אתה יודע אני יכול למצוא שחקנים שעשו דברים הרבה יותר גרועים מדמבלה, לא טענתי לרגע שהוא הכי חרא שיש בכדורגל.
לאפורטה צריך לתת לצאבי חופש פעולה מקסימלי בנושאים מקצועים אבל שיש שחקן שלא מכבד את המועדון והמועדון רוצה להעביר פה מסר הוא צריך לעמוד מאחורי זה ולא להתקפל כמה ימים אחרי שהחלון נגמר…
ברור שמיסון גרינוואד הוא חלאה, דמבלה ילד טוב לעומתו. אני לא מבין מה הקשר אבל.
מתי כתבתי שזה מה שטענת?
בחייאת, אל תתחיל גם אתה להכניס לי מילים לפה.
אתה באמת לא מבין את הקשר? אתה טוען שיש מקרים שבהם נשיא צריך לכפות על מאמן החלטה כמו להושיב שחקן ביציע, ואני טוען שדמבלה הוא לא המקרה הזה, בניגוד לגרינווד, למשל, ששם זה ברור ומובהק.
אני טוען שגם במקרה של דמבלה, לא משנה לי העמדה של לאפורטה בקביעת הסגל וההרכב, אלא של המאמן שהוא מינה.
לא מכניס לך שום מילים.
זה דעתי. אני חושב שלאפורטה צריך לעמוד על שלו. ולהגיד לצאבי שזה טובת המועדון . ושהוא לא מוכן לתת לשחקן שמבזה את המועדון כמו דמבלה לשחק יותר אצלנו.
אתה טוען שרק במקרים יותר חמורים הנשיא צריך להתערב, אני טוען שבעיני רף ההתערבות צריך להיות יותר נמוך, אם ניקח את הדוגמה של גרינווד שזה בערך הרף הכי קיצוני. דמבלה בעיני עומד ברף שהוא כן צריך להתערב בו. ברור שנשיא לא צריך להתערב בנושאים של קביעת הרכב או חילופים ודברים במישור שזה תחום אחריות מוחלט של המאמן. בעיני דמבלה עבר את הגבול. והוא כן נמצא ברף. אין צורך להתעצבן עליי . נסכים שלא להסכים פה. 
אז בוא תגיד לי מה הרף להתערבות של נשיא בקביעת הסגל?
שחקן שלא מחדש חוזה? שחקן שלא מסכים לתנאים החוזיים שהציעו לו? שחקן שלא מסכים לקצץ בשכר? אם הנשיא ממש ממש מחבב שחקן מסוים ורוצה שהוא ישחק?
אם דמבלה היה מודיע שהוא לא מאריך חוזה, ועושה את זה בצורה ראויה יותר, אז לאפורטה היה צריך לקבוע לצ’אבי אם להרכיב אותו, או לא?
שחקן שמבזה את המועדון כמו דמבלה. הרי זה מה שאלמאן אמר. שלדמבלה יש הצעה ממועדון אחר והוא מושך זמן בשביל זה. אני לא הכנסתי לו מילים לפה.
אני הרי לא צריך לעשות פה תקציר לכל מעללי דמבלה בשנה האחרונה. זה ברור שזה לא סתם אי הבנה או עימות רגיל בין השחקן למועדון…
אבל מה זה “מבזה את המועדון”? צריך להיות פה איזושהי הגדרה חד משמעית. אם מבחינתי ביזוי מועדון זה לצאת לחגוג עד מאוחר בלילה שלפני משחק, גם אז צריך שהנשיא יתערב?
לפני חודשיים הוא גם היה צריך להיות ביציע? או שהוא עדיין לא ביזה את המועדון? באיזה שלב הוא סימן וי על הקטגוריה הזו?
לפתוח פתח במקרה הזה, שבו הנשיא צריך לקבוע למאמן מי יישלח ליציע, יכול להוביל למצבים הרבה פחות טובים, ולמקרים שמתרחשים הרבה בליגת העל. לאפורטה לא צריך להיות אלי טביב או ז’קי בן זקן, וכל עוד לא מדובר פה בהפרת חוזה, אירוע פלילי, או משהו באמת קיצוני - ההחלטה צריכה להיות של המאמן. במינימום של המינימום בשיתוף עם המאמן.
נקודה שמתפספסת פה. אני לא זה שקובע לבדו שדמבלה עבר את הגבול, המועדון בעצמו קבע את זה לא רק במילים אלא גם במעשים. במשחק ליגה אחרון דמבלה הוצא מהסגל, וגם אז צ’אבי לא אהב את זה. אבל הפלא ופלא, המועדון עמד על שלו… וצאבי למד לחיות אם זה.
אז מה השתנה מאז?
זה בסה"כ מה שאני רוצה שיקרה עכשיו.
