והנה גם המאמן הנוכחי מפוטר אחרי 106 יום.
ליצנים בחיי
יש תקדים לכמות פיטורין כזו בקבוצה שמתיימרת להיות טופ 5?
הוידאו של הבעלים שלהם מדבר על איך הוא קנה את קוקורייה בגלל ששמע שסיטי הגישו עליו הצעה זה כל מה שצריך לדעת על המצב הנוכחי שלהם.
הבעלים קרא את מה שכתבתי, ואמר לעצמו " אני אראה לדמיטרי הזה מה זה. הוא כתב שני מאמנים בעונה? זיין! אני אעשה שלושה"
כמו שצ’לסי מתנהלת, גם זה יכול להיות.
באנגליה מדווחים שהפיצוים למאמן המפוטר עשוים להגיע ל 27 מיליון פאונד, כי החוזה היה עד 2032.
לא רע בשביל 106 ימי עבודה, גרועה ככל שתהיה.
אגב, כשהוא לקח את הקבוצה ממארסקה, הם היו במקום החמישי, ששווה ליגת האלופות.
מאז 2019, מיקל ארטטה וארסנל הוליכו את הטבלה במצטבר 86 ימים יותר ממנצ’סטר סיטי, אבל סיימו בלי כלום. פפ גווארדיולה “יכול לעשות 0:5 באליפויות”, כפי שנכתב במארקה. אם סיטי תהיה אלופה היא תסגור בפעם השלישית פער מארסנל. פפ מספר שהקבוצה “רגועה יותר מאיי פעם” לקראת חצי גמר הגביע, אבל מבהיר: “אם אנשים חושבים שהמרוץ לאליפות נגמר בגלל שניצחנו את ארסנל, הם טועים”.
סיטי ופפ התגברו על פיגור של שבע נקודות מול ליברפול במחזור ה-19 של עונת 2018-19. מגמה זו התעצמה לאחר הגעתו של מיקל ארטטה ומינויו למאמן ארסנל ב -20 בדצמבר 2019. סקיי ספורטס מספק סטטיסטיקה חושפנית בהקשר זה. גווארדיולה זכה בארבע אליפויות … למרות העובדה שמאז הוא מוביל את הפרמייר ליג 86 ימים פחות מארטטה: 539 לעומת 453.
ארטטה שעדיין מחפש את אליפות הפרמייר ליג הראשונה שלו , כבר ראה את גווארדיולה חוטף ממנו את המקום הראשון חמישה מחזורים לסיום פעמיים. סיטי עלתה ליתרון במחזור ה-33 של עונת 2022-23 לאחר שהתגברה על פיגור של שמונה נקודות מול ארסנל. ההיסטוריה חזרה על עצמה, גם במחזור ה-33, בעונת 2023-24. הפעם, הם התגברו על פיגור של שש נקודות.
כאשר יש שיוויון מוחלט בנקודות ובהפרש השערים (אך סיטי ראשונה כי כבשה יותר שערים) - הנה מה שנותר להן בחמשת מחזורי הסיום:
אז סיטי עם איבוד נקודות לא צפוי אצל אברטון אבל איזה משחק זה היה.
סיטי הובילה 1-0 אברטון הפכה ל3-1.
רגע אחרי השלישי סיטי מצמקת (ממהלך שהתחיל מבעיטת הפתיחה אחרי הגול) ובשניה האחרונה דוקו עם שער ענק משווה ל3-3.
ארסנל תלויה בעצמה אבל לאור השנים האחרונות זה לא דבר מומלץ להיות תלוי בו.
5 ימים אחרי הגומלין המתיש שיהיה לארסנל מול אתלטיקו, היא תתארח אצל ווסטהאם שנלחמת עם טוטנהאם על הירידה ככה שצפויה שם מלחמת עולם רצינית. קשה לי לראות את ארסנל מנצחת שם.
מה שנשאר לשתיהן:
ארסנל:
ווסטהאם בחוץ (מקום 18, נלחמת על חייה בליגה),
ברנלי בבית (ירדה ליגה),
קריסטל פאלאס בחוץ (מקום 15, כנראה יהיה משחק לפרוטוקול בשבילה).
סיטי:
ברנטפורד בבית (מקום 7, נלחמת על הליגה האירופית),
קריסטל פאלאס בבית (מקום 15, כנראה תבטיח הישארות עד אז),
בורנמות’ בחוץ (מקום 6, נלחמת על הליגה האירופית),
אסטון וילה בבית (מקום 5, צריכה לשמור על המקום בליגת האלופות).
על הנייר סיטי משחקת מול יותר קבוצות שיש להן על מה לשחק, אבל לארסנל יש יותר משחקי חוץ וגם קרב נגד קבוצה שנלחמת נגד הירידה שזה תמיד המשחקים הכי קשים בשלב הזה. הכל פתוח.
בסופו של דבר עם כל הטענות לכדורגל המשעמם של ארסנל וזה שמיים וארץ מה שאנחנו רואים לעומת האליפות האחרונה שלה ב-2004 עם תיירי הנרי ודניס ברגקאמפ - אז מנצ’סטר סיטי כבשה שני שערים יותר ממנה, עם פוטנציאל לארבעה\חמישה בגלל המשחק החסר שלהם. בספרד לצורך העניין ברצלונה כבשה 19 שערים יותר מריאל מדריד (89 לעומת 70 - ועוד היו לה פציעות של ראפינייה וכדומה).
