פפ יכול להרשות לעצמו להפסיד בליגה ועדיין לזכות בה.
חוץ מזה, גם המחליפים האלה אמורים להספיק מול אברטון.
זה תלוי בשופט בין היתר. השופט הזה התקמצן בשריקות וצהובים, לשני הצדדים. שופט אחר סטייל להוז היה שורק להרבה עבירות של רודיגר והיה מוציא לו צהוב בכמה הזדמנויות.
פפ נחשב גאון כדורגל אז אני לא בטוח שמה שהצליח הפעם, יצליח גם בפעם הבאה. פפ אמור למצוא פתרון.
אם כבר, אז אני מתפלא איך גריליש לא עשה כלום מול קרבחאל. זה היה מטצ’אפ שציפיתי להכי הרבה צרות לריאל.
פפ נחשב גאון כדורגל (ובצדק) במובן הזה שהוא בונה באופן שיטתי קבוצות תחרותיות, עם סגנון משחק יחסית מובהק, ממציא את עצמו ואת השחקנים שלו בכל פעם מחדש, ולפעמים אפילו את הכדורגל עצמו.
פפ לא חזק בכל מה שקשור להתאמה לקבוצה יריבה - בעיקר לא תוך כדי משחק, אבל גם לא בין משחקים.
אחד המקרים המובהקים ביותר של זה, זה חצי הגמר המפורסם שלנו מול באיירן שלו ב-2013/4 - מה שעבד עבורנו מעולה במשחק הראשון עם 1-0 קטן-גדול, עבד בצורה אפילו יותר מעולה במשחק השני עם 4-0 ענק באליאנס ארנה, עם אפס התאמות של פפ בין שני המשחקים.
גם כאן, אני לא חושב שצפוי לנו משהו שונה משמעותית לקראת המשחק הבא. אם כל השחקנים שלנו ישמרו על הרמה ההגנתית, המחוייבות והריכוז כמו אתמול (שכל זה בהחלט מוטל בספק גדול) - המשחק ייראה די דומה.
לגבי השיפוט, אם כבר העלית - השופט אכן התקמצן בצהובים, אבל בעיקר לצד של סיטי. כל עבירה חמורה שלנו קיבלה צהוב (ובצדק), אבל מספר עבירות חריפות של שחקני סיטי, זכו לסלחנות מצד השופט. כשהדוגמה המובהקת ביותר לכך היא העבירה המכוערת של ברנרדו סילבה על קמאבינגה בתחילת המשחק, שבצירוף לצהוב שקיבל בהמשך, הייתה אמורה להביא להרחקתו. אני לא מצליח לחשוב על עבירה שלנו שהייתה ראויה לצהוב, ולא קיבלה כזו.
בפרט, רודיגר שמר בצורה אגרסיבית על הלאנד, עם המון עבירות קטנות ומרגיזות, אבל שום עבירה בודדת שעוברת את הסף וראויה לכרטיס צהוב.
יש פה כמה מצ’אפים מעניינים שעבדו נגד סיטי באופן מפתיע. קאמא מול סילבה, קרבאחל מול גריליש, ויני מול ווקר, ורודיגר נגד האלאנד. גם סטונס בגדול היה בהלם רוב המשחק. נראה שפפ באמת עשה מה שהוא יכול להגיע מוכן למשחק הזה, אבל קשה לי שלא לחשוב על עד כמה הלחץ הפסיכולוגי של סיטי בא לידי ביטוי פה. הדקות אחרי השער של ויני, כמו גם הנסיגה אחורה של סיטי אחרי השיוייון מראה כמה פפ והקבוצה לא באו מוכנים מנטאלית לריאל מדריד.
אני לא כל כך מסכים שפפ לא מתאים את עצמו ליריבה, לפחות לא לפני המשחק. אני כן מסכים שהוא לא מתאים ומשנה תוך כדי המשחק.
