הקפדה יתרה בחוקים (פייר פליי וכד’), פגיעה תדמיתית על ידי כך שהם לא יוזמנו לישיבות מטעם אופא, שכל דיון שיעלה על שינוי מבנה הם יצעקו פרז בתור החמדן שלא הצליח ועוד
לפרז שם וsay מאוד חזק בחוגי הכדורגל השונים. לא יודע איפה זה יכול לפגוע בנו, אבל זאת אפשרות סבירה בהחלט. מוזר מאוד שפלורנטינו שם את הביצים בסל שהתפרק כל-כך מהר. לא אופייני לו.
מעתיק לכאן את דבריו של פלורנטינו פרס מאתמול בכל הקשור לעתיד של ריאל מדריד. לגבי הסופרליג - לחצו כאן. בכל מקרה נראה שהסיכויים להחתים גלאקטיקו בקיץ שואפים לאפס.
![[IMG]](https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2021/04/21/primera/1619033113_871673_1619044213_portada_normal_recorte1.jpg)
על הניצחון 0:3 אתמול בקאדיס (הוא נעדר כמובן כדי להתארח בתוכנית בקדנה סר) אמר: “המחצית הראשונה הייתה טובה מאוד מצד הקבוצה. אנחנו נלחמים בכל החזיתות עם כל מה שיש לנו”.
על החתמת אמבפה והקיץ: “אם הוא לא יגיע השנה - אף אחד לא יורה בעצמו. אם הדברים לא קורים זה משום שאי אפשר לעשות אותם. אני חושב שמרוצים מהעבודה שלי. בלי סופרליג אני בטוח שלא יהיו החתמות גדולות (התייחס גם להולאנד), ככה זה אם הכסף לא זורם. נמשיך לעבוד על הפרויקט הזה”. עוד אמר: “יש לנו את השחקנים הטובים בעולם. ההגנה טובה, מרכז השדה נפלא ומהווה דוגמא. נצטרך לחדש את ההרכב אבל לא מהפכה”.
על זידאן: “יש לנו שחקנים צעירים וטובים, החתמת הצעירים עובדת. כולם רוצים להיות בריאל מדריד. אתה שואל את זידאן שוב ושוב ולכן הוא מתרגז כי יש לו חוזה, לכן הוא עושה פרצופים. אז יש לו חוזה, הוא אגדה במדריד. יום אחד הוא יעזוב וזה יהיה כמו אגדה”.
ראמוס לעומת מודריץ’: "אני אוהב את ראמוס כמו בן. עם מודריץ’ זה אחרת, כבר יש סיכום על כך שימשיך. זה לא אותו מקרה כמו עם ראמוס, שיודע איך המצב. ב-2015 החתמנו אותו (החוזה החדש והמפוצץ).
פרז נשאר לבד במערכה. האם הוא מחכה לכספי הפיצויים משבירת החוזה של הקבוצות שחתמו? האם הכסף של אמבפה חתום על המהלך הטקטי הגאוני הזה? ואוו
בהמשך לפוסט המרגש על נאצ’ו לכבוד עשור להופעת הבכורה שלו - נאצ’ו גם התראיין באריכות לערוץ הטלוויזיה של המועדון וסקר את הקריירה שלו. לא תתפלאו לשמוע שהכותרת היא: “ריאל מדריד נתנה לי הכל, אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדיה”. . הוא שמר את נעלי המשחק, החולצה והכדור מהופעת הבכורה עליו חתמו כל השחקנים והמאמן.
ערב ההמראה לגמר 2016 בסן סירו, אשתו של נאצ’ו הייתה אמורה ללדת. הוא מספר שהיה טרוד בזה בכל הנסיעה לגמר - “הראש שלי התחלק באשתי, בילד ובגמר. לעיתים רחוקות בכיתי בכדורגל, זה קרה מעט, אבל באותו יום כשניצחנו - התמוטטנו. זה היה מדהים. אמרתי לו שהוא נולד ביום בו זכינו בגמר”. מרגש. הוא מדבר גם על כל הזכיות בליגת האלופות, השער הראשון ועוד ועוד. הריאיון המלא - באתר שלנו!
לאחר המשחק נגד צ’לסי:
כותרות העיתונים:
שער המארקה : “תיקו שמאפשר לך לחלום” - על רקע התמונה של בנזמה נועץ את הכדור ברשת נכתב - “המאבק יוכרע בלונדון לאחר ה-1:1 במדריד. ריאל התגברה על פתיחה מוחצת של האנגלים בזכות גולאסו של בנזמה”. אזכורים לשיפוט ללא דופי בצל כל הקונספירציות למיניהן| בסיקור נכתב: “שער נהדר של בנזמה מציל את ריאל ומחזיק אותה בחיים. הוא לא צריך לשכנע אף אחד בשלב הזה, הוא בשיא הקריירה והאיש שסחב את ריאל לחצי הגמר. הוא הבקיע ברגע מדויק כשצ’לסי הייתה כמו הוריקן שלא ניתן היה להפריע לו”. עוד נכתב כי “ריאל היא קבוצה שנוצרה עבור ליגת האלופות. רק היא יכולה לשרוד סערה כזו של חצי שעה ולהשיג 1:1”. נכתב כי קרבחאל ומרסלו לא תרמו ולריאל לא היה את הכדור. להוציא את בנזמה, רק מיליטאו, ואראן וטיבו קיבלו ציון נורמלי של שני כוכבים, השאר עם כוכב אחד.
בפן ההיסטורי, ריאל מעולם לא הצליחה להעפיל לגמר בשלושת הנסיונות שלה אחרי תיקו 1:1 במשחק הראשון. בעונת 1975-76 ריאל פגשה את באיירן של בקנבאואר ומולר וסיימה ב-1:1 בספרד. בגומלין ריאל ספגה צמד מרגלי מולר והודחה. בעונת 1987-88, פ.ס.וו של הידניק וקומאן סחטה 1:1 בספרד. בגומלין בפיליפס זה נגמר ב-0:0 טראגי (“הלילה הגרוע בקריירה שלי”, הכריז בוטראגיניו) וריאל הודחה. בעונה שלאחר מכן ריאל פגשה את מילאן האימתנית של ואן באסטן, חוליט, בארזי, מאלדיני. זו הייתה הקינטה דל בויטרה שלנו, קבוצת על, שאחרי 1:1 בספרד (הוגו סאנצ’ס כבש לנו, אך ואן באסטן השווה) - הובסה 5:0. למרות זאת| בסקר המארקה, למרות זאת, קרוב ל-6,000 הצביעו - ו-66%, כשני שליש, מניחים שריאל תעבור.
שער ה-AS: “בנזמה הוא התקווה”. נכתב שהגולאסו של הצרפתי הציל את ריאל אחרי ההוריקן של צ’לסי בתחילת המשחק. “בזכות השיוויון, הכל יוכרע בלונדון”; הציטוט של זידאן: “אנחנו בחיים”| בסיקור ב-AS נכתב: “בנזמה עמד בפרץ של צ’לסי. ריאל יצאה משתי סערות - אחת במזג האוויר ואחת שהיא צ’לסי. היא הוכיחה את המעלה הגדולה שלה בתחרות הזו והסבירה גם במשחק חלש את 13 הזכיות במועדון. צ’לסי קבוצה של שפע פיזי עצום, עם הכדור ובלעדיו, בעיקר בלעדיו. כשהפגינה נמצרות יתרה, היא לא נתנה לריאל לנשום. לבלמים, למגנים, לקאסמירו. ריאל הרגישה שבבית שלה מטרידים אותה, אבל השוותה. בחצי השני היא הגנה טוב יותר ויצאה מההלם”. בנזמה קיבל את הציון שלושה כוכבים כמובן וגם טיבו ומיליטאו.
כתבה נוספת היא: ‘חמש סיבות להאמין’ על אף ההיסטוריה. נכתב על נאצ’ו ומיליטאו שהיו איתנים בהגנה (בעיקר הברזילאי), על כך שפדה ומנדי יהיו ‘שחקני הרכש לגומלין’; הכושר המבריק של בנזמה; הציפייה שהזאר יפתח וישחק 90 דקות והפעם הוא באמת בריא; ואפילו המחצית השנייה הסבירה יותר והעובדה שעמדנו בפרץ.
בנזמה השתווה לראול עם 71 שערים בליגת האלופות | הצרפתי כבש את שער העונה שלנו, לא רק בחשיבות אלא גם ביופי בבעיטת חצי מספרת נגד צ’לסי. שער כזה שווה ציון דרך - הוא הפך למבקיעי הרביעי בטיבו במפעל (אחרי רונאלדו, מסי ולבנדובסקי) בצוותא עם מספר 7 הנצחי. 59 שעריו כבש במדי ריאל ו-12 במדי ליון. עונת השיא שלו במפעל הייתה 2011/12 עם שבעה כיבושים. זה היה השער החמישי שלו במעמד חצי הגמר (שלושה מהשערים נגד באיירן, אגב, צמד ב-2018), כמו דל פיירו וירי ליטמאנן. כמו כן, הצרפתי הגיע ל-85 שערים מאז עזיבת רונאלדו, 28 העונה - אחד יותר מאשתקד. ועל הדרך הוא רשם את הופעתו ה-110 בליגת האלופות במועדון - עקף את רוברטו קרלוס כשרק ראמוס (128), ראול (132) וקסיאס (142) לפניו.
בתקשורת כמובן עפו על הגולאסו של קארים. “בנזמה, מי אם לא הוא”, נכתב במארקה. “הוא השחקן היחיד שהבין את המשחק. הציל את קבוצתו במחצית עם שער נהדר, רגע אחרי שפגע בקורה לאחר עוד מבצע סולו. יש לו הרבה איכות, זה לא חדש, והוא לא התקשה בפן הפיזי נגד האגרסביות של צ’לסי”. מעבר לכך ביקרו את דשאן: “תעצור את הפשע הזה, אסור שהוא לא יהיה באליפות אירופה”; “כן, קארים, אתה יכול!”, כתב תומאס רונסרו בהתלהבות בטור ב-AS. “הוא ה-‘9’ טוב ביותר בכדורגל. הוא לא רוצה כמו לבנדובסקי אלא רוקד כמו ברבור שגם יודע לצוד כמו נמר”. “דון קארים בנזמה. שער אדיר והיסטורי שנותן תקווה לכל המדרידיסטאס”, נכתב בכתבה אחרת.
