נדב וטל, אני מעריך את שניכם. ודווקא בגלל זה אני מופתע מההודעות שלכם.
נדב - אני מפציר בך לעבור על ההודעות שלי שוב, ולראות איפה סתרתי במשהו את מה שאמרת. כתבתי שפפ זכה באוסף כשרונות בלתי רגיל, ובאמצעות הכישרון העצום שלו עצמו - הפך אותם לקבוצה חד-פעמית.
על מה אתה חולק עליי בעצם? על זה שמדובר באוסף כשרונות יוצא דופן? שחריג מאוד סטטיסטית (=‘מזל’) שאוסף כשרונות כזה יגדל באותה אקדמייה באותה תקופת זמן?
טל - ‘הגחכה מדרידאית רגילה’? סירייסלי? אחרי שכתבתי שפפ בעיניי אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה? עזוב את ההיעלבות האוטומטית המגוחכת, שלא קשורה לשום דבר שכתבתי. זה סתם כשל בהבנת הנקרא ברמה של כיתה א’.
מה שבעיקר מצחיק, זה שרגע לפני שהאשמת אותי בהקטנה של ברצלונה, אתה אשכרה עברת אחד-אחד על האגדות הכי גדולות של בארסה, וטענת שבלי פפ הם היו סתם עוד שחקנים.
בואו נשאל שאלה פשוטה אחת - אתם חושבים שפפ היה עושה ‘פפ-טים’ מכל אוסף אקראי של כשרונות שנמצאים בלה-מאסיה ברגע נתון? או בכל אקדמיה אקראית אחרת בעולם, בכל זמן אקראי שתבחרו, לצורך העניין?
אם התשובה שלכם היא כן - אין לי דיון איתכם.
אם התשובה היא כן, למה הוא צריך לקנות שחקנים בפינצטה במיליארדים? שייקח כל שחקן ויהפוך אותו למסי… כנראה שצריך כשרון גולמי ברמת היהלום, והמאמן מקסימום יכול לנקות את הבוץ.
זה מה שטוב מחד ודפוק מאידך בכדורגל. אם נולדת עם כשרון ברגליים (כן צריך להתאמן הרבה, אבל בהחלט יש רמה שנולדים איתה, רואים את זה בשכונה כל יום) לא צריך הרבה שכל כדי להיות כדורגלן, ויניסיוס ועוד ברזילאים הם ראיות חיות. אם אתה חכם עם יכולת קריאת מגרש טובה, אתה יכול לחפות על חוסר כשרון ברגל בכשרון במוח, אם אתה גם וגם אתה מסי.
מצטער, אבל גם אם אני מעריך את הדעות והתגובות שלך (גם מחוץ לכדורגל) - יש לכם משהו פנימי שלא מוכן לקבל את העובדה שהפפ טים הייתה הקבוצה הטובה בהיסטוריה. גם דה בריינה הוא כישרון על, ויש אנשים שיגידו שהוא חלק ודאי מהרכב כל הזמנים של הפרמייר ליג. מה הוא עשה בקריירה לפני פפ? קצת ארנדלכט, קצת וולפסבורג, כישלון בצ’לסי בין לבין.
כישרון לא שווה כלום בלי מישהו שיעזור לך להוציא אותו לפועל. בברצלונה שנת 2008 כולם נראו בדרך למטה. פפ היה זה שעזר לכל אחד ואחד מהם למצות את מלוא הפוטנציאל שלו. אתה מוזמן להגיד שאני מזלזל במייקל ג’ורדן, אבל הוא לא היה הופך להיות המייקל ג’ורדן בלי פיל ג’קסון.
קודם כל, הוא עשה את זה בבארסה ב. אנשים נוטים להתעלם מהעונה הזאת, אבל זו העונה שיכולה להסביר להם מי זה פפ. לקחת קבוצה מפורקת שירדה ליגה, שכולם חשבו שתרד עוד ליגה ולסיים במקום הראשון בבית 5 (מתוך 18 המכילים כל אחד 20-21 קבוצות), להביס בפלייאוף כפול את הרביעית של בית 12 ולנצח פעמיים את הסגנית של בית 17. בנוסף, הבסיס שהוא השאיר שם היה ככ איכותי שכעבו שנתיים הם עלו עוד ליגה.
כיוון שאני לא מכיר אף אחד שלקח שחקנים מהזבל והפך אותם לאלופי עולם (לא טיטי, גם קלופ לקח שחקנים עם פוטנציאל) בוא נהיה רציניים ונדבר על המועדונים הגדולים. תגיד לי איזו קבוצה אתה חושב שקיימת בעולם, שאם פפ מגיע אליה היא לא פייבוריטית מיידית לאליפות וצ’מפיונס. אם יש מאמן אחר בהיסטוריה שהופך לפייבוריט לשני התארים החשובים בכל קבוצה ששמים אותה בו? משל.
