רבע גמר אלופות: יוצאים בזול עם רק 8:2 מול באיירן (אלאבה (עצמי), סוארס)

טוב נתחיל מההתחלה, כמה טיעונים לנקודה שלי:

  1. הכל מתחיל מהמהות הטקטית של לאו מסי בשנים האחרונות, מי שהיה אמור להיות באגף ימין אצלנו ממזמן לא מתפקד כמו שחקן אגף כבר מספר שנים טובות. הגיונית, רוב השחקנים בגילו שלא מצליחים לעמוד באינטנסיביות במשחק האגף נתונים ברוטציות. לאו מסי לא היה תחת רוטציה מסודרת בערך מהרגע בו הוא התחיל לשחק, והשיטה כולה עברה לשחק בשביל הצרכים של מסי, תוך כדי איבוד איזון והסטות לא ברורות במגרש של סוארז, גריזמן, דמבלה, קוטיניו וכ’ו. אומנם כל מיני תצורות של “מערכי מסי” הספיקו באופן מסורתי ברמה המקומית, שכן מדובר בשחקן הכי טוב והכי עקבי שידע המשחק, אבל מול קבוצות גדולות יותר במעמד ליגת האלופות ראינו איך בנחיתות הטקטית שלנו וחוסר האיזון והתלות במסי במשחק ההתקפה באים בעכרינו. אגב, הפעם האחרונה שמסי נשאר בעמדה שלו, והמשחק שמר על איזון כלשהו לקחנו טרבל, זה היה בעונת 14/15.

  2. אז למה בעצם לא כדאי לבנות רוטציה עבורו? סך הכל זה הגיוני שבן אדם שסוחב כמעט 50 משחקים (אולי יותר, תלוי בעונה) יקח חלק ברוטציה. האחרון שניסה לספסל את מסי אם אני לא טועה זה היה לואיס אנריקה בגלל סיבות שהן ספק"מקצועיות" ספק “חינוכיות”, ומסי בתגובה הפעיל את הלחץ על המועדון ע"י אותו לייק לצ’לסי שהעמיד את אנריקה קרוב לדלת החוצה. צ’אבי הרגיע את הרוחות, אנריקה נשאר והmsn דהרו לטריפלט. על פניו סוף טוב הכל טוב, אבל מה הן ההשלכות? התשובה היא קלוב דה אמיגוס.

  3. הקלוב דה אמיגוס הוא האמ-אמא של הפרה הקדושה. שחקנים במעמד של אנטצ’בלס. כולם היו טובים, אבל בשעת הצורך אי אפשר לנהל להם את הדקות. מדובר על מסי, ניימאר (בזמנו), סוארז, ג’ורג’י אלבה ואם אני לא טועה גם פיקה. הקונספט של 3-4 שחקנים שהם לא חלק מרוטציה בקבוצה פוגעת הן בשחקנים עצמם גורמת להם לירידה בכושר או ברמה במהלך העונה ופוגעת במי שאמור להיכנס למשבצת שלהם. סיפור מעניין על המעמד שלהם היה סביב הריב המתוקשר בין לוצ’ו לאלייש וידאל. ג’ורדי אלבה ואלייש וידאל ביצעו התערבות מפגרת שיכלה לפצוע אותם, לוצ’ו התעצבן, אבל ספסל רק את וידאל, למה? כי באלבה אי אפשר לגעת. מעצבן נכון? אבל אלו הם פערי המעמדות בקבוצה.

  4. במי התנהלות כזאת פגעה? בערך בכל שחקן שהוא לא בקלוב. כמה שחקני נוער לא קיבלו דקות כי הם שחקני התקפה? כמה מהם יכלו להיות שחקני רוטציה לגיטימיים ולחסוך לקבוצה כסף? אתם לא רואים את הקורלציה בין מעמד מוגזם של שחקן לבין פגיעה ישירה בלה מאסיה לדוגמא? מה תגידו על שחקן כמו מלקום שבקושי שיחק? או אדאמה טראורה שראה שאין לו עתיד? זה המחיר כשאין רוטציה בריאה.

