אודגור?
#סליחה.
9 לייקים
אגב, מה עם הבלמים שלנו ? אלאבה אמור לחזור עד אז ?
א. זה נכון. עם פרנקי ופדרי הדברים ייראו שונה באופן משמעותי, אבל המון תלוי בשאלה האם הם יחזרו, ובעיקר - איך הם יחזרו מהפציעות שלהם.
ב. כך או כך - מן הסתם כל הרעיון כאן הוא משחק של ציפיות. לעשות אותו אחרי המשחק זה לא מעניין ולא רלוונטי. וברמת הציפיות - לצפות שקישור של ג’וד, קמא וצ’ומא, ירסק ברמת האינטנסיביות קישור שמורכב מ-3 מתוך רומאו, גונדואן, פדרי ופרנקי (ובהנחה סבירה שרומאו יפתח בכל מקרה, לאור הרכות היחסית של היתר) - זו ציפייה לגיטימית וסבירה לגמרי.
ג. גם ברמת המאצ’אפים הספציפיים שהעלנו: ג’וד מול רומאו, ויני מול קאנסלו (בהנחה שישחק), שחקן אגף ימין סביר מול באלדה - אני חושב שהציפיות שלנו ריאליות לגמרי.
ד. אתם צודקים לגמרי שיש כאן עניין מנטלי עצום שהתעלמנו ממנו. אבל: 1. משחק הציפיות הזה הוא ברמה המקצועית בלבד, בהתעלם ממשתנים “רכים”. 2. יש לי מין תקווה כזו שבעקבות ה-4-0 של שנה שעברה, קצת נפטרנו מהמחסום המנטלי הזה. אבל ייתכן שזו תקוות שווא. 3. הפעם יש לי תחושה שאנחנו מגיעים עם שחקן/מנהיג, שלא יודע מה המשמעות של המילים ‘מחסום מנטלי’.
והוא רק בן 20.
5 לייקים
כל הדברים שכתבת נותנים לי תקווה, אבל איכשהו אנחנו מגיעים למשחקים מולם בשנים האחרונות כשכל הקלפים כביכול לצידנו ואיכשהו מצליחים להפסיד. משהו מוזר.
אין ספק שאנחנו נראים יותר טוב, הם נראים פשוט רע בכל משחק שלהם העונה למעט מול בטיס ואנטוורפן, וזה עם דה יונג שממש טוב כרגע. בלי דה יונג הם נראים כמו שנראו הערב - בלאגן, רכות וכל מה שקורה - קורה בצורה מאוד רנדומלית. אבל למדתי לבוא לקלאסיקו עם ציפיות ברצפה לצערי.
לפני שבוע דווח על שבוע או שבועיים היעדרות. הוא בסגל הנבחרת לפגרה הקרובה.
מבדיקה קצרה, ב 5 העונות האחרונות בליגה ריאל מובילה במפגשי הקלאסיקו 5-4, עם אנצ’לוטי זה 2-2
אז לא מבין איפה המחסום המנטלי.
מקווה שיספיק לחזור.
לייק 1
שנה שעברה היינו אלופי אירופה, נתנו חצי עונה טובה, חשבנו שהולכים לקצץ אותם בסופר קופה והפסדנו להם אותו. אולי אובר דרמטיות שלי אבל תקשיב, הרביעיות שלהם השאירו צלקות.
הרבה מעבר לרמת התוצאות, כשהם טובים יותר (או כשלא משום מה) הם מפרקים אותנו בלי מאמץ, כשאנחנו טובים יותר אנחנו מגרדים ניצחונות בסנריו החיובי.
יכול להיות שהמחסום המנטלי הוא שלי בכלל, זכר לתקופת ה-8 קלאסיקוס בשנה, אבל עד שלא נוכיח עליונות תוצאתית ברמה בה אנחנו עליונים מקצועית, זה לא יעבור כנראה.
6 לייקים
הקלאסיקוס ב25 השנים האחרונות נראים פחות או יותר אותו דבר- כשאנחנו טובים יותר אנחנו מגרדים ניצחון, כשהקבוצות שוות ברצלונה מנצחת ואם הם טובים יותר הם מפרקים לנו את הצורה.
זה היה נכון כשאנחנו היינו עם הגלאקטיקוס וזכינו בגביעי אירופה והם היו עם חבורת הולנדים קיקיונית וגם אז כשכבר ניצחנו ניצחנו בקושי, זה היה נכון בעשור האחרון כשאנחנו זללנו גביעי אירופה וניצחנו בזו אחר זו את כל אריות היבשת בזמן שהם חטפו שלישיות רביעיות או שמיניות מכל באיירן, יובה, פאריס או אפילו רומא ובנפיקה ואפילו בשנתיים האחרונות כשהם עם הקבוצה הכי חלשה שלהם מזה 20 שנה כנראה הם הצליחו לתת לנו רביעייה בין האליפות לצ’מפיונס שלנו ושלישייה במשחק הידידות האחרון.
