כולנו מורגלים להתרגש ולהתכבד בשירת ההמנון 
כאן המקום להתדיין על ליגת האלופות.
משחקי הערב:
רומא - צ’לסי
סלטיק - באיירן (ניר ביטון בלם!)
בזל - צ’סק"א
מנצ’סטר יונייטד - בנפיקה
אתלטיקו מדריד - קרבאג
אולימפיאקוס - ברצלונה
PSG - אנדרלכט
ספורטינג - יובנטוס
מבין כל הבתים בית 3 הוא המעניין ביותר: הקולצ’ונרוס בצרות, צ’לסקי לעומתם יכולים לעלות עוד היום:
צ’לסי 7
רומא 5
אתלטיקו 2
קרבאג 1
אין צורך להגיד כמה מדובר במשחק קריטי עבורנו.
אחרי שבארבע העונות האחרונות רק ריאל העיפה אותנו מהאלופות, העונה יש סיכוי ממשי שנזכה באירופאית, וזה מבאס.
אם רומא מנצחת היום נהיה חייבים לנצח גם את רומא וגם בברידג’ כדי להבטיח עליה, ואני לא יודע איך נעשה את זה, הרי אפילו את אלצ’ה הקטנטנה לא דיגדגנו.
בעונות האחרונות שער שלנו, גם בדקה הראשונה, היה גומר מעשית את המשחק, העונה אנחנו חוזרים על אותה טעות יותר מדי פעמים: כובשים שער אחד, מסתגרים ואז סופגים מעוד כדור נייח, משהו שלפני כמה חודשים נשמע כמו מדע בדיוני.
קוקיטו נעדר מאז ברסה ופשוט אין לנו מנוע בקישור, גריזי שובת לחלוטין, קרראסקו פצוע ורק קוריאה וסאול מתפקדים אבל זה לא מספיק. צריך מישהו שייקח אחריות ויבקיע.
היום סאול אמר שאם אנחנו לא עולים לשמינית הוא ייקח את זה על עצמו בגלל ההחמצה המזעזעת מול רומא.
אבל אני לא חושב שזה תפקידו של סאול להבקיע שערים. זה בלתי מוסבר הקושי שלנו מול השער כאילו ההתקפה שלנו עשויה מגומשים.
צ’ולו עדיין לא המציא את עצמו מחדש ועדיין משחק את אותו סוג של כדורגל של 2014 שזקוק לסוג מסוים של שחקנים שבנתיים אין לנו לצערי.
אני שואל עצמי למה ג’רדים ומאמנים עולים אחרים משנים סגנון בקלות ומוצאים פתרונות כל פעם מחדש ואילו אנחנו חוזרים תמיד לאותם שחקנים שכבר התבגרו?? החזרת קוסטה זה כמו מישהו שעוזב את החברה שלו, יוצא לכמה דייטים אבל תמיד עושה את אותה טעות וחוזר לאותה בחורה. צריך להתקדם הלאה, ואת זה צ’ולו עדיין לא השכיל לעשות.
רק שנשרוד עד החזרה של החיה.
לייבין קרוזוואה (אלו האותיות. לאו דווקא בסדר הזה) מגן פריז סן ז’רמן כובש שלושער כחלק מהחמישייה שכבר התארחה ברשת של אנדרלכט.
נתון טריוויה,
הפעם האחרונה שמגן דפק שלושער בצ’מפיונס - גארת בייל בטוטנהאם מול אינטר ב4-3 המטורף בשלב הבתים 2010/2011. גם אז זה היה במחצית אחת, גם אז במחצית השנייה.
רומא מול צ’לסי גם הבטיח וגם קיים, רומא עשתה לאנגלים בית ספר לניצול מצבים, צלסי שיחקה טוב מאוד התקפית במחצית הראשונה ועדיין ירדה בפיגור 2:0, רומא שיחקו מאוד מאורגן וידעו לנצל כל טעות של ההגנה הנכה של צ’לסי שעושה פשוט כל טעות אפשרית.
