נאפולי זו דוגמה מעולה לכך שהתמודדנו מול מאמן שמבחינה טקסטית פשוט עדיף על זידאן, ולכן מצא פתרונות. זה הסיפור של המשחק. ההשוואה הנכונה היא מה קורה אם אחד כמו סארי/פפ עומד גם על הקווים אצלנו.
אני מסכים שיש פה עניין של אימון וגישה של מאמן לאורך זמן, אבל אי אפשר לשכנע את בנזמה ורונאלדו לרוץ כמו שאפשר את מרטנס וקאייחון, בגלל זה התהייה מה יותר משמעותי.
אם היו לי את האנרגיות להיכנס לדיון באורך מלא כאן, הייתי מנסה להסביר לך שאלונסו אפילו לא צריך לגעת בכדור בשביל להיות מעורב בשער, באמצעות מיקום נכון לחיתוך מסירות, הובלת הכדור למכלודות והרווחת הכדור. זה שחקן שמאפשר לך להקיף אותו בשחקנים מסוג אחר.
הייתי שמח להיכנס לפירוט ודוגמאות. אבל בכנות, לא נראה שתזוז מעמדתך ואין לי כוח לנסות לשכנע אותך אחרת. זה לא עלייך, אבל אם אני אבלה את זמני בדיונים, דבר שאני עושה מדי יום, זה לא יהיה על כדורגל, זה יהיה על נושאים אחרים שמעסיקים אותי יותר. כדורגל יש לי מספיק ביום יום.
בגדול, אלונסו הוא השחקן שסביבו עוצבה ריאל של מוריניו, המערך ושיטת המשחק. כך אני רואה זאת, כך אני רואה יום יום במשחקים שבהם אני צופה ומנתח. כשאני מנתח קשרים תמיד מגוון הדרישות מהם גבוה יותר, תמיד הם נדרשים לשלוט ביותר תחומים, תמיד המורכבות של התפקיד שלהם גדולה יותר, אם לצרכיו של מאמן הגנתי יותר עם קבוצה חלשה, או מאמן התקפי יותר עם קבוצה חזקה.
הסכמתי עם נירו כי נראה שהוא הרבה יותר קרוב להבנת אופי הבנייה של קבוצה ממוצעת. אתה לא כל כך, אני מסכים איתך בהמון דברים שאתה כותב, בעניין הזה לטעמי אתה טועה, קבוצה בריאה בונים מהקישור לתפיסתי ולהבנתי את מה שאני עושה ביום יום במסגרת עבודתי. יכול להיות שאני טועה, אבל התגובה האחרונה שלך קצת רמזה לי שאתה לא ממש מבין את המורכבות של עבודת הקשר.
פשוט אין לי כוח להיכנס לזה, אז אשאיר לנירו להמשיך את הדיון איתך.
אתם קצת מנהלים דיון על שחור ולבן ושוכחים שהמציאות זה בעיקר גוונים של אפור. קבוצה יכולה להצליח עם קישור בינוני והתקפה גדולה (בארסה מאז חוסר הרלוונטיות של צ’אבי ואינייסטה), ובאופן דומה יכולה להצליח עם קישור אדיר והתקפה בינונית (נבחרת ספרד הגדולה). אני לא חושב שיש אחד שבהכרח יותר חשוב מהשני, זה בעיקר תלוי בעד כמה החלק החזק חזק והחלק הבינוני בינוני. וכמובן, גם מזל.
ריאל מדריד לא הייתה מצליחה באופן דומה עם שחקן בינוני במקום רונאלדו ולא הייתה מצליחה באופן דומה עם שחקן בינוני במקום מודריץ’. וגיא, להביא את מסי לדיון זה לא הוגן - הוא לבד קבוצה שלמה.
