הוא עוד שחקן על שאמור לעזור למסי לקחת תואר, לא כמו העגלות שהיו למרדונה או רונלדו…
אגב, ‘העולם חייב למסי מונדיאל’- לא זוכר מי אמר. זו הגישה הכי גרועה מנטלית שאי פעם שמעתי ממישהו על משהו
איקרדי מלך השערים של הליגה האיטלקית בחוץ. מעניין אם בעוד 50 שנה יסלחו לו על זה שהוא ניהל רומן עם אישתו של מקסי לופז.
בהצלחה עם היגואין…
אחרי סאגת לאומנות ארוכה ודוחה הוחלט שהמשחק בין ישראל לארגנטינה ישוחק בניגוד לכל היגיון בריא באיצטדיון הפקקים בשעה מאוחרת מידיי מכדי שמשפחות אשכרה יוכלו להנות באיראן אהה סליחה בישראל ממשחק כדורגל.
ללא אלייך, נראה לי שאתה איתי. נמאס לי מההאשמות השוביניסטיות האלה, כאילו איקארדי גנב סוס ממקסי לופס. ומזל שאני לא אוהד את ארחנטינה. לא יודע איך תשרדו את סמפאולי.
בטוח שזו הסיבה ולא, נגיד, סיבה מקצועית רח״ל?
אין שום סיבה מקצועית שאיקארדי לא בהרכב. הוא החלוץ הכי טוב.
רומרו נפצע ולא יהיה במונדיאל!! מי שכנראה יחליף אותו זה ארמאני שוערה של ריבר.
קיצור המזרחים המעצבנים האלה שוב תקעו לנו את טדי. הבנתי שמכירה תהיה ביום ראשון, מי מתכוון לקנות? מישהו יודע באיזה שעה?
מי הם המזרחים המעצבנים?
נתניהו ורגב אני מניח… נגד המזרחים שרצו בחיפה (כחלון ומסי)
מסי בכלל רצה את זה בברסלונה. ואני מניח שכך גם כל שחקני נבחרת ישראל.
שאלתי שאלה מי רוצה ומתכוון להזמין כרטיסים?
אני מניח שכולם שביט לא ככה? ולגבי שעה זה יהיה אחרי צאת השבת אז אני מניח תשע או עשר
יש לך דרך להשיג?
כי דרך האתר של לאן זה די אבוד מראש.
EL mundo fue y sera una porqueria ya lo se, en el 506 en 2018 tambien?
טדי? מירי רגב? לאן? שופרסל? אחרי שסערה נוספת בכוס תה שמהול בשחיתות תחלוף (כפי שחוליו סוסה ידע לתאר יפה בשיר אל קמבאלצ’ה) יהיה נותר לנו לדבר על מה שחשוב באמת- כדורגל, או יותר נכון, מה יש לארגנטינה להציע כדי לתת לכולנו שביב של תקווה, כמי שעלתה בנס (או מסי) במחזור האחרון בקיטו אחרי ניצחון לא שגרתי של הנבחרת בבירת אקוואדור, כמי שאולי תגרום לנו לראשונה לחייך כבר יותר מידי זמן.
SIN CLASE
אם מסתכלים על הנבחרות החזקות או המועמדות המובילות במונדיאל כמו צרפת, גרמניה או ספרד אפשר לראות את דפוס אופי מסויים ששגור בנבחרת. אומנם אפשר להתווכח על דעיכת השלד הגרמני, איכות הדור הספרדי החדש, או האם צרפת עמוסת הכשרון תוכיח את עצמה, אבל לכולן יש סגנון אחריו הן עוקבות, שנובע מהעובדה שחלק מהשחקנים שחקו ביחד במסגרת כלשהי או לפחות עם חפיפה מסויימת, או שהצליחו להתקבע על סגנון מסויים שהשחקנים ממשיכים ללמוד ולהבין לאורך השנים כך שגם אם החומר האנושי משתנה, הקבוצות לא הולכות רחוק מידי, או שאולי מספיק דור זהב אחד שעושה את ההבדל. במקרה של ארגנטינה, אין כרגע אף אחד מהדברים הנ"ל, אפילו כשמסי אצלינו.
בעוד שקשה תמיד ליצור דור טוב של שחקנים כך שבכל עמדה יהיה לך שחקן על (ספרד, גרמניה, צרפת או אפילו בלגיה), אפשר היה בכל זאת ליצור מעין מסגרת או סגנון כלשהו אליו ארגנטינה תוכל להיצמד, כך שאולי היא לא תמיד תהיה מדהימה, אבל תמיד יהיה לה בסיס כלשהו שימנע ממנה לקרוס, או לפחות לא להרגיש שהניצחונות דחוקים ומגיעים ללא שמץ של עליונות ברמת הכדורגל. האמת היא שארגנטינה, בעודה רודפת באמוק אחרי תארים, הגיעה למצב של משבר זהות בכל הנוגע לסגנון ולכדורגל שלה. אין יומרות, אין גישה מסויימת, אין התאמה של שחקנים לתוכנית משחק. רק שמות, היררכיה וציפיות בשמיים. הבעיה היא לא בסגל הנוכחי של ארגנטינה, הבעיה היא שורשית עמוק ביסודות שלה.