ההגנה של האנגלים נחלשה מאוד משנה שעברה, לא יודע אם זה משחקני ההגנה ספציפית או שהם נחלשו הגנתית כקבוצה. לא נשכח גם שקאנטה פצוע.
אתלטיקו מדריד צריכה נס כדי לעלות לשמינית הגמר, היא צריכה לנצח גם את צ’לסי וגם את רומא ולקוות ששתיהן לא ינצחו את קרבאח.
אגב, לראות את שחקן קרבאח נשכב על הדשא כדי להעביר זמן ושחקני אתלטיקו רצים לשופט זועמים על איבוד הזמן, אירוניה לא?
סימאונה צריך היה להפסיק להיות נחמד עם החלוצים. הרי כבר שנים במצבים האלה החילוף האחרון זה גודין במקום גודין. אז עם עוד 3 בלמים מצויינים אפשר להעביר את גודין קדימה הרבה יותר מוקדם.
הם נחלשו הגנתית כקבוצה בעיקר כי קאנטה פצוע. באקיוקו שהגיע העונה לדעתי לא נופל ממאטיץ’.
מדהים כמה השפעה יש לשחקן הזה על משחק ההגנה של קבוצה שלמה. גם בליגה קונטה לפעמים משחרר רסן ומעלה את ססק במקום לשחק עם באקיוקו וקאנטה יחד ועדיין נדמה כאילו לצ’לסי יש קישור הגנתי. כשקאנטה פצוע הקישור לא קיים.
על אתלטי נגמרו לי המילים העונה. נראים עקרים מאוד בהתקפה על אף שעל הנייר הסגל נהיה חזק יותר (עוד בעונה שעברה דיברו על שינוי המחשבה אצל סימאונה ומעבר לקבוצה יותר התקפית ויוזמת). לא יודע אם להאשים את גריזמן או לרחם עליו. מה שכן, סאול חתיכת שחקן.
ההעדרות של קאנטה משפיעה מאוד במשחקים האחרונים, אבל באופן כללי אני לא חושב שההבדל בין צ’לסי הנוכחית לזו של העונה שעברה היא חולשה הגנתית. גם המשחק אתמול הוכרע על שני גולים מאפס מצבים במחצית הראשונה. הייתה פאשלה נקודתית של רודיגר בגול השני אבל זה קורה, זו לא הייתה קריסה כמו שאולי משתמע מהתוצאה. קאנטה היה חסר לי יותר דווקא מבחינה התקפית; ססק ביום טוב הוא חצי אלוהים אבל כבר אין ימים כאלה. הוא כבוי לחלוטין. קאנטה הוא זה שדוחף אותם קדימה, הוא עושה מודריץ’ רק בלי הסטייל.
צ’לסי עדיין קבוצה טובה, היא תעשה טופ4 עם 75-80 נקודות ויכולה להגיע רחוק גם בצ’מפיונס, אבל ברור שיש דברים שעושים את ההבדל מהעונה שעברה (מהקל אל הכבד):
קשה מאוד להמשיך שתי עונות ברציפות בגישת ה-Partido a Partido של סימאונה, גם אתלטיקו לא הצליחה לעשות שתי עונות רצופות של 80+ נקודות בליגה. קבוצות גדולות עם יתרון איכותי ברור מנצחות את רוב המשחקים שלהן בחצי הילוך ובלי מוטיבציה. קשה לעשות את זה עם השחקנים שיש לצ’לסי, ואותו דבר גם לגבי אתלטיקו שמתחה את גבולות הז’אנר לקצה.