2 לייקים
@whykds, אתה בעצם אומר שכאשר המגינים ישתפרו והחלוצים ישתפרו יהיה יותר טוב. אני מסכים כמובן, אבל זה אומר בעקיפין שלמודריץ’ וקרוס יש מעט השפעה על הנעשה שזה בדיוק מה שאני טוען. לפעמים הם גאונים, לפעמים הם בכושר חלש - אני אגב לא רואה הבדל כפי שציינתי בתחילת הדיון לגבי מודריץ’ - בכל מקרה הדברים במקרה שלנו תלויים יותר בשחקנים אחרים. כמובן שאני גם מגזים במידת מה - בסוף ריאל מדריד מנצחת בחצי הילוך במרבית המשחקים למרות הכל.
לגבי ההודעה השניה שלך על נאפולי, אני לא חושב שסארי מצא פתרונות כי כשאתה פוגש את ריאל מדריד קשה מאוד לדעת מה הבעיות שאתה צריך לפתור. נאפולי פשוט שיחקה את המשחק הרגיל שלה (ואני זוכר שכתבתי בפורום עד כמה זה הפתיע אותי). לריאל מדריד אין ממש משחק רגיל שאפשר לאפיין מעבר לבידוד מרסלו באגף וכריסטיאנו ככתובת במרכז ההתקפה. זידאן לא הנחיל לקבוצה איזשהי טקטיקה עקבית, זהות כלשהי, אבל הוא כן טקטיקן טוב למשחקים ספציפיים.
אגב גיא, סוגיה מעניינת בעקבות הנקודה הנכונה שלך לגבי נאפולי אל מול ריאל בנוגע למשחק הלחץ- מה לגישתך הקריטריונים הקריטיים יותר על מנת ללחוץ ברמה גבוהה לאורך זמן? עבודה של מאמן או סגל שחקנים מתאים?
שני הדברים, שחקנים מתאימים הם תנאי הכרחי אך לא מספיק לשיטות שדורשות תיאום קרוב לשלמות. בשביל להביא כל שיטה לרמת מצויינות כזאת חייב להיות מאמן שמכוון לכך. גם כדי לבנות קבוצת מתפרצות כמו של מוריניו או בארסה כמו של פפ צריך קודם כל רצון וכוונה, תיאום ואימון.
לגבי הפיסקה הראשונה:
וגם לא יכולה להצליח בלי קישור (ריאל של לפני המהפכה, יובה שקרסה מול הקישור של ריאל אלו דוגמאות מהצד השני).
יובה לקחה אליפות בליגה שלה והגיעה לגמר ליגת האלופות, תוך שהיא הקריסה את בארסה. עד דקה 60 בערך המשחק היה שקול לחלוטין, במיוחד במחצית הראשונה, ואז יובה קיבלה גול מ30 מטר. למה הגמר הזה מיוחס דווקא לניצחון של הקישור? זאת דוגמה שמייצגת היטב את כל הטיעונים שלי בדיון.
@dkaro, מסכים באופן כללי, אבל נבחרות זה סיפור אחר והדוגמה שחוזרת כאן של נבחרת ספרד לא ממש מחזקת את הטיעון. יש למישהו דוגמה לקבוצה שהצליחה בלי שחקני התקפה מצויינים? אפילו בקבוצות ההגנתיות זה לא קיים. בסוף צריך לתת גולים.
לא בדיוק
הקישור הוא זה שמפעיל את שאר הקבוצה. כשיש שחקנים שאשכרה זזים ובאים לשחק משחק קבוצתי - אז הקישור שלנו עושה את עבודתו. אתה מכנה את זה השפעה מועטה, לדעתי היא לא מועטה בכלל. היו לנו גם קשרים כמו סמי חדירה שפחות מסוגלים להפעיל את החברים שלהם, ככה שאני לא חושב שיש מקום להמעיט בהשפעה הזו.
נאפולי - עקב פערי איכות, שיחקה נגדנו באופן שונה. הרבה יותר מכווץ, יותר ללכת על מתפרצות. בליגה הם יותר דומיננטים.