היוצא מן הכלל היחיד הוא הקלאסיקו האחרון בגביע ששם הבסנו אותם בפעם הראשונה מאז הפאסיו ההוא מלפני 15 שנה.
כן, יש מחסום פסיכולוגי ענק.
מספיק לראות כל אוהד ריאל שמגיע לקלאסיקו ומשקשק לעומת מרבית אוהדי ברצלונה שמבחינתם זה יום חג.
השחקנים שלהם תמיד נראים כרוצים יותר ואני מסכים שהם באים לדרוס בעוד אנחנו נראים כאילו משחקים מול אוסאסונה.
אגב, זו בדיוק הטענה שיש לי להנהלה לגבי הרכש- במקום לתת לדור הצעיר שלנו שלא ידע את פרעה אפשרות לתת להם כמה מכות יפות שיהפכו את היוצרות ויעשו להם את אותו המחסום בדיוק אנחנו נותנים לדור שלהם להתחזק, לחוות תארים ביטחון ונצחונות בלי שאנחנו מפריעים להם.
12 לייקים
בדקתי את תוצאות הקלאסיקו בליגה משנת 2000, התוצאה 15-20 לטובת ברצלונה, יש לזכור שאנחנו מדברים על התקופה הכי טובה של ברצלונה מאז ומעולם עם הקבוצה הכי טובה שהם הצליחו לבנות מאז ומעולם, המצב סביר בהחלט וההפרש לטובת ברצלונה נוצר בשיא התקופה הזאת של פפ ווילאנובה.
המצב סביר בהחלט ולא מסביר את הבעיות המנטליות שאתם מדברים עליהם כאן.
וכן היו משחקים שהיינו יותר טובים עם סגל עדיף ועדיין הפסדנו הפסד מעצבן, אבל אני בטוח שהחברים מהפורום השכן יכולים להצביע על מקרים דומים מהצד שלהם.
הייתי מציע לך לבדוק לא רק בליגה אלא בכל המפעלים.
ובנוסף לבדוק את הפרש השערים בין הקבוצות במשחקים האלה או יותר נכון- כמה פעמים הם הביסו אותנו 0-4- 0-5, 2-6 או סתם 0-3 וכמה אנחנו.
עצם זה שבדקת משנת 2000 די מיישר את המאזן כי אלה היו שנים טובות שלנו יחסית ורעות שלהם, בדיקה משנת 2004 תביא כנראה תוצאות יותר חד משמעיות.
2 לייקים
הסנטימנט הזה של הנאחס הוא בגלל התבוסות הרבות שהגיעו בלי מסי בשיאו (כמובן שגם מאלה שאיתו, 6-2, 5-0, 4-0…). בשליפה - פעמיים 3-0 עם רונאלדיניו (אחת בית אחת חוץ), שזו אגב הקבוצה השניה הגדולה בתולדות בארסה, ה-5-1 ב-2018, ה-4-0 עם צ׳אבי.
השאלה החשובה והמעניינת יותר היא איך זה שהם כבר 3 עשורים מובילים עלינו במאזן האליפויות של העשור, כולל אליפויות בשנים חלשות יחסית. המפגשים הישירים זה רק סימפטום.
לייק 1
לא רואה איזה כלים יש לצ’אבי להתמודד גם עם ויני וגם עם ג’וד. האחרון הוא הדבר הכי טוב שקרה לאגף שמאל שלנו, במקום שיסגרו את ויני 5 שחקנים סוגרים אותו רק 3.
הבעיה שלנו בימין שפדה צריך לעשות בייביסיטר לקרבאחל ובמרכז טשומה צריך להיות שומר הראש של קרוס. הכל אצלנו חד מימדי.
אם פפ יכול להעלות ברוב המשחקים הרכב בלי מגנים בעמדה טבעית או קשר 50/50 שיורדים למרכז ההגנה (סטייל קסאמירו ) זה 100% מאמן. גם לפפ יש רק מגן אחד טבעי(עם כל הכבוד לאקה) והוא מסתדר עם זה יפה מאד. אין אצלו פרימדונה אחת. כולם עושים הגנה וכולם תוקפים כשצריך. שההבאה של האאלנד,למרבה האירוניה והמספרים ,דיי מגבילה אותו מבחינת גמישות.
גם אבל לא רק.
רק פה ציינת 7 תבוסות שזה המון וכל אחת כזאת יוצרת אימפקט אדיר אבל זה מורגש גם במשחקים שאנחנו היינו הרבה יותר טובים מהם.