אני גדלתי על ליגת האלופות. על ראול ורדונדו מנצחים את מנצ’סטר יונייטד באולד-טראפורד| על ההמנון המצמרר, הילדים המנופפים בדגל, הפתיח הישן של ערוץ הספורט עם ראול, אוליבר קאן ואלבר, האוהדת היפנית\סינית\קוריאנית. ככה ריאל מדריד מיתגה את עצמה מיום היוולדה. אליפות ספרד זה נחמד, כתבתי בעונה שעברה, אבל אני רוצה את הגביע עם האזניים הגדולות. ריאל מדריד היא ליגת האלופות וליגת האלופות היא ריאל מדריד.
בכתבה הבאה באתר, לפני תחילת ליגת האלופות, ‘המלכה חוזרת’, כתבתי: דור רומנו מתרגש לקראת שובה של הצ’מפיונס וכמיטב המסורת הוא מציג את משנתו - גם אחרי שלוש זכיות בארבע שנים הוא לא יודע שובע. עונה חדשה, אבל המטרה האל-מותית: לזכות בעוד גביע אירופה… אני מסוגל לצפות בקליפ הפשוט הזה, פחות מ-45 שניות שאני הכנתי, וכמובן לא מעודכן(נכון ל-2012/13) ולקבל צמרמורת כל פעם מחדש.
*** ובמעבר חד::
צ’לסי נראתה לי אתמול כמו ‘האחות הכושלת’, ארסנל של ונגר, וזה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות עבורה. ססק בתפקיד ססק, מוראטה נניח בתפקיד ואן-פרסי ופדרו בתפקיד נאסרי. וברצינות: זה בחיים לא משחק של 3:0, צ’לסי פתחה נהדר והייתה במשחק עד לשער השני. היא הניעה כדור לא רע, פדרו התקרב, האזרד הסתדר עם השומרים שלו(בתור אחד שרואה חבורה של 11 צפויים ושקופים בלבן להוציא אולי את איסקו - כן, נו, שוב, ריאל מדריד - כיף לראות שחקנים בלתי-צפויים כמוהו עם קסם ברגליים וטכניקה על מטר), ורומא דקות רבות נלחצה לשערה גם אם הטקטיקה היא מתפרצות. אבל צ’לסי הזו משחקת יפה וחוטפת שער מכל מצב, זה לא יאומן. הגנה כבדה ולא רלוונטית, השער השני גמר לה את המשחק.
אתלטיקו מדריד חלשה מאוד, היא הייתה יכולה להפוך את הבית הזה לפסיכי, הרי תמיד מדברים עד כמה שלב הבתים הזה כבר מת. מספיק שאתמול הייתה מנצחת עשרה שחקנים ומוסיפה למאזנה עוד שתי נקודות. צ’ולו מיצה את עצמו נראה לי.
גיא, אני חושב שבהתחשב באלטרנטיבות בשנה שעברה צ’לסי לא הייתה רק תלכיד, היה לה גם יתרון מסוים מבחינה מקצועית על קבוצות חדשות (יונייטד וסיטי) אפורות (טוטנהאם) או סתם לוזריות (ארסנל וליברפול). זה לא דומה לאתלטי של סימאונה שלקחה אליפות על הראש של שתי קבוצות שעדיפות עליה משמעותית באיכות הסגל, והתמודדה איתן בכבוד גם כשלא לקחה בעצמה.
העונה, כפי שציינת, זה מתאזן - סיטי כבר לא חדשה, והרבה יותר כישרונית מכל קבוצה אחרת באנגליה, יונייטד חזקה כמו כל קבוצה ב"עונה השניה של מוריניו" וטוטנהאם נשארה טוטנהאם, רק שנה אחת יותר של חיבור והארי קיין שהשתדרג. אני חושב שצ’לסי לפחות ברמה של יונייטד וטוטנהאם גם העונה, רק סיטי ברמה אחת מעל.
מסכים שהקבוצה לא התחזקה מספיק. וגם לגבי התרומה ההתקפית של קאנטה, אגב.
