ארתור, כמו שהוא אולי הראה קצת אתמול, הוא קשר שיודע לעלות למעלה מצוין כשצריך, לסייע בניהול התקפות בחלק הקדמי ויש לו גם דריבל לא רע וגם בעיטה טובה.
תחת אימון נכון ושימוש נכון, דה יונג אמור להיות האחורי מבין ה-2 וארתור הקדמי. למען הנקודה (זה לא באמת ניתן להשוואה כן?) דה-יונג צריך להיות הצ’אבי וארתור האינייסטה.
הקישור הזה הוא ממש לא אפור, במנותק מכך שמסי הוא מסי ושהוא ישדרג כל קבוצה בכל מצב. בשימוש נכון, ועם מאמן נורמלי, לארתור דה יונג ובוסי יש פוטנציאל לעשות טרור הגנתי והתקפי כאחד נגד כל יריבה.
למה?
עם גומש הייתה בעיה קשה של בטחון עצמי וגם אי-התאמה לסגנון.
כרגע חוסר ההתאמה של דה-יונג הוא לא לסגנון הברסאי, אלא ל(אין) סגנון של הצנון.
למה שהוא יראה כמו גומש?
הבעיה של גומש היתה שהוא שחקן שהיה אסור לו להגיע לברצלונה.
ובגלל זה בין היתר הוא יראה יותר קרוב לגירסה של גומש. שוב כל הניצצות שהוא נתן זה למרות ואלורדה לא בגללו.
אתמול היה מצב שהוא היה על קו ה16 של אוססונה ובאופן כל כך מצחיק ראפיניה התחלק וחטף לו את הכדור ואז איבד את הכדור לאוססונה. אם היה לי את הוידאו הזה. זה מסכם את תוכנית המשחק של ברצלונה במחצית הראשונה.
אני רואה איך אנחנו משחקים, ועדיין לאנשים לא נופל האסימון. בטיס היא קבוצת תחתית. היא שיחקה ברמה כל כך נחותה. ואפילו היא הצליחה לכבוש נגדנו. בשלוש מחציות בשתי משחקי החוץ שלנו האחרונים שלנו בעטנו 0 פעמים למסגרת! זה סטנדרט של קבוצה ברמה של ברצלונה? באמת כל כך מאוס לשמוע דברי הגנה על המאמן הזה.
איפה אתה שומע דברי הגנה על המאמן?
אני לא חושב שהוא יכול להרוס את פרנקי עד כדי כך שיראה כמו גומש.
אלו לא דברי הגנה על המאמן, אלו דברי הגנה לפרנקי.
דה יונג יבשל 20 גולים בעונה, יבקיע 5-10 וייתן עוד אלף מסירות מפתח במשחק? לארתור תהיה שליטה בכדור בשליש האחרון ואחד על אחד של אינייסטה?
אני חושב שאתה נותן יותר מידיי חשיבות למאמן ופחות מידיי לכישרון.
זה בעיקר לאוהדי ריאל מדריד.
ואלוורדה ללא ספק מיצה וחייב ללכת הביתה, אבל דה יונג לא מספיק מוכשר התקפית בשביל התפקיד של ה50-50. ארתור אגב, עם אותו מאמן בדיוק, נראה יותר טוב בתפקיד הזה כבר אחרי 3 משחקים בעונה הקודמת. וגם הוא לא מושלם.
אני מסכים עם גיא שלטווח הארוך דה יונג הוא יורש יותר מראוי לבוסקטס והגנתית הוא מסוגל להשתפר עוד. לתפקיד ה50-50 הוא לא יהיה מה שמצפים ממנו ולא משנה מי יהיה על הקווים.
קודם כל הבנת הנקרא: “זה לא באמת ניתן להשוואה כן?”. צ’אבי השחקן האהוב עלי בכל הזמנים. אין כמוהו לטעמי, וגם לא יהיה. ואינייסטה גם הוא שחקן מאוד נדיר.
לעניין, כן, ארתור ודה-יונג הם שחקנים ברמה הגבוהה ביותר, ובעוד שאני לא חושב שהם ישתוו לאנדרס וצ’אבי, אני חושב שביחד הם יצרו, בתנאים הנכונים, יחידת קישור מהטובות בעולם, אם לא הכי טובה. לארתור יש כבר עכשיו שליטה טובה בכדור בשליש האחרון.
אבל תשמע, אין ספק שאתה צודק, הרי לריאל תמיד היה את הקישור הטוב בעולם - גם בזמנם של צ’אבי ואינייסטה, כך הרבה אוהדי מדריד שוב ושוב אמרו לי. הקבוצה של גוארדיולה סתם היתה “אוננות” של מסירות חסרות טעם. בונקר של מסירות בלי פואנטה התקפית. איך אפשר בכלל להשוות אפילו אותם לקרוס ומודריץ?
פתאום אחרי שהם עזבו הם הפכו לשחקנים אדירים וחד-פעמיים. מצחיק שזה ככה לא?
אתעלם מהקשקושים שלך ואתמקד במעט התוכן: אין שום ספק שארתור ודה יונג לא “ישתוו” לצ’אבי ואינייסטה, אבל מעבר לאיכות יש עניין של תכונות בסיסיות וסגנון משחק. את כמות השערים והבישולים ביחד של ארתור בכל הקריירה אפשר לספור על כף יד אחת. אתה יכול לברבר עד מחר על “רמה גבוהה” ו"יחידת קישור" - הוא לא קשר עם יכולות התקפיות משמעותיות. כן יוכל להיות סביר לצד קשר התקפי ממנו, אבל לצד דה יונג ובוסקטס זאת “יחידת קישור” הגנתית, איטית ואפורה.
