וגם עוד אחת העונה שנעצרה על ידי השוער אבל השופט סימן פנדל חוזר.
אבל מי סופר חח
מסתבר שהשער הזה עורר ויכוח די גדול בספרד: האם מדובר בתמונה שוביניסטית ואסור לתת לגיטימיות לכזו הצגה של המין הנשי, או דווקא מדובר בלחשוף את המראה של המציאות ואיך באמת נראה הסופר קופה בערב הסעודית.
בשער ה-AS כתבו על “עשור הפלא” של ריאל מדריד שמעונת הבכורה של מוריניו 2010/11 - זכתה בכל עונה לפחות בתואר אחד ו-18 סה"כ. את הזכיות בצ’מפיונס וגם באליפויות אנחנו זוכרים היטב. מעבר לכך היו שנים עם פרס ניחומים. סופרקופה ספרדי (2013) שני תארים קטנים עם אנצ’לוטי (2015), אליפות העולם למועדונים עם סולארי (2019) והתואר עם זיזו העונה, בתקווה שזה לא האחרון. בעשור הקודם היו שלוש עונות ריקות.
הקבוצה של די סטפאנו זכתה בתואר ב-17 עונות רצופות מ-1953 ועד 1970 (סה"כ 23 תארים). רצף יפה שהחל באמצע שנות ה-90 מעונת 1996/97 והאליפות עם קאפלו - נקטע ב-2004. ריאל יצרה “מחזור מנצח חדש באירופה” וזכתה 3 פעמים בצ’מפיונס, 3 אליפויות ספרד ועוד תארים צנועים.
רפאל ואראן בראיון ל-DAZN : “זידאן הוא דוגמא נהדרת עבורי, הוא מאוד רגוע, תמיד חיובי ומאמין במה שהוא עושה. המטרות? לזכות בהכל. מה שעשיתי עד עכשיו זה יותר מחלום”. העתיד: “כל שנה כאן היא אתגר גדול. אני נמצא בריאל כבר שמונה שנים ובכל עונה צריך להוכיח את עצמי מחדש. אני עושה את המיטב”.
להיות שחקן בריאל מדריד: “יש לך מעט מאוד מקום לטעויות, אנחנו צריכים לדעת להפעיל לחץ גבוה, ויש הרבה שטחים מאחורינו - 50 מטר בשדה”. “אני מקבל השראה משחקנים כמו פפה וסרחיו ראמוס שהם על העמדה שלי, ראמוס עם מנטאליות מנצחת, הוא מוצא גירויים בכל יום, לא רוצה להפסיד אפילו באימון. למדתי גם מכריסטיאנו רונאלדו, הוא שחקן שמהווה דוגמא לכל שחקן כדורגל”.
על אדן הזאר: “הוא משתלב מדהים בקבוצה, יש לו כישרון מרשים, כיף לשחק איתו, הוא שחקן מכריע”. כשנשאל איך עוצרים את ליאו מסי: “הוא שחקן מיוחד, אתה לא יכול להגן מולו כמו שאתה נגד אחרים, הוא דורש יותר תשומת לב, זה חייב להיות מאמץ קבוצתי. אסור לך לתת לו שטח ושהוא יגיע מולך לאחד על אחד”.
בתקופה של די סטפאנו (וגם הרבה אחר כך) לא היו מפעלים איזוטריים של סופרקאפס ועד 59׳ גם לא גביע ביניבשתי.
אין בעיה עם הצורך להמציא עמוד שער בכל יום, רק נקווה שההישגים המונפצים הללו לא יופיעו בהודעות הפיטורים של המועדון בעתיד. המציאות היא שתי אליפויות בעשר שנים ושטיח לרגליו של מסי.
6 לייקים
זה שהתקשורת מגזימה לצד אחד לא אומר שצריך להגזים לצד השני.
- 4 זכיות “איזוטריות” בגביע החשוב מכולם ועוד 2 גביעים (לפחות) על הראש של זה שהיינו שטיח לרגליו.
לייק 1
ותודה לכדורים הצבעוניים שלא הגרילו לנו אותו ב"גביע החשוב מכולם". איפה שאין הגרלות אנחנו קצת יותר מתקשים איתו.
