אחרי המשחק הראשון לצד המחמאות על האופי של באיירן מינכן - הייתי משוכנע שפריז סן ז’רמן עוברת. אני חושב שיש לה יתרון קטן והיא יכולה לחכות מאחורה ולטוס קדימה, ההגנה של באיירן פחות טובה. אבל מצד שני באיירן באמת אימפריה וקבוצה מצוינת וזה משחק בית והדברים שונים. יש לה שחקנים עם סכין בין השיניים, זה בהחלט יכול לקרות שהיא תעפיל, היא צריכה היום את הארי קיין שיגיע למצבים גם כן. קשה לי להמר נגדה בקלות.
עריכה: משאיר את הפוסט למען ההגינות, לפי הדקה השלישית טוב שאני לא בעסקי הווינר כבר עשור בערך…באיירן רכה, פ.ס.ז’ יודעת להקיש, השחקנים שלה מוסרים בניגוד לוויניסיוס ואמבפה.
לגבי עניין הפרשנות: אני לא חושב שזה מספיק לשדר בהתלהבות. גם אני יכול לשדר בהתלהבות כל משחק, אז מה? זה חלק חשוב אבל לא הכל. לדעתי הוא צריך גם לתאר מהלכים כמובן, לעדכן בניוז חשוב משתי הקבוצות, כן יכול לספר סטטיסטיקה מעניינת ולצרף את דעתו האישית על אף שזה תפקיד הפרשן.
לא התכוונתי לניתוח ספציפי מצד תיירי הנרי אלא למכלול. אני כן קורא הרבה מהפרשנויות שלו וגם רואה חלק מהווידאו כי זה מקבל משקל משמעותי גם במארקה וב-AS וגם בכדורגל בארץ. הם גם לא מעט פעמים מראיינים את השחקנים על המגרש. כשהנרי מדבר עם ג’וד בלינגהאם על רודריגו למשל הוא יכול לחתור למקומות שעיתונאי רגיל אולי לא.
הראיונות שלו עם השחקנים כיפיים מין הסתם. אבל בפרשנות שלו באולפן אני לא מוצא הרבה.
לגבי השדרן לא אמרתי שרק צריך לשדר בהתלהבות אלא שהוא יכניס אותך לאוירה, עמיחי עושה את זה מצוין לדעתי וזה כל מה שאני צריך ממנו.
למשחק - זה כאילו מרגיש שבאיירן יותר טובה אבל הפגיעות שלה בהגנה בנתיים משמעותית יותר. תה כנראה היה צריך לצאת לשוויצ’ה אבל לאופמקנו היה מספיק זמן להבין שזה לא קורה ולהגביר מהירות. אבל הוא בשלו ממשיך לדדות לאחור, לא ברור לי מה שהם עשו שם. בנתיים בצד של פאריז רק שוויצ’ה הגיע למשחק, הם כבר מובילים בשני שערים אז זה יכול להספיק.
מהצד של באיירן מרגיש שדווקא לאיימר כשהוא עולה גבוה יכול למצוא שטחים. מוסיאלה באופן מפתיע עשה כמה פעולות טובות
אני חושב שזאת הפעם הראשונה שאני רואה את השופט הזה, וראיתי את כל המשחקים החשובים העונה באלופות. בדקתי בטראנספרמארקט האם זכרוני מטעה בי, והוא לא. זה המשחק הראשון שלו בנוקאאוט, הוא שפט רק בשלב הליגה.
לא מצאו שופט בכיר יותר לגומלין חצי הגמר? לא שבכירים יותר הם שופטים טובים.
השופט היה קצת מעצבן אבל לקח החלטות נכונות לדעתי. על אילו אירועים אתם מדברים בדיוק? אני לא יודע אם הוא צדק אבל אני שמח שהוא לא הוציא צהוב שני לנונו ולא שרק לפנדל על היד המצחיקה ההיא.
פריז הקבוצה הטובה בעולם, בפער. התקפה מפחידה וגם הגנה לא נאיבית כשצריך. לראות את לואיס אנריקה מחליף את כל הכוכבים שלו ולמות מקנאה. הסטייל בכדורגל הספרדי כל כך מיושן.
באיירן, כמו נגד ריאל, נראתה דווקא פחות אנרגטית בבית מאשר בחוץ. אוליסה היה חלש וקצת אדיש היום. בכל מקרה, קבוצה שכיף לראות. כל הכבוד להם על אחד מחצאי הגמר היפים שהיו.
אגב, היה פה דיון על ויניסיוס VS קווארצחליה… אני מוכן לתת את ויניסיוס בתמורה בכל יום. אפילו בחינם, בלי לקבל את קווארצחליה
קברה אנדרייטד רציני. הוא גם טוב יותר מאמבפה אם משקללים הכל.
דריבל טוב יותר, יעיל יותר במשחק עומד, מוסר טוב יותר, טורח ללחוץ ולהגן, אפס אגו, סופר צנוע ובעיקר משפר את הקבוצה ומוסיף למרקם הקבוצתי.
ובכלל פריז היא מועדון מסריח אבל קבוצה מרגשת בטירוף. אנריקה ענק: זרק את הסרטן ובנה קבוצה של שחקנים שהם קודם כל בני אדם. האנטיתזה של פריז של אמבפה או ריאל הנוכחית שמסריחה מנרקסיסטים שמקומם באינסטוש.
אוף-טופיק מוחלט, אבל הדיונים האחרונים על קווארצחליה והמופע שלו במשחק הראשון, גרמו לי לחשוב שוב על נושא אחר לגמרי - דני אבדיה.
