דבר התקשורת :: Rueda de prensa

צעיר לנצח, וגם: מודריץ’ הבלתי נלאה - 70 משחקים בשנה . שימו לב לזה: ב-14 ביוני 2020 לוקה מודריץ’ פתח בהרכב נגד אייבר במשחק החזרה אחרי נגיף הקורונה וריאל מדריד ניצחה 1:3. שנה חלפה לה וב-13 ביוני קפטן נבחרת קרואטיה פתח נגד אנגליה במשחק הראשונה נגד אנגליה. זה היה משחקו ה-70 של מודריץ’ ב-364 ימים. הוא שיחק ב-12 מ-14 משחקיה של קרואטיה כשהסכים לנוח בשני משחקי ידידות בחודש ספטמבר, וב-58 מ-64 המשחקים של ריאל מדריד. בסה"כ - 70 מ-78 משחקים, כלמר 90%, ובעוד שלושה חודשים הוא יהיה בן 36. “מודריץ’ המדהים מרגיש צעיר מאיי פעם וכיכב בעונה מרהיבה בפן האישי”, נכתב.

והוא לא רק משחק אלא נראה נהדר והרוויח בצדק גדול את החוזה לעונה נוספת כשכולם ראו זאת כמובן מאליו שייפרד. מי שהיה מתוסכל זה מרטין אודגור שלא זכה לדקות משחק. מודריץ’ שיחק 48 משחקים בקבוצה אחרי גיל 35 והוא מדורג שביעי בכל הזמנים. הוא יוכל לעזור את אמאנסיו - 54 וחנטו - 69. השיאן הוא השוער פאקו בויו עם 160. לפושקאש יש 120 ולדי סטפאנו 99. פשוט להצדיע. שלא יגמר לעולם.

במארקה נכתב על השינוי הגדול שינסו לחולל קרלו אנצ’לוטי ומאמן הכושר אנטוניו פינטוס: יותר עבודה, יותר אינטנסיביות ופחות פציעות. בחמישה ביולי יתחילו הפרה-טמפורדה לשחקנים שלא היו חלק מהנבחרות השונות ביורו או בקופה. מכת הפציעות בעונה שעברה הייתה אכזרית: 59 פציעות. קרוס הושבת רק בסוף אבל קרבחאל, ראמוס והזאר לא הצליחו לצאת מזה. הנה שער המארקה היצירתי [ולסטוקרים - תמונות של אנצ’לוטי מבלה בחופשה].

סרחיו ראמוס עוזב את ריאל מדריד - כל התגובות, טורי הדעה, המספרים והציטוטים

ראמוס נפרד בדמעות| לא רצינו שהיום הזה יגיע לעולם אבל בכדורגל שום דבר לא נמשך לנצח. הקפטן ראמוס הגיע לוולדבבאס כדי להיפרד מהקבוצה של חייו אחרי 16 שנה. לא מעט דמעות היו שם - שלנו, של הקפטן שבקושי הצליח לדבר וגם של הילדים. “ראמוס וריאל היו נישואים מושלמים, לא רציתי לעזוב”, אמר. פרס בירך: “האוהדים תמיד יראו בכך כאדון הדסימה”. הכל על האירוע המצמרר - בכתבה הבאה.

“ריאל תמיד תהיה בליבי, ברור לי שעוד אחזור”.** אשתו פילאר רוביו הגיעה וכך גם ילדיו ואביו ואחיו סוכנו. האירוע הצנוע נערך בוולדבבאס והוצגו הגביעים המרהיבים בהם זכה לצד תמונות אייקוניות. לא מעט דמעות היו שם - גם שלנו, שהלכו והתחזקו ככל שהאירוע נמשך (כשראול עזב - בקושי הייתי מסוגל לראות את האירוע וכשאיקר פרץ בבכי - לא יכולתי לעצור את עצמי) וגם של הקפטן עצמו כשעלה לדבר ונחנק מדמעות אחרי המשפט הראשון. אחד מילדיו דמע אחרי שהוקרן על המסך קליפ צנוע עם מיטב הביצועים של הקפטן, מימיו הראשונים במועדון כילד והופעת הבכורה נגד סלטה ויגו ועד שזלל תארים ללא הרף.

הנשיא פרס דיבר ראשון: “היום הזה מלא ברגשות לכל אחד ואחד מאיתנו. עברנו הרבה שנים עם ראמוס באהבה גדולה. לא אשכח את יום הצגתו כשחקן ריאל מדריד, הוא היה רק בן 18 והיה לו רצון מדהים לכבוש את העולם, ילד עם כוח עצום. החתמתו לא הייתה קלה אך ידענו שהוא הולך לסמן כאן עידן. הוא היה השחקן הספרדי הראשון שצירפתי לקבוצה וידעתי למה”.

“16 שנים עברו ורשמת את אחת הדרכים המרהיבות בתולדות המועדון. אני גאה בך על כל מה שהשגת. זה מעבר לכל התארים או המספרים. אתה אחד האגדות הגדולות בהיסטוריה של ריאל מדריד ומהשחקנים הנאהבים ביותר. תודה שהגנת על המגן ועל החולצה שלנו ושהשארת את הנשמה שלך תמיד. אתה תמיד תהיה האיש של לה דסימה, הדקה ה-93 בליסבון. ככה מיליוני אוהדים יזכרו אותך”.

“בסך הכל השגת 22 תארים, כך שיחד עם מרסלו, רק פאקו חנטו זכה ביותר תארים מריאל מדריד. כבשת 101 שערים, השגת מספר מרשים של 671 משחקים. לעד אתה תהיה אחד הקפטנים הגדולים ביותר שלנו. היום כל המדרידיסטאס ואני ביניהם מודים לך במיוחד שהפכת את המועדון הזה לגדול יותר והמשכת את האגדה שלנו. זה לא יום קל כי היית מישהו באמת מיוחד בשבילי והיינו חלק מההיסטוריה של ריאל מדריד ביחד. תדע שריאל מדריד תמיד תהיה הבית שלך ואתה עוד תחזור”.

ראמוס אמר: “הגיע הזמן להיפרד, אחד הימים הקשים בחיים. אתה אף פעם לא מוכן להיפרד מריאל מדריד”. לאחר מכן הוא לא יכל להמשיך מרוב דמעות. זה בלתי נמנע להתרגש, הייתי רוצה להיפרד באצטדיון שלנו, בסנטיאגו ברנבאו. ריאל מדריד תמיד תהיה בלב שלי. זו במה נפלאה, ייחודית. אני כאן עם כל המשפחה שלי שתמכה בי וברוך השם יש לי משפחה למופת. אני רוצה להודות לכולם - למועדון, לנשיא, לכל העובדים, למאמנים ולשחקנים".

“שלב ייחודי בחיי נסגר, שום דבר לא יהיה דומה למה שהשגתי כאן. אני רוצה להמשיך ולהראות את הרמה הכי טובה שלי ולהוסיף עוד תארים לרזומה שלי. תודה רבה לכולם, נתראה במוקדם או במאוחר, כי ברור לי שעוד אחזור”. ב-AS סיכמו זאת היטב: “מה שהיה צריך לקרות - קרה. הרגע בו ראמוס הקשוח נשבר בבכי. הוא לא הצליח להסתיר את הדמעות ברגע שהחל בנאום הפרידה שלו והוכיח עד כמה הוא גם אנושי”.