עם כל ההקדמה הפאסימית הזאת, האם יש מקום לתקווה? האם יש משהו לנבחרת להציע?
EL CAMPO DE SAMPO
הנקודה הטבעית ממנה אפשר להתחיל היא המאמן. סמפאולי הגיע בתור מי שאמור לעשות לנבחרת “השתלת” אופי וסגנון. בעוד שקודמיו בתפקיד השתדלו לנהל כדורגל פשוט ויציב בשאיפה לאסוף ניצחון אחרי ניצחון ובעיקר לא להפסיד מאשר לנצח, בהתאחדות החליטו להביא את המהר האולטימטיבי, הראשון בערך מאז בייאלסה שיכול לגרום לכולנו התקפי לב בבירות שלו ותוצאות המשחקים שלו. סמפאולי מגיע בשביל לתת פתרונות וקצת צבע בכדורגל החיוור של הנבחרת, כקריאה של הצלת המולדת (כפי שציין כשהודיע על התפטרותו מאימון סביליה). על מה הכדורגל שלו התבסס עד כה:
אם אקח את מה שיצא לי לבחון מתקופתו בסביליה יחד עם כהונתו בצ’ילה, סמפאולי הציג קונספט מאוד פשוט- אם אתה רוצה לשחק כדורגל התקפי עם ריבוי אופציות, השחקנים חייבים למלא את החורים בהתאם. הכדורגל של סמפו הוא בהגדרה דינאמי- שינוי הדומיננטיות באגפים, פתיחת אופציות נוספות בגלים בכל התקפה, ולדעת שהקבוצה שלך יכולה להתמודד עם כל תרחיש במשחק כך שתמיד תהיה דרך להוציא יותר מהחולשות של היריב שלך, ולדעת לסגור את המקומות בהם אתה נחשף (החלק האחרון לא תמיד עובד לו).
כקונספט מה שהוא מנסה לבנות הוא מצויין ויכול לגרום לנבחרת להיות מרגשת כמו שתמיד רצינו, דה פקטו, מדובר בכדורגל מסובך שדורש המון מכל השחקנים במגרש בכל אספקט, בין אם מדובר על כיסוי שטחים, אינטיליגנציית משחק וקצב מאוד גבוה. למרות הציפיות ראינו שמטרה לצלוח את הבית הדרום אמריקאי סמפאולי נאלץ להיות יותר שמרן ולנצח בשיטת האינסטנט בה גם וואלוורדה בברצלונה שיחק במטרה לייצר מומנטום- מסי התשע המזוייף. בלי להתחכם, בלי חידושים והמצאות, תתנו למסי את השח, תביאו לו כדורים והוא כבר לפחות יעלה אותנו שלב. אפשר לטעון האם זה המעשה המתבקש, האם הוא חוטא מהמטרה לשמה הוא בא או האם הוא נכנע כמו כולם ללחץ בנבחרת ארגנטינה, אבל אפשר רק לקוות שבכל זאת הוא ינסה להביא משהו מניסיון העבר שלו לנבחרת. האם זה יכול לעבוד?
no hay papeles modestos sinos actores modestos
אם להתייחס לפרפראזה מעולם התיאטרון, השאלה היא האם הסגל אותו סמפאולי בחר יהיה מספיק טוב כדי למלא אחרי התפקידים המיועדים להם? על מי בכלל מדובר?
האמת היא שהסגל דיי אכזב אותי. זה כבר לא עיניין של דעה כלשהי, או כעס על המעמד הבלתי מעורער של חלק מהשחקנים. אומנם הם אמורים להוות שלד ותיק ומוכר שאמורים להכיר אחד את השני, אבל בפועל הם לא הצליחו לייצר תאום בשום שיטה, בין אם במשחק מסירות, יציאה למתפרצות או אפילו כדורי גובה, אני לא מצליח לראות שום ערך לשימור המבנה הקיים כך שיצליחו להוציא יותר אחד מהשני. אין קשר בין חלק מהשחקנים שהוא הביא למלא את התפקידים והעמדות בתוכנית המשחק שלו (היגוואין לדוגמא, דיבאלה ביגליה ועוד), המזל הוא שסמפאולי כן הצליח להרשות לעצמו להוסיף לנבחרת שחקני אגף שהיו כ"כ חסרים לה כמו סאלביו או טאלגיליאפיקו, או הפתעות מעניינות כמו לו צ’לסו האנרגטי או לנזיני, כך שאפשר רק לקוות שהמאמן יקח בעלות על ההרכב ונזכה לראות את השינויים להם ייחלנו כורמים עור וגידים.
