ניימאר בעונה הראשונה שלו נתן 15 גולים. נראה לי קצת הגזמת
אם לא היה מובן זאת דרישת סף של התקשורת לא שלי, דרישה שתפעיל עליו לחץ עצום ויקשה עליו מאוד להצליח, תראו איזה בכי קורע לב וניסמוס דפק אחרי השער הראשון שלו ותבינו כמה לחץ מופעל על הילדים האלה.
לייק 1
פה איבדת אותי. מסכים עם הכמיהה לראות את רודריגו מנסה יותר, כי נראה שהוא יכול. לוקאס ואזקס משנה מהלכים של משחקים? אנחנו בטח מתבלבלים בשחקן. הוא לא מצליח לעבור קונוס ועדיין מנסה מדי פעם, על מה אתה מדבר?
לייק 1
ויניסיוס הוא דוגמה קיצונית. הבחור מגיע למליון הזדמנויות ומחמיץ. גם אם היה משחק אצלנו ילד בן 9 היו מצפים ממנו לנצל טוב יותר מצבים.
בכל אופן, כאן נכנסת הקבוצה. זידאן עשה בשכל שלא שיתף את רודריגו במשחק הליגה לאחר השלושער באלופות. צריך להיות זהיר עם שניהם. וכמובן גם להתייחס בצורה פרופורציונלית לתקשורת. מה גם שאפילו העיתונאי הנוקשה ביותר לא יחשוב שעשרה שערים של ילד בן 18 בעונתו הראשונה היא כישלון.
וכמו שנטען כאן מעלי - קשה לראות את רודריגו לא עומד ביעד הזה.
לוקאז ואזקס מתקשה לעבור קונוס בשנה האחרונה עם ירידה גדולה ביכולת שלו, אבל לאורך הקריירה מדובר בשחקן שניסה הרבה, נכשל הרבה והצליח הרבה. להגיד שלא היו לו מהלכים שהכריעו משחקים זה פשוט יהיה לעשות לו עוול. הוא אכן שחקן משלים בלבד, אבל אל תקח לו את מה שכן יש לו. ויכולת לייצר מצבים בזכות יצירתיות זה דבר שכן היה לואזקס לאורך הקריירה אצלינו.
3 לייקים
סורי, אני עדיין חושב שאנחנו מדברים על שחקנים שונים. העמידה הטקטית שלו זה היתרון הגדול שלו ודי היחידי. לא זכורה לי תקופה שבה הצליח הרבה, אף לא אחת. כן זכורות לי תקופות שמשחקים שלמים אני יושב וסופר כמה מהלכים, שהם לא מסירה לאחור, הוא מחרב, והמספרים היו עצומים.
אז הזכרון שלך קצר. ואסקז הוא שחקן עם טכניקה שלא תבייש אף שחקן שלא משחק באחת מאריות היבשת, זה שמשווים אותו לשחקן הרכב בריאל עושה לו עוול והוא יכל בקלות להיות שחקן הרכב לגיטימי בכל אחת ממקום 4 ומטה בליגה הספרדית .
לייק 1
מבחינה טכנית ואסקז אחלה שחקן. הוא משתלט על כדור טוב, מכדרר צמוד ויש לו גם דריבל לא רע. הבעיה שלו היא שאין לו את הקילריות באזורים המסוכנים. אין לו את החוש הזה בכלל. לא ככובש ולא כמבשל.
לא מצליח להבין מה הטעם לטעון “לא שותף להתלהבות” מרודריגו אחרי…חודש וחצי כשחקן הרכב ושהקבוצה לבטח לא בשיאה. מבחינתי יש לו סל איכויות יפה, קצת מכל דבר. והכי חשוב - בניגוד לויניסיוס - אני מאמין שהוא ייתן גול (לא רוצה להגיד “בכל רגע” כי זו הגזמה פרועה). המספרים שלו מרשימים נו מה לעשות, ואני לא מצפה שהוא יהיה ראול. מרקו אסנסיו לדוגמא פתח נפלא אבל השתלב בקבוצה שרצה, גם אם ה-BBC לא היו בשיאם. הילד כאן נזרק למים העמוקים. יש לנו מספיק שחקנים טובים שלא עושים את הפעולה הכי חשובה שהיא לתת גול. אגב, אם הזאר יהיה טוב לדוגמא זה יכול לעזור לרודריגו וזה לאו דווקא יגיע על חשבונו. אין לי בעיה שרודריגו פחות פאנטזיסט. בכל מקרה אני את הסיכום אעשה בסוף העונה [כל זה לא סותר את העובדה שכרגע אני מעדיף את בייל].
