פה אתה נכנס לפוליטיקה . כמו שאמרתי, זה לא מי צודק ומי טועה. זה מי היה אמור להיות, מי חכם יותר.
אני לא קורא שום דבר בעיתונות הארגנטינאית על איומים ואלימות… מה המקורות שלכם? מקווה שלא גלעד ארדן…
התקשורת הישראלית.
ועל מה התקשורת הישראלית מתבססת? על חייו של מי איימו? מי איים? מתי? איך? כמה? למה ארגנטינאים לא מדווחים על זה?
את התירוץ הזה של ״מאיימים באלימות״ מכירים טוב במיוחד מעשרות מוזיקאים שביטלו הופעות בארץ. לא רואה סיבה ספציפית של מישהו מהם לא לציין את זה. או אפילו אמנים שכן הגיעו לארץ, וציינו מפורשות שהפעילו עליהם לחץ לא להגיע (כלומר לא נכנעו ללחץ, לא משוחדים נגדנו אוטומטית), אבל מעולם לא ציינו שאיימו עליהם או על המשפחה באופן פיזי. זה סתם שקר שמוכרים כדי שנרגיש יותר טוב.
הפלסטינים בעזה חוגגים את ההישג בירי על ישובי עוטף עזה.
מרגע שמירי גרב הפכה את המשחק לפוליטי, ארגונים קיצוניים קיבלו רוח גבית.
אין הבדל מבחינתי בין שני הגופים הנ"ל, הראשון טיפש ודוחה, והשני ניצל את זה לצרכיו הדוחים גם כן…
ועל זה נאמר - זה נבלה וזה טרפה…
אם היא היתה פוליטיקאית חכמה, כמו פרס נניח, היתה מזמינה את כולם לעיר דו לאומית כמו חיפה! ואז כולם היו מרוצים, כולל ג’נגו…
אבל זה כמו הסיכוי שישראל תעפיל למונדיאל. כשבפועל זו נבחרת של עסקנים בלי מאמן.
יותר מדי אוהדי ארגנטינה פה בשביל להבין את הפואנטה. לנבחרת ישראל מהמשחק הזה אין ערך מקצועי. אז למה לא לחפש רווח פוליטי?
כי נבחרת ישראל לא אמורה להיות גוף פוליטי. התערבות פוליטית בספורט היא משהו שפיפא, לפחות על הנייר, רואה מאד בחומרה (ובעיני בצדק).
לא יכול לפסול בלב שלם את הסברה של אביעד - נשמע מאוד הגיוני.
אגלמה: חיפה היא לא עיר דו-לאומית, אם כבר ירושלים היא עיר דו-לאומית.
בואו נשחק רגע בהנחות יסוד שונות מכיוון שאף אחד מאיתנו כרגע לא יודע מה באמת קרה:
- אם אכן היו איומים על משפחות שחקני ארגנטינה, ארגנטינה כאומה חייבת להתערב ולרדוף אחר הטרוריסטים הארורים. הרי גם דעאש איימו על מסי במונדיאל, אז נבטל את הטורניר כולו? היכן עובר הגבול?
- אם אביעד צודק וזה רק תירוץ, אז מירי רגב היא הג’יי אר סמית’ של שרי הספורט והתרבות לדורותיהם. פשוט כישלון אדיר ואין לנו מה להלין על אירגוני הBDS במקרה שכזה, הם מנצלים את חופש הביטוי בדיוק כמונו.
בכל מקרה מירי רגב הוכיחה (בפעם המי יודע כמה) שהיא שרת ספורט ותרבות גרועה והשאלה היא עד כמה, ולמען הסר ספק אני לחלוטין בצד שלה מבחינה פוליטית. אני כן רואה טעם בלארח את מסי בירושלים וטיפשי להתכחש למשמעות של הדבר, אבל מעבר לכך שהיא פשוט הפסידה בקרב הזה (כשהיא מהמרת על חשבוננו בעיקר) כל ההתנהלות שלה פשוט בהמתית וחסרת כל קלאס. פוליטיקאי חכם אמור לסגור דברים כאלה מאחורי הקלעים, לא לספק פנינים לYnet.
