ויני לא במשחק גדול, אך ״לפחות לא הזיק״ זה קצת קיצוני לדעתי.
בסוף השער הראשון תוצאה של התנועה שלו (וכמובן המהלך של קרוס). עם כל הכבוד לבנזמה שהצליח לא להחמיץ מול שער ריק, ויני עשה ריצה שלא כל שחקן מסוגל.
בשער השני הוא עשה בדיוק מה שצריך ושחרר כדור בזמן ומשך אש עם התנועה שלו.
בסוף הוא מעורב מאוד ראשי ב2 השערים הראשונים שלנו, לא הצגה אך גם לא ״לפחות לא הזיק״.
המצב של לבנדובסקי היה מנבדל ולכן לא נחשב יותר מהבישול של ויניסיוס לבנזמה.
ברצלונה לא הגיעה לאף מצב מעבר לגול. בסופר קלאסיקו, כשברצלונה בפיגור מאז הדקה ה15 בערך, זה בהחלט מרשים.
נקודה כללית שגם קשורה למשחק.
מיליטאו גבר היום על לבנדובסקי. השורה הזו הכתבה פה כמעט על ידי כולם וזה גם נכון במבחן התוצאה. בסוף הפולני לא בעט אפילו לשער היום למעט אותו מצב מנבדל.
אבל קשה לי לכתוב את המילה גבר כשפעם אחר פעם לבנדובסקי ספג עבירה. הוא לא היה יכול להסתובב במגרש בלי לקבל קטנה מאחורה שתקשה עליו להתחיל לרוץ לשטח או למצוא שיווי משקל. לפעמים גם קיבל עבירה של ממש שזכתה לשריקה.
אני באמת שהרכשתי קצת לא נעים לראות זאת. בסוף לטעמי מדובר בניצול ציני ולא הוגן של חוקים שככל הנראה נכתבו בתקופה תמימה יותר.
המקרה הזה היום הוא דוגמה לתופעה שממנה סובלים שחקני התקפה רבים. וויניסיוס סובל ממנה כל משחק (וגם היום דרך אגב). בסוף שחקני הגנה גילו שאם הם יהיו מסוגלים לתת כל הזמן עבירות קטנות על שחקני ההתקפה, אז שחקני ההתקפה לא יצליחו לשחק כדורגל כלל.
בכדורגל היום אין עונש לעבירה 10, בטח ובטח כשלא סופרים בכלל עבירות שלא גורמות לאיבוד כדור. אך בפועל כל העבירות הקטנות האלה פוגעות בקבוצה התוקפת בצורה לא חוקית.
לא פוסל שספירת עבירות הכרחית לכדורגל. בסוף במקום שערים מקבלים עבירות ציניות, שכשלומדים לעשות אותם מספיק מוקדם הן אפילו לא נזכרות ליותר מכמה שניות.
הכוונה שהוא לא הלך ראש בקיר כמו בעבר. חוץ מהצהוב המטופש הוא שיחק באופן בוגר אם כי לא תרם מספיק (בעיקר שהיה מולו סרג’י רוברטו…). אגב, זאת פעם שנייה העונה שהוא רץ חופשי מול השוער והבעיטה שלו נהדפת לשחקן שלנו שכובש. ואלוורדה מול אתלטיקו והיום בנזמה.
הקוון לא הרים את הדגל, אולי אם הוא היה כובש היינו מגלים שהוא 5 ס"מ בנבדל. בכל מקרה זה נכנס לסטטיסטיקה כהחמצה של לבנדובסקי.
במהלך החיים למדתי לקחת חלק מהאמירות בעירבון מוגבל.
אמירות כמו ״תמיד חלמתי לשחק במועדון {insert club}. זהו חלום שמתגשם״ הן דוגמה לכך.
לכן אני לוקח בעירבון מוגבל אמירות שהן האמירות ״הנכונות״.
