האמת? אני תמיד מפחד לראות את הסיטי. אני מתבאס. פפ הוא האקס המיתולוגי שלנו ולראות אותו עם קבוצה אחרת זה צובט בלב. בקצת שראיתי אין ספק שהוא השתנה. הסיטי פחות קונטרול פריק מהפפ-טים. בגלל זה היא גם לא משתווה לפפ-טים. וכמובן אין לה את השילוש הקדוש באמצע ואין לה את החייזר. אבל עדיין, היא תמיד בעליונות מוחלטת. מול כולם. לפעמים חסר לה את הכשרון הנא של מסי אבל זה מן הסתם חסר לכולם.
עם צ’אבי אני בכלל לא מרגיש שהוא בשליטה. כן הוא שיפר אספקטים מסוימים במשחק שלנו, אבל יש כל כך הרבה דקות מתות, שלא לומר מחציות מתות. שפאק זה בלתי נסלח! עדיין בחצי מהמשחקים (אפילו ולנסיה) אני מרגיש שהיריבה רוצה יותר.
שמע, אם אני זוכר נכון אתה אבא לשתי ילדות ועובד עם חינוך מיוחד, אני לפעמים נמצא באיזה סוג של הפתעה כל פעם מחדש שאתה לא מוכן לקבל קונספט של תהליך.
ההשוואה נעשית עם הקבוצה של קומאן כי… זה אותו סגל בדיוק. רוצה להשוות לסיטי וליברפול? סגלים בשווי מיליוני יורו, אחרי שנים של מחשבה, ועבודה של סקאוטינג, כושר תיאום טקטי וכ’ו? אי אפשר להשוות את עצמינו בשלב הנוכחי לקבוצות בסדר גדול הזה, בארסה היא עוד לא מוצר מוגמר בשום צורה.
אם אנחנו לא בארסה של פפ אנחנו בונקר תוצרת סימאונה? באמת שיש עוד צבעים בעולם חוץ משחור ולבן.
רגע, מה? מי? הקו ההגנה המזדקן לך לא סחב כלום עוד כשמסי שיחק, טר שטגן לצערי בירידה הדרגתית ביכולת, עד ינואר היה לך קדאר התקפי של פצועים ושחקני עבר, והקישור המוכשר שלך כלל בעיקר אסופה של מלש"בים. באיזה קטע הסגל הזה שווה בקלות מקום 1-4? מבחינת סגל, ולנסיה, סביליה, ויאריאל, בטיס, ריאל ואתלטיקו מדריד עדיפות עלינו. שלא לדבר שצ’אבי הגיע אחרי שקומאן שם אותנו במקום 9.
מדהים, יש לך נקודת ייחוס אחת, שאם תוך 100 יום זה לא זה אז זהו. פפ שלט במשחק מהמשחק השני כביכול ב 08/09 כי הייתה לו קבוצה שרצה שנים יחד, עם תוכנית מאורגנת מהנוער פלוס אנומליה אחת שנקרא לאו מסי. פפ ענק, אבל הוא כמעט אף פעם לא התמודד עם סגל כמו שצ’אבי עובד איתו.
שלא תטעה, לצ’אבי יש חסרונות, ניהול הסגל, חילופים, גם אני לא מבין את זה שריקי לא מקבל צ’אנס, או את הקיבעון על פראן טורס ושלא לדבר על ההחזרה של דמבלה, אבל לכתוב תגובה שמציגה שכל מה שהוא עושה זה מובן מאליו זה לחלוטין מנותק ממה שקורה.
התרחבתי אני כבר אבא לשלוש! ואכן עובד בחינוך מיוחד.
ברור שאני מקבל קונספט של תהליך. נראה לי שאני פשוט מזהה תהליך שלא מוצא חן בעיניי וזה מה שמדאיג אותי. אני מקבל את התחושה שצ’אבי מנסה לכוון לבארסה ישירה יותר, סטייל לוצ’ו. בארסה שמתבססת על קו קדמי חזק (ולכן אובססיית הלאנד) במקום בארסה שמבוססת על קישור חזק ואני מאוד לא מתחבר לרעיון הזה.