אחרי הטקס והחיבוקים הגיע שלב הריאיון הארוך של ראמוס שהבהיר שהוא מוכן לענות על כל דבר כדי להבהיר את עמדתו. בקצרה: הוא טוען שהוא כבר הסכים לחתום על חוזה לעונה אחת עם קיצוץ (הוא ‘דרש’ שנתיים למען עתידו) אך המועדון חזר בו מההצעה ואמר שהתוקף שלה פג. “לא רציתי מעולם לעזוב את ריאל מדריד, מבחינתי סרחיו ראמוס וריאל מדריד היו נישואים מושלמים. הציעו לי לחדש את החוזה לעונה נוספת אחרי האליפות המצוינת שלנו בעונת הקורונה, אני רציתי חוזה לשנתיים. הייתי עוזב את סביליה לטובת ריאל גם עוד אלף פעמים. כסף מעולם לא היה הבעיה. פרס הביא אותי לריאל, אהיה תמיד אסיר תודה לנצח, אנחנו כמו אב ובנו. אני נשאר עם החיבוק הזה שקיבלתי היום. אני לא רוצה אף עימות. אולי לא הבנתי נכון אבל אף אחד לא אמר לי שלהצעה יש תאריך תפוגה. מה שיש לי לומר - כבר אמרתי לו, הוא יודע הכל, וזהו-זה. הוא עזר לי להגשים חלום”.

“לא חשבתי על אף קבוצה אחרת בינואר. סביליה היא המועדון השני שלי. לא הייתי עובר לברצלונה כמובן. למועדון יש סדר עדיפויות אבל אף שחקן לא נמצא מעל המועדון כמובן וזו לא שאלה רלוונטית כלפיי. לא הצלחתי להציג את הגרסה הטובה ביותר שלי על המגרש, בגלל הפציעות ולכן סתמתי את הפה, זה לא היה נכון להמשיך לדבר. יש דברים אישיים ביני לבין הנשיא שלא אחשוף, אנחנו שומרים על הכבוד. לא הציבו לי אולטימטום”.

על המאמנים שהיו לו: “יש לי קשרי ידידות עם אנצ’לוטי, התקשרתי לברך אותו כשחזר. אני שומר על חיבה לכולם. זידאן היה אחד הטובים בקריירה שלי ותמיד יהיה לי חור בלבן. שיחקתי איתו למשך עונה אחת וכמובן נהניתי ממנו כמאמן, הוא אחד הגדולים בהיסטוריה”. הוא אמר כי הוא מבין את ההחלטה של לואיס אנריקה וטוען שהוא יקווה לשוב לנבחרת בהמשך למרות שקשה לו לא להיות ביורו - “אלחם כדי לחזור להציג את היכולת הטובה ביותר שלי”. את מוריניו הוא לא הזכיר וגם לא את קאפלו עמו זכה באליפות הראשונה, ממש היום לפני 14 שנה.

ראמוס עצמו העלה פוסט פרידה , עם תמונה אחת שלו מוקף בכל הגביעים בהם זכה כשיש לו מניות עצומות בכל אחד ואחד מהם (אגב, בדיוק היום לפני 14 שנה הוא זכה בתואר האליפות בריאל - אליפות 2006/07 עם פאביו קאפלו, עונה בה הוסט לעמדת המגן הימני והיה גדול). “בחיים לא חשבתי שהיום הזה יגיע אבל לכל דבר בחיים יש התחלה, אמצע וסוף…”. וזו ההתחלה בלבד. תביאו טישו לידכם…לא פשוט. בחצי השעה הפוסט גרף למעלה מ-800 אלף לייקים וגם פרנצ’סקו טוטי האגדי הגיב עם סמיילי של בכי.

ובחזרה למילים של הקפטן: “היום אני נפרד מהבית שלי, מהקהל שלי, מהחברים היקרים שלי, מהחולצה הזו שנתנה לי הכל ואני נתתי לה הכל, השארתי את הנשמה. היום אני נפרד מריאל מדריד. זו הייתה תקופה מדהימה. הכרת התודה והגאווה שאני מקבל כשאני מסתכל אחורה על המסע הזה כאן שנמשך 16 שנה - מסע מטורף - זה משהו שלא ניתן להגדיר במילים, באמת. אני מביט לאחור וגאה ומרגיש מצוין. 22 התארים בהם זכיתי הם משהו שימשיך איתי לנצח ואינם ניתנים לתיאור. אני מודה לכולם - למועדון ולקולגות ולמאמנים שהיו לי ובעיקר לאוהדי ריאל מדריד שהצטרפו אליי למסע הזה. תודה מעומק הלב לכל מי שלקח חלק ועזר לי להגיע כל כך רחוק. אני לא נפרד באמת ואומר שלום אלא ‘נתראה בקרוב’. אני יודע שאחזור”. בין לבין, אגב, נפרדו גם המאמן האחרון, זינדין זידאן (“אגדה, זה היה כבוד ענק להיות לצדך כשחקן וחבר וכשותף לדרך. אתה קפטן גדול להיסטוריה ותודה רבה על הכל”), קרלו אנצ’לוטי וגם צ’אבי אלונסו עם תמונה מהשער של הדסימה: “תודה - נצחי”.

כותרות העיתונים הבוקר לאחר הפרידה מסרחיו ראמוס:

שער המארקה: על רקע התמונה משער הדסימה הבלתי נשכח: “הריקנות שנשארת” ושני ציטוטים שלו ממסיבת העיתונאים: “מעולם לא רציתי לעזוב את ריאל מדריד” ו"הסכמתי להצעה ואז המועדון הודיע נחרצות שהתוקף שלה פג".

במארקה נכתב כי במועדון מצפים שקאסמירו יקח פיקוד ויימלא את בור המנהיגות הענק שנפער בחדר ההלבשה לאחר עזיבת הקפטן, כשגם רונאלדו -כריזמטי ומנהיג כמוהו - לא כאן מאז 2018. נטען כי השחקנים היו עצובים מאוד כשגילו על כך שהוא עוזב והם האמינו בכל ליבם שעל אף המחלוקת בינו לבין הנשיא - בסוף - הסוף יהיה טוב. קרבחאל בגיל הנכון - 29, מדרידידיסטה שרשם כבר שמונה עונות ועם האישיות הכי חזקה מבין הספרדים, אך מצבו המקצועי לוט בערפל בשל הפציעות והוא צריך להוכיח את עצמו מחדש. בנזמה נחשב למנהיג שקט אם כי לקח צעד קדימה מאז עזיבת רונאלדו. כמובן שיש את לוקה מודריץ’ הבלתי נגמר שישלים עשור בקבוצה. על קאסמירו נכתב שהוא ביסס את מעמדו כשחקן עם מעמד בלתי מעורער בקבוצה, חלק עוצמתי מהשלישייה עם מודריץ’ וקרוס, האוהדים מזדהים עמו והוא תמיד מראה את פניו, על המגרש ומחוצה לו, עם התנהגות מופתית בכל עת. יש לו שבע שנים בקבוצה אך הוא המנהיג שזקוקים לו ועוד נאמר כי בוולדבבאס תמיד קולו נשמע הן באימון והן במשחק והוא כבר עשה פעולות בהיעדרותו של ראמוס הפצוע.

