גומלין 1/8 גמר האלופות:: נפרדים מהשושלת, אייאקס מפרקת את אלופת אירופה

אף פעם זה לא נעים להיות מודחים מליגת האלופות,בטח בשמינית ובטח בכזו תבוסה,אבל זה היה אחד ההפסדים הכי פחות מבאסים שחוויתי בתור אוהד ריאל מדריד (בהמשך ישיר להפסדים בקלאסיקו),הרי זה היה ברור לכולם שהשנה אין לנו סיכוי לגרד את הגביע עם הסגל הנוכחי,עדיף להיות מודח עכשיו מאשר למרוח את השקר הזה עוד כמה חודשים.
היום כולם יודעים שריאל מדריד חייבת מהפכה רצינית בסגל,אני בטוח שגם פלורנטינו הפנים אחרי שבוע שבו הפכנו לשק חבטות.
נשארו לנו 12 משחקים לסיום העונה ואני אשמח לראות את השחקנים שיובשו לאחרונה (סבאיוס,ואלוורדה,בראהים) מקבלים יותר דקות באווירה רגועה כשאין על מה להילחם,על חשבון שחקנים שכבר אי אפשר לראות כמו קרוס ובייל.
פלורנטינו קיבל 5 חודשים כדי לבנות פה משהו חדש ואיכותי להרבה שנים,נקווה שיעשה את זה.

לגבי סולארי-הוא לא צריך להישאר כמאמן כמובן אבל לא צריך להפיל עליו הכל,יכל אולי להוציא יותר אבל זה לא היה נותן לנו באמת משהו,סגל גרוע שגם פפ לא היה מצליח איתו.

לייק 1

קצת משעשע שאותם אנשים שטוענים שריאל זכתה באלופות כי זו תחרות מזל בגדול טוענים שלריאל לא היה סיכוי השנה כי אין לה מספיק איכות.

3 לייקים

מחשבות שאחרי אתמול

ריאל מדריד כבר כמה חודשים טובים נמצאת בעידן פוסט-רונאלדו. היעדרותו היא הרבה מעבר ל50 שערים בעונה. רונאלדו היה מרכז הקבוצה. הכל עבר דרכו. היה סדר ברור שבסופו של דבר העניק הרבה ביטחון לקבוצה. ומצד שני, גם היריבות ידעו זאת. וזה כמובן שיחק לטובתנו. כולם ידעו שהוא כבר לא מה שהיה, אבל המסמן רונאלדו חזק יותר מהכל. האימה ממנו שיתקה הגנות. עלינו לכל משחק ביתרון מנטאלי משמעותי. צירוף האותיות של שמו עשה את ההבדל.

להתרגל למצב החדש זאת משימה מורכבת מאוד. זה כמובן לא מסתכם ב50 שערים. שהרי יכולנו אולי להביא שני שחקני על שביחד יעשו זאת. אלא שעבור קבוצה שכבר תשע שנים מתרכזת סביב דיקטטור (במובן הטוב של המילה) נדרשת עבודה רצינית יותר.

ריאל צריכה ככל הנראה לחזור להיות קבוצה דמוקרטית. כמו ליברפול וסיטי. לא רק מבחינת שיטת המשחק, אלא גם מבחינה מנטלית ופילוסופית. כל ההיערכות בקיץ צריכה להיות סביב זה. אסנסיו לא מספיק מעז? זה לא מקרי.
מודריץ וקרוס לא יודעים מה לעשות עם הכגור באזור הרחבה? גם זה לא מפתיע.

מדוע נראינו כ"כ רע? משום שההרגל לשחק בצורה פחות טקטית ואינטנסיבית מקבוצות אחרות לא עובר ברגע עם עזיבת הכוכב הגדול.
קשה שלא לזהות את התופעה המקוממת הזאת. כל קבוצה מצליחה לייצר עלינו יתרון מספרי בכל חלק במגרש. השחקנים שלנו כאילו לוחצים. הם לא באמת יודעים לעשות זאת. לא ברמה הקבוצתית ולא באישית. אנחנו כמעט לא רואים שחקנים שלנו גורמים ליריב לאבד כדור.