אני רוצה שהוא ירד לספסל כי הוא הפך את ברצלונה למועדון סוג ב’. למה סוג ב’? כי הוא מרשה לעצמו להתמקח על משכורת כאשר הוא בין המרוויחים הכי גדולים, ואפילו אמא שלו תסכים שמקצועית הוא לא שווה את הסכומים האלה. עם מועדון סוג ב’ אתה נכנס למשא ומתן ומשאירים אותך עם כסף. דוגמאות? ארסנל עם הכוכבים שלה. זה מועדון סוג ב’, שכל שחקן סוחט בתורו-אוזיל, סאנצ’ס, ואז אובמיאנג.
אנחנו לא ארסנל. אתה אמור לרצות להישאר, אתה אמור לקרוע את התחת על המגרש בשביל להישאר ושאנחנו לא נרגיש שאתה מיצית אצלנו כמו שקרה להרבה שחקנים לפניך. החתיכת כלומניק הזה 5 שנים בברסה והוא קרע יותר שרירים מאשר נעליים. אנחנו לא ארסנל ואתה התבלבלת קצת. אני רוצה שהוא ישב בפאקינג בית שלו, אפילו לא ביציע, בשביל להעביר מסר הלאה-הבית זונות נגמר. שחקנים לא יבואו לפה לחגוג לנו על התחת עם כסף ואז גם יצפו לעוד סיבוב.
אני סופר מאוכזב מצ’אבי, בגלל כל ההתנהלות. דווקא הוא אמור לדעת מה הערך של ברסה ולא לתת לאף שחקן לזלזל ככה במועדון, וכשאתה לא מעריך זה זלזול. שלח אותו ליציע, אני מעדיף לסיים מקום חמישי-שישי העונה ולא לראות שחקנים שיורקים על הסמל מייצגים אותי.
מבחינתי אס זה צהובון פרופר, לא מאמין לאף מילה שלהם, חוץ מסטטיסטיקה במשחקים אולי. מארקה יותר ממסדי, אבל הוא עיתון מדרידאי.
נניח כשמארקה כותב ששחקן X מרוויח ככה וככה, אני רושם את זה אצלי. כשאס כותב את זה, אני מתעלם.
היום כשדמבלה הגיע לאימון, הוא זכה להקנתות של אוהדים. מקווה שצ’אבי מבין מה יקרה אם דמבלה ישחק.
הוא גם אמר את זה במסע"ת : Xavi: “If Dembélé plays I hope he has the support of the fans. But I understand the anger.”
מבחנתי, הסיפור עם דמבלה זה פחות דמבלה ויותר המסר לשאר השחקנים בקבוצה, ובכלל כל אלה שרוצים להגיע, שתקופת בית הזו** הסתיימה.
דמבלה שחקן שנקנה בסכום מטורף בלי שקרע זוג נעליים, המועדון קיבל ממנו בתמורה 0 עגול והוא אפילו הזיק לנו במקרים כמו המשחק מול ליברפול. היה פצוע 99% מהזמן ויש לו את החוצפה לדרוש שכר גבוה יותר (זכותו כמובן - אבל מעיד מי הוא).
לכן, הייתי רוצה שהמועדון יחליט שהוא לא שחקן ברצלונה יותר. לשחרר זה בעייתי בגלל כסף, אבל בהחלט מקובל עלי שהנשיא יגיד למאמן שהוא לא באופציה לשחק.
שיהיה לו בהצלחה רבה להשיג חוזה גדול או חוזה בכלל בקבוצה הבאה אחרי שכמעט שנה לא שיחק.
מארקה זה גירסה יותר נוצצת של האס. כך דעתי. לא שהתקשורת בברצלונה יותר טובה, ההפך בוץ של חרא.
אני קורא את כל הטיעונים, ואני מבין שהטייטל להכל הוא שמדובר בהחלטה על רקע “מקצועי”. זה ממש “מקצועי” כשאמרו לנו שאדאמה מגיע על העמדה שלו כדי להעיף אותו במקום להביא פאקינג מגן שמאלי לרוטציה. זה ממש “מקצועי” שאומרים ששחקן שבקושי שיחק העונה רשאי לפגוע במועדון בסטטוס החדש שההנהלה מנסה לייצר. זה ממש “מקצועי” שצ’אבי מקבל חיזוק משמעותי להתקפה, ועדיין מרגיש שהוא תלוי באפס הזה.
אני מניח שלהכל יש מחיר. יכול להיות שכולנו נדבר אחרת אם דמבלה יתן את קאמבק חייו ויעזור כמעט single handedly לקבוצה להגיע לטופ ארבע, פלוס מקום גבוה בליגה האירופית וגם משחק גדול בקלאסיקו ומול אתלטיקו. ככה זה בספורט, כל דבר צריך לאזן איכשהו. זה כמו שמוריניו כל כך שנוא שבשנייה שהוא לא מצליח לייצר יציבות ולהביא תארים כמעט תמיד בועטים אותו החוצה.