בכתבה אחרת הציגו את היתרונות והחסרונות מעזיבתו של ראמוס. היתרונות? - הזדמנות של שחקנים אחרים לצמוח ולקחת מנהיגות, וסיום העונה המרהיב של אדר מיליטאו ונאצ’ו לדוגמא; נטען כי ריאל חסכה את אחת המשכורות הגבוהות ביותר בסגל למעט גארת’ בייל לדוגמא שלגביו אין מה לעשות וזה חשוב במצב הכלכלי בעת המגיפה; היתרון הנוסף הוא שאופרת הסבון הקשה הזו הסתיימה וכעת אפשר להתרכז רק בבניית הקבוצה לעונה הבאה. החסרונות? זה די ברור. הכוח העצום שלו בחדר ההלבשה יהיה חסר ומעט מאוד ‘דורשים’ כמוהו ובעלי יכולות מנהיגות כמוהו. עם ראמוס הרי הכל אפשרי, לזכות בגביע בדקה ה-90. היעדרותו של ראמוס היא פגיעה להגנה וגם חיסרון התקפי כי הוא היה בלם שכובש הרבה עוד לפני שהפך לפנדליסט; החיסרון הנוסף והמשמעותי הוא שגם עתידו של ואראן לוט בערפל ואם יימכר בקיץ אז הרי שריאל איבדה את שני הבלמים הבכירים שלה.

שער ה-AS בחר בתמונה מחויכת עם הנשיא פרס וציטוט אופטימי: “זה רק שלום - אני עוד אחזור”. עוד כתוב: "ראמוס נפרד מריאל והסביר את הסיבות לעזיבתו - “זה לא היה עניין כלכלי”.

בכתבה אחרת נכתב על האמת העגומה. נמתחה ביקורת, ובצדק, על הנשיא פרס על כך שעוד “מיתוס” של המועדון נפרד בטעם קודר (על אחת כמה וכמה כשנודע שריאל אכן משכה את ההצעה לראמוס והחליטה שיש לה תוקף). לשמות המוכרים כמו איקר קסיאס שעזב בדמעות, ראול שנאלץ לנדודלשאלקה ועוד קודם היו היירו ודל-בוסקה שממש גורשו בקיץ 2003 בבושת פנים - נוסיף את זידאן שהפרידה ממנו כשחקן הייתה מושלמת אבל רק לפני כשלושה שבועות הוא התפטר לפני תום החוזה כשהבין שהוא לא מסוגל יותר ולא זכה להגנה הנדרשת מהנשיא.

אלברו בניטו בביקורת גדולה על פרס: “זה יום עצוב מאוד לריאל, תם עידן בלי ראמוס כשגם זידאן וכריסטיאנו לא כאן. זה לא משנה שנה או שנתיים, רק ראמוס רצה באמת לנהל משא ומתן. עם כריסטיאנו אמרתי שמי שיבוא, אף אחד מהם לא יהיה כריסטיאנו רונאלדו. עם ראמוס אני אומר אותו הדבר. אלאבה רחוקה מאוד מראמוס. אלאבה, לדעתי, הוא לא בלם וזו לא עמדתו הטובה ביותר. מרכז הגנה של ראמוס-ואראן הוא מוכח. יש לו חותם של איכות. על נאצ’ו, מיליטאו ואלאבה יש לך סיבות להיות אופטימיי אבל לא וודאות. בלי כריסטיאנו, זידאן וראמוס, זה סוף עידן בריאל מדריד”.

סרטון הפרידה של ריאל מדריד מסרחיו ראמוס: שלוש דקות שהיו צריכות להיות שלוש שעות ויכלו להיות גם לא פחות משלושה ימים, הנה זה:

השחקנים נפרדים מראמוס | גל ‘הברכות’ ובעיקר התודות לסרחיו ראמוס החל מייד אחרי מסיבת העיתונאים. איקר קסיאס ששיתף פעולה עם ראמוס עשור שלם וזכה להצלחות ענק יחד איתו גם במדי נבחרת ספרד, ברך על רקע התמונה הבלתי נשכחת מגמר הדסימה: “היום אתה אמנם עוזב את הבית שלך חבר יקר, אבל אתה תמיד תהיה אגדה של ריאל מדריד. היה תענוג לחלוק איתך כל כך הרבה רגעים טובים. אני מאחל לך את הטוב ביותר בעתיד החדש שלך”.

גם שחקני הסגל הנוכחי התחילו עם גל תודות באינסטגרם. רפאל וראן כתב: “אגדה, חיה וקפטן עם מלא גביעים. למדתי ממך המון ונהיתי מאוד להקים איתך צמד מנצח, השלמנו אחד את השני. היית שחקן מופתי והבקעת המון שערים, יש לי את כל הכבוד וההערכה אליך על קריירה עצומה”. מרסלו ששיחק יחד איתו 14 וחצי שנה: “קפטן שלי! אחי! תודה על כל החוויות שלנו ביחד, על כל מה שלימדת אותי ועל כל מה שהשגנו יחד לאורך השנים. מאחל לך את הטוב ביותר, מגיע לך, אגדה!”. קארים בנזמה : “יותר מקפטן, חבר, אחי, תודה על כל הרגעים שבילינו יחד בדרך להצלחה עבור ריאל מדריד. אתה אגדה, סרחיו ראמוס, מאחל לך את הטוב ביורת”. איסקו : “תודה שהובלת את הדור הזה והקבוצה הזו לניצחון, תודה על הדקה ה-93 ששינתה הכל. תדוה שהיית חבר מדהים לקבוצה וקפטן נפלא. אני מאחל לך את הטוב ביותר בהרפתקה הבאה ובכלל בחייך”.

דני קרבחאל כתב: “נתראה בקרוב קפטן. אתה הדוגמא הטהורה למה שריאל מדריד מייצגת - הקרבה, מאמץ, מסירות, כישרון, ומעל לכל : מקצועיות. אלה היו שמונה שנים נהדרות ללמוד מהטובים ביותר וליהנות מהקפטן הטוב ביותר שיכול להיות. בהצלחה חבר”. קורטואה : “תודה רבה ראמוס על הזמן שלנו ביחד, על המופת ועל המחויבות שלך. אתה אגדה של ריאל ושל הכדורגל בכלל, אני מאחל לך את הטוב ביותר, קפטן!”| לוקאס ואסקס כתב מגילה מרגשת לראמוס שהיה גם חבר קרוב מאוד שלו מחוץ למגרש. אבל למען האמת אפשר לעצור הכל ולהסתפק במשפט הראשון: “ממש קיוויתי שהיום הזה לא יגיע. אני בטוח וברור לי שכולם מפסידים. אני כבר מתגעגע…”

image

כל כך הרבה פרשנויות וטורי דעה נכתבו רק בפחות מ-24 השעות האחרונות על עזיבתו של הקפטן ראמוס. מרגשים וקודרים, ביקורתיים וסלחניים. חואן איגנסיו אוצ’ואה בטור מדויק במארקה לא חוסך בביקורת מהמועדון: " קפטן יקר, הם פשוט כבר לא רצו אותך ". ולמה התמונה של הגול מהדסימה בכותרת? לא כי זה הגול המרגש אי פעם. כי אסור היה ‘למשוך’ או לבטל את ההצעה המקורית שהוגשה בפניו. גם אם היה בוחר לחתום בדקה ה-90, Noventa YRamos. הוא טוען שכולם שווים ועמדת המועדון מובנת - המועדון מעל הכל וגם מעל הגיבור של ליסבון. אבל הדד ליין (ה-30 במרץ לפי דיווח המארקה) - מביך. ולמה זה אם אין החתמות?