סתם בשליפה- בסופר קאפ ההוא עם ההקפצה של כריסטיאנו מעל פיקה הובלנו 0-2 כבר במחצית הראשונה ואז אדריאנו קיבל אדום והשאיר אותם ב10 שחקנים, אם זה היה הפוך אין לי שום ספק שהמשחק היה נגמר במאניטה והולה של הקהל, ניצחנו 1-2 בשיניים…
בשנתיים האחרונות כשהם היו בשפל חסר תקדים ניצחנו אותם אבל זה אף פעם לא היה חד משמעי כמו שקרה המון פעמים להפך (חוץ ממשחק הגביע האחרון).
באמת שאלו רק דוגמאות, היו לא מעט משחקים כאלה.
אני באמת מקווה שזה אולי רק בראש של האוהדים ולא של השחקנים.
4 לייקים
אתם מפחדים מתבוסה, בפורום השכן מפחדים מתבוסה, אולי תסגרו על תיקו ?
אני רוצה לראות את ויני מול קאנסלו, ואם צ’אבי מוריד את קאנסלו לספסל רוצה להיות זבוב בחדר ההלבשה של ברצלונה כדי לראות איך קאנסלו מגיב לספסול שלו בקלאסיקו, הרי כולם יודעים למה עזב את סיטי ולא הצליח בבאיירן, יהיה מעניין בכל מקרה.
לייק 1
הוא יכול לשים אותו קשר עם סוג של 3-4-3
בכל מקרה אין לי ספק שאראוחו ישמור על ויני.
לייק 1
מה שנכתב כאן על הקלאסיקו תיאר היטב את התחושות שלי, ראינו כאוהדי ריאל מדריד הישגים בלתי ניתנים להסביר בליגת האלופות וכאלה שלא ישובו לעולם, אבל אני בספק אם אזכה לראות כאוהד מאניטה כמו של איבן זאמורנו ב-1995, ואני מתכוון לחיות עוד הרבה זמן, אמנם לב שבור אבל אני בריא…
-ריאל מדריד פשוט לקחה “פטור” מהקאמפ נואו למשל, מ-1983 ועד 2004 לא ניצחנו שם אף פעם. גם לא בימי הקינטה דל בויטרה שדרסה את הליגה הספרדית עם חמש אליפויות ברציפות וחלקן במאזן פשוט פנומנלי של גולים-נקודות וכן הלאה.
-דוגמאות שאני תמיד נותן למצב הקיצון הזה - עונת 2000/01 - ריאל מדריד אלופת ספרד בעונה מצוינת, ברצלונה מסיימת רביעית רק בזכות מספרת פסיכית של ריבאלדו ואותו שלושער. מילא להפסיד בחוץ במשחק החזרה של לואיס פיגו כשכל הזעם התפרץ אצל אוהדי ברצלונה, אבל גם בסנטיאגו ברנבאו - 2:2 שבנס זה לא הפסד 3:2, שער של ריבאלדו נפסל. עוד דוגמא היא 2002/03, ברצלונה סיימה במקום השישי(!) ובבית לא הצלחנו לעשות יותר מ-1:1, ועוד הובלנו. המשחק הזה בו זינדין זידאן התעצבן ורב עם לואיס אנריקה.
-כלכך הרבה פעמים הגעתי אופטימי למשחקים ואכלנו חרא, נניח 2011/12 עונת השיאים, כבר הובלנו בברנבאו אחרי השער המהיר בתולדות הקלאסיקו - קארים בנזמה ניצל את המתנה, היינו באמת קבוצה נהדרת - והפסדנו 3:1, אפילו לא תיקו. גם בעונת הדסימה האמנתי מאוד והפסדנו 4:3 ולא היינו טובים מספיק אפילו לפני הכרטיס האדום שספג סרחיו ראמוס…
-אני זוכר כמובן את כל המשחקים בעל-פה אבל חושב שהרבה פעמים היה רק ‘פוטנציאל’ להביס, בפועל על כר הדשא זה לא בא לידי ביטוי, פרט:
1.משחק הפאסיו, ריאל כבר הובילה 0:4, ברצלונה רק רצתה שהמשחק ייגמר, וחטפנו את המסובבת של תיירי הנרי. הזדמנות היסטורית שהוחמצה.
2. אולי הצ’אנס הגדול מכולם - ריאל מובילה 0:2 בגומלין בסופרקופה בברנבאו מול ברצלונה מאולתרת בהגנה לה הורחק אדריאנו בשלב מאוד מוקדם. ובסוף…גירדנו 1:2.