רק אציין שגם אם כל ההתניות שהצגתי יקרו, אני עדיין אשנא את היתוש. בין היתר, אני גם מאוכזב מאוד מהבחירה של צ’אבי שמראה לצערי שבריריות בסיטואציה בה הוא צריך לעמוד מאחורי העקרונות של הקבוצה.
מאז ומעולם שנאתי פוליטיקה, נכון אי אפשר להתעלם מהעולם בו אני חי ועדיין כמה שפחות להיות קשור לעולם השקר המאוס הזה.
צ’אבי היה ועודנו גדול קשרי ברצלונה וספרד מאז ומעולם. צ’אבי היה האיש שהוציא לפועל את שיגיונותיו של המיסטר, הוא לא רק הבין אותם הוא גם יכל להוציא אותם לפועל.
לא חשבתי שצ’אבי יהיה פפ בעמדת האימון (חלמתי על יותר מפפ, אבל רק בחלום), כן חשבתי שצ’אבי לפי כל מה שהוא האמין במהלך צמיחתו כשחקן בברצלונה ובזמן קריירת האימון שלו ולפי כל הראיונות שנתן מאז ומעולם, חשבתי לתומי שהוא יפעל לפי הרוח הברסלונאית.
הכאב הגדול שצ’אבי (בדיוק כמו לאפורטה) עבר לצד של הרעים. הוא אומר משהו אחד בראיון ועושה משהו אחר במציאות, הוא מקדש תוצאה, הוא זורק בלמים כשאנחהו ביתרון, הוא אשכרה מחזיק את האדם שלגלג על המועדון שלנו בכל כך הרבה צורות, הוא פשוט נהיה פוליטיקאי. הוא כבר לא הקולה שמדבר מהלב, הוא רובוט. צ’אבי שלנו - רובוט. אי אפשר להכיל את האכזבה.
ולמרות זאת אתן לו את הצ’אנס. בניגוד לכלב קומאן הרוויח הרבה יותר קרדיט לנווט את הספינה (סירה) עד שתחלוף הסערה.
סלחו שאני מתעלם מהסרטון השני של המאסטר קלאס של צ’אבי שלא מחדש הרבה, ואני אתמקד בניתוח המצויין למשחק האחרון.
כמה נקודות ששווה להעלות פה:
הרבה דיברו על השפן של צ’אבי למשחק- דני אלבס. הוא למעשה הצליח לתת חמצן לבוסקטס כשהוא לרוב נמצא כמו sitting duck, ונמצא ללא אופציות מסירה. הפעם צ’אבי נתן לו בן זוג דינאמי שיכל לעזור לשחרר את הלחץ ולדחוף את המשחק קדימה, ובין היתר לייצר עומס במרכז השדה שיאפשר לברצלונה את היתרון המספרי. הקריסה בקישור הייתה כתובה על הקיר ברגע שאלבס יצא באדום.
פרנקי דה יונג הראה הרבה מהדינאמיות שבו כשהוא היה חלק ארי ביכולת של אלבה לדחוף את המשחק קדימה כשהוא מכסה בתור בלם שמאלי (משהו שגם עשה באייאקס), וגם דוחף את כל המשחק קדימה, מה שהוביל לפער המשמעותי בין האגפים.
מצד אחד יש הצפיפות בצד שמאל מול ורסאליקו המתקשה, ומנגד יש את השטח העצום שנתנו לאדמה, כשרק פדרי באיזור לתמוך בו. צ’אבי היה צריך שחקן עם נוכחות כמו של אדאמה שתעסיק יותר משחקן אחד (עד שלושה אם תשימו לב בבישול לגאבי). זה קצת מזכיר את התפקוד של ג’יולי או מסי אצל רייקארד, בתור השחקן המהיר באגף שיוצר כאבי ראש בזכות היכולת האישית שלו.
בארסה של פפ הייתה לא פחות קונטרול פריק מפפ עצמו. היא הייתה בצלמו. היא קידשה את החזקת הכדור כי זה מה שאיפשר לה להיות בשליטה. השליטה הייתה מהרגע הראשון של המשחק ועד הרגע האחרון. לא משנה אם מובילים 5-0 או 1-0 קטן, הפפ-טים תמיד לחצה ותמיד החזיקה בכדור. זו הייתה כל התורה על רגל אחת ועל שתי רגליים ועל שלוש. כדי להיות בשליטה צריך שהכדור יהיה אצלנו. כדי לא לחטוף שערים צריך שהכדור יהיה אצלנו. כדי לכבוש שערים צריך שהכדור יהיה אצלנו. החזקת כדור היא ההגנה האולטימטיבית וההתקפה האולטימטיבית. כדי שהכדור יהיה אצלנו צריך לבנות התקפות מסודרות וצריך לייצר לחץ מיידי ואפקטיבי בכל רגע שהכדור לא אצלנו. הלחץ הוא על פני מגרש שלם ועל פני 90 דקות. הפפ-טים הייתה הקבוצה הכי טובה שראיתי בחיי. מאז שפפ הלך לזה אני שואף. לשחזר את הפפ-טים.
