זה בדיוק אבל בדיוק מה שדיברתי עליו בדיון הטקטיקה המקביל, על החששות שלי מהמהערך החדש, שבו ג’וד הוא חלק מהשלישייה הקדמית ולא משלישיית האמצע. לג’וד יש את כל היכולות האלה שלכאורה יש לקרוס, והרבה יותר מזה - קרוס מביא שתי מסירות מקדמות בשליש הקדמי אחרי עשור של מסירות רוחב סתמיות, ואנשים כאן מתרגשים ש’הנה אולי סוף-סוף קרוס מביא גם יכולות התקפיות לידי ביטוי’. ג’וד (כשהוא מתופקד נכון) עושה את זה על בסיס שבועי, פעם אחר פעם בכל משחק.
אממה - החלטנו לתפקד את ג’וד מקדימה, בגלל הפער שיצר המחדל העצום של חלון ההעברות, ואפילו שם הוא מצליח לתפקד מעל ומעבר לכל הציפיות - ואז מתלוננים שאין אף-אחד באמצע להוביל את הכדור. כמו כריסטיאנו בזמנו (וההשוואה הזו מגיעה לג’וד לגמרי בזכות) - מצפים ממנו גם למסור את מסירת המפתח מהקו השני, וגם לסיים אותה בעצמו. אתם רוצים שגם יכין לנו קפה על הדרך?
כל מי שראה את בלינגהאם בדורטמונד יותר ממשחק וחצי, או אפילו בנבחרת אנגליה, יכל להתרשם בקלות ממה שאני מדבר עליו. ג’וד הוא לגמרי החתיכה שהייתה חסרה בפאזל הקישור הסופר-מוכשר שלנו. כל מה שצריך זה לתפקד אותו, ובכן… בקישור.
אגב, לגבי קמאבינגה וחוסר התרומה ההתקפית שלו לכאורה - הניתוח שלי הוא קצת אחר.
בתחילת התקופה שלו אצלנו קמא היה מאוד פעיל בהתקפה, כל הזמן דינאמי, ערני לסביבה, מחפש את הפרצה, את המסירה הנכונה קדימה. אבל הוא לא היה מקדיש את אותה תשומת לב חשובה לפן ההגנתי, וגם היינו מתלוננים על זה. אז בהדרגה, הוא הלך ולמד להפנות את אותה מודעות ותשומת הלב גם לפן ההגנתי, גם אם קצת על חשבון הפן ההתקפי. והוא עושה את זה בצורה מצויינת, בטח אם משווים לכיסוחים הסתמיים בתחילת הדרך.
בהדרגה, הוא ילמד לשלב בין השניים. הוא צעיר, אינטילגנט מאוד, ובבירור לומד מהר ועם עקומת למידה מצויינת. אני לא חושש לו לרגע.
אין לג’וד את היכולת הזאת, והוא גם לא מנסה לשחק כמו קרוס. המסירה של ג’וד בעייתית וזו למעשה החולשה שלו, ובנוסף לכך הוא פשוט שחקן ישיר ועם אינסטינקטים של יוצר ולא של מטרונום כמו קרוס.
יותר בכיוון של בננה שישבה איזה יום במקרר עם בננה טרייה מהמטע (בטח קרוס של היום). אין שום עמדה שבה הייתי מתפקד את קרוס לפני בלינגהאם. ההצדקה היחידיה לפתוח איתו, וגם הסיבה לזה שהוא הביא לכזה שיפור אתמול, היא שמרחיקים את ג׳וד מהקישור. מסכים מאד עם מי שכתב פה על ״בעיית הנגרות״ בקישור החדש, אבל אצל ג׳וד הבעיה הזו לחלוטין הכי קטנה (על גבול השולית).
ליברפול הצליחה עם קישור נגרי כי מסביב היו שני מגינים ושלושה שחקני התקפה שמייצרים מצבים. אצלנו ביום טוב יש חצי מזה. גם בשיא של קרוס ומודריץ’ עם זידאן לא קיבלנו מצבים מהקישור והעסק הצליח בזכות מגינים יוצאי דופן והפיניש של כריסטיאנו (עם כדורגל בינוני ואפור בממוצע). לוקה וקרוס כן משפרים קצת את המצב בשליש האחרון לעומת הקמבינגות אבל גם בשיאם לא היו וורלד קלאס קרוב לרחבה. אז קרלו מג’נגל בינם לבין הצעירים בהתאם למצב.
בסוף כדי להוציא משהו מהעונה הזאת חייבים את ג’וד, רודריגו ו-ויניסיוס ביכולת גבוהה כמעט כל שבוע. שזה אומר גם בלי פציעות. לא ממש סביר
אני סך הכל איתכם וחושב ששלישיית קישור של פדה, טשואמני וקאמבינגה מעט נגרית, אבל צריך לכןר שזה בולט הרבה יותר בגלל היעדר המחץ בהתקפה.
בליברפול למשל השאירו את יצירת המצבים לשלישיה ההתקפית הנהדרת ולמגנים, לנו אין לא את זה ולא את זה.
חזרה של ויניסיוס להרכב לצד הבאת חלוץ אמיתי תשפר זאת.
שנית, רמת הנגרות שלנו תרד פלאים כשג׳וד יעבור לשחק בקישור ויוכל לייצר משם מצבים.
בקיצור, לא רואה שום סיבה שקישור של קאמבינגה, פדה ובלינגהם לא יספיק כשמעליו ישחקו ויניוס, רודריגו וחלוץ.
אגב, אפילו בלי אמבפה, זה ההרכב שצריך לשחק איתו (כשחוסלו החלוץ).
בקיץ הבא בתקווה עם דייוויס, אמבפה ומגן ימני, המערך ישתפר אף יותר ויהפוך לשלם.