הכותרות בארץ מתלהבות בטירוף (ובצדק מוחלט) מההישגים הפנומנליים של דני אבדיה, ושל ספורטאים ישראליים בכלל. אבל, גם אם ההישגים לכשעצמם מרשימים (והם בהחלט כאלו) - הקישור שהתקשורת עושה ל’גאווה ישראלית’ וכדו’, הוא די מצחיק.
ואפשר לראות את זה בדיוק במקרה הזה, של קווארצחליה - למישהו כאן ההצלחה הספורטיבית שלו, גורמת לחשוב אחרת על גאורגיה כמדינה, או על העם הגאורגי? במקרה הטוב נסתכל על זה כחריגה סטטיסטית בתוך עם של מליונים, במקרה הפחות טוב לא נדע אפילו שהוא גאורגי אפילו (גילוי נאות: הייתי צריך לוודא שהוא אכן מגאורגיה כפי שזכרתי במעורפל, ושלא טעיתי (אחרי הבדיקה שעשיתי לוודא שאני כותב את השם שלו נכון, כמובן)).
בשורה התחתונה: להתלהב ולהתרגש מההישגים של אבדיה ושאר הספורטאים הישראליים המצטיינים - זה מעולה ומצויין. להפוך את זה לאירוע של ‘גאווה לאומית’ והתפרצות פטריוטיות - בעיקר פתטי.
באיירן מינכן לא יכולה לפתוח משחק בצורה כזו בציפייה לעבור. אם היה ספק שתמיד היה שם לגביהם כי באמת משחק הלחץ פנטסטי ועל ההתקפה מיותר להרחיב, יש גם שחקנים מנוסים ואופי - זה עניין חוליית ההגנה. עמידה לא נכונה ופריז סן ז’רמן לא צריכה הרבה כדי להעניש. מעבר לכך אף אחד בבאיירן לא היה ביום גדול בחלק הקדמי וככה אי אפשר להצליח. מוסיאלה עם דריבלים טובים ובעיטות לא מדויקות, אוליסה התקשה וגם לואיס דיאס בצד השני - לדעתי היו צריכים לתקוף קצת יותר מהצד שלו כשאין את אשרף חכימי מולו הרי בגלל הפציעה.
נ.ב: כל המחמאות ללואיס אנריקה סופר-נכונות והוא מאמן על, נותר רק לקנא במה שקורה בפ.ס.ז’. אבל כחלק מהדיבור על אינטנסיביות וכדומה - הוא מאמן בליגה שעם הספסל הוא לוקח אליפות וצריך קצת לציין את זה יותר, זה הכל.
לפני 20 שנה ארסנל הייתה פנטסטית נגד ברצלונה גם בעשרה שחקנים, הגיעה למצבים לעשות שער שני אבל תיירי הנרי החמיץ, אולי השנה זה יגיע.
קוקה היקר הוא אחד האחרונים מסוגו, שחקן של מועדון אחד. מרגשת במיוחד העובדה שהוא היה יכול לעבור למועדונים גדולים יותר שזוכים בתארים כל שנה אבל העדיף לעשות טוטי.
נתתי לארסנל רק בשביל האיזון.
זה הרבה יותר צמוד ממה שאנשים חושבים אבל קל לחשוב שארסנל חלשים.
יש להם קבוצה מצוינת ומאומנת שיכולה יודעת איך לעשות חיים קשים לקבוצה מהסוג של פסז’.
זה קו הגנה פלו דקלן רייס שהוא הפוך לגמרי מבאיירן מינכן מבחינת סט יכולות.
בנוסף, כבר ראינו את 2 הקבוצות נפגשות בעונה שעברה וארסנל הייתה הקבוצה העדיפה מבחינת יכולת.
היא אולי הייתה עדיפה כי פסז הובילה רוב ההתמודדות. אם פסז’ הייתה הרודפת קרוב לודאי שהייתה רואה משחק בדיוק הפוך למה שהיה. לא אהבתי את ההתבטויות של ארטטה בנושא כאילו הוא לא יודע את מה שהסברתי עכשיו.
ההסבר מאוד משנה. וברור שאני מסכים שארסנל קבוצה טובה ופסז’ לא הייתה נראת כמו שהיא נראתה גם כשהיא ביתרון נגד כל קבוצה. אבל אי אפשר להתעלם מזה. אני לא בא נגד מה שאתה אומר אני מסכים, אני בא נגד ארטטה שהיתמם וניסה לייצר תמונה שהקבוצה שלו טובה יותר ונעשה שם שוד אפילו שהוא יודע היטב את מה שהסברתי.
שימו לב מה אמר אוליבר קאן לסקיי ומה חסר לבאיירן מינכן לדעתו: “לשחקנים שנמצאים כיום בקישור של באיירן יש סגנונות דומים מאוד. לדעתי, טיאגו אלקנטרה היה גורם חשוב מאוד כי הוא היה שונה לחלוטין. הטכניקה המיוחדת שלו, היכולת שלו לנצח יריבים, המסירות יוצאות הדופן שלו… שחקן מסוג זה הוא מה שחסר כרגע. אני מניח שהאחראים (על רכש) חושבים בדיוק על זה ושהם היו רוצים שיהיה קשר כזה בסגל שוב בעתיד”. טיאגו הגיע לבאיירן מברצלונה בקיץ 2013 ושיחק במועדון שבע עונות בהן רשם 235 הופעות, כשהשנתיים הראשונות בעיקר היו מלאות בפציעות. אחרי שזכה בליגת האלופות במדי הבווארים יצא להרפתקאה חדשה - בליברפול, ופרש מכדורגל ב-2024.
אגב שווה לציין שנשיא פריז סן ז’רמן נאסר אל חלאיפי אמר על לואיס אנריקה שלא רק שהוא המאמן הטוב ביותר בעולם אלא שהוא ‘רדף אחריו’ במשך 15 שנה וניסה שוב ושוב ושוב להחתימו בקבוצה.
