מנהלים - לא ידעתי איפה למקם.
אנדראה פירלו פורש ממשחק פעיל. גדל כאוהד אינטר, פרח דווקא במילאן, סיים ביובה ובדרך הביא איזה גביע עולם קטן. הספר שהוא פרסם נקרא ״i think therefore i play״, באמת שאין מה להוסיף.
אז מעבר לזה שהוא באמת היה רג׳יסטה ענק, בואו נהפוך את זה למעניין: פירלו או צ׳אבי?
https://twitter.com/Pirlo_official/status/927541354242170880
לא חושב שזה מדד. יונייטד של הטרבל ב99’ היתה קבוצה נחותה בהרבה מיונייטד של 2008-2009. הגביע לא אומר הרבה ולטרבל יש בעיקר משמעות רומנטית/שיווקית (בניגוד לזכייה בצ’מפיונס ובאליפות במקביל שמעידה בעיני הרבה על עוצמתה של קבוצה. הגביע הוא קישוט נחמד).
האתגר הגדול הוא אכן הטרנזטיביות. בשנים 07-09 כשחצי גמר הצ’מפיונז היה הצמרת האנגלית פלוס בארסה, ניסו לשכנע אותנו שגארת’ בארי ואשלי יאנג הם תותחי על, ואם רק היינו נותנים לאסטון וילה או לאברטון לשחק בצ’מפיונז אז הן היו מגיעות לפחות לחצי הגמר. אבל אז כל השמות הגדולים הגיעו לבמה הגדולה ושם ראינו שהם שחקני פח ששווים בדיוק את זה, חלק עליון במרכז טבלה של ליגה טובה.
מה שאני לא מסכים עם גיא זה סיכום של ההצלחה הספרדית בשולי הצמרת (בליגה האירופית) כהצלחה של קבוצה אחת. אם אני לא טועה היה שנתיים רצוף בשנים האחרונות שבשתי התחרויות האירופיות ספרדיות הודחו רק אחת על ידי השניה. זו דומיננטיות חסרת תקדים. אפילו בשנות הדומיננטיות האנגלית מעולם לא ראינו משהו דומה. ואי אפשר לתרץ הכל בזלזול במפעל. ראשית, מידלסבורו וליברפול שהגיעו לגמר, לא זלזלו במפעל, זה מגוחך לטעון כך. שניהם הפסידו לספרדיות אגב. כמו שאברטון בשנתה הטובה ביותר (ואברטון היא מייצגת נאמנה של שיפולי הצמרת בתקופה הזאת) הפסידה את המקום בליגת האלופות לויאריאל. קרי, הספרדיות תמיד היו שם גם בתקופה דומיננטית מאוד של האנגליות. אי אפשר להצביע על כתם דומה בשליטה הספרדית בכל הקמפיינים האירופים עד השנה הנוכחית. אפילו ההדחה של סביליה על ידי לסטר שנה שעברה הייתה תאונת רכבת (למרות שכדי שנהיה הוגנים, אתלטיקו הדיחה את לסטר במזל גדול ובמשחק נוראי למדי).
לפירלו היה טיפול בכדור יותר טוב, ומסירות ארוכות קצת יותר טובות. אבל צ’אבי היה שחקן שהיה התגלמות של שיטה, וכנראה השחקן הדומיננטי ביותר (בכל מה שקשור ליכולת לשלוט במשחק) שאי פעם דרך על מגרש. טוב יותר זה דבר תלוי קונטקסט. אבל לדעתי אין ספק שצ’אבי הוא שחקן חשוב יותר
הגביע הוא קישוט. לגמרי. וכדי להגיע לעמדה בה אתה זוכה בשני התארים החשובים - פעמים אתה מוותר על הגביע. לכן גביע שסוגר טרבל גורם לקבוצה להיות אבסולוטית.