זה שפרז אמר שאנחנו אמרנו להאלאנד לא נשמע כמו שחבר שלך מספר לך שהוא בכלל היה זה שנפרד מחברה שלו ולא ההפך למרות שאתה רואה אותה נאושרת כבר עם החבר החדש.
ברור שזה מה שפרז יגיד. מה הוא אמור להגיד? ״ניסינו להביא את האלאנד אך הוא סירב״?
מדובר בפרז, האדם שגם העבודה ששחקן לובש כחול אדום לא עצרה אותו מלהנחית שחקן בברנבאו.
בנוסף לאגו של פרז יש פה גם את בנזמה, אני בטוח שבנזמה ישמח לשחק בריאל לא כפשרה אלא מתוך רצון של המועדון, על אחת כמה וכמה אחרי עונת השיא שלו ואחת מעונות השיא של שחקן ריאל בהיסטוריה.
לדעתי זה בעקבוצ ההוראה לקוונים, שהיא לא להרים את הדגל אם לא בטוחים כי הכי הרבה יש וואר.
במקרה זה זה לא שינה דבר כי לבנדובסקי החמיץ ולכן לא היה צורך בכלל לבדוק את המקרה, אך לפחות מהריפליי היה נראה די בוודאות שהיה נבדל.
אני לא סתרתי אותך. הוא בהחלט לא היה במשחק גדול. אך לדעתי לכתוב ״לפחות לא הזיק״ זה קצת מוריד ממה שויני עשה במשחק הזה. מדובר במשחק סולידי לחלוטין. הוא היה מעורב בשני השערים ולא היה רחוק מלבשל את השלישי. היה מעורב בכמה הצקפות מתפרצות טובות ולא היה רחוק מלהבקיע אפילו בעצמו.
מדובר סתם בדיון טרמינולוגי. ״לפחות לא הזיק״ מתקשר עבורי לשחקן שרק מניע כדור, כמו אסנסיו בחלק ממשחקיו כזה. ויניסיוס אולי לא בשיאו אך בהחלט עשה יותר מסתם לא לאבד כדורים.
מסכים לחלוטין. אולי לא הבהרתי את עצמי מספיק. מה שכתבתי על לא הזיק היה בנוגע לזה שהוא לא כפה את עצמו על המשחק והלך ראש בקיר.
הנה מה שכתבתי.
רק ויני קצת איכזב, במיוחד שהיום הוא היה צריך להתמודד עם סרג’י רוברטו ולא אראוחו. ההתעסקות שלו עם השיפוט כל משחק מוציאה אותו מפוקוס. לזכותו ייאמר שהוא לא ניסה לכפות את עצמו על המשחק. הוא היה די מבודד בהתקפה ולא ניסה לעבור שחקן אפילו פעם אחת, העדיף להחזיק את הכדור ולמסור (100% דיוק). למשל בגול של ואלוורדה, במקום לפרוץ לרחבה מול שני שחקני הגנה הוא החזיק בכדור עד שטשואמני הצטרף. מהבחינה הזאת הוא לפחות לא הזיק היום. נקווה שיחזור להתמקד רק בכדורגל.
בכל מקרה, הציפיות שלי מויני יותר גבוהות ממה שהוא נתן היום. מבחינתי היה לו משחק לא מספיק טוב. כן, הוא היה מעורב בשני שערים. אם הכדור שלו היה ניתז מטר שטגן לכיוון אחר בשער הראשון ולא מגיע לבנזמה, אז היינו מדברים על החמצה גדולה שלו. כמובן שרוב האשמה על המשחק הסולידי מדי של ויני היא על אנצ’לוטי. ברגע שעלינו רק עם שני שחקני התקפה יותר קל להגנה לבודד את ויני.
לואלוורדה יש רק 9 שערים במדי ריאל, שלושה מהם מול ברצלונה.
