להפך. אצל שניהם יש אלמנט מקריות, כמו אצל כל שני בעלי מקצוע בענף הזה. אצל פפ כנראה פחות מאצל כל מאמן בהיסטוריה, ועדיין לא אפס ולא קרוב לזה (ע״ע מסי). אצל מסי - אולי יותר קרוב ל-0, כי מה לעשות שהוא שחקן, אבל נתון לפרשנות. אין שום הסביר מנח את הדעת שלפיו לקבל את מסי לסגל, גם אם זה מצריך להפוך את העולם, זה לא מזל מסוג כזה או אחר. פשוט אין. ברגע שנקבל את זה, אפשר גם לדבר על יתר השחקנים.
אה סורי, לא התכוונתי להיכנס לויכוח המקורי פה על האם היה לפפ מזל בקריירה או לא… ויכוח קצת מוזר לטעמי
רק אומר - זה ממש הגיוני להגיד, על בסיס המידע שיש לנו, שגם מסי וגם פפ הם אלוהיים.
אפילו ביוון העתיקה הבינו שזה ממש סבבה שיש יותר מאל אחד.
לגמרי, אני בספק שיש משתמש אחד בפורום שלא שם את פפ בטופ 3 מאמנים שראה (אם לא טופ 1) ואת מסי בטופ 2 (אם לא 1). פנומנים חד פעמיים שתרמו רבות לקריירה זה של זה, והצליחו בצורה מטורפת זה בלי זה.
צריך לחוקק חוק חדש בליגה האירופאית על מנת לחסוך כסף ומאמץ מכריזים בזאת שסביליה כל עוד היא באירופאית היא תזכה בה וכל מה שנשאר לקבוצות האחרות להתחרות זה להיות הסגנים שלה.
מה שכן, ההעפלות של סביליה ורומא מבטיחות שגם מגמר הליגה האירופית (כמו מגמר ליגת האלופות) יצא אלוף עולם שמח ואלוף עולם עצוב.
כלומר, גם בסופרקאפ באירופה יזכה אלוף עולם.
האמת שבכל מצב זה היה קורה.
בלברקוזן משחק פלאסיוס וביובנטוס די מריה.
אני לא יודע איך אפשר להיות עצוב אחרי שאתה אלוף עולם. תן לי להפסיד 4 גביעי אירופה ולקחת גביע עולם עם ארגנטינה ואני קונה את זה אם אני שחקן.
אם כבר הדיון על פפ היה פה, אז אני ממשיך פה. נתקלתי בתמונה הבאה:
על פניו, לא תמונה מיוחדת. מאזן אליפויות היסטורי בשלוש קבוצות שונות שכל אחת מהן לקחה רק אליפות אחת בשלוש השנים שקדמו לו, ורק שתי אליפויות בחמש השנים שקדמו לו. אבל הנתון הזה של 3 אליפויות רצופות בבאיירן קפץ לי לעין, ואז נזכרתי בתמונה ההיא עם לבנדובסקי:
ואז נפל לי האסימון. התקופה של פפ בבאיירן היא אנדרייטד שבאנדרייטדים. אנשים אוהבים לברבר על ליגת האלופות, אבל פפ הוא זה שהביא את לבנדובסקי, ופפ הוא זה שבנה את הבסיס של באיירן של 10 האליפויות הרצופות, בדיוק כמו שהוא בנה את השלד של ברצלונה הגדולה. הלכתי לבדוק קצת יותר לעומק, כי 3-4 עונות בברצלונה ובאיירן זה מרחב מדגם מצומצם למדי לעומת ה7 בסיטי, ואלה התוצאות:
גרמניה ב10 העונות שלפני פפ:
03/04 - ורדר ברמן
04/05 - באיירן
05/06 - באיירן
06/07 - שטוטגארט
07/08 - באיירן
08/09 - וולפסבורג
09/10 - באיירן
10/11 - דורטמונד
11/12 - דורטמונד
12/13 - באיירן
גרמניה ב10 העונות שאחרי פפ:
13/14 - באיירן
14/15 - באיירן
15/16 - באיירן
16/17 - באיירן
17/18 - באיירן
18/19 - באיירן
19/20 - באיירן
20/21 - באיירן
21/22 - באיירן
22/23 - דורטמונד/באיירן
ספרד ב10 העונות שלפני פפ:
98/99 - ברצלונה
99/00 - דפורטיבו
00/01 - ריאל
01/02 - ולנסיה
02/03 - ריאל
03/04 - ולנסיה
04/05 - ברצלונה
05/06 - ברצלונה
06/07 - ריאל
07/08 - ריאל
ספרד ב10 העונות שאחרי פפ:
08/09 - ברצלונה
09/10 - ברצלונה
10/11 - ברצלונה
11/12 - ריאל
12/13 - ברצלונה
13/14 - אתלטיקו
14/15 - ברצלונה
15/16 - ברצלונה
16/17 - ריאל
17/18 - ברצלונה
המסקנה המתבקשת היא שבדיוק כמו ברצלונה, באיירן לא שלטה בליגה הגרמנית בתקופה בעשור שקדם לפפ. ועדיין, משהו קטן הפריע לי. כולנו יודעים מי הפך את מסי, צ’אבי ואינייסטה למסי, צ’אבי ואינייסטה, מי הביא את אלבס ופיקה והעלה לבוגרים את פדרו ובוסקטס לבוגרים. אבל who cares about השחקנים של באיירן? אז הלכתי להרכב גמר ליגת האלופות 2020 אותו באיירן לקחה, ורציתי לבדוק מי מהשחקנים האלה אפשר קשור לפפ. אז זה ההרכב:
נויר - הגיע לפני פפ
קימיך - רכש של פפ
בואטנג - הגיע לפני פפ
אלאבה - הגיע לפני פפ
דייויס - הגיע אחרי פפ
תיאגו - רכש של פפ
גורצקה - הגיע אחרי פפ
גנאברי - הגיע אחרי פפ
מולר - הגיע לפני פפ
קומאן - רכש של פפ
לבנדובסקי - רכש של פפ
על נויר, בואטנג, אלאבה ומולר יעלו הטענות הברורות מאליהן - הם היו שם לפני פפ. מצד שני, זה אומר שהם היו שם כשהפסידו את האליפויות לדורטמונד. מישהו זוכר אותם כשחקני על לפני פפ? למרות עונת 12/13 הפנטסטית שלהם, הם לא היו במעמד שלהם. מניח שפה הדעות ישארו חלוקות בדיוק כמו הדעות לגבי מסי, צ’אבי ואינייסטה.
