ברור שזו חוכמה בדיעבד: כי הוא עשה קריירה טובה מאד ובדיעבד למכור אותו הייתה טעות. וזה כאמור בניגוד לדעתו של המאמן שרצה אותו שהוא במקרה המאמן הכי גדול בדורו. מה הקשר לדי מאריה ואוזיל. חוצמזה שאוזיל, אם עשירית מהשמועות עליו נכונות, בילה במדריד כל כך הרבה שאולי הוא (והאף שלו) יודו שטוב שעזב.
קשור כי חכמה בדיעבד זאת לא חכמה גדולה וזה מה שטענת בתוספת עקיצה. ברור שבדיעבד למכור בשקל וחצי שחקן שהמשיך לעשר שנים בהרכב של מדריד זאת טעות שהם מתחרטים עליה. אבל העובדה היא שבאותו רגע, אחרי 6 שנים במועדון, הם לא ראו שהם מפסידים אגדת כדורגל. זה לא שויתרו על פוטנציאל בן 18 - הם צברו הרבה דקות קרוס ולא חשבו שהוא שווה את הכסף. אגב הם השתדרגו משמעותית באותה עונה עם צ’אבי אלונסו, ועוד לא ידעו שתיאגו יהיה פצוע חצי קריירה. אני בטוח שפפ - שלא ידוע במיוחד בכך שההנהלה מנחיתה לו החלטות על הראש - לא כעס מאוד. לדבר בדיעבד ולחלק מחמאות לאנשים זה קל, התאכלס הוא to put the money where your mouth is. שישאלו את פפ אם הוא היה מחליף את גונדואן, ברנרדו או דה בריינה בקרוס
3 לייקים
אני אשתדל שזה לא יבוא ממקום של להשוות (אם כן יוצא אז סליחה מראש), אבל אתם חושבים שההערכה ואולי גם ההאדרה של מודריץ׳ נובעת לא מעט בזכות הבישול שלו בגמר הצ׳מפיונס לראמוס?
אני לא יכול לסבול את האדישות של קרוס וזה שהוא לא יותר ׳רעב׳, אבל מודריץ׳ לא מעט פעמים גרם לי ל׳אעעע…׳. מסירות לא מספיק מדוייקות, איבודי כדורגל יותר תכופים משל קרוס באיזורים מסוכנים, בעיטות דרדלה, הרמות או כדורים ארוכים עם מעוף מאוד חלש, וכו. חס וחלילה לא בא להפחית מכמה שאני מחזיק ממודריץ ועצם היותו מנוע שפשוט לא מפסיק לרוץ ולהלחם, לחלץ כדורים, להוציא התקפות, לתת את הנשמה ומה לא. אבל רק מעלה את זה לשמוע את דעתכם.
מודריץ׳, אוהבים אותך. קרוס, גם אותך.
- גם את הדיון לגבי החשיבות שמאמנים נתנו לו וכו וכו וכו. יש סוגיות בכדורגל שאני לא אתעייף אף פעם מהלהתווכח עליהם. כשמנסים לנרמל את קרוס כאיזה גאון כדורגל שה"המון הנבער" מפספס אני אהיה שם כדי לתת את הקונטרה.
- זה אכן מצחיק, גם אותי זה קורע מצחוק כי ההשוואה לא במקום. השמות האלה צוינו רק כדי לתת בנצ’מארק למה זה באמת קשר על. כפי שגיא ציין, קרוס נופל כבר בהשוואות לשחקנים הרבה פחות גדולים כמו אסיין או באלאק (ויש כמובן עוד).
- יציבות יש לו. אם היו מדברים על כמה הוא יציב וכל משחק אתה יודע מה תקבל ממנו לא הייתי נכנס לדיון בכלל. זה לא הדיון, מנסים להסביר לי שהעין הבלתי מזוינת שלי לא רואה את הגאונות של קרוס.
- סתם דמגוגיה.
אני חושש שאם הדיון הזה יתקדם עוד קצת אז נגלה שגם רמזי ספורי יותר טוב מקרוס.
קודם כל דקו ובאלאק לא מתקרבים לקרוס, אסיין בשיאו היה מפלצת ויכנס להרכב שלי אם אבחר מהקשרים שהוזכרו כאן(אסיין, סקולס מודריץ’) הבעיה שהשיא שלו היה למשך 4 עונות בערך וכאן זוכרים בעיקר את השחקן הגמור שהגיע אלינו.
שאר השמות שהוזכרו כאן יותר טובים מקרוס, אבל לא מבין לאן זה מקדם את הדיון.
שחקן שעושה את הפעולה הכי נכונה והכי פשוטה ב 100% מהמקרים ומצליח בזה ב 95% מהנסיונות זה גאון כדורגל.
הוא לא יכול עם הטעייה קטנה להשכיב 2 שחקני יריב, אין לו מהירות וכדרור, לא יכול בשינוי קצב פתאומי לשבור קוי הגנה, איטי וגמלוני ועדיין מנהל משחק ושולט בקצב משחק כמו הטובים ביותר בדורו, אם לא גאון כדורגל איך אפשר להגדיר אותו ?
האם ניתן להגדיר אותו כמישהו עם הרבה מזל שהיה תמיד במקום הנכון בזמן הנכון למשך 15 שנה רצוף ? לא יודע…
8 לייקים
העניין הוא לא המחיר והם כנראה היו מתחרטים אם אלו היו 50 מיליון. חוכמה בדיעבד זה טיעון רלבנטי אם אתה רוצה לבחון את תהליך קבלת ההחלטות של באיירן למשל. דוגמה: אני חושב שזו החלטה סבירה למכור את קובו. אם הוא יתפוצץ בשנים הקרובות אני אוכל להמשיך לטעון שזו החלטה סבירה. אין לזה רלבנטיות לאיך אני אעריך את קובו בסוף הקריירה שלו. אם הוא יהיה גדול אז אני אגיד שהוא גדול ואם ימשיך ככה אז אגיד שהוא בינוני. זו כבר שאלה של ביצועים. הטיעון היה שבהתחשב בביצועיו של קרוס באיירן היום לא הייתה מוכרת אותו, וזו אינדיקציה לביצועים שלו. אין לזה קשר למצב של הקבוצה באותו הזמן, לציפיות מתיאגו או להאם הם קיבלו החלטה נכונה באותה נקודת זמן.
