דבר התקשורת :: Rueda de prensa

[​IMG]

ניהול המשחק של זידאן: עושה הכי מעט חילופים בליגה . נכתב שוב כי בעונת הדאבל ‘ריאל מדריד ב’ וכן הרוטציות היו משמעותיות מאוד. ב-200 המשחקים הראשונים שלו כמאמן ריאל הוא הציג 178 הרכבים שונים ומעולם לא חילק רמזים לשחקניו. הוא מאחר בשינויים, לעתים נדירות מבצע חילוף עד לדקה ה-70. לקראת איום ההדחה מליגת האלופות הוא סיים עם הניסויים. נגד אוססונה לדוגמא, נגד יריבה שהתבנקרה ובתנאי מגרש קשים, הוא עלה עם הטריו ההתקפי המועדף עליו וביצע חילוף ראשון רק בדקה ה-66 – ואלוורדה במקום אסנסיו, ועוד חילוף כפול בדקה ה-75. נגד בילבאו הוא חזר על אותו הרכב בדיוק. מרסליניו למשל ניצל את כל חמשת החילופים. ריאל ביצעה ארבעה, אחד כפוי לאור פציעתו של נאצ’ו. במשחק הגביע ביצע בנזמה חילוף אחד בלבד במהלך 90 הדקות: בנזמה במקום מריאנו. בתוספת הזמן הוא העלה את אסנסיו קרוס והזאר, בעוד מאמן היריבה כבר ביצע את כל חמשת החילופים במהלך 90 הדקות. בקיצור, בחישוב כולל, יחד עם משחקי ליגת האלופות והליגה האירופית, המאמן מבצע הכי מעט חילופים. הוא מבצע 67.5% מהחילופים, כשקומאן לדוגמא מבצע 84.2%. זידאן ביצע 81 חילופים מתוך 120. סימאונה ביצע 94 מתוך 115 – 82.7%. בעונת הבכורה שלו בקבוצה ביצע 93.8% מהחילופים, בעונת הדאבל 96.7% מהחילחפים ובעונה השלישית 93.5% מהחילופים. אפילו כשהגיע באמצע העונה הוא השתמש בחילופים – 32 מתוך 33 אפשריים. אשתקד ניצל 89.5% מהחילופים – 145 מתוך 162. הנה כל המספרים .

"ריאל מדריד קורסת בהשוואה לטופ" . מבין העולות לשמינית גמר הצ’מפיונס, רק לבורוסיה דורטמונד (8 הפסדים העונה) יש יותר הפסדים מאשר לנו - שבעה במספר. לצ’לסי לדוגמא יש שישה הפסדים, ללאציו ולגלדבאך חמישה. מבחינת השערים - ריאל כבשה 43 שערים בלבד ב-26 משחקים. רק לאציו, אתלטיקו וסביליה כבשו פחות ממנה. כפי שאתם זוכרים, רק פעם אחת ריאל כבשה העונה יותר משלושה שערים - במהלך הניצחון 1:4 על הואסקה. בנוסף ריאל ניצחה רק 14 משחקים. גם כאן, רק לאציו, אטאלנטה וגלדבאך ניצחו פחות.

כתבה נוספת: ואראן ומיליטאו הם “איזור הסיכון” - שלושה הפסדים רצופים, שניים אמנם במשחקים קשים כמו נגד פ.ס.ז’ (3:0 כשראמוס היה מושעה, פתיחת הצ’מפיונס אשתקד) וסיטי בגומלין שמינית הגמר, ובכל זאת. העונה זה קרה גם במשחק המביש נגד שחטאר דונייצק שהובילה כבר 0:3 בספרד.

3 לייקים

חסכתי לכם את כל המחמאות האובר-מוגזמות לקארים בנזמה ואדן הזאר אחרי ה-1:4 על אלאבס ועוד קלישאות. קצת חדשות:

image

איזה נכס הוא. הגיע הזמן לחלוק גם לו כבוד: כשיש בעיה מופיע קאסמירו| תמיד הוא אומר שהתפקיד שלו הוא לחלץ כדורים, אז מה. קבלו את מלך השערים של הקבוצה - אחרי בנזמה - חמישה שערים העונה בכל המסגרות, וארבעה מחמשת שעריו היו הראשונים של ריאל. דוגמא חייה קיבלתם בשבת נגד אלאבס עם הנגיחה הנהדרת לרשת. נכתב שעד ל-0:1 הזה אלאבס עוד חלמה לנצח ומאז ריאל שלטה בצורה מוחלטת. הוא הבקיע ראשון גם בדרבי ונגד גרנאדה בין היתר. כמובן שהוא גם הציל אותנו בגלדבאך עם השוויון בתוספת הזמן (2:2) בגרמניה וזכור לכם מי בישל את השער המצמק. העונה יש לו חמישה שערים כאמור ב-23 הופעות בלבד ואם ימשיך כך ישפר את שיאו האישי מעונת 2017/18 אז כבש שבעה - ב-48 משחקים. כמעט כל איום שלו לשער הוא גם למסגרת. אתם אוהבים השוואות אז הרי שהוא כבש יותר (28 שערים ב-263 הופעות) מקרוס (20 כיבושים ב-303 הופעות) ומודריץ’ (26 שערים ב-368 משחקים) למרות ששיחק פחות מהם. אני מחכה שערב אחד נראה אותו גם עונד את סרט הקפטן

עוד כותרת מהיום: אתם מכירים את זה - ‘ריאל מדריד שוכחת מה זה להבקיע’ | הניצחון על אלאבס היה הפעם השנייה בלבד העונה שריאל מדריד כובשת רביעייה, זה קרה לה קודם נגד הואסקה (גם כן 1:4). בחישוב פשוט: פעמיים ב-27 משחקים בכל המסגרות. וכמה שרונאלדו חסר. אשתקד ריאל כבשה רביעייה ומעלה בשש ההזדמנויות - ארבע מהן בליגה, פעם אחת בליגת האלופות (אותו 0:6 על גלאטסראיי) וכן בגביע. בעונת 18-19, עונת שלושת המאמנים, זה קרה עשר פעמים אך הנתונים משקרים - הגביע היה במתכונת של שני משחקים וריאל חגגה על מלייה הקיקיונית עם 0:4 ו-1:6. בקיצור, חמש פעמים זה קרה בליגה, אחת בליגת האלופות וגם באליפות העולם למועדונים. בעונה האחרונה של רונאלדו, זה קרה תשע פעמים, גם כן לא הרבה: שמונה בליגה ואחד בליגת האלופות. בעונת הדאבל 2016-17 זה קרה 16 פעמים, כולל בגמר נגד יובנטוס. עשר פעמים בליגה, שלוש בליגת האלופות, שתיים בגביע המלך ואחת באליפות העולם למועדונים.