נקודה מעניינת נוספת הוא הקישור. בפועל, מרכז השדה של צ’ליה לדוגמא, או זה שהוא בנה מסביליה היה עם דינמיקה שונה לחלוטין ממה שקיים כרגע בארגנטינה. בעוד הוא תמיד הצליח להביא לנבחרת שחקני קישור שיודעים להניע כדור או All arounders מדהימים כמו ארתורו וידאל, לא נראה שיש מישהו בסגל של ארגנטינה שיכול לקחת עליו את התפקיד הזה. מסצ’ראנו קשישא הוא Destroyer במלוא מובן המילה, ביגליה מנווט משחק פרווה, באנגה שלא מצליח להציג שני משחקים יציבים רצוף ולכו תדעו אם אפשר באמת לתלות את כל התקוות בלנזיני. החש העיקרי שלי, שבכל הנוגע לחורים הטקטיים, מסי יהיה מרותק לקישור במטרה להצליח להחיות את מרכז השדה, כך שאולי מישהו מכל מי שאכזב אותנו בעבר יוכל לגאול את עצמו בעיני האוהדים.
"…Dale nomas! Dale que va!
Que alla en el horno
nos vamo a encontrar!.."
בסופו של יום, לפעמים אני תוהה מה זה משנה. היגוואין יכול להיות מלך השערים עשור שלם באיטליה, אגוורו יכול להמשיך לקרוע רשתות בסיטי, מסי ימשיך לשבור שיאים בארגנטינה ואבר באנגה יזכיר לנו אחת לכמה משחקים כמה כשרון יש לו ברגליים, בפועל משהו פשוט לא מתחבר, בין אם זה לחץ, חוסר תיאום, אגו או סתם מחסום פסיכולוגי שמונע מכוכבי העל הללו לכבוש במצב של אחד על אחד מול שוער, או למסור פס רוחב ישר. כן, אני אמשיך לעודד את הנבחרת, כן אני אראה כל משחק, כן אני אתפלל שמסי יניף את הגביע, אבל האם אחרי כל המחשבה מאחורי מה שמניע את הנבחרת מצאתי סיבה כלשהי שתגרום לי להיות אופטימי? לצערי לא, כל זה תלוי בהתעלות רגעית של השחקנים, כי בטורנירים קצרים כמו מונדיאל זה בדיוק העיניין. אין מקום לטעות אין מקום להתבלבל, אין מקום להשתפר או להתפתח, צריך פשוט להתפוצץ עם כל מה שיש לך בתקווה שאולי זה יספיק במטרה להגשים את חלום לאומה שלמה.
Aguante Argentina la concha de tu madre!
אני מודה שאני מגיע למונדיאל הזה בלי יותר מידיי ציפיות לראשונה בחיי.
אני חושב שלא הצלחנו למצוא מאמן שיהפוך את הדיבורים על טקטיקה לרלוונטיים בכלל (הסרטון שנדב צרף פה נחמד ומעניין אבל אין לו שום נגיעה למה שסמפאולי עושה אצלנו), יש לנו נבחרת שזנחה את ה4-2-2 המוכר והאהוב שהיה סימן ההכר שלנו מאז אבר, לא הצלחנו לייצר שדרה מרכזית של שחקנים בעלי רמה אחידה והבנת משחק והכי עצוב - למרות כל אלה הגענו לשלושה גמרים ולמרות יכולת לא משכנעת אנחנו מעבר לשיא כבר.
אני לא אתפלא אם נעוף בשלב הבתים אבל אני כן מאמין שאנחנו שווים רבע גמר.
אבל אם כבר נדב הביא לנו את חוליו סוסה (סבתא שלי הייתה מעריצה מושבעת) יש לו שיר שמתאר היטב את תחושותיי לגבי הנבחרת בשנה האחרונה:
הגעתי עד לביתך
לא יודע איך יכולתי
אם היו אומרים שאת לא נמצאת
שלעולם לא תשובי עוד
אם היו אומרים שעזבת…
כמה שלג יש בליבי
כמה שקט יש בדלתך
להגיע לסף דלתך
למצוא שם מנעול של כאב
זה עצר לי את הלב…
כלום כלום לא נשאר מבית ילדותך
רק הקורים שטווה העכביש
ושיח הורדים גם הוא כבר לא קיים
וזה ברור שהוא מת כי עזבת
זה הכל לשווא…
כלום כלום חוץ משקט ועצבות
אף אחד שיגיד לי אם את חיה או ש…
איפה את?
היגוואין מחמיץ אפילו חיבוק עם דיבאלה
נו ברור הוא יכול לחבק אותו מול טורינו וססאולו…שהוא מריח גבהים הוא לא מסוגל להשתין בעמידה.
המשחק מול ארגנטינה לפי כמה עיתונאים ארגנטינאים בוטל:
https://twitter.com/Angelalerena/status/1004073209573101569