זה כבר חיפוש בכוח של דרכים להוזיל את הזכיות בצ’מפיונס. צודק, גם לא זכינו בו מול פלה בשיאו. בוא נחזיר את הגביעים ונפרק את המוזיאון.
גם אם באיזשהו מקום הליגה מהווה מדד טוב יותר לבדיקת טיב קבוצה לטווח ארוך, יש הבדלים בחוזקות הליגות ויש דרישות שונות מקבוצות בצ’מפיונס לעומת בליגה. ליגה מצריכה הצלחה שבוע אחרי שבוע מול קבוצות עם רף משתנה. הצ’מפיונס מנקזים את ההצלחה למשחקים נקודתיים מול יריבות סופר חזקות. זה דורש כישורים שונים. לראייה התקפי החרדה עליהם שיתפו מרסלו וג’ורדי אלבה במשחקי הנוק אאוט. הצ’מפיונס דורש חוסן מנטלי שהליגה לרוב לא דורשת. הליגה מצידה דורשת ריכוז שבוע אחר שבוע.
הטענה שהליגה ארוכה אז היא מדד טוב נכונה אבל כשזה בא לתמוך באימרה שהצלחה בצ’מפיונס היא לא מדד טוב - כשפוגשים קבוצה עם המשכיות מטורפת במפעל כמו ריאל מדריד, שתוך 5 שנים זכתה 4 פעמים ועוד מספר חצאי גמר - לטעון שההמשכיות בצ’מפיונס היא לא מדד זה פשוט כשל לוגי. היו מספיק משחקים שצלחנו שנה אחר שנה כדי לפסול את טענת ה"מקריות".
להזכירך מסי שיחק עם ברצלונה באותו מפעל בדיוק כל השנים האלה והסיבה שלא נפגשנו, חוץ מהכדורים, היא כי ברצלונה לא צלחה את המשחקים שלה במפעל ואנחנו כן וכבוד הקבוצה ההיסטורית שעשתה את זה במקומה מונח.
8 לייקים
בארסה היו טובים מאיתנו בעונת הדאבל? אני לא חושב. בעונה לאחר מכן - מן הסתם בעקבות הליגה, אבל מאיפה הביטחון הזה שמסי היה עובר אותנו בצ’מפיונס? אתה מנסח את זה כאילו זו עובדה. אתה יכול ‘להניח’, לא להגיד ‘בוודאות’. הדחנו מספיק קבוצות קשות, שלם מאוד עם מה שעשינו. אגב, הגרוש ללירה הזה שהיה חסר לנו בליגה - הגיע בצ’מפיונס. גם בעונת הטרבל של בארסה הייתה קבוצה שרצה ל-22 ניצחונות בכל המסגרות והובילה את הטבלה כמעט חצי עונה. את הקלאסיקו שם אתה זוכר בקאמפ נואו? קבוצה שנתנה גול ממהלך כדורגל ענק ועקב של בנזמה לעומת המצב נייח של בארסה והכדור ארוך לסוארס (תשובה לאלה גם שאומרים שרק עם ואלוורדה הטיקי-טאקה מת). גם אתלטיקו עושה לנו את המוות בכל המפעלים והנה בריצה המטורפת שלנו בצ’מפיונס או שניצחנו בגמר בהארכה או שהעפנו אותם קודם לכן - 0:3 מהדהד בחצי גמר, מי היה מאמין שהגומלין יהיה לפרוטוקול, וגם בשמינית הגמר ב-2015 בצדק מוחלט.
כנראה אנשים שבעים כאן מהצ’מפיונס וזו זכותם, כשנעוף שוב בשמינית הגמר שנה אחר שנה ואולי זה יקרה העונה - אנשים יעריכו.
אגב אני לקחתי את זה בכלל רק כגימיק ושער חמוד, אני אוהב מספרים. המארקה וה-AS פי אלף טובים יותר מהשופר של אלמונדו דפורטיבו ו"ספורט", באחריות.