ולגבי השיפוט, לרודיגר היה הרבה יותר קשה אם שופט בסגנון אחר. הוא עשה עבודה מצוינת אין ספק, ובכל זאת.
עם שופט בסגנון אחר סיטי גם היו יכולים לסיים את המשחק ב9 שחקנים ואז היה יותר פשוט לסגור את הלאנד.
חיל מנזאנו נותן להרביץ אפילו יותר מהשופט אתמול.
מרפקים לפנים חופשי, כניסות חזקות בלי צהובים.
שרק לפנדל, ביטל אותו בצדק אחרי שואר הראה לו שזאת התחזות , אבל לא נתן צהוב למתחזה.
אני שונא שופטים כאלה.
אסף אקרמן למשל הוא אוהד כדורגל ועיתונאי יקר ואני יכול להבין את הטירוף שהיה באיטליה, אבל אני חושב שחצי הגמר אתמול לא דומה לריאל מדריד-מנצ’סטר סיטי. הייתה אווירה מחשמלת ואין כמו הסאן סירו אבל מבחינת הכדורגל זה הרגיש לי קצת כמו חצי גמר הליגה האירופית. אפשר לשמוח שם באיטליה אבל זה לא כמו ב-2003 שהיו איטלקיות שהן מהקבוצות הטובות ביותר בעולם, וזו לא מילאן של 2005. לא לחינם הקלוז-אפ בסאן סירו היה על אנדריי שבצ’נקו למשל. הנחתי שבלי רפאל לאאו זה יהיה יותר קשה, שחקן שמכריע משחק, אבל מילאן, שלטעמי עברה את נאפולי פחות או יותר בגלל המסורת על אף שאף אחד מהשחקנים שם לא היה חלק מהצלחות העבר - עשתה פשוט במכנסיים. לא הגיעה מוכנה. לא ידעה מה עושים. נשברה מהר מאוד. הרי גם בפיגור המחורבן הזה ואין משמעות לשערי החוץ - גול אחד ואתה בעניינים. אינטר דילגה עליה כל כך בקלות וזה לא היה רחוק מ-3:0. מילאן לא חטפה כדור אחד באמצע והייתה ממש בהלם. עצוב לראות את רומלו לוקאקו עולה לשחק 20 דקות בלחץ במשחק כזה.
אם מישהו מאוהדי ריאל חושש מגומלין חצי הגמר מול הסיטי, וחושב שרק אנצ’לוטי עושה שטויות כשהוא מעלה שחקנים חשובים למשחק הליגה שלפני, אז הנה ההרכב שפפ העלה מול אברטון (מדורגת 17) -
בתוצאה הנוכחית הוא מוביל את הטבלה ב-4 נקודות הפרש, כשיש 3 מחזורים לסיום.
סיטי הובילה 2:0 מהדקה ה-39, ו-3:0 מהדקה ה-51, ורק בדקה ה-78 נעשו חילופים ראשונים (סילבה וג’יימי טארט במקום הלאנד וגונדואן).
נתן מנוחה לדה בריינה, שכנראה יחליף את אלברז בהרכב מול ריאל.
לא גורם לאף אוהד ריאל לחשוש פחות
לפעמים צריך קצת מזל, כמו שארסנל ישחקו (ויפסידו לברייטון, מה שמבטיח לסיטי את האליפות כמעט מעשית) לפנייך ולא אחרי שכבר שיחקת עם רוב ההרכב הראשון שלך. לפפ אין המון מזל כמאמן.
פפ הוא מאמן בלי הרבה מזל, חוץ מהפעם הבודדת הזאת שהתפלק לו שיקבל בקבוצת הבוגרים הראשונה שאימן בחיים את מסי, צ’אבי, אינייסטה, בוסקטס, פויול ופיקה באותו הדור. אבל חוץ מזה אין לו הרבה מזל.