וזה לא רק שני התארים החשובים. פפ הוא המאמן שהחזיר את הכבוד לגביעים השונים. עד 2009 זה נראה שגביע הוא מפעל זבל שכל הגדולות משאירות לקבוצות הביניים כדי שלא יבכו. כמות לא נורמלית של גמרים בגביע הספרדי, הגרמני והאנגלי גרמו לשאר המועדונים הגדולים ברחבי אירופה לשים לב למפעל הזה.
תודה, ואני מעריך אותך גם, אבל יש נטייה לחפש האדרה מצד אחד על חשבון האחר. יכול להיות שהטיעון שלך הצית בי ויכוחים קודמים גם בגילגול הקודם של הפורום, אבל הטיעון (כמו שאחר כך הוגדר כ"מילכוד" עבור אוהדי בארסה) הוא לחלוטין גניבת דעת.
פפ וברצלונה עשו את מסי, ועל כן הוא לא הכי טוב בעולם כי היה לו מזל עם קבוצה טובה מאחוריו.
אז מסי באמת הכי טוב? טוב ברצלונה לא כזאת טובה כי היה להם מזל שהיה להם את מסי.
בעצם פפ אולי היה זה עם המזל כי היו לו שחקנים טובים, איך היה מצליח בלעדיהם.
בשביל קבוצה היסטורית בסדר גודל של ברצלונה דאז היה צריך מאמן מצוין, קבוצה עם ערימה של פוטנציאל ומי שיגדל בהדרכה הנכונה להיות הטוב בהיסטוריה. פפ קיבל חומר עבודה מעולה, אבל זה לא היה מוצר מוגמר בשום צורה, והניסיון שלעיתים עולה בלהוריד מהאחד לטובת האחר מבחינתי גורם לי לחשוב שהטענות הללו מגיעות ממקום של ראיית כדורגל בחלקים ולא את התמונה המלאה. שווה ערך לטענה של “למה חייב להיות לחץ גבוה בקבוצה התקפית?”.
מי כן קיבל מוצר מוגמר והיה במקום הנכון בזמן הנכון? לואיס אנריקה.
בדיוק הסיבה שבגללה זה לא צויין. בארסה נראתה חרבנא כל הדרך, ולהגיע לחצי הייתה ההגדרה של “מזל”.
אני חושב שרוב אוהדי ריאל חושבים כמוך בנוגע לפפ טים, לדעתי גם EJB כתב או רמז את זה לא פעם.
סיטי קנתה אותו ב76 מיליון. ממש לא מחיר של שחקן שלא עשה כלום. הוא בדיוק פרץ בוולפסבורג ונתן עונה של 16 שערים ו28 בישולים.
בעונה הראשונה בסיטי הוא סיפק 17 שערים ו15 בישולים, וזה כשהיה בחוץ לכמעט חצי עונה (פציעה והצטרפות מאוחרת לקבוצה). גם הייתה סביבו קבוצה חלשה בהרבה ממה שיש עם פפ.
דה בריינה באמת השתדרג תחת פפ לדעתי, אבל אי אפשר להציג שחקן של מעל 40 שערים ובישולים בעונה כשחקן שלא עשה כלום לפני פפ, או לתת לפפ קרדיט מוחלט על הפריצה שלו כשהיא קרתה לפני פפ.
אפילו יותר מכך, ב6 העונות שסיים תחת פפ מאז הוא עומד על פחות מ30 שערים ובישולים בממוצע לעונה, זה פחות ממה שנתן בעונה בסיטי לפני פפ ופחות ממה שעשה בוולפסבורג.
אני לרגע לא בא להוריד מהטיעון המרכזי שלך, שפפ מאמן ענק, רק רציתי להגיב על הנקודות האלה.
תגדיר ”לכם”. אני לא חושב שיש ספק שברצלונה של אותן שנים הייתה הקבוצה המפחידה ביותר ביחס לקבוצות הטובות ביותר בזמנים אחרים, ובפער היכולת הטוב ביותר מיתר אריות אירופה. מי שחולק על זה או שלא מכיר מספיק שזה בסדר, או שמכיר מספיק ומשקר לעצמו.
גם אנחנו עם כל שרשרת ההצלחות הפסיכית שלנו, מעולם לא היינו פייבוריטים ברורים כל עונה לקחת את הצ’מפיונס. תמיד היו איזה באיירן או סיטי או ליברפול או פסז’ שאמרו עליהן שהן יותר טובות מאיתנו. ויתרה מזאת, גם בדיעבד מייחסים את ההצלחות בתקופה ההיא לתחת של זידאן, לרוח של חואניטו או (במקרה של אוהדי בארסה) לשופטים כמובן.
ברור, אבל עדיין - מאמן גדול, קבוצה עם סיכויים גבוהים מאוד לתארים, בית ספר לכדורגל. הכל נכון. השאלה היא כמה הילד הזה יהיה מוכן להמשיך להיות רק אופציית המנוחה של הלאנד.