האמת שאני די מופתע מהקונצנזוס שיש סביבם בספרד, גם על העיתונאים עצמם וגם על האוהדים שמשום מה השתכנעו.
צמד הבלמים הפותח של ריאל מדריד עלה לדיון היום באתרים הגדולים במדריד. ה-AS עם “החיים ממשיכים אותו הדבר בהגנה” - שנה שלישית ברציפות שאדר מיליטאו ודויד אלאבה יהיו צמד הבלמים בהרכב ריאל מדריד. הם מקדימים את הקפטן החדש נאצ’ו וגם את אנטוניו רודיגר. שניהם רשמו 207 דקות בקדם העונה ופתחו בקלאסיקו, לעומת 153 של נאצ’ו ורודיגר. אשתקד אלאבה נחלש מאוד והפסיד כמעט שליש מהמשחקים בגלל פציעות (31%). כשהיה בריא הוא שיחק מיד - בגמר הגביע. אבל, וזה אבל גדול - הפרה-טמפורדה הוכיח שוב שההגנה לא מתפקדת. ריאל ספגה שני שערים בממוצע למשחק. אסור שזה יקרה שוב בסאן ממס.
כמעט 26 אלף אוהדים הצביעו בסקר המארקה לגבי צמד הבלמים המועדף עליהם בריאל מדריד. מפתיע לראות את “הקהל” תומך בבחירה של קרלו אנצ’לוטי והולך על דויד אלאבה ואדר מיליטאו כמעט במחצית מהקולות - 44%. שימו לב שהצמד השני שדורג הוא נאצ’ו-מיליטאו (36%), חוסר הערכה לאנטוניו רודיגר. הצמד מיליטאו-נאצ’ו שהוא הצמד האתלטי והמהיר - רק עם 6% במקום הרביעי.
רודיגר אצלינו לא בלם טוב עד עכשיו, עושה המון חורים ולא מביא שום ערך מוסף כמו שהביא בצ’לסי. עושה רושם שברביעייה אחורית הוא פחות טוב כשיש עליו יותר אחריות, אבל אולי זו סתם הרגשה. בשורה האחרונה, הוא הפחות טוב לטעמי מבין הבלמים שלנו. למרות שהסקר משקף לדעתי את המציאות, התוצאות החד צדדיות של הסקר הזה עדיין מפתיעות אותי, מכיוון שרודיגר שם יחסית גדול ואוהדים לפעמים נוטים לבחור שמות גדולים מאשר את השחקנים עם היכולת הבאמת טובה יותר.
הצמדים נאצ’ו ומיליטאו וכן מיליאו ואלאבה הוכיחו את עצמם כבר. נאצ’ו ומיליטאו בשלהי העונה האחרונה של ראמוס ווראן, כשהאחרונים היו פצועים, ומיליטאו את אלאבה בעונת האלופות האחרונה.
בכללי ההגנה שלנו דיי הוזנחה ואני מאמין שבקיץ 24 נראה אותה מקבלת קצת יותר תשומת לב, מלבד אלפונסו דייויס שהוא מטרה ברורה של המועדון. בינתיים נסתדר עם מה שיש. חייבים מגן שמאלי (אלא אם פראן גרסיה יפציץ), מגן ימני, ולאחר שתי העמדות האלה בלם. אני עדיין אוכל את הלב על גבארדיול אבל יהיה בסדר.
לא כזה קריטי, אבל משחק כמו שהציג אנטוניו רודיגר מול ארלינג הולאנד בסנטיאגו ברנבאו אמור לשפר את מצבו ‘בקרב האוהדים’, נקרא לזה ככה ואני משוכנע שגם בספרד כמו 99% מהפורום פה לא הבינו למה הוא סופסל בגומלין (לא אומר שבלעדיו היינו מנצחים ולא סופגים). דודי אלאבה היה גרוע ממנו בעונה שעברה עם כל הכבוד להולכת הכדור הנקייה שלו. אם מדברים על עונת הבכורה שלו אפשר להתווכח.
2 לייקים
רודריגו בריאיון מאוד מעניין ל-"Globo Esporte" הברזילאי והעביר מסר גדול: “עדיין לא הראיתי את כל מה שאני מסוגל”. שחקן ההתקפה היה זה שכבש את השער הראשון של ריאל מדריד ל-2023/24, ב-0:2 על אתלטיק בילבאו, והוא מצפה להרבה יותר. “אני מרגיש שאני משתפר מיום ליום, ממשחק למשחק, מעונה לעונה וזה טוב אבל כמובן שעדיין לא הראתי הכל”. “בכל עונה הלחץ גובר אבל אני לוקח יותר מנהיגות. זה מה שאני רוצה, זה מה שאני מחפש, זה סגנון המשחק שלי. אני יודע מהי החשיבות של זה שאני משחק במועדון הכי גדול בעולם. אנשים רואים את זה בצורה מסוימת ומצפים ממני למשהו. מאז גיל 11 בכדורגל ילדים תמיד הייתה עליי הרבה אחריות. אני עושה את מה שתמיד חלמתי עליו. יש קשיים עם האוהדים, העיתונות אבל כבר ראיתי את אבא שלי מתגבר על קשיים כאלה. אני יודע איך לצאת ממצבים קשים”.