פתאום אחרי שהם עזבו הם הפכו לשחקנים אדירים וחד-פעמיים. מצחיק שזה ככה לא?
כן, אתה דיי מצחיק.
צודק, הקריירה הארוכה והמגוונת של ארתור באירופה ובליגת האלופות היא ללא ספק הוכחה חותכת לעתיד. כמה משחקים שלו בברצלונה ובברזיל ראית כדי לקבוע את זה עם כל כך הרבה ביטחון?
אגב, אתה יודע באיזה גיל צ’אבי ואינייסטה פרצו והפכו לשחקני וורלד קלאס? ממליץ לך לבדוק. זה לא היה בגיל 22.
עריכה - אעזור לך. בגיל 22 לצ’אבי היו 9 בישולים ו-3 שערים ב44 משחקים. בוא נדבר בסוף השנה ונראה איך ארתור עומד בהשוואה.
אני מניח שבגלל מחסור בחלוצים הוא כנראה ניסה . דרך אגב, מה היה המערך בהתחלה ואחרי 2 החילופים?
ארתור לדעתי צריך לאזור אומץ ולקבל בטחון שהוא באנקר בהרכב ולדעתי נראה ממנו יותר מסירות כמו המסירה המדהימה לפרז אתמול, או כמו לרקיטיץ’ נגד סביליה בגביע בעונה שעברה. דה יונג לדעתי פשוט לא שחקן כזה.
אגב אני מסכים שבהנתן הסגל הנוכחי השלישייה הזאת היא המועדפת עליי בקישור כי גם אין אלטרנטיבות ובקבוצה עם מסי החסרון של יצירת המצבים התכופה מהקישור יורגש פחות. בנוסף, זה קישור שייראה טוב יותר במשחקים גדולים בצ’מפיונס מאשר מול בונקרים (בדומה לקישור הנוכחי של מדריד).
לפי הבנתי, צאבי שיחק בתחילת הקרירה כקשר הגנתי לרוב ובהמשך עבר ל50 50. רקיטיץ היה קשר התקפי בסביליה והפך לקשר 50:50 בברסה. הסבות כאלה קורות. הן תלויות במאמן ובשחקן
להבנתי, בברזיל לארתור היה תפקיד התקפי יותר. 50-50, אבל יותר לצד ההתקפי. אין ספק שהרבה תלוי אבל במאמן ובאיך הוא משתמש בשחקן.
ראיתי את כל העונה שעברה של ארתור. מכיר אותו מצויין. ראיתי את המספרים שלו בליגה כדורגל החופים של ברזיל, שבה להבנתך הוא שיחק בתפקיד התקפי יותר, והוא לא ייצר שם שערים.
בגיל 23, גילו של ארתור, צ’אבי היה אחרי 4 וחצי שנים בקבוצה הבוגרת, באנקר בהרכב ו-וורלד קלאס לכל דבר. כן הוא היה סביבון, ולא הוא לא היה שחקן היסטורי כפי שסיים את הקריירה, ולא הוא לא כוס התה שלי גם היום - ועדיין בינו לבין ארתור שהוא שחקן רוטציה חביב אין שום קשר כרגע.
אינייסטה בגיל 23 היה שחקן הרכב מצויין בבארסה ובנבחרת, אחרי 4 שנים שבהן הוא שיחק כמעט בכל המשחקים בבארסה של רייקארד (שנתיים כמחליף ראשון ושנתיים בהרכב).
אבל זה בכלל לא הויכוח כי אני לא טוען שארתור ודה יונג לא שחקנים טובים, דה יונג וורלד קלאס כבר עכשיו ואולי גם ארתור. אני טוען שהסגנון של דה יונג דומה לשל בוסקטס וארתור הוא 50-50 עם אוריינטציה הגנתית (להבדיל מקשרי ה50-50 של סיטי נניח).
דה יונג לא צריך לשחק בתור קיצוני. גם אם כל שחקני ההרכב פצועים והוא היחיד שכשיר. איך אני איתך?
זה כבר החלטה של מאמן שכידוע העדיף את רקיטיץ באופן כמעט אוטומטי וכך יצר תחרות רק בעמדת קישור אחת. ולואלדה העדיף מההתחלה להתבסס על השלד שקודמו השאיר.
בן כמה אתה? ראית את ברצלונה של השנים הנדונות? אני ראיתי.
העובדה שאנדרס וצ’אבי התחילו, עם דגש על התחילו, להיות באנקרים בהרכב של הקבוצה המפורקת ההיא בגילאי 22-23 זה לא דבר מרשים במיוחד. אפשר להשוות אותה לברצלונה הנוכחית? (למרות כאמור המצב הלא מדהים כרגע במועדון) וורלד קלאס הם ממש לא היו, בשלב הזה בכל מקרה.
ספציפית לגבי פרנקי אני מסכים - כמו שכתבתי, ומבלי להשוות באופן ישיר תרגע, הוא צריך להיות השחקן האחורי יותר - ‘הצ’אבי’ או בסופו של דבר אולי מחליף לבוסקטס. לגבי “האוריינטציה ההגנתית” של ארתור, נסכים לא להסכים.
צאבי בגיל 19 כבר היה שחקן הרכב
אני כבר מתחילת דרכו של דה יונג חושב כך ולא רציתי לכתוב כלום כאן כי מיד הייתי הופך לטרול…
בנוסף הובלת הכדור של דה יונג לא חלקה, הכדור לא צמוד לרגל כמו שצריך ונראה קצת מוזר, הכוונה כשהור מנסה לצאת בכדרור מההגנה להתקפה.
אבל לפחות יש להם עכשיו תחליף טוב לבוסקטס כשהו יפצע או יורחק, זה יותר ממה שיש לנו בקישור האחורי.