מעניין באמת מתי היתה הפעם האחרונה שיונייטד זכתה לכזו אהדה בקרב הצופים הנייטרלים. לא קרה לפחות מאז פרישת הסר לדעתי.
סימן רע ביותר עבורנו, מעדיף שישנאו אותנו אז נדע שאנחנו בכיוון הנכון
לא שאני האדם לקבוע אם אתם בכיוון הנכון. אבל אם כבר, אני חושב שלמרות שאת הבעיות בעמדת המנג’ר פתחתם, יש לכם עדיין את הגלייזרים על הראש והם הבעיה האמיתית.
אנחנו כל כך מחוץ למשחק, זה הולך ומסתבך עם כל הפצועים שנערמים לנו.
קשה מול הפריזאים. יאנג עם צהוב מדקה 30 ומשחק באש זה לא יהיה פשוט.
הררה ענק.
גם מרסיאל בחוץ, מאטה במקומו. שאלוהים יעזור לנו
השופט הזה מביך.
על מה השנאה המוגזמת לדי מריה? סך הכל היה גרוע אצלכם, מוגזם.
על זה שהוא הבריז מאימונים ביים פציעה, הבריז מטיסה למחנה אימונים ודיבר דברים רעים על המועדון…
קימבפה לא מקבל אדום כובש את השער הראשון, פוגבה לא עושה יותר מידי עף באדום. שמישהו יבדוק את אמינות השיפוט פה
אוי ואבוי לי. סכנת ה-10-1 נראית ממשית. משחק זוועתי, גם אם השיפוט חרא, שמראה שאנחנו לא קרובים לרמה בכלל. בלי פוגבה אצלנו ועם קבאני אצלם זה יגמר עם הרבה יותר משני שערי חובה.
אתה חי בסרט שאנחנו נצליח לכבוש
לשכוח מליגת האלופות ולהתרכז בטופ 4 , בקיץ להשקיע ברכש ולהעיף מפה עגלות כמו סאנצז ומאטה.
הפציעות של לינגארד ומרסיאל הפכו את המשחק ללא כוחות
אגב:
הקהל שלנו עלוב. בושה. שלושת אלפים צרפתים עושים יותר רעש מ-70 אלף אוהדי יונייטד. זה מה שקורה כשרוב האוהדים שמגיעים למשחק הזה הם תיירים מעפנים שלא יודעים לצעוק שום דבר חוץ מ’יונייטד’. העיקר כולם התרגשו לפני המשחק ואמרו שתהיה אווירת ליגת האלופות באולד טראפורד אחרי 5 שנים. הייתה אווירת בית קברות כשאוהדי פריז חוגגים לנו על הקבר. אני באמת לא יודע מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הבעיה הזו, אבל לפחות שבסטרטפורד היו מרימים איזה BELIEVE כזה נחמד שיתן אווירה, או משהו שידחוף את השחקנים בפתיחה. יש לנו את קהל החוץ הכי טוב באנגליה ואת קהל הבית הכי גרוע בעולם (מבין הקבוצות שיש להן קהל).
למופע אימים כזה לא ציפינו.
לא על זה נפיל את התיק האם למנות את אולה אבל אין ספק שחטף נוקאאוט טקטי במחצית השנייה.
המאכזבים הגדולים הם פוגבה ואלכסיס- הראשון ממשיך להיעלם בעוד משחק גדול ומוסיף אדום למרות שלא היה , השני שחקן גמור שאני לא רואה איך מתאושש.
הכי כואב לי זה לראות את השחקנים עושים במכנסיים עוד פעם בבית מול הרכב טלאים של פריז.
הפציעות בהחלט גמרו אותנו והשיפוט ממש לא עזר , חבל הייתה פה הזדמנות לערב שונה.
הוא לא חטף נוקאאוט ולא שום דבר. פסז קבוצה טובה יותר בפער בכל עמדה במגרש. סולשאר לא יכול לעשות ניסים כשהפערים כל כל גדולים, ולמען האמת במחצית הראשונה הוא היה במשחק.
הנאיביות היחידה שלו היא שאולי היינו צריכים לעלות יותר בסגנון מוריניו ולנסות רק מתפרצות.
אני משוכנע שסיטי למשל הייתה שוחטת את הפסז הזו אבל לא אנחנו. לידינו הם היו נראים כמו מטוסי סילון.
אני קצת מאוכזב שדי מריה נתן שני בישולים, אבל די שמח שאשלי יאנג מרח אותו על הגדר. למזלו הוא אטריה מבושלת ולא יבשה, כך שלא נשבר שום דבר. חבל.
