השיפוץ עוד לא הסתיים,יכול להיות והגיוני מאוד שהמעטפת החיצונית זה השלב האחרון בשיפוץ.
כמובן שזה לא ייראה בדיוק כמו בהדמיות אבל זה גם לא יישאר ככה פתוח.
לייק 1
אתם תרשו לי לעשות לי קצת פרסומת נכון?
אלה שקוראים אותי כבר יודעים מהן המילים האהובות עליי: ראול, כריסטיאנו רונאלדו, ליגת האלופות, ואם אפשר להכניס את הכל ביחד ויותר מפעם אחת? אז…
למי שפספס או עדיין לא האזין: הפרק המלא של “פודקאסט קלאסיקו” מיום שני.
-“שיעור ההיסטוריה” עם כריסטיאנו רונאלדו, הכנסתו להיכל התהילה וגם הטראש בנושא הפנדלים (ליאו מסי והמונדיאל?)
-“כתב ההגנה” של נאצ’ו שעשה עבירה מגעילה ומטופשת, התייסר, ואו.קיי, יספוג עונש אבל לצלוב אותו? אדום ראשון ישיר בקריירה.
-“הגנה” גם לסרחיו ראמוס שעשו ממנו איזה ליצן במשחקי הקלאסיקוס נגד ברצלונה. הוא שיחק נהדר וזה חוסר מזל. וגם התגובה של ברצלונה…
-וההגנה שלנו - עדיין לא בשיאה, פתיחת המשחק נגד ג’ירונה הייתה רעה מאוד, כמובן שגם התוצאה משקרת. כאילו לא לומדים דבר בקבוצה הזו
-היתרון של אדוארדו קמאבינגה כמגן שמאלי, האם אורליאן טשואמני ייכנס לקצב סוף סוף, הוא שווה כמה גולים בעונה מהמצבים הנייחים כמו קאסמירו.
-חוסלו עומד בציפיות והוא יכול לתת עונה כמו אלבארו מוראטה בדאבל ב-2017. הוא לוחץ את הבלמים כל הזמן ומסתנן ביניהם לכדורים - ועדיין ריאל מדריד הופקרה.
חוסה רודירגס הוא הקול המסביר של ישראל: “חאמס רוצחים ילדים!” | אי אפשר להתעלם ממה שקורה למרות שהעולם מתעלם. ריאל מדריד אולי בידיים כבולות בשל הספונסרים ומיליוני האוהדים מהעולם הערבי - לא גינתה את המלחמה שפתח החאמס עם הרצח הנוראי של למעלה מאלף. גם אף שחקן לא עשה זאת פרט לטיבו קורטואה היקר שנשוי לישראלית - מישל גרציג. מי שלקח על עצמו את העבודה הוא האקס חוסה רודריגס ששיחק בעונת 2012/13 תחת ז’וזה מוריניו כילד, ומחובר מאוד לישראל כמי ששיחק במכבי תל אביב וזכה באליפויות במכבי חיפה וכיום הוא בהפועל תל אביב. הוא כבר החליף את תמונת הפרופיל שלו בטוויטר והעלה ציוץ תמיכה “אני בטוח שישראל תנצח”. כרגע הוא בספרד והפך למראיין מבוקש אך חשוב מכך - עושה את מסע ההסברה. ממשיך להיות כמעט הצדיק היחיד בסדום בזמן שעולם הכדורגל שותק לאחר המתקפה והרצח האיום של החיזבאללה. “הם פשוט לקחו ילדים ורצחו אותם בשנאה”, הוא אומר בריאיון למארקה. הנה הריאיון המלא:
איך עברת את כל הסיוט הזה? – “מצד אחד אני מרגיש טוב, שאנחנו יכולים לצאת מזה. מצד שני יש לי רגשות מעורבים. אני כבר בבית בספרד. אבל יש לי הרבה חברים שנמצאים באיזור, בישראל עצמה, אני כל הזמן חושב על מה שקורה שם, אני מחובר לישראל”.