לגבי לוקאס - לא הבנתי את מקור ההשוואה פרט למעמד השונה שלהם. לוקאס היה שחקן רוטצייה מעולה במשך שנתיים וחצי. הוא כבר כמה חודשים מסריח את הדשא על סף הבלתי נסבל. כמעט אף כדור לא מגיע לכתובת, אף דריבל לא צולח. ואני מאוהדיו הגדולים יחסית. אני מניח שרודריגו יהיה קצת יותר ממנו, כלומר שחקן משמעותי יותר אבל במועדון פחות טוב כנראה.
2 לייקים
אם אתה מעדיף את בייל זה אומר שגם אתה לא שותף להתלהבות מרודריגו, אתה רק כותב את זה אחרת. לגמרי לא פוסל את העתיד שלו ככדורגלן (גם לא את של ויניסיוס אגב), אפילו להיפך, אבל קשה לי לראות איך זה יתפתח בריאל מדריד בשנה-שנתיים הקרובות.
תחילת הדרך שלו בריאל מדריד מבטיחה בעיניי (כמו מרקו אסנסיו) ביחס לשערים פר דקות משחק, וראיתי ממנו הרבה איכויות. כשקבוצה לא בטוחה בעצמה וחלק מהמשחקים הם בעלי יתרון נזיל אז לא כזה קל עבור שחקן צעיר לשחק. אני לא חושב על 2025 וגם לא על 2021. אני מעדיף את כרגע בייל בהרכב בקלאסיקו נטו בגלל ניסיון והנחה כזו שאחת לאלף אמורה לנוח עליו הרוח ואוטוטו הוא לא יהיה פה, וזו לא החלטה כל כך קלה אגב. אני מסכים שיכול להיות שבהמשך ההתלהבות תדעך כפי שקרה עם ויניסיוס ומי יודע אם ימשיך ככה, אבל רודריגו כובש ו-ויניסיוס צריך 60 מצבים כדי לתת גול, מה לעשות.
כותרות העיתונים לאחר ולנסיה:
דרמת ענק רגע לפני הקלאסיקו. תשע שעות כמעט לאחר התיקו הדרמטי במאסטייה (1:1) ועדיין קשה להתאושש. ריאל רצתה את הפסגה ונאלצה להסתפק בנקודה. לראשונה מאז הסיבוב השני בעונת 2009/10, הקבוצות יגיעו לקלאסיקו בשוויון נקודות. ריאל, אגב, לא השיגה נקודות משער מאוחר יותר מאז ספטמבר 2013 אז כריסטיאנו רונאלדו ניצח את אלצ’ה עם שער בדקה ה-95:25. “זה היה מייסר אבל ריאל מדריד הציגה אופי עצום. בדיוק מה שהיא צריכה להראות בקאמפ נואו”, נכתב ב"מארקה".
שער המארקה| "לחיי הגבורה"
ואם כבר שוויון, בנזמה, עם שערו ה-12 העונה בליגה, השתווה לליאו מסי בראש טבלת הפיצ’יצ’י של הליגה הספרדית. בנזמה אמר בסיום: “מה שהשתנה זה מספר השערים שלי. יש לי הרבה ביטחון עצמי וחבריי לקבוצה עוזרים לי, זה המפתח. הם נותנים לי הרבה כדורים כדי להבקיע. אני רוצה לנצח ולזכות באליפות הזו השנה. אני הקפטן השלישי של הקבוצה ומנסה לכוון את השחקנים כמה שאפשר, גם במילים”. על הקלאסיקו: “תמיד קשה שם, זה המשחק הכי חשוב שלנו העונה, הלוואי וננצח”. כשנשאל על נבחרת צרפת עיקם את הפרצוף: “אני מרוכז בריאל מדריד ולא מתייחס לכך”. “שער שעשוי להיות שווה אליפות”, נכתב באס" כשבשער העיתון נבחרה הכותרת “הקלאסיקו של בנזמה”. “לחיי הגבורה”, הייתה הכותרת ב"מארקה", שם בטור דעה נכתב שרק מסי טוב ממנו השנה.