היום כשמחמיאים לצ’אבי-טים על משחק לחץ אני תוהה. ביחס למה? ביחס לקומאן? לא חוכמה! ביחס לפפ? היה מת. אני לא מבין למה צ’אבי מוותר כל כך מהר על החזקת כדור? למה הוא שואף לבנות לוצ’ו-טים 2? איך זה עדיף על פפ-טים? זה מה שחורה לי בסופו של יום בכל המשחקים האחרונים. אני זוכר כבר במשחק השני של פפ (שלא ניצחנו) בארסה נראתה בשליטה מלאה כל הזמן. זה היה מיידי. עבודת המאמן נראתה מייד. בלי כחל וסרק. אי אפשר היה להתבלבל. היה ברור שיש כאן דבר חסר תקדים. היום, 100 ימים אחרי, אני כן יכול לראות שצ’אבי לא קומאן אבל אני גם רואה שצ’אבי לא פפ. זה מה שעצוב.
ספוילר , לא נזכה לראות עוד קבוצה כמו הפפ טים בדור הקרוב. זה כל הקסם שלה.
הציפיות שלך לא יכולות להתגשם. תביא את פפ ההוא לקבוצה הנוכחית וגם הוא לא יצליח לשחזר אותה. גם אם מסי היה נשאר…
לשים בפני כל מאמן את הרף הזה של הפפ טים זה להכשיל אותו עוד מלפני שהוא התחיל לעבוד.
ברור שלא תהיה עוד פפ-טים. אבל ויתרנו על הכדורגל שבארסה לימדה את העולם? אנחנו לא רוצים את סגנון המשחק הברסאי? מה אנחנו שואפים להיות? אתלטיקו?
ברור שצריך לחזור לסגנון שלנו. אבל זה לא יכול לקרות בכמה? שכחתי לפני כמה זמן פיטרו את קומאן. חודשיים?
בטווח המאוד קצר, וזה עד סוף השנה צריך ובכל מחיר, לסיים ב1-4 בליגה. לשאוף לכדורגל יותר טוב וזהו, זה כל הציפיה שלי מברצלונה של צאבי עד סוף השנה הנוכחית.
אנחנו כרגע נלחמים על הרלבנטיות של ברצלונה בשנים הקרובות, בלי ליגת האלופות לדעתי זו תהיה מכת אנושה כלכלית וספורטיבית לקבוצה.
משנה הבאה, זה לא יהיה רק רצוי, אלא תהיה חובה לדרוש מצאבי לשחק כדורגל בסגנון ובהתאם לאיכות הנדרשת. עד אז מגיע לצאבי לקבל איזה כמה חודשים של שקט תעשיתי מצד האוהדים וההנהלה .
(הביקורת ואפילו האכזבה הקשה שלי מצאבי נובעת קודם כל מהשילוב המביש של דמבלה ואחרי זה לתחושה שלי שהוא לא נוגע בחברים שלו, אם זה פיקה בוסקטס אלבה ואפילו הגיבוי לרוברטו ) פה לא צריך לתת לו הנחות. אין לי שספק שאצל פפ, דמבלה אפילו לא היה מקבל כרטיס ליציע…
רק שלא תהיה טעות - בארסה והסגל הנוכחי שווים מקום שלישי-רביעי בקלות. זה לא יהיה הישג להביא את המובן מאליו ואת המצופה. כל מקום שהוא מתחת למקום רביעי יהיה כישלון של צ’אבי.
אם צ’אבי מנסה לבנות קבוצה וזה מה שהוא עושה אז הוא חייב מהשניה הראשונה להנחיל את הבסיס ואת השורשים הנכונים. אם הוא ירגיל את בארסה לשאוף לכדורגל של לוצ’ו הוא לא יצליח אחר כך לשאוף למשהו אחר.
האכזבה שלי מצ’אבי היא לא מהכשלון שלו להצליח להחזיר את בארסה לגדולתה. האכזבה שלי היא שמתקבל הרושם שהוא בכלל לא מנסה או שואף שבארסה תשחק את הכדורגל שלה.
ליאור, אתה גם צריך להבין שהכדורגל תמיד מתפתח, ולא בהכרח הקבוצה והדרך של פפ אז הייתה עובדת היום. גם הקבוצות האחרות היו מתפתחות ומגלות דרכים להתמודד. אתה חושב שסיטי משחקת כמו ברסה של פפ?