אז מה לקראת העונה הבאה?
קודם כל מאמן. סולארי פשוט לא מתאים. גם עם חומר השחקנים הזה ניתן היה להוציא יותר. אבל בגדול נראה שאין לו שום יתרון משמעותי שהוא מביא עמו.
מקווה מאוד שיגיע מאמן שאינו מוריניו. כמובן שהפנטזיה הגדולה ביותר היא פוצ’טינו. שילוב של טקטיקן רציני, אבל גם מאמן שמספק כדורגל אטרקטיבי ומומחה לקידום צעירים.

ומכאן לנקודה החשובה ביותר - רכש.
מצב השוק מורכב מאוד. כולנו חולמים על אמבפה, אבל נראה שזה בלתי אפשרי. ניימאר? נראה יותר סביר, אבל גם מורכב מאוד. תוסיפו לזה את נטייתו להיפצע, המניירות המעצבנות שלו ואנחנו מקבלים תמונה מורכבת. הזאר? יכול מאוד להתאים. אלא שכבר מתחיל להתבגר. בכל אופן, הוא לא יהיה שובר שוויון. נהיה חייבים עוד שני שחקנים רציניים איתו.

צעירים?
זאת חידה אמיתית. אף אחד לא בנה על ויניסיוס לעונה הזאת. המצב הנוכחי איתו, ביחד עם רודריגו ואודגר שאולי יצטרפו רק מחזק את הצורך במאמן כמו פוצ’טינו.
מעבר לצעירים שלנו - השוק נמצא בזמנים מעניינים מאוד. הרבה שחקנים צעירים מוכשרים מאוד עם עונה ראשונה טובה מאוד מבחינתם. כבר דובר כאן על סאנצ’ו, פליקס ויוביץ’. אני חושב שהכיוון הזה טוב.

ודבר אחרון לגבי רכש. באופן טבעי מדברים המון על ההתקפה האנמית שלנו. זה כמובן נכון, אבל אסור שזה יהיה חזות הכל. לבארסה יש את דה יונג וארתור לשנים הקרובות בקישור. אסור לנו להישאר אדישים. הפרדיגמה של שלושה קשרים שלא מסוגלים לאיים על השער פשוט לא עובדת. אני כבר מתגעגע לאוזיל שנספר כחלק מהשלישייה הזאת. כאן נידרש לשינוי טקטי. והלוואי וקרוס ישלם את המחיר.

לסינים יש קללה משעשעת: “שתחיה בזמנים מעניינים”.
אז כן, זמנים מעניינים הם זמנים שהעולם עובר שינוי שקשה לחזות אותו ולהבין אותו. בהקשר הזה, אנחנו קצת הולכים אל הלא נודע. קשה לחשוב על פתרונות קסם כמו ב2009.
בקיצור, יהיה מעניין. מקווה שגם טוב ומהנה.

3 לייקים

מציע לחזור ולקרוא את הדיון הזה

אימפריות אף פעם לא נופלות בצורה יפה ונוחה, בטח ובטח כשמדובר בריאל מדריד. קשה לקבל את זה, היו אלפי תמרורי אזהרה מולנו והשיא היה כמובן אי הבאת מחליף למכונת השערים מפורטוגל. אבל בסופו של דבר, בדומה לגרמניה של המונדיאל האחרון, כשאתה לוקח 4 גביעי צמפיונס צ׳מפיונס מתוך 5 ניסיונות (אצל גרמניה זה המונדיאל שלקחו), אתה נידון למות עם הקבוצה שעשתה את זה. מעטות הקבוצות או הנבחרות שיודעות לצאת מהלופ הזה של - ״היי, זה הסגל שהביא לנו 4 תארים בליגת האלופות, רק חיזוק פה ושם והוא יתנהג כרגיל״. זה בדיוק מה שקרה לגרמניה במונדיאל, כשהם עלו עם סגל עייף וזקן ב-4 שנים מהזכייה הקודמת, מבלי רצון לשנות כי אלו הם השחקנים שסחבו אותם על הגב.

גם במקרה שלנו, אני רוצה להאמין שאי חיזוק הסגל קשור לעניין זה ובינואר כבר לא היה את מי להביא (שמעתי שפאובר פנוי).

ריאל מדריד הייתה קבוצת צ׳מפיונס נהדרת. אפשר לדבר עד. חר על כריס, שאהבתי מאוד, אך הוא בחר לעזוב ואני חושב שזה קרה בטיימינג נהדר מבחינתנו ושהוא עשה טעות קשה. הבעיה הייתה כשלא כיסו על העזיבה הזאת בשחקני התקפה ובנו על בייל ובנזמה.