כי במחצית השניה הקישור השתלט לגמרי על המשחק. ראית את זה מפתיחת המחצית. אני זוכר שהייתי הכי פחות לחוץ במחצית השניה של הגמר מכל שלבי הנוק אאוט.
במחצית השניה הכדור היה יותר ברגליים שלנו, כן. זאת דינמיקה של משחק. אם היה לקישור שלנו יתרון מובנה זה היה בא לידי ביטוי גם במחצית הראשונה. בכל מקרה, יובה עשתה עונה מוצלחת בלי קישור דומיננטי - לא כמותית ולדעת הרוב גם לא איכותית (כשכתבתי פה פעם על פיאניץ’ צחקו עליי, ואת סמי אנחנו מכירים).
שנתיים לפני כן יובה עלתה בגמר צ’מפיונס עם קישור חזק לכל הדיעות: פוגבה, וידאל, מרקיזיו ופירלו. כולם הוחלפו ולמרות שהשפעתם הייתה ניכרת העולם השחור-לבן לא קרס אל תוך עצמו. חיזקו מקומות אחרים ותוך שנתיים הם שוב הגיעו לגמר ובדרך לקחו עוד שתי אליפויות. אפשר עם קישור חזק ואפשר גם בלי, זה יותר עניין של סגנון ויש המון הגזמה כשמתארים עבודה “נסתרת מן העין” של שחקני מרכז שדה. במילים אחרות: רונאלדיניו הוא גאון, מודריץ’ לא.
זה לא רק שהכדור היה ברגליים שלנו, זו הייתה שליטה מלאה במשחק והיא קרתה בגלל הקישור.
הקישור של יובה הוא לא ׳דומיננטי׳ בדיוק כפי שאלונסו את חדירה לא היה דומיננטי. אתה מדבר על דומיננטיות בהקשר של פוזשן. אני חושב שזה שקבוצה משחקת עם חדירה את פיאניץ׳ באמצע והיגוואין בחוד, ומראש לא באה להחזיק כדור נגד ריאל ובארסה, לא אומר שהקישור שלה לא עושה בדיוק את העבודה שהוא צריך לעשות. אמנם חדירה גם לדעתי לא ברמה, אבל:
- פיאניץ׳ מעולה ומאד חשוב כי הוא מצליח להפעיל את השאר
- דיבאלה משחק בפועל כקשר (בהגנה הוא יורד אחורה וצריך משקפת כדי לראות את היגוואין).
- מנג׳וקיץ׳ לא באמת היה קיצוני
עד פה אני מניח שאנחנו די מסכימים.
אבל, קשה להתעלם מהעובדה שיובה הייתה זו שהתאימה את עצמה למשחק של בארסה (למשל) ולא להפך. כשאני אומר שהקישור שלנו טוב, אני מתכוון לכך שאנחנו יכולים לשלוט במשחק נגד כל קבוצה, כאשר היא זו שתתאים את עצמה אלינו. לא חושב שיש מישהו שטוען שישנה רק דרך אחת להצליח בכדורגל, אבל בתור אוהד מועדון גדול עם תקציב וכוכבים וכו׳ - אני מעדיף שהקבוצה שלי תיבנה בשביל להשיג שליטה כי אני מאמין שכשהדברים הם בשליטתנו יש לנו יותר סיכוי לנצח. ראינו את הקבוצה של מוריניו - שלושה חצאי גמר שבכולם הייתה התחושה שהדברים לא תלויים קודם כל בנו, למרות חומר שחקנים מעולה.
מודריץ׳ הוא גאון
הסמכתי עם עיקרי הדברים עד זה:
כשאני אומר שהקישור שלנו טוב, אני מתכוון לכך שאנחנו יכולים לשלוט במשחק נגד כל קבוצה, כאשר היא זו שתתאים את עצמה אלינו.
אנחנו לחלוטין מתאימים את עצמנו לכל יריבה.
חייב לחזק את גיא בדיון.
