מקווה שסקאלוני עושה חושבים
היום לפני 4 שנים הסכר נשבר, החלום הגיע.
הציפייה, האכזבות, הלב השבור, הדמעות, החלומות, הכל הגיע, הכל קרה.
הזכייה בקופה אמריקה של 2021, מול ברזיל, על אדמת ברזיל, אחרי 28 שנה , אחרי כל כך הרבה גמרים שנגמרו בהפסד כואב ומוחץ לב.
עשירי ביולי 2021, הרגע שהסכר נפרץ, גם שלי ![]()
איזה יום
הזכייה במונדיאל הייתה יותר גדולה מן הסתם
אבל הזכייה בקופה היא התואר הכי מרגש שחוויתי בקריירה שלי כאוהד
בפער ענק
בזמן אמת כל מי שהיה בעד מסי לא היה מסוגל לעכל את הסבל וההפסדים, אבל בדיעבד זה רק עשה את הכל יותר מתוק.
מבחינתו הוא ממשיך לשחק רק כי הוא סוף סוף יכול ללבוש את החולצה הכי אהובה עליו בלי להרגיש לחץ מטורף על הכתפיים, את הספקות של כולם או ההרגשה של הלוזריות המתמשכת שהוא היה צריך לסחוב איתו כל השנים האלה.
זה פוסט שכתבתי לפני 4 שנים, בליל הזכייה, אקטואלי גם כיום:
"el beso
הנשיקה.
הנשיקה הזאת כאילו ריפאה הכל.
הנשיקה הזאת של מסי לגביע ריפאה 28 שנים של לב אלביסלסטה (תכלת-לבן) כואב ומדמם מאכזבות קורעות לב.
הנשיקה הזאת העניקה למיליוני ארגנטינאים פרץ של תקווה וגאווה שהם כל כך חיכו לה ועוד בתקופה שהכל קצת חרא.
הנשיקה הזאת חתמה את גורלו של זה שנתן אותה כגדול מכולם לעולמי עד, גם למי שעד כה עדיין היה להם על מה להתלונן.
הנשיקה הזאת היא הנשיקה שכולנו, כל אחד מאיתנו רצה לתת לגביע הזה כל כך הרבה זמן.
הנשיקה הזאת ומי שנותן אותה הוא הסמל לדבר הזה שלפעמים נקרא “מגיע”
הנשיקה הזאת יותר רומנטית מכל סרט הוליוודי שקיים וקורעת לבבות מאושר יותר מכל סדרה.
הנשיקה הזאת היא אושר, אושר שלא הייתי בטוח שאצליח לראות, היא נשיקה של סוף..של סוף טוב
"
כל פעם שאני מסתכל על הפנדלים אני עם דמעות בעיניים. אני גם שם לב לדברים חדשים כל הזמן.
שימו לב לרומרו בצד ימין ולאוטמנדי צמוד למסי. כל אחד מגיב אחרת. כל פנדל רומרו לא חוגג, מאוד עצור, לחוץ, לא מוכן להרשות לעצמו להתפרע. מצד שני אוטמנדי חוגג בטירוף כל החמצה שלהם, רועש, מניף ידיים לכל עבר.
הפוכים ומשלימים.
ראיתי את הגמר פעמיים, לא מצליח יותר כי זה באמת מתיש אותי. אני עדיין מתרגש כמו ילד. את הדמעות והקול החנוק שמרתי רק לאותו יום, וכמובן לרגע שמסי מדבר עם הילדים אחרי הקופה הראשון מול ברזיל.
הגמר הזה קילקל אותי. באמת שאחריו אני לא הצלחתי לאהוב כדורגל באותו האופן.
לגמרי נדב.
אומרים לנו ליהנות מהדרך. שטויות. לא נהניתי מהדרך של ארחנטינה לא בקופה ולא במונדיאל. ראיתי כל משחק עם אבן על הלב. יותר מדי טראומות.
הייתי במתח עצום כל הזמן ובכל המונדיאל קפצתי בשני שערים בלבד: הראשון מוך מקסיקו והראשון מול אוסטרליה.
בכל השאר, גם בספיגות, הייתי בשקט.