5 לייקים
נכון, לנו יש חיסרון מנטלי נגד ברסה, בדעו’ כמו שלהם יש מול אתלטיקו בצ’ מפיונס…
את הליגה ברסה לקחה ברוב השנים כי היא ניצחה יותר אלמריות מאיתנו.
לנו היה חסר מזל בליגה ולהם באלופות, לגיטימי, וזה עובד ל2 הכיוונים, כמו שהפסדי הליגה הרבים אינם רק חוסר מזל כך הצ’מפיונס אינו רק מזל.
העפלנו לחצי גמר כל העשור האחרון. 9 פעמים מתוך 10. בהנחה שבחצאי הגמר היינו שווים לכל 4 הקבוצות זה עדיין שם לנו 2.25 זכיות סטטיסטית. לטעמי אנחנו ברוב העשור היינו אחת מ3 הקבוצות הכי טובות באירופה (יחד עם ברסה ובאיירן) אז אפילו סטטיסטיקה של 3 זכיות.
די לזיכרון החד צדדי הזה. כשהפסדנו לבאיירו בפנדלים זה חוסר מזל? כשהפסדנו חיובה למרות שלא היינו פחות טובים, זה חוסר מזל? לדורטמונד זה חוסר מזל? מה עם החצי מול ברסה עם האדום שחטפנו, גם זה חוסר מזל?
פישלנו בליגה והעלינו בליגת האלופות. זה מה שקרה. המזל הוא דו צדדי, ולכן כמו שהפסד הליגה הוא פשלה ולא חוסר מזל כך גם הצ’מפיונס אינו.
זה לא מדויק, כמעט ברוב השנים המאזן של בארסה במשחקים הגדולים בליגה (קלאסיקוס, אתלטיקו, סביליה, ולנסיה, סאן מאמס) היה טוב יותר משמעותית.
אם כבר את האליפות ב-2017 הפסדנו על “אלמריות” כי גם באותה עונה המאזן שלנו במשחקים הקשים בליגה היה טוב יותר משל כולם.
לא בא להוריד כמובן מההישגים המטורפים והבלתי רגילים של ריאל בצ’מפיונס, רק שם דברים על דיוקם.
לייק 1
זו לא הנקודה.
התכוונתי שגם הליגה היא לא מדד טוב למי קבוצה יותר חזקה כי זה תלוי בכל כך הרבה. זה היופי אגב.
מצטער שפגעתי ברגשותיכם.
בליגה יש מרחב מדגם גדול יותר, היא מתפרשת על כל העונה ולא על חודש, היא לא תלויה בהגרלה, כולם פוגשים את כולם, אלמריות וקלאסיקוס כאחד בניגוד למפעל שבו אפשר לזכות רק מול וולפסבורגיות (היי 15/16). ואין הכרעה בפנדלים (היי שוב). זאת תמיד התחרות הכי חשובה ואת זה אומר כל מאמן, מפפ ועד זידאן.
אפשר למתג גם את הסופרקאפ כדבר הכי חשוב, לשים עוד פאטצ׳ על החולצה ולספור גביעי ברנבאו. המציאות היא שבתחרות הכי חשובה ריאל מדריד היא לא רק שטיח למסי בעשור האחרון, אלא לא טובה יותר מאתלטיקו ולראיה שלוש עונות שבהן סיימנו מתחתיה. לצערנו בליגה אי אפשר לנצח אותם בפנדלים, שם תיקו אפס הוא פשוט תיקו ומקבלים עליו רק נקודה.
7 לייקים
תלוי את מי שואלים האמת, אוהדי סיטי ופסז’ יסכימו לוותר על אליפות או 2 כדי לזכות בצ’מפיונס, אוהדי ליברפול יהיו מוכנים להיות מורחקים מאירופה 5 שנים תמורת אליפות פרמיירליג, אנחנו(ריאל) אחרי 4 צ’מפיוס כמעט ברציפות רוצים אליפות, לפני עשור פרז היה מוכן למכור את האמא שלו כדי להביא את הגביע העשירי.
עקרונית זכייה בצ’מפיונס נחשב להישג יותר גדול מזכייה באליפות.