זה נכון מאוד, אבל זה קל מדי לרדת על פוליטיקאים שמתנהגים כמו פוליטיקאים ולבקר אותם על כך שהם צוברים הון פוליטי אישי. בוא נלך למקום מעט מורכב יותר: אי אפשר להתכחש לכך שהג’ירו ד’איטליה, האירוויזיון, ההופעות של כוכבי רוק בפנסיה, מונדיאל הצעירות ואירועים דומים משמשים כקלף פוליטי עבור מדינת ישראל. לפעמים זה נח לנו לאמר שזה רק ספורט וחבל לערב פוליטיקה, אבל כמדינה עצם ההשתתפות ועצם האירוח הם פוליטיים. אני קצת חוזר לדיון הנצחי שלנו על ממלכתיות וכו’ - הגדרת השוליים והלגיטימיות שנמצאת ביניהם איננה טריוויאלית.
בין אם מדובר באגרוף הקמוץ של סלאח לשחקני מכבי תל אביב או בטשטוש הסמלים הישראלים בתחרויות עולמיות במדינות המפרץ או עצם זה שישראל משתתפת במסגרת אירופית ולא אסיאתית - מציאות שכזו תמונה של מסי בישראל, ובמיוחד תמונה של מסי בירושלים, היא תמונת ניצחון בקרב על התודעה.
כחלק מאותה פרובנציאליות שטמועה בנו (חגגתי את הניצחון באירוויזיון כמו מפגר) גם ההלכאה העצמית נוטה לחרוג מפרופורציה, אני חושב שהתחושה האישית שלי היא בעיקר אכזבה מכך שאנחנו פשוט צריכים להיות חכמים ולא רק צודקים.
חיפה עיר דו לאומית ידידי, או עיר מעורבת: “חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית”. זה מויקיפדיה, אבל גם מנסיעה ברכב אפשר להבין את זה. על כל פנים הפואנטה היתה מעבר להגדרה רישמית או לא רישמית, אלא אם כבר שימוש בפוליטיקה, אז לפחות באופן שמסייע לספורט לגשר מעל סכסוכים ולא כקיר.
סקיי הבריטים מצטטים את השגרירות הישראלית בארגנטינה, ואומרים שאיימו על מסי (זה לא כתוב בהצהרה המצוטטת, אבל סקיי שמו את זה בכתבה). בנוסף, הבריטים כותבים עצמאית שההתאחדות הארגנטינאית ניצבה בפני לחץ לבטל את המשחק עקב האלימות שנוצרה בעקבות העברת השגרירות האמריקאית.
לא רק בישראל, והתקשורת הבריטית בד"כ לא פרו ישראלית, בלשון המעטה.
יש לי היכרות קלה עם חיפה והערבים שבה: משהו כמו שלושים שנה…
החיים כאן לא צריכים כותרת מזויפת של דו קיום או דו לאום, אלא סתם קיום. אני לא צריך סמל מזויף לסימטריה שאיננה קיימת.
לא הבנתי על מה הדיון בעצם. מה הטענה שלך, מה מזויף? זה בדיוק כל הטיעון, שספורט מסוגל לשים בצד סמלים מזוייפים (ולהתמקד בסמלים מזוייפים אחרים) אבל כשכל הצדדים מנצחים בו.
“מציאות שכזו תמונה של מסי בישראל, ובמיוחד תמונה של מסי בירושלים, היא תמונת ניצחון בקרב על התודעה”.
ואגב לא זה הניצחון בקרב התודעה שאני מייחל לו. זה לא ניצחון, זה סתם לאומנות. מסי לא שייך לכותל, מסי שייך לספורט.
ראשית, כשאתה טוען לדו לאומיות בחיפה המשמעות היא שיש מימוש לאומי של הערבים בחיפה - מה שאיננו נכון. בירושלים בפועל יש חלוקה, ממסדית פיזית ותרבותית ואילו בחיפה כמעט ולא.
אתה רוצה לראות את כל הצדדים מנצחים? ביציע של מכבי חיפה יש רק צד אחד ואין דיכוטומיה בין ערבים לבין יהודים. זו פשוט המציאות ואין מה לעשות לה אידאליזציה.
