הגול של מודריץ’ זה משהו שבחיים לא נראה מאף אחד מהקשרים שלנו. ההשתלטות, ההטעייה תוך כדי… והטכניקה בבעיטה. כמה אני אתגעגע לקוסם הזה.
ההשתלטות לפני הגול זו הסיבה שאני רואה כדורגל. איזה טאץ’ מדהים.
אפשר לקחת מה שטוב במשחק הזה? אמנם היה הרבה רע אבל בכל דבר אפשר למצוא קצת טוב.
ויני היה במשחק מעולה למרות שרב עם השופט. הוא מצליח להפריד בין המשחק לבין התסכול שלו לאחרונה, ואלו סימנים מעודדים.
עם טשואמני בקישור פדה היה משוחרר הרבה יותר וראינו איזה קשר הוא יכול להיות. כפיבוט הוא מעולה, כ8 הוא פשוט שחקן על. חבל שלא שם את השער הזה והיה חוסך לנו הרבה דפיקות לב.
טשואמני כקשר אחורי זה פשוט ללקק את האצבעות. הוא פשוט אוטם את החלק האחורי עם העבודה ללא כדור. קשה למדוד את זה בסטטיסטיקה אבל אנחנו כל כך הרבה יותר בטוחים איתו.
אני קונה את המערך הזה לעונה הבאה. עם אמבפה במקום רודריגו, אנחנו נראה מעולה.
3 נקודות במשחק מוקש. במשחק הבא יחזרו גם קמא, גם דני, וככל הנראה גם ג’וד. המסטאייה אף פעם לא קל ובנוסף הם שונאים את ויני שם. זה לא יהיה פשוט אבל האיכות תנצח.
או, ששער של פדה היה מביא עלינו את החילוף של סבאיוס 20 דקות מוקדם יותר, מה שהיה גורם לעוד יותר דפיקות לב ולסיכוי ממשי של סביליה לחזור למשחק ולגרום לנו לאיבוד נקודות.
זה היופי עם סבא קרלו. האובייסט הוא אף-פעם לא כפי שהוא נראה.
מה שהקבוצה עושה השנה הוא פשוט מדהים. נכון, בארסה ביכולת פח ואתלטיקו מנצחת בעיקר כשהיא משחקת נגדנו, ועדיין. כמות הפציעות שאנחנו חווים היא מטורפת, עוד לפני שבכלל התחילה העונה ואיכשהו לא משנה מי משחק אנחנו מצליחים לנצח בליגה. זו ווינריות שהרבה זמן לא ראיתי מצד ריאל בליגה, התחושה שלא משנה מי ישחק ואיך המשחק ילך בסוף ננצח איכשהו.
ברור שאנחנו צריכים לקחת את הליגה בעונה כזו של היריבות שלנו אבל חשוב שנכיר גם במה שאנחנו עושים. ואגב, מגיע על זה קרדיט לאנצ’לוטי. יש לו הרבה פאקים, אבל בסוף הוא מביא את התוצאות למרות כל הפציעות וזה די מדהים.
אגב, לגבי הדיון שהיה פה לפני כמה שבועות על כמה הליגה יכולה לרגש - מי שלא קופץ בגול כזה ממש צר לי בשבילו. זה הריגוש בליגה - גול כזה במשחק שצריך לחצוב, כשהחרב על הצוואר ואוהדי בארסה כבר מתחילים לחלום על לחץ בצד שלנו ופתיחת הליגה. זה לא פחות גול של תואר מהגול של רודריגו מול צ’לסי או של בנזמה מול סיטי.
וואלה היה מרגש. לא כמו ליגת האלופות אבל. ליגת האלופות זו ספירה אחרת.
לההה נירו תשאיר את הדסימה בצד וגם את הגביע ה-14, תעשה לי טובה. גם אם היינו מפסידים היום עוד אפשר לתקן ובמכלול אנחנו קבוצה טובה יותר לטעמי. משחק בליגה שכן ממש ריגש אותי זה היה הקלאסיקו כמובן. בשלב מסוים קניתי תיקו ואז בא ג’וד. בליגת האלופות אין דרך חזרה. וסביליה קבוצה בשתי דרגות פחות טוב מאיתנו, נגד מנצ’סטר סיטי זה בדיוק להיפך, אנחנו אנדרדוג מובהק, זה נס משמיים ובדקה יותר מאוחרת. אבל חד משמעית קופצים גם קופצים בגול, עשיתי גליץ’ ונשארתי על הריצפה. יש משהו מרגש ב-0:1ים האלה, הגבתי כמעט כמו בעונת הרמונטדות. אתם בפורום לימדתם אותי לייחס יותר חשיבות לאליפויות, הייתה לי הצתה מאוחרת לגבי הדסימה ו-2014-15 כמה זה פשע שלא זכינו באליפות אחת.