אם נשווה את הקישור של הדסימה לשל היום אז בעצם מודריץ קרוס וקאסמירו עושים בעצם את אותה עבודה של מודריץ ואלונסו בזמנו. חפשו את האשמים.
עכשיו למה זה קורה?
- משום מה לא סומכים על קאסמירו עם הכדור, הפכו אותו לסמי חדירה והוא ממש רחוק מזה. קרוס ומודריץ לא צריכים להיות הבייביסיטר שלו כשאנחנו עם הכדור.
- קרוס ומודריץ לא מבצעים את העבודה של הקשר השלישי שדוחף קדימה.
השקר של כמה שהקישור שלנו חזק מעצבן אותי. הוא חזק מאוד על הנייר, בפועל לא הצלחנו להכתיב קצב או לשלוט בכדור נגד אף קבוצה גדולה, אלא אם שיחקנו עם 4 קשרים נגד 3.
האשמים הם הקישור שלנו שלא דוחף קדימה ולא עושה לחץ וההתקפה שמורכבת מפרימדונות שלא ילחצו בחיים.
מודריץ וקאסמירו יודעים ללחוץ. איסקו גם שחקן הגנה לא רע ולטעמי עם הוראה טקטית הוא יעשה עבודה לא רעה בכלל. ובהתקפה אנחנו צריכים 3 שחקנים שלא יפחדו מלעבוד גם כשהכדור אצל היריב.
לייק 1
לעונה הזו עוד לא הגענו. אני מדבר על שנה שעברה, שם דובר על זה ששלטנו במשחקים, לכן נתתי אותה כדוגמה. מכאן ההנחה שאם ההתקפה תתעורר אז נוכל לחזור לשלוט, אבל ברור שאתה לא מפחד מרוטוויילר שהורידו לו את השיניים. בחזרה לעיקרי הדיון: מנקודת המבט של האינטרס שלנו: אתה לא תעדיף שתיבנה קבוצה דומיננטית יותר ומגיבה פחות? פשוט מבחינת סיכויי הצלחה…
בודאי שאעדיף דומיננטיות, אבל אני לא מסכים שזה תלוי בהכרח בשחקני הקישור nor ששחקני הקישור שלנו הם מלכי הדומיננטיות. וגם אני התייחסתי לעונה שעברה.
**לא קראתי את כל הדיון אז מתנצל אם ממחזר טענות.
גיא, בארסה ההיסטורית של צ’אבי, אינייסטה ובוסקטס + מסי שבנוסף לכל הצרות גם עושה את מה שצ’אבי ואינייסטה עושים רק טוב יותר, היתה קבוצה שהיריבות שלה לא יכולות לגעת בכדור.
מנגד, תצוגות הנפל הגדולות ביותר שלנו (בעיקר מול בארסה אבל לא רק) ושרשרת ההדחות המשפילות בשמינית גמר הצ’מפיונס היו כשלא היה לנו קישור (ואפילו אלונסו העילוי לא יכול להחזיק לבדו קבוצה שלמה), והקבוצה שיש לנו היום היא זהב טהור ליד השנים הנוראיות ההן, זולת הבלחות כמו שנה מוצלחת של קבוצת המתפרצות של מוריניו שלא באמת מהווה מדד למשהו מבחינת רצף ועקביות.
כל זה כמובן לא מפחית מחשיבותם של שחקנים התקפה. אני חושב שלא יהיה מופרך להניח שעם הקישור הנוכחי שלנו וכריסטיאנו בשיאו היינו בלתי ניתנים לעצירה (בערך כמו בשלבי הנוקאאוט של העונה שעברה למשל).
2 לייקים
הליגה נחלשה וליגת האלופות רק השנה התחזקה קצת ועד השנה הייתה בירידה של מספר שנים.
לטעמי שנה שעברה גם הקבוצה של מוריניו הייתה זוכה, וגם לפני שנתיים.