  5. שלא תטעו, מסי באופן ישיר לא אשם בשום דבר מהדברים הללו. עצם העמדתו כ"העיקר" בין ככסת"ח ,או בין כגישה היא עוד כישלון ניהולי. נוצר מצב בו יש חוסר שיוויון מהותי במעמדות בסגל עד כדי חוסר שימוש בספסל. חלק גדול מזה מגיע מלחצים מגבוה, אבל חלק מזה מגיע משחקנים שלא רוצים שיגעו בהם. מאמנים לא יכולים לעבוד ככה, זה מצב רעיל.

מקווה שעניתי לך, אם בפעם השלישית תתגונן ותסיק שאני חושב שמסי מתנהל כמו המאמן/הנשיא אני אתחיל לדאוג.

6 לייקים

קודם כל תגובה מנוקמת שכיף לקרוא. עכשיו לעניין הטענות שהעלית:

  1. התפקוד של מסי כשחקן אגף- אני לא חושב שמסי לא מתפקד כשחקן אגף בגלל חוסר היכולת שלו לעמוד באינטנסיביות של המשחק, אלא בשל ההסבה של מסי לעמדה אחרת על המגרש (משחקן אגף/ ל-9 מזויף ואז לשיטת משחק שלמה). מפות החום של המיקום במגרש של מסי בין השנים 2005-2019 (https://twitter.com/fcbShawn/status/1264622029350866945), מלמדות שמסי בילה את השנים הראשונות בקריירה בברצלונה(2005 -2010),כמעט אך ורק באגף הימין. אבל כבר בסוף העשור, הוא מתחיל לעבור לעמדה מרכזית יותר באזור הקצה הימני של הרחבה. באזור הזה הוא נשאר בחמש השנים הבאות. בשנים 2015 ו-2016, ניתן לראות שמסי מפצל את זמנו בין אגף ימין למרכז, כששני אזורי המגרש אדומים. ב-2017, מסי חוזר לעמדה אמצעית יותר, מעט קרוב יותר לקצה הרחבה, שם הוא נשאר מאז. כלומר, ניתן לראות שמסי לא מתפקד כשחקן אגף כבר כמעט עשור, למעט בשנים 2015- 2016. כיוון שלא זכורות לי תלונות על התפקדו שלו בחצי הראשון של העשור, ייתכן שהבעיה היא לא בתפקוד של מסי כשחקן אגף אלא בשחקנים מסביבו? בעובדה שלא הובאו תחליפים ראויים לשחקנים כמו דני אלבס, צאבי,ניימאר ואינייסטה? ויכול להיות שהמחסור בשחקנים שיחליפו את אותם שחקנים שעזבו גרם לכך שנוצרו “מערכי מסי”? מאיך שאני רואה את זה, לא מסי הוא הבעיה אלא המחסור במעטפת של שחקנים סביב מסי.
    בנוסף אני באמת לא חושב שיש איזה ירדה ביכולת של מסי, בהקשר הזה אני אצטט את Alonso: “מסי אולי כבר בן 33, אבל הוא לא הראה אפילו קמצוץ של ירידה ביכולת האישית שהביאה אותו עד הלום. לכולם היה ברור ב-2018 שכבר אי אפשר לצפות מרונאלדו להתחיל התקפה מהחצי ולסיים אותה לבדו עם כדור ברשת (סטייל השער מול ויאריאל בחוץ בעונת הבכורה שלו אצלנו), מסי לפני שבוע הבקיע שער כזה מול נאפולי ואף אחד לא היה מופתע”.

