אגב ברכב שלא מבין למה לא מנסים הוא של 3 קשרים.
זה לא שאני ממציא פה משהו, מדובר בהרכב הכי נפוץ בכדורגל.
היגוואין מסי ודיבאלה למעלה, כשהשניים האחרונים שחקנים מאוד חופשיים שבורחים לאגפים ועוזרים לנהל משחק ומאחוריהם 3 קשרים קשוחים יותר (לו סלסו יכול להכנס נהדר לתפקיד הקשר השלישי).
במידת הצורך את די מריה או פאבון אפשר תמיד להכניס, לא קשה לחזור להרכב הרגיל.
יש לי שאלה. למה שסמפאולי יבקש אישור ממסי להכניס את החבר הכי טוב שלו (של מסי, לא של סמפאולי) למגרש?
אכן לא ברור…
בכל אופן העניינים מתחילים להירגע בנבחרת. כולם חזרו ליחסים תקינים, עשו אסאדו ומסתחבקים. יש אפילו דיבורים על כך שלראשונה מאז סמפאולי מאמן הוא יחזור על אותו הרכב גם מול צרפת.
למה זה משנה שהוא החבר הכי טוב שלו?
כי אם אני דיקטטור שמחזיק את המאמן בביצים, לא מזמן את איקרדי ולא נותן לדיאבלה לשחק, אז אגוארו שהוא החבר הכי טוב שלי - פותח כל משחק ומשחק 90 דקות.
המאמן לא צריך לשאול אותי אם להכניס את החבר הכי טוב שלי לשחק, כי הוא צריך תמיד לשחק.
בהנחה ואני דיקטטור שכל נבחרת ארגנטינה הולכת לפי מרות פי.
תראה… הסרטון קיים. אתה מוזמן לספק הסבר חלופי של מה שאנחנו רואים שם. כל הדברים שתיארת ממש לא מתחייבים מהשפעה של מסי על המאמן, על הסגל או ההרכב. יש ספקטרום של השפעה על המאמן וזה לא שחור (משחור) או לבן כמו שאתה מנסה לצייר את זה. אם נמשיך את ניסוחי הגוף הראשון שלך, ייתכן ואני דיקטטור שחושב שהחבר הכי טוב שלי לא בהכרח מתאים מקצועית לשחק איתי תמיד, ולא כל השיקולים שלי הם נפוטיזם אלא גם טובת הקבוצה כפי שאני רואה אותה (כי גביע עולמי חשוב לי יותר מהריגשי של החבר הכי טוב שלי). ייתכן שאני לא לחלוטין דיקטטור אלא סתם מישהו שהמאמן מתחשב מאד בדעותיו.
באופן כללי לנסות לסתור את המציאות עם כאילו-לוגיקה זאת דרך גרועה מאד לחזק את העמדה שלך. אני יודע שמסי קדוש וזה נורא כיף לעשות קריקטורה מעמדות שלא מתאימות לך להשקפה, אבל הסרטון הזה חריג בכל קנה מידה. אפשר להפסיק עם מלחמת בני האור בבני החושך, גם אני וגם sh4rky לא חושבים שמסי רשע מרושע.
רק למען הדיוק - הסרטון קיים אבל אני לפחות לא באמת מצליח להבין מה סמפאולי אומר שם… הוא לא אומר “לה פונגו אל קון?” עד כמה שאני יודע לקרוא שפתיים ואני לא.
אז זהו שכולנו מסכימים שלא מדובר ב"סתם" מישהו. מדובר בשחקן שכל העולם נושא את עיניו אליו, שחקן שמתואר לא רק כזריז או בעל דריבל טוב או יכולת כיבוש אדירה, אלא שחקן שמתואר הרבה פעמים כ"חכם" ובעל ראיית משחק היסטורית.
לא יודע למה זה מוזר כל כך שמאמן שהנבחרת שלו מתפרקת וחוטפת שלישיה מקרואטיה יתייעץ איתו. מאמן שלא העלה פעמיים את אותו הרכב ונתון גם הוא ללחצים עצומים מצד התקשורת והאוהדים. מאמן שבמשחק מול קרואטיה כל שפת הגוף שלו אמרה שהוא היה מעדיף להיות בכל מקום אחר אם היה יכול, ולא להיות על הקוים עם הביזיון הזה. וכשיש לו את השחקן הטוב בעולם במגרש זו לא כזו בושה להתייעץ איתו.