לא רוצה להיות המבאס אבל חלק מההצלחה שלנו נבע מחולשת היריבות שלנו. לא שזה מפריע לי אבל הנה השנה קבוצות התחזקו ואנחנו נראים רחוקים יותר מיכולת של שחקן אחד שגם רוב שנה שעברה לא הייתה טובה מידי.
הקבוצה שלנו פשוט בנויה לא נכון, מוריניו בנה אותה לפי השיטה שלו אך אנחנו לא משתמשים בה יותר, וכדי להיות קבוצה דומיננטית צריך לשים שחקנים מתאימים לכך, שחקנים המתאימים למשחק לחץ ולא רונאלדו ובנזמה ובטח שלא להוסיף לשם את בייל.
רוצים לשים דגש על הקישור? סבבה אבל כדי לייצר דומיננטיות צריך שהקשרים ידעו לעשות דברים מיוחדים ולתת את האקסטרה.
מה שריאל עושה כבר שנים זה שמה את הbbc שביום טוב הם שחקני מתפרצות מהטובים בעולם אבל לשחק משחק מסודר מול בונקר.
שמה את הקישור שבנוי על שחקנים שיודעים להוציא קבוצה מהר אך מסרסת אותם עם הנאת כדור כשאין שחקני התקפה מתאימים והקישור עצמו לא יודע לתת פס בשליש האחרון ושלא נדבר על בעיטה.
רוצים קבוצה דומיננטית? תביאו שחקני התקפה שיודעים לשחק מול צפיפות, שיודעים לעשות תנועה וגם לעבור שחקן וגם לבעוט מרחוק, שחקנים ניידים שירדו לקבל כדור ויעשו חילופי מקומות.
שחקני התקפה שידעו ללחוץ!
רוצים קבוצה דומיננטית? תביאו קשרים שידעו לדחוף קדימה, שידעו מה לעשות עם הכדור כשהוא אצלם.
זה לא משנה מה ההרכב, אם 442או 433, קבוצה שבנויה נכון תראה טוב בכל הרכב במידה ותעבוד נכון מבחינה טקטית. אנחנו לצערי הרב מרכיבים הרכב לפי השמות, לא לפי יכולת וממש לא לפי שיטה כלשהי.
90% מהזמן זה יעבוד פשוט כי יש לנו סגל מהטובים בעולם, ועד השנה אפילו הטוב בעולם לטעמי. אבל לא סתם אנחנו טובים רק כשלא צריך ליזום…
רוצים דומיננטיות? תתחילו לבנות קבוצה לפי זה. זה לא מצריך שינויים גדולים, רק שחקני התקפה ובחירה נכונה של ההרכב
הקבוצה שיש לנו היום היא זהב טהור ליד השנים הנוראיות ההן, זולת הבלחות כמו שנה מוצלחת של קבוצת המתפרצות של מוריניו שלא באמת מהווה מדד למשהו מבחינת רצף ועקביות.
הצלחנו ונכשלנו עם קישור שנחשב דומיננטי, והצלחנו ונכשלנו גם עם קישור שנחשב לא דומיננטי. ההבדל בין הקבוצה שלא עוברת את שמינית הגמר לאחת מ3-4 הקבוצות הטובות ביבשת הוא בכל שחקני הסגל למעט סרחיו ראמוס, פפה והיגוואין. בכל עמדה אחרת הוצב שחקן הרבה יותר טוב מכפי שהיה בימים הנוראיים. בכל אופן, ריאל מדריד הגיעה פעמיים ברציפות לחצי גמר ליגת האלופות וזכתה באליפות לפני מודריץ’, ועוד חצי גמר בעונה הראשונה שלו בה הוא לא היה שחקן דומיננטי.