לא יכול לחתום לכם שנזכה באליפות ושהיינו זוכים אם היינו מאבדים נקודות אבל נזכרתי איך בעונת הטרבל עם פפ הצלחנו להתקרב ולהחיות את השקר עד לפער של ארבע נקודות בלבד.
ברור שמרגש, אבל בסוף זה מול סביליה מהמקום ה-15, כשהרבה פחות עיניים בעולם על השחקנים, וכשגם אם מנצחים וגם אם מפסידים הליגה ממשיכה אחרי זה. בגומלין נוקאאוט בליגת האלופות אין מועד ב’, לטוב ולרע. וכמו שכל מהמר מתחיל יודע - ככל שהסיכון ומה שמונח על כף המאזניים גדולים יותר, ככה רמות הריגוש והאדרנלין גבוהות יותר.
לליגה האיכויות שלה, ולא ניקח לה אותן. אבל בכל מה שנוגע לריגוש, זה לא בר השוואה בכלל.
אין לי מה להוסיף על מודריץ’ שלא נאמר, אז עוד בגיזרת ה"דברים שכולנו יודעים וקיבלו חידוד במשחק הזה" - אי אפשר לבנות קבוצה על הגב של ויניסיוס ורודריגו, פשוט אין להם את היכולת. אבל משחקים כאלו כן מחזקים לי את התחושה שאחרי הכל ולמרות משחקים נוראים מדי פעם - הם כן קורצו מהחומר המנטלי שממנו בנויים שחקני ריאל מדריד. מאוד אהבתי את האנרגיות במחצית השנייה שלהם. אז ויניסיוס הולך לאיבוד מדי פעם - זה בא ממקום של לנצח - הוא לא השחקן הראשון שזה קורה לו. ראמוס היה לא פחות גרוע.
ויניסיוס כשחקן ה-מוביל של הקבוצה זה מתכון לעצבים. שנה הבאה (בתקווה) ויניסיוס יהיה השחקן השלישי/רביעי בטיבו בקבוצה, רודריגו יהיה 8-9, זה חתיכת פריווליגיה להחזיק שחקנים באיכות הזו. תנו להם עשר שנים בהרכב (רודריגו אולי סופר-סאב), הם יתנו לנו דאבל-פיגרס כל שנה ויהפכו להיות מיני-אגדות מועדון. לא כולם ראול, יש מקום גם לגוטי’ז של העולם.
נראה שהפציעה של בלינגהאם פגעה הכי הרבה בברהים שמאז לא משותף מספיק במשחק ולא בא לידי ביטוי.
רודריגו היה מצויין היום, רוב ההתקפות המסוכנות היו דרכו.
לא חולק על הניתוח שלך מקצועית-מנטאלית לגביהם, אבל שני דברים:
-ואם היה חלוץ על המגרש - חוסלו?
-ו\או התחושה הזו ששלישיית הקשרים באמצע לא מצטרפת מספיק…
הרי טוני קרוס עולה קדימה שלוש פעמים בעונה, אחת מהן ביזבזנו בדרבי, השנייה היא הבישול לברהים דיאס נגד גרנאדה. פדה ואלוורדה בעט פעמיים שזו התקדמות אבל הוא מסוגל אפילו יותר ובטח כשהקשר הנוסף הוא אורליאן טשואמני.
בהתחשב בכך שגם פרלאן מנדי לא עולה באמת וישר מוסר לאחור ואף אחד לא ‘מקבל’ אותו מהיריבה - זה גורם לתחושה שזה הרבה פעמים שניהם נגד הגנה שלמה שהיום כללה חמישה שחקנים.
העונה קטלתי את רודריגו לא מעט. אני חושב שזה היה משחק טוב שלו. היה צריך להוריד את הגוף ולבעוט למטה כששלח כדור לעננים אבל זה לא היה רחוק שהוא ינצח לנו את המשחק.