“ראמוס לא היה ראוי שהמועדון ידלג על מדיניות ההתחדשות מדי שנה, אך הוא ראוי גם להצעה הראשונה הזו . גם אם הוא לר ידע או התעכב בכוונה ומשך זמן. גם אם זה היה ה-30 ביוני בשעה 23:58. בייל הזה עדיין גורף 17 מיליון יורו נטו בעונה הבאה! אז איך לעזאזל תגיד לגיבור ליסבון, לכובש השער החשוב ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד - שהוא לא ממשיך כי ‘עבר הזמן’. זה נראה יותר תירוץ מכל דבר אחר - שלא סיפרו לו את האמת: סרחיו, תודה, אנחנו כבר לא אוהבים אותך …”

image

כותרות העיתונים ערב עזיבתו של סרחיו ראמוס :

שני העיתונים הגדולים עם אותה הכותרת המתבקשת: “האגדה עוזבת”. במארקה הציגו בצד ימין את כל התארים בהם זכה ראמוס. "הקפטן ראמוס ייפרד היום רשמית מריאל אחרי 16 שנה ו-22 תארים. בעוד במארקה לקחו תמונה עצובה הרי שב-AS הציגו תמונה שלו חוגג ומצביע על הספרה 4, מעונת האליפות ב-2019/20 וציינו את 671 משחקיו, 101 השערים שכבש וכמובן ארבע הזכיות בליגת האלופות.

למעלה מ-361 אלף אוהדים הצביעו בסקר המארקה - מספר מטורף לכל הדיעות. 51% טוענים שחבל שהצדדים לא מצאו פיתרון, בעוד 49% טוענים כי המחזור של הספרדי במועדון הסתיים. חלק מהכותרות שהיו הן: “גיבור הדסימה הולך”, “המורשת שלו תישאר לעד”, “ראמוס הוא נצחי”. תומאס רונסרו המדרידיסטה הידוע אמר בקצרה: “חלמתי שאפשר לתקן את זה ולגשר על הפערים והוא יישאר. ראמוס חלק עצום מההיסטוריה של ריאל מדריד. אני תמיד אודה לך, שינית את חיינו לנצח”.

במארקה הציגו שלושה חידונים נחמדים: “יודעים הכל על סרחי ראמוס? - בואו נראה את הזיכרון שלכם”. מי הם 12 המאמנים שאימנו אותו ותחת מי רשם הכי הרבה הופעות (נגלה לכם: זינדין זידאן); מיהם 25 השחקנים ששיחקו יחד איתו הכי הרבה? (מרסלו, כמובן, ככה זה עם 15 שנה יחד)? ; ונגד איזה 42 קבוצות שונות הבקיע במדי ריאל הן בספרד והן ביתר המפעלים ומי היריבה שסבלה ממנו הכי הרבה? (נגלה לכם: סביליה - שבעה שערים)

במארקה הציגו את כל “המספרים והשיאים שהפכו את ראמוס לאגדה” : ראמוס כמעט השתווה לחנטו כשהשיג 22 תארים, אחד פחות מהאגדה| הוא מדורג רביעי במספר משחקי הליגה במועדון עם 469 וכך גם במספר ההופעות בכל המסגרות. רק ליאו מסי רשם יותר ניצחונות ליגה ממנו (383), בעוד ראמוס השיג 334 - בדיוק כמו קסיאס, ובפחות משחקים (469 לעומת 510)| ראמוס כבש 17 עונות ברציפות בליגה, שיא שרק מסי מחזיק בו| חלוקת השערים בריאל? 55 בנגיחה, 38 בימין, שמונה בשמאל ואחד ‘אחר’| 72 שערי ליגה, 15 בצ’מפיונס, שבעה בגביע המלך, שלושה באליפות העולם למועדונים, שניים בסופרקופה הספרדי ושניים בסופר קאפ האירופי| ראמוס כבש 39 שערי ליגה בנגיחה, במאה ה-21 רק שלושה שחקנים לפניו - כריסטיאנו עם 52, אדוריץ’ עם 49, יורנטה עם 42| ראמוס הוא כמובן שיאן הקלאסיקוס יחד עם מסי - 45 משחקים, ושיא ייחודי שלו - הוא לא הוחלף מעולם ב-129 המשחקים בליגת האלופות ופתח בהרכב בכולם.

המספרים של סרחיו ראמוס :

16 עונות בריאל מדריד, מ-2005 ועד 2021 - בדיוק כמו ראול (1994-2010) ואיקר קסיאס(1999-2015), שש מהן כקפטן - החליף את השוער בתפקיד בקיץ 2015.

671 משחקים בלבן - רביעי בכל הזמנים אחרי מנואל סאנצ’יס השלישי (710 משחקים), קסיאס השני (725) והשיאן ראול לו 741 הופעות | חלוקת המשחקים: 469 בליגה (רביעי), 129 בליגת האלופות (שלישי), 48 בגביע המלך, ארבע הופעות בסופר קאפ האירופי ו-21 “נוספים”| עונת השיא: 51 משחקים ב-2011/12 ו-2013/14.

הופעת הבכורה שלו: נגד סלטה ויגו בספטמבר 2005 בסנטיאגו ברנבאו, המחזור השני ב-2005/06. ריאל הפסידה 3:2. היו לו 46 משחקים בעונת הבכורה.

101 שערים בכל המסגרות במדי ריאל - מדורג במקום ה-20 יחד עם החלוץ איבן זאמורנו. החלוקה: 72 שערי ליגה, 15 בצ’מפיונס, שבעה בגביע המלך, שלושה באליפות העולם למועדונים, שניים בסופרקופה הספרדי ושניים בסופר קאפ האירופי| עונת השיא שלו: 13 שערים בעונת האליפות 2019/20.

הכי הרבה שערים: נגד סביליה האקסית - שבעה| יש לו שישה שערים נגד אתלטיקו מדריד ואתלטיק בילבאו וחמישה בקלאסיקו, כמו גם נגד ולנסיה, מלאגה ולגאנס.

ראמוס מחזיק בשיא ההופעות בקלאסיקו איי פעם בצוותא עם ליאו מסי - 45 משחקים, כמובן ששיאו יישבר. מבחינת שחקני ריאל הרי שאחריו סאנצ’יס וחנטו עם 42 משחקים. להיירו-ראול-קסיאס יש 37 משחקים ולבנזמה 36.