3 לייקים
הפרטים העובדתיים אמנם נוטים לכיוונכם, אבל העובדה הינה שאכן נראינו בעשור החולף כמו קבוצת גביע קלאסית. מסכים עם גיא על הרעיון הזה, אבל ישנן נסיבות מקלות. במשך שנים ארוכות היה די ברור שאנחנו לוקחים כל ליגה באירופה שבה מסי לא משחק. אין שני מסי. זה כואב.
מוריניו: אם ריאל מדריד הזו הייתה משחקת בליגה אחרת, היא הייתה אלופה בקלות. התאריך הוא דצמבר 11, המשפט כמעט נבואי
Mourinho: “Si este Real Madrid jugara en otra Liga la ganaba fácil”
עקרונית זכיה במונדיאל היא הכי נחשבת ופסגת השאיפות של כל אוהד וכל שחקן, ועדיין פודולסקי וגצה הם לא בראש טבלאות ההעברות והשכר.
אפשר לדון ברגשות של כל אחד ולשאול אוהדים מכל קצוות תבל, בפועל לפי כל היגיון העסק בנוי על 38 משחקים שמשוחקים מידיי שבוע ולא על רסיסי משחקי נוקאאוט בסוף העונה - ממותגים ככל שיהיו. המועדון שלנו ממתג מצויין ובסיוע השופרות עושה מה ששליימה קורא לו גניבת דעת.
זה מאה אחוז נכון, לא טוען אחרת. אנחנו בטח לא כישלון חרוץ… אבל צריך לשים דברים בפרופורציה והכי חשוב - לשאוף לשיפור במקום לגנוב דעת על כמויות תארים וכדורי זהב.
נזכרתי שב2012 ביקרתי במוזיאון ובנו שם פינה מיוחדת יחסית גדולה לגביע המלך בו זכינו שנה קודם לכן. התכווצה לי הבטן.
זכינו בשתי אליפויות ואתלטיקו מדריד באחת. עברנו אותם בדירוג ב-2012/13, 2014/15, 2015/16, 2016/17 ולא הלכתי לאחור כי הם לא היו רלוונטיים. אם אנחנו מקום שלישי והם שני אז זה לא שהיתרון שלהם היה משמעותי. היו חסרות לנו שתי נקודות בעונת האליפות שלהם. אגב בשני גביעי המלך שלנו זכינו על חשבון בארסה בגמר וגם פעמיים בסופרקופה, זה קצת מעלה את הערך של התארים האלה בעיניי בניגוד לניצחונות על סביליה ובילבאו. הבאתי כאן שער של ה-AS וכתבה מהמארקה שנכתבו באמצע שבוע אז המועדון (אכן מייחס חשיבות מוגזמת לכדור הזהב) הוא גונב דעת?
אז יאללה בואו ניזכר בערגה בקבוצת שמינית הגמר של קאפלו ושוסטר. אבל לקחנו אליפות!! עשור עם 4 זכיות בצ’מפיונס זה עשור מטורף. ועוד ארבעה חצח גמר. היינו קרובים לפחות גם לעוד אליפות אחת. העונה שעברה זו שנת שבתון.
מישהו היה מאונן על בארסה של פפ באותה הדרך אם לא הצ’מפיונס ב-2008/09 שם הכל החל? ומיכאל באלאק עד היום רודף אחרי השופט…
איזה קטע שגם לפני ואלוורדה האפס ראינו את בארסה חוטפת רביעייה מפ.ס ז’ ואמנם מגיבה אבל אז שלישייה מיובה - אז איך ניפגש? או עפה מול אתלטיקו…ואז הכישלון נגד רומא…הם לא סתם הודחו, הם הושפלו
ככה אנחנו ריאל מדריד וזה ככה משנות ה-90 אז מאזן האליפויות החל להצטמצם. גם בזכות מסי כמובן. ואתה הרי מכיר מכיר טוב מכולם את הקבוצה שאתה אוהד. בארסה בטירוף צ’מפיונס, יובה אחרי מליון הפסדים בגמר, סיטי, פ.ס.ז’.