המשחק הבא ברביעי מול האחרונה בטבלה אלצ’ה. קלאסי מצידנו לאבד נקודות במשחק כזה אחרי ניצחון בקלאסיקו…
לא מבין את הטענות לצואמני,משחק מצוין שלו,עמידה הגנתית מושלמת,סגר אופציות מסירה וגרם להם ללכת פעם אחר פעם לאגפים והעלים לגמרי את פדרי מהמשחק.
גם מנדי היה במשחק מושלם עד הטעות בגול,העלים את ראפיניה והיה שותף להנעת כדור לשם שינוי.
בסהכ לא משחק גדול שלנו אבל השגנו ממנו כמעט את כל המטרות די במינימום מאמץ,אפשר להיות מרוצים למרות שהייתי שמח אם היינו מביסים אותם סוף סוף…
דרך אגב,בגול של ואלוורדה מי שקופץ שם ממש מאחורי השער זה תומאס רונסרו? אם כן זו תמונת הערב שלי.
תשמע אני חייב להגיד שנתת לי זווית אחרת לגבי ויניסיוס ג’וניור. אני לא כועס עליו אגב על ההחמצה באחד על אחד למשל. מצד שני, הציפיות ממנו עלו. משחק כזה היה מתקבל כ"אחלה" ב-2019/20 הייתי אומר. מעבר לכך הוא מחרב, עדיין, גם כשהוא נחשב לוורלד-קלאס - איזה 2-3 התקפות קריטיות בכל משחק בהן יש לנו יתרון מספרי או כשהוא באחד על אחד מול מגן ופעולה חכמה תהיה שווה חצי שער. היה לו מהלך מאוד-מאוד מסורבל עם הכדור במצב של 0:2. אני לא אוהב את זה שהוא אחד שלא ניתן לגעת בו, לא מדבר על ההרכב אלא במשחק עצמו. לא יקרה כלום אם הוא יוחלף בדקה ה-70 ואתמול היה מקום לרודריגו. גם הבעיטה שלו לשער הייתה לא משהו, כמו ב-2019 בחצי הגמר אחרי שפירפר שם חצי קבוצה. עניין נוסף הוא שהיה מולו סרג’י רוברטו. זה פחות קשה מרונאלד אראוחו. או מז’ול קונדה אם היה משחק כמגן ימני…
לגבי מיליטאו - אתמול הוא היה בסדר. לבלם מותר לשחק על הגבולה דק הזה ולבנדובסקי גם מפלצת שרירים שלא נופל מכל דבר. הוא בעצמו בקושי התלונן אז למה אתה יותר צדיק מהאפיפיור.
טשואמני היה בהלם במשך איזה רבע שעה ויש מקרים שהרגשתי שהוא שיחק מאוד-מאוד-מאוד לאט. אני כן מאמין שזה עניין של עוד ועוד פז"ם במשחק כזה.
אני לא מצליח להבין איך אפשר להתבאס אחרי ניצחון גדול כזה, או לעקם את האף ולהתלונן על אנצ’לוטי.
הגענו לקלאסיקו ללא קורטואה וכשלבנדובסקי בכושר הרבה יותר טוב מבנזמה, מבחינתי ניצחון ממש לא היה מובן מאליו.
יש לנו הגנה טעונת שיפור, קישור פנטסטי עם דקות לא מעטות אתמול של הנעת כדור מעולה, אבל אין לנו קראק בהתקפה וזה מה שעושה את ההבדל. אני מבין שעם האוכל בא התיאבון, אבל הציפיות להביס את בארסה, שאגב בפתיחת עונה מצוינת בליגה להזכירכם, נשמעות לקוחות מיקום מקביל שבו דרסנו את שחטאר ואוססונה.
אנצ’לוטי בינתיים מוציא את המיטב מהסגל הקיים.