עוד מספרים: ריאל עם 34 שערי ליגה בלבד, פחות מאתלטיקו מדריד לה משחק חסר 36) וגם פחות מברצלונה (39). בבונדסליגה למשל פרט לבאיירן עוד שלוש קבוצות מאפילות על ריאל, כולל פרנקפורט של יוביץ’. באיטליה יש שש קבוצות שכבשו יותר שערי ליגה, כולל אטאלנטה אותה נפגוש בצ’מפיונס (44 שערים). גם רומא של בורחה מאיורל עברה אותנו. בליגה הצרפתית מעבר לפ.ס.ז’ יש עוד שלוש קבוצות שכבשו יותר. באנגליה ישנן שלוש - ליברפול, יונייטד ולסטר.אבל שימו לב לנתונים - 18 קבוצות מחמש הליגות הבכירות כבשו יותר.

image

"לוקאס ואסקס האינסופי" , נכתב במארקה על הקשר, תחזיקו חזק: 20 משחקים ברציפות בהרכב. משחק על החיים ועל המוות בצ’מפיונס, דרבי נגד אתלטיקו ואפילו אלקויאנו בגביע. “תמיד שמו עולה בהרכב”. מאז ה-27 באוקטובר נגד גלדבאך, ריאל לא עלתה לכר הדשא בלעדיו. לוקאס השלים 16 פעמים 90 דקות, ורק פעם אחת הוחלף לפני הדקה ה-75. לוקאס מדורג חמישי במספר הדקות ורביעי מבין שחקני השדה אם נתעלם מקורטואה - רק ואראן (2,205), בנזמה (2,045), קאסמירו (1,906) ואז לוקאס עם 1,865 דקות. המשחק הקרוב נגד לבאנטה מעלה את השאלה האם הרצף ייפסק? קרבחאל יחזור לעמדת המגן וזה לא סוד שזידאן מריץ את הטריו אסנסיו-הזאר-בנזמה. אפילו אודריוסולה יודע שאין לו סיכוי בתחרות מולו. ועד מתי הוא ימשיך? כרגע עד ה-30 ביוני. הוא חופשי לנהל משא ומתן על עתידו, דחה את הצעת החידוש האחרונה (ולפי ה-ABC הייתה עוד אחת כזו, לשלוש עונות ובאותו השכר).

טוני קרוס מספר בריאיון מרגש איך הבין מייד שריאל מדריד היא מועדון אחר. “הרגשתי את זה מבלי לשחק אפילו משחק אחד. זה היה ביום ההצגה שלי לתקשורת. אף מקום אחר לא היה מקבל אותי ככה. היו 30 אלף איש שהגיעו לכבודי ולא כדי לראות משחק. זה היה כדי לראות אותי מקפיץ כדור במשך שלוש שניות. זה שונה ממה שחוויתי”. עוד אמר: “זה לא משנה אם אתה מסין, ארה"ב או 300 ק"מ ממדריד, אתה רואה את התגובות של האנשים כשריאל מדריד מגיעה. זה המועדון הגדול בעולם”.
הקשר הוסיף שהוא עדיין רעב: “כאן ההצלחה שייכת לאתמול. הדבר החשוב ביותר הוא ההווה וכיבוש התארים הבאים. הייתה לך הרגשה מדהימה לזכות בליגת האלופות - ואתה רוצה את זה שוב ושוב. לפעמים עוברת שנה או שנתיים, זה נורמלי כי כל קבוצה חולמת על התואר הזה, אבל ההרגשה הזו לא נעלמת. אני רוצה את הגביע החמישי שלי (אחד עם באיירן ועוד שלושה ברציפות בקבוצה שלנו). זה יהיה קשה, ואם לא אצליח זה לא כישלון, אבל אנסה בכל כוחי”.

לוקה מודריץ’ הוא שחקן חודש דצמבר| הקרואטי זכה בפרס בפעם השנייה ברציפות, לאחר שנבחר כמיטב המסורת על ידי האוהדים. הוא פתח בהרכב בשבעה מתוך שמונה משחקים, כבש פעמיים - נגד אייבר ואלצ’ה וגם בישל נגד אתלטיק בילבאו. המשחק היחיד ממנו נעדר - בשל השעייה. “אני רוצה להודות לאוהדים על התמיכה המרגשת. זה אומר הרבה. אני מאוד מחכה לראות אותם שוב באצטדיון כשיהיה אפשר כדי שייתמכו בנו כמו תמיד. אני מקווה שזה יקרה בקרוב מאוד. העונה עוד ארוכה, יש עוד מטרות רבות ונילחם בהתלהבות רבה בכל משחק כאילו הוא גמר”.

לייק 1

[​IMG]

חמישה נציגים בנבחרת העשור | ה-IFFHS, ארגון הפדרציה הבינלאומי להיסטוריה וסטטיסטיקה בחר את ההרכב המצטיין של 2011-2020, וכצפוי, ריאל מדריד ששלטה עם ארבע זכיות בליגת האלופות (שמונה חצאי גמר) - שלחה הכי הרבה שחקנים. לריאל יש חמישה לעומת שלושה מבאיירן מינכן, שניים מברצלונה ואחד מליברפול. ואלה שמות: הקפטן סרחיו ראמוס, מרסלו שרשם פיניש אדיר בזכייה האחרונה בצ’מפיונס, הלב במרכז השדה קרוס-מודריץ’ וגם האקס כריסטיאנו רונאלדו| בנוסף, גם נבחרת “דרום האמריקאים” נבחרה. מרסלו וקאסמירו הם הנציגים שלנו יחד עם האקס אנחל די מריה.

image

בנושא אחר: “קרבחאל בסיכון גבוה” , נכתב ב-AS בכותרת שקשה להישאר אדישים אליה. המגן נחוש לשחק נגד לבאנטה בשבת אחרי שנעדר מארבעת המשחקים האחרונים, אך הסתפק באימון בחדר כושר בלבד. הוא לא שיחק מאז השניים בינואר נגד סלטה ויגו. העונה החמיץ כבר 14 משחקים בשל פציעה, בניגוד לעונה שעברה אז הצליח להתגבר על השבריריות שלו. בליגת האלופות הוא שיחק העונה פעם אחת בלבד ונעדר גם ממשחקים חשובים כמו הקלאסיקו בקאמפ נואו או סביליה בליגה. זו תהיה העונה הקשה ביותר שלו? מאז עונת 2015-16 הוא החמיץ 65 משחקים בשל פציעות שונות, רובן שריר. הירך היא נקודת התורפה שלו. לוקאס ואסקס רשם כבר 12 משחקים כמגן ימני העונה בזמן שאלברו אודריוסולה שנרכש כדי להפחית ממנו עומס, אתם יודעים - שברירי לא פחות.
מי שכן עושה צעדים איטיים בדרך לחזרה הוא רודריגו שקצב ההחלמה שלו מתקדם היטב לפי מה שכתוב במארקה והוא יקווה להצטרף לאימונים קלים על כר הדשא כבר בשבוע הבא.