22 תארים בלבן, כמו מרסלו - שני רק לפאקו חנטו: יש לו 4 זכיות בליגת האלופות| 5 אליפויות ספרד| 2 זכיות בגביע המלך| 3 זכיות בסופר קאפ האירופי| 4 זכיות בסופרקופה הספרדי| 4 זכיות באליפות העולם למועדונים

4 לייקים

צריך לדבר על זה רגע.
היית לו הצעה לשנה אחת שכללה קיצוץ של עשרה אחוז במשכורת. בזמן שהייתה מונחת על השולחן, הוא חיפש קבוצה ואף מסר למועדון שלא יקח אותו בחשבון בהכנות לעונה הבאה. אחיו רנה כבר ישב עם קבוצות, אנחנו יודעים על פריז, והדיבור היה על שכר גבוהה שעומד בדרישותיו. את ההצעה של ריאל מדריד הוא קיבל רק אחרי שלא הצליח להשיג את הדיל שחלם עליו. בניגוד לנאמר, הוא ידע שהיא תפוג תוקף, זה הרי דווח בתקשורת הרבה לפני.

לדעתי הסיפור הוא שראמוס לא הצליח למקסם את החוזה שלו ובמקביל פלורנטינו שמח לנצל את ההזדמנות כדי להיפטר ממנו.

5 לייקים

פלורנטינו פרס שבר שתיקה והתראיין הלילה בתוכנית “אל טרנזיסטור”. הוא התייחס בחלק הראשון של הריאיון בעיקר לתקופתו הכללית כנשיא - על הבאת פיגו והניצחון בבחירות, המצב הכלכלי של המועדון ששילש את ההכנסות, ההצלחות בפרק א’, הסנטיאגו ברנבאו החדש וגם עונת הדסימה. הוא הבהיר שצריך להמשיך לדחוף לעניין הסופרליג. הדברים הבוערים באמת? ראמוס, זידאן, העונה הבאה. אזהרה מראש: אתם תתאכזבו.

[​IMG]

על הקדנציה הראשונה: “במבט לאחור אני מאוד מרוצה, שיניתי את עולם הכדורגל. אבי לימד אותי את הערכים של ריאל. החתמת פיגו הייתה חשובה, אבל האמינו בפרויקט שלי, המצב הכלכלי היה רע. בהמשך באו זידאן, רונאלדו. מבחינתי כולם גלאקטיקוס. עברנו מהכנסה של מאה מיליון יורו ל-300. ריאל היא מוסד הספורט הגדול בעולם וכנשיא לא מספיק להעביר את ערכיה, אתה חייב לזכות בתארים. זכינו באליפות ספרד בעונה הראשונה שלי וגם בשלישית ובאמצע בליגת האלופות. ריאל רגילה לנצח, לא כמו אחרות. עזבתי ב-2006 כשפתרתי כל בעיה כלכלית ויצרתי מודל וכן את מתחם האימונים. לא היה לי עוד מה לעשות. עברנו תקופה קשה והיה עליי לחזור ב-2009”…הוא אומר ורומז לשחיתות בבחירות (ראמון קאלדרון והקולות). לקח לנו חמש שנים עד שהבאנו את הדסימה וגם את גביע המלך. ואז הגיעו שלוש זכיות רצוף בליגת האלופות. כשהגעתי היו לנו רק שמונה גביעים והיום יש לנו 13".

הפרידה מראמוס: “היה לי קשה, אני אוהב אותו כמו בן. הבאתי אותו ב-2005, כמובן שעצוב לי שכך זה נגמר. מסיבות עיתונאים? מעולם לא עשיתי כאלה דברים. יש לי הערצה רבה אליו ואני לא רוצה להרחיב, הוא היה אגדה במועדון ואמרתי את כל מה שיש לי לומר בנושא. הצענו לו להמשיך, אמרנו לו שיש תאריך והוא לא הודה בזה. הוא חשב אחרת. הוא ימשיך לשחק כדורגל נהדר בוודאות. הוא יחזור, זה הבית שלו. זה קרה לי עם שחקנים אחרים. אני לא אגיד כאן מי צודק ומי לא”. כשנשאל על האפשרות שראמוס ישחק בפ.ס.ז’, אמר: “אני אשמח אם הוא יגיע לשם ויקבל את מה שאנחנו לא הצלחנו להציע לו, כמו עם כריסטיאנו”.

על זידאן: “זה לא הפתיע אותי, זו הייתה אחת האפשרויות. אני מכיר אותו, השנה הזו הייתה קשה מאוד עבורו ונמאס לו להיות מאמן, קצת. נלחמתי שהוא יישאר, ניסיתי בכל אחר צהריים לשכנע אותו וכך גם המנכ"ל חוסה אנחל סאנצ’ס. זידאן מאוד פשוט. כשהוא אמר שהוא רוצה ללכת - הוא כבר עזב. אני נשבע בנכדים שלי שלא קראתי את המכתב שלו (מכתב הפרידה שפורסם ב-AS). אמרו לי שזה רע. הוא לא כתב ככה, זה לא זידאן. מישהו כתב בשמו. היחסים שלי איתו אותו הדבר, יש לי חיבה גדולה אליו והוא תמיד יהיה אגדה בריאל. היחסים שלו עם התקשורת? מאמן שעורך כל כך הרבה מסיבות עיתונאים בסופו של דבר נשחק. אם שאלו אותו את אותו הדבר שמונה פעמים במסיבת עיתונאים אז בטח שהוא מותש. חלק מהדברים האלה לא הבנתי”.

"דיברתי עם זידאן כל אחר צהריים והוא מעולם לא אמר לי דברים שנכתבו שם. זו הייתה עונה קשה מאוד. אני לא יודע אם הוא נמצא במדריד פיזית עכשיו ולא שוחחנו מאז. אם זה יהיה תלוי בי - הוא ייאמן אותנו שוב בעתיד.

הקשר שלו עם הכוכבים והפרידות העצובות של המיתוסים: “זה לא קל אבל אני מנהל אותם הרבה שנים וחושב שאני עושה עבודה טובה. אני תמיד חושב קודם כל על ריאל מדריד. ראול אמר את זה במסיבת העיתונאים בה נפרד. עזיבתו של קסיאס? זה לא נעשה בצורה טובה, הוא היה ילדותי אפילו. צלצלתי אליו ביום שעזב וביקשתי ממנו שייפרד עם כל התארים בהם זכה ובצורה מסודרת וראויה. אולי היו עצבים אבל הצלחנו לתקן”.

על העונה הבאה: “אנחנו שמחים שיש לנו את אנצ’לוטי ופינטוס. לא דיברנו עם פוצ’טינו וגם לא עם קונטה. לא חשבנו שהוא יכול להיות פיתרון טוב. אנחנו שמחים. מאמנים עוזבים ואחרים מגיעים. אנחנו מכינים את העונה הזו, יש לנו הרבה מאוד שחקנים ורק 25 יכולים להירשם, אנחנו צריכים לוותר על חלק שלא בגיל המתאים או לא מסוגלים להופיע ברמה הנדרשת. עוד לא פגשתי את קרלו”. כשנשאל על רכש אמר: “יש לנו קבוצה נהדרת. גלאקטיקו נוסף? ריאל תמיד עובדת כדי שיהיה לה את הסגל הכי טוב. יש לנו קבוצה נהדרת עם הרבה צעירים. קרבחאל משחק כאן כבר תשע שנים, ראמוס הגיע בגיל 19, ואראן ומרסלו בגיל 18. צריך לעבוד עם הצעירים”. על אמבפה: “לא מדבר על שחקנים שלא נמצאים בריאל. אני יודע את מי הסוסיוס רוצים לראות”. כולם יודעים שהמדיניות שלי היא שהטובים ביותר ישחקו כאן ויתערבבו עם הצעירים. זה לא מכבד לדבר על מי שלא נמצא. אנשים סומכים עליו. אמבפה אחד הטובים בעולם אבל הוא לא נמצא בריאל".

