בסופו של דבר הפטוצ’יני יבחן על תוצאות. אם הקבוצה שלו תמשיך לא להרשים, פריז תבדוק אם היא יכולה להמשיך את הרצף של קבוצות שמחליפות מאמן באמצע עונה כדי לזכות בצ’מפיונס (באיירן עם פליק, צ’לסי עם טוכל). אני לא חושב שזו שאלה של האם אלא שאלה של מתי. הוא לא יסיים שם את העונה.
כמו ששביט אמר, פפ, קלופ או מוריניו לא היו מהססים. הם היו מספסלים את מי שצריך (ולא זה לא מסי, אלא ניימאר ודי מריה). הפטוצ’יני לא שייך לרמות האלה (עם כל הכבוד, ואין הרבה) והניסיון שלו לרצות את כולם גורם לפריז להיראות בררה.
המשחק מול סיטי בלי די מריה היה אחד המשחקים הכי טובים של פריז העונה, והמשחק מול לייפציג בלי ניימאר ובלי די מריה היה המשחק הכי טוב של פריז. בשני המשחקים זה לא קרה בגלל הפטוצ’יני, אלא בגלל שזה הונחת עליו.
עכשיו מאמן, כל מאמן, עומד בנקודה הזאת בפני שתי אופציות: לראות שהקבוצה שלך סוף סוף משחקת כדורגל טוב, ולהמשיך עם אותם הרכבים או לחזור לשים את כל הכוכבים ביחד, ולקוות לנס. בשני המצבים הוא יזכה לתשואות אם זה יצליח ולביקורת אם זה לא. מה לעשות, ככה זה בכדורגל.
מה קרה בפועל אחרי שני המשחקים הנ"ל? הוא הפסיד לרן ויצא תיקו עם מארסיי, כשפריז נראית מזעזע. לכן הוא זוכה לביקורות חריפות. הייתי מוסיף את העניין שהוא מעולם לא זכה בתואר עד שהגיע לפריז, וגם שם זכה רק בגביע והפסיד בסופרקאפ, מה שלא נותן לו גב ש"הוא יודע מה הוא עושה, ופריז תזכה בסוף בתארים".
ברור שאני מבין, הפטוצ’יני הוא לא פיגורה שיכולה לעמוד על שלה. לכן הוא לא צריך להיות בקבוצת כוכבים כזאת.
הוא פוטר בסוף 2020 כשפריז הייתה במקום השלישי בליגה. את הבית שלה בצ’מפיונס פריז פתחה עם 3 נקודות מ9, ועלתה מהמקום הראשון בבית על שערי חוץ. הם נראו לא טוב, ואני לא יודע אם זה בגלל תאקל עם מבפה וניימאר.
הקטע שהפטוצ’יני לא הצדיק את הישארותו לעונה נוספת: 3 הפסדים ותיקו ב6 משחקי צ’מפיונס, ובליגה 4 הפסדים ו2 תוצאות תיקו שזה בדיוק מה שעשה טוכל שפוטר.
אוף טופיק: אני לא אוהב קבוצות כמו פריז או סיטי שמתנהלות בצורה כזאת של פיטורי מאמן בכל פעם שמשהו קצת לא עובד. זה לא אומר שברתומיאואיזם (החתמת מאמן בינוני והשארתו חרף חרפות חוזרות ונשנות) היא גישה טובה יותר.
עלה בדעתכם שקונספט גאלאקטיקוס כמו שקורה בפריז צפוי להיכשל מראש? שהוא סתם עמוס כוכבים בלי קשר לצרכים של הקבוצה? שאין שום שיקול מקצועי בלקנות את מסי בקבוצה בה יש את ניימאר, אמבפה, די מריה ואיקארדי?
יכול להיות שמבחינת אופי פוצ’טינו לא מתאים לאמן שם. אולי אחד כמו זידאן לא היה סופר אף אחד ועושה מה שהוא רוצה. מה שכן, לחפש היגיון באיך דברים אמורים להסתדר טקטית בפריז זה מרגיש לי סתמי. בכל זאת, נראה שלאף אחד לא אכפת מי יאמן אותם, ושאף אחד לא מגיע בשבילו.