ובהקשר לתגובה כאילו מסי לא עונה לו או לא סופר אותו או מזלזל בו, זה עוד אחד קישקוש. פתאום מסי באמצע המשחק צריך להכנס גם לנעליים של המאמן ולהתחיל לחשוב איך כניסה של קון תשפיע על המערך. אז במקום לתת תשובה מהמותן, הוא נראה מבולבל (לי לפחות) ושוקל את השאלה תוך כדי שהוא חוזר לתת תשומת לב למה שקורה על המגרש. ואגב, מה שקורה על המגרש באותו זמן זה שארגנטינה בדרך לעוף הביתה. קצת מלחיץ…
מזה הפכו את הסיפור שהוא לא עונה למאמן כי הוא מזלזל בו ולא סופר אותו.
בקיצור, מי שמחפש מוצא…
א. הצד היחיד שטוען שזו תופעה רעה בהגדרה הוא זה המגונן על מסי. לך אחורה וקרא את הדיון, אתה חוזר די במדוייק על דברים שנכתבו לפניך ע"י הצד השני.
ב. הפרשנות שלך אפשרית, אבל להגיד שהיא היחידה והאחרת היא “קשקוש” זאת ספקולציה. אנחנו לא יודעים.
בסדר גם פפ ולוצ’ו שאלו אותו אם אפשר להחליף אותו, מאמנים שואלים שחקנים בימינו לא מעט דברים. רונלדו בגמר היורו ממש תפקד כמאמן, למה זה מנהיגות ומסי שולט ביד רמה?
זה התחיל עם השטויות שמסי חבר של מקסי לופז (לא שמעתי על זה בחיים. בקושי התאמנו עונה ביחד) ולכן הוא לא מזמן את איקארדי. שטויות. מסי ואיקארדי סה"כ עשו מסלול לא כזה שונה, גם איקארדי שיחק במחלקות הנוער של ברצלונה ואני בטוח שמסי הכיר אותו הרבה לפני מקסי. נראה לכם שמסי מתעסק במי שכב עם מי? כמו שאמרו פה לפני, אם זה היה ככה קון היה פותח כל קמפיין איתו.
אנשים צריכים להבין שמסי זה לא מרדונה וגם וואלה לא רונלדו. הוא סה"כ רוצה לשחק הוא לא פוליטיקאי, לא כריזמתי ולא מספיק מנהיג בשביל לשלוט בחדר הלבשה, הוא אפילו לא נהנה לדעתי להיות הפנים של ארגנטינה. אם אתם מחפשים את בדיקטטור בנבחרת הזאת הוא מסצ’ה, הוא מתאים לפרופיל, לא אחד עם אספרגר כמו מסי. תהיו בטוחים שגם אם סמפאולי שאל את מסי, מסי באמת לא רצה לקבוע כלום. הוא לא יהיה מאמן ולדעתי דיי יעלם מעולם הכדורגל אחרי פרישתו.
ה"קשקוש" מופנה בעיקר למטעמים שהתקשורת אוהבת לעשות גם כשאין ממה. מכיוון שפה רובינו באמת לא מחפשים ליצור פרובוקציות, אולי לא היה נכון להשתמש במילה הזו. בכל זאת, היא מתארת בעיקר את הרגשת התיסכול…
ולא, אני אף פעם לא חושב שהדיעה שלי היא עובדה, רק מעלה השערה כמו כל אחד אחר שנמצא מחוץ לעניינים ומנסה להבין.
יש טור שקראתי בדה באזר באדיבותו של @Aragones שמבקר את מסי, אני לא מסכים לאף מילה שם, אבל הוא לפחות מבקר את מסי בלי להתעסק בתאוריות קונספרציה או רכילויות זולות,
אני יעתיק לפה את הטור שלו:
"14 שנים שליאו מסי משחק כדורגל מקצועני. לפחות עשר מהם הוא השחקן הכי טוב בברצלונה ואחד משני השחקנים הכי טובים בעולם. בלי סוף גביעים ואליפויות, בלי סוף שיאים סטטיסטיים, בלי סוף רגעי כדורגל קסומים. אין שום ספק שהוא משפר את הקבוצה. תוציאו את מסי מברצלונה וזו קבוצה הרבה פחות טובה, אבל האם הוא משפר שחקנים?
