אתמול נפגשו להן מנצ’סטר סיטי ופ.ס.ז בסטאד דה פראנס (האצטדיון של צרפת). המשחק הסתיים בניצחון 2-0 של פריז.
כמה נקודת על המשחק:
“לסיטי הגיע יותר”- זה היה מסוג המשחקים שהתוצאה לא ממש משקפת את מה שהתרחש על המגרש. כאמור, פריז ניצחה, אבל המספרים מספרים סיפור שונה, סיפור שבו המשחק יכול היה ללכת לכיוון שונה לגמרי. סיטי החזיקה יותר בכדור (54% לעומת 46%), בעטה יותר לשער (18 לעומת 6), השלימה יותר מסירות (486 לעומת 414) והגיעה ליותר הזמנויות מפתח: 2.81 שערים צפויים (xG) לעומת 0.46 של פריז.
אבל למרות הנתונים המרשימים סיטי לא באמת התקרבה כל כך להבקיע חוץ מכמה שניות מטורפות במחצית הראשונה. רוב נתוני הXG של פריז מגיע מ-3 הזדמנויות: נגיחה של ראחים סטרלינג שפגעה במשקוף, ו-2 הזדמנויות של ברנרדו סילבה להבקיע לאחר אותה נגיחה. 2 המצבים של סילבה היו בעצם שני סוגים של מבטים פתוחים ממש מול שער פתוח. הראשונה היא בעיטה למשקוף ממרחק אפסי, והשנייה היא ריבאונד שהוא בעט מהמשקוף החוצה. שתי ההזדמנויות הללו יחד שוות ל- XG של 1.59, יותר ממחצית מסך ה- XG של סיטי. אם נוסיף את הנגיחה של סטרלינג ששווה 0.29 xG, זה סה"כ 1.88. כלומר רוב ה- xG של סיטי הגיע בפרק זמן של 10 שניות בלבד. לטעמי המשחק הציג בצורה די טובה את ההבדל בין שתי הקבוצות העשירות בעלם: פריז היא קבוצה כוכבים שעדיין חסרה שיטה וצורת משחק ברורה, אבל עם כמות הכישרון עצומה ולכן מסוגלת לנצח משחקים גם במעט הזדמנויות. לעומתה סיטי קבוצה מאוד מאומנת שחסרה מחץ.
סיטי צריכה חלוץ- סיטי משחקת לרוב עם שלישיית התקפה הכוללתת את סטרלינג, ג’ק גריליש וריאד מחרז. כלומר לרוב משחקיה סיטי עולה ללא חלוץ טבעי/אמיתי. בעוד השלישה הזאת מלאת כישרון היא חסרה את האיום שיכול לספר חלוץ אמיתי. הם פשוט לא מרגישים כמו איום ממשי. יש שיטענו שגבריאל ז’סוס הוא החלוץ של סיטי אבל במשחק מול פריז הוא שיחק רק 12 דקות. המשחק היווה דוגמה לבעיה שסיטי יכולה להיתקל בה בליגת האלופות, כאשר היא מנסה באמצעות הכתבת הקצב והיכולת הטכנית להשתלט על קבוצה שיש לה יכולת טכנית ושחקני התקפה קטלניים כמו פריז.
מסי Just doing מסי- לתחושתי מסי לא ממש היה מעורב במשחק, עדיין לא מצא את המקום שלו וכשהוא כן נגע בכדור זה בדר"כ היה באזורים מרוחקים מהשער. למעשה לפי מפת החום הזאת, מסי כמעט ולא נגע בכדור בתוך הרחבה או בסביבתה. כמעט שליש מהנגיעות שלו היו במחצית שלו, כולל כשהתמודד עם מחרז מחוץ לרחבה של פריז. אפילו בסיום, הוא מילא את תפקיד החומה התחתונה בכדור החופשי של דה ברוינה (יש שיגידו שזו עמדה שכמעט שהומצאה כדי להגן על בעיטות החופשיות של מסי עצמו).
אבל כמו שכולנו למדנו, מסי זה מסי והוא לא צריך הרבה כדי להשפיע על המשחק. הוא היה מעורב במהלך שהוביל לשער הראשון כאשר מצא את אמבאפה מחוץ לרחבה. אמבאפה מסר לניימאר שפספס את הכדור שלבסוף הגיע לגאיי שהבקיע. “ההשפעה” השנייה שלו על המשחק הייתה כבר יותר מורגשת: השער שהוא הבקיע. אגב, השער היה הבעיטה היחידה של מסי. החגיגה שלו הראתה בדיוק מה זה אומר עבורו, וזה הרגיש כמו נקודת מפנה פוטנציאלית ל- PSG שלא הייתה עקבית עד כה העונה. זהו חיזוק ביטחון הן עבור המועדון והן עבורו, ועכשיו המפתח יהיה להמשיך ולגלגל מכיוון שזה רק הולך להיות מאתגר יותר מכאן.
דה ברוינה ניצל מהרחקה למרות שממש הגיע לו.