קורטואה שיחזר את המהלך: “ניצלתי את הגובה שלי, יש לי שני מטר והיריבים נלחצו כשעליתי כדי לנגוח. קרוס הרים לפינה הקרובה, ראיתי את הכדור והצלחתי במשימה”. על הקלאסיקו אמר: “אני רואה את ברצלונה בכושר טוב מאוד, הם במקום הראשון, הם הצליחו לעבור בית קשה בליגת האלופות עם בורוסיה דורטמונד ואינטר. אנטואן גריזמן? לקח לו זמן להסתגל, זה טבעי. השחקנים צריכים להיות דרוכים בכל משחק, אנחנו בטוחים בעצמנו לקראת המשחק. שתי הקבוצות בכושר נפלא”.
השוער הבלגי, כמובן, היה סיפור המשחק. לאחר שער השוויון הוא שלח נשיקה לקהל. האיש המושמץ ביותר במדריד עד לפני חודשיים נמצא בכושר מצוין. אסור לשכוח שעוד קודם לכן הוא מנע שני שערים בטוחים, פעמיים במצבים של אחד על אחד. בתקשורת בחרו בו כמובן למצטיין המשחק ובשני העיתונים הגדולים קיבל את הציון שלושה כוכבים. “זידאן מצא שוער עולה. קורטואה - בשני צידי המגרש”, נכתב ב"מארקה", “הוא גם עצר כמעט הכל וגם כמעט כבש. הוא האמין עד הסוף, היה אמיץ ועזר לבנזמה לכבוש”.
זידאן אמר בסיום: “במחצית הראשונה שיחקנו טוב מאוד, וביחס לכך נקודה זה מעט, רציתי שנבקיע ראשונים והיינו ראויים לכך, אפשר לכעוס על כך. אך זה לא קרה, אז אנחנו יכולים להיות גאים. זה היה מגרש קשה מאוד. אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים, האמנו עד הסוף ונלחמנו עד הסוף. זה היה מאמץ אדיר של כולם, השער הזה משקף אותנו, זה היה בזכות קורטואה וקארים”.
בריאל מדריד יכלו להיות מרוצים גם מהעובדה שהצליחו לשמור על קאסמירו לקראת הקלאסיקו. הקשר הברזילאי שהיה בסכנת השעייה אם היה סופג כרטיס צהוב נוסף, נותר על הספסל במשך 90 דקות. זידאן אמר עליו: “זה טוב שכולם משחקים ומעורבים”, אך טען שלא חשב על הקלאסיקו: “קאסמירו נח כי הוא שיחק כמעט בכל משחק, גם הוא צריך לנוח”. על הקלאסיקו: “נחשוב עליו ממחר (היום), נוכל ליהנות מהמשחק הזה”.
סרחיו ראמוס אמנם צייץ בגבורה לאחר המשחק עם תמונה של טירוף לאחר שער השוויון אך אמר בראיון לאחר המשחק שהוא מרגיש שעם כל הכבוד לשער הדרמטי והמשמח - נקודה זה מעט מדי ושהגיע לריאל לנצח. גם נאצ’ו העלה פוסט ברשתות החברתיות והוא התרגש לשחק לראשונה מזה חודשיים. “שמתי לחזור לשחק, עשינו הכל ונמשיך להשתפר”, כתב.
עוד סיפור היה הטירוף של פדה ואלוורדה שהמתין גם הוא לנגיחה בכדור הקרן ולא היה יכול לעצור את הטירוף לאחר השער כשהוא פשוט מכה בכר הדשא. חברתו של השחקן הגיבה אגב בטוויטר וכתבה בחיוך לאחד המשתמשים: “זו התגובה אחרי שזכית בליגת האלופות וצריך להוציא אותך עם אמבלונס ולעשות לך הנשמה. וברצינות - ככה זה אחרי שעשית מאמץ עילאי והצלחת להשיג משהו ברגע האחרון”.
לייק 1
קצת פחות משלושה חודשים עברו. טיבו קורטואה, שרשם עונת בכורה קשה בריאל מדריד - עשה שתי שגיאות מביכות במשחק נגד ברוז’ והוחלף במחצית. הקהל כעס, בתקשורת לעגו, דיווחו שמדובר בפחד במה (ובסוף מה שקרה: מחלה) - אבל קורטואה יצא מזה כמו גדול. הוא אמנם עדיין לא ממש ‘הביא נקודות’ להוציא את המשחק במאסטייה, והשיפור של ההגנה עוזר לו, אבל הוא נמצא בכושר הטוב ביותר שלו מזה זמן רב ונראה בטוח.