באל-צ’ירינגיטו טוענים כי בחדר ההלבשה בטוחים: זינדין זידאן לא מאמין בוויניסיוס ולא יתן לו עוד הזדמנויות. הוא לא רואה בו שחקן מספיק טוב להרכב ולא חושב שהוא יצליח להפוך לכוכב כפי שחלק מצפים.

וקצת העברות: שער המארקה : “מחכים לסימן מאמבפה”. עוד נכתב כי הצרפתי מושך זמן לפני ההחלטה המכריעה בקריירה שלו. הוא רוצה לבחון היטב מה הפרויקט הכי שאפתני עבורו גם ברמה המקצועית והן בפן הכלכלי לאור הפסדי הקורונה. מעמדו הלוט בערפל של זידאן לא ממש מוסיף אך כמובן שנוכחותו על הקווים זה לא הדבר היחיד שמושך אותו לברנבאו.

image

כתבה גדולה במארקה לאור הבעיות עם חידוש חוזהו של ראמוס, על הדרך בה הנשיא פועל: לפלורנטינו אין ספקות - המועדון מעל כל האגדות | דוגמאות רבות לאורך הכתבה, החל מזריקתו של פרננדו היירו, עזיבתו של פיגו הגלאקטיקו הראשון, הפרידה העצובה מקסיאס והדוגמא הטרייה ביותר: כריסטיאנו רונאלדו בקיץ 2018. אגב, למעלה מ-128 אלף מצביעים בסקר המארקה - 52% חושבים שראמוס יעזוב ורק 48% אופטימיים שהצדדים יגיעו לעמק השווה.

המקרה הראשון היה עם פרננדו היירו שהיה במועדון 14 שנה, 1989-2003. בחודש מרץ הצדדים היו קרובים לחידוש החוזה לשנתיים, בתמורה שיקצץ במחצית משכרו. פלורנטינו הבטיח: “היירו ימשיך, עתידו של המאמן דל בוסקה לא תלוי בזכייה בתואר העונה”. היחסים בין הצדדים התדרדרו מאז. לאחר ההדחה נגד יובנטוס בחצי גמר ליגת האלופות, הקפטן כעס שבמועדון מתרכזים בעיקר בהחתמתו של בקהאם ולא במאבק האליפות. “לה-ליגה חשובה יותר”. עם היוודע עזיבתו של הקפטן פרץ כמעט מרד בחדר ההלבשה והשחקנים רצו להחרים את חגיגות הזכייה בתואר. זו הייתה רעידת אדמה של ממש אם כי בחלוף הזמן הקפטן והנשיא יישרו את ההדורים. הוא זכה ל"משחק פרידה" במשחק הבית האחרון, בדרבי ב-2004-05, ושימש כעוזרו של אנצ’לוטי ב-2014-15.

העזיבה של לואיס פיגו הייתה הכי פחות כואבת וגם הכי הגיונית. האיש שפתח את עידן הגלאקטיקוס החזיק בחוזה עד 2006. כבר במסע המשחקים באסיה ביולי 2004 הוא הדהים את העיתונאים: “אני חושב שלא רוצה שאמשיך. זה המידע שהסוכן העביר לי. אעשה הכל עבור ריאל כפי שעשיתי עד עכשיו ובהמשך אעשה חושבים”. הוא נפגע מכך שרוברטו קרלוס, ראול, זידאן ורונאלדו קיבלו פניות והוא לא. הפורטוגלי ירד לספסל בשלהי 2004-05 עם המאמן לושמבורגו שבחר במערך של שלושה חלוצים. הפורטוגלי אכן דעך ודעך. באמצע מסע המשחקים באסיה הוא אמר: “אני הולך לאינטר כדי להראות שאני עדיין שווה משהו, חבל שלא אוכל להיפרד מהאוהדים”. ‘הקרע’ בינו לבין הנשיא מעולם לא חזרו.

ראול נפרד בקיץ 2010, זו הייתה פרידה כואבת כי הוא נעדר מהחודש האחרון בשל פציעה - במשחק בו כבש בלה רומארדה נגד סראגוסה. לא היה שום משא ומתן או משהו, הוא החזיק בחוזה לעונה נוספת עד 2011. פלורנטינו כלל לא התערב, זו הייתה החלטה משותפת של ראול והמאמן החדש מוריניו. ראול איבד משקל רב בקבוצה באותה עונה עם הגעת כל הכוכבים וכריסטיאנו רונאלדו בין היתר ולאחר חודשיים ירד לספסל. ראול לא היה מריר או משהו כזה והמועדון אף השלים את שכרו בשאלקה. כעבור שלוש שנים הוא זכה למשחק חגיגי בגביע הברנבאו שם גם הבקיע וקיבל את כל האהבה שמגיעה לו מהקהל. וכיום הוא בקסטיליה, המועמד להחליף את זידאן…

הפרידה של איקר קסיאס עדיין טרייה בראש של כולם. בטח הדרך בה היא נעשתה. ריאל רצתה להחתים את דה חאה, היה לה כבר את קיילור. איקר הבין שזה הזמן ללכת על אף שהיה השוער הראשון ב-2014-15. היה קרב מכוער בין המועדון לשחקן על ענייני הפרשי השכר. איקר התעקש ששכרו בפורטו לא ייפגע. ריאל השתתפה ב-6.5 מיליון יורו משכרו ב-15-16 ובשישה מיליון יורו לאחר מכן. איקר היה פגוע ורצה לקיים מסיבת עיתונאים ללא אף אחד מהמועדון. הוא הקריא מדף עלוב ובכה מול אנשי התקשורת. פרס הבין שטעה וכעבור 24 שעות העניין תוקן עם אירוע בברנבאו לצד כל גביעי אירופה. “לכל מקום שאליו אלך תמיד אצעק - ‘האללה מדריד’” אמר ובכה שוב. בחודש דצמבר חזר למועדון.