הוא נשאל על המצב הכלכלי ועל דבריו של נשיא לה-ליגה שאמר שריאל התנהלה הכי טוב במשבר מבין הקבוצות הבכירות ופרס כעס: “הוא אמר את זה משום שאמרתי שהכדורגל גוסס והוא רצה להרגיע אותי. ריאל סבלה משנתיים קשות, במקום 900 מיליון יורו ההכנסות היו 600 מיליון יורו, הפסדנו 500 מיליון יורו בשנתיים. הנדיבות של השחקנים (קיצצו) אפשרה לנו לסיים במצב משביע רצון. לא חשבתי שאצטרך לבקש לומר לשחקנים לקצץ. ביוני נקבל את התוצאות. אני עומד מאחורי דבריי - מועדונים יפשטו רגל. גם הקטנות מפסידות”.

על ואראן: “אני לא יודע מה יקרה, נראה כשיסתיים היורו והוא יחזור. נותרה לו שנה בחוזה, לא שוחחנו איתו. ההחתמות וחידושי חוזים יהיו אחרי הטורניר. לא קיבלנו הצעות עבורו. הוא היה כאן הרבה שנים והתנהג נפלא. אם הוא רוצה ללכת הוא יגיד ואם הוא רוצה להישאר - הוא יגיד”. על מרסלו: “כן, הוא ימשיך להיות הקפטן, הוא הרוויח את זה. אני אוהב אותו. קשה למצוא מגן שמאלי כמוהו. יחד עם רודמו - רוברטו קרלוס - לדעתי שניהם הכי טובים בהיסטוריה. אני יכול רק לשבח אותם”.

על ראול: “יש לו את כל התנאים להיות מאמן ריאל מדריד. אבל היינו צריכים שינוי והיינו צריכים מישהו עם יותר ניסיון מראול. הוא יהיה אחד האנשים שלנו לעתיד”.

לייק 1

הוא אמר שהוא לא דיבר. ברור שהיו גישושים

קבלו את נאצ’ו: שחקן של מועדון אחד שמשלים 20 שנה בריאל מדריד . בדיוק היום באחד ביולי, כשהיה בן 11- הגיע לראשונה למתחם האימונים לקבוצת הנוער ו"התקדמות מושלמת ומתוזמנת שלב אחר שלב בכל הקבוצות הצעירות". נאצ’ו הוא היחיד בסגל הנוכחי שיכול להתפאר בהישג הזה כאשר דני קרבחאל לדוגמא עזב להשאלה בבאייר לברקוזן ולוקאס ואסקס שיחק כזכור גם באספניול עד שחזר הביתה. ב-23 באפריל 2011 ערך הספרדי את הופעת הבכורה עם מוריניו ב-3:6 במאסטייה נגד ולנסיה ימים ספורים לאחר הזכייה בגביע המלך. בשנתיים הראשונות הוא שיחק רק שלושה משחקים, הופיע בקביעות בסגל הראשון מעונת הדסימה וב-2016/17 ביצע את הקפיצה. כעבור עונה שיחק מחצית בגמר ליגת האלופות כשנכנס במקום קרבחאל שנפצע נגד ליברפול ורשם שיא של 42 משחקים. גם בעונה שעברה הצטיין וביקורת רבה נמתחה על לואיס אנריקה שלא לקח אותו ליורו. 233 הופעות יש לנאצ’ו, 15 תארים, בעונה הבאה כבר יחצה את רף 250, בהן כבש 12 שערים (כולל שער חשוב נגד בילבאו שכמעט עזר לזכות באליפות אשתקד).

יש לו עוד עונה בחוזה ואנחנו מחכים לבשורות טובות. בינתיים הוא ייצא לדרך לעונה 11 בבוגרים בגיל 31. עם מחויבות, עם מקצועיות ואופי תחרותי מעל לכל ספק. עם ריספקט עצום בחדר ההלבשה. אגדה

5 לייקים

אני אישית מעריץ את נאצ’ו מכמה סיבות. לא רק בגלל שהוא שחקן נהדר, צנוע ועם תשוקה אדירה. כסוכרתי סוג 1 אני חושב שרק מי שסוכרתי יכול להבין מה זה להיות שחקן בריאל מדריד. כשאובחנתי בסוכרת מסוג 1 לקח לי כמה שנים עד שחזרתי לשחק. החשש שמא יפול לי הסוכר ואולי לא אכלתי מספיק וכמה דייקתי עם האינסולין הוריד אותי מהרעיון לשחק כדורגל. לאחר שחזרתי עשיתי את זה בזהירות רבה בעיקר בגלל שכדורגל דורש מאמץ ממש גבוה בניגוד להליכות או סוגי כושר יותר רגועים. כשחבר שלח לי יום אחד קישור לספורט 5 של כתבה על נאצו הייתי בהלם. עד היום אני שואל את עצמי איך הוא עושה את זה עם כל הקילומטרים שהוא רץ במשחק ומה הוא עושה אם יש לו נפילת סוכר. מאז, הוא הפך להיות השחקן שלי התרגשתי מכל משחק שהוא עלה תליתי תמונה שלו בחדר( עד שהתחתנתי ואשתי פחות התחברה לשחקן כדורגל על הקיר) ואף זכיתי לראות אותו בנבחרת ספרד בטדי( קינאתי באותו ילד עם פאות שזכה בתמונה איתו ). בתקופה האחרונה הושלמה הערצה שלי עם ההצלחה הנהדרת בריאל מדריד והכבוד הגדול שהוא זוכה בו.
נאצו הוא לא פלקט לאנשים עם סוכרת שזה נהדר. הוא לא מדגמן את זה. הוא פשוט מרגיש לי אדם נפלא עם תשוקה ורצון לעשות משהו שהוא אוהב ברמות הגבוהות כמו ריאל מדריד

16 לייקים

image

לאחר שחתם על חוזה עד 2023, נאצ’ו התראיין לאתר הרשמי ואמר: “ריאל מדריד היא הבית שלי, המועדון עזר לי לצמח, לימד אותי המון ערכים חיוביים גם להתמודד עם החיים. אני לא יכול לדמיין את החיים בלי ריאל מדריד כי אני כאן יותר ממחצית מהחיים שלי. אני גאה להמשיך כאן. אני זוכר את הימים הראשונים שהגעתי והייתי לחוץ מאוד. בכל פעם שאני נכנס לוולדבבאס, מתאמן עם חבריי לקבוצה וממשיך להשיג ניצחונות ותארים - זה משהו שממלא אותי בגאווה ומניע אותי להשיג עוד הצלחות בעתיד. חולצת הבכורה שלי ממוסגרת והיא אצל ההורים, הקדשתי להם אותה כי הם עזרו לי המון. אבל שאר המזכרות אצלי בבית”.