רק שבניגוד לכל המאמנים שעברו בבארסה ב15 השנים האחרונות הוא ידע מה לעשות איתם. ראינו מה קרה לכל הכוכבים הענקיים האלה עם שאר המאמנים הפחונים שהיו פה.
חוץ מזה, שמאמן עם קצת יותר מזל היה מסיים עם 4 גביעי אלופות ולא עם 2 בלבד כמו שקרה לנו עקב הרבה מאוד חוסר מזל.
ואני חשבתי שאנריקה ווואלוורדה זכו במלאנטאלפים תארים גם אחריו. כנראה התבלבלתי.
כפי שכתב דוד לפניי - אתה מתכוון למאמנים חסרי היכולת שלקחו טראבל היסטורי ואת רוב האליפויות בשנים שאחרי שפפ עזב, בהתבסס על שלד דומה? ולהיפך - דווקא בגלל שמאמנים בינוניים כ"כ (רובם, לא כולם) הצליחו להגיע להישגים כאלו, מראה יותר מכל על עוצמת הסגל.
תראה, מה שאני אוהב בהודעה שלי (כן, מותר לי לפעמים), זה שהיא שמה את אוהד בארסה הממוצע בסוג של מלכוד. מצד אחד, אם הוא יסכים שפפ אכן זכה במזל גדול בדור השחקנים ההוא - הוא לכאורה יקטין את פפ עצמו. מצד שני, אם הוא יחלוק עליי ויטען שפפ הוא זה שעשה את הקבוצה ההיא גדולה כ"כ - הוא יקטין את השחקנים עצמם, דבר שלא ייעשה כמובן.
מטבע הדברים - האמת היא באמצע. היה שם צירוף מקרים יוצא דופן של המאמן הנכון בזמן הנכון ובמקום הנכון, עבור השחקנים הנכונים. פפ מאמן ענק ללא ספק, בעיניי הגדול ביותר כיום ואחד הגדולים בהיסטוריה, אבל הוא גם זכה בדור יוצא דופן של שחקנים ענקיים, שעזרו לו להראות את גדלותו בשלב מאוד מוקדם של הקריירה שלו (באופן שאפילו מאפיל על המשך הקריירה שלו במידה מסויימת, מכיוון שמתקשה לשחזר את היכולת וההצלחות של אז. אבל זה נושא ליום אחר). ולצירוף המקרים המיוחד הזה, קוראים במילה אחת - מזל.
או, במילים אחרות - כל חוסר מזל נקודתי כזה או אחר שהיה לפפ בשלבי הנוקאאוט של הצ’מפיונס (וכאילו הוא היחידי שסובל מחוסר מזל כזה…) - מתגמד בסדרי גודל לעומת המזל החד-פעמי של ליפול על דור כזה, כבר בראשית קריירת האימון שלך.
פפ קיבל את ברצלונה במצב מנטאלי מאוד ירוד ולא נתן לפתיחת העונה הלא טובה בעונת הטרבל להרוס לו. עונת הפאסיו של ריאל הייתה די איומה מבחינת ברצלונה. מקום שלישי אשכרה (67 נקודות), אי הגעה למשחקי החוץ. כל החלטה שלו באותה העונה הייתה בינגו, הוא ראוי לקצת יותר קרדיט. אני גם חושב שצ’אבי קיבל דחיפה עצומה תחתיו. כבר מהיורו אמנם תחת לואיס ארגוניס אבל אי אפשר להשוות. אולי לא כל מאמן גם היה מתעקש להביא את דניאל אלבס על חשבון ג’יאנלוקה זאמברוטה שהוא כביכול מגן מוערך ויציב. ברצלונה של פפ הייתה רעבה כל הזמן.
מה שכן, “חוסר מזל” זה אחלה, והיה קצת מזל בסטמפורד ברידג’, בלי לדבר על ענייני שופט שהתבגרנו והתגברנו עליהם. זה כמובן לגיטימי אבל זה בטח לא היה משחק טוב של ברצלונה.