אפשר לנסות להסתכל על הצד החיובי בסיפור.
קודם כל, ניקוי אורוות פעם ב-10 שנים הוא מבורך. מעבר לזה, אם היה מגיע רכש אולי עוד שחקני המשנה שלנו היו מספקים מספרים טובים יותר והיינו סובלים מהם גם בעונה הבאה. כרגע, אם אפילו על קרוס מתחילים לרדת בתקשורת, יש בי תקווה שהפרות הקדושות יעופו ומהר. זאת אחת הסיבות שעוד בקלאסיקו הראשון של העונה בהתבזות בקאמפ נואו אמרתי שאולי עדיף שנעוף בשמינית הגמר עם סטירה מצלצלת. לא האמנתי שזה יקרה, אפילו חשבתי שנעבור ועוד בטעות נפגוש את רומא או פורטו ואיכשו בעונה כזאת נגיע לחצי גמר. אני אומר תודה שזה לא קרה, תודה שנפלת מהר ריאל מדריד, כולנו ראינו את זה בא, רק הסטירה לצערנו צריכה להיות חזקה. היא כל כך חזקה, ש-10 שנים לא ראינו כמותה. מאז ה-6-2 וה-4-0 מבארסה וליברפול ב-2009. עכשיו, לפרס כבר אין דרך לחמוק מהעניין - זה או להנחית פה שחקנים חדשים, או שגם הוא עלול לשלם בכיסאו. ולא, רק אל תביא את מוריניו.

למעט ההגנה, שם רק גזרת הבלמים מדאיגה אותי (ראמוס לא נהיה צעיר יותר ובכללי מחסיר משחקים בגלל הרחקות ו-ואראן בעונה קטסטרופה) ואשמח לבלם ברמה גבוהה סוף סוף על הספסל (גם להוריד את רפאל לספסל ולהביא באנקר להרכב זאת אופציה מבחינתי), משאר ההרכב הייתי רוצה לראות רק את מודריץ׳ ו-ויני. הראשון נלחם אתמול עד השנייה האחרונה והאחרון עשוי להתפתח לסטאר. השאר? הביתה.

קאסמירו ואסנסיו הם היחידים שהייתי משאיר וגם אותם בספסל, חובת ההוכחה עליהם.

מחכה לנו קיץ מעניין.

3 לייקים

סולארי אשם שויניסיוס ולוקאס לא נחו גם אם הוא לא מאמין בבייל ואסנסיו ועובדה שהיינו זקוקים להם. והוא גם סחט את מודריץ’ו קרבחאל. כמובן שגם לא הייתה שום סיבה לבורות באמצע. גם קרוס וגם מודריץ’ עלו ללחוץ כמו ילדים מפגרים בשכונה וקאסמירו גם חלש. יסיים את העונה ואז יודח. במחדל אתמול הוא לחלוטין אשם.
גם עם הבינוניות לא הייתה שום סיבה לקבל בראש ככה, השפלה, כתם. אני חד משמעית רציתי לעבור והדחה מול באיירן או ליברפול וכאלה הייתי יכול לספוג ולקבל. התמונה של מרסלו על הספסל אמרה הכל. כמה מתגעגע. זו לא ריאל מדריד. בכי כמו ויניסיוס.

ואראן הלך אחורה העונה במאה צעדים ומבחינתי הוא לא חסין. זה מוכיח כמה ראמוס חשוב. כמובן שזה לא תירוץ. כמו שתמיד הפילו אחריות על כריסטיאנו בהתקפה - ככה תמיד הפילו על ראמוס. ואראן בורח ונעלם. גם מרסלו חטף המון.

קרבחאל היה חנוק עם דמעות ואמר :“פעם ראשונה שאין לי מילים. עונה מזוינת”.

6 לייקים

מסכים שההדחה הזאת רשומה בעיקר על סולארי.
הסגל שלנו שווה יותר מבזיון שבוע אחר שבוע - עם כל הבעיות שלו.
העקשנות שלו עלתה לנו ביוקר (למה למען השם טוני קרוס על הדשא, למה אלוהים למה).

אבל כפי שכתבתי במחצית, וכפי שרבים וטובים כתבו כאן, ההדחה הזאת לא כואבת.
לא היו לי ציפיות שנעבור. זה היה כ"כ צפוי שנקבל בראש (לראייה הטופס ווינר שלי).
אני כ"כ מקווה למהפכה בקיץ, אני באמת לא בטוח שזה יקרה.