מסי לא משחק בליגת האלופות ?
- תרשה לי להניח שאתה מבין את ערכו של גודל מדגם וחוץ מזה גיא התייחס לזה
- הצלחנו שם ואני מרוצה מזה מאד בדיוק כמוך. למעשה, אני חושב שבהתאם לנסיבות היה לנו עשור לא רע בכלל
- אנחנו בעמדה טובה לעשות 2-3 אליפויות בשנים הקרובות ואני אופטימי באספקט הזה
- האם יש האדרה של ההישגים שלנו - ברור, ואם הייתי מנהל את המועדון הייתי עושה אותו דבר בדיוק. מעבר לכך, אני בעצמי משוכנע שאנחנו המועדון הכי גדול בעולם (עם כל הכבוד לכולם ואפילו לליברפול)
- הליגה מתפרסת על 8-9 חודשים, ליגת האלופות, ונתעלם לטובת הטיעון שלכם משלב הבתים, מתפרסת על פני 4 חודשים ולא חודש. לשם דיוק הדברים.
- גודל המדגם גדול יותר, אך גודל המדגם שלנו כולל עשור של הצלחה בליגת האלופות, לא עונה, מה שהופך אותו למאוד גדול.
כמו כן, כפי שכבר נכתב, מדובר בסוגים שונים של תחרות ודרישות שונות. לטובת ליגת האלופות ייאמר שבזמן ששם יש פחות מפגשים, יש יותר אתגר וחשיבות לכל מפגש יחיד. בהרבה ענפי ספורט משתמשים בשלבי נוק אאוט, זה מוסיף אספקט של מזל לתחרות, זה לא הופך אותה למבוססת מזל נטו. - להשוות את ליגת האלופות לסופר קאפ זה דמגוגיה. תחרות ביניים של מקומות 1-4 בספרד לעומת מפעל שכל שנה מרכז אלופות, סגניות ומקורבות למלחמה על תואר בינלאומי זה לא גביע חארטה.
- לסיים אחרי אתלטיקו בעונה שבה ברצלונה ברחה בדצמבר זה הגיוני. לסיים 2/3 לא משנה מאומה.
זה לא עניין של פגיעה ברגשות אלא הלקאה עצמית מיותרת. יוצא לך הפולני 
5 לייקים
זאת לא הלקאה, זה עצבים על כל עמוד שער שבו סופרים לזידאן תואר כל 7 דקות ומשווים את התקופה הנוכחית לתקופות היסטוריות. זה עשור הפלא של מסי, לא שלנו. סופרקאפ הוא אכן לא ליגת האלופות ולכן לספור כמות תארים כללית זאת בדיחה.
ההצלחה בליגת האלופות מראה שאנחנו אחת הקבוצות הטובות ביבשת בעשור הזה בלי ספק בכלל. אבל היינו אחת הטובות גם בין 2004 ל2011 כשלא הצלחנו בליגת האלופות. אולי לא אחת מ1-5 הטובות אלא באזור ה5-9, אבל זה לא שהיינו ארסנל או יונייטד של ימינו חס וחלילה. המקריות עובדת לשני הכיוונים כשמנתחים קבוצה/עונה/תקופה. פפ לא נכשל בסיטי או באיירן כי לא לקח צ’מפיונס והקבוצה הנוכחית שלנו היא… מלאה בבעיות ולא סופר-מוצלחת כמו שמתארים בתקשורת (וכמו שהיא כנראה תיזכר לדורות), למרות שקטפה צ’מפיונס כמו תותים.
לגבי זה:
לסיים אחרי אתלטיקו בעונה שבה ברצלונה ברחה בדצמבר זה הגיוני. לסיים 2/3 לא משנה מאומה.
עוד משהו שצריך לזכור: גם בעונות בהן בארסה לא לקחה אליפות היא הייתה בתמונה עד המחזור האחרון. העונות שלנו שהסתיימו לפני החורף הן ביזיון גדול שהיו צריכות לגרור רעידות אדמה במועדון - רעידות שנמנעו בזכות גלי הקרדיט מהזכיות בצ’מפיונס.
5 לייקים