אחרון חביב היה כריסטיאנו רונאלדו , פרידה שהאוהדים עדיין כועסים עליה, עזיבה שהקבוצה לא התאוששה ממנה. הוא חתם בקיץ 2009 והביא לטירוף במדריד. כל חידוש חוזה היה אופרת סבון של ממש, יותר מראמוס. כשהצטרף הוא הרוויח 10 מיליון יורו לעונה, סכום גבוה מאוד ביחס לאותה התקופה. השכר עלה ועלה ועלה בהתאם לביצועיו המטורפים כמובן. הארכת החוזה הראשונה הייתה ב-2013 קצת אחרי נאום ה-“אני עצוב, המועדון יודע מה קורה, זה לא קשור לכסף”. הוא הרוויח 17 מיליון יורו לאחר מכן. ב-2016 הגיע שיפוץ נוסף ואחרון. שכרו קפץ ל-22 מיליון יורו וחוזהו הוארך עד 2021. עד אז היו בארון שלו כבר שתי זכיות בליגת האלופות.

רונאלדו המשיך להבקיע ולהבקיע ותמיד הסתכל הצידה לראות כמה מסי מרוויח. הוא ראה שמסי מקבל כמעט 50 מיליון יורו נטו בבארסה, הוא עצמו ביקש ‘רק’ 30 מריאל אך נתקל בסירוב. המספרים לא דלפו לתקשורת אך המועדון היה איתן בהחלטתו. רונאלדו כעס וטען שהמועדון לא הגן עליו מספיק ברדיפה על ידי השלטונות והעטנה שהעלים מס. פלורנטינו אמר לו: “אם תביא הצעה של מאה מיליון יורו - תוכל ללכת”. ויובנטוס אכן פתחה בפניו את הדלת. “הריקוד האחרון” היה איי שם ב-26 במאי בקייב עם הזכייה ה-13 בליגת האלופות, שלישית ברציפות. רונאלדו לא הבקיע באותו משחק וראה את בייל גונב את ההצגה. לאחר מכן הוא אמר: “היה כיף לשחק בריאל” ורמז על עזיבה. קפטן ראמוס כעס עליו ונזף בו. בחגיגות הזכייה בברנבאו רונאלדו הכחיש שלא ימשיך. בדיעבד הסתבר שפלורנטינו, גאון כלכלי - צדק בפן הפיננסי. היחסים בין השניים טובים יותר, הם התפייסו…

4 לייקים

[​IMG]

כותרות קודרות במדריד הבוקר, אבל יותר מכל דבר אחר אלה המספרים שאי אפשר להתעלם מהם: ב-438 המשחקים של כריסטיאנו רונאלדו בריאל מדריד, הקבוצה הפסידה רק ב-11.8% (52 פעמים), וניצחה 316 פעמים - כלומר 72%. מאז עזיבתו? 33 הפסדים ב-136 משחקים (24.26%), ו-89 ניצחונות בלבד (58.85). מספר ההפסדים הכפיל את עצמו. בתקופתו ריאל כבשה 1,378 שערים ב-519 משחקים, 450 מהם שלו - 2.65 בממוצע למשחק. מאז הגמר בקייב, כוח המחץ צנח ל-1.8 בלבד - 255 שערים ב-136 משחקים.
הדינמיקה החדשה והעלובה: “קבוצה של גול למשחק”. ריאל כבשה שער אחד בלבד בכל משחק משלושה מארבעת האחרונים והיא משלמת מחחר כבד. שש הצלות של קורטואה נגד לבאנטה למשל לא הספיקו. 35 שערי ליגה בלבד ב-20 מחזורים: גם אתלטיקו כבשה יותר. שלושה משחקים בלי גול, שמונה פעמים כבשנו פעם אחד בלבד…

“עוד פיאסקו, עוד כישלון, ואליפות מספר 35 נראית כרגע רחוקה יותר מסיום המגיפה (קורונה). ריאל שוב טבעה בנהר עם האדום המוקדם של מיליטאו. אסנסיו ומודריץ’ הנהדרים לא עזרו. ההיעדרות של ראמוס, שעדיין לא זכה לחוזה חדש, להזכירכם - פוגעת בקבוצה שוב ושוב. קאסמירו התקשה לבד מול מוראלס ורוג’ר המצוינים. כמובן שגם מה-VAR צריך להיזהר. למרבה המזל קורטואה היה מעולה. הגישה הייתה טובה אך ריאל קבוצה שסובלת מאימפוטנציה. אין סופרקופה, אין גביע, אין ליגה”. הסיכום העצוב של תומאס רונסרו.

אחח פלורנטינו פלורנטינו לא יכלת לעשות לרונאלדו קצת נעימי באגו? להגיד לו כמה הוא מיוחד וחשוב ורצוי, זה כל מה שהוא היה צריך. אנחנו בלעדיו קבוצה אימפוטנטית לגמרי והוא בלעדינו זורק לפח את שנות השיא האחרונות שלו ביובנטוס הולכת ודועכת. אחד ממקרי lose lose הכי בולטים ומבאסים שנתקלתי בהם בספורט.

לייק 1

כואב הלב אבל טוב שהוא הלך.
עזיבתו הייתה הדרך היחידה לחשוף את הקבוצה במערומיה.
אם אין תהליך של בניה במצבנו היום אז באמת אתם חושבים שהיה תהליך של בנייה אם הקבוצה הייתה מצליחה?
אנחנו מדברים על ריאל של זידאן. זו ש’כל משחק עבורה זה גמר’. כך גם אמר מודריץ’ לאחרונה.

היה טוב אך ורק אם היינו בונים מחדש. כל עוד לא בנינו ונותרנו עם אותה הגווארדיה ותיקה המדוברת שלנו הוא בדיוק ההבדל בין קבוצה חלשה ומביכה לאלופת אירופה הגאה.

image

אתמול נכתב בספרד על “עוד ליגה שהולכת לאיבוד בינואר” והיום הכותרת דומה: “ריאל מדריד לא יודעת להגן על תואר האליפות”. רק פעם אחת מאז תחילת שנות ה-90 זכתה ריאל בשתי אליפויות ברציפות, ולא בעידן כריסטיאנו רונאלדו או עם הגלאקטיקוס בימי זידאן על הדשא אלא דווקא ב-2006-07 ו-2007-08. מותר להיכשל במשימה אך אסור להניף דגל לבן במחצית העונה. אגב אנחנו בקצב של 76 נקודות בעונה. במאה ה-21 רק ארבע עונות היו גרועות מזה: 2018/19 אחת מהן, לא במפתיע, ובעונת 2001/02 היו לנו 66 נקודות בלבד - אך אלה היו ימים אחרים.

עונת 2008-09 הייתה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת פלורנטינו שהיה בחוץ. שוסטר פוטר אחרי המשפט המביך בתום ההפסד לסביליה: “ככה אי אפשר לנצח בקאמפ נואו”, וכמובן שאותה עונה הסתיימה עם השפלה בשמינית גמר האלופות ו-6:2 קודר בברנבאו, את רצף הניצחונות הרצופים של חואנדה ראמוס וצמצום הפער אף אחד לא זוכר.