לייק 1

הקבוצה הזאת מתה, אבל אפילו מאוסף השחקנים שסוחבים את הגווייה הזאת אפשר היה לצפות לשרידים של כבוד עצמי. בלט בהיעדרו מהבחינה הזו ראמוס, מהבודדים (ביחד עם מודריץ’) שמבינים איך משחקים כשהקבוצה נלחמת על חייה.

אדיוס, סולארי. קרוס במשחק הגרוע בקריירה שלו ואתה נותן לו להמשיך לקרטע על המגרש, במקום להכניס את סבאיוס לכל המאוחר בדקה ה- 60 כדי לנסות להוציא משהו מהביזיון הזה? אסנסיו. אנחנו כל כך גדושים בסקוררים וקילרים עם סכין בין השיניים וההתקפה המהוללת שלנו מפוצצת בכישרון, ששחקן מעולה כמו אסנסיו מחליד על הספסל ומלקט פירורים? מה שכן, תודה שהכנסת את ולווארדה בדקה ה- 85, זה באמת היה צעד מעורר תקווה. לא נוהג להתגולל על מאמנים וברור שהאשמה לא רק בו, אבל לעוף בבושת פנים משלושת המפעלים בשבוע אחד, בברנבאו, זה כבר יותר מדי אפילו ליכולת ההכלה שלי. אז כאמור, אדיוס.

אבל כדי לא להתבוסס בבאסה, רצוי באמת להביט על הפן החיובי. ממילא היינו מודחים בהמשך מול קבוצה רצינית, אז טוב שאפשר להתפנות לדבר האמיתי. ובזמן שכל הקבוצות תיאלצנה לדאבונן לשחק כדורגל, אנחנו נוכל לעסוק בדבר החשוב שפעם אפילו הצטיינו בו – רכש. מצב השוק לא משהו? נכון, אבל הסגל שלנו כה מוגבל, גמור, שבע (אלוהים יודע ממה) ומאותגר מנטלית, שיש עדיין בחוץ שחקנים שיכולים להפיח חיים בגופה הזאת, גם אם לא קוראים להם ניימאר או אמבפה.

אפשר למשל לנסות לשנות קונספט ולשחק עם חלוץ (אם כי זה אולי יהיה צעד מהפכני מדי…).

12 לייקים

זה לא נעים לצפייה, ואני באמת מתחבר לרוב הביקורות ותחושת ההשפלה, מה שקרה השבוע זה לא רגיל.

עדיין יש בי תחושת אופטימיות מסוימת. יש כבר זימזומים של ביקורת כלפי שחקנים בכירים ואולי סולארי עשה לנו טובה בלי להתכוון עם כל הפיאסקו הזה. אני מנסה לראות את ריאל בעוד שנתיים-שלוש - או שנדשדש בליגה ונמשיך להגיע רחוק באלופות, כרגיל, או שמחלקת הסקאוטינג שלנו תתגלה כחבורת גאונים ויחד עם הירידה של מסי נשתלט על הליגה, או שנעשה מילאן ונפרד מהתודעה לכמה שנים. האפשרות האחרונה לדעתי קלושה. עם השתיים האחרות נחיה.

סמיר, תן למדגם של אחרי רונאלדו לגדול קצת. את העונה הראשונה שלו אצלינו יכולת להציג בזמנו באותה צורה, זו הייתה אפילו אותה ליון.

8 לייקים

השאלה למה עונה איומה בליגה כמו אשתקד לא מספיקה כדי לפחות להדליק נורות אדומות בטח אם רונאלדו הולך או אפילו ההדחה בגביע שזידאן תמיד אומר שזה השפיע עליו. וכמובן העונה הפסדנו המון משחקים והובסנו. למה רק כשהראש מוטח בריצפה כלכך חזק - למה רק אז מבינים שצריך מהפכה. למה אי אפשר לסיים יפה או לפחות פחות כואב.