החומה מיליטאו| “מיליטאו? increíble! (מדהים). הוא בתקופה אדירה. אנחנו כמו משפחה והוא יודע מה מייצג עמועדון הזה. תמיד יש לו שמחה גדולה בחדר ההלבשה ומחויבות שיא. אני מאוד שמח בשבילו”, החמיא רוברטו קרלוס. אנטוניו רומרו פרשן ה-AS כתב: “הוא הפך ממחליף מפוקפק לחומה ללא תחרות. זידאן מצא את הבלם שהיה חסר לו. הוא קוטף את הפרס אחרי חודשים קשים. הוא היה הבלם הכי טוב על כר הדשא, טוב מוואראן המנוסה שאיבד את זה”. “הוא שחקן הרכב קבוע ואי אפשר להזיז אותו כבר, זה המצב החדש. הוא בלם מרהיב שמאשר בכל משחק את התחושות הטובות מהמשחק הקודם. הוא לא סתם נכנס לשחק אלא עשה זאת ברגע הכי קשה העונה. הוא בלם מרהיב, מיהרנו לשפוט אותו. 50 מיליון יורו זה נראה לפתע זול”, נכתב במארקה.
זה היה המשחק ה-15 שלו העונה, 1,189 דקות, לעומת 20 הופעות אשתקד ו-1,469 דקות. אולם, אשתקד הוא שיחק רק בשלושה משחקים גדולים באמת - פ.ס.ז’ בשלב הבתים והגומלין נגד סיטי. העונה יש לו כבר קלאסיקו ברזומה, פעמיים ליברפול וחצי גמר אחד - לא שיחק מעולם במעמד הזה במדי פורטו. כמו כן הוא פתח בהרכב בכל שמונת המשחקים האחרונים של הקבוצה. שימו לב למספרי הפלא, שמרנו אותם לסוף. הוא רשם שבע תיקולים אמש, הכי גבוה לשחקן ריאל העונה. מיליטאו כמובן בישל את השער בנגיחה. הוא נגע בכדור 91 פעמים, חילק 62 מסירות מדויקות, ניצח ב-11 מאבקי אוויר, סיפק חמישה כדורים ארוכים מוצלחים; חטף שלושה כדורים, הרחיק ארבע פעמים היטב ובלם נגיחה אחת. הוא ביצע מסירת מפתח אחת ועשה שני דריבלים טובים.
וגם התגובות לאחר המשחק: זידאן: “אנחנו בחיים. פתחנו לא טוב והשתפרנו, התוצאה הוגנת”| הזאר: “התוצאה יכלה להיות גרועה יותר, אני רוצה לחזור צעד אחר צעד ולשחק עד תום העונה”| מרסלו הבטיח: "הגומלין יהיה אופרה אחרת. אנחנו יודעים מה עלינו לעשות ורגועים| ואראן: “שתי המחציות היו שונות, הם התחילו בעוצמה ושברו את הלחץ שלנו בקלות. נפן הפיזי יהיה חשוב אך גם הנפשי. בנזמה כבש שער ענק”.
מי שרוצה עוד פרספקטיבה לגבי השלישייה הקדמית שלנו: בנזמה בעונה יפה עם 28 כיבושים והשניים הכי טובים אחריו הם אסנסיו וקאסמירו\ויניסיוס עם שישה כל אחד. ככה זה נראה ביתר הקבוצות הגדולות באירופה.
אשתקד, 2019/20 : בנזמה עם 27, ראמוס עם 13 בזכות הפנדלים ורודריגו עם שבעה ואף לא אחד מאז ינואר.
עונת 2018/19: בנזמה עם 30, בייל עם 14 וראמוס עם 11 - גם בזכות הפנדלים.
בעונה האחרונה לפני כריסטיאנו - 2008/09: ראול והיגואין כבשו 24 שערים כ"א, ואן ניסטלרוי (גמר את העונה באוקטובר) עם עשרה. לרובן והונטלאר היו שמונה.
כותרות העיתונים הבוקר: הרבה ספקולציות, תהיו מוכנים
שער ה-AS עוסק בעתידו הלוט בערפל של המאמן: “זידאן חושב על עתידו” - נכתב כי המועדון רוצה שימשיך גם בעונה הבאה בהתאם לחוזהו (בלי קשר להאם יזכה בתואר או לא) אך המילה האחרונה תהיה של המאמן הצרפתי ויש לו ספקות לאור ההדחה (נכתב כי העובדה שריאל הייתה נחותה משמעותית עם הסגל הזה בצמד המפגשים - לא תורמת לזידאן). כמובן שהוא לא מתייחס לכך ואומר שהוא חושב רק על זכייה באליפות. ההחלטה תתקבל רק בתום העונה. עוד אתמול באתר הייתה כתבה גדולה על כך שזידאן לא סיפק ולו רמז קטן חיובי להנהלה ולפרס על כך שהוא יישאר ו"השחקנים מתחילים להרגיש ביום-יום שהוא יעזוב".
“ליגת האלופות, לטוב ולרע - נוטה לגרום לקתרזיס בריאל מדריד. ככה מעריכים את העונות בקבוצה הלבנה”, נכתב במדיוק ב-AS. כולם זוכרים איך האסון נגד אייאקס הביא לשינויים. ההדחה נגד צ’לסי פותחת את שינוי המחזור של הקבוצה, סופו של הסגל ששלט באירופה - ראמוס-מודריץ’-קרוס-בנזמה בעיקר. ‘הם יפנו את מקומם לכוכבים שעתידיים להיות הגדולים ביותר בעשור הבא. כל “הגווארדיה הוותיקה” מעל גיל 30, זה היה דור יוצא דופן אבל זה נגמר. נכתב כי אמנם בדורטמונד הצהירו כי הולאנד ישחק גם בעונה הבאה בשורותיהם אך בספרד נטען כי אם דורטמונד לא תגיע לצ’מפיונס זו תהיה בעיה גדולה; גם פוגבה ואלאבה מוזכרים מעבר לאמבפה. השאיפה שנראית לא ריאלית היא להשיג 250 מיליון יורו משחקני הסגל העודף, כולל חסכון המשכורות - בעיקר עם מכירת ואראן וישנם גם איסקו, אודריוסולה, מרסלו, יוביץ’ וסבאיוס. בקיץ האחרון ריאל השיגה 88 מיליון יורו. עם סיום בניית האצטדיון ריאל תקבל במיידי, כך נראה, 200 מיליון יורו.
תומאס רונסרו בטור דיעה: " הזאר - הליגה היא הסליחה הגדולה שלך . אם תפסיק לצחקק, תקום על הרגליים ותשחק בהתלהבות ותראה מה שאתה יודע - זה יעזור לקבוצה לשמור על התואר". הוא כותב: “היינו צריכין לחכות לשמונה וחצי בערב (שעון ספרד) כדי שזה יקרה אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם. הזאר, המום מהביקורות שספג על התנהגותו - התנצל”. רונסרו כותב: “אנחנו מאמינים לך, אתה בחור טוב בבסיס. הבעיה שעדיין לא הפנמת מהי ריאל מדריד ואתה כאן כבר שנתיים. ראיתי את קאסמירו, מודריץ’, בנזמה, נאצ’ו וראמוס עוזבים את המגרש עם הראש באדמה ואתה לא. אין אוהדים ביציע וזה יציל אותך מ’משפט ציבורי’ והכעס של הברנבאו. ועכשיו - תשחק כמו בנבחרת בלגיה. הגיע הזמן להפסיק לדבר ולהתחיל לפעול. נמאס לי לראות סרטונים שלך בצ’לסי כדי להיזכר כמה טוב היית פעם”.
בשער המארקה בקטנה בצד ימין: “זה הזמן לקבל החלטות” - נכתב כי במועדון רצו בין כה לבצע שינוי גדול בקבוצה וההדחה מליגת האלופות מאיצה את העניין. בעצם מדובר בכל הסוגיות הבוערות - עמדת המאמן: זידאן נשאר או שראול יחליפו?; עתידו של הקפטן סרחיו ראמוס; מרסלו ואיסקו צפויים לעזוב וגם הזאר נמצא ברשימה כנראה אם כי זו לא תהיה משימה פשוטה; כל המושאלים הרבים בתפוצות בדגש על מרטין אודגור שנראה לא רע בארסנל; וגם רכש - קיליאן אמבפה וארלינג הולאנד
ואחרי כל כך הרבה כתבות ביקורת על זידאן - ראול וארלה מהמארקה בגישה אחרת: “המעידה בסטמפורד ברידג’? זידאן נולד לאמן את ריאל מדריד”. הוא טוען שפרס צריך להגיד חד וחלק משהו ברור יותר - זידאן ממשיך, נקודה, גם אם חלילה הוא לא יזכה באליפות. כמו שהנשיא ידע להתראיין בעניין הסופרליג. “המשחק נגד צ’לסי חייב להיות נקודת מפנה בקשר לקבלת ההחלטות. דווקא כשהמעמד שלו לא יציב, והוא לא מרגיש בנוח - ואסור שזה יקרה - עלינו להעריך את התקופה הנפלאה של זידאן, קריירה והישגים ללא דופי, שנולד לאמן את הקבוצה. גם לרפא נדאל זה ברור. וגם לפלורנטינו”. עוד הוא כותב - “לנוכח השיפוץ המתבקש ואני מקווה שגם המסתמן של הסגל - ברור כי הגדרת זידאן כמאמן הקבוצה רלוונטית בדיוק כמו הבאת אמבפה או הולאנד או גלאקטיקו אחר. אליפות השנה? זה כבר ‘השאר’. זה פחות חשוב”.
סקר אוהדים ענק במארקה, והרי התוצאות:
מי אשם בהדחה מליגת האלופות? 35% חושבים שהזאר היה הגרוע ביותר; 32% חושבים שכל הקבוצה הייתה חלשה; 21% מפנים אצבע משימה לזידאן; 12% מבקרים את החלודה של הקפטן ראמוס.
ההתנהגות של הזאר אחרי המשחק: 65% חושבים שזה השאיר תמונה רעה מאוד והוא יצא לא חכם בכלל.
האם זידאן קיבל החלטה נכונה והגיונית לפתוח עם ראמוס? 85% טוענים שלא, בטח בהתחשב בחלודה שלו בעוד 15% חושבים שהקפטן צריך לשחק כשהוא כשיר וישנו, תמיד.
הסיבה העיקרית להדחה: 38% חושבים שהסגל של צ’לסי טוב יותר והיא קבוצה טובה יותר; 30% מאשימים את זידאן שהתחכם; 19% טוענים שהקבוצה הזו גמרה את הסוס והסגל חייב להשתנות; 13% חושבים שאין מה לחפש אשמים - הקבוצה הוציאה מים מהסלע ועשתה מה שהיא יכולה.