הם שיחקו ככה כל המשחק. מה שכן, זה לא בדיוק קו אחד. בהתקפה קרוס היה כרגלו יותר אמצע שמאל דרומית לעיגול האמצע ודווקא צ’ומי קיבל יותר חופש לעלות. בהגנה כשהיו קווי הגנה אז הם ישרו קו ומודריץ’ לחץ קדימה (את בוסקטס בד"כ). כשזה הגיע לסף הרבה אז הקו נשבר, מן הסתם, ואז צ’ומי עשה יותר עבודה מלוכלכת וקרוס חיכה לכדור תוך שהוא משקיע יותר מבדרך כלל.
כאמור לא צריך שהוא יהיה נגלסמן. צריך שהוא יעשה דברים סולידי ונכון. בתוספת יכולות ניהול הסגל שלו זה מספיק. אתמול הוא:
בחר ב-11 הנכונים מבחינת כושר משחק
בחר טקטיקה נכונה נגד בארסה סופר פגיעה במתפרצות (כי בימים של מוריניו גברנו עליהם עם 85% פוזשן…)
תפקד נכון את קרבחאל לעזרה קרוב למיליטאו במאבק מול לבנדובסקי (הגול של בארסה הגיע בדיוק כשהוא לא היה שם ואז פאטי ברח בקלות לפדה וקמאבינגה, מי שהיה שטען שצריך לעלות בהרכב)
ידע שימין שלהם בעייתי יותר ולכן שם את ויני יותר למעלה ואת פדה יותר נסוג, מה שעבד מולם ולא בפעם הראשונה
בטח היו עוד כמה דברים, אבל בגדול זה מה שצריך ממנו. אני פשוט לא מצליח להבין מה ראיתם מזידאן שהיה שונה כל כך חוץ מכך שהוא היה יותר שמרן.
מסכים איתך שהרבה תלוי בפזם, אבל לא רק. הוא כרגע יותר לחיץ, מכסה פחות שטח ופחות אגרסיבי. בהתקפה הוא מעורב יותר וטוב יותר על שטח קטן ובמשחק צירופים. יקח לו זמן להגיע לרמה של מירו, אם בכלל, אבל אנחנו צריכים לקבל את זה. בערך כמו עזיבה של רונאלדו/מודריץ’ וכו’ - שחקנים בלי מחליף.
מה שכתבצי זו טענה שאני טוען במשך הרבה זמן. עד כה זה הגיע כבכי על שעשו את זה לנו והרגשתי צורך לצאת הוגן ולהראות שזו לא תופעה רק נגדינו אלא תופעה מול כל השחקנים המוכשרים שמאוד מנוונת אותם ואת הכדורגל, וחבל.
תשמע בגדול התשובה מתחלקת לשני חלקים:
החלק הראשון: “אנחנו ריאל מדריד”. כמה שזו קלישאה.
החלק השני: מפגשי העבר.
אני באמת חושב שכל אחד שהביע כאן פסימיות, רובה נבעה מהמשחקים בין הקבוצות, בעיקר בסנטיאגו ברנבאו ובדגש על העונה שעברה, לצד השכל הישר (והחיסרון של טיבו קורטואה, לאו דווקא הכושר של אנדריי לונין). ריאל מדריד כן קבוצה טובה יותר מברצלונה. להרבה קלאסיקוס הגעתי בתחושה שהפעם ננצח, בוודאות. גם כשהם היו חזקים מאוד (11-12, 13-14, 17-18 - קלאסיקו שהייתי בו) אבל גם אנחנו. ותמיד זה היה אותו החרא, כמעט תמיד. לא ציפיתי את מה שקרה בעונה שעברה על אף ההרכב העלוב שלנו.
מעבר לכך, ברור שאין לנו קראק התקפי אבל בהתחשב בנסיבות - ברצלונה צריכה לפתוח ולהפקיר עוד יותר, “מהמרת” - היו לנו המון שטחים. כשאתה מגיע בקלות לאיזור הרחבה וביתרון מספרי לעתים או קרוב לכך - אפשר לייצר מצבים נוחים. מצבים שלא צריך את קיליאן אמבפה כדי להבקיע או אפילו לא את רודריגו או קארים בנזמה. מצב שגם את טוני קרוס היה מגיע חופשי הוא היה יכול לכבוש. זה לא נבע מחוסר יכולת. זה נבע מהגישה.