“אני מעריך את כל מה שהשגתי בריאל, מעריך כל שנה אפילו יותר מקודמתה. הזכייה בליגת האלופות היא מאוד מסובכת ומה שהקבוצה הזו עשתה עם שלוש זכיות ברציפות וארבע בחמש שנים - זה ציון דרך. אתה נותן לזה חשיבות רבה יותר במרוצת הזמן כי אתה רואה שקבוצות אחרות לא מתקרבות לזה והכדורגל נהיה מסובך וקשה. אלה רגעים מיוחדים שכשחקן אתה מנסה לחזור עליהם”.

“המפתחות ליכולת שלי? אני שומר על עצמי טוב ככל האפשר באכילה, במנוחה, ניהול חיים נורמליים המאפשרים לך להיות בפוקוס של מאה אחוז כשהמשחקים מגיעים וגם בכל אימון. אני מנסה לדאוג לעצמי גם עם הסוכרת, אני ממשיך להילחם בה כל הזמן. במשחקים עצמם הכל בווליום גדול יותר - מתח, עצבים, אבל בחוץ אני רגיל, רגוע, אוהב ליהנות מהסביבה שלי. אני אדם רגיל שאוהב להיות בחיק המשפחה ועם החברים. המשפחה שלי מאושרת כי אני מאושר, כמובן שהם שמחים עבורי שחתמתי עד 2023”.

על אנצ’לוטי: “הוא מאמן נהדר והצליח לא רק אצלנו אלא בעוד מועדוני פאר. למעשה, איתו זכינו לראשונה בליגת האלופות עם קבוצת השחקנים המפוארת הזו. לפנינו יש אתגרים רבים, המועדון הזה דורש לזכות בתארים, אנחנו שמחים על כך שאנצ’לוטי חזר. אלה שבועות וחודשים חשובים מאוד, עלינו להתחזק גופנית, עלינו להתכונן היטב ולסבול עכשיו כדי להיות בטופ בתום העונה”.

“לשחק בריאל מדריד זה החלום שלי מאז שהייתי קטן, זו קבוצת החלומות שלי. חלמתי לשחק פעם אחת ועכשיו כשיש לי כל כך הרבה משחקים אני מרגיש חזק מאוד ורוצה להמשיך. מבחינתי כל משחק עם החולצה הזו של ריאל זו הגשמת חלום מחודשת”.

  • לפי ה-AS איסקו מחכה לפגישה עם אנצ’לוט י כדי להחליט סופית על עתידו. אם זידאן היה ממשיך - הקשר בוודאות היה עוזב אך כעת הוא פתוח להקשיב. יש לו עוד עונה אחת בחוזה, כמובן, מילאן וסביליה הוזכרו כמעוניינות והרוסונרי, בדיווח מפתיע - היו מוכנים לשלם 20 מיליון יורו בקירוב. על הנייר איסקו שלא היה רלוונטי אשתקד - אמור להיות הקשר השישי בהיררכיה גם אחרי אודגור ששב מהשאלה.
  • אסנסיו מספר בריאיון למארקה שעדיין שיחק עם חשש מסוים בעונה שעברה על אף שהחלים לחלוטין מהפציעה, מצפה להשתפר תחת אנצ’לוטי וכמובן גם להוביל את ספרד לזכייה במשחקים האולימפיים. “אני מרגיש טוב מאוד. מבחינה פיזית הייתי בסדר אבל מבחינה נפשית לקח לי הרבה זמן לפרק את המחסומים ולקבל ביטוח. בפן הטקטי ניסיתי לעבוד על רגל ימין לדוגמא, הצלחתי לצפות במשחקים שלי מהעבר ולנתח את עצמי היטב. זו הייתה הפסקה מכדורגל אבל אתה מעריך הרבה יותר את כל מה שעשית לפניכן, כשחקן צעיר לא תמיד זה אפשרי. היה לי גם זמן למשפחה”.
    על משחק החזרה שלו בו הבקיע: “וואו, אני מקבל עור ברווז. חזרתי אחרי ניתוח, עברתי שלב שלב בהתאוששות. נהנתי כשיכולתי לחזור לרוץ, כשנגעתי בכדור, התאמנתי עם הקבוצה. ואז כבשתי אחרי 20 שניות. זה היה מדהים, זה רגע שאני מעריך יותר מכל תואר”. כשנשאל האם זה שער גדול יותר מאשר בגמר בקארדיף ב-2017, התחמק: “זה היה מאוד משמח כי הייתי זמן רב בחוץ, סבלתי מכאבים ולא ידעתי אם אוכל לחזור במאה אחוז. מעולם לא נפצעתי אז פחדתי”
2 לייקים

שישו ושמחו.

פלורנטינו כבר הוציא הודעה רישמית:

לא מבין על מה הרעש,זה היה לפני 15 שנה והוצא מהקשרו מן הסתם,לא רלוונטי.

לייק 1

לא שומעים שום הכחשה מצד המועדון או פלורנטינו, אם הטענה הנגדית מסתכמת בזה שאלו שיחות שהוקלטו בחשאי זה רע מאוד. מילא אם זה היה רק עצבים שהוצאו מהקשרם על ראול שנראה רע ב-2006, אבל אי אפשר להצדיק את האמירות על סאן איקר.

מבחינתי זו אחלה עילה לקדם הצבעת אי אמון. הרכש הכושל בחלוני ההעברות האחרונים לצד ההתנהלות החובבנית בפרשת הסופרליג שפגעה קשות בתדמית המועדון כבר היו מספיקים בשביל להדיח כל נשיא אחר, אבל גם אישיות היסטורית כמו פלורנטינו לא יכולה לקבל חסינות אחרי אמירות כאלו. כואב לי לכתוב את זה אבל יאללה הביתה.

לייק 1

מבחינתי 500 יום ללא רכש ובכללי כל ההתנהלות של הרכש ומדיניות ההשאלות הכושלת זו עילה יותר גדולה לאי אמון מאשר ההקלטה הזו.

3 לייקים

אני לא מבין מה הבעיה עם מה שאמר, אני בגדול מסכים עם כל מילה של פרז, מבחינתי שימשיך עוד 20 שנה.
זאת דעתו והוא כנראה אמר אותה בשיחה פרטית, למרות שהטענות שלו נכונות אם היה אומר אותם בפומבי היה עוד אפשר איכשהו לבוא אליו בטענות.

דעתו שקסיאס הוא כלב קטן שלא יודע לעמוד בשער? ב-2008 כשהוא היה אולי השוער הטוב בעולם?

ברור שחלק מהאמירות הוצאו מהקשרן (הביף על ראול כנראה וגם האמירה שלכל הכדורגלנים יש אופי מחורבן) וזה נבע יותר מהתסכול שלו על סיום דרכו כנשיא ב-2006 מאשר ביקורת כנה, אבל אלו עדיין אמירות מגלומניות וילדותיות שמוציאות שם רע למועדון. אני אשמח שינצלו את ההזדמנות בשביל להעיף אותו על ההתנהלות הכושלת של המועדון בשנים האחרונות בחלון ההעברות, על “איכות” הכדורגל על כר הדשא ועל פרשת הסופרליג שהתנפצה לרסיסים.