יש לנו קישור מטורף ומוכשר וצעיר לשנים ועכשיו אנחנו מעצבים את דמותו העתידית. אני מאוד מוטרד מכך שצ’אבי לוקח את העתיד שלנו והופך אותו לכינור שני. אני חושב שגאבי, פדרי, פרנקי, ריקי וניקו זה עתיד מרהיב. על זה וסביב זה אנחנו צריכים לבנות את הקבוצה. ובאמת שלא אכפת לי מה ההיררכיה. זה באמת לא עניין של הערצה אישית (אני לא מסוגל לחוש הערצה אישית לשחקני כדורגל).
אין לי ספק שצריך לשפץ את ההגנה וזה ייקח זמן ואין לי ספק שצריך לשפץ את ההתקפה וזה יהיה יקר. אבל אני מקבל את הרושם שצ’אבי חושב אחרת ממני. שצ’אבי רוצה לבנות משחק שמתחיל ונגמר בקו קדמי. זה אומר לוותר פחות או יותר על שליטה אבסולוטית על המשחק ועל הקצב שלו ולנסות לשחק כדורגל שמתבסס על כוכבים מקדימה. זה מבאס אותי כי לא לזה פיללתי.
לסיכום, אני בעד תהליך ואני בעד סבלנות ויש לי טונות. מה שמפחיד אותי זה שאני מזהה את התהליך הלא נכון. צ’אבי עדיף מקומאן. אני שונא את קומאן ומת על צ’אבי. אני שמח שנפטרנו מקומאן והייתי התומך הראשי בכך שצ’אבי הוא הפתרון. אני מאוד מקווה שאני פשוט מזהה לא נכון את התהליך ושברגע שצ’אבי יהיה חופשי יחסית לבנות סגל כמו שצריך משהו ישתנה. אני רק מאוד מודאג מהכיוון.
האמת שעם זה אני יותר מסכים (במיוחד כי רשמת “וניקו זה עתיד מרהיב”), כי לפחות לפי הבנתי יש הבדל גדול בין תגובותיך הקודמות לזו האחרונה, כי בקודמות היה נראה לי שהסיכום היה “אין שיטה ואין התקדמות”, ובאחרונה “יש שיטה, אני פשוט לא מרוצה ממנה”. שזה שונה לגמרי.
בכל מקרה, העניין הוא שאני רוצה כן לתת לצ’אבי ליהנות מחמת הספק, או במילים אחרות - ליהנות מזה שהוא נכנס למצב בלתי אפשרי שבו נקודת ההתחלה זוועה בקנה מידה שהמון המון שנים לא חווינו בברצלונה, אם בכלל, הן מקצועית והן כלכלית (בנפרד וביחד), ועדיין הוא חייב להביא תוצאות ועכשיו כדי לא להרוס את העתיד. יכול להיות שמבחינתך ומבחינתי הוא לא חייב לספק תוצאות עכשיו, אבל מבחינת ההנהלה/דירקטוריון/רוב האוהדים/השלכות כלכליות - הוא כן.
מתוך המצב הבלתי אפשרי הזה - יכול להיות, וזו לגמרי השערה שלי, כן? (אין לי באמת מושג, ואפשר רק לחכות ולראות) שצ’אבי הולך על משהו יותר ישיר כפיתרון זמני כדי להשיג את המקום הרביעי/זכייה באירופית הכל כך נדרשים האלו, וכשיהיו לו חודשיים של פגרת קיץ לעבוד על הכל, וחיזוקים יותר טובים (בתקווה) מבחינת שמות ועמדות - הוא יעבוד על שיטה יותר “נורמלית”.