האם אפשר לסמן שחקן אחד בברצלונה שבזכות מסי נראה יותר טוב ממה שהוא בלעדיו. שחקן שלצד מסי זהר אבל בלי מסי היה בסדר, אבל לא מעבר. כזה קווין לאב או אפילו סקוטי פיפן. כזה סטיב קר או ג’ון פקסטון או טריסטיאן תומפסון או ג’אבל מגי. שחקנים שבלי מסי לא היו מגיעים למעמד שהגיעו איתו. אני מנסה לחשוב אם היה שחקן שלצד מסי היה וורלד קלאס ובלעדיו הוא נבלע. שחקן שאפשר להגיד שמסי גידל. אולי כזה בוז’אן קרקיץ’ או ג’ובאני דוס סנטוס כזה, או במידה מסוימת פדרו, אבל גם איתו הם היו בשוליים.
הברכה והקללה של מסי שהוא שיחק כל הקריירה באותו מועדון שנהנה מעליונות כלכלית קיצונית. מועדון שנהנה מדור נוער היסטורי וכל שנה רכש את השחקנים הכי טובים בעולם. מי שחנך אותו היה רונאלדיניו, השחקן הטוב בעולם בזמנו. פויול ובוסקטס וצ’אבי וססק ווייה כולם זכו בגביע העולם ובתארים בינלאומיים בלעדיו. ניימאר סוחב את ברזיל על הגב וזכה בתארים לפני הMSN, סוארס זכה עם אורוגוואי בקופה וסחב את ליברפול. זלאטן, אטו, הנרי, אלכסיס, כולם שחקנים שהוכיחו את עצמם בלי קשר לליאו מסי.
בסביבה הזו, באינקובאטור הזה, מסי עולה על כל דמיון. מעבדות ברצלונה עוטפות את מסי מאז שהיה ילד. הטקטיקה בברצלונה מותאמת למסי ומאפשרת לו ללכת למקומות האסטרטגיים שהוא אוהב ומשם לעשות את הקסם שרק הוא יודע. בברצלונה מסי עושה דברים שעולים על כל דמיון. רק שחלקיה כבר הוכיחו שהם מסוגלים בלעדיו.
אז בארגנטינה אי אפשר להחליף את ניימאר בקוטיניו או אם זלאטן לא משתלב אז להביא את דויד ויה. צריך לעבוד עם טבס ועם סביולה ועם קון ועם היגוואין ועם קרספו או פאלרמו או מיליטו או עם מי שלא יהיה. אפילו אין איזה ראקיטיץ’ שאפשר לקנות לקישור ליום שאחרי ריקלמה (התמונה מחצי הגמר האולימפי בבייג’ין שם ריקלמה, די מאריה, אגוארו ומסי נתנו הצגה מול ברזיל של רונאלדיניו) או פאבליטו איימאר או קמביאסו שגם איתם מסי לא הצליח לזכות למרות שיש להם ארון מלא בתארים שהשיגו בלעדיו. אז צריך ללמוד לעבוד עם החומר שיש. עם הדי מאריות והמסצ’רנואים כשהמשמעות היא שאי אפשר ללכת למקומות האסטרטגים ולהישאר באזורי הנוחות, אלא בכדורגל גם צריך לרוץ.
בתחילת כל מונדיאל אני נאלץ לבדוק בויקיפדיה באיזה קבוצות בדיוק שיחק חורחה בורוצ’גה. אני אף פעם לא זוכר אם הוא שיחק בליברפול הגדולה של אמצע שנות ה80 או באפוקליפסה עכשיו של ברלוסקוני במילאן או בדרים טים של קרויף. השחקנים שמסי שיחק איתם לאורך הקריירה שלו בנבחרת ארגנטינה הצליחו מאוד בלעדיו ברמות הכי תחרותיות. כדורגל הם יודעים. אז ההתאחדות רקובה ולא סופרים את המאמן ולשחקנים יש משקולות על הרגליים ומסצ’רנו איטי וכבד והיגוואין מחמיצן, אבל פעם אחר פעם נבחרת ארגנטינה בראשות מסי נראית פחות טוב מסכום חלקיה.