“ריאל מדריד גדולה מאוד, ציפיתי להרבה, ידעתי במה מדובר אבל אפילו הופתעתי, היא גדולה ועוצמתית פי שלושה. זה משהו יוצא דופן להיות חלק מריאל מדריד ורק מי שבפנים יכול להבין את זה. זה תמיד היה החלום שלי לשחק בריאל מדריד. כמעט הייתי סגור בברצלונה ורק החתימה הייתה חסרה אבל משכתי עוד קצת זמן וקיוויתי שגם ריאל תרצה אותי. תמיד אמרתי שזה היה החלום שלי ואני יכול להיות היום גאה ולהגיד לכולם שהגשמתי אותו”. “תמיד אהבתי את ריאל מדריד קצת גם בגלל כריסטיאנו רונאלדו. כשהייתי בן שש, אבא שלי יצא לטיול והביא לי חולצה של ריאל מדריד. אני חושב שזה היה שם. אחר כך גדלתי ואהבתי את הקבוצה”.
תחילת הדרך בריאל מדריד: “הייתי מאוד עצבני כשראיתי את החברה’, במיוחד את זינדין זידאן. כשראיתי אותו, הוא קצת הפחיד אותי, אבל הוא היה סופר נחמד והתנהג אלי טוב מאוד. מרסלו וקאסמירו היו שם, שהיו במועדון זמן רב. זה הקל על ההסתגלות בחדר ההלבשה, אבל היו קשיים על המגרש, לשחק מעט, ללכת לקסטיליה ולחזור. אני זוכר שעשיתי את הבכורה שלי עם גול נגד אוססונה ובמשחק השני חשבתי שלפחות אלך לספסל - וכלום. חזרתי לקסטיליה. ואז כבשתי שלושער בליגת האלופות (נגד גלאטאסראיי), חשבתי שתמיד אשחק ובמשחק הבא הייתי על הספסל ואפילו לא שיחקתי. זה קשה כי הם רצו מאוד להיזהר שלא אאבד את הראש, אבל הם ראו שאני רגוע, שאני לא הולך לשנות כלום וזה השתפר”.
המתנה שלו למשחקים הגדולים: “אני חושב שאלוהים מסתכל עליי, בוחר בי בן לילה ואומר, ‘היום זה הולך להיות תורך’. אני לא באמת מאמין במזל, אני חושב שעבודה קשה משתלמת - יש פירות. אני צריך להיות מוכן לרגעים האלה, כמו שהייתי במשחק מול מנצ’סטר סיטי. כולם האמינו בזה, כולל אני. אני לא מתכוון לשקר. אבל חשבתי שהולך להגיע כדור והייתי צריך להיות מוכן. המשחקים האלה נקבעים לפי פרטים ואז אני צריך לנצל כל שנייה. אני מנסה לעשות מנטליזציה שאני הולך להבקיע מכאן, הכדור יגיע ואני חושב איך אבעט. אני לא חושב יותר מדי כדי לא לעמוד ישר מדי ולא להפריע, אני חייב להיות קל על הרגליים. למילים יש כוח, המילים שאומרות שאני הולך לכבוש שער, שני שערים. אתה מבקש את זה וזה מגיע”.
יריבות תיאורטית בין רודריגו לויניסיוס: "נפגשנו בקבוצות הצעירות והיינו חברים. אנחנו מחפשים את הטוב ביותר עבור ריאל מדריד ואנחנו משחקים בעמדות שונות, הוא בשמאל ואני בימין. זה משהו שאנחנו אפילו לא מדברים עליו, זו בדיחה שבכל פעם שאנחנו עושים ראיונות שואלים על האחר. מצד אחד זה משעמם ומצד שני טוב שתמיד זוכרים אותנו.
הוא נשאל על הרגע הכי גרוע בקריירה שלו ואומר: “המונדיאל היה חלום אבל גם הרגע הכי כואב בקריירה. אני יודע שיש לי עוד דרך ארוכה. אני לא רואה בזה כישלון שהחמצתי את הפנדל והודחנו אלא בסה"כ תהליך שאתה חייב לעבור, שום דבר לא קל בחיים האלה, לאף אחד אין סיפור מושלם. קיבלתי את זה קשה, הייתי עצוב במשך כמה ימים, אבל אני מקווה שאזכה בגביע, אני רק בן 22”.
על הנשיא: “פלורנטינו פרס? יש לו הרבה כבוד אלינו, זה בא לידי ביטוי בדרך הדיבור שלו. הוא היה אחד מאלה שהכי הפתיעו אותי עם כל הכוח שיש לו והדרך שבה הוא מתייחס לכולם. הוא תמיד קשוב ואדיב לכולם”.
“אני חושב שקרלו אנצ’לוטי מרוכז בריאל מדריד בלבד. יש לו חוזה. אני לא יודע יותר מזה. אנחנו צריכים לנצל את הזמן גם שיש לנו מאמן אחר - דיניס. זה היה מפתיע עבורנו. הוא ישתלב היטב בנבחרת הלאומית”. הוא טוען כי לקרלו יש ‘סגנון ישיר’ - “יציאה מהירה להתקפה מתפרצת, אבל בגלל המאפיינים של חלק מהשחקנים שלנו אנחנו גם יכולים להחזיק הרבה בכדור”. לסיום אמר כי הוא רוצה להגן על ילדיו מפני התקשורת - “אני לא אוהב לחשוף את הילדים שלי, הם צעירים מדי. גם ההורים שלי חושבים כך. יש אנשים שיש להם את הצורך להראות את הילדים, לא לי. אני לא יודע מה הם מרוויחים בתמורה. אני אמשיך לתת אהבה וחיבה לילדים ואת כל מה שהם צריכים”.
מתאמן בחופשות: "קשה לשבת בשקט 30 יום, אתה מפסיד הרבה. אתה צריך להישאר פעיל בחופשה כדי לחזור טוב לעונה עצמה. קדם העונה קשה, אנחנו מתעייפים, האימונים יותר תובעניים וריאל עוזרת בזה. הם נתנו לנו תוכנית אימונים לעשות בחופשה מאותו יום ואילך, תוך שמירה על כל לוח הזמנים מבלי לשכוח ליהנות”.