ז’וזה מוריניו שהוליך את הקבוצה לאליפות השיאים (וכפסע מהדסימה) – מאה נקודות ו-121 שערי זכות, התחזק בקיץ עם מודריץ’ וזכה בסופרקופה אך איבד עניין בליגה במהרה ב- 2012/13 . תיקו נגד ולנסיה, הפסד לחטאפה ולאחר מכן בפיחואן: “אין לי קבוצה”. כריסטיאנו אמר שהוא עצוב, זוכרים? ריאל סיימה במרחק 15 נקודות מברצלונה והפסידה בגמר הגביע לאתלטיקו בברנבאו. במארקה נכתב שאיקר הטיח בפלורנטינו: “פרסי, זה או אנחנו או מוריניו”.

קפצנו ל-2017/18 . לאחר שזכה בדאבל היסטורי בעונה הראשונה המלאה שלו על הקווים בברנבאו, זידאן קטף בקלילות את הסופר קאפ האירופי נגד יונייטד והלם פעמיים בברצלונה בסופרקופה הספרדי – 1:3 בקאמפ נואו ו-0:2 בברנבאו. אך ריאל ניצחה פעמיים בלבד בחמשת משחקי הפתיחה, רצף הכיבושים נקטע, היא הפסידה בקלאסיקו בברנבאו ובתחילת פברואר הייתה רחוקה 16 נקודות מהמקום השלישי. ריאל הודחה מהגביע בבושת פנים, אבל כריסטיאנו נכנס לכושר הבקעה והעונה נגמרה, עם, אתם יודעים: קייב-הגביע ה-13-המספרת.

ומה נגיד על העונה הזו 2020-21 ? קבוצה שאינה ניתנת לפיענוח. מנצחת את הגדולות ומפסידה לקטנות. 11 נקודות מתוך 15 אפשריות נגד מקומות 1-6: ניצחונות בקאמפ נואו ובדרבי נגד אתלטיקו בלי יותר מדי מאמץ, ולצד זה שלב בתים משפיל שרק בנס הסתיים עם הכרטיס לשמינית הגמר מהמקום הראשון. הגביע והסופרקופה כבר הלכו וגם הליגה רחוקה. האם ריאל מסוגלת להתעשת כשברקע אי חידוש החוזה של ראמוס, מכת הפציעות והאפרוריות של הזאר?

כותרת עגומה ב-AS: “שנתיים בלי רכש” | קבלו את פרלאן מנדי (48 מיליון יורו) שהוכרזה הצטרפותו ב-12 ביוני 2019 - שחקן הרכש האחרון של המועדון. הוא גם היחיד מבין כל באי אותו קיץ שהצליח לתקוע יתד בהרכב. אתם בטח זוכרים אותם: אדר מיליטאו עלה 50 מיליון יורו, לוקה יוביץ’ 60 מיליון יורו, אדן הזאר נרכש כגלאקטיקו במאה מיליון יורו והיה גם את רודריגו (40 מיליון יורו). החלון ייפתח שוב ביוני 2021, לא ברור בדיוק מתי, השאלה אם יש מקום לאופטימיות. “קבוצה שטרם קטפה את הפירות”, נכתב בעדינות, ואפשר להתעלם מרינייר הברזילאי שהגיע כדי לשחק בקסטיליה של ראול ולאחר מכן הושאל לדורטמונד ללא הצלחה.

ברה סיימה ריאל עוד ברווח קטנטן של 313 אלף יורו הרי שהצפי הוא להפסדים של 91.1 מיליון יורו בעוד “עונת קורונה” והפעם מלאה. המועדון לקח הלוואת עתק של 575 מיליון יורו להביא לשיפוץ הסנטיאגו ברנבאו. כשהאוהדים יוכלו לשוב למגרש השאיפה והאמונה היא שניתן יהיה לרשום הכנסות בגובה מיליארד יורו בשנה. ריאל תחל להחזיר את ההלוואה מיוני 2023. לאחר מכן ועד 2049 היא תשלם בכל שנה 29.5 מיליון יורו לפי פרסומים כאלה ואחרים. הקבוצה שהייתה כה מזוהה בתחילת המאה ה-21 עם גלאקטיקוס.


למה לדעתכם זה קורה שאנחנו לא מסוגלים לשמור על האליפות? וחמור מכך - מסיימים עונה בינואר? מצד אחד הזוי שלא הצלחנו לעשות זאת בעידן כריסטיאנו אך מצד שני התחרות ממול הייתה קשה מאוד. אני חושב שמבין הרשימה הכישלון הכי גדול זה בעונת המוריניו - כי האליפות הייתה כל כך מרשימה, מודריץ’ הגיע, ההרכב באמת היה בשיא הקריירה עם פחות שאלות למשל מ-2017/18 שם כריסטיאנו נקלע לבצורת בליגה. העונה אתלטיקו מצד אחד עושה מספרים פסיכיים - הטובה באירופה, מצד שני עם איך שאנחנו נראים לא היינו לוקחים אליפות גם בצרפת.

אין התקפה, זהו זה כל הסיפור. לקראת סוף תקופתו של פרגוסון ביונייטד הם סבלו מאינספור בעיות ומסגל יחסית חלש למה שהתרגלו והתקשורת קראה למהפך. התגובה של פרגי? קנה את ואן פרסי וסגר סיפור. כמעט שאין בעיה בעולם ש30 גולים בעונה לא יכולים לפתור.

ההתקפה שלנו עלובה ברמות היסטוריות עבור ריאל מדריד. הכוכב הכי גדול שלנו הוא בנזמה, אחד משחקני ההתקפה המושמצים בכל הזמנים. כל השאר אסנסיו, ויניסיוס, רודריגו וכ״ו פשוט לא לרמות האלה חלקם ברמה עצובה ממש. הזאר היה אמור להיות הכוכב ההתקפי הגדול הזה שמספק עונות של 20/20 גולים ובישולים אבל כולנו יודעים מה קרה איתו.

קח את הסגל הנוכחי בלי שום שינוי תנחית פה שחקן של 30 גולים בעונה ותחזיר את הזאר להיות השחקן שהוא היה ואנחנו אחת הקבוצות הטובות והדורסנית בעולם.

