אתה לא רואה את ההבדל בין שניהם? אתה איש מוזר מאוד…
זו אותה תחושה עם בארסה שנת 2014/15. עודף הכשרון שיש לקבוצה הזו יכול לפרק כל קבוצה בכל תוצאה, ורק בשביל הנקודה ה 6:1 אתמול היה עם מסי מאוד מאוד לא חד.
עם זאת, נראה שאין תוכנית משחק מסודרת, שינויים טקטיים או התאמות. יש מערך כלשהו ואם לא עובד זה כבר כבד על המאמן שלנו, כמו שגם על לוצ’ו כבד היה המשא. ואין לי בעיה עם זה, לכל מאמן מעלות וחסרונות וחלום של פפ מאמן כשצ’אבי ומסי על המגרש אולי אולי אולי יחזור בגלגול של צ’אבי מאמן וארתור מנהל במגרש, כנראה שלא - הברק לא פוגע פעמיים.
וארתור - תענוג. באמת שהרבה יותר מהציפיות שלי מדה יונג, ארתור מעלה רף גבוה מאוד של קשר סטייל צ’אבי ממש. זה לא רק הסיבוב על המקום, זו לא יכולת המסירה, זו גם לא הדחיפה קדימה, נראה שהוא פשוט מתמצא במרחב. הוא יודע איפה כל שחקן נמצא, לאיפה יתקדמו כלל השחקנים בשנייה שהוא יחזיק בכדור. אני בטוח שצ’אבי מדמיין את עצמו כמאמן התמונה הראשונה שעולה לו זה ארתור ולא דה יונג (סתם דוגמה).
@mos56 ערוך את הכותרת!
אתה גם יכול לערוך, סתם לידיעה
ערכתי.
לא פתחתי את הדיון אז איך אני יכול לערוך את הכותרת?
סביליה יכלה לגרום לדפיקות לב אחרי ה4-1, בפועל בארסה הפעילה לחץ גבוה מטורף וחנקה אותם, בקושי חיברו 3 מסירות. שני המצבים (הנייחים) היחידים של סביליה, עלו לה בשתי מתפרצות מטורפות בחסות מסי.
כל ההכנסות כדור האלה שמסי עושה, כמו בהזמנות של סרג’י רוברטו שהוחמצה, זה לא אנושי. וזה מהלך שגרתי שתלוי רק בתנועה של השחקן- הכדור כבר יגיע לבלטה הרצויה. מדהים
רציתם גביע? קיבלנו קלאסיקו בחצי גמר… איזה תענוג. אני ציני עכשיו
3 קלאסיקו בחודש.
מפגש ראשון בבית.
6.2 ברצלונה נגד ריאל מדריד (גביע מפגש ראשון)
27.2 ריאל מדריד ברצלונה (גומלין גביע )
2.3 ריאל מדריד ברצלונה (ליגה)
סימאונה מאמן אתלטי יושב בבית מרים איזה בירה ואומר “תודה לאל, איזה הנאה” הוא המרויח הכי גדול
לדעתי.
אני ממש שמח שקיבלנו אותם בחצי הגמר. כבר אסביר למה, קודם אתייחס למילים של קרויף ב2011. אני לא זוכר את הציטוט המדוייק אבל רוח הדברים שלו הייתה “מתוך 4 משחקים אנחנו צריכים לנצח רק 1, כדי להעפיל לגמר האלופות. בליגה הפער גדול מדי, וגביע אפשר להכריע גם בפנדלים”.
אז לא, גביע אי אפשר להכריע בפנדלים. לא מולם. מדריד היא מלכת הגמרים, וגם כשהם פחות טובים מהיריבה (ב8 השנים האחרונות הם היו כל כך הרבה פחות טובים בלא מעט מהגמרים) הם עדיין מנצחים. אם לא היינו מקבלים אותם, הם היו מגיעים לגמר, ושם היתרון הוא שלהם. ב2 משחקים היתרון הוא כולו שלנו. פערי הרמות הם לא 5-1, אבל לנו מסי ולהם כבר אין שחקן שיכול לייצר גולים יש מאין. משחק ראשון בבית, וגם אם לא נצא עם תוצאה טובה, יש לנו את המגרש שבו ניצחנו ב3 הפעמים האחרונות בו. איכשהו הם יותר לחוצים שם מאיתנו.