במילים אחרות - בגלל שהוא אולי יודע שאין לו זמן להנחיל את השיטה האהובה והרצויה (בגלל זהות השחקנים, הגילים שלהם, לחץ משחקים וכו’) ולהשיג את התוצאות הרצויות העונה, הוא קודם כל מכוון לתוצאה כדי להשתתף באלופות בשנה הבאה וכדי ליהנות מההטבות של זה (גם כלכלית, וגם מבחינת זהות השחקנים שיירצו להגיע/להישאר), ואז בקיץ הוא אשכרה יישב ויתעסק ב"זוטות" כמו לשים דגש על הקישור ושליטה בכדור.
כמובן שאין לי דרך לדעת, זה נטו ניחוש ועם לא מעט הנחות. אבל הרעיון בעצם זה להגיד שאני חושב שיהיה באמת אפשר לשפוט את צ’אבי מבחינת סגנון משחק, הצלחת משחק הלחץ וכו’ - אחרי שיהיו לו זמן ופנאי מנטלי לעבוד על זה כמו שצריך, בלי משחק כל יומיים וחצי ושחקנים לא מנוסים בני 17. כלומר - בעונה הבאה. גם אם ממש בתחילתה.
יכול להיות מאוד, וכמו שכתבתי למעלה - כל מה שהתייחסתי אליו מבוסס על הנחה (וגם על תקווה, כמובן), ולא על איזושהי הוכחה שיש לי.
העניין הוא שגם אם מתעלמים לרגע מנושאים כלכליים (שזה חתיכת משהו להתעלם ממנו, אבל נגיד, לצורך הדיון) - בין צ’אבי לבין פפ ולואיס אנריקה יש 2 הבדלים גדולים:
הם הגיעו לפני תחילת העונה, כשיש להם זמן להכנות, לימוד, אימונים שלא בין משחקים וכו’.
הם הגיעו במצב סגל יותר טוב ממה שיש עכשיו לצ’אבי, ובטוח יותר טוב ממה שהיה לצ’אבי כשהתחיל לפני 3+ חודשים.
ולכן כל השוואה בין השלושה, בטח אם מוסיפים את המשתנים האחרים (לחץ לספק תוצאות, עליות מחירים בשוק, מצב כלכלי, תרבות ה"אני רוצה תוצאות ועכשיו" שקיימת היום ברמה הרבה יותר גבוהה מבעבר וכו’), חייבת להיעשות עם המון כוכביות. ולכן אני “מרשה” לצ’אבי לחכות לתחילת העונה הבאה כדי להבין אם הוא בכיוון הפפ או בכיוון הלוצ’ו, מבחינת הסגנון.
חייב לאמר שאני ממש לא התלהבתי מהסגנון של לוצ’ו, אבל בארסה של פפ מיצתה את עצמה קצת לפני שהוא עזב.
הכדורגל נעשה משעמם והמשיך כך גם לתוך העונה העצובה של טיטו. היה צריך שינוי, ולזמן קצר הכדורגל של לוצ’ו היה יעיל ויפה.
משם הדברים הדרדרו והיה לנו מסי אחד.
מה שצ’אבי עושה בימים אלה זה עצום. מקבוצה מפורקת הן ברמה המקצועית והן ברמה המנטאלית, שהתאמנה ברמה נמוכה במשך כמה שנים, הוא יצר קבוצה תחרותית. רק על זה צריך להוריד את הכובע. זה ממש לא מובן מאליו.
לגבי הסגנון?
אני מסכים עם כולכם. כולכם צודקים במשהו. אני מקווה
כמו ליאור שנראה כדורגל עם יותר החזקת כדור ושליטה במרכז המגרש, אבל אני גם רואה שהכדורגל מתקדם מהר מאוד בעשורים האחרונים. אי אפשר לחזור באמת לבארסה של פפ כי כל הכדורגל השתנה ככ מאז, שלא יהיו לה את היריבות שהיו אז ולכן בארסה של פפ לא תראה היום כמו שהיא נראתה אז.
חוץ מזה, עם כל הכבוד לקאדר בקישור שלנו, אף אחד מהם עוד לא בשיאו, כולל פרנקי. פפ קיבל את צ’אבי ואינייסטה בשיאם. היה לו עם מה לעבוד.