בכדורגל זה בדרך כלל עובד ככה: יש לך פוטנציאל לתת 20 שערים בעונה? אם כן אז בוא תשחק למעלה.
היית בעד להביא את את קיין והאברץ, שיתנו לך בדיוק את מה שבלינגהאם נותן. ברור שג׳וד יכול להיות קשר מעולה, אבל בהינתן שאין את החלוץ או שהחלוץ הוא חוסלו ואנחנו לוחצים גבוהה כמו שאתה רוצה - זו העמדה שהכי טוב לקבוצה לתפקד בה את ג׳וד.
קרלו התייחס לזה במסיבת עיתונאים אחרי המשחק ואמר שבדורטמונד הוא שיחק יותר ‘בין הקווים’ (אחלה איסקו) ואצלנו ההוראה היא בפירוש לנצל את התנועה ללא כדור ולהיות יותר ברחבה.
הייתי בעד להביא את קיין והבארץ מ 2 סיבות שונות, קיין כי הוא חלוץ 9 אמיתי שיכול לשחק עם הגב לשער ויכול לעשות תנועות של חלוץ, ראינו אתמול כשחוסלו השתפר במחצית השנייה כמה זה עזר למשחק שלנו כולל בהנעת הכדור והגעה למצבים שלו ושל אחרים, קיין הוא הכי טוב בעולם לעשות את הדברים האלה, יותר אפילו מהלאנד, הלאנד כמובן חלוץ יותר טוב אבל קיין יותר מגוון ומביא איכויות אחרות למשחק.
את הבארץ רציתי כי הוא יכול לדעתי לעשות מה שג’וד עושה עכשיו, כלומר להיות מאוד מסוכן כשהוא משחק עם הפנים לשער
ג’וד לא צריך לשחק חלוץ כדי להיכנס לרחבה ולהבקיע, להיפך, אם ישחק עם חלוץ זה דווקא יקל עליו את המלאכה ויפנה לו שטחים להיכנס ולהבקיע כפי שעשה אתמול, אם ג’וד ישחק חלוץ הוא יקבל את הכדורים עם הגב לשער ויהיה פחות אפקטיבי, אפ ישחק מאחורי חלוץ יכול לקבל את הכדורים עם הפנים לשער ולאיים יותר, אתמול במשחק פושר שלו הוא הכניס 3-4 כדורי עומק מצויינים בשליש האחרון מסוג הכדורים חותכי ההגנה שחברים פה חושבים(או יותר נכון מקווים) שקרוס יכול לספק.
בקשר למיקום של ג’וד בלחץ והיכולת שלו לתמוך בהתקפה ולהיכנס כקו שני לרחבה ולהבקיע אין הרבה קשר, אם כבר אחרי חטיפה קרוב לשער הוא כבר בקו שני וקרוב לשער ויכול להצטרף הרבה יותר מהר, או לנצל את זה שהוא יקבל את הכדור עם הפנים לשער עם הגנה לא מאורגנת ולבעוט או להכניס כדור עומק חכם.
הטיעון בעד האברץ ובמיוחד קיין היה יכולת המסירה והשילוב עם רודריגו וויני. מתחילת המהלך נמוך קרוב לחצי ועד היכולת להצטרף ולסיים (כמו שכתבתי, אני מוצא את זה רלבנטי אבל לא למשחקים כמו אתמול).
הרבה ממה שגורם לג׳וד להבקיע אצלנו זו יכולת התנועה שלו. גם אתמול, הוא כאילו ידע איפה ינחת הכדור והתחיל לזוז לאזור מהר מכולם
האיזון הנכון במשחק לחץ גבוהה הוא בלינגהאם כחלק מהשלישייה הקדמית
נכון, אבל לא מאותה עמדה ! קיין כחלוץ שמשחק עם הגב לשער ועושה תנועה של חלוץ והבארץ כקשר התקפי מאחורי החלוצים, שניהם עם יכולת של שילוב מצויינת עם רודריגו וויני אבל מעמדות שונות.
תמיד כתבתי שחייבים להביא את קיין ולצרף אליו את הבארץ, באותה תקופה דוד אפילו שאל אותי איך אני משלב את הבארץ שמשחק 9 בצ’לסי אם אני מביא קיין שהוא חלוץ 9.
ג’וד עושה תנועה מצויינת וזה נכון, עדיף לא להגביל אותו בעמדת החלוץ כדי שיעשה את אותה תנועה איפה שהוא חושב לנכון, הוא לא רגיל ואני בטוח שגם לא אוהב לשחק עם הגב לשער, כשתדחף אותו קדימה אתה תחייב אותו לקבל הרבה כדורים עם הגב לשער וככה אתה מגביל אותו.
ג’וד בגלל אותה יכולת תנועה מצויינת וסיומת יבקחע כמעט את אותה כמות שערים אם ישחק ליד ויני ורודריגו או מתחת לשלישיית חלוצים, ההבדל הענק שאתה מתעלם ממנו זה שאם ישחק חלוץ אז במקומו קרוס יכנס להרכב וזה תוספת של שער וחצי בעונה, אם ישחק קשר חוסלו ישחק חלוץ וזה כ 15 שערים בעונה, כלומר הבדל של 14 שערים בעונה, הדוגמא הכי טובה זה אתמול כשחוסלו מחזיר אותנו למשחק, אם לא היה חלוץ זה לא היה קורה.
זה בהכרח לא נכון, בלינגהאם כבר הוכיח יכולת תיקול מרשימה, יחד עם האגרסיביות האתלטיות והמהירות שלו יכולות אלה יבואו יותר לידי ביטוי בלחץ כשהוא ישחק את ה 50/50 שבלחץ עושים את מירב העבודה.