  2. האם ניתן לגרום למסי לבצע רוטציה? התשובה לשאלה הזאת נגזרת מהשאלה: האם למאמן בברצלונה יש את הסמכות לספסל את מסי לצורך רוטציה? לדעתי, התשובה היא כן. מאיפה אני לומד שאפשר לעשות את זה? ממקרה זידאן- רונאלדו. כזכור, זידאן הצליח לשכנע את רונאלדו להוריד בכמות הדקות שלו בעונה, ורונאלדו נשאר בבית בחלק נרחב ממשחקי החוץ בליגה והקבוצה (ובאחת העונות גם זכתה באליפות). מכאן אנו למדים שניתן לשכנע שחקני על שגם הם זקוקים לרוטציות, פשוט צריך את המאמן הנכון שיתווך להם את המהלך. טענה נגד יכול להיות שלא ניתן לשכנע את מסי לשנות את ההתנהגות שלו ולהסכים לרוטציות, הרי האחרון שניסה זאת, נכווה מלייק לצ’לסי. לטענה כזאת אשיב, שבעבר היה מאמן(אתה מוזמן לנחש מי) שהצליח לשנות את צורת המשחק של מסי: http://www.barcamania.co.il/מדוע-מסי-לא-רץ-הרבה/. כלומר ניתן לגרום למסי להישמע למאמן, רק צריך את המאמן הנכון. בדיוק כמו עם רונאלדו וזידאן. אגב זאת שאלה אחרת כמה מסי באמת צריך רוטתיות לאור סגנון המשחק שלו, אבל זה לא משנה את הנקודה עיקרית שאפשר לשכנע אותו לעשות דברים אחרת.

  3. לא מכיר מספיק את סיפור האמיגוס. אני מסכים ששחקנים שלא מוכנים לעשות רוטציה בכלל זה בעייתי, אבל כשיש שחקנים של פעם בדור כמו מסי וניימאר אז סופגים “כלפיהם” את עניין הרוטציות, שאר השחקנים צריכים להבין שהם לא מספיק מיוחדים (אגב במקרה הזה זה כן קצת דומה לג’ורדן). אם כל הכבוד לג’ורדי אלבה הוא לא מסי ולא ניימאר. אני לא חושב שהסיפור עם ווידאל היה עובר אצל פפ. במילים אחרות, לברצלונה אין מאמן נורמלי כבר מספר שנים, אין למנהל גיבוי מההנהלה כבר מספר שנים וככה באמת אי אפשר לנהל קבוצה.

  4. מתייחס לנקודה 5(המספור האוטומטי רב איתי) תמיד יהיו מעמדות בסגל. זה טבעו של העולם. אין מה לעשות לא כולם שווים, ולא כולם מרוויחים אותו דבר ולא כולם בעלי אותה יכולת. החוסר שימוש בספסל כלפי מסי אולי מוצדק, כלפי כל השאר זה כבר עבודה גרועה של מאמן.

3 לייקים

קודם כל, נהניתי לקרוא, בלי קשר אם אני מסכים או לא, אני שמח שהדיון עלה לרמה הזאת ושיש עוד מישהו שמוכן לקחת את הזמן ולהעלות נימוקים, טענות והוכחות.

האמת שבמקרה הזה זו לא הייתה הנקודה שלי. העמדה הזו של הפאלסו מוציאה את המקסימום ממסי, אבל ברמה הקבוצתית נוצר חוסר איזון מובהק. פפ עוד הצליח לטשטש את זה עם כל מיני שינויים והמצאות, לוצ’ו הביא לכך שיהיה מישהו שיעשה בייביסיטר לכל העליות של אלבס קדימה (ראקיטיץ’) ולמעשה מאז שאלבס לא בקבוצה אגף ימין נהיה מאוד אנמי. עכשיו אפשר להגיד שעוד לא הגיע מגן ימני ברמה של אלבס שיחייה את האגף, מנגד אני לא חושב שקיים בכדורגל העולמי מגן ימני ברמה שלו (לטעמי המגן הימני הכי גדול בבארסה איי פעם). במחשבה שנייה יכולות להיות עוד סיבות ללמה מסי לא נשאר באגף ימין שהן לאו דווקא קשורות לאיטנסיביות, אבל זו הייתה דוגמא לאיך ברמה הטקטית הצורך לתת למסי את העמדה האידיאלית עבורו גורם לקבוצה לצאת מאיזון בחלק ההתקפי.

