אני לא נעלב, זה מעצבן, בואו נהיה אובייקטיביים בכוח ונוריד מערך ההישג. ומצחיק לשמוע את זה מאוהד של קבוצה שמזוהה יותר מכל עם גביע אירופה, מה לעשות. גם בקבוצה של שנות ה-50 הייתה מטיל דופי. כל קבוצה זוכה בתואר הזה עם קצת מזל אז מה הטעם להשתמש בזה כל הזמן? לא מרוצה ממאזן האליפויות שלנו אבל עם 4 זכיות בצ’מפיונס אני יותר מחיי עם העשור הזה בשלום, וגם אסור לזלזל בהעפלה לחצי גמר.
הזאר בעונה האחרונה בצ’לסי (או.קיי, כבש גם בפנדלים) כבש 21 שערים ובישל עוד 17, אם היה נותן 75%, ובקבוצה קצת יותר טובה זה לא היה מוגזם לוותר - זו כן הייתה תוספת כוח משמעותי. וכן הוא היה יכול לעשות את הקסם בקלאסיקו, אולי במאסטייה. מצד שני ברור לי שה-2:2 נגד פ.ס.ז’ שהיה המשחק הטוב ביותר שלנו העונה, איתו וב-4:4:2 - לא משקף.
גם זכיה במונדיאל היא הישג, זה לא מעניין כשמדברים על כדורגל ולא מבטל את השימוש במושג מקריות.
הקבוצה מזוהה עם מה שנוח לה להזדהות. עד 98 לא הזדהנו עם ליגת האלופות, אני מספיק זקן כדי לזכור. פעם גם הזדהנו עם גלקטיקוס והיום אנחנו מזדהים עם ג׳ימבורי לברזילאים. הכל נזיל.
המועדון שלך זכה רק ב-2 אליפויות בעשור האחרון, העונה יש סיכוי טוב לזכות באליפות, אני חושב שמין הראוי שכל אחד ישים את הסטנדרטים שלו(גם אם “קצת יותר גבוהים מהשאר”) בצד ולהתרכז במטרה היותר חשובה.
להיפך, קבוצה שבאה לעבוד שבוע אחרי שבוע לבטח תצליח יותר מקבוצה מבריקה, כפי שהקלישאה אומרת אין יום חלש בהגנה, קבוצה מבריקה שתופסת יום רע תפסיד נקודות, ריאל חזקה שלא סופגת יש לה יתרון עצום על כמעט כל קבוצה בליגה, כי למרות ההתקפה המוגבלת שלנו עדיין יש לנו יתרון התקפי איכותי ברור מול כמעט כל קבוצה אחרת בליגה.
לא יודע לאיזה אסכולה אתה חושב שאני שייך, אבל תן לי להסביר לך שאין אחד שאוהב כדורגל מבריק יותר ממני, אני אחד שמגיע למולטי אורגזמות תוך כדי צפייה בכדורגל מבריק, אבל אין פה אפשרות בחירה, הקבוצה הנוכחית לא יכולה לשחק כדורגל מבריק(במיוחד בלי הזאר, מרסלו ואחד מבייל/חאמס), רכש יגיע רק בקיץ, כרגע זה מה יש, ועם זה צריכים לזכות באליפות, לא נזכה באליפות אם ננסה לשחק התקפי ומבריק עם הסגל הנוכחי.
טוב שערכת, לרגע חשבתי שמדובר במתחזה.
אני אישית לא באופוריה, את הדיונים האלה ניהלנו בתחילת העונה ודעתי אז הייתה ידועה וכתבתי פחות או יותר שזה יהיה המצב בשלב הזה של העונה, מה שכן הפתיע אותי שהגענו לכאן בלי הזאר, בייל וחאמס ולכן אני עוד יותר מעריך את זידאן, חשבתי שבייל והזאר ידגדגו כל אחד את ה-10 שערים מלמטה בשלב זה של העונה.