בליגה הם באמת רחוקים מאיתנו. כל עוד נגיע למשחק מולם בפער הנוכחי, אפשר לחלוטין לעלות עם רוטציות ואפילו להפסיד את המשחק הזה. הייתי מאוד רוצה לשבור את שיא הניצחונות הרצופים בברנבאו (אנחנו ואתלטיקו עם 3 ניצחונות שם, הכי הרבה אי פעם) וזה נכון שקלאסיקו זה קלאסיקו זה קלאסיקו, אבל להעיף אותם מהגביע, להגיע לגמר שישי רצוף זו מטרה הרבה יותר חשובה מבחינתי.
על איזה רוטציות הזויות אתה מדבר בקלאסיקו ליגה? אתלטיקו צמודה לנו לתחת וראית הלוז שמחכה לנו בחודש הקרוב? כל משחק יותר קשה מהשני וסביר להניח שהפער יקטן מאתלטיקו עד לקלאסיקו או במקרה הטוב יישאר זהה.
הגביע הוא מפעל משני לגמרי לעומת הליגה והצ’מפיונס והוא תקוע חזק כמו עצם בגרון. לשמור על הפער בליגה, לעבור את ליון, להמנע מפציעות ובסוף גם לעבור אותם בגביע בחודש הזה יהיה בגדר נס.
המזל שלנו שיש את אתלטי ריאל בעוד שבוע.
שדיברתי שואלורדה צריך לעשות סדר עדיפויות. בדיוק התכונתי לזה. וההחלטה שלו לעלות בהרכב מישני מול סביליה רק כדי לעלות בהרכב החזק שבוע אחרי נראית יותר רעה עכשיו.
עכשיו, אין ברירה. קלאסיקו זה קלאסיקו. גם במשחק ידידות בארה"ב. משחקים כאלו, אין רוטציות.
לא הבנתי למה היא נראית יותר רעה. עדיף לעלות שלב שמשחקים פעמיים עם ההרכב החזק או שמשחקים איתו פעם אחת?
ואלורדה היה צריך להחליט בין שתי אופציות:
א. אם הוא חושב שהגביע הוא מפעל חשוב כמו הליגה, לעלות בהרכב חזק מול סביליה במפגש הראשון על מנת לצאת בתוצאה טובה שלא תלחיץ אותנו בגומלין.
ב. נגיד הוא חושב כמוני וכמוך , שהגביע הוא מישני, יותר מזה, הכינוי שבחרת עצם בגרון זה ההגדרה המושלמת לגביע, לתפוס אומץ ולעלות בהרכב מישני בשתי המפגשים. אני לא אומר חס וחלילה להפסיד בכוונה. אלא פשוט לא לעלות עם כל התותחים בשני המפגשים.
הוא בחר באפשרות השגויה וזה אופציה ג. וזה ללכת עם אבל להרגיש בלי.:
ג. לעלות במפגש הראשון בהרכב הזוי ומישני. לקבל בראש מסביליה ואז שבוע אחרי לעלות בכל התותחים
במפגש השני ואז לנצח ולבזבז כוחות רק בשביל ליצר לנו חודש מהגהנום של משחקים.
אני רק מקווה שהוא לא יעלה בהרכב מזלזל מול ולנסיה…
האופציה הכי טובה זה לעלות עם מחליפים בגביע תמיד.
האופציה השנייה הכי טובה זה “לשחק” משחק אחד בגביע כדי לשמור על תחרותיות אבל לפחות לתת מנוחה לתותחים במשחק אחד מהשניים, והאופציה הכי רעה היא לעלות עם כל הכוכבים בשני המשחקים. אז האופציה שהוא בחר היא לא הכי רעה בעיניי.
אתה לא באמת נותן להם לנוח, כי שאתה מקבל בראש בגומלין. אתה צריך שהם יעשו יותר מאמץ בשני. אבל אם נגיד אתה עולה בהרכב חזק בראשון, עושה תוצאה טובה . למפגש השני אתה תגיע יותר רגוע.
אבל
לייק!!