תראה, מאוד סביר שזה תלוי מאמן, מצד שני זה לא נראה לי הגיוני שמאמן אחד מתוך 6 הצליח לעשות את זה. יתרה מזאת, הוא עלה לא פעם כשהוא נראה סוחב רגל, מדווח על אי נוחות בשרירים וכ’ו, הייתי כן מצפה ממנו, בין אם המאמן כריזמטי דיו או לא, לשחק פחות אם צריך, ולו רק בשביל הבריאות שלו, שלא לדבר על חלוקת דקות לשחקני ספסל, שחקני נוער וכ’ו.

כשאתה מזכיר את ניימאר זה רק יותר מבהיר לי למה כן חשוב לדעת לנהל שחקנים כאלו. במועדון עם הרבה כוכבים יש הרבה אגו, ואתה חייב באמת מאמן מאוד כריזמטי להתמודד עם חדר הלבשה כזה, ובנוסף הוא חייב את הגיבוי של ההנהלה, בניגוד לכמעט כל המאמנים שעברו במועדון בעשור האחרון, השניים הבודדים שהיו באמת כריזמטיים הם פפ ולוצ’ו. אומנם יש לי המון טענות ללואיס אנריקה, אבל ב"נקודת האל חזור" של התמיכה בו או במסי היה נראה שהמועדון הולך עם מסי, ובמזל צ’אבי היה המבוגר האחראי בשביל לשמור על הסטטוס קוו בקבוצה. הבעיה היא שהמסר אחרי הסיפור הזה הוא ששחקנים (כתלות במעמד שלהם) יכולים לעשות מה שהם רוצים, ועם אחד כמו ניימאר לדוגמא זו חתיכת בעיה.

מסכים, אבל קצת עצוב שכמעט אותם שחקנים כיום, ידעו להתנהל ברוטציה וחלוקת דקות הגיונית ולא קרה כלום, ההפך, אלו היו אולי השנים הטובות ביותר במועדון. אני מבין שמסי הוא השחקן הכי חשוב שלנו, אבל כן יש פה בעיה שגדלה לכל הקליקו והפרות הקדושות אותן פפ דאג לחסל ביום הראשון שהוא החליף את רייקארד.

חוסר היכולת לתמוך במאמן (תלוי סיטואציה כמובן) הוא מבחינתי גם כישלון של ההנהלה הנוכחית.

לייק 1

אני חושב שאתה נותן קרדיט מוגזם לאנריקה. הסיכסוך שלו עם מסי לא היה קשור לרוטציה. אלא בזה שהוא רצה להראות לו בכח “מי הבוס” , אותו דבר הוא ניסה לעשות לטוטי ברומא. נחש איך זה נגמר.

מצד אחד אני מסכים עם זה שלוצ’ו מעולם לא היה מעודן וכן היה כוחני בהתנהלות שלו, מצד שני שים לב מה קורה לאדם הראשון שמנסה ללכת ראש בראש עם מסי מאז פפ? הגיוני שגם עם טוטי וגם עם מסי צריך לדעת איך להתנהל, אבל למה ללכת לקיצון השני? איך זה הגיוני שהוא משחק כל משחק כמעט ואת כל ה90 בין אם הוא פצוע, עייף לא פוגע וכ’ו?

מה שלוצו עשה משול לזה שתיקח את האוטו של ההורים שלך תיסע בעיר ואז תראה קיר בטון ואז תחליט “וואלה הקיר הזה לא מוצא חן בעיני, בוא ניכנס בו בפול גז ונראה מי יצא מזה שלם” כולנו יודעים מי יפסיד בעימות הזה נכון?

אין שום דבר חכם במאמן בעונה הראשונה שלו מגיע לקבוצה חדשה רואה את הכוכב העל שלה ומחליט לעשות איתו תחרות למי יש וואגו יותר גדול (מקוה שאני זוכר את המילה נכון) , הקרדיט שאני כן בחר לתת לו שהוא הצליח להבין אחרי שיחה עם צאבי שחיבים לרדת מהעץ. סביר להניח שאם לא , הוא לא היה מגיע למשחק מול אתלטי…