המשך העונה: באיזה מקום ריאל מדריד תסייים? 35% צופים נפילה ומקום שלישי; 31% מאמינים שריאל תזכה באליפות; 27% חושבים שריאל תהיה סגנית האלופה; 7% חוששים מקטסטרופה - מקום רביעי
לייק 1
לאחר התיקו 2:2 נגד סביליה:
כותרות העיתונים הבוקר - וברור לכם מהי התמונה המרכזית:
![[IMG]](https://images.realmadrid.co.il/images/posts/4286_1620626033990.jpg)
שער המארקה: המהלך ששינה את כל הליגה, הציטוטים הזועמים של זידאן ובוטראגיניו| בסיקור המשחק נכתב: “הליגה כבר לא בידיים שלך” (ושהפעם המזל, אולי בפעם הראשונה מאז הצטרף - שיחק לטובתו של הזאר שנגע בבעיטה של קרוס והשווה), והזכירו כמובן את הפנדל שנשרק אחרי היד של מיליטאו. מצד שני בכתבה אחרת נטען: “שריקה לא ברורה של ה-VAR? צריך הרבה יותר מזה כדי לשבור את ריאל שהציגה תרגיל נפלא בהישרדות ועדיין לא הרימה ידיים”. נקודת האור היא טוני קרוס שסיפק בישול נפלא למרקו אסנסיו והיה מעורב גם בשער השוויון. “יש לו את ה-DNA המנצח של ריאל מדריד”, נכתב עליו.
בכתבה אחרת נכתב כי במועדון טוענים לקיפוח אדיר לאורך העונה. שערורייה, סקנדל, בושה (כך כתב קרבחאל בסטורי באינסטגרם וככל הנראה לאחר מכן מיהר למחוק אותו) הם חלק מהביטויים. הציגו שורת מקרים בהם לריאל נעשה עוול כולל 26 המחזורים בהם לא נשרק לנו פנדל. במועדון נטען לקיפוח מגמתי לאור הטענות והעליהום התקשורתי על מחזורי הסיום בעונה שעברה וחוששים שככה בלתי אפשרי לזכות באליפות. אמיליו בוטראגיניו דובר המועדון אמר: “אנחנו יוצאים לא שקטים ולא רגועים כי ההחלטות לא התקבלו באופן שווה”.
שער ה-AS: “ריאל מדריד מאבדת יד - משחק מילים יפה על הפנדל ועל כך שכבר לא תלויה בעצמה”| בסיקור נכתב: פנדל שנוי במחלוקת שנשרק לחובת מיליטאו פסל את זה שבנזמה היה אמור לקבל והרג את ריאל בעיצומו של הקאמבק על אף שהייתה הרבה יותר טובה מסביליה. שער מזליקי של הזאר השאיר את המצב כשהיה". קאסמירו זכה לציון הכי גבוה אצלנו - שלושה כוכבים
בכתבה אחרת ב-AS פרסמו דו"ח על התערבות ה-VAR העונה בספרד. 16 פעמים התערב ה-VAR במשחקיה - חמש פעמים בעדה ותשע נגד - יותר מכל קבוצה אחרת. פעמיים לא הייתה השפעה. נגד ברצלונה התערב ה-VAR שלוש פעמים. במשחקים של ויאריאל התערבה המערכת יותר מכל - 24 פעמים.
אולי בפעם הראשונה, לפחות מזה זמן רב - זידאן מותח ביקורת על השופט. לאחר המשחק הוא ניגש ושוחח איתו מספר דקות, בהחלט מחזה לא שגרתי. “אני מאוד כועס וההסברים של השופט בוודאי לא עוזרים לי”, אמר. הוא פירט: “דיברתי קצת עם השופט. אמרתי לו שאני רוצה הסברים והוא עשה זאת, אבל אני מרגיש מטומטם שלא מבין כלום. הוא אמר שמיליטאו נגע ביד. אבל אם הוא ראה נגיעת יד הוא צריך לשרוק לשני הצדדים ונגד שחקני סביליה הוא פשוט לא שרק. זה מסובך, שיחקנו משחק נהדר, הגיע לנו הרבה יותר, כל כך הרבה יותר. אני לא אוהב לדבר על השופטים ואני אף פעם לא עושה את זה אבל אני כועס ויוצא עם תחושה מאוד לא נעימה היום. אני לא רוצה לדבר על זה יותר”. כשנשאל האם הוא מדבר על ז’ורדן, אמר: “זה היה רק מקרה אחד. אנחנו מדברים על כמה מקרים אבל לצערי כלום לא ישתנה, המשחק נגמר”.
ומה יש לו להגיד על מאבק האליפות? “אם צריך לשחק מחר - אנחנו נהיה שם. אין מה לעשות, זה המצב. יצאתי עם תחושות טובות מאוד לגבי היכולת שלנו. אנחנו רוצים לנצח את שלושת המשחקים שנותרו” (גרנאדה ובילבאו בחוץ ומשחק ביתי נגד ויאריאל במחזור סיום העונה). עוד אמר: “החלפתי את מודריץ’ כי רציתי לשנות, תכננתי להוסיף יותר אנרגיה, זה לא היה כדי להעניש מישהו או למתוח ביקורת. במחצית השנייה ראינו קצב ורצון, ריאל נראתה בגדולתה”.
ואם כבר בהקשר זה, כמעט 130 אלף הצביעו בסקר המארקה ו-55% חושבים שהשריקה לפנדל לזכות סביליה הייתה לא מוצדקת אחרי נגיעת היד של מיליטאו. ראול וארלה פרשן המארקה ניתח: “השופט הצליח. העונה הזו תיזכר לעד בגלל החלטת ה-VAR. הוא הרס בדקה אחת את מה שריאל בנתה בקושי רב במשך שנה שלמה”
לוקה מודריץ’ מדבר לאחר התיקו נגד סביליה: “החמצנו שתי נקודות היום, עשינו הכל כדי לנצח את המשחק, שיחקנו די טוב, במיוחד במחצית השנייה. אבל הכדור לא נכנס ובמקום שאנחנו נקבל פנדל - שרקו נגדנו. הגיע לנו פנדל בוודאות, אני לא יכול לדעת לגבי המקרה השני ולהביע דעה, אני חושב שזה היה ממש מזל רע ומקרי. לא ראיתי את המהלך יותר מפעם אחת, אנחנו עדיין בחיים. אנחנו לא תלויים בעצמנו וזה מתסכל אבל צריך לנצח את המשחקים הנותרים וראינו שכל הגדולות מאבדות נקודות. המאבק יימשך עד הסוף”.
תומאס רונסרו מיטיב לתאר את התחושות שלנו ובווליום גבוה. המדרידיסטה הידוע כתב טור ב-AS על כל השגיאות של ה-VAR והזכיר שבעונה שעברה מונצ’י אמר שאם היה יכול להוריד את השחקנים שלו מהמגרש אחרי השער שנפסל ללוק דה יונג - מעניין מה היה אומר אתמול. רונסרו כועס גם על השער של בנזמה שנפסל בטענת נבדל של אודריוסולה, העבירה שנשרקה לזכות סביליה ועשתה עוול לקאסמירו בשער הראשון וגם נגיעות היד של ז’ורדן ודייגו קרלוס.
“אפילו זידאן עצבני, תראו מה קרה בוולדבבאס. האיש המשכיל והשקול שמתרחק תמיד מהסערה. המתין בשלווה בסוף המשחק וביקש הסברים. אם זידאן עושה את זה - כנראה שקרה משהו, הרי הוא מעולם לא אמר דבר בפומבי נגד החלטות שופט ותמיד אמר שכולם מנסים לעשות את הטוב ביותר שלהם. אבל הנהר עלה על גדותיו. אי אפשר תמיד לקבל סטירה”. “סביליה שיחקה טוב, ריאל ידעה להגיב ולא נשברה גם אחרי ה-2:1 המדכא של סביליה כנגד למהלך המשחק. הפרס היה עם מזל בשער של הזאר שהפעם היה צריך לחייך. גם בשנייה האחרונה קאסמירו ירה מחוץ לרחבה ורק שלושה סנטימטרים היו חסרים. 9 מתוך 9, זו המטרה כדי להמשיך לחלום על אליפות 35. נצטרך רק תיקו של אתלטיקו. אני לא מאבד אמונה”.
לייק 1
לא מעט טרוניות היו כלפי הרמה הנמוכה בליגה הספרדית העונה, בדומה לעונה שעברה. אין ספק שהכדורגל הספרדי רחוק משיאו, אך מאבק האליפות רותח, וזו אולי אפילו מילה עדינה מדי. ביחס לכל הליגות הגדולות באירופה, זהו ללא ספק הקרב המרתק ביותר, כזה שאסור למצמץ בו לרגע. החולשה וחוסר היציבות של שלוש הגדולות הביאו לכך שייתכן שבספרד, בפעם השישית במאה ה-21 – מאבק האליפות יוכרע במחזור הסיום. אשתקד, אגב, במחזור ה-37 הונפה הצלחת רשמית, כשריאל מדריד ניצחה 1:2 את ויאריאל. לאור המאורע כתבתי על חמשת המאבקים הקודמים שהוכרעו רק במחזור הסיום: “כשספרד יצאה מדעתה” - מאבקי האליפות המרתקים ביותר במאה ה-21.
בשלושה מחמשת המקרים ריאל מדריד חגגה בסיום: בעונת 2002/03 כשלא הייתה תלויה בעצמה והמצב היה דומה מבחינת ההדחה מחצי גמר ליגת האלופות והסיכון להישאר בידיים ריקות; ב-2006/07, האליפות שכולנו זוכרים והוכרעה על ידי המאזן במפגשים הפנימיים נגד ברצלונה (גוטי נגד סביליה, הטאמודזו, רוברטו קרלוס ורקראטיבו וגם משחק האליפות המרגש נגד מאיורקה ללא רוד שנפצע בהתחלה); וכמובן גם עונת 2016/17, עונת הדאבל האגדית בה הפסד אכזרי אחרי שער גאוני של מסי איים לחרב הכל, אך זה לא קרה.
דני קרבחאל התראיין ל-AS ודיבר על קסטיליה. לאחר שאתמול חלפו בדיוק 17 שנה לתמונה המרגשת שלו לצד אלפרדו די סטפאנו כשהניח את האבן הראשונה למגרש האימונים וולדבבאס. המגן, גאוות הקאנטרה ובשרה מבשרה של קסטיליה - משבח את הקבוצות הצערות של המועדון. כשנשאל איך גילה על כך שיניח את האבן, אמר: “למעשה קראו לקפטנים של קבוצות הגילאים השונות, כשהגעתי לשם אמרו לי שאני חייב ללבוש חולצת מועדון ייצוגית. הייתי מאוד עצבני ומתוח, ברחתי החוצה ועשיתי מה שאמרו לי. אמא שלי באה לצלם ואמר: ‘תחשוב, תנצל את הרגע הזה כי לא תחווה אותו שוב’ ויש לי תמונה למזכרת”. עוד אמר: “באותה התקופה אפילו לא הבנתי להשלכות של זה של להיות כל כך קרוב לדי סטפאנו. לאורך השנים הרווחתי מכך, זו תמונה ייחודית שתהיה איתי לעד. יצא לי לשוחח איתו כמה פעמים. התמונה הזו גם כן בוולדבבאס, זה זיכרון ענק”.
