילת מרץ עד ספטמבר אין כדורגל מבחינתנו.
ואם איכשהו בארסה ואייאקס ייפגשו אני חושב שבארסה יורידו אותם די בקלות.
חיבבתי את סולארי בהתחלה אבל הייבוש המתמשך למרסלו איסקו ובייל ואסנסיו כשברור שגם אם הם לא באים לו בטוב להרכב הם לא צריכים להימחק מהרוטציה, במיוחד שני הראשונים.
בנוסף לחילופים מאוחרים מאוד ופחדניים לרוב אני מאוד מאוכזב ממנו.
לראות את מרסלו יושב על הדשא כי הוא כבר לא מסוגל לשבת על הספסל, כשמה שריאל צריכה זה גולים והוא לא רואה דקה נגד ברצלונה ונגד אייקס אתמול, מבאס וכפוי טובה. יש להיות אמיץ כמאמן ויש להיות טמבל שרב עם כולם כדי להעביר מסרים. סולארי עושה רושם של מוריניו מהבחינה הזו. קשה לי להאמין שימשיכו איתו למרות שמבחינת סגל השחקנים הוא לא יכל להוציא הרבה יותר טוב ממה שהוציא, רק לנהל אותם טוב יותר.
רגע, אז סולארי צריך להמשיך כי היה לו את האומץ להושיב כמה כוכבים על הספסל למרות שנכשל בכל אספקט אחר? ניעור כוכבים הוא אמצעי ולא מטרה, בלעדיהם אתה לא תגיע לשום מקום. לופטגי עשה הרבה פחות נזק ונשלח הביתה. סולארי כושל מהרגע שהגיע לכאן ולא הראה שום דבר שמצדיק הישארות שלו. את קצב צבירת הנקודות והעלייה במספר השערים היינו משיגים גם אם היה מגיע דחליל במקום. אפקט החלפת המאמן אף פעם לא מאכזב.
התפשרות בעמדת המאמן היא נוראית כמעט כמו ההתפשרות על רמת הסגל. מהיום נתחיל למנות רק מאמנים חסרי ניסיון מהקאנטרה כי פגענו באחד? כן כן, סגל עייף, פלורטינו שיכור מרוב כדורי זהב ורחמים על המאמנים. זה שאחד נכשל לא אומר שהשני לא.
שה’מארקה’ יתחילו כבר לזרוק סתם שמות לאוויר, שיהיה לנו איך להעביר את ה-12 משחקים הבאים.
נ.ב.
הייתי אמור להישלח מהעבודה ל-3 חודשים למדריד וכבר התחלתי לפנטז לכמה משחקים אלך. תודה לאל שחסך לי את כל הכסף והבאסה הזאת.
בוקר קשה של אחרי הדחה(זוכרים איזה יום היום?), כבר שכחנו מה זה. איך מגיבים, מה חושבים, מה עושים, איך זה מרגיש. זה אף פעם לא ‘זה רק כדורגל’. זו האהבה שלך, זה הטירוף שלך, זה הלב שלך. זה כמעט כל החיים שלך. סיפור האהבה הארוך ביותר בליגת האלופות - הסתיים לו. זהו-זה, ריאל מדריד נפרדת מהגביע שכלכך מזוהה איתה ומעבירה את הכתר. פרס התקרב בצעדי ענק לברנבאו אבל הקיץ האחרון הוריד לו המון נקודות זכות וזה גובל בפשע יותר מהיירו ומקאללה… קרבחאל דמע בעמדת הראיונות - “בחיים לא הרגשתי ככה, זו עונה מזוינת” וקרוס הוסיף - “כולנו מתחת לרמה הרגילה, ואני הראשון”. יאללה, עכשיו שהאדמה תרעד ואינסוף הספקולציות על מאמן וגלאקטיקוס ייזרקו לאוויר, חגיגה(לא באמת). ונסיים עם זידאן - הראשון שזיהה את הקטסטרופה שבדרך, שהסגל הזה גמור - וברח בזמן.
אז מה כותבים? סיכום מקצועי על איך טאדיץ’ חיסל את השחקנים העייפים שלנו? רושמים מה הסיבות שהובילו קבוצה שלקחה 4 צ’מפיונס ב5 שנים להתבזות כך? אומרים תודה לקבוצה הזו על השנים היפות? למען האמת נגמרו לי הכוחות לכל הנושאים הנ"ל…
אתמול ב2-0 נפלה עליי תחושת אדישות קשה, לא יודע אם כי לא עיכלתי את מה שעומד לקרות או שאולי השבוע האחרון ובעצם כל העונה הזו הוציאו לי את המיץ לגמרי. הייתי רוצה להיות אוהד בארסה בשבוע הזה, בטח אושר עילאי.
עם זאת, למרות האדישות, קמתי בבוקר ולא רציתי לצאת מהמיטה, מין הרגשה ישנה כמו אחרי פרידה קשה מהאקסית, מה אני אמור לעשות עם המשך העונה הזו עכשיו? לעודד את פריז רק בשביל שבארסה או פפ לא יזכו בגביע?
ובנימה קצת מקצועית, הערכתי מאוד את מה שסולארי עשה בקבוצה, הספסול של ה"כוכבים" הוא לא עניין של מה בכך בריאל מדריד, ולפרקים אף הצגנו טיפה כדורגל (תודה על הדרבי). ומצד שני סולארי עשה את כל הטעויות האפשריות בשביל להפסיד את המשחק אתמול.