אחרי 32 שנים של אכזבות אדירות הזכייה הזו שינתה בי משהו והכדורגל מבחינתי השתנה.
אולי המונדיאל הבא יחזיר לי משהו, במיוחד שהוא יהיה באמת הריקוד האחרון של הגוט (ביחד עם דייגו כמובן).
3 פוסטים אוחדו לנושא קיים: אתלטיקו מדריד, לעולם לא נפסיק להאמין
ליאונל סקלוני פרסם בלילה את רשימת השמות לסגל המשחקים האחרון במוקדמות מונדיאל 2026 שיערכו בפגרת ספטמבר.
ארגנטינה תארח את ונצואלה בלילה שבין חמישי לשישי 5.9 במונומנטל ב-2:30 ותתארח במחזור האחרון באקוודור בלילה שבין שלישי לרביעי 10.9 בשעה 2:00
המשחק נגד ונצואלה צפוי להיות המשחק הרשמי האחרון של מסי על אדמת ארגנטינה, אולי הוא ישחק משחק ידידות נוסף אי שם ב-2026 אבל בכל הקשור למשחק רשמי, ונצואלה צפוי להיות האחרון.
שמות מעניינים שחוזרים לסגל הם גונזלו מונטיאל ומרקוס אקוניה שלא זכו להיקרא לסגל מאז החזרה לריבר פלייט.
מי שגם כן ממשיך לקבל זימון למרות החזרה לארגנטינה הוא לאנדרו פארדס שמקבל זימון גם במדי בוקה ג’וניורס.
סימן שאלה יעלה על כושרו של דיבו מרטינז שנמצא כרגע בסימן שאלה גדול בקריירה שלו אחרי שכבר נפרד מאסטון וילה והיה צפוי לעבור למנצ’סטר יונייטד, העסקה נפלה וכעת עולה השאלה האם דיבו ימשיך להיות השוער הראשון של אסטון וילה בסגאת הקיץ הזאת או ילך לספסל או בכל זאת ימצא דקות בקבוצה חדשה.
השמות הבולטים שמקבלים זימון טרי והם לא מהסגל המוכר הם חוליו סולר, המגן השמאלי מבורנמות שכבר זומן לסגל אך לא היה בו הרבה זמן, פרנקו מסטנטואונו ילד הפלא של ריאל שממשיך לקבל קרדיט, קלאודיו אצ’ברי הילד של מנצ’סטר סיטי עם זימון בכורה לנבחרת הבוגרת והשם החדש ביותר חוסה מנואל לופז החלוץ בן ה-24 של פלמייראס שחווה עונה מצויינת עם 16 שערים ב-37 משחקים עד כה בכל המסגרות.
ארגנטינה ממשיכה בדרך להגנה על התואר עם הקפטן הכי גדול ומיוחד בעולם שלה שאת הבכורה שלו במדי הנבחרת עשה לפני 20 שנה ויומיים..ומאז הכל היסטוריה ![]()
![]()
הלילה נהר הריו דה לה פלטה יתמלא דמעות, דמעות של ארגנטינאים, דמעות שיגיעו משכונת פלרמו, מבלגראנו, מרקולטה, צ’אקריטה, לה בוקה, מפוארטו מאדרו, אונסה, סן טלמו ועוד.
הלילה ירדו דמעות בקורדובה, רוסריו, מנדוסה, לה פלטה, חוחוי ואושואייה.
הלילה ירדו דמעות מהיציע באיצטדיון המונומנטל
לכל מי שיביט הערב אל הדשא ויודע שזוכה להיות חלק מהיסטוריה.
הלילה הזה הוא לא עוד משחק. הלילה הזה הוא פרידה, מחווה, והרמת כוסית לגיבור לאומי, לאיש הקטן עם הלב הענק, לאדם שהפך את הכדורגל לאמנות – ליאונל מסי.
זה לא פרידה סופית, לפרעוש הנצחי יש עוד מונדיאל לשחק, אבל זאת כן התחלה של הסוף, הלילה ישחק ליאו מסי את משחקו האחרון על אדמת ארגנטינה.