2 לייקים
יש לי איזה ‘חסר’ לאחר שדף הפייסבוק הושבת אז יש מצב שתראו אותי קצת יותר פעיל כאן כמו פעם:
קמאבינגה: “גאה לרשום מאה משחקים בריאל”| ביום שבת האחרון הוא עשה היסטוריה וכרגיל הגיב באדישות. אדוארדו קמאבינגה, רק בן 20, שנתיים ועוד משחק אחד בסה"כ - וכבר יש לו מאה הופעות בריאל מדריד. אשתקד רשם 59(!) משחקים, יותר מכל אחד אחר. אני לא זוכר בכל שנותיי כאוהד מספר כזה. הוא הגיע לציון הדרך הזה בפרק זמן קצר יותר מאשר אגדות כמו ראול או איקר קסיאס. וקמא כמובן אדיש, בקושי פוסט באינסטגרם. מעדיף לדבר על המגרש. ברור שהוא קונצנזוס והקהל מטורף עליו ובעוד חמש שנים כשנעדכן את כתבת “שחקני הרכש הגדולים בעידן פלורנטינו פרס” הוא יטפס גבוה-גבוה. היום בבוקר הוא קיבל את החולצה המיוחדת לכבוד המאורע.
“אני שמח מאוד להיכנס קצת יותר להיסטוריה של ריאל מדריד . אני צעיר ו-100 משחקים זה הרבה. אני מאוד שמח להגיע למספר הזה והייתי רוצה לשחק כאן עוד הרבה משחקים”, אמר בפתח דבריו. “צריך לתת הכל בשביל החולצה הזו כי ההיסטוריה של ריאל מפוארת. מאז שהייתי צעיר רציתי לשחק עם החולצה הזו ועכשיו אני מאוד שמח. זה תענוג לשחק כאן כל כך הרבה משחקים”. הוא הוסיף: “אני מרגיש טוב מהיום הראשון כי כאן האנשים והמועדון מאוד ידידותיים. עכשיו אני משחק יותר ובגלל זה אני אפילו יותר שמח. המטרה היא תמיד לזכות בכל המשחקים ובכל התארים כדי להגדיל עוד יותר את ארון התארים שלנו ושלי”. לבסוף נשאל על הרגעים היפים ביותר שלו: “השער הראשון שלי בהופעת הבכורה שלי באצטדיון המיתולוגי הזה שהוא הסנטיאגו ברנבאו (נגד סלטה ויגו, זוכרים? מיד כשעלה מהספסל). לאחר מכן הזכייה בליגת האלופות, כי זה המפעל הכי גדול, כזה שכולם רוצים לשחק בו ולזכות בו. אני מאוד שמח לזכות בתואר הזה”.
קפה בריאיון ראשון כשוער ריאל| ביום רביעי הוא הוצג רשמית כשוער החדש של ריאל מדריד וכעת קפה התראיין לערוץ הרשמי של המועדון. אתם יודעים, חזר קצת על הדברים ממסיבת העיתונאים וגם פיאר את ההיסטוריה של ריאל ודיבר על ליגת האלופות. “מעל הכל, אני מרגיש שמח וגאה להשתייך לריאל מדריד, זה מועדון עם היסטוריה ענקית, כל כך מפוארת. הכל היה מאוד מהיר. אני שמח להיות כאן, להכיר את מתחם האימונים ואת הקולגות. אני רוצה להתחיל כמה שיותר מהר”. “ליגת האלופות וריאל מדריד הן ההיסטוריה של הכדורגל. אני מקווה שנוכל ביחד להפוך את האגדה של המועדון הזה לגדול עוד יותר ולהשיג יותר. זה מטורף לראות 14 גביעי אירופה יחד זה לצד זה. בריאל מדריד, כדי להשאיר את השם שלך חרוט בהיסטוריה - עלייך לנצח. המועדון הזה, כל המסלול וההיסטוריה שיש לו, התבסס על ניצחון”.
על תרומה לקבוצה: “אני תמיד אומר שאני לא אוהב להגדיר את עצמי, אני מעדיף שאחרים יעשו את זה. אבל אני מנסה לשדר ביטחון לקבוצה, להגנה, להיות שוער מפוכח ולנסות לעזור בכל עת וכמובן להשתפר מיום-יום”. הוא שוב חזר על דברי תמיכה לפצועים טיבו קורטואה ואדר מיליטאו: “אני רוצה לשלוח שוב הרבה כוח ועידוד. הרגעים האלה קשים, אולי זה הכי גרוע בכדורגל. אני מאחל להם החלמה מהירה ושולח להם חיבוק גדול. אני מקווה שבהקדם האפשרי הם יוכלו להיות על המגרש יחד איתנו”. עוד אמר: “ברגע שאתה מגיע לריאל מדריד , זה הכי טוב. להיות כאן זו סיבה גדולה לאושר ומה שאני יכול להבטיח זה עבודה ומחויבות. אני רוצה לתת את כל מה שיש לי לקבוצה ולכן כל יום, מוקף בשחקנים המוכשרים האלה, להשתפר ולהפוך את הקבוצה לטובה יותר”. לסיום הוא התייחס לסנטיאגו ברנבאו: “בשנה שעברה שיחקתי כאן כיריב ואני רוצה ללכת כבר לחדר ההלבשה המקומי. אני מצפה להופעת בכורה שם. אני מקווה לראות אתכם האוהדים בקרוב מאוד בסנטיאגו ברנבאו . האללה מדריד!”
9 לייקים
בטוח שהתגעגעתם - כמה הגיגים:
שער ה-AS הבוקר: “בנעליים של רודריגו” - משם אמורה לבוא הישועה של ריאל מדריד| בהיעדרו של חברו הטוב ויניסיוס ג’וניור שנפצע, שחקן ההתקפה הברזילאי מקבל עוד יותר משקל ואחריות, נגד חטאפה וגם בכלל בחודש וחצי הקרובים| אשתקד הוא היה מעורב בגול בכל 192 דקות| הפציעה של ויני תחזיר אותו לכנף שמאל ככל הנראה או לפחות קרוב לכך - העמדה “הטבעית” שלו שם הציג כמה וכמה הופעות מסנוורות (כמו נגד קאדיס פעמיים). זו הפעם הראשונה גם מאז שהגיע למועדון שהוא יהיה שחקן ההתקפה הבכיר של ריאל והציפיות ממנו בהתאם. בדרבי הוא ישחק “לבד”, המגרש בו זרח אשתקד בוונדה מטרופוליטאנו וכבש שער אדיר בוולה מהאוויר. “הגיע הזמן: חודש וחצי להיות המנהיג. ריאל מדריד, בנעליו”.