רוצה לומר: אני חושב שמגיע לארסנל שהיא שוב תלויה בעצמה בלעדית במשחקים האחרונים [גם קבוצה שעומדת לרדת ליגה שרויה בלחץ לדעתי], היא הוליכה את הטבלה הכי הרבה זמן. בשום שלב לא חשבתי שסיטי בלתי ניתנת לעצירה או קבוצה שמזכירה בקצת אפילו את הגירסאות האחרות שלה תחת פפ גווארדיולה בהן זכת באליפות, אולי רק במשחקים שלה נגד ליברפול שהעונה היא קבוצה מפורקת.
על כמה שחקנים שם אפשר להגיד שהם בעונה באמת טובה חוץ מארלינג הולאנד? וגם לו הייתה בצורת ארוכה. ז’רמי דוקו הרבה זמן לא נתן תאכלס ואתמול היה דווקא ענק. פיל פודן תקוע המון זמן על עשרה שערים.
אני כן מקווה שאם ארסנל תזכה בתואר ותוריד כבר את הקוף הזה מהגב - בעונה הבאה היא כן תעשה צעדים אל עבר כדורגל קצת יותר אסתטי, יש לה שחקנים טובים.
אאלט סיטי לא היתה באזור החיוג, הכוונה ליונייטד?
לא ממש הבנתי, אסביר שוב. אם הטענה היא “העיקר לא ארסנל” אז אני בהחלט לא מסכים, על אף סגנון המשחק המכוער. 20 שנה הם לא לקחו תואר וכבר פירטתי על עונות בהן הכדורגל היה סקסי אבל חסר תאכלס, וגם הרבה אחרי תקופת תיירי הנרי כשחקן. מנצ’סטר סיטי בשלבים רבים של העונה לא הייתה נראית לי רעבה באמת וגם לא שיחקה טוב.
מנצ’סטר סיטי כבשה 69 שערים עד היום, לעומת 67 של ארסנל. זה פער זניח, שסביר שייגדל כי יש לסיטי משחק חסר, אבל עדיין זה לא כמו הפערים בספרד או באיטליה כמובן. הנה דוגמאות - כמה סיטי כבשה אחרי 34 משחקים בעונות קודמות:
23/24 - כבשה 82 שערים
22/23 - כבשה 88 שערים
21/22 - כבשה 85 שערים
20/21 - כבשה 71 שערים
19/20 - כבשה 86 שערים - > והעונה הזו לא הסתיימה עם אליפות כמובן
18/19 - כבשה 88 שערים
העונה היחידה בה סיטי כבשה פחות שערים בפרק הזמן הזה היא העונה שעברה שבאמת הייתה גיהנום.
אני מניח שהתגובה של @Dovi נובעת מהשורה הזו -
המילה “אז” יכולה להיתפס כ"ב-2004 סיטי כבשה 2 שערים יותר מארסנל". מה שכמובן לא נכון כי סיטי בשלב הזה עוד לא גילתה את בארות הנפט והטריליארדים בחשבון.
ארסנל הזו שונה מהקבוצה שאני גדלתי עליה ושנים שיחקה כדורגל נהדר ויפה גם אחרי עידן הנרי - ולא שתתה מן הבאר. העונה היא בנקודת קיצון השנייה - יעילה ומגעילה. אבל אני מפרגן לה בגלל פרק הזמן שעבר ומוסיף לחץ וגם כי סיטי מאכזבת. והגרסה הנוכחית שלה לא טובה. עם כל הסגנון היפה וריבוי שחקני ההתקפה וגם הולאנד - סיטי כבשה 69 שזה שניים יותר מארסנל.
זו הסיבה שהצגתי כמה שערים כבשה סיטי בכל עונה בשלב הזה.
מה הקשר בין מה שאני כתבתי, שנועד להסביר את מהות הבלבול בהודעה של @Dovi , לבין מה שענית?
דרמה פסיכית בסיום המשחק של ארסנל אצל ווסטהאם:
ארסנל עולה ל1-0 קשה בדקה ה-83 רק כדי לספוג בצורה הכי אירונית שיש מקרן בדקה ה-95… אלא שהואר מתערב בזכות דחיפה ומשיכה בחולצה של השוער ראיה, והשופט מבטל את שער השוויון!
2 מחזורים לסיום, ארסנל בפער 5 נקודות מסיטי שתשחק את המשחק החסר שלה מול קריסטל פאלאס ברביעי הקרוב.
אכן עבירה אבל אישרו לארסנל גולים כאלה העונה שהם הפריעו לשוער ולא פסלו.
שוב האחידות לא משהו.
עברה את המוקש הכי גדול.
תשמע, פה הוא לא הפריע, הוא שם את היד שלא על היד של ראיה ומנע ממנו להגיע לכדור, זה לא מגע קל עם השוער.
ארסנל כמעט יצאו לוזרים עוד פעם, וואו כמה שזה הולך להיות צמוד.