מעבר לכך, בעונה האחרונה שלפני רונאלדו, עוד חיברנו רצף נצחונות, ניצחנו בפיחואן עם שלושער של ראול והייתה לנו האשלייה. אני לא זוכר מה זה לגמור את העונה בחודש מרץ. ברור שאני אצפה במשחקים אבל עדיין…
העונה הראשונה של רונאלדו, עוד כביכול סחבנו קצת פאנירה ורעד ברגליים משמינית הגמר ועוד יכולנו לתרץ - היגואין, קורה, החמצות…ההדחה מול אייקס הכי נוראית. זה הרגיש כמו באנפילד אז אבל…

לייק 1

אנחנו בהחלט צריכים מדגם שהוא גדול מ-1, ולכן נמתין לשנתיים-שלוש הבאות.

רק הערה לגבי העונה הראשונה של רונאלדו במדריד: ריאל הודחה בתוצאה צמודה על ידי ליון (הפסד 0-1 בליון ושוייון 1-1 במדריד), וזה שונה מאוד ממה שראינו אתמול. אבל ההבדל העיקרי היה בליגה: למרות שהיה מדובר בעונת בנייה, ריאל סיימה עם 96 נקודות (4 הפסדים בלבד, כאשר שניים מהם היו מול בארסה, ואחד מההפסדים האלה עם זלאטאן ספק בעמדת נבדל) ועם הפרש שערים של 67+. למעשה, לאורך כל העשור האחרון, 96 נקודות היו מספיקות כמעט בכל עונה (להוציא את 2010 ו-2013 בהן בארסה השיגה 99 ו-100 נקודות, בהתאמה).

העונה, ריאל עם 48 נקודות אחרי 26 מחזורים והפרש שערים 12+. באותה עונה, ריאל כבש יותר שערים מבארסה עצמה, ואילו השנה היא אפילו לא קרובה לכך. ב-2010 הייתה תחושה שמשהו טוב נבנה. ב-2019, התחשוה היא שצריך להרוס.

5 לייקים

לי ההדחה מול ליון ב 2009 פשוט ריסקה את הלב,זה היה אחרי שנים של כשלונות ואחרי שעשינו בקיץ מהפכה ענקית בסגל והציפיות היו בהתאם-חשבנו שנוכל ללכת עד הסוף במיוחד כשהגמר היה בברנבאו באותה עונה,זה היה כמו לחטוף פטיש 20 קילו ישר למצח.
לעומת ההדחה אתמול שמגיעה אחרי שנים של הצלחות באירופה וכשאנחנו יודעים שאין לנו סיכוי אמיתי לקחת את הגביע וההדחה רק תקדם את המהפך הנחוץ בסגל.

Niro
האופטימיות הזו מגיעה מהידיעה שריאל מדריד החדשה תצטרך להתמודד מול מסי אולי במשך שנתיים-שלוש ולא יותר.

רגע לפני ההתקפה שבסיומה נגמרה גם העונה של ויניסיוס החביב, חשבתי לעצמי שסגנון המשחק שלו מותח את שחקני ההגנה שמולו לקצה. כמות הכיסוחים שהוא אוכל היא גדולה מאוד, גם ביחס לכוכבים הגדולים ביותר, והכמות הזו הולכת רק לעלות ככל שהוא ישתפר כשחקן. כבר עכשיו הוא סוחט לא מעט חופשיים ופנדלים אבל המחיר שהוא משלם וימשיך לשלם הוא קשה. שיהיה בריא.

בכללי הקבוצה נראיתה בסטרס גדול כבר במנהרה ואחרי הגול הראשון השחקנים נראו כאילו הם נכנסו להלם טוטלי. הדמעות של לוקאס וויניסיוס עשו רושם שרק הפציעה הצליחה להוציא אותם מההלם ורק אז הם התחילו לעכל את מה שקרה.

הקבוצה הועמדה בצורה רעה, מנהיג אחד לא היה על המגרש והשחקנים שחוקים. ההחלטה של סולארי להמשיך להריץ את אותו הרכב הייתה הימור אבל הימור מובן לאור כל מה שקדם לכך העונה. ההעברה של כל כובד משחק ההתקפה לרגליו הזריזות של ויניסיוס כבר תקופה ארוכה ומחסור מוחלט באיזשהי תוכנית התקפית נוספת, גרמו לי לשקול שוב את מה שאני חושב על המאמן שלנו. אולי הוא באמת פשוט לא מתאים למעמד. לא כי הקבוצה כזו טובה, אלא כי שום ערך מוסף הוא לא הביא וכנראה שבאמת היה עקשן מדי אל מול הכוכבים כששרף אותם בצורה כזו נחרצת.

טוב לפחות כמו שרצינו - בקיץ, We go shopping!