סלח לי, גם, המוטיבציה נגד שחטאר, אוססונה וכדומה - לא דומה למוטיבציה בקלאסיקו. גם הדרבי לא מתקרב לכך עם כל הכבוד. רק שמינית גמר הצ’מפיונס וכן הלאה כמו שקרלו בעצמו אמר.
ההרכב היה טוב, ניהול המשחק לוקה בחסר. רודריגו במקום ויניסיוס, לא אמרתי להכניס את אדן הזאר. ובטח שגם רודיגר הוא מהבלמים הטובים בעולם. אפשר היה לרענן גם עם לוקאס במקום קרבחאל וקמאבינגה קודם לכן. יש כל כך הרבה אפשרויות.
בהינתן המצב לפני תחילת המשחק, ההישג מרשים והייתי קונה בעיניים עצומות.
בשורה התחתונה אני מרוצה מאנצ’לוטי ומההרכב, אבל עדיין אפשר להעביר ביקורת על חצי השעה האחרונה. היינו קרובים במקרה הטוב לדקות סיום מורטות עצבים אילולא הפנדל המזליקי של רודריגו (לא היה שם מצב מסוכן). עיקרנו את בארסה, אבל הלכנו אחורה יות מידי. הרגיש שאפילו התעצלנו לשלוח 2-3 שחקנים קדימה למתפרצות, פשוט הפסקנו לנסות וחיכינו לסיום.
לא בשביל להביס את ברצלונה, אלא בשביל להרוג את המשחק, ולא היה צריך לצאת מגידרנו בשביל כך - רק להמשיך כרגיל בהילוך שני.
בסוף הם תמיד כובשים ומלחיצים אותנו עד השנייה האחרונה.
אנחנו ריאל מדריד שחטפה רביעיה מצאבי שנה שעברה, ומתקשה כמעט בכל משחק לאחרונה.
‘אנחנו ריאל מדריד’ זה גם אומר לנצח, ולא לשלוח במצב של 2:0 בכל התקפה 200 שחקנים למעלה בתקווה שלבנדובסקי לא יתפוס אותנו עם המכנסיים למטה.
לא יודע, בעיני משחק אדיר שלנו.
אתה הולך על נקודת הקיצון. לא אמרתי להפקיר. לדחוף יותר קדימה, לשלוח כדורי עומק אל עבר ויניסיוס או פדה. מעבר לכך ויניסיוס גם ביום שהוא לא מאופס, מתרגש, חלוד, לא יודע מה - מסוגל לעשות את המוות לסרג’י רוברטו או לפחות לייצר מצבי הבקעה. אני לא עצוב או מאוכזב מדי, אני מאוד שמח מהניצחון. אתה לא חדש בעסק של הקלאסיקוס, המומנטום של הקבוצות לא ממש שייך. לכל קבוצה חסרו שחקנים טובים בסגל. אתה זוכר איך ריאל של קאפלו ב-2006-07 הגיעה לקלאסיקו הביתי? פיגור חמש נקודות בשלב מוקדם והפסד 1:0 לחטאפה בזוועתון. המוטיבציה בקלאסיקו שונה לחלוטין. דבר אחרון, מספיק שניהול המשחק היה טוב יותר והיו שחקנים טריים על המגרש ואולי גם חכם יותר (רודריגו במקום ויניסיוס) - אז אני מניח שהיה בסדר, פחות היינו הולכים אחורה.