אני חושב שמה שנתן ליונייטד לקחת אליפויות ברצף ולהגיע לגמר הצ’מפיונס (פעמיים ברצף) זה בדיוק הויתור על המשחקים המיותרים.
חייב להוסיף נקודה,
בעיניי הכדורגלן האנגלי (המשחק בליגה האנגלית, לא בעל אזרחות ומוצא) הוא הכדורגלן שאני אוהב לראות. ברמת האינטנסיביות הזו. הביקורת היא על שאר הליגות שלא “קורעות” יותר שחקנים המקבלים סכומי עתק בלתי נתפסים.
אני חושב שזה יותר צירוף מקרים מאשר ויתור בהרבה מהמקרים. לא חושב שבארסה של 2009 לדוגמה עשתה משהו שונה מזו של 2011 (והיא גם לא חלשה ממנה, למרות שב2011 היא לקחה “רק” דאבל), היה לה את ריאל בגמר. אני אפילו לא חושב שההישג של בארסה ב-2006 נופל באופן משמעותי מזה של 2009 (מבחינת תארים נטו כמובן, הקבוצה של פפ היתה טובה בהרבה).
בגביע המלך אפשר לתת מנוחה לשחקני ההרכב הראשון רק בסיבוב שבו משחקות קבוצות הליגה השלישית. שמינית-רבע-חצי משוחקת על כל ינואר-פברואר! על עומס דיברתם? בעונה שעברה בארסה למשל נלחמה תוך 6 שבועות בסאן ממס, אנואטה והקלדרון כשבתוך זה משחקי ליגה קשים כמו אצל ויאריאל, בטיס, ואני לא כולל את משחקי הבית בקאמפ נואו ששם כל קבוצה יכולה לצאת עם שלישייה ברשת.
בסך הכל כמות השלבים הפוטנציאליים של קבוצה אנגלית בגביעים המקומיים שלה (לא כולל הכרטיס החופשי לקבוצות האירופאיות ולא כולל משחק חוזר) הוא 12. גם שם יש משחקים נגד קבוצות מליגות נמוכות, וההבדל הוא שבגביע המלך גג שלב אחד ישוחק נגד קבוצה מהליגה השלישית, בעיקר כי יש חוק בהגרלה שקובע כי קבוצה מליגה נמוכה תקבל קבוצה מהליגה הראשונה (הסיכוי להפתעה לא גבוה).
באוקטובר 2016 טוטנהאם, צ’לסי ומנצ’סטר סיטי כבר הודחו מגביע הליגה. לא משמעותי במיוחד בהשוואה לעומס של ינואר-פברואר.
זה קל להגיד שהקבוצות האנגליות עמוסות והספרדיות מעלות הרכב שני ומדלגות בקלילות, אבל: א. החודשים האלה עמוסים בספרד לא פחות, אולי אפילו יותר ומול קבוצות חזקות לא פחות. ב. לא סתם ריאל מדריד בעונה שעברה העלתה “הרכב שני”, היא ניהלה את הסגל שלה כמו שצריך עם שחקני הרכב שני ברמה גבוהה. בניגוד לקבוצות העשירות כמו צ’לסי, שעם כל הכסף שיש לה עוד מתלוננים שם על סגל קצר. תסתכלו על הסגל הרחב של צ’לסי היום ותגידו לי מי שם ברמה של הספסל של ריאל מדריד?
מוריניו יכול לקנות סגלים שלמים מספרד, אבל עדיין בסופו של דבר מתלונן על פציעות כל העונה. ומה יגידו סביליה וסלטה ויגו?
סביליה: בשיא העומס, אחרי חלון ההעברות של ינואר (חודש שכלל 3 משחקים מול ריאל מדריד), הגיעה בפברואר כשהיא רצה במקום השלישי מול ברצלונה וריאל מדריד, לא פחות, למשחק מול לסטר מהתחתית באנגליה. אפשר לתרץ את ההדחה של סביליה בגלל עייפות, שכן עליונות טקטית לא היתה כאן של לסטר.