האס של אנצ’לוטי לחטאפה? מי אתה גונזאלו?| קצת על גונזאלו גארסיה, קשר הכנף הצעיר שהפגיז צמד במדי קסטיליה ועשוי להיכלל בסגל נגד חטאפה לאור המצוקה העצומה בהתקפה. הוא כבר מתאמן כמה ימים עם הקבוצה הבוגרת. אשתקד ב-43 משחקים רשם 35 שערים וחמישה בישולים, מעורב בשער כל 80 דקות ב-Juvenil A. הוא שחקן מגוון שיכול לשחק בכל עמדה בהתקפה. אוהב לנוע וקטלני במתפרצות, יודע היכן להתמקם. יש לו בעיטה טובה והוא לא מתמהמה. הוא אחד היהלומים הגדולים של הקאנטרה בשנים האחרונות. בשנה שעברה סרחיו אריבאס למשל לא קיבל הזדמנות אמיתית על אף היכולת המדהימה שלו, ולא משנה כמה ההתקפה שלנו הייתה קצרה. מעניין אם הפעם זה יהיה אחרת. עם כל הכבוד לכותרות כמו “הנבחר הוא גונזאלו”, כפי שנכתב יפה ב-AS, מהיצירתיות של העיתונים ועד לתאכלס יש פער גדול.
ככה פותחים את הדרך בלה-ליגה: ג’וד בלינגהאם הוא שחקן חודש אוגוסט בליגה הספרדית, האנגלי הראשון שזוכה לתואר. ארבעה שערים ובישול עשו את שלהם. זמן רב מאז ששחקן ריאל מדריד זכה בתואר - פדה ואלוורדה עשה זאת לפני כמעט שנה - ספטמבר 2022. וברור לכם שהוא יבחר גם לשחקן החודש של אוהדי ריאל. המשך כך ילד פלא! זו זכייה 13 בסה"כ של שחקן ריאל בתואר, לברצלונה 15 והראשונה היא אתלטיקו עם 16. קארים בבנזמה מוליך אצלנו עם חמש זכיות, שלוש בלבד לכריסטיאנו רונאלדו. לטיבו קורטואה שתיים וגם ויניסיוס ג’וניור זכה לכבוד פעם אחת
לייק 1
כמה שנים קיים התואר הזה בצורתו הרישמית? רק למסי לבדו צריכות להיות יותר מ-15 זכיות בתואר ולכריסטיאנו בטח צריכות להיות יותר מ-3, גם אם הוא ומסי חפפו באותן שנים בפריים.
אתה צודק. התואר קיים מתחילת 2013, כריסטיאנו רונאלדו זכה ממש מעט, ב-2014/15 למשל הוא טחן את הליגה אבל קטף את הפרס רק פעם אחת. לאנטואן גריזמן יש המון זכיות. הוא כמובן כל הזנן בלה ליגה כשכריסטיאנו לא בשטח מאז 2018 אבל כבר במרץ 2017 הצרפתי עקף “את יריבו” במספר הזכויות. אבל לטעמי כשהכל עדוע ומתסכל סביב המועדון - זה נחמד שג’וד זכה כבר בחודש הראשון שלו.
פורום ריאל מדריד בלי דור רומנו זה…סתם: שווה להקפיץ את הדיון. כשדני קרבחאל שהוא איש שיחה מרתק ותמיד מרגש - פוגש את חורחה ואלדאנו “הפילוסוף” זו באמת סיבה למסיבה. “אני חלק מאחת מריאל מדריד הגדולות בהיסטוריה, אם לא הגדולה שבהן. אני לעתים תוהה מה היה קורה אם לא היו מחזירים אותי”.
קחו לכם רגע לפני שאתם מתחילים את יום המשימות בעבודה (נכתב בבוקר בפייסבוק ומכוון למחר שלכם), ככה יחד עם הקפה - לקרוא את הריאיון המרתק הזה. הכל כאן, רק אצלנו: קרבחאל אוהב לדבר ותמיד מספק שיחה מרתקת, ורמת העניין עולה פי כמה וכמה כאשר זה קורה בתוכנית של חורחה ואלדאנו הנפלא. המגן סקר את הקריירה שלו ודיבר גם על ריאל מדריד הנוכחית.
האישיות שלך: “תמיד היה לי את הפרצוף הרציני הזה, עברתי הרבה מכשולים בדרך. בכל פעם שאני יכול להרצות בפני ילדים אני אומר להם – תעשו כל מה שביכולתכם. באימונים, בחיים, תנו הכל. היו לי כמה רגעים של שפל עם פציעות ועוד, ואני מאוד גאה שהתגברתי על כל המכשולים האלה. לעתים קרובות אני זוכר את זה יותר מהתארים”.
האבולוציה של הכדורגל: “עבר עשור מאז שהגעתי לכאן. אני זוכר שהגיעו אלינו גארת’ בייל ועם השלישייה הזו בהתקפה ידענו שנוכל לכבוש ארבעה שערים בכל משחק נגד קבוצות אמצע הטבלה ומטה. שיחקת עם יותר חופש, היריבות לא יכלו לעצור אותנו טקטית. עכשיו זה לא ככה”.