המצב של הקבוצה אצל רייקארד בעונה לפני פפ:
מה אני אגיד לך, הקבוצה הייתה מושלמת כמו שהיא, פפ בטח רק נתן להם נאום על אמונה עצמית. חבל שלא עשו על זה סרט בדיסני, שם הגירסא השחורה והגאה שלו הייתה עושה מזה שיר על העצמה.
לא רואה שום סתירה… הייתם אחרי עונת זוועה, מין עגלקטיקוס אחרי רכש מפוצץ בקיץ שלפני בגלל אובדן האליפות, וכבר כתבתי פעם על ההצלחה הבאמת מרהיבה של פפ בחיתוך בשומנים שממש לא כל מאמן היה מנסה או מצליח לעשות. כאן מגיע גם קרדיט אדיר ללאפורטה - לתת גב למאמן ללא כל רפרטואר בוגרים להעיף את הקשר הכי טוב שלך, להעיף שני כוכבים מזדקנים-אך-בעלי-שם כמו זמברוטה ותוראם ולהביא nobody בשם פיקה… שלא לדבר על היהלום שבכתר, שהוא להעיף את רונאלדיניו, השחקן הטוב ביותר בעולם חמש דקות לפני ומי שנחשב אז לקונטנדר לא רע לתואר השחקן הגדול בהיסטוריה של המועדון. אשכרה קיבל אשראי להעיף את כל השלד של הקבוצה, עם רכש יקר אחד בלבד מהצד השני (אלבס). גם את אטו תכלס, למרות שזה לקח עוד שנה.
מצד שני… זה לא סותר את העובדה שלקבל את ערימת הכישרון הזו לסגל זה וואחד מזל. מזל שלא כל אחד היה מנצל באותה האפקטיביות, מזל שחלקם אפילו לא היו מבינים שנפל בחלקם והורסים לגמרי, מזל שמגיע לפפ המון קרדיט על כך שהוציא ממנו את המקסימום - אבל עדיין מזל. על צ׳אבי עוד אפשר להתדיין כי באמת היה נראה סביר שהוא בדרך לקריירה בינונית להחריד, על היתר - לא חושב.
נ.ב: לא ציינת שהגעתם גם לחצי גמר צ׳מפיונס ליג באותה עונה… אמנם ביכולת מאד לא מרהיבה ועם נוקאאוט קל רצח, אבל עדיין.
רק שזה לא היה מזל. פפ החליט להתחיל בבארסה ב (מקום שכולם אמרו לו להתרחק ממנו כמו אש, כי זה יגמור לו את הקיירה עוד לפני שהתחילה) וחולל שם ניסים ונפלאות. במועדון ראו איזה פוטנציאל ענק הוא, וקרויף דחף לזה שהוא יקבל את הקבוצה הראשונה. לא מזל, אלא עבודה קשה.
איך אפשר להשוות את מסי הפציע של לפני פפ לחיה המטורפת תחת פפ, שהחליט שכל התזונה של מסי תהיה במעקב צמוד 24/7? את אימת אירופה צ’אבינייסטה של פוסט פפ לשני אלה שטענו שלעולם לא יוכלו לשחק במקביל במרכז המגרש? בוסקטס ופיקה שפפ הוא האחראי הבלעדי לעובדה שהם שחקני ברצלונה? פפ הוא פנומן שלא משאיר כלום ליד המקרה. יש שיאמרו שזו נקודה לרעתו ושהוא צריך לדעת ללמוד פשוט לשחרר ולתת לקבוצה לעשות את שלה.
אני לא מרגיש שההודעה שלך שמה במלכוד, אלא שיש בה את הגחכה מדרידאית רגילה - פפ פחות טוב מזידאן, צ’אבי בוסקטס ואינייסטה פחות טובים ממודריץ’ קרוס וקסמירו, פיקה פחות טוב מראמוס, מסי פחות טוב מרונאלדו וכל התארים שלקחנו על הראש שלכם זה רק בגלל שופטים.