לייק 1

פלורנטינו חיובי לקוביד, כרגע אסימפטומטי

שער ה-AS קודר עם גיליון הפציעות הרחב של אדן הזאר. “שוב מושבת. הזאר סובל מפציעה חדשה, ייעדר לפחות שלושה שבועות” (במקרה הטוב). מאז שהגיע נעדר ל-283 ימים בשל פציעות והחמיץ 43 משחקים לעומת 35 ההופעות שלו. זו הפציעה העשירית(!) והדו"ח המלא כאן, והייתה גם קורונה שהשביתה אותו לשבועיים". בשער המארקה נתנו את הכותרת למשחקי הגביע, ונכתב “עוד שבר לריאל מדריד”| בכתבה באתר ציינו את כל השחקנים “השבריריים” בהיסטוריה של המועדון, החל ממי שכונה “היהלום של אירופה”, רוברט פרוסינצ’קי שהצטרף בקיץ 1991 ובקושי שיחק, דרך ג’ונתן וודגייט ו-14 ההופעות שלו בשנתיים, קאקה ואריאן רובן, וכמובן בייל שלפחות התנחם בהרבה תארים.

בתוכניות הרדיו וטורי הדיעה במארקה נכתב שהיה נכון להביאו בשעתו, אך “גן העדן” המתוכנן הפך לסיוט והמועדון חייב למכור אותו בקיץ. “זו תהיה חוסר אחריות שלא”, נכתב. קריסטוף סאם , רופא נבחרת בלגיה, אמר: “זה מעין מעגל קסמים כזה שהזאר לא מצליח לצאת ממנו. זה מצב כרוני, הקרסול ואז פגיעת השרירים. זה לא נעים ומטריד. כדורגלן חייב להיות מסוגל לבעוט, להסתובב, לקפוץ, הכל בקלות, במהירות, להיות חמקמק, וכל השיקומים האלה מקשים. לשחקן בכושר יש סיכוי טוב יותר להישאר בריא. היינו מעדיפים שאדן היה משחק כל משחק בריאל, כך הוא היה מגיע ליורו בכושר הטוב ביותר. הוא זקוק לקצב והמשכיות. המצב לא דרמטי עדיין אך עליו לצאת בדחיפות מהמצב הזה, הוא במבוי סתום”.

דימיטאר ברבאטוב, חלוץ העבר של מנצ’סטר יונייטד, מנתח את מצב הקבוצה: “לדעתי ריאל חייבת למכור את הזאר בקיץ. היו לו המון פציעות מאז הגיע לספרד והוא כנראה כבר לא יראה את הכדורגל המבריק שלו מצ’לסי למרות שהוא רק בן 30. הוא לא הוכיח דבר”.

כשנשאל האם ריאל תיקלע למשבר ארוך, ענה: “ריאל לא תהיה כמו מנצ’סטר יונייטד אחרי שאלכס פרגוסון עזב. היא לא תיכנס לספירלה קשה כזו. ריאל נוטה לפתור את הבעיות שלה מאוד מהר. בעונה שעברה הם זכו באליפות, ועדיין לא אמרו את המילה האחרונה שלהם בליגת האלופות. בנוסף, השחקנים הגדולים ביותר עדיין רוצים לחתום בריאל וזה תמיד מביא ערך מוסף”. "אני בטוח שבריאל ממשיכים להתגעגע לרונאלדו. בגיל 36 הוא ממשיך לכבוש ולכבוש, בזמן שאחרים כבר פורשים. הוא במצב פיזי אכזרי. לריכוז ולמוטיבציה שלו - אין לאף אחד ספק. לא אגיד אם הוא טוב ממסי, אני נהנה משניהם.

ב-AS הציגו את מספרי האימה של זידאן ביחס למאמנים אחרים| הוא חסין מפיטורים כמובן וזה מובן לאור היחסים עם פלורנטינו, היותו אגדה כשחקן וכמובן השושלת בין 2016-2018. שישה מאמנים פוטרו מריאל מדריד באמצע העונה בשנות ה-2000 ולהוציא את לופטגי הרי שלצרפתי יש את אחוז הניצחונות הנמוך ביותר כרגע. זידאן רשם 15 ניצחונות ב-28 משחקים כלומר 54% הצלחה, הפסיד שמונה פעמים - 29% וסיים עוד חמש פעמים בתיקו. סולארי הושפל נגד אייאקס והודח בחצי גמר הגביע אחרי 3:0 מתסכל בברנבאו בקלאסיקו, אך ב-32 המשחקים שלו רשם 22 ניצחונות (69%), שתי תוצאת תיקו ושמונה הפסדים (25%), רובם בבית. רפא בניטס קרוב אליו, עם 68% ניצחונות, הוא הפסיד שלושה משחקים מתוך 25 - הבעיה שאחד מהם היה בקלאסיקו המביש.

הלכנו עוד קצת אחורה בזמן. שוסטר פוטר ב-2008 אחרי האמירה האסורה: “ככה אי אפשר לנצח בקאמפ נואו” בתום ההפסד לסביליה. הוא הושפל בגביע נגד ריאל אוניון והפסיד פעמיים גם ליובה בשלב הבתים. בכל מקרה הוא ניצח ב-13 מ-23 משחקיו בכל המסגרות כלומר 57% ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ושמונה הפסדים. ואנדרליי לושמבורגו הלך הביתה בדצמבר 2005 אחרי 58% ניצחונות, ניצח ב-11 מ-19 משחקים. עוד מאמן שפוטר, בימי זידאן השחקן, היה מריאנו גארסיה ראמון, “החתול מאודסה” שמלכתכילה סומן כמאמן זמני. הוא ניצח 12 פעמים ב-20 משחקים, רשם ארבע תוצאות תיקו וארבעה הפסדים. לופטגי ניצח שש פעמים בלבד ב-14 משחקים והושפל בקאמפ נואו, 43% ניצחונות - שישה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ושישה הפסדים. זידאן מחכה למשחק נגד אטאלנטה. “הקרדיט שצבר בזכות - מתחיל להיגמר”…

המספרים המלאים:

זינדין זידאן - העונה הנוכחית: 28 משחקים| 15 ניצחונות (54%), 5 תוצאות תיקו, 8 הפסדים (29%)
סנטיאגו סולארי - עונת 2018/19: 32 משחקים| 22 ניצחונות (69%), 2 תוצאות תיקו, 8 הפסדים (25%)
ז’ולן לופטגי - עונת 2018/19: 14 משחקים| 6 ניצחונות (43%), 2 תוצאות תיקו, 6 הפסדים (43%)
רפא בניטס - עונת 2015/16: 25 משחקים| 17 ניצחונות (68%), 5 תוצאות תיקו, 12 הפסדים (9%)
ברנד שוסטר - עונת 2008/09: 23 משחקים| 13 ניצחונות (57%), 2 תוצאות תיקו, 8 הפסדים (35%)
ואנדרליי לושמבורגו - עונת 2005/06: 19 משחקים| 11 ניצחונות (58%), 2 תוצאות תיקו, 6 הפסדים (32%)
מריאנו גארסיה ראמון - עונת 2004/05: 20 משחקים| 12 ניצחונות (60%), 4 תוצאות תיקו, 4 הפסדים (20%)