ליאור, אתה באמת חושב שמישהו מהילדודס שלנו נותן פייט לצ’אבי ואינייסטה כשפפ הגיע ב 2008? אני לא. ואני לא בטוח שאפשר לשחזר את ההצלחה של אז ב 2008 עם שחקנים ברמה כל כך הרבה פחותה ממה ששני הענקים האלה היו.
ליאור אולי אני לא מבין אותך, אבל אתה באמת מפחד שבביתו של צאבי יש פסלים של מוריניו וצולו ושהוא בסתר רואה סרטונים על הבונקר ההוא של מוריניו בקאמפ נואו ועושה עליהם ב*ד?
עדיין מדובר בעיני, על הקשר הגדול בהיסטוריה, אחרי אלוהים (איניסטה)… השאלה שאני שואל את עצמי, אם צאבי יהיה מספיק טוב בשביל ליישם את זה. לא אם הוא בעצמו רוצה ליישם את הכדורגל של ברצלונה.
אני ממש לא מסכים. מה שצ’אבי עושה זה נהדר ביחס למצב אחרי ההפצצה שערכו לה חבורת הליצנים קומאן ברתומאו ושותפיו.
אבל לא הבאנו את צ’אבי לשקם הריסות, הדרישה שלי מבארסה היא הרבה יותר גבוהה, לא פפ כי זה כנראה לא ישוחזר (גם פפ עצמו לא הצליח לחזור על הקבוצה המדהימה ההיא) אבל ליצור קבוצה תחרותית ורצינית השולטת בקצב ומתחרה בכל החזיתות.
בסופו של יום החולה עובר בידים של הפרמדיק שמציל את חייו אבל זה עראי וזמני, מי שמחזיר את החולה לעמוד על הרגליים ואף לחזור לעצמו לגמרי אלו הרופאים בבית חולים. צ’אבי הוא פרמדיק טוב, רופא עוד לא ראיתי והביאו אותו להיות רופא. כמה זמן לחכות? אין לי מושג…
מה שאני יודע שאני לא רוצה לראות 20 בעיטות לשער במשחק כשרק 3 זה מצבים רציניים, כמו כן אני לא רוצה לראות 4 גולים מחמש נסיונות. אני רוצה הרבה מצבי איכות לאורך כל המשחק. זהו.
אבל קודם כל צריך להציל את החיים של החולה ולייצב את מצבו בשטח, כולל פתרונות זמניים ולא בהכרח נכונים בראייה לטווח רחוק, ואז להגיע לבית החולים כדי להתחיל טיפול משמעותי והחלמה מלאה (סלח לי אם הלוגיקה לא נכונה, אני והבנה בתחומים האלו אלו 2 דברים די נפרדים). יכול להיות שצ’אבי הוא “רק” הפרמדיק שמייצב את המצב בשטח, לפני שהמועדון יעבור לשליטתו של רופא טוב ומתאים יותר, אבל עדיין קודם צריך לייצב את המצב בשטח. בלי זה, אין תהליך שיקום. ואני חושב שאנחנו עדיין בשלב של ה"בואו נציל את העונה הזו", ועוד לא הגענו ל"בואו נבנה קבוצה כמו שצריך".
התנאים שצ’אבי התחיל איתם, ועדיין נמצא בהם, הם תנאי שטח, ולא בית חולים סטרילי עם כל המכשירים, וצריך גם לשפוט אותו בהתאם לסיטואציה הזו.
האם צ’אבי מושלם? ברור שלא. היו, יש ועוד יהיו לו טעויות. מיותר גם לציין שמראש לא תמכתי בהגעתו עכשיו, אבל הוא פה איתנו וזה מה יש ואני מקווה לאכול את הכובע. ומיותר גם לציין שאמשיך לשפוט אותו (או לפחות אשתדל) גם בימים אלו, אבל בתקווה שבהסתכלות על המצב עכשיו, ולא רק בהשוואה למה שאני רוצה שיהיה.