לטעמי הקונספט של ה NBA ילך ויתעצם, אמנם בכודורגל האירופאי שמרנים יותר, עם זאת ככל שמושקע כסף עצום חסר רגולציה (סליחה מליצני פיפא את אופא) כוח השחקנים רק יעלה ובהתאמה כוח המאמנים יירד בעיקר כשאין הרבה טובים.
בשביל פרנצ’ייז שווה להעיף מאמן בשביל ששחקן שמוכר יהיה מבסוט, זה עד כדי כך פשוט ועד כדי כך ציני. הכסף מוזרם בלי הגיון והאלו שמקבלים הכי הרבה כסף ישלטו בסיטואציה שלהם.
לפעמים מאמן צריך לא להפריע ושיהיו לו יחסי עבודה טובים מאוד עם כל הכוכבים שלו, לנהל אגו כל כך גדול לפעמים מקנה קבוצה מתפקדת והיו רבים כאלו בכמה ענפים שגדולתם הייתה בניהול אגו.
לא יודע אם בדור הזה אבל לאט לאט זה בא, דמבלה ילד מושתן מקבל משכורת עתק, למה שלא יזרוק זין? הולאנד ילד שעם כל הכבוד עוד לא עשה משהו בכדורגל העולמי דורש סכומים קרובים לניימאר וכך זה ימשיך. ראיתם כמה רוצה סאלח? והוא צודק, הוא לא צריך את ליברפול יש מספיק שמוכנים לתת לו את הסכומים שהוא מבקש.
אני מסכים עם הרבה ממה שכתבת, אבל יש גם הבדל משמעותי בין מה שקורה כאן ל-NBA. בסוף, עם כל הכבוד להצלחה הכלכלית של קבוצה והפרנצ’ייז שכוכב בודד יכול להביא, בלי הצלחות מקצועיות זה לא יכול להחזיק לאורך זמן (כמודל עסקי). וכאן גם ההבדל הגדול עם ה-NBA - ההשפעה המקצועית של כוכב-על בודד בכדורסל, גבוהה בהרבה מזו של כוכב-על בכדורגל. לצורך העניין, כשלברון עבר לקליבלנד של בלאט או ללייקרס, הם אוטומטית הפכו מקבוצות בינוניות מינוס למועמדות לזכייה באליפות (ואכן גם שתיהן זכו באליפות בשנה שלאחר מכן…). הנקודה הזאת מאפשרת לכוכבים להתנהל כלכלית כמו שהם מתנהלים, ולדרוש כמעט הכול - כי גם מקצועית הם שווים כמעט הכול.
בכדורגל אין דבר כזה. גם כשרונאלדו הגיע ליובנטוס, מעבר להייפ הגדול (וכמובן הפרנצ’ייז הנלווה), זה לא קירב אותם לקחת את ליגת האלופות יותר מאשר קודם.
(ניחוש - גם מסי בפסז’ לא מקרב אותם יותר למטרה הגדולה).
עכשיו, ברור לי שחוסר התאמה מקצועית זה משהו שתמיד יכול לקרות, גם בכדורגל וגם בכדורסל, ושלא הוכחתי פה משהו מובהק. אבל הטענה שלי בסופו של דבר היא כפולה:
א. ההשפעה (המקצועית, אבל לא רק) של שחקן בכדורסל גבוהה בהרבה מזו שבכדורגל (נראה לי שיהיה קשה להתווכח עם הטענה הזאת).
ב. הייפ ופרנצ’ייז לבדם לא מספיקים, וכדי להחזיק מועדון ברמה כלכלית גבוהה ויציבה לאורך זמן, יש צורך גם בהצלחות מקצועיות.
הקהל האמריקאי בא לשואו ופחות מעניין אותו המשחק או הקבוצה.
הקבל האירופאי, בטח בכדורגל, מחובר מאוד לקבוצה ולמשחק לכן הכדורגל האירופאי לא מתאים למודל הNBA
לא אמרתי שכך זה בדיוק, ברור שליגת ה NBA היא ליגת שואו וברור שכל שחקן רציני משפיע הרבה יותר מאשר סטאר בקבוצת כדורגל.