סלטה ויגו: הגיעה עד לחודש אפריל אחרי שבריסו זנח לגמרי את הליגה, העלה הרכבים משניים, הקבוצה הפסידה והפסידה, והגיעה לחצי גמר הליגה האירופית מול יונייטד שחוקה לגמרי. ובכל זאת, היתה רחוקה החמצה בדקה ה-90 מעלייה לגמר, באולד טראפורד. מי כאן העייפה והעמוסה? איזו עליונות ראינו כאן?
בסופו של דבר, בניית הסגל ביחס למשאבים קובעת הכי טוב לאן פונה הקבוצה. לא מספיק שיש לך את השחקנים הכי יקרים, אתה צריך לדעת להשתמש גם באלו שלא עלו הרבה כסף ולחבר אותם עם היקרים יותר.
זאת לא הצלחה של קבוצה אחת, גם אתלטיקו זכתה פעמיים ויש נציגות ספרדית נאה גם בין המודחות ברבעי וחצאי הגמר בשונה מהאנגליות. אבל קבוצה אחת היא זו שגורמת לפער העצום בנתונים.
זלזול הוא משהו שקשה להראות בבירור ותמיד אפשר לומר שזה תירוץ, אבל אני אנסה בכל זאת. מאז שגביע אופ"א הפך לליגה האירופית לפני 8 שנים, אלה ההישגים של האנגליות בשלבים המתקדמים (רבע גמר ומעלה):
פולהאם - גמר (09/10)
צ’לסי - זכיה (12/13)
טוטנהאם - רבע גמר (12/13)
ניוקאסל - רבע גמר (12/13)
ליברפול - גמר (15/16)
יונייטד - זכיה (16/17)
כלומר, ארבעה גמרים ורק שני מקרים של קבוצות שהודחו ברבע/חצי גמר, שזה נתון מוזר, סוג של הכל או כלום. הליגה האנגלית אולי לא טובה כמו הספרדית, אבל היא גם לא חלשה כמו הפורטוגלית ואם מדובר על איכות בלבד הייתי מצפה לנתונים קצת פחות קיצוניים. אפשר להתחיל להסתכל על הרכבים במשחקים, אבל אני חושב שמעניין יותר לדבר על התמריצים ולשלב אותם בדיון: מיקום בפרמייר שווה יותר כסף מהתקדמות בליגה האירופית. הבדל של 3 מקומות בטבלה שווה יותר מזכיה בליגה האירופית, והקורלציה בין השתתפות בליגה האירופית למיקום בטבלה מראה ירידה ברורה במיקום:
(הכתבה המלאה מ2015 עם עוד נתונים מעניינים)
הדבר קריטי במיוחד עבור הקבוצות שבשיפולי הצמרת כמו טוטנהאם ברוב השנים, כי הן צריכות לבחור לא אחת בין התקדמות בליגה האירופית להתמודדות על מקום בצ’מפיונס (שכן שווה הרבה כספית וספורטיבית). כשהתמריץ השתנה, והזוכה בליגה האירופית קיבלה מקום בצ’מפיונס, יונייטד העבירה לשם את מאמציה בסוף העונה שעברה. לא מופרך לטעון שללא התמריץ הזה יונייטד וליברפול לא היו מגיעות לגמרים בשנתיים האחרונות, ומכאן שמדובר גם בהתייחסות לטורניר ולא לאיכות הקבוצות.
אני לא טוען שאם האנגליות רק היו רוצות אז הן היו שולטות בליגה האירופאית, אלא שהפער בהישגים היה שונה ומשקף יותר את הבדלי האיכות בין הליגות. אני טוען שאין סיבה אינהרנטית שהספרדיות הבכירות טובות יותר מהאנגליות בשנים האחרונות, זה יותר עניין של מחזוריות טבעית, מסי, פרוייקטים ספציפיים, מסי-רונאלדו, מסי וכו’. לכל ליגה יש יתרונות מובנים על הליגה השניה (כסף וניהול מול הכישרון המקומי, נניח) שדיי מקזזים אלה את אלה.