וכמו שכבר כתבתי אני לא רואה זאת באמת עניין של תוצאות מול כדורגל, כדורגל הרבה יותר טוב אני לא מאמין שאפשר להראות עם הסגל הנוכחי, זה עניין של לנצל כל יתרון שהסגל הזה יכול לתת ולתרגם אותו לניצחונות, הקישור שלנו לדוגמא העונה מעל 16 שערים בכל המסגרות.
בקיצור אם זה מסתכם במצב של להיכנס לקרב חפירות מול היריבות ולחפור קצת יותר מהם אני אומר תתחילו לחפור !
מה שיש לתקן ולהוסיף נעשה בקיץ עם עוד צלחת בארון.
אתה לוקח את הדיון לזידאן שוב ולפחות מבחינתי זה לא העניין. זידאן המאמן הוא גאון, מוציא מים מכלום ושולח את הסלע לכבוש צמד מול סביליה. אני לא טוען שהוא צריך לעשות משהו אחר עם הסגל הזה ומבסוט על כל ניצחון בחפירה.
זידאן שאחראי במידת מה על בניית הסגל כבר חצי עשור, אליו ואל הבוס שלו התלונות.
מבחינתי זידאן התחיל את הבניה רק בקיץ האחרון, לפני כן לא היה ממש סיבה להתחיל לבנות, ובנוסף יש להזכיר גם שהוא עזב אחרי הזכייה בצ’מפיונס בגלל חילוקי דיעות עם פרז בקשר למה שצריך לעשות כדי לבנות מחדש, זידאן רצה שרונאלדו ישאר ובייל וחאמס יעזבו.
מה גם שהרכש שכ"כ באו אליו בטענות בתחיל העונה התברר פתאום כקריטי בהמשך עם כל הפציעות שעברנו בשלום בגלל אותם שחקנים שהגיעו ותרמו(חוץ מיוביץ’).
אני אתן לזידאן גם את הקיץ הבא ואחר אם יש צורך לבוא בביקורת נשלוף את מקלדת הביקורת הנוקבת.
גם היום אני ממשיך לטעון שחסר רק עוד שחקן אחד, אבל הוא חייב להיות גלאקטיקו בן גלאקטיקו, טענתי בקיץ שחייבים 2 שחקנים מאוד מסויימים, הזאר הגיע ורציתי את ניימאר, הפעם אני אסתפק באמבפה.
שאר הסגל שכ"כ אוהבים כאן לקטול הם שחקנים מהרמה הכי גבוה שכבר הוכיחו את עצמם המון פעמים וזכו בכל מה שיש לזכות, חסר שחקנים שיכולים לייצר מכלום, הזאר הגיע חסר עוד אחד.
זה אכן אותו דיון כל שבוע. זידאן משמעותי מאוד בקבלת החלטות במועדון עוד מימי מוריניו, הטענות שלך מקטינות אותו מאוד.
אנחנו חוגגים בימים אלה ארבע שנים למחיקה של חאמס וקצת פחות לתחילת ההתעללות בבייל - אין שום סרט הגיוני שהם עדיין כאן. תאשים בזה את מי שאתה רוצה, אבל גם אם כל החיצים הם כלפי פלורנטינו - במצב שבו זידאן חזר למועדון לא יכול שיש לו חילוקי דיעות עם ההנהלה ברמה כזאת והוא זה שמתקפל. הוא יוצא רע בכל תסריט.
אני גם לא מבין מה חאמס ובייל עושים כאן, ולמה לא הגיעו מחליפים, ובמיוחד לא מבין איך אין לריאל מדריד עוד שחקנים שיכולים לגמור משחק בהברקה אחת, וברור שגם זידאן נושא בחלק מהאשמה, אבל אם זידאן יוציא תואר מהעונה הזאת(גביע ספרדי או גביע שקר כלשהו לא נחשבים) אני סולח לו על הכל.