עם זאת, העולם הולך לכיוון הזה. בברצלונה כבר שנים באים לראות את מסי ולאף אחד לא אכפת מקבוצה מנצחת, אוהדי פריז לא מילאו את האצטדיון לפני שהשייחים קנו אותה כשמכבי ניצחה 4-3 את פריז, ובכלל, למעט הכדורגל האנגלי והגרמני השאהידיות והאהדה העיוורת ללא תנאים הולכת ונעלמת.
זה לא רק ב nba, זה גם בפוטבול ובעוד ענפים. מאמן הוא בורג חשוב אבל אם זה לא פפ (או פופביץ ב nba או ביליצ’ק בnfl) לבעלים יהיה חשוב לדעת שהכוכבים שלו מבסוטים והוא יעשה הכל בשביל זה גם להוריד מאמן. לא אומר שזה מה שקורה עכשיו, אבל זה תהליך בטווחים של עוד 20 שנה. בדיוק כמו שפעם כל שחקן בא לשחק והיום כל שחקן מטומטם שלא עשה בגרויות ובקושי גמר בית ספר מפרסם פוסטים של הגות בשלל הרשתות החברתיות.
העניין הוא שאתה אומר ש"הכיוון הוא כזה", ואני טוען שלכדורגל יש תקרת זכוכית בהשוואה ל-NBA, בגלל מידת ההשפעה המקצועית הפחותה של השחקן הבודד. זאת אומרת - לטענתי בכדורגל בחיים לא נגיע למצב של ה-NBA כיום, שכל שחקן עושה מה בראש שלו ומסובב כל קבוצה (ועל הדרך את כל הליגה) על האצבע הקטנה שלו.
זה לא מדויק שבאים לראות רק את מסי - ברצלונה גם לקחה תארים בשנים האלה (כך שלכל הפחות אתה לא יכול להפריד משתנים, אני טוען שיש גם סיבתיות ביניהם), ובכל מקרה - בוודאי שפחות אוהדים באים כיום ממה שבאו לפני כמה שנים, כשבארסה שטפה (מקצועית כמובן) את אירופה.
לגבי פסז’ אני לא מבין את הטיעון שלך - זה בדיוק מה שאני אומר, הצלחה כלכלית ומעמדית של מועדון תלויה בהצלחה מקצועית שלו לאורך זמן, ושלא תפסיד למכבי ת"א לדוגמה.
גם פעם בעלי מועדונים היו מפטרים מאמנים בקלות יחסית, כי לרוב זה הרבה יותר קל מאשר להחליף את כל הסגל. וגם פעם וגם היום היו את הבעלים שהעדיפו שקט מצד הכוכבים על חשבון המאמן, לצד בעלים שמעדיפים לגבות את המאמן על חשבון השחקנים. אני לא חושב שיש מגמה לכאן או אחרת.
מאוד הגיוני לאור מה שראינו על הדשא. מדהים שמסי עוזב קבוצה שבה הוא עולה לשחק כל פעם 90 דקות גם אם הוא פצוע, לקבוצת כוכבים שבה הוא אמור לתת ערך מוסף ועדיין המאמן ככ פח שהוא מעלה אותו פצוע.
לא סתם פריז נראתה הרבה יותר טוב ברגע שאיקרדי נכנס. זה דפוס שחוזר על עצמו. הם לא מצליחים לתקוף נורמלי בלי חלוץ 9, וכל פעם שיש כזה משחק ההתקפה מסתדר.
לא כל כך ברור לי למה בפריז מסי לא משחק 9 מזויף?
אני חושב שאין קבוצה שיושבת טוב יותר על השיטה הזו מהם.
אמבפה הוא חלוץ אגף מושלם לשיטה הזו עם המהירות והכניסות שלו.
ניימאר קצת פחות מוצלח לזה, ועדיין זה פאקינג ניימאר.