פפ הגיע לקבוצה שבורה והפך אותה לקבוצה הטובה בהיסטוריה. היסודות שהוא השאיר היו ככ חזקים שגם “אנריקה ווואלוורדה זכו במלאנטאלפים תארים גם אחריו” הוא בנה את הקבוצה הכי טובה שידע המשחק, ואם לא סנדרו רוסל הוא היה נשאר עוד שנים כדי להינות מהפירות שלו, במקום כל מיני מאמנים פחוניים. זה שהוא היה גורם מרכזי בהפיכת השחקנים ההיסטוריים האלה לטובים ביותר בקטגוריה שלהם? איפה המלכוד פה? מסי, השחקן הטוב בהיסטוריה, לא היה הופך להיות מה שהוא בלי המאמן הטוב בהיסטוריה, בדיוק כמו שג’ורדן לא היה ג’ורדן בלי פיל ג’קסון.
גם המשחק ההוא מול צ’לסי - מישהו זוכר איזו שערורייה הייתה במשחק הראשון? מישהו זוכר שקופחנו מול אינטר בכל החלטה חוץ מהאדום ההוא? שנספל לנו שער ניצחון דקה 90? שמול צ’לסי בעטנו 46 פעמים לשער וכבשנו רק 3 פעמים כולל החמצה של פנדל ושל שני מצבים מול שער ריק? שההדחה של פפ מול טוטנהאם הגיעה אחרי ששער של הלונדונים אושר למרות שכולם ראו בVAR שיש שם יד? שבאותו משחק הVAR החליט ש0.00000001 ס"מ זה סבבה כדי לפסול לו גול ניצחון, למרות שזה כלום לעומת היד שהם אישרו מקודם? שנגדכם שנה שעברה גריליש החליט שלהחמיץ מול שער ריק זה סבבה, ואז עשיתם מהפך תוך 5 דקות?
איך אפשר שלא להסתכל על קבוצות של פפ, לראות כמה הן מרביהות ולא לתהות למה היקום פשוט לא מוכן ליישר איתו קו?
מת.
אי אפשר, אבל זאת לא ההשוואה הנכונה. השאלה היא אם יש איזשהו שחקן בפלנטה שמשטר דיאטה ואמון אינסופי היו מוציאים ממנו את מסי של 2009-2012, והתשובה היא לא. לגבי אינייסטה וצ׳אבי אפשר להתווכח, בוסקטס ופיקה כמובן הברקות של פפ 100%. בסוף @EJB צודק, או שיש משקל משמעותי לכישרון גולמי או שאין, ואם יש - אז בהקשר הזה היו לפפ כמויות של מזל (או שאנחנו מנסים לטעון שצ׳אבי ואינייסטה לא כשרונות היסטוריים?). כישרון גולמי הוא כמובן לא מספיק, אבל הוא הכרחי, ולזה בדיוק כיוונתי בהודעה הקודמת שלי. מסי היה שחקן טוב כנראה גם בלי פפ (בכפוף לפציעות, רצפה=סדר גודל אריאן רובן אני מנחש, ואני מאד מאד זהיר). זו הבעיה העיקרית בכל הדמעות שלכם על שחקני משתלה במהלך השנים, אגב. לא כל אחד הופך להיות אינייסטה או צ׳אבי עם קצת טיפוח (אני מקצין, מניח שאתה מבין למה אני מתכוון).
אין דבר כזה לא להשאיר דבר ליד המקרה, וזה ממש לא סותר את העובדה שפפ הוא קונטרול פריק ופדנט ברמות חסרות תקדים, ואני מתכוון לזה אך ורק כמחמאה. הדבר היחיד שלא הצטיין בו כל כך בבארסה זה יחסי אנוש עם ה-״מצורעים״ שלו (והיו לו מעט), וגם מזה אפשר לומר שהוא נגמל לגמרי עוד בימי באיירן.