בנושא אחר, ג’רארד פיקה בראיון על העונה שעברה, מן הסתם יש לו בטן מלאה על השיפוט, טען שזו האליפות הכי גרועה מבחינת השיפוט איי פעם והוסיף משהו כמו: “85% מהשופטים הם ממדריד, איך הם לא ישרקו לטובת ריאל?” (“אני מכבד לגמרי את המקצועיות שלהם, אבל ברגע של ספק…”). גם על השושלת בליגת האלופות יש לו מה להגיד, לפחות הוא טוען שב-2016/17 זכינו בצדק, מתלונן על ה-3:0 בברנבאו נגד יובה. עוד אמר שהוא ביחסים טובים עם שחקנים מהקבוצה שלנו ושהחליף חולצות בעבר עם ראמוס כמובן, בנזמה וכריסטיאנו אבל לא לבש אותן מעולם וגם לא ילבש.

מצטער אבל מעצבן אותי לשמוע דברים כאלה, פיקה חושב שהוא אלוהים, יש לו בעיה, אפס ביקורת עצמית מה שנקרא. אני לא ממש זוכר שחקן בריאל מדריד שהתבטא בצורה כזו. אני מציע לו גם שייראה קצת קלטות בווידאו, למשל מ"הרמונטדה הגדולה בהיסטוריה" עאלק, או בטרבל הראשון שלהם.

למה להתעצבן? זו מתנה שלא מפסיקה לתת. אם יש משהו יותר כיף מלנצח, זה לנצח ושהיריבים שלך מתבכיינים.

לייק 1

לא מבין את פיקה, אני חושב שברסה השיגה מספיק כדי לבסס את עצמה לא לפי רגשי נחיתות לריאל.
מישהו ראה קפטן בריאל מתראיין כך מתישהו? מילא אחרי משחק חם או משהו.
בנוסף, אבין את הדיבורים הללו בעונה בה ריאל נהנתה מהחלטות גבוליות, עכשיו? אחרי שריאל קיבלה אדום גבולי ולחובתינו נשרק פנדל גבולי?
ממש mas que un club מצידו

image

כותרות העיתונים הבוקר: בשער ה-AS הלכו על: " זידאן מתפוצץ " על רקע קלוז-אפ וכל הדברים שאמר בכעס במסע"ת אמש. בשער המארקה בחרו בציטוט על כך ש בשנה הבאה צריך לעשות שינויים (בסגל). לקראת המשחק נכתב “הבלאנקוס במשבר ובמצב מינימום - עם 17 שחקנים בלבד ורק שני מחליפים מהקבוצה הראשונה. מדד הנפגעים” - שמונה (מארקה). עוד פריויו - “ויניסיוס יהווה את האיום? הוא יפתח בליגה אחרי כמעט חודשיים, לריאל יש 14 שחקנים זמינים בלבד מהקבוצה הראשונה. זידאן חוזר אחרי הקורונה במצב הכי נזיל שזכור לו” (AS). ההרכב די צפוי - אודריוסולה מגן ימני, נאצ’ו במרכז ההגנה, שלישיית הקישור הרגילה ו-ויני בצד שמאל.

כתבה גדולה במארקה על מספרי האימה העונה: לריאל נשרקו ארבע עבירות בלבד במצב של כדור חופשי מסוכן לעומת 25 מצד ברצלונה, כששתיים מהן מסי המיר לשערים. המספרים של ריאל באשפתות - כמו הואסקה, או 14 פחות מוויאדוליד. בבעיטות חופשיות ריאל כבשה רק פעמיים מאז עזיבת רונאלדו - בדקה האחרונה נגד בטיס סבאיוס כבש ב-2018-19, וראמוס בשנה שעברה נגד מאיורקה. ריאל, כמו כן, לא הצליחה להפוך פיגור לניצחון למעט המשחק נגד בטיס. נגד גלדבאך היא חזרה מ-2:0 ל-2:2 דרמטי. מול לבאנטה, אלקויאנו ו-ולנסיה הובלנו והפסדנו. ריאל איימה על השער 89 פעמים למסגרת - מדורגת במקום ה-36. מבין חמש הליגות הבכירות ריאל מדורגת במקום ה-21 עם 35 שערי הליגה שלה.

כתבה אחרת היא על הסגל שנמצא בדעיכה אדירה. השווי של הסגל של ריאל הוא רק תשיעי באירופה (742 מיליון יורו), כשאתלטיקו מדריד מקדימה אותה במקום השביעי. חלפו הימים בהם ריאל דורגה ראשונה עם רונאלדו בשיאו ושחקני על אחרים. העונה שחקן ריאל בממוצע - 33.73 מיליון יורו, זה השווי שלו. אף שחקן של ריאל לא נמצא בטופ 25, בעוד לאתלטיקו יש שניים. אצלנו, קורטואה במקום ה-27 כששווי השוק שלו 75 מיליון יורו, ופדה מקום 31 עם שווי שוק 70 מיליון יורו. ריאל היא הקבוצה ה-12 הכי זקנה באירופה עם ממוצע גילאים 27.9, כאשר מבין הטופ יובנטוס (28.5 בממוצע) ואינטר (28.6) מקדימות אותה.

לייק 1

חייב להבין לפי מה קובעים את הערך?
לפי טרנספרמרקט:
בייל - 20 מיליון.
איסקו - 20 מיליון.
מרסלו - 10 מיליון.
בפועל אתם יודעים טוב טוב מה מצבם.

יפה שזידאן מדבר על מהפכה כשהוא לא עושה שום דבר כדי שהיא תקרה.
מה הוא חושב, שהוא יקבל סופרסטאר לכל עמדה? בקושי סופרסטאר אחד אפשר להביא, אבל הוא לא עושה שום מאמץ לשלב את השחקנים עם הפוטנציאל להפוך לכאלה שיש לנו בקבוצה.
עצם העובדה שאיסקו קיבל יותר דקות מאודגארד ושפדה הכשרוני לא מקבל את מפתחות ההרכב אפילו כשכל משחק כמעט ששיחק הוא נראה הכי טוב בקישור שלנו זה אומר הכל.
קל להגיד מהפכה, אפילו מתגלגל יפה על הלשון להגיד revolucion אבל בשביל מהפכה צריך להפוך משהו. להחליף את אסנסיו באמבפה ישדרג אותנו, אבל זה רחוק מלהיות מהפכה.
רוצה מהפכה? תתחיל לשלב את מיליטאו בהגנה כי הוא עם פוטנציאל להיות העתיד שלנו.
תתחיל לתת לפדה את המפתחות בהרכב.
תנסה לשלב את אודגארד שכבר הראה שהוא מסוגל לשחק לא פחות טוב מכל קשר שלנו.
תנסה מערכים שונים ולא רק להתמיד עם מה שלא עובד. בסופו של דבר המשחקים הכי טובים וזכורים שלנו בתקופת זידאן הגיעו ממערכים שונים (2 הזכיות האחרונות באליפות הושגו יותר בזכות וריאציות של 442 מאשר 433).