נכון, אבל גם צריך להבדיל בין הרצוי למצוי, או בין מה יש כרגע לעומת מה הייתה נקודת ההתחלה (משהו כמו בעיטה אחת לשער למשחק, גג). בנוסף - 5 נסיונות הבקעה משמעותיים זה לא מעט באופן מוחלט, אלא תלוי יריבה/שחקנים/וואטאבר. לא מצפה לאותה כמות מצבים, ושערים, עם מסי ובלי מסי, למשל. אי אפשר לעבור מ-0 מצבים ל-15 בשלושה חודשים, עם כמעט אותו חומר אנושי, ותוך כדי תנועה כי יש משחק כל 3-7 ימים.
בגדול - אני רוצה להאמין שהדברים ייראו אחרת כשיהיה זמן לעבוד עליהם, ואולי תהיה אוכלוסיית שחקנים שיהיה יותר קל לעבוד איתה עליהם. ואם הם לא ייראו ככה אז - אחלה. נקרע את סגנון המשחק של צ’אבי לגזרים. האם אני אופטימי סתם? הגיוני. אבל אני משתדל לקוות לטוב, כי סוף סוף יש סיכוי לטוב.
אני משוכנע שכן צריך לשפוט דברים, בטח כרגע, בהתאם למצב ההתחלתי כשצ’אבי הגיע, והנוכחי מבחינת השחקנים, ולראות האם יש שיפור. לדעתי כן. האם זה מספיק? עניין של טעם, אני מנחש. אבל אני לא יודע אם אפשר לדעת עכשיו איך זה ייראה בתנאים יותר אידיאליים, או אם אחזור למטאפורה הקודמת - אי אפשר לדעת בשטח אם החולה יחזור ללכת עוד חצי שנה, אבל כרגע בואו נתחיל מזה שהוא לא ימות בדרך לבית החולים.
אני מסכים אתך לגמרי @Eyal, העניין הוא שאם החולה לא יבוא לבית חולים ההחייאה תהיה שווה לפח, קוסמטית נטו.
האם האמבולנס יצא? האם הצליחו להשיג בגופה של בארסה דופק? אולי אני מדרדר מדי לשבלונת האנלוגיה. אבל בשבילי חלומותיי צ’אבי גאון הכדורגל בא כדי להרים את בארסה לאיפה שהיא אמורה להיות - מאריות אירופה, אם הביאו אותו והוא יצא מכל הסיפור רק פרמדיק טוב אני מאוכזב ברמות, הייתי בטוח שהוא גאון כדורגל בלבל של פפ כמעט ונראה שכרגע הוא לא באותה אטמוספירה.
אני סבלני, אבל רק תהליך של ריפוי לא יספק אותי כי אחי, זה פאקינג צ’אבי.
גאון כדורגל על המגרש לא בהכרח אומר גאון מחוץ אליו. יש יותר מידי משתנים כמו שאייל אומר.
יתרה מזאת, גם כשהיה לצאבי המון זמן וסגל אימתני (הכל יחסי כן?) בקטאר, נראה שהוא לא שיחק כמו פפ והיה לו " אני מאמין" שונה לגבי טקטיקת משחק ואימון.
(לא צפיתי בו בקטאר כמובן אני משער לפי הניתוח הנהדר של מישהו פה (לא זוכר מי סורי) לפני שהגיע.
אני לא יודע אם אתם קוראים את המסע"ת של צ’אבי לפני או אחרי המשחקים, אני קורא את הרוב.
הוא מדבר כל הזמן על שליטה במשחק . את זה לא משיגים בעזרת התקפה בלבד, צריך גם קישור.
יש לזכור ש 3 מתוך 5 הקשרים (אלה שמשחקים, כן?) שלנו הם בני 20 ומטה. הם עוד לא בשיאם. תנסו להיזכר איפה היו צ’אבי, אינייסטה ובוסקטס כשהיו בני 18 ו 20.
האובסxיביות על האלנד מוצדקת. צריך גולר , צריך וינגרים, צריך בלם, אולי גם מגנים. כמו שזה נראה, חלוץ גדול זה מוצר הכי נדיר בשוק, ואם יש אפשרות להשיג אחד כזה, צריך להשקיע בו. אני אסתפק עוד עונה עם הווינגרים שיש לנו, ואת שחקני הגנה נביא בעודף שיישאר מהאלנד.