2.ה-0:2 בסופרקופה ב-2017/18 בגומלין, וזה רק משום ששני הגולים הגיעו מהר והיתרון מהמשחק הראשון היה דומיננטי.
2 לייקים
צ’אבי לא ישחק עם 3 בהגנה, מול קיצונים כמו ויני זה די התאבדות, בהנחה כמובן שזה לא 5 בהגנה עם מגינים קלאסיים ולא ווינג באקים.
אולי ישחק בקישור במקום דה יונג.
לייק 1
אהבתי את כל ההודעה שלך ובכללי זה אחד התיסכולים שלי מריאל לאורך כל ההיסטוריה שלה (וכבר אמרתי שאולי ארשום פוסט על זה), אבל למה לדעתך/כם זה קורה ועוד לאורך ההיסטוריה של המועדון? זה חייב להתחיל איפשהו וכנראה להיטמע פסיכולוגית בכל קבוצה/סגל שהעמדנו לאורך השנים הרבות.
זה קצת מוריד לי אני לא יכול לשקר.
התחושה שלי בשנים האחרונות היא שלמשחקי קלאסיקו ריאל מגיעה במצב טוב יותר ושהיא פייבוריטית, אבל התוצאות לא בהתאם.
אבל בכל מקרה תוצאה של 5:0 היא אקראית מול כל יריבה, ודורשת הגעה לכל כך הרבה מצבים, וגם לנצל אותם. כשהתוצאה מתקרבת לשם ובמיוחד במשחקים עם הרבה מטען כמו קלאסיקו הרבה פעמים הקבוצה תעצור ולא תחפש להמשיך להשפיל לכן לא מגיעים לשער החמישי הסמלי.
בנוסף, הרגשת הדחיפות והצורך לשלוט בקצב ולהבקיע מה שיותר מוקדם כנראה שטבועה חזק יותר בדי.אנ.איי של בארסה מאשר בשלנו, ולרוב אנחנו לא מחפשים בכל הכוח לשים גול ראשון ומוקדם בניגוד לבארסה. זה מביא להרבה פעמים שבדקות אחרונות נזכרים ללחוץ ואז כל בזבוז זמן מוציא אותנו מדעתנו במקום להיות יותר רגועים (מנטרת ה"לסבול").
אני מאמין שלפחות חלקית זה עניין של מאמן. אצל מוריניו הייתה יותר תחושת דחיפות בהתחלות של משחקים, ומאז המאמנים סומכים על היכולת והאופי של הקבוצה שמתישהו יישרו את תוצאת המשחק.אנצ’לוטי בוודאי לא מחפש “להתאבד” בדקות הראשונות על השגת יתרון, וכבר התרגלנו להתחיל כמעט כל משחק ולא משנה מול מי דווקא בפיגור מוקדם
תשמע עוד רצף ארוך ומוזר זה מה שקרה בריאזור וזה המשיך, נניח דפורטיבו לה קורוניה קבוצת צמרת מובהקת מ-1998 ועד 2004, אז מילא שהיינו עושים שם במכנסיים, למרות שאני יכול לרדת פרטי-פרטים משחק-משחק ולהתבאס (הובלנו שם 0:2 ב-2000/01 נדמה לי ובכל זאת לא ניצחנו), יש לנו עוד רצפים שחורים כמו בבלאידוס של סלטה ויגו בשנות ה-90 וכדומה. אבל גם כשדפורטיבו הייתה קבוצה פח המשכנו להתקשות שם. הופעת הבכורה של מרסלו\הפרידה מרונאלדו, הפסדנו ב-2004/05, הפסדנו במחזור הפתיחה ב-2008/09…
לגבי הקלאסיקו ב-2021/22 ניצחנו 1:2 את ברצלונה עם הגולאסו של דויד אלאבה ושמחתי אבל לא שכחתי את הדקות המעפנות בהן היתרון האיכותי לא בא לידי ביטוי מספיק, יתרון פוטנציאלי. אם זה היה הפוך, ברצלונה מנצחת אותנו 3:0 קל. אם נכתוב את ההרכבים של שתי הקבוצות ומומנטום וכו’ וניזכר בכך שרונאלד קומאן היה על הקווים…
הלוואי שזה היה עניין של מאמן, זינדין זידאן חצי אלוהים מבחינתי. בעונת הדאבל לא היינו מספיק טובים באותו 3:2 עוד לפני האדום, מדבר על הסנטיאגו ברנבאו, גם בקאמפ נואו שמחנו בתיקו 1:1 אבל באנו למשחק כשאם מנצחים אז הפער יהיה גדול מאוד, ב-2017/18 חזיתי במו עיני בליאו מסי מבשל בלי נעל, 3:0 עלוב כזה…