אכן יש פה מחזוריות וזה נראה שפריימיר בדרך הבטוחה להשתלט על אירופה. ריאל ובארסה בנו ב8-9 שנים אחרונות אולי את הקבוצות הכי מרשימות אי פעם שנראו על מגרש הכדורגל ובנויות על שני השחקנים הכי טובים שדרכו על המגרש, ויסלחו לי כל אוהדי מארדונה ורונאלדו השמן להם לא הייתה את היציבות של שני החייזרים. ריאל ובארסה בנו אימפריות ספורטיביות וכלכליות שלא נראו כדוגמתן על הגב של רונאלדו ומסי אבל רונאלדו בירידה כבר שנתיים שלוש והשנה זה נראה שזאת צניחה חופשית וגם מסי לא נהיה יותר צעיר.
אם נוסיף את הקפיצה הפתאומית בכסף שרץ באנגליה בגלל הזכויות שידור ואת השיחיים מפאריס שבשבילם מזומן=חומר בעירה זה מנבא לדעתי את שקיעת האימפריות הספרדיות. הן עדיין יהיו קבוצות גדולות ומפלצתיות אבל הדומיננטיות והשליטה המוחלטת שלהן כנראה נגמרו או יגמרו עוד שנה שנתיים. מצד שני לך תדע מתי יגדל עוד מסי ורונאלדו שישנה את המאזן כוחות שוב.
שני רגעי הפירלו שלי:
לא הפננקה מול הארט, אלה התגובה שלו אחרי הפנדל. המבט הנונשלנטי הנפלא אחרי שהכניע את השוער המתלהב מדי.
האנגלים היו באטרף והאטלקים נראו שבורים אז בא פירלו ורצה לשבור אותם.
אז איך הוא עושה את זה? הוא דופק פננקה קלילה ברבע גמר היורו כאילו זה היה משחק אימון ונותן מבט מלמעלה למטה על השוער המובס, עם קלאס לא נורמלי כאילו אומר: “נו באמת, תרגיע ילד”
הרגע השני זה הבעיטה החופשית הכי גדולה שאני ראיתי.
כמו שאומרים באיטלקית Alla Pirlo. כדור של פירלו.
כדור שנבעט בעצומה אדירה, שעולה ואז יורד ותוך כדי משנה כיוון.
ועוד פעם מול הארט, הפעם במונדיאל 2014, הוא ייצר את הבעיטה האגדית הזו שנגמרה עם ה"Give me the fucking ball" קלאסי של הארט.
רגע בונוס: אפילו לבכות הוא עושה בסטייל.
יש לו כל כך הרבה סטייל שאני חושש למעמד של צ׳אבי אלונסו שנמצא בראש הרשימה.
Andrea :" listen Fabio, if Grasso scores a goal, are we becoming champions of the world? Fabio :“Yes” 
it was an honor to have played and won with you!
נ.ב - מבחינת שחקן טוב יותר - לדעתי צ׳אבי. ייחודי ודומיננטי ברמות שבאמת קשה למצוא.
נ.ב 2 - גאטוסו כמו גאטוסו…
פירלו זכה להערכה בשלב מאוד מאוחר בקריירה משום מה, אולי בגלל הואקום בכדורגל האיטלקי ותפיסת העולם שהשתנתה לגבי חשיבותם של קשרים.
התהילה סביבו קצת מזכירה לי את התהילה כיום סביב מיוז וסביב QOTSA, הרי בתקופה בה הם היו בשיאם הם לא זכו להכרה דומה והיום הם בקונצנזוס.
הבעיטה של פירלו בהחלט היתה מיוחדת, מאוד נדיר לראות שינוי תנועה של כדור בצורה כזאת ובאופן עקבי כל כך.