אני ממש לא מסכים. המשחק לא התפתח לקרב חפירות, והלחץ המנטלי היה הרבה יותר נמוך, כשהמשחק התפתח לגוליאדה. אמנם ה0-2 מהמשחק הראשון לא היה אידיאלי, אבל ההימור של וואלורדה השתלם לו. הימור מסוכן. מדי. אבל לזכותו יאמר שהוא זכה בו.
כמובן שלהגיע עם אותה מוכנות מנטלית לליגה תהיה משימה לא פשוטה, אבל גם להגיע אחרי הדחה עם מצב רוח מבואס (ושלא יהיה ספק ששחקנים כמו מסי וסוארז ממש לא חושבים שהגביע הוא עצם בגרון. הם רוצים לזכות בהכל) זה לא אידיאלי.
הלו"ז בליגה הספרדית תמיד קשה. לפגוש את סביליה או ולנסיה זה לא טוב יותר מלפגוש את לגאנס או בטיס. המחיר של החודש הקשה הקרוב מתבטא ב7 מחוזרים אחרונים בהם אנחנו לא פוגשים אף קבוצה גדולה. 7 מחזורים אחרי אתלטיקו, בהם יש “נוחות” יחסית. 7 מחזורים בהם לא משנה איך נסיים את המפגש מול אתלטיקו אנחנו אמורים לצבור נקודות ביישורת האחרונה. והרי מתישהו אנחנו צריכים לפגוש את הקבוצות הגדולות. גם אם זה היה נופל בין צמד משחקים בליגת האלופות היינו חושבים שזה קשה.
סביר להניח שהפער יקטן עד הקלאסיקו? למה? כי אתלטיקו יקבלו שטיח אדום בויימרין? כי מדריד לא יבואו לוונדה כדי לנשל אותם מהמקום השני? כי ראיו וויאריאל לא יבואו להילחם על החיים שלהן במאמבק נגד הירידה? לאתלטיקו יש סגל פחות עמוק מאיתנו. אנחנו עם שחקנים כמו אומטיטי ודמבלה פצועים ויכולים להעלות עם קוטיניו ולנגלה בהרכב.
לא משנה איך נהפוך את זה - לפגוש את מדריד בחצי הגמר, זה הרבה יותר טוב מלפגוש אותם בגמר. ואם מישהו חושב שולנסיה זו יריבה קלה יותר לחצי הגמר אז הרי שאין מה לפחד מהמשחק הקרוב מולם בקאמפ. משחק קליל. גם בטיס לא הייתה הגרלה קלה, ואני מניח שאני לא צריך להזכיר לאף אחד שהם דפקו לנו 4 בבית.
הבוטום ליין שלי היא שאם וואלורדה ינהל את הרוטציה כמו שצריך, אין סיבה שלא נשרוד את החודש הקרוב. מסי אשכרה נח במשחק וחצי האחרונים. כל עוד לא נקבל הרכב שדומה למה שראינו בפיחואן, והשינויים יהיו נקודתיים (שמעת ולדי? אפשר לעשות רוטציה בצורה חכמה!).
אני טוען שהגביע הוא מפעל שולי לעומת הליגה (אם אתה לא מסכים כאן אפשר להפסיק את הדיון), ולבקש רוטציות בקלאסיקו ליגה כאשר הליגה עדיין צמודה לגמרי מול אתלטיקו, בשביל הרכב חזק יותר במפעל נחות יותר, זו הזיה.
הגביע הוא מפעל שולי. אבל לא כשאנחנו כבר בחצי הגמר, והם עדיין במפעל. אני לא רוצה שהם יזכו בכלום. בטח שלא עם המזל שלהם בגביעים.
אני חושב שההזיות של וואלורדה קצת משבשות את המילה רוטציה. לפתוח עם מלקום וקוטיניו זה אחלה דבר שבעולם. הם שניהם שחקנים מחליפים. או לפחות אמורים להיות, אם יקבלו דקות, ולא יהיו שחקני יציע. דווקא החודש הנוכחי זו ההזדמנות של ולדי לרדת מהעץ, ולשלב את מאלקום כחלק אינטגרלי מהרוטציה.
לפתוח עם מלקום וצ’ומי עוד חודש בקלאסיקו אחרי ששניהם לא שיחקו מלא זמן זה אכן לא חכם.