ברור שמול סיטי השנה קשה יותר לקחת אליפות, אבל צ’לסי כרגע לא קרובה לקצב של 93 נקודות בשנה גם בלי קשר למנצ’סטריות. כרגע היא על קצב של 72. מצד שני, גם בעונה שעברה בשלב הזה של העונה היא כבר הייתה עם שני הפסדים בליגה ורק שלוש נקודות יותר מהיום, ואז דפקה רצף ניצחונות משוגע. משום מה קשה לי להאמין שזה יקרה גם השנה.
לגבי ההתקפה העקרה של אתלטי @Aragones
אם הבנתי נכון ככל שהעיגול גדול יותר כך המצב טוב יותר. גנבתי מדף הטוויטר המצוין https://twitter.com/11tegen11
תודה @whykds!
היום:
בשיקטש - מונאקו (19:00!)
טוטנהאם - ריאל מדריד
סביליה - ספרטק מוסקבה
נאפולי - מנצ’סטר סיטי
פורטו - ר.ב. לייפציג
דורטמונד - אפואל ניקוסיה
שחטאר - פיינורד
ליברפול - מאריבור
אני אישית מתעניין בבית 7, מונאקו כמו אתלטיקו לאחר סיבוב ראשון מאכזב במיוחד מגיעה היום עם הגב לקיר. המצב כרגע:
בשיקטאש 9
לייפציג 4
פורטו 3
מונאקו 1
נאפולי תארח את סיטי למפגש מעניין בבית 6. בוומבלי המאמן הנוכחי של ריאל יפגוש את המאמן של ריאל בעתיד 
כולם ידברו על המשבר של ריאל , אני מלקק את האצבעות מהיופי של הכדורגל של סיטי. חבל שנאפולי “בעטה בדלי” וכנראה תמצא את עצמה בחוץ. ללא ספק שתי הקבוצות עם הכדורגל היפה בארופה.
איזה יופי של מחזור משחקים היה לנו!
*כל הנאמר מתייחס לדעה הכללית ולא לדעה כאן בפורום.
אז תנו לי לבדוק רגע…כשז’ירונה מנצחת את ריאל מדריד, אז ז’ירונה חלשה, וכשטוטנהאם מנצחת את ריאל מדריד זו הוכחה שהכדורגל הספרדי נחות מהאנגלי?
מכבי חיפה ניצחה את באר שבע, באר שבע ניצחה את אינטר, אינטר ניצחה את יובנטוס, יובנטוס ניצחה את ברצלונה ->
מכבי חיפה יותר טובה מברצלונה 
אני חושב שהקונספציה של הכדורגל האנגלי כבר ממזמן נסדקה, אבל חייבים להחמיא לאנגליות בליגת האלופות:
יונייטד, סיטי, ליברפול וטוטנהאם בראשות הבית שלהן בעוד שצ’לסי (סגנית) כמעט הבטיחה את עלייתה לשלב הבא.
ריאל, בארסה, אתלטיקו - כל השלוש נחלשו העונה לדעתי. אני לא טוען לאיזשהי מגמה, אבל בהחלט העונה המצב נראה כרגע מאוזן יותר.
לי אישית כל עניין הגאווה הספרדית לא ממש מדבר, מצידי שסביליה תחטוף חמישייה מליברפול.
אני לא נגד הליגה האנגלית, אני נגד כדורגל אנגלי. כל עוד הפרמייר ליג הייתה על טהרת הראגבי האנגלי היא הייתה קשה מאוד עד בלתי אפשרית לצפייה. עבורי זה לא כדורגל. שגיא כהן אמר אתמול בשידור משפט משעשע - הכדורגל האנגלי הוא כמו האוכל האנגלי - צריך לייבא מבחוץ. וזה מה שהם עשו.
מתוך ששת הכובשים המובילים של צ’לסי - 4 ספרדים ושני בלגים.