אחרי שנתיים של שידורים באנגלית איתרע מזלי לשמוע את שגיא כהן ונדב יעקובי משלשלים מהפה 90 דקות. מילא שגיא כהן הבנאדם בדיחה וזה ידוע, מנדב יעקבי לא ציפיתי לכזו התבזות.
“שחקני פריז מבחינה טכנית רמה מעל אלה של יונייטד” וזה שפוגבה ומאטה על המגרש כן?
נשבע היה יותר גרוע מלהפסיד.
קיוויתי לשבר בצלעות או לפחות שבר ביד…
אני עדיין מזועזע מהמהירות של אמבפה איזה שחקן מטורף!! להשוות את ראשפורד אליו זה מגוחך, הייתי עושה הכל כדי להביא אותו לפה.
בתאכלס לא ציפיתי לניצחון שלנו, אבל גם לא חשבתי שההבדל יהיה כל כל גדול, אגב גם מול יובנטוס יכולנו להיות מובכים ומשם יצאנו בשן ועין.
החיבה של המועדון לשחקנים שלו פוגעת בנו כבר יותר מדי זמן. אנחנו חייבים להתקדם הלאה להעיף מפה את יאנג וגונס לאחר מכן את מאטה וסאנצז, ולהתחיל ברכש שיכול להיות משמעותי, רכש שיכול ליצור שינוי במשחקים מהסוג הזה, חייבים שחקנים טכניים, לא ייתכן שנשאף בכלל לרמות האלה שהשחקן הכי טכני שלנו זה מרסיאל ואחריו פוגבה.
גם לי יצא לחשוב במהלך המשחק על ההבדלים בין אמבפה לראשפורד. זה לא נתפס עד שרואים את זה בעיניים, הבן אדם פשוט חיה, והוא שחקן יוצא דופן בקנה מידה היסטורי. אני לא רץ להגיד ‘כריסטיאנו! מסי 2!’, אבל הוא תופעה שלא יצא לי לראות בגיל הזה, ועקבתי באדיקות אחרי כריסטיאנו מהרגע שנחת אצלנו.
ראשפורד מאוד מאוד מוכשר, ויש לו הרבה שכל בין האוזניים, אבל אמבפה הוא משהו אחר, לא מהעולם הזה (כמובן גם לא מהעולם ממנו מסי מגיע, אבל אולי נתבדה, מתישהו בעתיד הרחוק).
אני לא חושב שיש לו ברגליים את מה שהיה לרונאלדו וממה שיש למסי, אני גם לא חושב שהוא יכול להשפיע על קבוצה כפי שרונאלדו ומסי משפיעים. אבל בחיי שמסתכלים על המבנה גוף שלו - יש לו מן גיבנת קטנה מסה נקייה וקלה בפלג גוף עליו ומנוע בעכוז כמו של מר אולימפיה, בנוסף כל פסיעה שלו היא מטר וחצי , הוא לא אנושי ולמרות שכבש מולנו (ואלוהים יודע כמה שאני שונא שחקנים שכובשים מולנו) לא יכולתי להביע איזשהי תחושת שנאה, רק מחיאות כפיים על מי שמוגדר כששחקן שפשוט לא כוחות לשחק מולו. די מריה מצד שני - אני מאחל לו לשבור את שתי הפיקות בברכיים.
מבחינת המועדון אני חושב שזה היה שיעור חשוב עבור סולשאר. אנחנו גם צריכים ללמוד לשחק עם השיפוט של האלופות , ליפול יותר וללחוץ על השופט, ראינו היום את השחקנים של פריז נופלים בלי סוף פשוט בלי סוף, כל מגע איתם הם נפלו ובכל פעם נשרקה עבירה, הגיע הזמן ללמוד לתמרן את השיפוט המביך הזה לטובתנו.
נזכיר את האדום שנאני קיבל על כלום, את זה שהקטור הרננדז סידר שבר פתוח לשואו ואפילו לא קיבל צהוב (הוא גם זה שכבש את הגול נגדנו שהעיף אותנו) והיום קימבפה שהיה צריך לעוף לחדר הלבשה אחרי שחיבק את ראשפורד חיבוק דוב אבל נישאר על המגרש כדי לכבוש מאוחר יותר שער.
אני משוכנע שאנחנו בידיים טובות, לא באמת היינו מועמדים לתואר הזה ומכאן רק נתחזק!