הקאנטרה והמעבר לבאייר לברקוזן: “הגעתי בגיל 10. דילגתי על שתי קבוצות צעירות של המועדון. ההצעה מבאייר לברקוזן הייתה רגע מפתח בקריירה שלי. הערכתי עם המשפחה מה הכי טוב, לקחתי החלטה קשה. האם להיות עם קסטיליה ומה הסיכוי שלי להגיע לקבוצה הראשונה, או לצאת. ידעתי שההזדמנות שלי בקבוצה הראשונה היא קשה, אבל לברקוזן הימרה עליי. הסתגלתי מהר מאוד לשיטה, היה לי חופש וביטחון וברור שרציתי לשוב לריאל”.
ההגעה לריאל מדריד: “אבא שלי חשש, הוא אמר לי ‘כמה חבל שריאל מדריד קנתה אותך בחזרה’. הוא רצה בטובתי, הוא לא ידע כמה אני אשחק. אבל באותו רגע התרגשתי. היה לי מזל שהתמודדתי רק נגד שחקן אחד, כמה שהוא טוב – אלבארו ארבלואה. גם החלפת המאמן עזרה. הכל הסתדרי. יכולתי להיות איש של מועדון אחד מאז. אתה מצפה לשחק שוב, לראות איך במועדון מקבלים אותך. לעתים קרובות יצא לי לחשוב מה היה קורה לו ריאל לא הייתה קונה אותי בחזרה”.
לשחק במועדון כל כך תובעני: “מגיל צעיר אתה מבין שאסור להפסיד, בטח לא פעמיים ברציפות. אתה תמיד חיי עם הלחץ הזה של לנצח ולהיות הכי טוב. אצל השחקנים הבכירים זה עוד יותר בולט ובטח בקבוצה הראשונה. למזלי לא היו הרבה תקופות רעות מאז שאני פה. וזה מחזק אותך. ואתה כל הזמן רעב. זה נחמד מאוד. כמובן שצריך ללמוד מעונות רעות, ואז כשהמצב קשה – רואים מי שחקן טוב, אבל לא רק שחקן טוב אלא גם חזק מנטאלית”.
חמש הזכיות בליגת האלופות: “זה מטורף, זה נראה משהו שאי אפשר לחזור על זה. ואני תמיד אומר שרק בפרספקטיבה של זמן אני אדע להעריך את ההישג הזה וכמה אנחנו גדולים. לפעמים אני יושב במיטה וחושב עד כמה אני שמח וגאה על זה שכנראה הייתי אחת מריאל מדריד הטובות בהיסטוריה אם לא הגדולה ביותר. הייתי רוצה להיזכר במועדון כאחד המגינים הגדולים ששיחקו ולבשו את החולצה הזו”.
העתיד: “יש לי עוד שנים רבות בחוזה ואני מקווה שאוכל לפרוש כאן. להיות בריאל מדריד זה הדבר הכי גדול שיש עבור כדורגלן ואני חושב שרגע עזיבה מהמועדון הוא הקשה ביותר לכל אחד. זה לא רק לעזוב את המדינה – ספרד, ואת מדריד – זה המימד כולו. האצטדיון המלא, העובדה שמאות אוהדים מקבלים אותך במלון”.
הגעת הכסף הגדול מערב הסעודית: “זה מצב מסובך כי לא מדובר רק בשחקנים גדולים שהם בשלב האחרון של הקריירה שלהם. עכשיו הם משלמים סכום גבוה ומפתים גם שחקנים צעירים יותר ומבטיחים. זה מסובך כי הפרשי השכר גבוהים מאוד. אני יכול להבין את גברי ויאגה. אתה משחק כדורגל זו הפרנסה שלך שנים רבות. הדבר הראשון שעשיתי כשפרצתי כשחקן כדורגל היה לקנות להורים שלי בית, כשחתמתי לחמש שנים בלברקוזן. הגעתי משכונה צנועה ועבדתי קשה וההורים שלי עוד יותר. אתה אף פעם לא יודע איך ומתי הכדורגל ייגמר”.
עד כמה ריאל מדריד גדולה: “אני רואה את גיסי חוסלו והוא ממש חיי בחלום, מחייך מאוזן לאוזן בכל יום, זה היופי של ריאל מדריד. לפעמים אתה נשאר כל כך הרבה שנים, כמוני, למזלי, ואתה עלול “לנרמל” את זה. אתה שואב כוחות ואתה לא יודע מאיפה. אתה מסתכל על החברים לקבוצה ואתה יודע שאם יש קבוצה שיכולה לעשות משהו בלתי אפשרי – זו ריאל מדריד בליגת האלופות. אפילו היריבים מבינים את זה. יש לנו את היכולת לסבול, האמונה בדקות האחרונות. היריבים חוששים”.
הרגעים הקשים: “אני חושב שהכל זה הגוף והנפש ביחד, אין סיבה אחת. כשהגענו לחצי גמר וגמר ליגת האלופות, נפצעתי פעמיים, בשני הגמרים. הגורם הפסיכולוגי חשוב, זה הורג אותך. ב-2021 שיחקתי איזה 12 משחקים, פציעה אחר פציעה, נסיגה אחר נסיגה. זו הייתה מנהרה חשוכה שלא ראיתי ממנה מוצא. הוצאתי את הגלוטן מהתזונה שלי לחלוטין, זה היה גורם לי לדלקות והכל השתנה. מאז הייתה לי אולי פציעה אחת של עשרה ימים לאחר המונדיאל. הפציעות הן הרגעים הכי גרועים עבור כל ספורטאי ומכאן אני ממליץ לכל אחד שעובר את הרגע הזה – לצאת מזה!”.
מודלים לחיקוי: “מאז שנולדתי הסתכלתי על שחקני כדורגל כמודל. מיצ’ל סאלגדו היה המודל הראשון שלי ולאחר מכן כמובן סרחיו ראמוס. היה נהדר לחלוק איתו את חדר ההלבשה”. שלושת השחקנים הגדולים ביותר איתם חלק את חדר ההלבשה: “כריסטיאנו רונאלדו, סרחיו ראמוס ולוקה מודריץ’. כשהם מדברים איתך אתה צריך להיות מרוכז וממוקד, ללמוד מהם, להשתמש בכל חמשת החושים. אתה רואה אותם מגיעים בשש בבוקר לפעמים, זה אכזרי, כמה הם טוטאליים. לוקה בנוסף על כך הוביל מדינה כה קטנה לגמר גביע העולם. הוא מנצח כל הזמן, זה מדהים”.