אתה תתפלא, אבל אתה יודע מי התנהל מול מסי בצורה יותר חכמה? עולה לי בכאב לכתוב את זה, אבל ואלורדה. תבדוק את הדקות שלו בעונה השניה ותראה שמסי היה לו מספר משחקים שהוא נח וכמה שהוא התחלף בדקה 70 (לא מסיבה של פציעות) וזה למה, כי ואלורדה הוא מאמן שיודע להסתדר עם שחקני כדורגל. אם יבוא מאמן כזה יגיע לברצלונה וידאג ליחסים טובים עם השחקנים, יש לי הרגשה שרוטציות לא יהיו הבעיה של מסי. יש עוד כמה בעיות עם מסי או המסידיפדיסנה ולכן אני אהבתי במקור את ההודעה שלך…

דרך אגב, שפפ הגיע לברצלונה היה לו את הנאום של ואני לא זוכר את הציטוט המדויק אבל זה הרוח “אם אתם תתנו את הנשמה אני יסלח לכם על הכל” לעומת זאת אנריקה נאם " אני המנהיג ואני ינווט" תראה את ההבדלים.

אני אישית חלוק, בין הדעה שצריך לשחרר את מסי ולבנות פרויקט ספורטיבי חדש (כמובן עם הנהלה אחרת) לבין חובה להשאיר את מסי ולבנות סביבו פרויקט ספורטיבי חדש תחת הנהלה חדשה. באמת ובתמים קשה לי להחליט. יש טיעונים טובים לשתי הצדדים.

לייק 1

תודה.

השאלה מאיפה נובע אותו צורך? הרי ההסבה של מסי לעמד הפאלסו הייתה של גווארדיולה, לא רעיון של מסי. כשנוצרה שלישיית הMSN(תחת לואיס אנריקה), מסי חזר לאגף, ואז עם וואלורדה ומערך ה4-4-2 מסי חזר לאמצע. כלומר, המאמנים של ברצלונה הם אלה שבחרו איפה למקם את מסי, ולא מסי הכריח אותם לשים אותו באמצע. יכול להיות שהוא מעדיף לשחק באמצע, אבל כאשר המאמן מצליח להסביר לו למה התפקוד שלו בתפקיד מסוים הכרחי מסי יבצע אותו. וזה מבלי לגעת בנקודה שבארסה איבדה שחקני אמצע אדירים.

נקודה נוספת היא שיש מצב שמצב ששווה לתת למסי את המיקום האידאלי עבורו כי הוא מסי? לא מתוך ריצוי של מסי חלילה(לא שזה לא חשוב). אלא כי הוא באמת שחקן ששווה לעשות הקרבות בשבילו.

מאוד הגיוני. כמה מאמנים היו משכנעים את רונאלדו לעשות וויתורים? תחת כמה מאמנים ג’ורדן הסכים למסור לשחקנים אחרים? מדבור בספורטאי על עם אגו מטורף ורצון תמידי לנצח. כדי לנהל שחקנים כאלה צריך את המאמן הנכון. מסי תמיד ירצה לשחק ולנצח, בגלל זה חשוב שמאמן יידע לאזן אותו.

ניימאר זה באמת מקרה מיוחד, שמעורר דיון שלם סביבו.
לגבי המקרה של אנריקה ומסי- למה לואיס אנריקה היה צריך ללכת ראש בראש עם מסי? למה הוא לא ניסה לגייס אותו למהלך? אי אפשר להתייחס לשחקן הטוב בעולם כמו שאתה מתייחס לשאר השחקנים. אני זוכר שבתחילת קריירת האימון של פפ היה סיפור עם מסי סביב היציאה שלו לאולימפיאדה(פיפ"א הכריעה: ליונל מסי ישחק באולימפיאדה), פפ לקח את מסי לשיחה הבין את החשיבות וקנה את האמון של מסי. לעומתו אנריקה החליט ללכת ראש בראש עם מסי בלי להכין את הקרקע קודם. לא ככה מנהלים חדר הלבשה.
אגב הבחירה של המועדון מובנית לגמרי, לא מגדלים מסי כל יום.