אם האלנד יבוא, זה לא אומר שפשוט נבעט את הכדורים למעלה.
אני אהיה קצת פילוסופי.
למה אנחנו אוהדים קבוצה מסויימת, ועוד בחו"ל? כדי לאהוד קבוצה צריך קשר כלשהו - שחקן אהוב, קבוצה אהובה של אבא, ליגה איטלקית כי זה מה שמשדרים בערוץ 1 וכו’.
אני אוהד את ברצלונה כי זאת קבוצה שאמורה להיות שונה. טוטאל פוטבול, שחקני משתלה וכל ה-mes que un club. כי כשהתחלתי להתעניין בכדורגל בארסה שיחקה שונה, עם קישור חזק ושחקני כנף. ושחקנים כמו פיגו (טפו) וריבאלדו וגווארדיולה. בארסה אמורה להיות קבוצה שונה כי היא מייצגת ערכים מאוד ברורים. והערכים האלה צריכים לתת לנו ערך מוסף על פני קבוצות אחרות.
ואולי בגלל זה קשה לראות את בארסה, כי אנחנו פשוט כמו כולם עכשיו. ליברפול, צ’לסי, בארסה של לוצ’ו, כולן מדהימות אבל אין באמת הבדל בצורת המשחק ביניהן. ועוד קבוצות רבות אחרות. מה לי ולהם?
אני רוצה את מה שפפ נתן - את כל החבילה. שחקני משתלה, חידושים טקטים, ריגוש. אולי אני נאיבי, אבל אני רוצה להזדהות עם הקבוצה שלי, שתייצג ערכים שקרובים לליבי. אחרת אני פשוט כמו בן ה-6 שלי, פעם ריאל מדריד (טפו טפו טפו איך סבתא הביאה צעיף למרות שנאמר במפורש “לא ריאל מדריד”) ופעם פסז’ כי הם ניצחו אחרונים.
קומאן גאון. הוא אחד המאמנים הכי גרועים שראיתי בחיי, אבל שטיפת המוח שלו לאורך תקופה כל כך ארוכה, הפילה פה חצי פורום בפח. יש לנו סגל טופ 4 בליגה, הקאמפ נואו שווה גול לזכותנו כל משחק, והליגה השנה היא הליגה הכי חלשה שהייתה ב20 שנה האחרונות.
צ’אבי התחיל גרוע כי הוא סרב לגעת בחברים שלו. צ’אבי המשיך קטסטרופה כשהוא החליט לתת לדמבלה להשתין על המועדון. כל אדם אחר שלא קוראים לו צ’אבי, היה מקים נגדו את רוב האוהדים, אבל צ’אבי זה צ’אבי וזה ברור לי למה כולם סלחנים לגביו.
אנחנו לא משחקים כדורגל טוב. אנחנו משחקים כדורגל יותר טוב. אבל יותר טוב מקומאן זה אוקסימורון, זה רומז שיש רמה למדוד ביחס אליה. גם עם ברק בכר היינו מציגים כדורגל דומה למה שאנחנו מציגים, וכל מה שצ’אבי עושה מאז שהוא חזר זה להתסכל על הכאן ועכשיו. ואני כועס עליו על זה. כי את הטופ 4 אנחנו אמורים להביא בכל מקרה (ברור לי שהוא מבין שכל מצב אחר הוא כישלון) ובליגה האירופית לא נזכה (כי הכדורגל שהקבוצה שלו לא מספיק איכותי). אז איפה הערך המוסף שלו כמאמן?
אתם טוענים שצריך לשפוט אותו שנה הבאה כשהוא יתחיל עונה מאפס, רק שאז יכולנו לקבל מאמן עם קבלות. צ’אבי לא הסכים לשלם את שכר שכר הלימוד שלו בבארסה ב’, הוא טען שהוא יכול להשפיע על הקבוצה הבוגרת. ובינתיים הוא לא.