“אני לוקח את זה גם כאחריות וגם כמחמאה גדולה מאוד שאני משמש דוגמא לכל כך הרבה נערים במחלקת הנוער וגורם להם לראות שזה לא בלתי אפשרי ואפשר להגשים את החלום”. כשנשאל מהי ‘ריאל מדריד סיטי’ עבורו, ענה: “זה מדהים, הכל מרהיב. המשאבים שיש, המגרש, האנשים שעובדים, הטיפולים. כל שחקן נהנה מזה ובהתחלה בהלם מכל מה שקורה”.
על ה-DNA של המחצבה: “מי שבא מהקבוצות הצעירות ונמצא כאן שנים רבות יכול לתרום הרבה מאוד לחדר ההלבשה. יש להם את הגן וה-DNA שקשה להשיג מבחוץ”, אמר כשנשאל גם על לוקאס ואסקס ונאצ’ו.
“לטעמי זו בהחלט מחווה יפה שיש מגרש שקרוי על שמו של די סטפאנו ואני מקווה שנזכה שוב באליפות במגרש הזה. בשנה שעברה חגגנו שם את התואר ואנחנו מקווים שזה יקרה גם עכשיו ונקדיש את זה לאוהדים ולדון. מבחינתי זה אחד המגרשים הטובים בעולם. חגגתי עלייה לליגה השלישית ולליגה השנייה ככה, זה רגעים שאתה זוכר היטב, לא פחות מהתארים הגדולים”.
מה הופך את זידאן לכה מיוחד? “אני חושב שזה שילוב של דברים. הוא מאמן שלם מאוד, שמעבר לכל התארים שהשיג, והם מדהימים לשעצמם - הוא נותן כבוד אדיר לכולם בחדר ההלבשה. הרי כשזידאן מדבר אלייך אתה מפעיל את כל חמשת החושים הכי טוב שאפשר. הוא יודע יותר טוב מכולם מהי המשמעות של החולצה והמועדון הזה והוא מראה את זה כל הזמן”.
כותרות העיתונים הבוקר:
![[IMG]](https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1621069252945.jpg)
שער המארקה עם ראול שהוא “האלטרנטיבה” להחליף את זידאן למקרה שיעזוב בתום העונה. ראול, שזכה בליגת האלופות לנוער אשתקד והשנה לקח אותה לפלייאוף העלייה לליגה השנייה, הוא המועמד הבכיר. למד את המקצוע מ-א’ ועד ת’ עוד בתקופתו בקטאר . “הרגע של ראול”, נכתב. “הוא מתמודד עכשיו על האפשרות להעפיל לליגה השניה על אף העונה הקשה ומרובת הפציעות. הוא ממשיך להראות שזה עניין של זמן ובמוקדם או במאוחר יעמוד על הקווים”. נכתב על צמיחתם של שחקני הנוער שכבר מקבלים קרדיט אצל זיזו ושכמובן רואים בו יורש טבעי ואפילו סחט התעניינות מגרניה - פרנקפורט. “הוא מוכן, הוא הראה את זה, מרגישים את זה”. כמובן שגם האוהדים אוהבים אותו על תרומתו המדהימה כשחקן.ומיותר להרחיב מי האיש. “ראול הוא ריאל מדריד וריאל מדריד היא ראול”. מתוך כמעט 102 אלף מצביעים בסקר, כ-75% חושבים שראול הוא המתאים ביותר.
לאחר מכן במסיבת העיתונאים לקראת בילבאו זידאן אכן שלח רמז עבה על עזיבה: “אני הולך לשעמם אתכם אבל לא אענה על דבר. אני לא יודע מה יקרה. מחר זה הכי חשוב. הכל יכול לקרות, זו ריאל מדריד. אני לא מסתכל על העבר או העתיד אלא ההווה במלואו. אולי אתם חושבים שאני אפסיק משום שאקח אחריות או כי דברים הסתבכו. אני עושה את המקסימום ורק זה מה שנכון. מגיע הזמן שצריך לשנות, אבל לכולם, לא בשבילי, לטובת השחקנים, המועדון, האנשים. יש רגעים שצריך לשנות”.
19 שנה מהגמר בגלאזגו והשער שלו, האם הוא המאמן והשחקן הטוב ביותר: “אני כאן 19 שנה, כמעט 20 שנה. זה אומר הכל. מה שאני יכול לעשות זה להודות למועדון הנהדר הזה שהחתים אותי שוב והאמין כי מאמן, זה סיפור נהדר”.
כשנשאל האם זו העונה שהוא הכי גאה בה, אמר: “אני גאה בכל השחקנים, באמת, מעולם לא הפסקנו לעבוד על אף כל מה שקרה, הם נותנים הכל. אבל אני גאה בהם כל שנה, הם אוהבים לשחק ולהתאמן. כמובן שהשנה היו לנו קשיים רבים, היו הרבה דברים מוזרים”.
שער ה-AS עם הצעירים: “בייבי-מדריד” - תינוקות מדריד. במשחק נגד גרנאדה פתח זידאן עם ההרכב הצעיר ביותר שלו הענה בליגה - הגיל הממוצע היה 26 שנים ו-18 ימים. שישה שחקנים מתחת לגיל 23 פתחו בהרכב שלו - מארווין ומיגל גוטיירס מקסטיליה, ויניסיוס ג’וניור ורודריגו בני ה-20 וגם פדה ואלוורדה ואדר מיליטאו שלפתח נראים ‘וותיקים’| אזכורים לכך שטוני קרוס שהה ליד חולה קורונה מאומת, ייעדר מהמשחק נגד אתלטיק בילבאו ונקווה שישוב למחזור הסיום נגד ויאריאל.
בכתבה אחרת ב-AS נטען כי במועדון מבינים שצריך למכור את רפאל ואראן הקיץ כי אינו מביע נכונות לחתום על חוזה חדש (חתום עד 2022). מנצ’סטר יונייטד שחיזרה אחריו שנים רבות - רוצה לצרפו אך הציעה 45 מיליון יורו, הצעה רחוקה מאוד מה-70 מיליון יורו אותם ריאל רוצה לקבל ובמקרה כזה לא תהיה שום עסקה.
היום שאחרי הניצחון 0:1 על בילבאו:
האוהדים ברורים: הם רוצים לראות את ראול כמחליפו של זידאן. לאחר שקסטיליה לא הצליחה לנצח את איביזה בפלייאוף, ראול היה ברור: “אני איש של מועדון, זה הבית שלי ואני רוצה להמשיך כאן ולצבור עוד ועוד ניסיון, יש לי את האשליה להמשיך. למדתי הרבה מאז שהחלטתי שאני רוצה להפוך למאמן ובכלל בשנה הזו”. אגדת העבר “הציע את עצמו” להיות יורשו של הצרפתי, כפי שאמרו בתקשורת. למעלה מ-150 אלף אוהדים בסקר המארקה הצביעו לגבי זהות המחליף. ראול קיבל כ-57% מהקולות, מאסימיליאנו אלגרי המנוסה, קבלן אליפויות עם יובנטוס (חמש ברציפות) שהגיע גם פעמיים לגמר ליגת האלופות ונותר ללא קבוצה כבר שנתיים - נותר אחרון עם 10% מהקולות. יוגי לב שייפרד מגרמניה אחרי היורו קיבל 17% בעוד 16% לא רוצים אף אחד מרשימת המועמדים.
בטור דיעה של רובן חימנז במארקה נכתב: “ראול יודע במה מדובר” . משרת האימון של ריאל מדריד היא ליחידי סגולה. לא צריך להציג את ראול שהוא מיתוס. הוא יודע לשרוד ביקורת נושכת, נשיאים דעתניים ורף גבוה. השאלה היחידה הייתה האם ראול מעדיף את האתגר כרגע או את פרנקפורט הנוחה יותר, אבל נראה שלאחר המשחק של קסטיליה קיבלנו תשובה ברורה: “זה הבית שלי וכאן אני רוצה להיות”. לכן, אם ראול לא יעמוד על הקווים זה משום שלא רצו בו. אלגרי מאמן נהדר ויכול להצליח אבל אם האוהדים כל כך רוצים את ראול אז למה לא? הרי עזיבה של זידאן היא פצע וראול יכול לסתום אותו ולהעלות שוב את החיוך והאשליה מרגע שזידאן סגר את הדלת".
ב-AS כבר עוסקים בעונה הבאה של ריאל מדריד, עם המאמן מאסימיליאנו אלגרי המנוסה על הקווים, כביכול, וכן דויד אלאבה שצפוי להגיע מבאיירן מינכן. לגבי כל שאר האשליות כמו קיליאן אמבפה, ארלינג הולאנד ואדוארדו קמאבינגה - נחסוך מכם כרגע. אבל אין ספק שעשויה להתרחש מיני-מהפכה וכדי לקנות קודם כל צריך למכור: “עשרה שחקנים למכירה” , נכתב ב-AS. “מרות שלא כולם יעזבו - עשרה שחקנים נמצאים בחלון הראווה”.
ואלה שמות: אדן הזאר (הפלופ הגדול בהיסטוריה שלנו, נראה שזידאן איבד בו אמון וכך גם המועדון - לאחר המשחק נגד צ’לסי בלונדון) רפאל ואראן (אולי אין ברירה בגלל החוזה שמסתיים לו בעונה הבאה ובכל מקרה שני הבלמים האחרים הוכיחו את עצמם), גארת’ בייל (עדיין שייך לנו, חוזה עד 2022 ולא סתם חוזה - אלא חוזה כבד), לוקה יוביץ’ (הפסיק להבקיע כבר בפרנקפורט), ומרקו אסנסיו (לא עשה את קפיצת המדרגה וחבל); כל אלה הם השמות “הכבדים”.
עוד ברשימה: דני סבאיוס (לא מבריק בארסנל, שנתיים שהוא מושאל), מריאנו דיאס (ניסו להיפטר ממנו כבר שנתיים, המחיר המשוער יהיה שבעה מיליון יורו. מיעט לקבל הזדמנויות גם השנה), בורחה מאיורל (עונה טובה מאוד ברומא, יש לג’ילארוסי אופציה לקנות ב-15 מיליון יורו) וגם השניים הבטוחים: מרסלו (אגדה במועדון ללא ספק אך מעבר לשיאו, מיגל גוטיירס יהיה היורש והוא כבר עבר אותו בהיררכיה לאחרונה) ואיסקו (תודה על הכל, בישול אחד בלבד העונה וכושר גופני שאינו מספק). ועכשיו אתם.