לצערי זה טבע האדם. ותופעה שמוכרת גם כ"מחלת היותר"(https://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3708954,00.html). אחרי ששחקנים זכו בתארים(ובאמת ששחקני ברצלונה המדוברים זכו בכל תואר אפשרי יותר מפעם אחת), הדגש להם עובר מהקבוצה לעצמם. במקרה כזה יש חשיבות עצומה לניהול המקצועי של הקבוצה ברענון השורות ומניעת הדינמיקה הבעייתית הזו. גם כאן ההנהלה של ברצלונה כלשה.

אני חושב שזו כל המהות של הנקודה בה אני נוגע. ברור שמסי זה מסי וצריך גם לדעת איך להתנהל איתו, אבל הבחירה סביב “לא להתנהל” במקום רק פגעה במועדון ויצרה את המעמדות הללו. עכשיו שוב, הגיוני שדין סוארז לא דין ברייטוייט, אבל ברגע שיש שחקנים שמוגדרים כ"אל תדבר איתם" זו בעיה גדולה, וכל מי שמנסה לא נספר, היו גם דיבורים על סאראביה שמקבל כתף קרה מכולם כי הוא נכנס בהם יותר מידי.

שוב אני מסכים שלוצ’ו היה צריך להיות מעודן יותר, ואתה בכללי יודע כמה יש לי חוסר הערכה אליו באספקטים אחרים, אני רק אומר שבמקרה שלו הופך להיות סוג של נקודת מפנה. מצב של “תראו מה קורה במי שנכנס במסי”. עכשיו וואלוורדה ידע להתנהל יותר טוב והשחקנים זרמו איתו, אבל מנגד היו הרבה דיווחים שהאימונים לא קשים, ועדיין חלוקת הדקות לקלוב דה אמיגוס לא הייתה מבוקרת מספיק, אז זה לא פתרון.

עכשיו שלא תטעו, עיניין האגו ברור לי, כולם רוצים יותר דקות, אבל המעבר הזה מטובת המועדון לטובת עצמם הוא רעיל. השתלשלות האירועים שתיארתי מייצרת מצב בו כל הויתורים שנעשו לאורך השנים פוגעים בקבוצה.

לגביי עיניין התשע המזוייף, והעובדה שמנסים להשאיר את מסי באמצע, לדעתי זה לא מוציא את המיטב מהקבוצה ומגדיל את התלות במסי. בכל מקרה, אני תמיד תוהה מה היה קורה אילו היה לנו קישור שיודע לדחוף מספיק קדימה, או מאמן עם שיטה טובה יותר, הנהלה בריאה יותר וכ’ו, שכן אילו הבעיות העיקריות בקבוצה, אבל על הדרך נוצרה בעיה לא פחות גדולה כמו הקלוב דה אמיגוס, והעובדה שמאמנים לא מצליחים להתמודד איתם. כל אלו מהווים את המשבר העמוק בתוך הקבוצה איתו ההנהלה הבאה תצטרך להתמודד.

יצאתי קצת מהכובע של אוהד ריאל מדריד ודיברתי בעיקר כאוהד כדורגל בטור לספורט1:

image

קצת על הבעיות של ברצלונה מאז הטרבל האחרון כפי שאני רואה את הדברים (הרבה שחקני רכש בינוניים שהיה אפשר לוותר עליהם לטובת קידום שחקנים צעירים, מאמנים, וגם השחקנים היקרים אחרי ניימאר), ובעיקר קריאה לליאו מסי להישאר. אמנם ארבלואה אמר פעם שהוא לא מסוגל ליהנות ממנו וישמח כשהוא יפרוש מכדורגל, אבל אי אפשר לצד השמחה לאיד והשנאה הספורטיבית שלא להעריך אגדה. אסור לו לעזוב ככה את ברצלונה אחרי העונה הכי גרועה מאז 2008, אחרי השפלה היסטורית, כשהמשחק האחרון בכלל בפורטוגל, ללא האוהדים שיכולים להראות לו כמה הם אוהבים אותו.