טיפשות - לעשות את אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. אחרי 3 שנים של ההרכב המזדקן שלנו אני חושב שכולנו יודעים מה הוא שווה. עד עכשיו אולי היה לנו מה להפסיד. היום? סיכוי לאליפות כבר אין, אז למה לא לתת דקות למי שצריך אותן באמת? להתחיל לחשוב על עונה הבאה, לפחות במשחקי הליגה.

לייק 1

מעניין אם השינויים שלפי זידאן צריכים לקרות בקיץ יושאלו לארסנל ומילאן ב2022 או שיקבלו קרדיט עד 2023…

2 לייקים

כותרות העיתונים הבוקר לאחר הניצחון על הואסקה: כמובן מחמיאים למנהיג רפא וכואבים את הניתוח של סרחיו ראמוס.
שער המארקה: “אל תזרוק את המגבת” - בתרגום חופשי: ממשיכים להילחם. "ואראן עשה ראמוס ומוביל את הרמונטדה בהואסקה| זידאן הדגיש את האופי של הקבוצה שמחקה את השער של חאבי גלאן. משחק טובה של אסנסיו (“ריאל הזו לא מאפשרת לך לחלום, אבל אסנסיו כן”, נכתב עליו)| במארקה נכתב בסיקור כי ואראן הציל את ריאל. “כמקובל מול קבוצות קטנות, ריאל סבלה בשל החטא הרגיל שלה. ואראן היה המושיע. זידאן רוצה להילחם על אליפות, נראה אם הוא מסוגל. ריאל סבלה עד הסוף”, נכתב בסיקור. ואראן זכה לציון שלושה כוכבים וקורטואה, נאצ’ו, שלישיית הקשרים, ויני ואסנסיו עם שניים.

שער ה-AS: “ואראן שווה שניים”| ריאל עדיין מחוברת למאבק האליפות לאחר שחזרה עם צמד של הצרפתי. עוד אוזכר הציטוט של זידאן: “לא נראים ידיים, אנחנו במקום השני ורוצים יותר”| בסיקור נכתב: “ואראן מקיים את האמונה, בנזמה החמיץ הזדמנויות רבות”| “ואמוס רפא”, כתב תומאס רונסרו ופרגן לבלם: “הוא נראה תופס מנהיגות כמו ראמוס, השערים משקפים את נחישותו לשנות את המומנטום השלילי של הקבוצה. זה נגע לליבי שאחרי השער הוא סימן על הסמל”. עוד כתב: "כבר היה נראה שהואסקה תעשה כמו אלצ’ה, אוססונה, אלקויאנו או לבאנטה, אבל גם החדשות הרעות האינסופיות לא פגעו בריאל שחרקה בשטח וזעמה - כמו שזידאן עשה בחדר התקשורת.

גם טיבו קורטואה זכה לשבחים. “בתוך הרצף הרע של הקבוצה בינואר, הבלגי היה החריג הגדול. שום דבר שקרה לקבוצה לא השפיע עליו. הואסקה בחנה אותו שוב ושוב, וטיבו הדף. רגע אחרי שער השוויון, הוא הציל באומנות נגיחה של רפא מיר והביא את הנקודות. גם נגד לבאנטה הוא היה נהדר אך הפעם הצליח להביא את הניצחון”.

כתבות נוספות: במארקה נכתב על “הרגע הקשה ביותר של ראמוס” - ההיעדרות הארוכה ביותר שלו בקריירה על רקע הספק הגדול, שרק התעצם - האם ימשיך. רופא שהתראיין ל-AS כתב שזמן ההחלמה יכול להתקצר לשישה שבועות| עוד נכתב על הכדורים החופשיים של קארים בנזמה - האם נמצא פיתרון| ויניסיוס לא ניצל את ההזדמנות - ארבע עבירות ביצעו עליו, הוא בעצמו עשה שני פאולים. איבד 15 כדורים וזכה בחמישה. הדריבל? 38% עם 29 מסירות מ-35 נסיונות. מתוכן, 12 מסירות הלכו לקרוס. “זה לא מספיק להציג רצון ומאמץ”, נכתב במארקה.

כותרת ב-AS: “עדיף להתרחק מוולדבבאס”| ובמילים אחרות: שימו לב לזה - מאזן החוץ של ריאל טוב ממאזן הבית שלה. עם ה-1:2 הקשה בהואסקה, ריאל השיגה 25 נקודות בחוץ (שבעה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו והפסד בודד - נגד ולנסיה במשחק הפנדלים), לעומת 18 בלבד בביתה - שישה ניצחונות ושלושה הפסדים. נגד מי הפסדנו? זוכרים - 1:0 לקאדיס, 2:1 לאלאבס ו-2:1 נגד לבאנטה. ריאל קבוצת החוץ הטובה בליגה אם כי אתלטיקו השיגה 22 נקודות מתשעה משחקים, כך שזה קצת משקר. באות בתור סביליה עם 20 נק’ וברצלונה עם 19, שתיהן כבר רשמו שלושה הפסדי חוץ. במאזן הבית - ריאל רק שביעית! לפניה לא רק אתלטיקו אלא גם ברצלונה, גרנאדה ו-ויאריאל למשל. ומה עם שערים? ריאל כבשה רק 16 שערים בבית ו-21 בחוץ. הגנתית היא טובה יותר בבית: ספגה שבע פעמים לעומת 12 שערים בחוץ.
יש לנו תחושת דז’ה-וו קלה לאליפות הראשונה של זידאן איי שם ב-2016-2017, אבל זה היה מינורי - ריאל השיגה 47 נק’ בחוץ לעומת 46 בבית. במשחקי החוץ ריאל הפסידה רק פעמיים ורשמה עוד שתי תוצאות תיקו. אשתקד זה היה הפוך - ריאל לא הפסידה אף לא פעם אחת בביתה ורשמה מאזן 15-4-0! לאחר חידוש הליגה, ריאל ניצחה בכל ששת משחקיה.