שלום מאסטרו!
רק אני חושב שצריך כבר להקדיש תרד שלם לכל האגדות שעומדים לעזוב אותנו בקרוב או עזבו השנה?
בלי שנשים לב, טוטי פירלו צאבי אינייסטה בופון וקאסיאס כל הענקים האלו פורשים באופן סופי או לקראת הסוף של הקרירה שלהם.
דור הולך ונעלם…
השאלה שלי, זה עם מה נשאר אחרי שהם יעזבו? עם שחקנים בדמותו ובצלמו של ניימאר? איזה שחקן אפשר באמת להזדהות איתו מהדור של השחקנים החדשים? הכל נראה לי די ריקני.
אני דווקא מרוצה מהצעירים של אטלטיקו, כל אחד ראוי להיות קפטן.
ומשהו לגבי שניים מהאלילים שמנית. לפני המפגש בין אטלטיקו לצ’לסי שזה היה בין היתר מפגש בין אובלק לקורטואה שוער העבר אבל רסינו נשאל מי יותר טוב. אז קודם כל הוא ציין שבופון וקסייאס הכניסו לאופנה הדיפות ושני השוערים ‘‘שלנו’’ יותר טובים כי הם יודעים לתפוס כדורים.
אז לא אהבת את האלבום החדש של QOTSA?
אני חושב שפירלו היה לייט בלומר קצת, אבל בשיאו במילאן דווקא היה לו לא מעט הייפ
ליברפול סביליה… משום מה, סולחים לקלופ על ההגנות המביכות שהוא מעמיד (אם כי יש לו הרבה פציעות), כשגם בדורטמונד כשהיה חסר לו אחד מרביעיית ההגנה המעולה שלו - שמלצר, סובטיץ’, הומלס, פיסצ’ק - הוא היה חוטף. זה קצת נאיביות לא לראות את החולשה שלו להעמיד הגנה סבירה, כי מה שאנחנו רואים בליברפול תחתיו זו הגנה של תחתית ליגה.
אין באמור לזלזל ביכולת שלו להטריף קבוצה לפני משחק, או במשחק המסירות המהיר והנאה ששחקני הקישור/התקפה שלו משחקים, אבל יש לו עוד מה להוכיח לפני כל הכתרים שקשרו לראשו.
הביאו את קלופ לליברפול בשביל להפוך אותם לווינרים עם קבלות. אפשר כבר לסמן נכשל גדול לגביו.
אם להיות כנים השחקנים שעומדים לרשותו בהגנה לא לרמה. הם ניסו להביא את ואן דייק בקיץ אבל סאות’המפטון לא שיחררה. בכל מקרה ההתקפה שלהם פשוט מפצה על זה. איזה צמד נהדר סלאח ומאנה.
כישלון הוא לא, הוא בהחלט חיזק את ליברפול ותחתיו היא נראית קבוצה טובה משהייתה לפני.
שער השנה:
שחקנים לא לרמה? כמה שנים אתה רוצה לתת לו כדי להעמיד הגנה - לא טובה או היסטורית - אלא פשוט הגנה בינונית? בשני החלונות של סוף שנה נתנו לו תקציב גדול מאוד ובשניהם הוא לא בדיוק הצליח להעמיד הגנה…
זו השאלה שלי, למה הביאו את יורגן קלופ לליברפול? למה הביאו את פפ לבאיירן? מישהו יודע לענות על זה בכלל?
בקטע הטוב. באמת? שער השנה? לא נמאס לכם לראות בכל סוף עונה את המספרת התורנית?
ואם כבר מספרות אז… מספרת הראויה להיכנס לגול השנה צריכה להיות בעיטה הפוכה עם הגב לשער ואם אפשר גם להוסיף הקפצה עם החזה. רונאלדיניו, ריבאלדו, תשאלו אותם איך נראית מספרת. גריזמן? שער נחמד ותו לא.