אם אחרי הקיץ הקרוב נמשיך לבנות על ההגבהות של ואסקז במשחק סופר חשוב אני ממש לא אהיה מרוצה(גם אם נהיה במקום הראשון).
רוצה לגעת בנקודה של המזל לרגע.
גם הליגה מכילה הוכה המון מזל. משחקים צמודים רבים מוכרעים על מזל, בדיוק כמו ליגת האלופות, ואם אתם חושבים שבליגה המזל מתאזן אז כך גם באלופות.
הקצת מזל, כמו במשחק האחרון נגד סביליה למשל, הוא נותן אליפות לא פחות מהיכולת. המשחק בליגת האלופות ובליגה הוא אותו משחק עם אותם חוקים.
הליגה דורשת יותר עקביות, וקבוצה שתהיה טובה למשך 4 חודשים לא תזכה בה, זה נכון, אבל לפחות מבחינת כל הקשור במזל אלה תחרויות זהות.
מבלי להיכנס לדיון כי לא ממש בא לי. הטיעון הוא כמו בסטטיסטיקה ככל שהדגימה (במקרה שלנו כמות המשחקים בליגה לעומתך ליגת האלופות) גדולה יותר ככה המזל מתאזן.
באחוזים כן.
אבל אם לברסה היה מזל במשחק אחד יותר זה כבר הבדל של 3 נקודות.
ב2 משחקים יותר זה הבדל של 6
ולא, זה לא באמת מתאזן לגמרי.
אז נכון שבאלופות פעם אחת מזל מספיק, אבל בליגה כשכל נקודה חשובה זה הבדל גדול. תספרו כמה אליפויות היו צמודות בשנים הללו (4). אם לריאל היה קצת יותר מזל ב4 האלה מאזן האליפויות היה הפוך.
גם ביש מזל באלופות לא פוגע כמו ביש מזל בליגה. מביש מזל באלופות אפשר לחזור לפעמים (ראה ערך יובנטוס, וולפסבורג וכו). בעוד בליגה תיקו זה איבוד נקודות ויכול להיות גם שאיבוד אליפות.
אני לא בא להגיד שליגת האלופות היא פחות מזל. אני בא להגיד שזה אותו משחק ובשניהם יש מזל. הכדור אותו כדור והחוקים אותם חוקים. פה זה על 3 נקודות ושם זה על נוקאאוט. שניהם יכולים להיות מכריעים ושניהם יכול להיות שלא
אף אחד לא יזכור - היינו טובים מבארסה בקלאסיקו הראשון של הגלאקטיקוס2 - רונאלדו החמיץ ממטר, היגואין, מרסלו - זה היה המופע של קאקה, וזלאטן הכריע בוואלה מהאוויר.
אף אחד לא יזכור - היינו לא רעים בכלל בקלאסיקו בברנבאו בעונת הדסימה, ראמוס הורחק וזה שינה את המשחק, ולפניכן בנזמה החמיץ מצבים מעולים על אף הצמד שכבש.
אף אחד לא יזכור - היינו טובים מאוד ב-2014/15 בקלאסיקו בקאמפ נואו - בארסה כבשה ממצב נייח וכדור ארוך, הצגנו כדורגל מצוין. עוד משחק צמוד שהפסדנו.
על עונת הדאבל אני לא מדבר, ראמוס די גנב שם נקודה בדקה ה-90 ובברנבאו הפסדנו במשחק לא רע אבל זה די התאזן.
בצ’מפיונס היה לנו מזל לעתים ואת השפיץ של הנעל, בליגה במפגשים הישירים האלה - לא. כמובן שהיו גם תבוסות מאכזבות אבל לא רק, את העונה שעברה אני לא מחשיב בכלל. אתלטיקו באה לברנבאו ב-2017/18 וכבשה ממצב אחד של גריזמן בעוד אנחנו נתקלנו בחומה אובלק שהדף הכל חוץ מאת הוולה של כריסטיאנו. מאזן האליפויות צורם לי אבל אנחנו לא כישלון ולא אפסים.