הקבוצה של מוריניו היא לא הבלחה, היא הקבוצה הכי טובה שלנו איי פעם והיא נבנתה באופן מתוכנן להפליא. הקבוצה שזכתה בדסימה עם די מאריה וצ’אבי אלונסו היא ביסודה הקבוצה של מוריניו גם פרסונלית וגם סגנונית. המעבר מקבוצה שמדלגת על הקישור ומשחקת כדורגל מהיר וישיר לקבוצה שמתיימרת להחזיק בקישור דומיננטי היה הדרגתי, אבל שיאו היה אחרי הדסימה כשדי מאריה עזב והצטרפו קרוס וחאמס.
בקיצור, הצלחנו גם לפני עידן מודריץ’-קרוס, ובעיניי היינו גם קבוצה טובה יותר (ובטח מהנה יותר לצפייה) למרות אוסף התארים הנהדר של השנתיים האחרונות.
2 לייקים
לדעתי הקבוצה שמחצה את יובה בגמר 4:1 היתה טובה יותר מזו של מוריניו וגם לא פחות מהנה לצפייה, למרות שהוא בהחלט הפך את המתפרצות לסוג של אומנות, אבל זה כבר באמת עניין של טעם. ושלא יובן שאני דוגל בהנעת כדור רוחבית ומייגעת, ממש לא. אני רוצה הרבה יותר תכל’ס, אבל קבוצה שמתבססת כמעט רק על מתפרצות היא פחות אטרקטיבית בעיניי ובסופו של דבר גם קל יותר ללמוד אותה ולהתגונן נגדה. אגב, אחד השערים היפים בעיניי בשנים האחרונות (ובכלל) היה דווקא מול אייאקס בהתקפת מעבר, אבל שוב, הכל עניין של מינון ושל אפשרויות לגיוון. לא נכון לדעתי שזה יהיה הכלי היחידי האפקטיבי.
כריסטיאנו רונאלדו משחק בריאל מדריד כבר הרבה שנים ומצליח (עד השנה) לשמור על הסטנדרט המטורף שלו, ובכל זאת, ביחס למצופה קטפנו מעט מאוד תארים בשנות השיא שלו. אני לא מקבל את הטענה לפיה הסיבה היחידה לכך היא הגדולה של בארסה, יש לה בהחלט משקל גדול מאוד, אבל אני חושב שסיבה נוספת לכך היא הקישור המוגבל שלנו באותן שנים.
2 לייקים
זו זה באמת היה שער ענק מבחינה קבוצתית.
אחד השערים האהובים עלי בערך מאותה תקופה הוא ממתפרצת בסגנון “קצת שונה”… געגועים לאלונסו.
לייק 1
זה מצחיק שמשווים את המשחק הכי טוב של הקבוצה של זידאן לתקופה הכוללת של מוריניו.
משחק אחד לא מייצג כלום ולצערי הוא לא דוגמה לקבוצה של זידאן.
הקבוצה של מוריניו הייתה מורכבת משחקנים טובים פחות ושיחקה נגד ברסה גדולה פי כמה וכמה וגם שאר הקבוצות באירופה היו טובות יותר.
אני לא בא להגיד שאנחנו צריכים לחזור לשורשים של מוריניו, אני לגמרי נגד חד גוניות, לטעמי צריך שתהיה לנו היכולת אך עדיין לדעת לשחק במשחק רגיל ולהניע כדור נכון ולעומק ולא רק לרוחב.
מה שאני כן טוען הוא שחובה להתחיל לבנות קבוצה לפי שיטה, לא סתם לפי מי שטוב ובטח שלא לפי שמות ומחיר.
רוצים להניע כדור נכון וטוב? תביאו שחקני התקפה ניידים שיורדים לקבל כדור, שיודעים ללחוץ, ושיודעים יותר מלהיות רגל מסיימת.
תביאו קשרים שיודעים לדחוף קדימה ולא רק להעביר כדור לשחקן שיעשה את זה בעצמו. קשרים שלפחות אחד מהשלושה יעלה גם בעצמו ויצטרף ויתמוך בהתקפה.