לייק 1

היות וקניות נטו לא מייצרות דרך, שאלתי לוותיקים כאן- מי מהשחקנים הייתם משאירים כשלד עליו ניתן יהיה לדמיין בנייה של משהו חדש.

לייק 1

אתה צודק, סמיר ידידי. ההבדל היחידי והעיקרי הוא שב-2010 לא ידענו תארים מהם למעט אליפויות עם שוסטר וקאפל, וב-2019 אנחנו בסופה של תקופה שהתחילה בעונה ההיא. לא היה מה לחסל, כי הקבוצה הזאת בדיוק נבנתה, נדרשו רק שינויים מינוריים בהרכב. היום? אתה במצב ההפוך - סופה של תקופה, ממש כמו לפני הגעת רונאלדו והחברים. מאמין שהקיץ הולך להיות חם, למרות שאין עוד רונאלדו ואלונסו בשוק. בסה״כ אני מסוקרן מאוד מהתגובה של פלורנטינו.

בחוליית ההגנה הייתי משאיר את כולם, במיוחד אם מרסלו יחפוץ בכך, ומביא בלם מוכח ברמה גבוהה. ואראן אחרי עונה קשה וראמוס מחמיץ לא מעט משחקים, לכולם יהיו דקות.

בקישור, הייתי נשאר עם הצעירים ולוקה בנוסף לרכש כמובן. קאסמירו לעת עתה יצטרך להוכיח את עצמו כדי שיהיה שווה יותר מספסל.

בהתקפה קשה לי להאמין שישחררו את קארים, אז לפחות שיהיה מישהו שיאיים עליו, אולי סוף סוף הוא יעלה מהספסל ויהיה ערך מוסף, דבר שאני מאמין שהוא יכול לעשות מצוין. את ויני ואסנסיו הייתי משאיר גם כן. כל השאר? הביתה או במקרה הטוב לספסל, תלוי בפילוסופיה של המאמן החדש.

בסופו של יום, זה מאוד תלוי במי יעמוד על הקווים, אני לא רוצה את מוריניו חזרה אבל גם לא ליצנים כאלו או אחרים שאין להם מילה בחדר ההלבשה. סולארי התחיל טוב עם הניקוי וצריך מי שיסיים אחריו ויעמיד קבוצה ממושמעת טקטית.

לייק 1

קורטואה

מרסלו(רגילון) ראמוס(רכש 1) ואראן(נאצ’ו) קרבחל(אלברו/אשרף)

יורנטה(קאסמירו)
מודריץ’(סבאיוס) רכש 2(איסקו)

וינסיוס/אודגרד/אסנסיו רכש 3(רודריגו) רכש 4(ואסקס)

רכש 1 לא מעניין אותי. 2- אריקסן, 4- הזארד, 3- פה יהיה המבחן האמיתי. החלום הוא אמבפה/קיין.
את העמדה הנוספת בהתקפה הייתי רוצה שישאירו לילדים. יש פוטנציאל וכישרון, ובסביבה בריאה לצד כוכבים בשלים הם גם יוכלו לגדול בשקט.

הולכים הביתה (ואני רחמן): נבאס, קרוס, בנזמה, בייל. ומריאנו וכל הקקמייקות האלה.

אל תכלילו את מרסלו ברשימה השחורה, ממש לא מגיע לו. נתן כמה הופעות גרועות ושילם על כך באופן לא פרופורציוני. המחליף שלו היה מעולה ובכל זאת זה לא שינה הרבה. לפני הפציעה שלו, הוא היחיד שכבש לזכותנו גול (3) בתקופה של איזה 5 משחקים שחורים. נתן גול בכל נוקאאוט והיה סופר מכריע מול פסז, יובה ובאיירן. הבעיה אצלנו היא שכולם קורסים בו זמנית, כמו בשנה שעברה. הקבוצה לא יכולה להכיל תקופה רעה של שחקן בודד, כמו למשל סוארס בברצלונה. למרסלו יש מקום במדריד העתידית בלי ספק. הוא, ראמוס ומודריץ’ הם עמודי התווך.

11 לייקים

אני לא נכנס לדיון של האם רונאלדו שינה או לא שינה את הקבוצה, ובטח לא לדיון של אם הוא היה משמעותי. התשובה היא כן בוודאות. רונאלדו היה מפלצת כדורגל כשהגיע והשילוב הזה יחד עם מוריניו אחרי אותה עונה מדוברת של פלגריני היה ככל הנראה התגובה הכי טובה שיכולנו להעמיד נגד בארסה.
רונאלדו גם עזר מאוד לריאל להתבסס ככוח משמעותי באירופה.