שלושת המאמנים המובילים שלך: “היו לנו כמה מאמנים עם פרופילים זהים. היה קשה לך לכעוס עליהם כי קיבלת חופש על המגרש. לקרלו אנצ’לוטי ולזינדין זידאן יש השפעה עצומה עליי. הם תמיד נותנים לך יותר ביטחון ממה שאתה צריך. אני חושב שהדבר הכי גדול שהם השיגו זה שכולם היו מרוצים – גם מי ששיחק וגם מי שלא. וכשמאמן יודע לתת מקום לכל אחד – זה הדבר הכי גדול”.
עתידו כמאמן: “אני לא שולל את זה, זה עוד רחוק, אבל הדבר הראשון שאעשה כשאצא לפנסייה (פרישה) זה להיות עם הילדים שלי יותר. כרגע אני קצת עם הבן שלי”.
על ג’וד בלינגהאם: “אני לא רוצה להלל אותו יותר מדי, כי הרף גבוה מאוד. אבל מהרגע הראשון שהוא התחיל להתאמן אמרנו הוותיקים, הסתכלנו אחד על השני בקדם העונה – וואה, הבחור הזה יודע מה הוא עושה. הוא חושב מהר ועושה הכל מהר, הטכניקה שלו מדהימה. הוא שחקן שלם. יש לו את היכולת לתת גול, אתה נותן לו את הכדור והוא מאוד אינטליגנטי. כולם מסתכלים עליו כבר עכשיו”.
הפציעות של טיבו קורטואה ואדר מיליטאו: “לא מזמן שמעתי את פפ גווארדיולה מדבר עד כמה לוח השנה אכזרי ואני מסכים איתו. חזרנו מקדם העונה שם פגשנו קבוצות חזקות כמו מילאן או מנצ’סטר יונייטד, כל אחד רצה להוכיח את עצמו ולתפוס את מקומו. ובארבעה ימי אימונים נדיר שהגוף לא סובל ולא נפצעים. אני חושב שצריך להפחית את כמות המשחקיפ ולהעלות את האיכות”.
הזכייה עם ספרד בגביע האומות: “לקחתי את הפנדל המכריע כדי ‘להצדיק’ את עצמי ולהראות שהנה אני. לא שיחקתי הרבה בשני המשחקים האלה והיה לי חשוב להיות שייך. לאיימריק לאפורט היו ספקות, הוא לא היה כשיר במאה אחוז והחלטתי לבעוט. זה חשוב לכולנו. אבל אני נשבע שהייתי רגוע ושליו, בשום שלב לא פקפקתי בעצמי. כשאונאי סימון הדף – ידעתי שזה הרגע שלי”.
8 לייקים
קרבחאל מרגש אבל רחוק משיאו| הנה תמונה קלאסית של דני קרבאל. חוגג בטירוף את השער של חברו לקבוצה. כמעט בטירוף כאילו זה גומלין חצי גמר ליגת האלופות נגד מנצ’סטר סיטי. ניסים חליבה היקר ביקש לקחת את הריאיון של קרבחאל המרגש לאתר שלו ואמרתי בוודאי. ומשום שאני רואה את כלי התקשורת מהללים את המגן קצת יתר על המידה - אז זה זמן טוב לכמה מילים שלי על קרבחאל:
קודם כל הוא נולד עם זה, הפרצוף המיוסר, כמו נאצ’ו. גם כשהיה בן 22 וקליל רגליים. כנראה ירש את זה ממיצ’ל סאלגדו אותו ציין כאחד מהמודלים לחיקוי שלו. כמו אלה שמזיעים ומותשים אחרי סט אחד בחדר כושר. אחרי סקווט עם מוט ריק. ברור שקרבחאל, גם אם התחרות לא הייתה קשה כמו באגף שמאל למשל - הוא המגן הימני הגדול בתולדות המועדון, בשר מבשרה של ריאל מדריד וכמובן מדרידיסטה מבטן ומלידה. יש לי חולשה ענקית אליו.
בכל אחד מאיתנו יש קרבחאל. כאלה שמשיגים את עמלם בעבודה קשה ואז יש בפניהם שוב ושוב מכשולים, ניצבים בפניהם עוד אתגרים, פציעות. כמה שלחו אותו לפנסייה. הוא באמת הצליח לשנות משהו לגבי הכשירות הפיזית שלו, אחרת הוא היה מוצא את עצמו באיזו אוססונה, באמת. הוא גם שינה קצת את סגנון המשחק ובוחן בקפידה מתי ללחוץ גבוה. וזה קשה לו, כי הוא טאזמניה וכל כך רוצה. רק שישמור על בריאות. בכינו יחד איתו כשנאלץ לפרוש פעמיים בגמר ליגת האלופות. קרבחאל של חודש אפריל הוא השחקן שבשארית כוחותיו האחרונים יצליח להרים כדור נפלא לרחבה, הכדור הנורמלי היחיד אולי באותו ערב - ורודריגו יעשה את ה-1:2 הבלתי יאומן נגד סיטי. משחק שנזכור לנצח וגם את החגיגה שלו. קרבחאל ההירואי יילחם תמיד עד טיפת הזיעה האחרונה.
ריאל מדריד התייחסה אליו יפה מאוד ונתנה הבעת אמון מדהימה עם חוזה ל-2025 דווקא אחרי השנה האיומה בקריירה שלו בה היה כל הזמן פצוע. קרבחאל אגדת מועדון, מעריך כל יום במועדון בניגוד לאחרים, תמיד יודע מה להגיד, הוא לא פראייר, הוא גם יודע להתלכלך. בכל ריאיון שלו אני מלקק את האצבעות.