חוסר הרוטציה פשוט גמר עלינו, הפציעות של ואסקז ווינסיוס גם אם אינן קשורות בעייפות אלו בדיוק הדברים שקורים לקבוצה שרצה בלי מנוחה הרבה זמן, פתאום הקלפים מתחילים ליפול מהמגדל עד שכולו נופל. לא מצליח להבין למה לא ראינו רענון במשחק הליגה המיותר מול בארסה, קצת סבאיוס, קצת מרסלו, קצת אסנסיו, בטוח שהתוצאה לא הייתה נראית הרבה יותר גרועה ממה שהייתה וגם אם כן זה לא היה נורא.
כועס ממש על ראמוס על הצהוב ה"גאוני" אותו אנשים פה בפורום הגדירו, הרי היה ברור לעין ש2-1 היא לא תוצאה שמבטיחה לנו שום דבר ביכולת אותה אנו מציגים. נאצ’ו נראה על הפנים העונה, אני אוהב אותו מאוד אבל אני חושב שחייב להביא לפה בלם תותח שיתמודד כל עמדת הבלם שני-שלישי במזן שנאצ’ו יוכל להמשיך לסתום חורים כל פעם שיקרא לדגל.
אני די חושש מהקיץ, למען האמת אני רואה יותר שחקנים שאשמח להיפטר מהם בסגל לעומת מספר השחקנים הפנויים בשוק שהייתי מביא. אז כן גם לי נמאס מבייל, בנזמה, איסקו, קרוס אבל מצד שני את מי נביא? הזאר? לא חושב שהוא השחקן שיעשה את ההבדל ויביא לנו את 40 השערים שחסרים. השחקן היחיד שבאמת הייתי רוצה הוא אמבפה וכנראה שזה רצון לא ריאלי בעליל. נקווה שפרז יפתיע וישלוף כמה שפנים מהשרוול, מה שבטוח הוא שהשפן העייף בנזמה ימשיך לדדות על המגרש גם שנה הבאה.
צפוי אבל עדיין כואב. אני מאמין שזה קרה לטובה. אתמול כל הקלפים נטרפו ואין מנוס מלהרוס הכל ולבנות מחדש.
ב2009 הקבוצה הזאת נבנתה סביב רונאלדו וקאקה, ויועדה לשחק משחק מתפרצות. ההגעה של אוזיל די מריה ובייל לאחר מכן רק חיזקה את היכולת שלנו לשחק את סגנון המתפרצות. כיום הקבוצה שנבנתה סביב סגנון המשחק הזה כבר לא אותה קבוצה. השלד קיים, אבל השחקנים לא באותה יכולת, וחלקם פרשו. אלונסו ורונאלדו כבר אינם. היום הקבוצה מלאה בשחקני תלאים שטובים על הנייר אבל השלם כל כך קטן מסך חלקיו.
הגיע הזמן להרוס הכל ולבנות מחדש. להשאיר את מה שכן טוב, שזה בעיקר ההגנה, ואת הקישור וההתקפה לבנות מחדש. פרוייקט צעיר לעשור הקרוב שגם אם לא ייתן תנובה מיידית, הוא יניב לנו פירות בעוד מספר שנים. בדיוק כמו הפרוייקט הנוכחי.
יש לי טענות לסולארי אבל לא על ייבוש שחקנים מסויימים.
מרסלו. הוא אליל מבחינתי אבל צריך לומר את האמת - הוא לא טוב. הוא לא חוזר להגנה, ובהתקפה התרומה שלו לא אותה תרומה. אם הוא ספג בוז בברנבאו זה אומר המון על המצב שהוא נמצא בו. כשיש לך ילד שגדל במועדון ומציג יכולת טובה, אתה חייב לתת לו לשחק בסיטואציה כזאת. בהזדמנויות שכן ניתנו לו הוא פישל.
בייל. הבחור נראה שעושה טובה שהוא משחק. למה לתת לו בכלל לראות דשא? הוא לא רץ, לא מתאמץ, לא אישית ירד ממנו. בעיניי הוא מקבל יותר מדיי דשא לאחרונה.
איסקו. בעיניי הוא אובר רייטד. הוא שחקן לא יעיל שלא מסוגל ליותר מדיי. כשהדברים הולכים לו טוב הוא נראה שחקן מדהים, הבעיה שהפעם האחרונה שהלכו לו דברים טוב במדי ריאל מדריד היתה איפשהו ב2016. הוא מקבל כדורים מההגנה, עושה סיבוב סביב עצמו ומוסר כדור רע להגנה כשבנתיים הקבוצה היריבה לוחצת. יותר מאשמח לראות אותו עוזב בקיץ.
אסנסיו. גם אני האמנתי בו. והאמת מאז שחזר מהפציעה אני חוזר להאמין בו, אבל הוא רק נכנס לכושר עכשיו. מאמין שבעקבות היכולת שלו במשחקים האחרונים הוא יקבל יותר הזדמנויות בטח אחרי הפציעות של ואסקז וויני.
בסך הכל סולארי קורבן של הסגל הזה. הוא מקדם את ולוורדה רגילון ו-ויניסיוס בצורה טובה. לא מצב אופטימלי שאין לו אמון בחצי סגל אבל לפחות הוא אובייקטיבי.
הטענה העיקרית שלי כלפיו היא ניהול הסגל. למרות שאם הוא לא היה עולה עם הרכב מלא למשחקים מול ברצלונה או בשלב נוקאאוט בליגת האלופות היו שוחטים אותו. בכל מצב הוא היה יוצא לא בסדר במקרה הזה.
פשוט מסכן.