כותרות העיתונים הבוקר עם הדרמה מאמש:
שער המארקה : “הם הולכים לתת לנו עוד משהו” - ההכרעה במחזור האחרון". שום אזכור לברצלונה כפי שראיתם| עוד כתבה מחמיאה במארקה: “זה מדהים מה שהיא עושה”, נכתב בטור דעה ב"מארקה". "היא נותנת לכל קבוצה שיעור איך להתמודד עם מצוקה. היא החזיקה את הדופק של אתלטיקו על אף שארבעת שחקני ההגנה הבכירים פצועים, למרות שיש לה סקורר אחד בלבד’ על אף שעתידם של לא מעט דמויות חשובות – בערפל.
¡Hasta el final, llega el Real! נכתב במארקה. ריאל למשך 20 דקות הייתה במקום הראשון ותלויה בעצמה. היא כבר רצה ל-17 משחקים בלי הפסד - 12 ניצחונות וחמש תוצאות תיקו כלומר 41 נקודות מתוך 51. אתלטיקו לצורך השוואה עם 9 ניצחונות, 6 תוצאות תיקו ו-3 הפסדים בזמן הזה - 33 נקודות בלבד. “זידאן תמיד צודק. הוא הכריז שהקבוצה תילחם על הליגה עד הסוף, כשהמצב היה רע - ועמד במילה שלו”.
שער ה-AS בפשטות: “התקף לב”, בארסה אומרת שלום למירוץ אחר ההפסד. נאצ’ו כבש והעניק לריאל מדריד חיים| “ואלוורדה הקיסר, נאצ’ו הוא האל סלבדור”, נכתב ב-AS בכתבה אחרת.| תומאס רונסרו באותו הווליום של השבחים: “מה שריאל עושה העונה - צריך למסגר וללמד. אני גאה בריאל של זידאן. היא שרדה הכל - פציעות, היעדרויות בגלל מגפה, כעס על השופט”.
השחקנים כמובן העלו בזה אחר זה פוסטים לרשתות החברתיות. נאצ’ו כובש שער הניצחון: “שער, ניצחון, נילחם עד הסוף”. מודריץ’ כתב: “אנחנו עדיין מאמינים. יש עוד משחק אחד”. פדה: “Hasta el final, יותר מתמיד” (עד הסוף).
"כבוד והוקרה לנאצ’ו" , זו הכותרת בטור של אנטוניו רומרו ב-AS. בטור נכתב: “איש לא הקל על נאצ’ו מאז שהגיע לקבוצה הבוגרת, אך מעטים מבינים טוב ממנו מהי המשמעות של ללבוש את הסמל הזה על הזה. בכל עונה היו לו דקות רבות בגלל העקשנות והאיכות אך מה שקרה העונה לא יסולא בפז. מבחינה פיזית הוא נראה כמו ספנינת טילים, הגן המנצח שבו לא מרפה - הוא שאב אותו מאז שהיה ילד במדריד. הוא דוגמא עבור כל חבר לקבוצה. השער בסאן ממס הוא פרס על עבודה קשה והתמדה וגם על איכות שלעתים, באופן לא ברור - הוטלה בספק. זה לא הוגן, כי בכל פעם שהוא משחק ההגנה נראית נהדרת. עכשיו הגיע תורו של לואיס אנריקה לזמן אותו ליורו, זה כל כך פשוט. הוא הבלם הספרדי הטוב ביותר כרגע. נאצ’ו ימשיך לעבוד קשה עם החזה למעלה, למרות שהוא יודע שעליו לעבוד כפליים כדי שיכירו בו”.
זינדין זידאן כצפוי הכחיש את הפרסומים על כך שנפרד מהשחקנים שלו: "איך אני אגיד לשחקנים שאני עוזב עכשיו כשהם נותנים הכל בשביל הקבוצה ומשחקים על החיים שלנו (ובמאבק האליפות)? אתם (בתקשורת) יכולים לספר דברים כמה שבא לכם, אני לעולם לא אמרתי את זה לשחקנים שלי. נראה בסוף העונה מה יקרה, עכשיו אנחנו חושבים רק על המשחק האחרון. עוד אמר והדגיש: “אנחנו לא יכולים לדבר על זה כל הזמן, הדבר החשוב ביותר הוא מחזור הסיום של העונה בליגה”.
עוד אמר: “אני לא מתכוון לדבר על נגיעת היד. השחקנים ראו יד אבל השופט היה שם ומבחינתו לא צריך לשרוק. מתאו לאוס שופט מצוין, צריך לשאול אותו למה לא שרק לפנדל. יש אדם שיושב ב-VAR ומחליט והוא צריך להיות מנותק מהרגש, יש עצירות. לפניכן אם השופט טעה, שום דבר לא קרה כי הוא בן אדם הרי. מעבר לכך משחקים שונה ברחבה. נראה שכל נגיעת יד גם שאינה רצונית - צריך לשרוק לפנדל לפי החוקים החדשים. עלינו לתת לכל עולם הכדורגל להשפיע. אני עדיין יכול להביע את דעתי”.
“לא קרה שום דבר עם הזאר, הכל בסדר, כרגע שחקנים אחרים משחקים, אני צריך לבחור את ה-11 שאני חושב. הוא תורם כמו כולם, הוא עלה מהספסל והוסיף לנו”. המאמן החמיא לנאצ’ו: “כמובן שהוא צריך לסיים את הקריירה בריאל מדריד. אומרים שהוא שחקן שלא עושה הרבה רעש, הוא שקט כביכול - הוא עושה הרבה רעש! הוא שחקן טופ, בצמרת של הכדורגל העולמי ומגיע לו לפרוש כאן”.
על הניצחון ומאבק האליפות: “אנחנו נשארים רק עם הניצחון שלנו ומשחק הסיום של העונה. השאר לא תלוי בנו. בסופו של דבר כמובן שדיברנו וראינו מה קרה. אנחנו ידענו שהליגה תוכרע במחזור הסיום, עלינו להמשיך לשחק ולנצח כמו היום. אני שמח עבור השחקנים שמאמינים שאפשר לזכות באליפות וננסה עד לסיום. אנחנו הולכים לשחק את המשחק שלנו, יהיה קשה נגד ויאריאל אך עלינו להתמקד בעצמנו. מודריץ’? הוא היה מדהים, לעזאזל!”. נזכיר כי בשנה שעברה זכינו באליפות במשחק בית נגד אותה צוללת צהובה, אז זה קרה במחזור ה-37. מגיע לו לעזוב עם אליפות.
נאצ’ו כבר כבש שערים פה ושם אבל השער שלו הערב, שער הבכורה העונה, היה יכול להיות המרגש מכולם. כמה טבעי שהוא סימן כרגיל - לב. לאחר המשחק הוא גילה שלא ידע שאתלטיקו מדריד ניצחה אלא רק שהיא השוותה. בכל מקרה הוא אמר: “יש עוד משחק אחד וצריך להמשיך להילחם, זה מה שהסמל של ריאל מדריד דורש וכך נעשה. כנראה שאתלטיקו רכבה על המומנטום מהשוויון. בכדורגל רגע אחד אתה למטה ובאחר אתה למעלה”. “אני שמח שיכולתי להבקיע ולעזור לקבוצה לנצח, הם ניצחו בסופו של דבר וזה אומר שהמצב לא קל בכלל, אבל נקווה לטוב. היה לנו קשה ליצור מצבים נגד בילבאו שעשתה לחץ יפה וזו קבוצת צמרת, אבל היינו קומפקטיים והיינו יציבים”.
הבלם נשאל גם על עתידו של זידאן ואמר: “ראיתי שהתפרסמו ידיעות על כך שזידאן אמר לנו משהו בחדר ההלבשה. אני לא יודע, למאמן יש חוזה ואנחנו במערכת יחסים נהדרת, אבל זו החלטה שהוא והמועדון יקבלו. כמובן שאנחנו רוצים שהוא יישאר איתנו, ברור”. על הפנדל שלא נשרק: “ראיתי את זה במחצית וזה נראה כמו פנדל ברור, על אחת כמה וכמה עם הפנדלים ששרקו נגדנו השנה הזו, היו כמה פעמים שלא שרקו לנו השנה”.
הבלם כמובן זכה לשבחים: “נאצ’ו מגלם את הרוח של ריאל שאף פעם לא מוותרת”. קצת כותרות זריזות: במארקה נכתב: “נאצ’ו מגן על העתיד של ריאל” וגם “ריאל - עד הסוף. ריאל סבלה אבל ידעה לנצח וקבעה שההכרעה תהיה במחזור האחרון”. ב-AS נכתב: “ירדפו עד היום האחרון, הסיכוי של ריאל נשמר אך הוא נמוך מאוד. השופט שוב התעלם מפנדל ברור לטובתה. זה כבר לא עניין של כדורגל אלא של מיתוס של עשרות שנים. זידאן שהולך בין הטיפות במשך כל העונה בגלל הפציעות - שימר את המסורת הזו”.
לייק 1
קרוס, חיובי לקורונה
כותרות העיתונים הבוקר:
שער ה-AS עם צמד הפייבוריטים לאמן אותנו בעונה הבאה: “אלגרי או ראול - ההחלטה הגדולה”. נטען כי האיטלקי פייבוריט לאור הניסיון הרב שלו, ‘באליטה’ הזכייה באליפויות הרצופות באיטליה עם יובנטוס. על מספר 7 הנצחי נכתב כי הידע שצבר, הזכייה בליגת האלופות לנוער וכמובן האגדה שלו - משכנעים את המועדון. מעבר לכך ב-AS חוזרים בהם וטוענים כי זידאן לא אמר דבר למועדון אלא יקבל החלטה רק לאחר מחזור הסיום אבל ההערכות הן שהפרידה בלתי נמנעת לאור התשובות המעורפלות שלו במסיבות העיתונאים השונות.
“מתח מירבי על הספסל של ריאל”, נכתב בנוסף. אלגרי משהה שתי הצעות יפות מאירופה בעוד ראול קיבל הצעה מפרנקפורט שלוחצת עליו אך הוא חולם לאמן את המועדון של חייו. "בריאל לא רצו ליצור קשר ישיר עם אלגרי כדי לא לעצבן את זידאן אלא עשו זאת דרך מקורבים. עוד נכתב שבאיטליה הופתעו מאוד לגלות שאלגרי המועמד הבכיר להחליף את זידאן ושהוא לא יחזור ליובנטוס. האופציה של ראול טרם נשללה, בגלל הידע הרב שלו במועדון ובאופי וההתנהלות שלו בתקשורת. אך גם נטען שהוא יכול להמשיך ולעשות עבודה טובה בקסטיליה, ההוכחה לכך היא הדרך שבה טיפסו צעירים כמו בלאנקו, מיגל גוטיירס, מרווין או צ’וסט לקבוצה הראשונה. עוד נטען כי המאמן החדש יצטרך לבצע שינויים רבים. “הכל נעצר עד שהאליפות תוכרע”, לסיכום.