קורטואה שבר שיא בן 30 שנה. בחלוף 18 מחזורי ליגה, כפסע מסיבוב שלם - ריאל מדריד שמרה על שער נקי במחצית ממשחקי הליגה שלה (פעם אחת עשה זאת אלפונס אראולה), וההילייט העיקרי - פיחואן, דרבי, קלאסיקו. מעבר לכך ריאל ספגה 12 שערים בלבד - הרקורד הטוב ביותר שלה מאז עונת 1987/88 - ימי הקינטה דל בויטרה כאשר פאקו בויו היה בין הקורות. האם ריאל מדריד תוכל לקחת העונה אליפות בזכות ההגנה שלה, בזמן שההתקפה מתקשה לתפקד? תשובות נקבל רק בהמשך, בינתיים: קצת מספרים
באותה עונה, 1987/88 - זכתה ריאל באליפות שלישית ברציפות כשספגה 26 שערים. מאז, שוער על כמו סאן-איקר לא הצליח להגיע לנתון הזה, גם לא בודי ילנר ולא קיילור נאבאס. זה הרקורד השני הכי טוב בהיסטוריה של ריאל מדריד שכן בנוסף לעונת 1972/73 בה ספגה גם כן 12 שערים בפרק הזמן הזה, יש רק שתי עונות בהן ספגה פחות: 1961/62 ו-1971/72 - 11 ספיגות.
אז כן, זה נראה שאף פעם אין לריאל מדריד הגנה טובה, משהו ב-DNA שלה. עונת 1999/00 הייתה השערוריית מכולן - 30 ספיגות. גם את 1998/99 ו-2008/09 עדיף לשכוח. ב-1996/97, האליפות הראשונה של פאביו קאפלו, ו-2004/05 עם איקר קסיאס - ספגה ריאל מדריד 13 שערים בפרק הזמן הזה. אשתקד, לדוגמא,ספגה כבר 22. גם בעונה טובה כמו הדסימה ריאל ספגה 21 שערים בשלב הזה. ב-2007/8 כשאיקר זכה בתואר הפיצ’יצ’י לראשונה בקריירה ולא ספג בקאמפ נואו - הוא הוציא 14 כדורים מהרשת כמו גם 2009/10. בעונת האליפות עם מוריניו - 17 שערי חובה. הנה הגרף המלא:
בשער המארקה נכתב הבוקר “שנה חדשה - מדריד חדשה” , על רקע תמונה של החבר’ה מהרמת הכוסית לכבוד חג המולד. כך לפחות אנחנו מקווים. כמה סמלי שריאל מדריד סיימה את 2019 - אחת השנים הכי גרועות בסנטיאגו ברנבאו (ובכלל) עם תיקו 0:0 נגד אתלטיק בילבאו. שימו לב למספרי האימה: 26 משחקים - 16 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו ו-6 הפסדים. זידאן עצמו שחזר לעמוד על הקווים הפסיד רק פעם אחת בברנבאו.
בכתבה סקרו את מה שקרה בקבוצה חודש לאחר-חודש. בפברואר לאחר שלישייה נגד אלאבס ריאל עוד הייתה אופטימית והתקרבה לברצלונה - אבל הפסידה 2:1 לג’ירונה לאחר שהובילה והליגה הלכה לאיבוד, וכך גם גביע המלך לאחר תבוסה בברנבאו. אבל עזבו - לאחר התבוסה הנוראית נגד אייקס, כזכור - לא חלפו יותר מימים ספורים וזידאן חזר לקווים. באפריל זידאן ניצח בשלושה משחקי בית אבל נכנע לבטיס כאמור והאוהדים הצביעו ברגליים - 50 אלף בלבד. באוגוסט הגיע פאנצ’ר ראשון ולא אחרון בברנבאו עם 1:1 ביתי נגד ויאדוליד, באוקטובר היה הפיאסקו הביתי נגד ברוז’ כשריאל כמעט הפסידה (2:2) ובנובמבר היה תיקו מאכזב מאוד נגד בטיס אבל גם שישייה נגד גלטסראיי והמשחק הטוב ביותר העונה - התיקו 2:2 נגד פ.ס.ז’ כשריאל השמיטה יתרון ברשלנות. נגד בילבאו הגיעו לא פחות מ-71 אלף אוהדים. הקהל חזר להאמין, לפחות זה
חשיפה ראשונה למדי החוץ לעונת 2020/2021.
