מודריץ’ זה נחמד, אבל לא יכול להיות שכל משחק ההתקפה שלנו, שמורכב מ-4 מתוך 10 השחקנים הכי יקרים בעולם - יהיה תלוי בקשר מזדקן בודד בן 38, אולי בעונתו האחרונה.
אני מסכים שחל שינוי כשמודריץ’ נכנס, אבל בדומה קצת לטיטי - אני בכלל לא משוכנע שהשינוי הזה היה דרוש כדי לנצח את המשחק. זה מגרש קטן, ולא התקשנו להעביר את הכדור קדימה אל שחקני ההתקפה. גם השער שספגנו הוא לא תירוץ - היינו כמעט מחצית שלמה במצב שקול ל-0-0, ואיך שההגנה שלנו נראית הקבוצה תצטרך לדעת להתמודד לא פעם גם עם מקרים של פיגור מול קבוצה קטנה שמסתגרת, קל וחומר עם מצב של שיוויון. שחקני ההתקפה שלנו פשוט לא השתמשו מספיק במה שעבד טוב כ"כ במחצית השנייה של הסופרקאפ, וגם אתמול לפרקים (כולל בשער כמובן) - חילופי המקומות והמסירות הקצרות והמהירות. קצת מזכיר לי את התחושה שהייתה לי עם פריים-מסי בזמנו, שהיה נראה שבכל שלב הוא יכול פשוט לקחת את הכדור ולעבור את כולם עד לשער - ‘אז למה אתם לא עושים את זה כל הזמן?!’
מה שכן הטריד אותי אתמול בהקשר הזה של מנהל משחק אחורי, הייתה המוגבלות הטכנית של החוליה האחורית שלנו. לראות את מיליטאו, רודיגר ומנדי מנסים להשתחרר מלחץ זה פשוט כואב בעיניים. קרבחאל המעט נוקשה עוד נראה כמו עילוי טכני לידם.
ואני אפילו לא מדבר על לעשות דריבל קטן כדי להשתחרר מלחץ של שחקן ההתקפה. כמעט כל כדור שמיליטאו (וגם רודיגר לפעמים) קיבל - הוא הסתבך איתו שנייה לפני שהמשיך את התנועה עם הכדור. השנייה הזאת, למרות שהיא נראית מינימלית - היא בדיוק מה שמאפשר לקבוצה השנייה ללחוץ אותך ולחטוף לך את הכדור. וזה קריטי, כי ככה אתה מאפשר לקבוצה השנייה ניסיון התקפה נוסף, ואיכותי במיוחד (מבחינתה) - כשהכדור כבר נמצא בשליש האחרון, ומול הגנה לא ערוכה ולא מוכנה, ובד"כ כששחקן הגנה אחד לפחות כבר מנוטרל (זה שאיבד את הכדור).
מול מאיורקה ושאר הבינוניות-קטנות זה עוד יעבור בגרון, רוב הזמן. מול סיטי ושאר אריות אירופה זה פשוט מתכון לאסון. וראינו את זה בשנתיים האחרונות (וזה עוד עם קרוס ומודריץ’ צעיר בשנתיים בהרכב). אנחנו חייבים שהקשרים יירדו לאחור כדי לעזור בשבירת הלחץ ובבניית ההתקפה, ו/או שחקני הגנה טכניים יותר במקום חלק מאלה שיש לנו. מול הגדולות בלינגהאם לבדו לא יספיק, וגם התלות-יתר בו לא בריאה.
בהקשר הזה - מדברים כאן על טשואמני, ובצדק, ועל זה שאולי אחרי כמה שנים בקבוצה הגיע הזמן להודות בכך שזהו המוצר (לא בטוח שאני כבר שם, אבל לצורך הדיון). אבל אני חושב שעושים כאן הנחת סלב משמעותית מידיי לפדה (אהוב האוהדים, ובצדק, ובכל זאת). מתחילת הדרך היכולת שלו לא עקבית בכלל, גם תוך כדי משחק. בכל פעם מנסים לתרץ ולתלות את זה בכל מיני תפקידים נוספים שהוא ממלא, אבל בשורה התחתונה - כשצריך אותו אקטיבי, ולא רק כמגן-על שמתרוצץ ומחלץ כדורים - הוא לא שם והוא לא לוקח על עצמו. גם התנועה שלו עם הכדור לוקה בחסר - פעם אחר פעם אני רואה אותו מוביל כדור, ואני צועק לטלוויזיה שיעשה איזה שינוי כיוון קטנטן, שישנה את כל המגמה של ההתקפה. מודריץ’ אמן בזה מן הסתם, וגם קרוס עשה את זה ברמות הגבוהות ביותר, אבל לא צריך עד כדי כך. בסה"כ לבוא קצת יותר קרוב לכדור כדי לקבל אותו, ומדי פעם לשנות כיוון עם הכדור, כדי לרווח את המשחק. לא יכול להיות שכל התרומה של קשר 50-50 בריאל מדריד תסתכם בחילוצי כדורים וגמיעת שטח. יש כאן עוד 50% משרה/מגרש לבצע.
אגב, מתחבר מאוד למי שכתב שהרגיז אותו שיווין הנפש היחסי של השחקנים מאיבוד הנקודות הצפוי. גם עמוק בתוך תוספת הזמן, השחקנים הניעו כדור מאחור בנונשלנטיות כאילו יש להם את כל הזמן שבעולם. וזאת התנהלות שמגיעה מהראש - אנצ’לוטי. האמירה שלו אחרי המשחק שזה היה “בסדר” לאבד נקודות אתמול כדי ללמוד מהמשחק כמה דברים - מקוממת, והיא בדיוק הסיבה לרפרטואר העלוב יחסית שלו בצבירת אליפויות, וחוסר היכולת שלו לזכות בה אם הוא לא מאמן קבוצה בפער יכולת עצום מהמתחרות שלה.