עכשיו, כשהאמוציות קצת ירדו מצידי -
לא. ממש לא 0 קרדיט.
צ’אבי זכאי וחייב לקבל קרדיט על כמה דברים. אין ספק. אפילו על זה שהוא היה מוכן להגיע ולהכניס את עצמו למיטה גוססת, הוא צריך לקבל קרדיט. הוא גם בהחלט צריך לקבל לא מעט נקודות זכות על באלדה (אם כי יש לי השגות גם על זה, אבל לא קריטי לעכשיו), למשל. אני חושב שאיתו גם פרנקי וגם פדרי יותר מבינים מה הם צריכים לעשות, ומה הם לא צריכים לעשות, שזה בכלל מעניין - בהתחשב במה שהייתי משוכנע שצ’אבי חושב על ההולנדי.
צ’אבי גם צריך לקבל קרדיט על דמבלה. כי לא משנה כמה הוא פציע ופצוע כרגע, וזה שהוא לא יהיה שחקן של 20-30 שערים בעונה, אבל על הגישה והמחויבות של הצרפתי שבטוח השתנו לחיוב, וגם זה שכמות תאי המוח שלו גדלה מ-0 ל-3 במהלך כהונתו של המיסטר.
ייצוב משחק ההגנה? אני עדיין לא משוכנע מי אחראי לזה יותר. צ’אבי תורם לזה, אין ספק. אבל האם היית רואה הגנה כזו ללא מאטס-אראוחו-קונדה-כריסטנסן? או שגם קומאן, למשל, היה נראה יותר טוב בזכות חולית הגנה כזו?
ואם “ייצוב ההגנה” כמשהו כללי הוא לזכות צ’אבי, אז ההשמדה של קונדה כמגן ימני, אי מציאת פתרון לתואמי ויניסיוס שהוא לא “אראוחו בימין”, חוסר רוטציות, מחיקת אלבה גם ממשחקים שהוא יכל והיה צריך לשחק בהם, ועצם העובדה שבכל משחק רציני באירופה השנה + 2 מהקלאסיקואים ספגנו וספגנו הרבה - זה לחובת צ’אבי.
כנראה שלעולם לא נדע מה היה קורה אם, אבל אני בטוח לא רואה פה הוכחה חד משמעית לזה שרק בזכות האיש והמאפרה ההגנה כל כך טובה. בטח כשזה רק במפעל אחד. עם כל הכבוד לכל מיני אלמריות וג’ירונות.
מעולה. אבל זה לא אומר שאני משווה אותו לבנאדם. אתה לא מכיר אותי, ובטח לא זוכר 140134 הודעות שכתבתי בנושא בעבר, אבל אני סולד מהשוואות בין שחקנים/מאמנים/קבוצות, בטח בקבוצות, זמנים, עידנים, ועולם אחרים לגמרי בין מוקדי ההשוואה. אז אני לא משווה את צ’אבי לפפ, ולא לזידאן, ולא ללוצ’ו ולא לקלופ או טוכל או ברק בכר. אני משווה בין מה שציפיתי שצ’אבי יביא, למה שהגיע בפועל.
שאלת אותי מה אני מעדיף - כדורגל סוחף או שורה תחתונה. אז אם נסתכל על הדברים בצורה קרה - כנראה שתהיה שורה תחתונה. כל עוד לא תהיה פה פאשלה בקנה מידה תנ"כי, ברצלונה תזכה באליפות. אז יחד עם הסופר קופה - 2 תארים. מעולה. בלי טיפה טיפתית של סרקזם. הייתי חותם על זה בלי לחשוב מיליארדית שנייה בתחילת העונה.
(רק ש…לא מספרים לנו, בצד הלבן של הפורום, שהאליפות הזו היא בעיקר בגלל אנצ’לוטי, פרז, והשופטים?)
אבל אני כן רואה שכמו מורו ורבו - לצ’אבי אולי יש אחלה דרך לניהול עונה, אבל יש לו בעיה עמוקה בהגעה למשחקים ישירים מול יריבות שאשכרה מנסות לנצח, וגם מסוגלות לעשות את זה. יש לו בעיה קשה עם היכולת להגיב לסיטואציות משתנות (בעיקר תוך כדי משחק), גם אם השינוי היה ממש ממש בקטנה, או כזה שכולם יכלו לצפות מראש. יש לו בעיה קשה בניהול סגל ומאמצים, עם כל ההקלות הנובעות מזה שהמחליפים ברמה נמוכה יותר משמעותית מה-11-13 הבכירים. יש לו, ולקבוצה, עדיין בעיה קשה של סף שבירה נמוך מאוד, ותסמונת “נבקיע ונסתגר עד סוף המשחק” שהלוואי וניפטר ממנה כבר. ואני עדיין מחפש את המשהו הזה שנקרא “טביעת רגל” של צ’אבי בניהול המשחק עצמו, ואני לא רואה. משחק אגפים? דרך האמצע? מסירות קצרות? מערך מתוכנן שהוא לא תוצר של חוסר ברירה כי פצועים? כי הרבה פעמים לי נראה שתוכנית המשחק היא “תעלו למגרש, תעיפו כדורים ללבנדובסקי, גאבי - SMASH, אראוחו - אתה מקריב את עצמך, זוכר? פאטי - אתה נכנס דקה 85. ותזכרו, אם כובשים - אפשר להפסיק לשחק”. האם אני מקצין? בוודאי. אבל זה לא נוצר בריק.
האם כל אלו רק בעיות זמניות, ורק כאלו שנובעות מחוסר ניסיון ותקופת ההכשרה של צ’אבי כמאמן? יכול להיות. ויכול להיות מאוד שזו רק עקומת לימוד שאנחנו עוד לא רואים את האנדגיים שלה, ולכן לא לגמרי מבינים לאן זה אמור להגיע. ויש מצב לא קטן בכלל שבהינתן כלים טובים יותר, או בלי כלים טובים יותר אבל כבר בעונה הבאה, כשלמיסטר יהיה יותר ניסיון ולקבוצה יהיה יותר חיבור - הדברים ייראו הרבה יותר טוב. הלוואי. חותם על זה, כמו שהייתי חותם על אליפות לפני 8-9 חודשים. האם אני, נכון לכרגע, רואה שלשם באמת אנחנו הולכים? שאלה טובה.