קימיך, תיאגו, קומאן ולבנדובסקי הגיעו לבאיירן בתקופתו של פפ, ואני בספק אם מישהו מהם היה מגיע לבאיירן בלעדיו. באיירן תמיד הייתה מועדון גדול, אבל היא תמיד הייתה יעד די אפור שבעיקר גרמנים רוצים להגיע אליו. בתקופה של פפ באיירן הפכה למקום אטרקטיבי, בעיקר בגללו. מה שמעניין בנוגע לרביעייה הזאת זה שקימיך בישל לקומאן את השער היחיד בגמר ההוא, והאחרון לקח את פרס איש המשחק. לבנדובסקי, שלקח את השחקן המצטיין של העונה סיים כמלך השערים והבישולים של הטורניר. תיאגו סתם היה מדהים.
קיצר, אין לי ממש שורה תחתונה. אולי זה שהמאמן הטוב בהיסטוריה הוא בעצם אנדרייטד?
זה אמנם מפתה, אבל יש הסברים אלטרנטיביים לא רעים בכלל גם כן…
בברצלונה עוד גורם שעזר לעשור המוצלח של פפ והלאה זה נתינת המפתחות למספר 10 הגדול בדורנו
בבאיירן עוד גורם שעזר לעשור המוצלח של פפ והלאה זה הטרבל הדומיננטי שהם לקחו רגע לפני שהוא הגיע
התכסחתי איתכם הרבה פעמים פה לגבי מי יותר טוב, קלופ או פפ. האמת אני חייב לציין, שהיכולת של פפ לקחת תלכיד מעולה ולתת לו אקסטרה כך שאפשר להרגיש את האצבע של המאמן למרות הכוכבים הגדולים בצורה כל כך בולטת, זו יכולת שלא זיהיתי אצל אף מאמן אחר.
לא סגור על הניתוח שלך טל, אבל מספיק מראה עיניים להבין כמה טוב הוא.
יש לכם הסבר שלא קשור למזל?
גמר חלש מאוד עד עכשיו לצד זה שכן אפשר להחמיא לעמידה הטקטית של אינטר. זה מרגיש שאם היא תצא פעם אחת קדימה כמו שצריך היא תבקיע ותזכה בתואר, מנצ’סטר סיטי עם הראש באדמה עוד לפני הפציעה של קווין דה בריינה, לא ברור למה היא לא בטירוף, איפה האנרגיות? אולי בשלב יותר מאוחר כדאי שרומלו לוקאקו יעלה במקום אדין דז’קו. לגבי דה בריינה, טרגדיה ספורטיבית, באמת, אולי זה גם משהו מנטאלי. דני קרבחאל נפצע גם הוא אגב פעמיים בגמר ליגת האלופות. יש מספיק שחקנים טובים על המגרש בסיטי - אילקאי גונדואן בכושר נפלא, ברנרדו סילבה, ארלינג הולאנד שהגיע למצב שהוא לא מאה אחוז אבל משחקן ברמה שלו ציפיתי שיבקיע, פיל פודן. ג’ק גריליש מיותר…
קלופ וסלאח
סנטוס ורונאלדו
אנצ’לוטי וצ’אבי אלונסו
די מתאו וטרי
ליפי ונדבד
וולר ובאלאק
פרגוסון וקין וסקולס
פפ רחוק מלהיות המאמן הראשון בהיסטוריה ששחקני מפתח שלו נפצעים/נעדרים מגמר של טורניר. הסתכלות של ‘למה זה תמיד קורה דווקא לי?’ היא לא נכונה, לא בוגרת במיוחד, ואני מקווה בשביל פפ שהוא גם לא מחזיק בה בעצמו.
אולי לחץ
גריליש כל כך לא מועיל, שהוא בטח יעבור לברצלונה עוד שנייה.
לוקאקו עושה פאטי. האם פפ יעשה צ’אבי?
מישהו פה כתב שלפפ אין מזל?