בעונת 2004/2005 ריאל עפה ליובה בהארכה וב-2005/2006 לארסנל על שער אחד. ארסנל הגיעה עד הגמר בעונה הזו. עונת 2006/2007 לבאיירן על שערי חוץ. יש דוגמאות לכל כיוון, אבל מה שבאמת משנה במפעל המקרי הזה בסופו של דבר זה כמה זוכים בו, וריאל הצטיינה בזה לאחרונה. אם רונאלדו תמיד התעורר בדיוק בזמן למאני טיים וזה מה שהביא את הזכיות אז מצוין, אני לא לוקח את זה בעסקת חבילה עם זריקת הליגה באפריל, ופה אני מדבר על רונאלדו של השנים האחרונות ולא אותו אחד מהפסקה הקודמת, הרי בסוף זה השחקן שעזב…

ריאל בונה את עצמה לעתיד, יכול להיות שזה יצליח ויכול להיות שלא, אבל בניגוד למשבר הקודם שהביא עלינו את קלדרון פה אני כן מזהה פעולות עם מחשבה ארוכת טווח. זו לא השכונה של הגלקטיקוס וקשר אחורי זו לא מילה גסה.
עונת נפל אחרי שינוי משמעותי זה לא דבר חריג, אני חושב שלשחקנים לוקח זמן להבין מחדש את ההיררכיה ולקחת אחריות בהתאם. רונאלדו היה עמוד תווך משמעותי בקבוצה הזו.

ב-2010 הייתה תחושה שמשהו טוב נבנה, בדיוק כמו ב-2020 אם ינחתו כאן כוכבים באותו סדר גודל. אני בשום צורה לא חושב שהסגל הנוכחי ראוי לקחת תואר.

לא היה לנו סיכוי עם היגוואין בסגל.

לגמרי כן.

5 לייקים

אני קורא את כל הביקורות על סולארי וקצת נדהם.
מתחילת העונה אנחנו רואים את הנפטר בגלל מדיניות העונה הפיננסית והאין רכש.ריאל במקום מאד נמוך בטבלת הרכש בעונות האחרונות - יותר מקבוצות בינוניות מטה הליגה האנגלית.

כמה משחקים סולארי הכין את הקבוצה טוב והפסיד?
יותר מפעם אחת. מה אתם הייתם עושים כאף אחד מהחלוצים לא פוגע וכמה דברי הלל היינו נושאים אם ריאל הייתה עוברת את ברצלונה?
אם כל הכבוד למשחק המחורבן אתמול בו כולם אשמים, לתלות את האשם על סולארי היא בגדר דמגוגיה זולה.

רק כנ.ב אזכיר שכל תקופת הנוקאאוט בעונות האחרונות האחרונות היו מכונות ‘‘התחת של זידאן’’.
אם היה נשאר לאמן העונה , המצב לא היה יותר טוב.

בגלל זה הוא לא נשאר.
אני מניח שהוא היה מאוד מודע לסיטואציה, הן בגזרת רונאלדו והן בגזרת האין-רכש. וזה מתקשר לטענה שלך לגבי ההאשמות לסולארי - אני דיי משוכנע שגם המבקרים החריפים שלו פה לא תולים בו את רוב האשמה. מבחינתי הדבר הכי רע שהוא עשה זה הייבוש של מרסלו. יש גבול, במשחקים מכריעים הוא צריך לשחק גם עם שני קילו יותר.

2 לייקים

משפט יפה, אך אנחנו לא חיים בעולם של שחור ולבן.

המפעל הוא יותר תלוי מומנטום בהחלט, אך לא תראה את רומא זוכה בו. הכוונה היא שכל אחת מהגדולות יכולה לזכות וזו לא תהיה הפתעה אם כל אחת מבאיירן, ברסה, יובה, אתלטיקו, סיטי או ליברפול יגיעו לשלבים הסופיים במומנטום טוב ויכולות לקחת. עם רונאלדו היינו חלק מהרשימה הזו, אך בלעדיו וביכולת חלשה של רוב הסגל אנחנו לא שם ומקרי ככל שזה יהיה לא נצליח לזכות.