לא יודע אם הVAR היה צריך להתערב בגול של לוקאס, אבל רק על החגיגה המטומטמת שלו טוב שפסלו את השער…
לא בטוח שאנחנו מנצחים את המשחק אם השופט לא נפצע… היציאה שלו הרגיעה את השחקנים והקהל וכולם התרכזו בניצחון.
גולר חוגג היום יומולדת וקיבל השפלה מסבא קרלו. עמד שתי דקות על הקווים כדי להיכנס בסוף לא ראה אפילו שנייה כשסבאיוס ואלברו מועדפים עליו. לא נעים.
הקהל שורק בוז להנעת הכדור של סביליה, השדרים ממציאים שזה לראמוס.
האוהדים של סביליה מתחילים לשיר והקהל שורק בוז, השדרים שוב חושבים שזה מופנה לראמוס.
ראמוס נגע בכדור היום 57 פעם, באמת נראה לכם ששרקו לו בוז?
דווקא הפרשן היום הוא הפרשן הכי טוב שיש לONE להציע, לא מתאים לו.
איזה גאונות הגול של מודריץ’. הוא אמנם חצי בפנסיה אבל אין הרבה שחקנים בעולם שיכולים לסדר לעצמם מצב בצורה כזאת ולהוציא בעיטה איכותית.
עם כל הכבוד לעונה הטובה של קרוס אני לא מסוגל לסבול קשר שעל כל מסירת עומק נותן 50 מסירות רוחב. לא מעניין אותי 98% דיוק. שיאבד יותר כדורים, רק שיניע כדור קדימה ומהר. אני כבר מתאר לי את אמבפה פורץ קדימה רק בשביל שקרוס ייתן מסירת רוחב סתמית לטשואמני.
אני הכי אהבתי את הדקות 50-60 בערך ובמיוחד ההתחלה של פרק הזמן הזה, הגענו למצב כל חצי דקה עם אינטנסיביות רצחנית ממש, והתחלנו להתחדד על המטרה, עד ש… השופט נפצע, ואני חשבתי שזה יוציא לנו את האויר. מזל שמודריץ
אגב, משהו שחמק מכולם, מתברר שלונין כן שוער טוב, הוא צריך קצת ביטחון, אבל יש לו מיקום טוב ואפילו בכדורי הגובה הוא מתחיל להשתפר, הוא לא נלחץ והייתה לו הצלה מדהימה אתמול.
נירו בשער של מודריץ הערתי את כל הבניין, הכלב שלי קפץ מהמקום שלו🤣
הוא לא סתם שוער טוב, היכולת שלו מתחילת העונה מצוינת, לא פחות טובה מנאבאס בפריים שלו או אלו שהקדימו אותו כמו דייגו לופז ומה שנשאר מקסיאס בימי מוריניו. זה לא ברמת קורטואה אבל ממש לא רחוק ממנו.
מתמקם טוב, רפלקסים מעולה, אתלטי, גבוה ומשחק רגיל סביר לגמרי. חוץ מהססנות בקרוסים אין לי תלונות אליו.
בעולם בו כל מני רוברט סאנצ’ז, אוננה, רוי פטריסיו ושזני הם שוערים פותחים בקבוצות גדולות, לונין לגמרי שווה את האפודה מס’ 1 בקבוצה אחרת.
יש לי עדיין בעיה עם משחק הרגל שלו (ויסלחו לי בעלי הדלפ שזה לא קריטי לשוער). מלבד זה, שוער טופ. ככל הנראה נאבד אותו בקיץ ומאוד חבל.
העיקר אין לך בעיה עם משחק הרגל של מיליטאו שזה הרבה יותר קריטי
ככל שהוא צובר ביטחון הוא משתפר גם בכדורי גובה שזה היה ברור שזה נטו ביטחון ולאט יותר גם במשחק הרגל.
חייבים להאריך לו חוזה,אי אפשר לדעת איך קורטואה יחזור ובמקרה שטיבו יחזור לשיא כושרו אז נוכל למכור אותו בסכום יפה.
יש לו משחק רגל מעולה. אתה סתם נפלת על השחקן הזה. כמו שאמרתי לך כבר, מקווה בשבילך שתצליח להבין מה מצאו בו במועדון.