שער המארקה : בקטנה, למעלה ובצד ימין: “מיגל גוטיירס מרשים את כולם” - את המאמן זידאן שנתן לו לפתוח בהרכב פעמיים ברציפות, את המועדון ואת חבריו לחדר ההלבשה. המגן השמאלי משחק היטב.
במארקה נכתב על כך שמדובר ב"שבוע פרידה" . אמנם בחדר ההלבשה עוסקים רק במחזור הסיום נגד ויאריאל: “בואו ננצח ונחכה ונראה”, אמר זידאן, אך די ברור שריאל בדרך לשבוע מטלטל, מחזור שמסתיים. זה עשוי להיות השבוע האחרון של דמויות ענקיות - לא רק המאמן זידאן (“פרידה מוקדמת בפעם השלישית” - נכתב. כך היה כשחקן ב-2006 כשוויתר על שנה בחוזהו, ב-2018 הוא נפרד לשלום ועכשיו) אלא גם הקפטן סרחיו ראמוס ומרסלו, שהיו חלק מרכזי עוד לפני העשור האחרון המטורף; גם ואראן שהגיע ב-2011 מועמד לעזיבה, איסקו שעזיבתו כמו המגן הברזילאי היא בלתי נמנעת וגם לוקאס בדרך החוצה. זו תהיה פרידה עצובה אולי - בלי תואר, בלי הברנבאו ובלי קהל.
לגבי ראמוס אגב כלל לא ידוע אם ייפרד על כר הדשא שכן הוא לא כשיר, נראה שיום רביעי יהיה המכריע האם יתאמן או לא וכך נדע אם ישחק. ואראן סומן כ’-קפטן עתידי’ ובמועדון רוצים להשיג עבורו 60-70 מיליון ומניחים שיש לו הצעה כלכלית טובה יותר מחו"ל. לגבי לוקאס, הוא הפך ל"אחד השחקנים הריווחים בתולדות המועדון", שכן הוא עלה מיליון יורו. ריאל מוכנה להתאמץ לגביו אבל בינתיים אין הסכמה. המשא ומתן פתוח. על מרסלו ואיסקו גם נכתב, צמד המחליפים מגמר הדסימה ששיפרו את המשחק משמעותית, מרסלו אפילו הבקיע. “אולם, אחרי הזכייה בקייב העוצמה נעלמה, וגם זידאן, התומך הגדול שלהם בשלב הראשון - לא הצליח להחזיר אותם למסלול”.
תומאס רונסרו כבר נפרד ממרסלו, איסקו ו-ואראן, בדגש על השניים הראשונים. “איך השתנינו - ילדים”, הוא כותב בטור דעה ב-AS, עם דוגמא מאיזה שיר בספרדית. "השלושה זכו יחד 12 פעמים בליגת האלופות, יותר מכפול מהזכיות של ברצלונה ב-122 שנותיה. בשתי הזכיות האחרונות - ה-1:4 על יובנטוס בקארדיף וה-1:3 על ליברפול בקייב - שלושתם פתחו בהרכב, הציגו הופעה נהדרת ותרמו המון. האוהדים ראו בהם אלילים.
“אבל השנים עוברות, זה קורה לכולם. מרסלו רק בן 33 אבל זידאן מעדיף את הילס מקסטיליה ובצדק; איסקו רק בן 29 אבל במשך שתי עונות כמעט הוא נראה כאילו נגמרה לו כל מחסנית הכוח האחרונה בקריירה. הפסיביות שלו בגרנאדה העלתה שוב את העצבים לצד התחושה שהוא מחכה כבר לקחת את הכישרון שלו לחוף אחר. ואראן בן 28, טוב מאוד, אבל הוא כנראה רואה את עצמו בפ.ס.ז’, זו שלא יודעת איך זוכים בליגת האלופות. שלושתם נתנו לנו המון אבל המעדן הזה פג”.
זידאן מדבר| המשחק מחר נגד ויאריאל עשוי להיותה אחרון של זינדין זידאן כמאמן הקבוצה. אותה היריבה נגדה חגג אליפות שנייה בשנה שעברה במחזור ה-37 ומולה נפרד מהברנבאו (נכון שהיה עוד מחזור סיום עונה נגד סביליה בפיחואן) כשחקן במאי 2006. אי לכך ובהתאם לזאת, בניגוד לבדרך-כלל - תרגמנו עבורכם את מסיבת העיתונאים המלאה בה כמובן התחמק מהשאלות על עתידו.
מה קל יותר: שריאל תזכה באליפות או שזידאן ימשיך? - “הדבר החשוב ביותר הוא הקבוצה, המשחק מחר והמטרה שלנו. אנחנו מתרכזים רק בזה, ננסה לשחק היטב 90 דקות, ברמה גבוהה, כדי לנצח ולזכות באליפות”. אם היה קהל במגרשים והאוהדים בברנבאו היו רוצים שתישאר זה היה משפיע עליך? - “זה תמיד נוגע בי, כמובן, אנשים תמיד אהבו אותי והחזרתי להם על כך כשנתתי הכל לריאל מדריד. ריאל היא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים!”. הוא נשאל כמה פעמים האם קיבל החלטה על עתידו והאם ידבר עם המועדון לפני המשחק : “שוב, אנחנו הולכים למשחק חשוב, יש לנו זמן לדבר על הכל, לא עכשיו. אנחנו חייבים להכניס את כל האנרגיה למשחק מחר. לא נבזבז מחשבות סרק על העונה הבאה הדבר החשוב הוא לא מה שאני אעשה, אלא הקבוצה. אני חוזר על עצמי, אני מצטער. מחר אנחנו במשחק חשוב מאוד וזה העיקר”. איך זה משפיע עליו שהשחקנים רוצים שימשיך :“אני מאוד אוהב את השחקנים שלי, הם הצילו אותי על המגרש במובן הזה שתמיד נתנו הכל בכל משחק. זה נחמד כמאמן שהשחקנים איתך ומחבבים אותך”. האם ריאל מדריד יכולה להיות קבוצה טובה יותר בלעדיך? - “בטח, בטח”.
אם ריאל לא תצליח לזכות בתואר, מה היה חסר : “אי אפשר להאשים את השחקנים שלי בשום דבר. היו פציעות רבות, מקרי קורונה, דברים רבים קרו. אולי גם בגללי. אתה תמיד צריך לעשות את הכי טוב שלך. וכמובן שגם אני ביקורתי עם עצמי. אני רוצה לנצח ולא אוהב להפסיד. בחיים נתתי הכל כדי לנצח וככה גם עכשיו. גם השחקנים רוצים לנצח”. עוד אמר: ב-2017 זכינו בתואר במחזור האחרון (פעם שנייה שהוא מזכיר את זה), לכן הכדורגל והליגה הספרדית כה נהדרים. הדבר החשוב הוא לתת הכל ולחשוב על מה שקורה במשחק שלנו. מחר נראה אם מגיע לנו ציון 9.5 או 10. אני סומך על כולם שיתנו הכל". איך זה לסיים את העונה הזו - עייפות? הקלה? - “לא , לא הפעם. חזרתי לכאן עם הרבה מרץ ונתתי הכל. זו משימה מסובכת וקשה, ידעתי את זה, להופיע יום-יום. יש לנו מזל שאנחנו במועדון הנהדר הזה ואני מנצל כל רגע. אחרי עונה כזו, צריך לנוח קצת. אבל אנחנו מתרגשים”.
מה השתנה אחרי מסיבת העיתונאים והזעם לפני הואסקה : “באותה תקופה הייתה הרבה ביקורת כלפי, זה הכדורגל, אבל רק ביקשתי שיתנו לנו לעבוד, זה היה חשוב. השחקנים היו ראויים ליותר כבוד. אנחנו אלופי הליגה. צריכים לשפוט רק בסוף העונה. תמיד בסוף. ביחד שינינו את המצב, אני והשחקנים, ולקחנו את זה לגבול, לקצה - עד למשחק האחרון. אנחנו חיים כדי לחוות רגשות כאלה ובשביל רגעים כאלה”.
על סרחיו ראמוס שהתאמן כרגיל: “כן, הוא יהיה איתנו בסגל ואת השאר תראו מחר”. כשנשאל האם היה מזמן אותו ליורו אם היה מאמן ספרד, אמר: “אני תמיד אקח את ראמוס איתי, בכל מצב. הוא אחד שתמיד נותן הכל”. ובאותה הנשימה, התייחס לחזרתו של בנזמה לצרפת והאם היה לו תפקיד בכך: “לא, אבל אני מאוד שמח שהוא חזר. זה מה שהוא רצה ואני שמח בשבילו. הוא תמיד עשה דברים נפלאים על המגרש. אני מקווה שכולם ינצלו את איכות שלו. זה מגיע לו”.
על אדן הזאר : “יש לו איזו פגיעה, זה לא רציני, אבל אנחנו לא רוצים להסתכן. מחר הוא לא יהיה. יש סיבה שאינו התאמן”.
מסע בזמן עם לוקה מודריץ’ | “אין דבר יותר גדול מאשר לשחק בריאל מדריד”, אמר הקרואטי לאחר החתימה על חוזה לעונה נוספת קרי עד 2022. לאורך כל השנה הזו ובעצם כל תקופתו כאן - הוא לא הפסיק לרגש על כר הדשא וכעת התפנה לריאיון מרגש וסיכם את תשע השנים שלו בקבוצה: “זה כמו חלום ואני מקווה שגם השנה העשירית תהיה כזו. לא האמנתי שאשאר כאן כל כך הרבה זמן, במועדון בו הדרישות הן מקסימליות”. ההגעה לריאל והלחץ שלפניכן, התמיכה האדירה שקיבל מאביו והרגע המרגש, הצמרמרות לאחר קבלת כדור הזהב, הזכיות בליגת האלופות ומשחק השיא - אל תחמיצו את הריאיון המלא. על אף גילו המופלג, הקשר, שפתח את העונה על הספסל, הציג יכולת נהדרת. הוא רשם 48 משחקים (רק בשתי העונות הראשונות שיחק יותר) בהם כבש שישה שערים (קלאסיקו למשל) וסיפק גם שישה בישולים, ורשם 3,731 דקות - רביעי במספר הדקות ושלישי מבין שחקני השדה.
כותרות העיתונים הבוקר: המילה השולטת היא “יורש” לאחר עזיבתו של זינדין זידאן.
שער המארקה : “בלי לחץ למנות יורש”. ריאל הפכה את הפרידה מזידאן לרשמית “זה הזמן לכבד את החלטתו”. גם צ’אבי אלונסו הוזכר כמועמד לצד השמות המוכרים. נכתב כי חדר ההלבשה הודה ונפרד מהמאמן (ברשתות החברתיות); עוד במארקה - לא מעט סקרי אוהדים שדורשים מהפכה רחבה.