אולי התסריט הוורוד עליו מסי חולם – הנהלה חדשה ונקייה לגמרי, צ’אבי מאמן וגביע האלופות השישי מעטר את ארון התארים בקאמפ נואו, כפי שהבטיח מדי קיץ – לא יתממש. אבל עוד אליפות ספרד בהחלט ריאלית. ביום בו מסי עלה לקבוצה הבוגרת המאזן היה 16:29 לטובת ריאל, וכיום הוא 26:34. הפערים בין בארסה וריאל די זניחים בפן המקצועי, תעיד על כך העובדה שעל אף הניהול הדי מופתי של פלורנטינו פרס והימצאותו של זינדין זידאן על הקווים – מאבק האליפות היה צמוד. ברור שלמסי ישנן עוד מטרות, כמו לחנוך את אנסו פאטי למשל, בדיוק כפי שרונאלדיניו עזר לו אז להשתלב ב-2005 ולקח אותו תחת חסותו. ומה עם עוד כדור זהב לאוסף, תואר הפיצ’יצ’י ואפילו לכבוש את תואר שיאן ההופעות בברצלונה ולהגיע ל-700 שערים במדיה – בקצב שלו, זה יקרה עוד קצת יותר מעונה. מסי, אומרים כולם, אף פעם לא שבע, ובלי התחרותיות העצומה שלו לא היה משיג את מה שהשיג. עליו לקחת נשימה עמוקה, לחזור רענן לעונה הבאה ולהמשיך, גם אם לפתע הרגיש שזו נבחרת ארגנטינה. קשה לדמיין את הקלאסיקו בלעדיו, והפעם עולם הכדורגל מבקש ממנו סליחה. האגדה חייבת להימשך.

אתה באמת מאמין בזה?
מסי של 2013 ומסי של עכשיו זה שחקן באותה רמה?

מסכים. אבל התחושה שלי הייתה שהיה שנטען שאי אפשר לדבר בכלל עם מסי והכאב ראש שהוא יוצר לא שווה את מה שהוא תורם לקבוצה. צריך לדעת לדבר עם מסי וכיצד לנהל אותו, כמו כל ספורטאי על ברמתו. מקרי העבר מוכיחים שניתן לעשות זאת, אבל לא כל אחד יכול.
אכן הבחירה של “לא להתנהל” היא בעייתית, ועוד יותר בעייתי שנתנו למצב לזלוג לקליקה של שחקנים. אם ניקח תבור השוואה את ג’ורדן(אני לא מצליח לחשוב על ספורטאי על אחר ברמה של מסי+ הריקוד האחרון עוד טרי), אז לא נתנו לו פריבילגיות בתור שחקן והתאימו לו מאמן, אבל בכל רמת הניהול המקצועי של כלל הסגל ידעו לשים לו גבולות. לדוגמה: הטרייד שהביא את ביל קרטרייט לבולס במקום צ’ארלס אוקלי, חברו הטוב של ג’ורדן (שעד היום מלווה אותו כמעין שומר ראש). ג’ורדן שיקגו שנא את הטרייד הזה(הריקוד האחרון: לא כל כוכב הוא מנהיג).

תפסת אותי. הציטוט היה כדי להבהיר את העובדה שמסי הוא עדיין השחקן הכי טוב במשחק לדעתי. אני חושב שאולי הוא פחות טוב(לא סגור על זה) ממסי של 2013, אבל השאלה היא האם מסי הנוכחי פחות משפיע על המשחק ממסי של 2013? האם מבחינת סט היכולות שלו הוא לא שחקן שלם יותר? האם הוא פחות קטלני?

לייק 1

קשה לי באמת לטעון את זה, וקשה בכללי לנהל על זה דיון, כי אף אחד מאיתנו לא מכיר אותו, או את המצב הממשי בחדר ההלבשה.

לגביי כל היתר מסכים.

לייק 1

כן
לא
כן

2 לייקים

לדעתי בעיקר מדובר בהבדל של השחקנים סביבו.
ב2013 כשיש לך את צאבי ואינייסטה בקישור ולא את ראקיטיץ וסרג׳י מסי יכל לשחק יותר למעלה כי היה קישור שידאג שיקבל את הכדור למעלה.
היום מסי עוד שניה יורד לקבל כדור מהבלמים.
גם במפות חום שעלו ניתן לראות שהוא יורד יותר למטה לקבל כדור, מה שמרחיק אותו מהשער.