מקטרגי פלורנטינו תמיד ימצאו משהו להגיד, כולם אשמים הרי חוץ ממנו.
חכימי? הוא פחד להילחם על מקום מול קרבאחל, מה זה משנה שהוא טוען את ההפך הגמור.
יורנטה? בוגד שעבר את הכביש.
רונאלדו? לא ידע להתגמש בשכר ולדעת את מקומו.
ראמוס? סתם תאב בצע, מה זה משנה שהיה פה 16 שנה.
אבל ראול וקסיאס? מהסמלים הכי גדולים שלנו בהיסטוריה? בלי קשר לזה שזה לא נכון (קסיאס ב2006 היה השוער הטוב בעולם בצוותא עם בופון וראול היה אמנם בירידה אבל אחרי כמות אליפויות וגביעי אירופה שלא מביישת אף שחקן בהיסטוריה שהביא במו רגליו).
לא מפיל מהכיסא הדיווח הזה, רק מוכיח את מה שכבר ידוע, הנשיא עובד כמו מפעל בלי טיפת כבוד לאף שחקן שהיה פה, ואם אין סנטימנטים לאף אחד אז גם לא צריך להיות לו- שיתחיל להסביר למה שנתיים אין פה רכש, למה כשכן היה כסף הוא בחר להוציא יותר מ300 מיליון יורו על ילדים לא מוכחים ואיך לעזאזל אתלטיקו ממשיכה להחתים שחקנים ואנחנו בלי גרוש על התחת.
על הדרך גם שיעדכן מה לעזאזל ניסה לעשות עם הסופר ליג והאם חשב שזו באמת הדרך להילחם עם אופ"א ולא להפוך לבדיחה של אירופה.
יאללה הבייתה, מקווה שעם כניסת הקהל המטפחות הלבנות יתחילו להתנופף.

סמלים בכדורגל זה דבר שחלף מן העולם,היום האינטרסים שולטים,אני מעדיף נשיא כמו פלורנטינו שיהיה קר ומחושב מאשר נשיא שימשכן את עתיד המועדון רק כדי לכבד סמל שכבר לא תורם מקצועית (גם ככה בסוף כולם חוזרים למועדון בתור מאמנים/פרשנים/יועצים ועובדים עם פרז צמוד).

יש לי טענות כלפיו רק בנושא מדיניות הרכש שזה נושא מספיק גדול שמשפיע על המועדון כמעט בכל אספקט אפשרי (תארים,יכולת על המגרש,חוסר עניין מצד האוהדים ועוד) ועל זה הייתי שמח שיעמוד להצבעת אי אמון.

לייק 1

הבעיה העיקרית עם פלורנטינו שהוא תמיד מתערב בהחלטות מקצועיות של רכש ומכירה של שחקנים. כפי שכבר הוכח לא מעט פעמים בעבר ובהווה, הוא לא מבין כדורגל. השיא כמובן היה בכל סיפור מקאללה.

אם הוא היה ממנה מנהל מקצועי איכותי שהיה עוזר לו לקבל החלטות נכונות, היינו במקום הרבה יותר טוב היום.

מכיוון שהוא לא הולך להשתנות עדיף נשיא חדש. הבעיה שאנחנו תקועים איתו לעוד 4 שנים.

פרס היה הנשיא האידיאלי ואולי הוא גם היום אבל לא בושה להעביר ביקורת, מ-2018 הוא איבד את זה לדעתי, בקיץ 2019 עוד “ניסינו” ופשוט לא נפלנו ברכש, כיום הקבוצה בלי אף שאיפות מקצועיות. רק הסופרליג והאל נואבו ברנבאו מעניינים אותו, אבל זה מסביב מבחינתי.
לגבי העניין הנוכחי: ראיתי את זה ראשון מבין כל אתרי הספורט בארץ, העלתי פוסט קצרצר לפייסבוק שלנו והתפללתי ששאר האתרים לא ייגעו בזה, צרם לי למען האמת. איזה סיבה יש לפרס להגיד את זה אפילו בשיחת ראי עם עצמי בשבע בבוקר ביום אפל? אין לו שום סיבה להגיד דברם כאלה. הוא דיבר כמו אידיוט ומגיע לו. איקר אכן היה השוער הטוב בעולם באותם הימים וראול? נכון, צבר מעמד של אל בחדר ההלבשה אבל הפשע היחיד שלו היה שהוא שיחק מחורבן במשך איזה שנתיים וחצי ובחלק מהזמן היה פצוע. העיקר פרס תמיד ליקק לרונאלדו השמנמן. אני חושב שזה מאכזב ומהלך שקורה תיגר על השטות של ברתומיאו עם הכפשת השחקנים של ברצלונה ברשתות החברתיות וכאלה והמהלך המטופש המדובר. הכי עצוב שבמועדון לא ניסו אפילו להכחיש את הדברים אלא בעצם הודו ופשוט הסבירו מהן ‘הסיבות להדלפה’ בטיימינג הנוכחי. הנחמה היחידה שלי היא שבאמת ראול ואיקר חזרו למועדון וראוליטו שלנו היה מועמד לרשת את זידאן. אני בטוח שראול שמע וזה נכנס מאוזן אחת ויצא מהשנייה.

לייק 1
  1. לא מבין מה הטענה הזאת של “הוצא מהקשרו”. באיזה הקשר המשפטים האלה היו פחות הזויים?!

  2. אני בטוח, במיליון אחוז, שלכל שחקן/מאמן/עובד כלשהו במועדון הגדול הזה, לא משנה כמה גדול היה, הייתה מתישהו שיחה פרטית שהוא אמר דברים דומים על נשיא/מאמן/שחקן/עובד אחר (כן כן, אפילו לראול), מותר להם.

  3. זה באמת די תמוה איך הדבר הזה יצא לאויר העולם 15 שנה אחרי שזה קרה. אל תגידו שזה לא קשור לסופר ליג ואני לא אהייה מופתע אם טבאז אחראי ביחד עם האדם הישר בתבל צ’פרין.

בנוגע לדעתי האישית על פלורנטינו, אני מעריך את כל מה שעשה והוא עשה המון, הוא אחראי על הרכבים שהיו חולמים עליהם רק בפיפא, על רכישות לא פחות מהזויות, על מועדון שהוא מותג מדהים. הוא בטח לא חף מטעויות אבל מעולם לא היה ספק שהוא פועל למען המועדון הזה.
השנים האחרונות הן בעייתיות כמעט בכל מובן, כולנו משוועים לרכש אבל אין לנו באר נפט ואני מאמין שהוא עושה דברים בצורה אחראית כדי לא להביא את המועדון למצב שברצלונה נמצאת בו.
מגיע לו הקרדיט הזה וכולם ידעו שהנסיון החשוב אך הכושל לחבטה הגונה במושחתים של אופא יביא בדיוק למקרים כאלה. אני מקווה שלפחות התקשורת והאנשים במדריד יתנו לו את הגב הזה.

זה הקלטות כך שאין ממש סיבה שהמועדון יכחיש.

אם אני צריך לנחש, גם לראות וגם לאיקר היה מושג קל מה חושב עליהם אדון פלורנטינו(הכוונה לא מילה במילה, אבל אני בטוח שזה בא לידי ביטוי ביחסי העבודה).

כל הדברים שאמר פרז על בת הזוג של איקר בסוף צפו בתקופת מוריניו, אופן הפרידה של המועדון משניהם גם קצת מראה שלא הייתה אהבה הדדית בין הצדדים.

בנוגע לתוכן, דברים די מזעזעים לדעתי, מקווה מאוד שהייתה התנצלות.