גם את קאסמירו אני זוכר כמאוד חלש בקאלסיקויים עד לשנתיים שלוש האחרונות, זכור לי במיוחד קלאסיקו איזור 2017 שהוא שמר אישית את מסי והפסיד כמעט בכל פעם. אז כן, בארסה הנוכחית היא לא בארסה של אנריקה ופדרי עוד לא מסי אבל זה לא שקאסי היה איזה שוס במשחקים האלה.
זה ספציפית כבר קצת תלוש:
קאסמירו הוא ה-הגדרה לשחקן לחיץ. חצי מהפוזישנים שהוא הרוויח נאבדו על חוסר היכולת (והמודעות העצמית) הטכנית. כן היו לטשואמני איבודים דבילים אבל לפחות יש לו מלכתחילה את האפשרות לשמור על הכדור.
עוד יתרון של טשואמני- הוא מצוין בלחטוף כדורים תועים. קאסמירו הרבה יותר נייח ממנו.
הבעיה כרגע של טשואמני שהוא משחק יותר “לבד” מאשר כדי להשלים את קרוס ומודריץ’ כמו שקאסמירו היה עושה. זה יוצר מצב מוזר שאנחנו משחקים ממש עם 3 קשרי אמצע ברוב הזמן, במקום שהוא יהיה הDM כמו קודם לכן.
למשחקים מול קבוצות שמתבנקרות זה מעולה, כל כך הרבה יותר טוב מקאסמירו מנסה לתקוף ומחסל ציפורים. כרגע במשחקים הגדולים זה עוד קצת מפוזר אבל זה בטח שלא נורא. צריך לזכור גם שהצרפתי מגיע משיטה של 442 שם באמת הוא שיחק בקו גבוה יותר.
עוד נקודה- עם וואלורדה\קמאבינגה לצדו בקישור ולא בכנף יש עוד שחקן שיכול לרדת עמוק ו"להתלכלך". אני בכלל חושב שעם הרנסנס של וואלורדה כחצי כנף חצי קשר ושל רודריגו כחלוץ 442 זה מערך שהרבה יותר מתאים לנו, לטושאמני זה בטוח יותר מתאים.
תבדיל בין מה הוא יכול להיות למה הוא כרגע. מידת הלחיצות היא פונקציה לא רק של טכניקה, אלא קודם כל של הבנת משחק. יש לך דוגמה חיה בסגל. קאסמירו עדיין קרא את המשחק והשתלב עם החברים שלו טוב יותר מצ’ומי. תמיד כיסה שטחים ונתן לך את ההרגשה שמתישהו הוא כבר יגיע לקחת את הכדור. צ’ומי עוד לא שם. מה שהיה אתמול לצ’ומי קרוי עכשיו ‘איבודים דבילים’, אבל עם קצת פחות מזל זה נקרא ‘טעות שהובילה לשער’.
הוא בערך היחיד בעולם שהצליח, גם אם רק לפעמים, להתמודד עם מסי
אמת, רק שבמבחן התוצאה איבוד ‘דבילי’ ואיבוד ‘נגרי’ הם אותו איבוד. אגב, קאסמירו היה חוטא בהם בהם מול כל קבוצה, לפחות אם טשואמני ישתעשע בדריבל מול איזו גראנדה הוא גם ייצא עם הכדור.
אגב, אני מנחש שחלק מהאיבודים היהירים יותר נובעים מחוסר בכימיה ותיאום עם השחקנים האחרים. בדרך כלל במצבים בהם הוא מאבד את הכדור אין לו יותר מדי אופציות מסירה וראינו כבר שהוא לא מהשחקנים שמעיפים כדורים.
לא לוקח ממנו את מה ששלו, ובאמת היה לו פיק איזה שנתיים בהם היה מצוין גם בפוזישן.
אבל זה עבר מזמן והגרסה שלו שראינו בליגה בשתי העונות האחרונות יותר מזכירה את המשחק מול באיירן בו הוא פירק כל מה שזז וניצל בנס מאדום מאשר את המשחקים בהם עצר את מסי.