במשך כמעט שני עשורים לבש מסי את המדים הכחולים-לבנים, וגרם לנו לחלום, להתרגש, להאמין. הוא הפך דמעות של אכזבה לדמעות של אושר. הוא לקח על הכתפיים שלו את התקוות של עם שלם – ועמד בהן. הוא נתן לנו את גביע העולם, הוא נתן לנו גאווה, ובעיקר – הוא נתן לנו רגעים שלא נשכח לעולם.
והלילה על אדמת ארגנטינה, בפעם האחרונה במשחק רשמי, הקהל יגיד לו תודה
תודה על כל שער, על כל דריבל, על כל מבט לשמיים אחרי גול – מבט פשוט, אבל מלא משמעות. תודה על הענווה, על העובדה שמעולם לא שכח מאיפה בא, גם כשכבש את כל העולם.
המורשת של מסי חקוקה כבר בלבבות שלנו. הדשא יזכור אותו תמיד, והילדים שצופים בו פעם והם כבר בוגרים יספרו לילדים שלהם שראו אותך משחק.
הלילה הזה הוא שלנו האוהדים אבל בעיקר שלך. זה לא סוף הסיפור – זו רק סגירת מעגל מרגשת בבית, בבית שלך, על האדמה שאליה נולדת.
תודה לך, מסי שנולדת ארגנטינאי, ארגנטינה אוהבת אותך – היום, מחר, ולעד.
ארגנטינה תעלה הלילה למשחק הבית הרשמי האחרון שלה במוקדמות המונדיאל, בלי לחץ אחרי שכבר הבטיחה עלייה, בלי לחץ אחרי שהבטיחה כבר מקום ראשון ותתפנה לתת לקהל שלה הנאה, ולקפטן שלה כבוד.
למרות שעל הנייר המשחק חסר חשיבות סקלוני עדיין עולה ההרכב לא מפוצץ ברןטציות אך כן יש שמות חדשים שיקבלו במה.
דיבו
מולינה, קוטי, אוטמנדי, אקוניה/ניקו גונזלס
דה פול, פארדס, אלמדה
פאז/מסטנטואונו, חוליאן, מסי
מקווה שאתם מוכנים עם הדמעות, אני יודע שיש פה אחד שכן..![]()
חוליאן מלך
תענוג לראות את סקאלוני מבשל לנו ביד אמן את הדור הבא. קונצרט של כדורגל. Estoy orgulloso
חבל על הנבדל שמנע ממסי שלושער מרגש.
הבן אדם עדיין שחקן טופ. לא ייאמן.
אני לא בוכה נכנס לי ליאו מסי לעין
לא רק ארגנטינה בכתה הלילה והוקירה תודה. גם ליאו מסי עצמו בכה.
זה קרה בחימום מול הקהל הביתי ששר לו, זה קרה כעלה עם הילדים שלו לכר הדשא ועמד איתם בהמנון.
זה קרה בכל דקה שהוא היה על הדשא.
הוא והקהל, היו ביחד.
על הדשא ארגנטינה נהנתה הלילה, היא שטפה את המגרש בניצחון 0-3 על ונצואלה ונראתה רעננה נעימה וכיפית מתמיד.
החברים כמובן השתתפו בחגיגת הקפטן ותרמו לו צמד שערים, לאוטרו שלא כבש בנבחרת מאז גמר הקופה נגד קולומביה חזר לעשות זאת שוב
זה היה משחק טוב של מסטנטואונו שהיה שותף בהתקפה להרבה הנעות כדור, של פארדס שבישל את הבישול של השער הראשון של ליאו, גם הוא וכם חוליאן היו חכמים ואדירים בשער הזה.
גם אלמדה המשיך להראות יכולת טובה והיה תאווה לעיניים.
מסי לא יסע לאקוודור, הוא יחזור לארה"ב לנוח.
עוד מי שלא ישחק יותר עם הנבחרת הוא ניקו אוטמנדי, הבלם הודיע בסוף המשחק שהלילה היה משחקו האחרון עם הנבחרת, גם אליו נתגעגע.


