ב2 האגפים יש מגנים סופר מהירים והתקפיים שיכולים להצטרף נהדר, ומסי זה מסי. במיוחד בשנים האחרונות הוא רק יצליח להסתובב שם וכל בעיטה זה חצי גול.
או לשחק בשיטה של 442 כשמסי בראש היהלום ואיקרדי ואמבפה חלוצים (ניימאר מחליף ראשון של כל השלושה).
או בכלל 442 כמו של אנצ׳לוטי עם איסקו בחאמס כשדי מריה בצפקיד איסקו ומסי בתפקיד חאמס. די מריה משחק כקשר היותר שמאלי ומסי הימני יותר. ובהגנה מגנים ב433 כשדי מריה קשר לכל דבר ומסי בהתקפה. כל וריאציה של ניימאר אמבפה ואיקרדי על 2 עמדוצ ההצקפה תתפוס במערך כזה.
ככה זה כשהמאמן מנסה להרכיב את הכוכבים לפני שהוא בונה הרכב. מה לעשות שאין מקום לכולם יחד בהרכב בעמדה המועדפת על כל אחד ואחד מהם.
הבעיה של פריז התחילה כשהם החתימו את מבפה מבלי להתחשב בזה שלא הוא ולא ניימאר יכולים לשחק באגף ימין. זה גרם לי לחשוב בקיץ שהם צריכים לנצל את ההצעה האסטרונומית של ריאל ולמכור את מבפה כדי לקבל איזון חזרה, בטח כשהם הצליחו לשים את ידיהם על מסי.
תוסיף לזה את העובדה שלפטוצ’יני יש קראש בלתי נגמר על די מריה, ואתה מקבל 4 שחקנים שמשחקים כל פעם שהם זמינים, ואף אחד מהם לא חלוץ 9. אי אפשר לשחק ככה משחק התקפה.
ההרכב האופטימלי של פריז הוא מסי בימין (כשחקן חופשי שמשאיר חלק מהזמן את האגף לחכימי) איקארדי בשפיץ ואחד מבין מבפה/ניימאר באגף שמאל. אבל זה יותר מדי בשביל הארגנטיני הבינוני.
בפעמים האחרונות ששניימאר/מבפה לא היו זמינים, הוא אפילו לא ניסה לתת לאיקאריד לשחק בשפיץ, אפילו 4-2-4 עם מסי מתחת לשלישיית התקפה מסודרת, הוא לא היה מסוגל לנסות. הוא פשוט זרק אותם למגרש, וזה הסתדר כי יש לו 3 קראקים מטורפים בהתקפה.
כרגע פריז היא הקבוצה שהשלם הכי קטן מסך חלקיה באירופה. חסר להם איזה קשר (ווינאלדום הוא לא מה שהם חשבו שיהיה) ובלם (לפחות ראמוס עשה את הקופה שלו) כדי להיות מפלצת בכל חולייה, אבל קבוצות כבר לקחו צ’מפיונס עם סגלים הרבה פחות טובים.
אגב, בכלל עם היכולת הנוכחית של ויניסיוס (מלח מים מלח מים) לא ממש ברור מה יקרה כשאמבפה יגיע לריאל. ויניסיוס לא יכול לשחק באף עמדה מאשר הקיצוני השמאלי, ומצד שני לא לתת לאמבפה את העמדה האופטימלית עבורו זה קצת טמטום… עקרונית יכול להיות שאמבפה יעבור לעמדת החלוץ המרכזי אבל ראשית, בנזמה עדיין פה ושנית, אמבפה פחות טוב שם ובגדול יש גם שמועות רציניות לגבי הלאנד.
צרות של עשירים, אבל אלא אם כן ויניסיוס יהפוך לשחקן ספסל מובהק לא ממש ברור לי איך זה אמור לעבוד.
פשוט מאוד, לעשות מה שטוב יותר לקבוצה.
אם השלם של ויניסיוס בימין ואמבפה בשמאל גדול מאמבפה בימין וויניסיוס בשמאל אז כך נשחק.
ואם זה אומר שאמבפה לא ישחק בעמדה המועדפת עליו אז כך יהיה