במרחב האורבני הירושלמי כאמור הסיפור שונה באופן מהותי (לצערי), אבל בהקשר הבין לאומי הלגיטימציה שלנו בעיר הבירה עדיין נתפסת כשנויה במחלוקת.
עכשיו עזוב את זה שירושלים זו עיר מסריחה וענייה ושמירי רגב רוצה הון פוליטי אישי - זה הדיון הקל. אבל עצם זה שמסי משחק בירושלים זו תמונת ניצחון, מסי משחק בחיפה זו תמונת ניצחון מרשימה פחות. כך גם לגבי פדרר ונדאל.
אין כאן עניין של לאומנות, מצידי תסתכל על זה בעיניים של אדם פרוגרסיבי - אבל הקרב על התודעה קיים וישראל הפעם הפסידה.
להתכחש למשמעות של פוליטיקה בספורט זה להתכחש למציאות או סתם להתמקם באיזור נח. לברצלונה כמועדון יש משמעות פוליטית עצומה, האם מסי שייך רק לכדורגל? בין אם ירצה ובין אם לא בזכותו (ובזכות אחרים) התודעה לסוגיה הקטאלונית והסימפטיה כלפי הצד הקטאלוני עלו בצורה חסרת תקדים.
כוכב בקנה מידה שכזה משפיע על דעת קהל. הוא מנסה להלך בין הטיפות ואפשר להבין את זה, אבל אי אפשר לעצום עיניים ולאמר שזה רק כדורגל. זה לא.
כי תלוי לאיזה מחנה אתה שייך… אתה מהמחנה ימני/יהודי/נוצרי/שמרני??? אתה גרוע מהאדם המתועב בהיסטוריה…
אתה שייך למחנה “החלש”/“המדוכא”/מוסלימי?? כל מה שאתה עושה הוא לגיטימי כי א. המחנה הראשון גרם לך להיות כך וב. זה מובן לנו שזה חלק מהתרבות שלך ויש לכבד את התרבות הזו.
מתי אנשים מהשמאל יבינו מה קורה באמת עם האויב??
דרך אגב, כל אלה שאוהבים להאשים את ישראל בכל דבר נוראי שקורה בעולם, אני אומר תנוחו בחיי שנמאסתם. סיפרתי כבר אלף פעמים מאיפה אני בא. את הטרור האיסלאמי אנחנו חיים ביום יום. כמה חבר’ה פה שאני בקשר איתם בוואטסאפ יעידו על זה ששלחתי להם סרטונים של “צעירים” מוסלימים שבאו לתקוף את המשפחה שלי כשאין אף גבר בבית!!!
אני כותב את זה כי אני מכיר את האיומים הללו מקרוב מאוד. ממש ממש קרוב. ואני מבין לחלוטין את מסי והאחרים שממש פחדו מ"הצעירים" הללו… אבל מה שהכי מגעיל אותי שאף אחד מהצד השמאלי של המפה לא מתייחס לטרור הזה. זה כל כך טבעי להם שמוסלמי חייב לאיים, שזה חלק מהתרבות שלהם ואנחנו חייבים לקבל את זה במקום להחזיר מלחמה.
כמובן אין שום דבר אלים ומאיים בצעיר מוסלימי עם חולצה של ארגנטינה מגואלת בדם. זה סתם.
לאן אתה רוצה להגיע עם הנצחונות האלה? התמימות כאן היא של רגב, עשתה מהלך שגוי ביותר, איפשרה לזה להיות פוליטי, היא שוכחת שגם בצד השני יש פוליטיקאים, וכל אחד מרים את כלי הנשק שפועל עבורו.
הקלאסה? לתת למשחק להיות משוחק בחיפה, לא להתערב, לא לדחוף את הז’רגון הדיכוטומי שלה. עכשו שתישא בתוצאות. לא השמאל.
עכשיו ההתאחדות הארגנטינית תישא בתוצאות וכולכם יודעים שאין לה גרוש. מירי רגב לא הפסידה כלום, גם ביטול המשחק ישרת אותה בפריימריז.