לא כתבתי שאנחנו כישלון או אפסים. המשחקים הספציפיים שאתה דג בכל נושא לא רלוונטיים לדיון. משחק שקרה בו X לא מחזק שום טענה, זה בדיוק העניין. תעלה אלף רגל למעלה.
גב, ״באחוזים כן״ - זה כל הסיפור. כל שאר המלל לא קשור או לא נכון. בליגה אין המון מזל וניצחונות במשחקים צמודים לא מעידים על מזל. ההבדלים בין ליגה לנוקאאוט מתחילים הרבה לפני ההתפלפלויות על החמצה של בנזמה או הרחקה של ראמוס (או פציעה של כוכב מצרי של היריבה, או מספרת הזויה של שחקן מחליף מ20 מטר. עשיתי את זה נכון, דור?).
אפשר ללכת אפילו שלב לפני סטטיסטיקה וגודל מדגם: נתחיל בזה שבליגה שוב דבר לא מוגרל. כולם משחקים שני משחקים נגד כולם. רוצים להמר מה היה קורה בליגת האלופות אם בדרך לכל גביע היינו צריכים לשחק פעמיים מול בארסה? ועוד עם שערי חוץ…
בשונה מהרגשות שהנושא הזה מעורר בכם - זה עניין הסתברותי נטו שאפשר לחשב. בכל רבע גמר הסיכוי הוא 1 ל7, בכל חצי גמר 1 ל3.
אוקי, אבל שנה אחת יש לך הגרלה קלה (ראה ערך 2016) ושנה אחרת את ההגרלה הכי קשה שאפשר לבקש (2018). זה מזל נטו והוא מתאזן כמו שרואים.
אם כל הדיבור הוא על מזל בהגרלות אז הנה פתרתי את הבעיה. אבל נטען גם לגבי מזל במשחקים עצמם. זה משהו שקורה גם בליגה.
תאר לך מה היה קורה אם היינו נפגשים מול ברסה פעמיים בדרך לכל גביע? לכל קבוצה יש את הקריפטונייט שלה. הרי עובדה שאף אחת לא זכתה כמונו. אז אצל באיירן אלה אנחנו ואצל ברסה אלה אתלטיקו. מה זה משנה, עדיין זה זהה.
רוצים לדבר על מזל? סבבה אז זכינו באלופות עם מזל והפסדנו את הליגות בגלל חוסר מזל.
רוצים לדבר נטו על יכולת? אז העלינו על עצמינו באלופות ופישלנו בליגה.
די עם הסטנדרטים הכפולים האלה. כשאנחנו מנצחים זה מזל וכשמפסידים זה יכולת? במשך עשור אנחנו בטופ של הטופ, שום דבר הוא לא מקרי. זה מקרי שזכינו ב2016 כמו שזה מקרי שלא זכינו ב2012 וב2013.
כל העניין שלא נפגשנו עם ברסה הוא בגלל שברסה הפסידו. אנחנו ניצחנו את הקבוצות שניצחו אותם
סבבה סבבה סבבה, אבל זה לא נכון. אתה פשוט לא מבין או לא רוצה להבין את הטיעונים.
כשקבוצה כלשהי זוכה במפעל שמיסודו תלוי בהמון מקריות - אז יש בזכיה המון מקריות. יוקרתי המפעל ככל שיהיה. זה לא אומר שאנחנו אפסים, ולא אומר ששחטיור דונייצק יכלה באותה מידה להגיע לאותם הישגים, ולא אומר שום דבר מהקשקושים שכתבת. זה אומר בדיוק את מה שזה אומר.
מה לא מקרי בזכייה בליגה על הפרש 2 נקודות? זה עניין סופר מקרי. שער שנפסל בחוסר צדק לפה או נבדל שנשרק לכאן - זה כל ההבדל. זה שקלאסיקו אחרי קלאסיקו טעויות השיפוט הלכו כמעט תמיד לכיון בארסה זה לא מזל? אם אתה כל כך חזק בעניין ההסתברות - תבדוק מה תוחלת הנק’ שלנו בעונות פלגריני, מוריניו ואנצ’לוטי ומה תוחלת הנק’ של בארסה ומה ההסתברות שנזכה רק באליפות 1 מתוך 6.