אצל סיטי החלוקה פחות מפוזרת - אז נכון שסטרלינג מוביל, אבל אחריו ברשימה עם מספרים משמעותיים נמצאים ארגנטינאי, ברזילאי וגרמני.
אצל היונייטד וליברפול המצב דומה - רוב השחקנים המשמעותיים הם לא אנגלים (פרט לראשפורד ביונייטד).
רק טוטנהאם קצת שונה עם קיין ודלה עלי, אבל מן הסתם התהליך הזה השפיע ועוד ישפיע גם על השחקנים האנגלים שיתאימו את עצמם.
אני לא מדבר רק על גולים - כל תפיסת הכדורגל באנגליה השתנתה, טכניקה היא כבר לא מילה גסה. השחקנים המשמעותיים בפרמיירליג הם כבר הרבה מאוד זמן לא אנגלים, וזה מה שעושה את ההבדל. כשמסתכלים על רשימות הכובשים זה רק ממחיש את הסיפור.
אם היית אומר לאנגלופיל לפני 15 שנה שזה יהיה המצב הוא לא היה מאמין.
ההצלחה של הארי קיין באותו הקשר מאוד מרגשת, הוא הרי אוהד ספרס מילדות (למרות העבר אצל התותחנים).
הזכייה בטורניר הU17 לכאורה סותרת את התפיסה לפיה האנגלים אינם כישרוניים וכסף בוודאי לא חסר, אז מדוע שלא נצפה בהתאוששות של הכדורגל האנגלי? אני אגב מאמין שהארי קיין יכול להצליח בריאל (וגם המאמן שלו 
).
זה אולי קצת שטחי, אבל בעיני העזיבה של פרגי מאוד השפיעה על הקריסה של הכדורגל באנגליה ולא מן הנמנע שנחזה בקריסה דומה בספרד כשמסי יתלה את הנעליים (רונאלדו כבר אחרי הפיק ונדמה לי שכולם כאן יסכימו איתי בנושא). התחרותיות המטורפת במידה רבה הניעה את סגנון הכדורגל המודרני בספרד.
אני אוהב לצפות בקבוצה כמו לגאנס מוציאה כדור בפס מהרחבה שלה תחת לחץ, זה הרבה יותר אלגנטי מלבעוט אותו לקיבינימאט ולקוות שיהיה טוב. מבחינתי זו הגאווה הספרדית שלי ולא הרבה מעבר לכך.
אני לא חושב שיש גנטיקה שונה לכדורגלן האנגלי, אני פשוט חושב שלימדו אותו כדורגל לא נכון עד לא מזמן. ברור שעכשיו, כאשר התחילו להביא זרים בכמויות אדירות לפרמיירליג, גם הכדורגלן האנגלי עצמו ישתפר. אין כאן סתירה.
לא יודע לגבי פרגי, אני מניח שיש לעזיבה שלו השפעה מסוימת. לא מסכים איתך לגבי מסי, האקדמיות בספרד מלמדות את אותו הכדורגל והכדורגלן הספרדי הממוצע הוא טכני בבסיסו.
הכודרגל משתנה כל כמה שנים ויש מעין שיווי משקל חדש כל פעם. לפני עשור המערך הכי נפוץ היה 4-4-2 עם דאבל פיבוט ושני קיצוניים קלאסים, במהלך התקופה זה השתנה ל-4-3-3 עם חלוץ חוד אחד, לאט לאט גם החלוץ הזה כבר לא מוגדר כחלוץ אלא כפולס 9 או משהו כזה. יכול מאוד להיות שהפרישה של מסי תביא להתפתחות כזו או אחרת, אבל אני לא חושב שהליגה הספרדית תהפוך פתאום להיות ליגה של בעט ורוץ.