השער היפה שלו במחצית הראשונה מול ניגריה נטע בי תקווה שייכנס לטורניר, אבל למרות כמה פעולות טובות (מסירה יפה להיגוואין ובעיטה חופשית לקורה), הוא נרגע וארגנטינה חזרה לסורה. לשם שינוי, במקום להיכנס לדיכאון, היא המשיכה לשחק וגנבה את המשחק הודות לוולה אדיר ופרשנות שיפוטית שנויה במחלוקת. האופטימיות מארגנטינה יכולה להגיע דווקא מהשחקנים הפחות נוצצים, בנאגה (מסירה סטייל דה-בור לברגקאמפ), המהירות של פאבון, ההצלה של ארמני (גם גויקוצ’אה הפך לגיבור כשנשלח להרכב בלית ברירה), מרקאדו עם הרמה יפה וכמובן הוולה של רוחו. יש לארגנטינה שחקנים מוכשרים, יש לה פועלים אפורים ובמשחק מול ניגריה היא גם הראתה אופי. לאורך הקריירה שלו בנבחרת אני לא זוכר את מסי מחבר את ארגנטינה לניצחונות על נבחרות מוכשרות יותר. מול צרפת תהיה לו הזדמנות"
כתב את זה מישהו בשם דובינסקי
לא אוהב את ההשוואה לnba.
נתחיל מזה שהזכו בתארים זה מאוד רחב, הרי בכדורסל יש אליפות אחת (נניח ליגת האלופות) וזה.
לכן ההשוואה לא מדויקת כי לכל קבוצה יש מספר תארים כל שנה שבחלקם היא מתחרה נגד מעט קבוצות.
בנוסף תגדירו לא שיפר שחקנים. הרי שחקנים שופטים לפי תארים קבוצתיים, ועם כל הכבוד לצאבינייסטה ובוסקטס הם לא היו זוכים בחצי ממה שזכו אם לא מסי. מסי הוא ההבדל בין קבוצה טובה להיסטורית, בין קבוצת רבע/חצי גמר לקבוצה שהיא פייבוריטית לזכיה כל עונה.
האם רק שחקן אחורי יכול לשפר את מי שסביבו? זו ההגדרה לכך? הרי לצד מסי פדרו, בוזאן וטייו נחשבו לשחקנים שהולכים לשלוט בעולם הכדורגל, תסתכלו איפה הם היום: אחד מחליף בקבוצה שנאבקת על מקום באירופה והשניים האחרים אלוהים יודע איפה.
להגיד על שיאן הבישולים שהוא לא משפר שחקנים סביבו…בסדר. רשמנו. הוא גם בחיים לא יחשב הטוב בעולם ללא גביע עולם.
מה שכן נכון זה שמסי לא מגדל שחקנים. נכון. אין לו את זה. זה לא אומר שבגלל שהוא לא יצא מברצלונה הוא לא טוב-יש המון שחקנים שבברצלונה לא הראו רבע ממה שהם מראים בחוץ.
נראה מערך מעניין שמטרתו לא לתת לקאנטה את היכולת לקחת את מסי אישית.
דבר כזה יגרור לוראן או אומטיטי לצאת אליו כל פעם ואז די מריה ופאבון יוכלו להכנס לחור הזה.
מצד שני מסי יקבל את הכדור המון עם הגב לשער מה שהוא לא הכי טוב בו.
על הנייר יש פה מערך מעניין שיכול למצוא המון חורים, בפועל עדיין הכל תלוי בצרפת.
לדעתי הסיפור הוא עוד קשר על חשבון שחקן התקפה, שיקול נכון
כשחקן פאלסו כל פעם שיקבל כדור יקפצו עליו כמה שחקנים, אם חבריו לקבוצה לא ייענו מהר לעשות איתו דבל פאס אנחנו נראה נוקאווט לחלוטין לטובת הצרפתים.
נ.ב. רועדות לי הביצים…
לא רק שהמערך לא עובד, אלא אנחנו חלשים בצורה מזוויעה…
זה לא כוחות ככה או ככה, אבל בחיאת תוציא את די מאריה ושים חלוץ נורמלי.
בלי ביגליה היה ברור שהם יהיו מאד מסוכנים במתפרצות.