לייק 1

אין עדות כזו במפות החום. העדות היחידה היא שהוא עבר מהאגף לכיוון האמצע.
אם אני ממש רוצה אני דווקא יכול לטעון שב- 2019 הוא דווקא בילה פחות לכיוון עיגול האמצע

https://twitter.com/fcbShawn/status/1264622029350866945

לייק 1

תסתכל על המפה בשנותיו הראשונות יותר, היא הרבה יותר ממוקדת קדימה, גם אם באמצע, בשנים האחרונות תראה אותה מתרחבת למטה. נכון שהשטח האדום עדיין למעלה אבל זה השטח בו הוא מבלה את רוב הזמן, יש גם שטח צהוב יותר שמתפשט למטה.

בכל אופן, הנקודה שלי הייתה שסביב מסי ב2013 הייתה קבוצה הרבה יותר טובה מהיום, גם על זה מישהו רוצה להתווכח איתי?
אני חושב שאני לא צריך להסביר פה לאנשים למה צאבי טוב מראקיטיץ ולמה אינייסטה טוב מרוברטו. למה בוסקטס הצעיר טוב מבוסקטס בסוף הקריירה. אולי גם למה פויול טוב מלנגלה ולמה פיקה כבר לא מה שהיה?

אני באמת ובתמים לא חושב שאפשר להגיד חד משמעית שמסי ירד ברמה, ההפך, ההצלחות של ברסה (אפילו הגעה לחצי גמר בחלק מהשנים) עם הסגל הנוכחי אמור להוסיף למסי.

2 לייקים

אם מסי של 2013 היה משחק עם הסגל הנוכחי והמסי העכשווי היה משחק ב 2013 אז היינו מקבלים מצב שהסגל הנוכחי היה נראה יותר טוב מהסגל אז.

זה לא מפות חום ולא תפקידים, מספיק לראות את מסי משחק כדי להבין שיש ירידה משמעותית ביכולות שלו, נכון, גם עכשיו הוא אחד השחקנים הטובים בעולם, אבל יחסית למסי הוא כבר לא ממש מסי.

הדוגמא הכי טובה זאת ההזדמנות במחצית הראשונה נגד באיירן, הוא קיבל את הכדור באגף והיה פנוי, תקף את ההגנה בדיוק בזמן שהיא ניסתה להתארגן וניצל זאת כפי שרק הוא יודע, הגיע לבלאטה שלו ואז בעט לידיים של נוייר.
אז כן הוא החמיץ ממצבים כאלה גם ב 2013, אבל אז זה היה נדיר, כשמסי הגיע לבלטה שלו ידעת שהכדור ינשק את הקורה הרחוקה ויסיים ברשת, היום ברוב המקרים הכדור או שמגיע לידיים של השוער או שמפספס את הקורה בחצי מטר. בפעולות שצריך לבצע אותם בשיא המהירות ולשחרר בעיטה מדוייקת תוך כדי ריצה כבר יש ירידה(משמעותית).

כשיש הזדמנות לבצע את הפעולות ממצב עמידה או שיש לו עוד מאית שנייה הוא עדיין מסי של פעם.

הגול מול נאפולי משחק אחד לפני כן הוא דוגמא מעולה לכך שאנשים זוכרים מה שהם רוצים לזכור.

מסי של 2011-2012 האגדי שהבקיע 91 שערים בעונה לא היה גורם לקבוצה הנוכחית להיראות כמו חצי מבארסה של פפ בדיוק בגלל שהקבוצה של פפ לא הייתה מבוססת רק עליו למרות העליונות שלו.

3 לייקים

אני מאוד מסכים.

בגלל זה פפ בנה עוד הרבה קבוצות מעולות שזכו בצ’מפיונס בלי מסי, בעוד שמסי לא הצליח לזכות בצ’מפיונס בלי פפ.

2 לייקים

Priceless, באמת.

לייק 1