קרלוס קארפיו ניתח בטור דיעה: “לזידאן נמאס מהקרדיט הלא מספק. הוא נתן לריאל הרבה, הכל, וציפה לתמיכה נוספת מהמועדון כשהיה במצוקה. הוא עוזב עייף ומאוכזב ללא מילה רעה ואנחנו נתגעגע אליו”. הוא כותב על השניים בדצמבר אז ריאל הפסידה לשחטאר והייתה על סף הדחה מליגת האלופות על אף שהכל היה תלוי בה. "פלורנטינו לא ביטל את הדיווחים במונדו דפורטיבו. כשמתאים לו הוא דווקא מדבר הרבה. לא עשו דבר כדי לשכנע אותו להישאר. עוד הוא כותב: “זידאן לא רק מציג רזומה מעורר קנאה בדגש על שלוש הזכויות הרצופות אלא גם הוא העז לחזור לקבוצה ברגע קריטי עם הרבה אומץ. וכמובן שעוזב אייקון על המגרש ומחוצה לו, אגדה”.
במארקה נכתב שזידאן צריך “לפחות להקליט סרטון פרידה מיוזמתו”. אם הוא לא אוהב מסיבות עיתונאים זה בסדר גמור אבל לפחות שיישלח כמה מילים. לא בשביל המועדון או פרס אלא בשביל האוהדים שסוגדים לו ויש הרבה כאלה. 'ההרגל שלו לעזוב בשקט ידוע. בצורה פתאומית. ככה הוא. הוא עשה זאת אחרי הזכייה השלישית ברציפות בליגת האלופות ועוד קודם כשחקן כשוויתר על השנה האחרונה בחוזה. ועדיין למרות כל מה שקרה - פרס הביא את זידאן פעמיים ובחר בו, היחסים הם של אב ובן. גם אם הכעס מוצדק - לאוהדים מגיעה פרידה, משהו, מינימום. קור הפרידה כואב לא פחות מהפרידה עצמה. שירים לא חייבים להיות עצובים".
שער ה- AS : “היורש”. “ריאל תמיד תהיה הבית שלך, זידאן”, נכתב בציטוט כמובן מההודעה הרשמית של המועדון. פוצ’טינו המועמד המוביל| לאחר שמעמדו בפ.ס.ז’ לא ברור ואין לו את הסמכויות אותן הוא רוצה| בכתבה אחרת הציגו את המספרים של זידאן ועסקו ביעד הבא שלו כאשר אלגרי קרוב ליובנטוס משמע השאיפה היא לאמן את צרפת אחרי היורו.
עוד קצת על הסיבות לעזיבתו: באל צ’ירינגיטו נכתב שנערכה פגישה בין פרס לזידאן ברביעי והנשיא ניסה לשכנעו במשך שעתיים וחצי שימשיך. לפי “רדיו קופה” מעבר לכעס על התקשורת, זידאן התאכזב מאי חידוש החוזים של הקפטן ראמוס ושל לוקאס| ב-AS נטען כי הטריגר העיקרי לעזיבת זידאן הוא דווקא מה שקרה נגד צ’לסי שכן במועדון העבירו ביקורת פנימית על המערך בו בחר וההרכב (ראמוס והזאר למשל). “זידאן חשב על עזיבה אפשרית זמן רב, למרות שהיה לו חוזה עד 2022. מאז ינואר הוא היה מאוכזב מהתקשורת והמועדון, שהציב רשימה של מועמדים אפשריים. נכון שמלמעלה אמרו שזידאן לא יזוז, אבל הגאווה נפגעה. בהמשך ריאל ביצעה קאמבק, ניצחה את ברצלונה ועברה את ליברפול, אבל אז הגיע המשחק נגד צ’לסי. האוהדים היו מתוסכלים והגיבו בזעם אבל זידאן נשבר דווקא בגלל המועדון”. נטען עוד כי זידאן הודיע רק למקורביו על העזיבה, עד לאתמול. “הוא מרגיש את החיבה של האוהדים אך סבור שהמועדון השאיר אותו ללא הגנה”.
לייק 1
כותרות העיתונים הבוקר:
שער המארקה : על רקע תמונה של פרס וזידאן ממסיבת העיתונאים ההיא של הפרידה הראשונה ב-2018, נכתב: “הפתעה גדולה במועדון נוכח התלונות והנזיפות הבלתי צפויות של זידאן”. הכותרת הגדולה היא למעשה: " ומה עם (קצת) ביקורת עצמית? "| במועדון לא הבינו למה זידאן מותח ביקורת על הנשיא וחושבים שזה לא במקום.
בכתבה באתר נכתב כי ב-2018 אף צד לא “בגד” בצד השני וכעת חלק מהגשרים אולי נשרפו. במועדון ימשיכו לעד להעריץ את זידאן ובצדק. נכתב כי בריאל ניתחו את המכתב באופן פרטני. הם לא חולקים על מה שנאמר אבל טוענים כי לא הייתה ביקורת עצמית. נכתב כי חלק מהמחלוקות כפי שידענו הם אודגור ויוביץ’ שנעשו מאמצים לצרף את החלוץ ולהחזיר את הקשר מהשאלה. זידאן היה עקשן ובקושי ספר אותם. “המאמן מדבר על כך שלא קיבל תמיכה אך דווקא הוא הפנה עורף למועדון בהרבה החלטות. התחושה היא, וזה אושר כנראה במילות הפרידה - שהרעיון שלו ושל המועדון לא מצטלב”. תיאו ואליאס זידאן ממשיכים, אגב, לשחק בקבוצות הצעירות.
בשער ה-AS נכתב כי בתוך השבר העמוק ריאל מבקשת ‘מחווה’ מפוצ’טינו, ראול הוא Plan B ומועמדותו של קונטה כמעט נשללת לחלוטין. בצד ימין דובר על שלוש נקודות שבר. הראשונה בקיץ, כשזידאן לא הבין איך לא מחזקים את הקבוצה; בינואר המיסטר זעם על הדיווחים על פיטורים אפשיים - אותם אף אחד לא הכחיש; ובמאי לאחר ההדחה נגד צ’לסי קיבל את ההחלטה לעזוב (ספג ביקורת קשה על המערך שלו ושילובם של ראמוס והזאר שלא היו מוכנים פיזית)?
בכתבה נכתב כי ביום רביעי שעבר הגיע זידאן לאכול יחד עם אשתו ורוניק (היחידה שידעה על ההחלטה שלו לעזוב) ליד הסנטיאגו ברנבאו ולאחר מכן פגש את פלורנטינו פרס והודיע לו על עזיבתו. הסיבות לפרידה היו קודם כל שלא הרגיש את התמיכה של המועדון וגם היחס הרע מהעיתונות, בטח בחודש ינואר כשהקבוצה הייתה במשבר גדול. נטען כי זידאן שפך בפני פרס את כל מה שהפריע לו ורק כמה שעות אחר כך העביר את המכתב ל-AS וזה פורסם בחמישי בבוקר. פרס הקשיב לכל התלונות וניסה לשכנעו לחזור בו, אך זידאן היה נחרץ. נטען כי פרס מאוכזב עד עמקי נשמתו ושהוא לא באמת שקל לפטרו. פרס גם לא האמין זידאן יפתח הכל בצורה פומבית. מה שכן נטען שהמצב רע ולא רק שקשה לראות את המכתב הזה נשכח במהרה - עתיד להגיע מכתב נוסף בקרוב - מכתב הפרידה של סרחיו ראמוס…
אדן הזאר לא משחק כדורגל כבר שנתיים. יורו 2020 הקרוב הוא ממש חבל הצלה עבורו, הזדמנות להזכיר שפעם הוא היה אחד השחקנים הטובים בעולם. במסיבת עיתונאים במדי נבחרת בלגיה הוא הבהיר, בניגוד לפרסומים - כי לא שקל ולו לרגע לעזוב את ריאל מדריד. "אני לא רואה את עצמי מחוץ למדריד. יש לי חוזה לשלוש שנים נוספות וכשאהיה ב-100% אתרום הרבה לקבוצה. חזרה לאנגליה לא באה בחשבון אני יודע מה עליי לעשות. כרגע אני מרוכז ביורו אבל בהמשך אעשה דברים גדולים עבור ריאל.
“הייתה לי עונה אומללה מאוד, בעצם שנתיים לא טובות, כולם יודעים זאת. תמיד הייתי שחקן טוב וחזק, כשהייתי עקבי. אני יודע שאני מתקרב לרמה הטובה שלי. אני מקווה לא להיפצע יותר. יש לי עוד שנים טובות לפניי ואני רוצה להוכיח את עצמי בריאל. אעשה הכל כדי לעשות זאת”. הוא טוען שהוא עדיין לא בריא במאה אחוז: “יש לי כאבים בירך ואני והצוות הרפואי, יחד עם המאמן, בודקים איך לשפר את זה. לא הייתי זמין למשחקים האחרונים של ריאל (מתי כן היית זמין?). אני בסדר מבחינה נפשית, התמודדתי ונראה אם עליי להתאמן לבד או לא, אחזור שלב אחרי שלב. שינינו את אופן העבודה במועדון”.
על הנושאים הבוערים בקבוצה אמר: “עצוב לי מאוד שזידאן עזב (נציין כי הזאר פרסם פוסט פרידה ברשתות החברתיות אם כי בדיליי), הוא יודע כמה הערצתי אותו. היו לנו שנתיים נפלאות. אני מרגיש חייב לו, לא עזרתי לו מספיק ולא תרמתי כמצופה ממני. בנזמה? אני שמח שהוא חזר לצרפת. כבר הפסדנו נגד צרפת בחצי גמר המונדיאל כשהיא הייתה ללא קארים. הם בוודאות חזקים יותר עכשיו”.