אתם חיים בלה לה לנד שאתם חושבים שצ’אבי יעשה פה פפ. אפילו פפ אם היה מגיע עכשיו לא היה עושה את פפ של 08-09. אתם הייתם כל כך עיוורים מהקבוצה הזאת, שאפילו על מאמן שנתן לכם טריפלטה עונה ראשונה ודאבל עונה שניה הוצאתם עצבים ולא הספיק לכם. אפילו על מאמן שעכשיו שלוקח אותכם ממקום 9 לטופ 4 ומתחיל להחזיר משחק לחץ, מקדם באמת שחקנים צעירים תחתיו שנראים יותר טוב, מתחיל לבנות משהו אמיתי לאורך זמן, ועדיין יש לכם תלונות. אתם חיים בסרט רע אם אתם חושבים ששינויים כמו שאתם מצפים להם פשוט יקרו אחרי חודש בתפקיד, או אחריי חודשיים, בטח עם מאמן שלא התחיל את העונה, ובטח מאמן שלא בנה את הסגל בעצמו מההתחלה ועם חומר שחקנים מוגבל. פשוט חיים בסרט.
כן, צ’אבי טועה עם כמה דברים. וגם פפ טעה, וגם קרוייף טעה. כן, הוא לא עושה הכל מושלם, אבל יש דרך ויש טעויות שתמיד עושים בדרך.
תפסיקו לאונן על הקבוצה של פפ. היא לא תחזור. כמו שהקבוצה של פרגוסון לא תחזור ליונייטד, וכמו שאיאקס 70 לא תחזור. כמו שגרנדה מילאן לא תחזור. קבוצות משתנות ועוברות גלגולים. ברסה תצטרך להמציא את עצמה מחדש, בדיוק כמו שהיא עשתה את זה אחרי הדרים טים ב92. וזה לא יקרה כזה מהר, אז תחגרו חגורות ותתכוננו לרכבת הרים. תנסו להנות מהדרך.
הבעתי הרבה ביקורת נגד צ’אבי לאחרונה, עד כדי שקיבלתי תגובות של ‘תן לו צ’אנס’
מעצבן אותי הסיפור עם דמבלה, מעצבן אותי ההתעקשות עם טורס ובהרבה מקרים החילופים.
ועדיין- הקבוצה לוחצת, נראית משמעותית טוב יותר והתוצאות טובות יותר.
צ’אבי הגיע לקבוצה מפורקת וגמורה, וכרגע פועל כדי להציל מה שאפשר מהעונה הזו וקצת לבנות יסודות. תנו לו זמן!
By all means, תמשיכו לבקר את צ’אבי נקודתית על החלטות שלדעתכם לא נכונות (אני אמשיך), אבל לגבי לתלות אותו- בואו נסגור את הדיון הזה ונתכנס שוב בסוף ינואר הקרוב אחרי שהוא יקבל קיץ לאמן את הקבוצה, קצת חיזוקים וכמה חודשים להריץ אותה.
גם אני התחלתי לאהוד את ברצלונה בגלל הסגנון, גם אני מאוד מתגעגע לזה אבל לפחות בקטע הזה- אני מתקשה להאמין שה’אני מאמין’ של צ’אבי זה משהו אחר מהכדורגל שלנו- אבל יש מצוי ויש רצוי. בקיצור, נחכה ונראה.
שים לב כמה הדגשת את עניין התארים. בשום שלב אני ואלו שמבקרים את הסגנון לא דיברנו על תוצאות. אנחנו מדברים על אובדן זהות.
שאלה - האם נהנת מברצלונה בתקופה של ולורדה?
הזמן שלי מוגבל בין עבודה, משפחה תחביבים. אני רוצה לראות כדורגל שעושה אותי שמח ואני רוצה שזה יהיה ברצלונה. לא הולך אחרי תארים ולא אחרי פפ, עובדה אני לא אוהד סיטי. גם לא מבקש שצ’אבי יהיה פפ. מקווה שהזמן יראה שאני טועה.