מקצועית? אני חושב שמפריזים מאוד עם המחמאות לגביו בתחילת העונה. לתקשורת במדריד נוח להלל ולא נעים לה מביקורת מהעבר או משהו כזה. זו אולי השוואה לקרבחאל מודל 2020. דני חילץ כדור אחרי לחץ גבוה במחזור הפתיחה נגד אתלטיק בילבאו והיה מעורב בשער, הוא סיפק כמה קרוסים טובים. הוא גם די בסדר בהגנה, איכשהו זה יסתדר. ההשוואה צריכה להיות למגינים נוכחיים בטופ. טרנט אלכסנדר ארנולד הוא שובר שוויון בליברפול. ריס ג’יימס בצ’לסי הוא כמו שחקן כנף. הנקודה היא שריאל מדריד רוב הזמן משחקת נגד קבוצות כמו חטאפה שמחנות את האוטובוס או לפחות לא תוקפות יותר מדי במהלך משחק. קרבחאל כבר לא מסוגל לרוץ מהר עם הכדור ולספק את הקרוסים של 2017. זה בסדר, גם רוברטו קרלוס ספג בוז בגיל 32 וגם אצל כל פלא פיזי מתחילה בעיה. אבל ריאל צריכה פיתרון. מגן ימני מהיר, חזק, ערמומי. כשיר. אולי קרבחאל צריך לעבור להיות מספר 2, תרתי משמע, ולגבי לוקאס ואסקס כן לשמור אותו כי הוא נכס, אולי בינתיים כמחליף לשחקן כנף, עמדתו המקורית, כי אין. במצב הנוכחי של הסגל וכמובן שבמערך היהלום זה חשוב עוד יותר - כל תרומה התקפית נוספת נחוצה.
אם קרבחאל ישחק 42-45 משחקים עונה זו תהיה הצלחה. אם הוא יבשל שבעה שערים זו תהיה הצלחה. עוד מוקדם מאוד להחמיא לו על אף שיש לו את התנועה הנכונה לעומק כמו שראינו במסירה של טוני קרוס. בכל מקרה אני יודע שבכל ערב בברנבאו הוא יילחם. דין חטאפה כדין באיירן. ואולי יצא דבר טוב מהספסול של לוקה מודריץ’ כשהיה ברור שגם נאצ’ו לא ישחק. דני קרבחאל עם סרט הקפטן זה המחזה הכי מרגש שלנו השנה. יותר אפילו מ-Jude Is On Fire.
לייק 1
התפתח דיון מסוים ב"בטח שמתם לב ש…גרסת ריאל מדריד", אז אפרסם כאן: הפרק השבועי בהשתתפותי בפודקאסט קלאסיקו:
טוב מאוד שמנצחים, אבל מה יהיה עם הספיגות המטופשות האלה כל הזמן ובכלל מחצית ראשונה לא טובה? קרלו אנצ’לוטי הביא לי את הסעיף כמו שאומרים בשכונה, נמאס לי ממנו והוא מתעלם מברהים דיאס. ועוד: האכזבה מרודריגו, דני קרבחאל המרגש ועם איזו חולצה הגעתי לפודקאסט ולמה?| ויש גם מסביב: סרחיו ראמוס וכמה הוא חשוב לסביליה, “הבעיה” של אתלטיקו מדריד, הליגיונר כריסטיאנו רונאלדו וגם כשמגיע-מגיע - מחמאות לברצלונה. מוזמנים להאזין.
האמת שזה עשה חשיפה יפה, לא לאתר או לספר אבל לי ברמה האישית, הרבה אוהדים שלא הכירו אותי כותבים לי, חיפשו באינסטגרם, “מציצים” מה קורה איתי גם בחיים האישיים. אני כן מחכה פה ושם לריל שלי, על ההישרדות של ריאל מדריד וקיליאן אמבפה מאוס - זה הצחיק אותי.
גם “סיפור” יפה, השנה אני סוגר מעגל ומחנך כיתה בבית הספר בו למדתי, אין לי תעודת הוראה, זה מצב זמני, המורה המקורית תחזור מחופשת לידה. בכל מקרה, כדי להתאים את הלו"ז שלה, “ויתרתי” על ימי שישי - אחרי משהו כמו שבע שנים שלא עבדתי בשישי, זה היה חוק ברזל אצלי גם בימים בספורט1 שהיה חשוב לי מאוד. יצא טוב שיום החופש של המורה הוא יום שני וכך לא הייתי צריך להתאמץ כדי להמשיך להגיע לפודיום.
אני רוצה לדבר על האצטדיון ולשים פה סקר. לאחרונה יצא לי להתקל בלא מעט תלונות והתקלות על האצטדיון שרובן מתייחסות להדמייה של האצטדיון מול איך שהוא תכל’ס נראה. אני חייב לציין שעד כה אני מבואס מאיך שהאצטדיון נראה ומקווה שבסיום השיפוץ הוא ייראה כמו ההדמייה.
איך הציגו לנו את האצטדיון:
איך בפועל נראה היום:
כרגע זה נראה כמו קן של ציפורים עם כל הפתחים האלה. זה נותן תחושה שאין מעטפת לאצטדיון ושהכל פתוח ויותר נראה כמו סל של פיקניק מאצטדיון כדורגל.
מה דעתכם?
- לא אוהב את השיפוץ עד עכשיו
- אוהב את השיפוץ עד עכשיו
- אני מחכה לדצמבר (סיום השיפוץ) לשפוט
0
מצביעים
תמיד בהדמיות האלה הכל נראה מושלם ויפה הרבה יותר מאשר במציאות.
דבר שני פחות קריטי המראה שלו, אני מחכה לראות את המספרים וכמה הוא השיפוץ הזה באמת יכניס למועדון בעונה.
לייק 1
אתה בטוח שפחות קריטי המראה שלו? לדעתי אם כבר מעל הכל המראה שלו הכי חשוב ולמה מלכתחילה שיפצו. זה הכל היוקרה והנראות.