וברצינות, כואב לי בעיניים.
קארים בנזמה וגארת’ בייל - שני עולמות מנוגדים. הפעם ברוח סיכום השנה, הזרקור הוא על המספרים של שני שחקני ההתקפה הבכירים של ריאל מדריד - הנה המספרים המלאים שלהם . בעוד בנזמה כבש 35 שערים בכל המסגרות (ב-50 הופעות) ו-19 מהם בברנבאו (המספרים הכי טובים שלו במשחקי הבית להוציא את 2011 אז כבש 22 שערים) - הרי שהוולשי ירצה לשכוח את העונה שעברה. בייל כבש שישה שערים ב-24 משחקים ב-2019, מתוכם שער אחד בלבד בברנבאו - במשחק הבכורה של זינדין זידאן, מול סלטה ויגו בחודש מרץ. האיש שיתפוס את המקום לאחר עזיבתו של רונאלדו? בחיים לא! ב-2018 הוא כבש 27 שערים מתוכם 11 בברנבאו.
ונחזור לצרפתי - בנזמה כבש ב-2019 יותר משכבש בשנת 2017 הקאלנדרית (14 שערים בלבד) ו-2018 גם יחד (18 שערים). לבנזמה יש 25 שערים יותר מהמקום השני ברשימה - הקפטן סרחיו ראמוס שהבקיע עשרה שערים, לא מעט מהם בפנדלים כמובן. רודריגו, עם שישה שערים (חמישה מהם במשחקי הבית), הוא ‘הכובש השלישי’ המצטיין והוא שיחק רק 14 משחקים בלבן. ריאל כבשה 57 שערים בלבד בבית.
קצת חדשות:
האתגר של זידאן לקראת 2020: ארבעה תארים על הכף, האם ריאל מדריד המשתפרת יכולה להמשיך במגמה, תילחם על כל התארים ותהיה טובה מספיק כדי לזכות בתואר? התואר הראשון שעל הפרק הוא הסופרקופה הספרדי בשבוע הבא, ריאל תפגוש את ולנסיה ואם תנצח היריבה הבאה תהיה ברצלונה או אתלטיקו מדריד - ניחשתם נכון, שלוש הקבוצות שלא הצלחנו לנצח העונה בליגה. מעבר לכך, גביע המלך הוא התואר היחיד בו זידאן לא זכה וכבר שמעתם את הסיפורים על הערב הרע נגד לגאנס בברנבאו אחריו זידאן חשב להתפטר. על הליגה הספרדית אמר זידאן לא פעם שהיא האתגר הכי גדול והמטרה מספר אחת של הקבוצה. העונה ריאל החמיצה הזדמנויות לטפס לפסגה על חשבון ברצלונה ושוב מפגרת בשתי נקודות. זה טוב מהעונה שעברה וכן מ-2017/18 אך לבטח לא מספיק. ליגת האלופות? מיותר להרחיב. לא חשוב כמה חזקה היריבה (ומנצ’סטר סיטי דווקא בעונה לא טובה), אם יש כריסטיאנו או לא - ריאל מדריד וליגת האלופות זו היסטוריה, זה סיפור אהבה.
לא מעט שאלות סביב המועדון לקראת השנה החדשה, במארקה ניתחו עשר מהן. נתחיל עם מה שקורה עכשיו: מתי אדן הזאר יחזור סופית לכשירות מלאה והם ייתן אימפקט כבר העונה ויתרום מספרים? כמו כן, האם ויניסיוס ג’וניור מסוגל לשחזר את היכולת שלו מאשתקד? אפילו נעזוב בצד את חוסר היכולת לכבוש, זה לא שבכל משחק הוא נראה כמו נגד בילבאו. מי שבוודאות צריך לספק מספרים הוא לוקה יוביץ’ שאמנם לא שיחק מספיק אבל עדיין לא השתלב.
נקודה נוספת היא המאמן זינדין זידאן, כל יכול במדריד, אגדה, אבל גם הוא יודע שבריאל מדריד התוצאות הן חזות הכל. בינתיים הקבוצה תחרותית וקרובה לכך. ומה עם חוזים חדשים? הקפטן סרחיו ראמוס מסיים את חוזהו ב-2021. האם המועדון יחרוג ממנהגו ויציע לו חוזה ארוך טווח מעבר לשנה אחת (מה שלא קורה עם שחקנים מעל גיל 32?) וכמובן לוקה מודריץ’ שמעמדו פחת, נע בין הרכב לספסל, האם הוא צריך להמשיך.