זה לא עובד שאנחנו עם חלוצים שכבר לא מהירים ולא יודעים לתת פס פשוט, ובאותו זמן הקישור שלנו תקוע מאחור. ובגלל זה כל מה שיש לנו זה איסקו ומגנים.
אגב איסקו, לא תופס ממנו יותר מידי כשחקן התקפה. הוא טוב ביחס לריאל כי יש לו כשרון גדול, אך הוא אינו מהיר והוא לא שחקן התקפה כמו מי שמובילים את הכדורגל העולמי.
מקומו של איסקו בקישור! לצד אחד מקרוס או מודריץ. הוא ישחק את הקשר שעולה למעלה ופורץ ודוחף קדימה, הקשר התוקף יותר. ככה גם ננצל את יכולותיו ההגנתיות שבהחלט טובות.
אלונסו ענק, שחקן של פעם בדור. שילוב מנצח של גאוניות, אגרסיביות ומסירות שפעם אחר פעם שומטות את הלסת. הוא אפילו הצליח לגרום לארבלואה להיראות כמו דניס ברגקאמפ !!
Gev, אני לא ממש מבין את הטענות שלך. איסקו ממנו אתה לא תופס היה בדיוק ההבדל בין קבוצה שמשחקת לרוחב לבין קבוצה ששולטת במשחק מול קבוצות גדולות ומשחקת לעומק. הוא הבעיה שלך…?
ריאל מדריד במשך יותר מדי שנים שפכה הון עתק על שחקני התקפה והסתפקה בגראבסנים ודיארות למיניהם בקישור. בזמן שפפ שינה את האופן שבו קבוצות משחקות כדורגל, אנחנו נרדמנו בעמידה וחשבנו שאם רק יהיו לנו החלוצים הטובים ביותר נחזור לשלוט בכדורגל העולמי. זה עלה לנו בהדחות כואבות בשמינית הגמר, שנה אחר שנה, ומשחקי קלאסיקו מביכים בהם בקושי נגענו בכדור. רק בשנים האחרונות התחלנו להשקיע, בשכל ובכסף, בקשרים שהופכים אותנו לקבוצה דומיננטית ויוזמת יותר.
הבעיה היא שכיום, בזמן שאנחנו מחזיקים בארסנל קשרים מכובד, הזנחנו בקיץ האחרון את החלק ההתקפי ונשארנו עם בנזמה, הפצוע האנגלי וכריסטיאנו נרגן בשלהי הקריירה שלו.
לייק 1
לא טענתי שאיסקו הוא הבעיה.
טענתי שהוא לא הפתרון, הוא לא שחקן שצריך לבנות סביבו קבוצה.
לשלישית ההתקפה הוא לא מתאים כי הוא איטי ולא תכליתי מספיק וגם לא מספיק סקורר.
מבחינתי יש לו 2 עמדות,
- בשלישית הקישור שם ישחק את הקשר שדוחף יותר קדימה.
- ברביעית קישור אך כשלצידו יש עוד שחקן התקפה שמשחק בקישור כאשר הוא חצי קשר וחצי שחקן התקפה.
כלומר אהבתי את ההרכב של אתמול.
אני נגד הקישור שפותח במשחקים כי לקרוס ומודריץ אין מקום אחד לצד השני,לאחושב שזה טוב להם פרסונלית ולא חושב שזה טוב לקבוצה.
מבחינה אישית לא סתם שניהם משחקים הכי טוב כשהם משחקים בלי השני או ללא קאסמירו (אך עליו לא אוותר).
מבחינה קבוצתית אנחנו פשוט לא שולטים יותר כשהם ביחד וזה פשוט בזבוז של שחקן התקפה. אנחנו לא חוטפים פחות ובטח שלא מבקיעים יותר.
אבל כל זה חשוב והכל אבל קודם כל צריך להחליף את ההתקפה כדי שיהיו לנו 3 שחקני התקפה רציניים. ושעור נורמאלי