קצת חדשות:
כתבה גדולה במארקה: ריאל מדריד לא רוצה לחזור על הטעויות עם הצעירים - מיליטאו כמשל. נכתב כי הבלם הברזילאי שנכנס להרכב רק מתוך מצוקה והצטיין בהיעדרם של ראמוס ו-ואראן - מגלם את חוסר האמונה של זידאן בצעירים. קיץ 2019 היה המפתח. אדן הזאר הגיע כקראק גדול ויחד איתו הבלם הברזילאי, היקר בהיסטוריה של המועדון, רודריגו ולוקה יוביץ’. “אנצ’לוטי כעת מבין את הדחף מהמשרדים לאור הבעיות לבצע רכש גדול”, נכתב. “רוצים לנצל טוב יותר את הצעירים” כאשר ואלוורדה למשל היה די יוצא דופן. הנה הגרף המלא
מיליטאו למשל לא שיחק שלושה משחקים ברציפות עד השלושה באפריל. הוא שיחק שני משחקים ברציפות בעונת הבכורה בינואר 2020 נגד חטאפה וסביליה ושניים נוספים נגד בילבאו ואלאבס. הוא סיים עם 1,469 דקות בלבד. העונה מספריו די דומים - 1,729 דקות ב-21 משחקים אך הפגין את האיכות שלו. ב-14 משחקי הסיום של העונה לא ניתן היה לחלוק עליו. רק שני צעירים מתחת לגיל 25 הם בטופ הדקות של השחקנים העונה - מנדי במקום השישי עם 69% מהדקות והיה משחק יותר ללא הפציעה, ו-ויניסיוס עשירי עם 57%. עוד נכתב על ‘הסכסוך עם אודגור’ שזידאן לחץ לצרפו אחרי עונת 2019-20 בה בלט בריאל סוסיאדד. נכתב כי בריאל חששו שהמיסטר לא יעניק לו דקות משחק והעדיפו שימשיך לצמוח בסאן סבסטיאן. השאר ידוע. הוא שיחק בשני משחקי הליגה הראשונים נגד סוסיאדד ובטיס מבלי שהחלים לגמרי מהפציעה בקרסול ולאט לאט נעלם מההרכב. בינואר כשלא שיחק בסופרקופה הוא התפוצץ מבפנים והרגיש “מרומה” וביקש לעזוב כשהיו לו 367 דקות בתשעה משחקים. “בינתיים ריאל סיימה את העונה עם שלושת שחקני מרכז השדה הנפלאים אבל גם מותשים”. וקרוס שיחק רק משחק אחד משמונת האחרונים בגלל פציעות ועייפות קיצונית.
בכתבה אחרת נכתב כי מרסלו לא זז לשום מקום . למעט תפנית בלתי צפויה בקיץ, המגן האגדי יישאר בריאל וימלא את עונתו האחרונה בחוזה. נכתב כי מרסלו היה חסר מנוחה מהשמועות האחרונות על עזיבתו ויצר קשר עם אנשי המועדון עמם הוא מנהל קשר הדוק. במועדון הרגיעו את מרסלו והבטיחו לו שיזכה לפרידה מפוארת ולא עכשיו. לברזילאי, שהיה שחקן סופר-חשוב בארבע הזכיות בליגת האלופות, לא הבטיחו שום דבר מקצועי כמובן וגם אין לו דרישות וייתכן שמיגל גוטיירס הצעיר יהיה המחליף של מנדי. היות והוא מתעקש להמשיך, במועדון יכבדו את רצונו לאור מה שנתן. 15 שנה אחרי שהגיע כמחליפו של רוברטו קרלוס, הוא עקף אותו במספר המשחקים - 528 ורחוק רק תואר אחד מהשוואת שיאו של פאקו חנטו. יש לו את אותו מספר תארים כמו ראמוס. לא שזה רלוונטי כי עבר כל כך הרבה זמן, אבל עם אנצ’לוטי רשם מרסלו את העונה הפורייה בקריירה - 53 משחקים ב-2014/15.
עוד משהו: איקר קסיאס התראיין ודחה אפשרות שיהיה העוזר של קרלו אנצ’לוטי לו היה מקבל הצעה כזאת (קרלו, מסתבר, רוצה את בנו בתפקיד בעוד במועדון דורשים שיהיה איש מערכת כמו ארבלואה או ראול). “אני לא אהיה בתפקיד הזה, אני מבטח לכם שלא. לא מעניין אותי לאמן או משהו שדומה לכך”. עוד אמר איקר: “אנצ’לוטי איש אינטיליגנטי שמכיר היטב את המועדון, הוא יקיף את עצמו באנשים הנכונים עדי לעשות עבודה נהדרת. הוא עזר לנו להשיג את הלה דסימה סוף סוף ונזכור את זה. זו החלטה נכונה להחזיר אותו. השחקנים אוהבים אותו”.
על סרחיו ראמוס: “הוא אחד הטובים בעולם, הוא שחקן כל כך חשוב. צריך לקחת בחשבון גם את הצד של המועדון, אני לא מעורה בכל הפרטים”. כשנשאל מי יפסיד יותר אם ראמוס לא ימשיך, הוא או המועדון, ענה: “הכדורגל יפסיד, אני אפסיד. אני אוהב את זה שראמוס נמצא בריאל מדריד והייתי רוצה שימשיך, אני בטוח שהצדדים יכולים להבין זה את זה”.
לא ממש מפתיע: לפי אונדה סרו, קרלו אנצ’לוטי רוצה לשחרר את אלברו אודריוסולה. אין צורך במגן ימני שלישי אחרי דני קרבחאל ולוקאס ואסקס. אולי גם כך יהיה ניתן להקל על המצב הכלכלי של המועדון. נטען כי אינטר ומילאן מעוניינות במגן שחוזהו מסתיים ב-2024.
אדן הזאר מסכם שנתיים כושלות. הבלגי התראיין ל-“Het Nieuwsblad” וסיפר את הצד שלו על ההדחה נגד צ’לסי בליגת האלופות ובעיקר התמונות לאחר המשחק ובעיקר השנתיים הכושלות במועדון. "זה היה לא בסדר, נכון. מה שמנדי וזומה אמרו לי אפילו לא היה מצחיק אבל שיחקתי עם זומה ואת מנדי אני מכיר, וכשאתה רואה את החברים שלך אתה מחייך. אבל אני מבין שפגעתי בריאל. כולם חשבו שההדחה עברה לידי אבל זה לא נכון. אם היה משחק שרציתי לנצח במיוחד זה המשחק נגד הקבוצה הישנה שלי, צ’לסי, ובגשר. הופתעתי מאיך שהתמונות נראו.
“כן, החברים מחדר ההלבשה של ריאל דיברו איתי אבל בכנות האווירה נהדרת וזו אחת הסיבות שאני רוצה להישאר בקבוצה. כשנכנסתי לראשונה לחדר ההלבשה התרשמתי. זה המועדון שהיה חביב עליי, עם כוכבים גדולים מאוד שתענוג להיות לצדם, אבל סרחיו ראמוס וקארים בנזמה הם חבר’ה טובים מאוד והם מתייחסים אלייך נהדר כבר מהרגע הראשון כדי שתרגיש בבית”.
“אני נשאר בריאל במאה אחוז לא עלה בדעתי לשנייה לעזוב. אני לא הולך לעזוב ככישלון. הייתי במדריד בלי באמת להיות במדריד. אתה יודע מה? ואם כן שיחקתי כבר, זה היה קשה בגלל הקורונה. שיחקנו במגרש אימונים בלי אוהדים, אני חיכיתי לברנבאו מלא. אני מקווה שהעבודות בברנבאו יסתיימו במהירות והיציעים יתמלאו שוב”.
"אילצתי את עצמי לשחק לעתים כן, גם כשאני לא כשיר במאה אחוז. עם כל כך הרבה פציעות - זה מה שקרה. היו פעמיים שהרגשתי בעיות באימונים. חשבתי לעצמי שאני לא יכול לעשות את זה יותר. אבל אז ראיתי שאם אני סובל שוב מאותם הכאבים, יהיה עליי להיעדר לשבועיים. שבע שנים לא סבלתי מפציעות באנגליה וזה היה מזל רע מאוד. בריאל זה היה הפוך. עשיתי הכל כדי לא להיפצע, התאמנתי חזק בחדר כושר והשתעממתי מאוד ואז הגיעה עוד פציעה, בום, חוסר מזל.
“אני עדיין אותו הדבר, אני עדיין נהנה אבל לא מאושר כי אני לא נהנה על המגרש. לא הצלחתי בשנתיים שלי בריאל. אם היו לי פציעה או שתיים אז מילא, אבל מדובר בחמש-שש-שבע פציעות, זה הרבה יותר קשה נפשית. אבל אני ממשיך, זה לא שאני בן 36. לא פלא שלא מרוצים ממני כי לא הראיתי שום דבר בריאל. כמובן שאני רוצה להחזיר את הביטחון. ככה היה בצ’לסי ובבלגיה. היו יכול לעזור לי להראות את עצמי לאחר מכן בריאל. כמובן שיש לחץ אבל אלה שטויות, ריאל היא המועדון הגדול בעולם, אנשים מצפים שתהיה הטוב ביותר. זה מועדון החלומות שלי. הערצתי את זידאן בריאל והתקשרתי אליו אחרי שעזב, היה לי עצוב מאוד”.
האם יש לחץ להיות המחליף של רונאלדו: “זה משהו אחר, אני לא רונאלדו שמבקיע 60-70 שערים בשנה. אני מבקיע 60-70 שערים בשבע או שמונה שנים. אנחנו שונים. אני לא אקפוץ כל כך גבוה ואצליח לכבוש בנגיחה כזו. אבל לא באתי לריאל עם הרעיון להיות רונאלדו החדש. אני פשוט צריך להיות אדן הזאר”.
ואיך הסתיים פרק ב’ על הקווים?| במארקה נכתב על כל המאמנים שחזרו לפרק ב’ במדריד לנוכח הקאמבק של אנצ’לוטי וציינו: “יותר אורות מאשר צללים”. זידאן כמובן לא היה קרוב לשחזר את ההצלחה מהעידן הראשון עם כריסטיאנו רונאלדו. הוא זכה באליפות ובסופרקופה אך העונה האחרונה הייתה ריקה מתארים והתישה אותו מאוד; פאביו קאפלו זכה אמנם באליפות אך היה על הקשקש ופוטר, לא דומה בכלל ל-1996/97 אז שלט בליגה ביד רמה עם מספרים נהדרים והניח את היסודות ללה ספטימה; בכל מקרה הדוגמא העיקרית היא של ג’ון טושאק שהוביל את הקבוצה לאליפות כבירה ב-1990 ובהמשך פוטר בבושת פנים בחודש נובמבר 1999. גם ליאו בינהאקר ההולנדי שזכה בשלוש אליפויות - לא הצליח בפרק ב’ ואיבד את האליפות ב-1991/92 באופן טראגי במחזור האחרון. נספר לכם ששני מאמנים משנות ה-40 שהביאו גביע - פוטרו מהר מאוד בקדנציה השנייה.
יוצאי הדופן? ויסנטה דל בוסקה שממאמן זמני הפך למאמן ענק וזכה עם הקבוצה פעמיים בליגת האלופות ובשתי אליפויות בשלוש וחצי השנים שלו בין 1999 ל-2003; לואיס מולוני שהיה אגדה כשחקן, אימן ארבע פעמים ותמיד זכה בתארים; לואיס קרניגליה עזב מסיבות בריאותיות ב-1958 אך די מהר וזכה בגביה אירופה הרביעי אחרי ניצחון על מילאן.