ועכשיו לגבי עתיד: כמובן ששמו של קיליאן אמבפה שוב עלה - החלום הגדול. ויש את החלום הגדול של זידאן - קוראים לו פול פוגבה. האם המועדון ימשיך באובססייה כלפיו? מי שסיכוי טוב מאוד שיגיע הוא מרטין אודגור אחרי חצי עונה נפלאה בריאל סוסיאדד, סביר להניח שיחזור בקיץ על אף שהוא אמור להמשיך בבאסקים עד 2021. ובצד העוזבים: חאמס רודריגס יימכר שנה אחת לפני תום חוזהו?
שער המארקה חגיגי עם "עשרת האתגרים של ראמוס ". הבלם שבחודש מרץ יהיה בן 34 פותח עוד שנה כקפטן ריאל מדריד ויש לו עוד הרבה שאיפות: להפוך לשחקן עם מספר ההופעות הרביעי הכי גבוה במועדון (רחוק רק 21 הופעות מסנטיאנה)| חוזה גדול אחרון בריאל| ומה בגזרת התארים? צ’מפיונס חמישי בסה"כ ורביעי כקפטן, אליפות חמישית, גביע המלך שלישי וסופרקופה שלישי| שחקן ההגנה עם הכי הרבה שערי ליגה בספרד| לשמור על המאזן הנפלא שלו בפנדלים - 16 ברציפות בלי החטאה| שחקן ההגנה עם הכי הרבה שערים בנבחרת ספרד| האולימפיאדה בטוקיו, באמת?
רפאל ואראן בראיון| הבלם מתחיל לחזור לעצמו לאחר העונה הגרועה ביותר בקריירה. הבלם הצרפתי בן ה-26 יורה ללא מעצורים בראיון מרתק ל-Onze Mondial ואומר: “ראיתי שחקנים שלא עומדים בלחץ של ריאל מדריד”. הוא מדבר על כריסטיאנו, בנזמה, חזרתו של זידאן ועוד.
![[IMG]](https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1577986493233.jpg)
על תחילת הקריירה: “שיחקתי עם אחי בגינה. לא פעם עצרנו כי בכיתי, לא ידעתי להפסיד. רציתי לאתגר אותו, הוא היה גבוה ממני, הוא אימן אותי נפשית. שיחקתי לראשונה בגיל 7 בקבוצה, הייתי די גבוה ולמדתי את הטכניקות הבסיסיות. היה לי מזל לשחק עם אחי בקבוצה. תמיד הגעתי צנוע ונלחמתי על כר הדשא”. על גיל ההתבגרות: “היה לי לא קל בגילאי 13-15, זה גיל ההתבגרות, אנחנו שואלים את עצמנו שאלות כמו האם אנחנו מתמקדים בכדורגל? האם נותנים דגש בלימודים? בפנימיות יש לחץ, על המגרש יש תחרות. חוץ מזה נפצעתי הרבה, זה קשה. שיחקתי הרבה משחקים עם פציעות, ידעתי להתמודד ויש לי את היכולת הזו. אני מדבר הרבה עם הצוות הרפואי”.
החוזק הנפשי שלו: “זה לא 100%, אבל ברור שכישרון הוא רק חלק קטן מהקריירה. כילד אמרו לי שהייתי נחמד מדי ולא הייתי חזק מספיק כדי להצליח. פחות אנשים האמינו בי. השנים הכי טובות שלי היה כששיחקתי נגד גדולים ממני, והשנים הכי גרועות היו כששיחקתי בקבוצת הגיל שלי”. המשפט שמייצג אותך: “אמרו לי את זה בעבר - מותר ליפול - החובה היא לקום. זה דבר שאתה חייב לומר לעצמך בזמנים קשים”.
ההגעה לריאל מדריד: “דיברתי עם נשיא המועדון של לאנס. זו הייתה הזדמנות יוצאת דופן שאי אפשר לפספס. שוחחתי עם הסוכן ודיברתי גם עם המשפחה. אמרתי לעצמי שאם לא אצליח בריאל מדריד תמיד יהיה לי בית חם לחזור אליו בצרפת”. הוא מספר שהיו שני דברים שגרמו להגעתו על אף ששיחק רק עונה אחת בליגה הצרפתית כשחקן בוגרים - זידאן הניח את השם שלו על השולחן ומוריניו אישר בזכות הכישרון ומה שהם ראו בו. “אף אחד במועדון לא הכיר אותי חוץ מהם. לא אנשי התקשורת, לא השחקנים”.