הגדולות האנגליות טובות יותר השנה כי כל החמש התקדמו והשתפרו בפרוייקטים קיימים, שזאת בדיוק מגמה הפוכה לפרוייקטים של ארבעת הספרדיות הבכירות (גם סביליה) שנמצאים בדעיכה כפי שציין אוריה. זה עניין מחזורי דיי טבעי, אני לא חושב שיש מסקנות מרחיקות לכת להסיק.
שחקנים זרים מככבים בפרמייר ליג בערך מאז הקמתה, לא בטוח שיש פה מגמה באשר לקבוצות הגדולות*. מאז יונייטד של פרגי ב99’ הקבוצות הגדולות כבר לא מתבססות על אנגלים. צ’לסי וארסנל העלו הרכבים ללא אנגלים כבר לפני 10-15 שנה. מה שכן חריג ומעניין בהווה של הקבוצות הגדולות הוא להסתכל על המנג’רים: פפ, מוריניו, קלופ וקונטה הם כנראה ארבעת המאמנים הכי מרתקים ומיוחדים בעשור האחרון מכל בחינה שהיא. ופוצ’טינו יצטרף אליהם בעשור הבא.
*בהחלט יש מגמה של ירידה בכמות האנגלים אם מסתכלים על כל הליגה, בשנת 2000 כ70% מהשחקנים בפרמייר ליג היו אנגלים והיום אנחנו באזור ה30%.
גם אני חושב שיש יתרון משמעותי לשחקן הספרדי/צרפתי/איטלקי/גרמני הממוצע על מקבילו האנגלי, ולמרות הנתון מהמשפט הקודם, גם 30 אחוז זו כמות משמעותית שמעצבת את הליגה ובמיוחד את החצי התחתון שלה. זאת הסיבה היחידה שהפרמייר ליג לא משאירה אבק לליגות האחרות, כי מכל בחינה אחרת שחקני לגאנס אולי ידעו להתמסר טוב יותר משחקני סטוק תחת לחץ, אבל רק עד שמלינים להם שכר וסטוק תציע להם חוזה טוב יותר.
אם לא מספיק שסבלתי אתמול את ריאל מדריד משחקת, גם פיספסתי באשמתה את נאפולי-סיטי. חייב לתפוס שידור חוזר.
תקן אותי אם אני טועה, גיא, אבל עד לא מזמן רוב הזרים באנגליה היו אפריקאים או ממוצא אפריקאי - שחקנים בסגנון יורק, קול, דרוגבה, ויירה, אסיין וכו’. הם באו לחזק את השיטה האנגלית, לא לשנות אותה. פחות שחקנים אירופאים קלאסיים, בטח לא לטינים זריזים. אני חושב שכמו שהיה נדיר לראות איזה מקמנמן או אואן בספרד (למזלינו) כך היה נדיר לראות שחקנים כמו שיש היום בשפע בפרמייר ליג דוגמת אגוארו, סילבה, קסורלה ודומיהם.
וזה מצחיק, אבל גם אלה שכן מצליחים, למדו כדורגל בספרד - פוצ’טינו ופפ. כל עוד באנגליה יש כסף כסף וכסף, ספרד תמשיך לייצר כשרונות שילכו לכסף הגדול.
אבל מה שמוכיח כל פעם מחדש: כסף לא ממציא הצלחות, אלא השימוש הנכון בכסף. ז’ירונה כקבוצה, עם האמצעים שלהם, יכולה לתת עונה טובה יותר מסטוק סיטי עם האמצעים שלה, בכל ליגה אפשרית. זו האמונה שלי לדעתי והיא מבוססת. הדוגמה הקלאסית היא נבחרת ארגנטינה הנוצצת יותר או פחות, במשחקים מול היריבות שלה.
ועדיין, הליגה הספרדית היא הליגה הקשה בעולם, שהעובדה ששתי הקבוצות החזקות בעולם שולטות בה לא אומר שהיריבות חלשות יותר. הכל יחסי, וביחס לכסף שהקבוצות האלה מחזיקות, זה ברור מי מוציאה יותר מים מהסלע.