ב38 משחקים שערים לא נפסלים רק לצד אחד באופן מגמתי, למרות רגשי הנחיתות שלך. ככל שיש יותר משחקים זה מתיישר.
לא הבנתי מה אתה רוצה לומר ב"תוחלת נקודות". תפרט בבקשה. אני מכיר את הטבלאות בעונות של פלגריני, מוריניו ואנצ’לוטי. בעונה אחת השגנו יותר נקודות מבארסה ובחמש לא. זה לא קשור להסתברות.
@Gev אציע לך הסבר איכותני: השיטה שלנו לעבור משחקים גדולים בצ׳מפיונס לא מיועדת ולא יכולה לעבוד כשמדובר היה בליגה. להחזיק כדור ולבנות על זה שיש לנו שחקני הכרעה טובים יותר (בגלל כריסטיאנו) תוך כדי שכולם במוד מאד מסויים זה אחלה בשביל נוק אאוט. זה טוב נגד יובה ובאיירן. לעומת זאת, לקחת משחק אחרי משחק בליגה תוך כדי רוטציות שיאפשרו את אותם ערבי ווינריות קסומים באירופה זה סיפור אחר. כאן כבר הזמן עובד נגדנו ותיקו היא תוצאה רעה. בנוסף לכך כל שינוי קטן בהרכב (בייל, ואסקס, אחד הקשרים או המגנים) מפר את התבנית. זו לא אסטרטגיה לאליפות. לראייה, האליפות האחרונה הושגה כשכן היה plan b. זו חוכמה אחרת ואילו שתי הצלחות שונות. זה אומר שבניגוד לפיק זה או אחר, הרמה הממוצעת צריכה להיות גבוהה יותר. כאן נכנס עניין הסטטיסטיקה - היא לא יכולה לשקר כשמדובר בכמות גדולה כזו של משחקים. אם אתה לא מסכים עם המשפט האחרון אז אתה לא מסכים עם איך שחצי מהעולם הזה עובד.
מספר הנק’ של ריאל מדריד ב-5/7 שנים היה נמוך ב2-3 ממספר הנק’ של האלופה. באחת האליפויות זכינו ורק באחת מ-6 האליפויות שהפסדנו היינו בהפרש גדול מבארסה - זה מה שנקרא חוסר מזל.
כל משחק כדורגל מכיל בתוכו מזל (עם או בלי טעויות שיפוט) - ההסתברות שתוך 38 משחקים בדיוק המזל יתאזן בדיוק הוא אפסי. אז כן, גם בליגה שמוכרעת ב-2 נק’ יש אלמנט של מזל. השערים לא צריכים להיפסל לצד אחד באופן מגמתי - מספיק שער אחד שנפסל בתזמון חשוב והוא עושה את ההבדל.
מה לא מקרי בלזכות בליגה ב-2 נק’ הפרש? שאתה צריך לשחק 37 משחקים ולצבור 90~ נק’ בשביל שתקום או תיפול על ה-2 נק’ האלה. יכול להיות שמהלך אחד יכריע אבל צריך לעבור הרבה כדי להגיע לשם.
בכל זכייה ובכל גביע יש נקודות מפנה שהיו יכולות ללכת לשני הצדדים. לא המצאנו את הגלגל באמצע העשור הקודם. בארסה יכלה ליפול ב-2009 על שריקה אחת של שופט ובאיירן יכלה ליפול ב-2012 על פנדל של ראמוס . יש הרבה יותר רגעים מכריעים והרבה פחות משחקים ומקום לסטטיסטיקה להתיישר. יש סיבה שסינדרלות צומחות רק בסוג אחד של טורנירים.