אנקדוטה מטופשת עם רונאלדו מהאימון - כריסטיאנו אמר לו ‘לך לאמצע!’ ו-ואראן ענה: “תקרא לי בשם שלי, רפא!”. הבלם הסביר: “זה לא עניין של חוסר כבוד, ממש לא. אני סופר-נחמד, גם בחדר ההלבשה. אבל אני גם ביישן. חוץ מזה כשיש זמנים קשים אתה צריך להראות את האישיות שלך, השחקנים שאיתי יכולים לסמוך עליי. זה היה עניין של להראות שגם אני כאן ויש לי דעה משל עצמי. וגם שם” (צוחק).
הזכרונות מרונאלדו: “נהדר, נהדר, נהדר, אין לי מילים ברמת הכדורגל וגם בהתנהלות שלו. הוא השיג משהו יוצא דופן ואנשים כבר לקחו את זה כמובן מאליו. הוא ענק. הוא לימד אותי המון והצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש”.
קארים בנזמה. “ברור שהוא טופ. הכל בראש שלו, זה פסיכולוגי. אני רואה אותו רגוע מאיי פעם, שקט. הוא לקח את תפקידו כמנהיג ברצינות רבה. אף אחד לא מופתע. הוא עקבי, כובש כל הזמן. זה לא רק הסטטיסטיקה והשערים אלא מה שהוא עושה במשחק. הוא כל שלושה ימים עושה את זה מחדש”. על שאר הצרפתים: “זה כיף מאוד, אנחנו משלבים את פרלאן איתנו (מנדי). יש לנו אווירה טובה, אנחנו צוחקים יחד, נשארים יחד אחרי האימון. הספרדים אומרים לנו לפעמים - ‘אתם הולכים לקיים פגישה בצרפתית, הא?’”.
הלחץ בריאל מדריד: “זה לחץ אחר מכל מועדון. כל יום יש עיתונים דומיננטיים שכותבים בלי סוף, טלוויזיה, ראיונות, תקשורת. מה שקורה בריאל מדריד משליך על כל מקום בעולם, היא גלובלית. הלחץ בתוך המועדון עצמו וגם בשל האוהדים התובעניים. הניצחון הוא טוב אבל זה אף פעם לא מספיק. אתה תמיד צריך לשחק טוב יותר, תיקו הוא קטסטרופלי. רמת הסטנדרטים כאן היא הגבוהה ביותר מכל מועדון. אנחנו חיים עם זה. לא כל השחקנים יכולים לחיות עם זה. יש שחקנים שזה ‘הרג’ אותם”.
על כך שזכה בליגת האלופות ובמונדיאל ב-2018 אך הפרסים האישיים הלכו לשחקנים אחרים: “אני אמשיך להיות שקט ואדיב, לא רוצה לעשות ‘רעש’. הבקעת שערים היא הכי חשובה, הפעולה המרהיבה שכולם אוהבים, גם היחס התקשורתי שונה. אני ככה, לא צריך לשנות. אני לא מתכוון לשנות דבר כדי להשיג משהו”.
חזרתו של זידאן: “זה היה רגע משמח, אני מכיר היטב את שיטות העבודה שלו. הוא יודע מה הוא יכול לצפות ממני והוא מכיר אותי. אנחנו מתחילים להעפיל מחדש את המכונה, הקבוצה משתפרת, להשתפר אינדיבידואלית וקולקטיבית”.
על כך שבעונת הבכורה של זידאן לקח זמן עד ששיחק: “לא הייתי שחקן הרכב, זה נכון. שיחקתי, אבל לא הייתי מספיק אחראי כפי שרציתי. זה נמשך כחצי שנה. הייתה גם פציעה לקראת היורו וזה היה מאכזב. זה מראה שאף אחד לא מקבל מתנות, ברמה הגבוהה זה לא קיים. זה גרם לי לחשוב קצת. נכון, הייתי מתוסכל ורציתי עוד, אני שמח שהרווחתי את מקומי”.
4 לייקים
אגב תקשורת,
עוד יומיים יש לנו חצי גמר נגד ולנסיה בחוץ, אשמח לדעת איפה זה משודר?