איפה תפסה אותך ההתחלה של המלחמה? – “היו אזעקות חירום בכל רחבי הארץ. כידוע, הכל התחיל בשבת בחמש בבוקר או משהו כזה. אם זה היה בזמן אחר אולי לא הייתי כל כך מפוחד, אבל במצב כזה אתה עדיין לא ער בכלל. חוויתי כבר טילים בעבר על ישראל אבל מעולם לא משהו כזה. עצוב לומר שדי התרגלתי לשגרת הטילים אפילו”.
היה עלייך ללכת למקום בטוח (ממ"ד) עם משפחה – “בכל איזור שהוא, יש קצת זמן עד שאתה יכול להגיע להיכנס לבונקר. אנחנו 60 ק"מ בלבד מרצועת עזה, הכל צריך לקרות מהר מאוד”.
איך מרגיש אדם במצב כזה? – “זה לא צריך להיות שעות או ימים, גם אם זה חמש או עשר דקות – אנשים מבולבלים כי הם לא באמת יודעים מה יקרה. כשהאזעקות מפסיקות, אתה סופר עוד דקה-שתיים ומנסה לצאת החוצה, ולוקח בחשבון שתצטרך לחזור מהר”. על המשפחה: “הילדים שלי מבינים את זה, במיוחד הגדולים. אבל איך אפשר להסביר לילדים את המצב הזה? אולי זה הכי קשה והכי גרוע. אשתי כועסת מאוד כי קשה לחוות דבר כזה. היא בוכה כל יום על החברים שלנו”.
“הם פשוט רוצחים אנשים, אנחנו יודעים מי הם. יש מידע מוטעה בספרד וזה מכעיס אותי. נאמרו דברים לא הגיוניים. בטח שאני תומך בישראל. אנשים אומרים 'אנחנו (ישראל) חייבים להפסיק עכשיו (עם התגובה). אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה אבל ברור שזה לא אותו הדבר. אנשים לא ‘סתם’ מתו בישראל, הם נרצחו. הם לקחו ילדים וערפו את הראש שלהם, זה דבר שאין שני לו. אלו אנשים חפים מפשע, כל כך הרבה מתו”.
מה אומרים לך האנשים שעדיין נמצאים בישראל? האם לדעתך יש פיתרון? – “מה שאומרים לנו, ובגלל זה קרה הרבה – המודיעין הישראלי שתמיד לפני כולם – לא היה בשליטה. אבל למרות שהכל תפס אותנו בהפתעה מוחלטת, וזה קשה להפתיע את ישראל – אנחנו נשלוט על העניינים”.
האם המצב חמור כמו שהוא נראה? – “אני חושב שכאן בספרד לא מייחסים לעניין מספיק חשיבות. ראיתי הרבה סרטונים של החאמס. ישראל רוצה לשים קץ לטרור, זה מה שמעניין אותה, זהו-זה”.
“כמובן שאני רוצה לחזור לישראל ולשחק שם, זו הקריירה שלי והתחברתי למדינה, אבל אנחנו לא יודעים מה הולך לקרות. אני מניח שיגידו לנו לחזור רק כשהכל יהיה בשליטה במאה אחוז. אני רוצה לחזור ואשמח לחזור”.
שימו לב מה הוא אומר על ישראל כשנשאל האם זו אחת המדינות שהוא הכי אוהב: “כל מי שמכיר אותי, כל שחקן ששיחק בארץ – יודע עד כמה זו ארץ נהדרת ומחבקת, עם אנשים נפלאים. מכבי חיפה עלתה לליגת האלופות, הכדורגל שם מצוין. אני מדבר בשם עצמי – יש שם איכות חיים טובה מאוד. לא הייתי מגיע לארץ שלא הייתי חושב שהיא בטוחה. למועדון שלנו – הפועל תל אביב – יש פרויקט חשוב”.
מה אתה הכי אוהב בארץ מלבד איכות החיים? – “אני אוהב שאנחנו חיים טוב ומכבדים אותנו, אני מרגיש אחד מהארץ, אני מוערך על ידי המועדון וזה חשוב אבל גם על ידי האנשים ברחוב, האוהדים. זה דבר שאין שני לו, זה לא הכסף”.
כמה אנשים התקשרו אלייך בימים האלה? – “הייתי רוצה לענות לכולם אבל אני לא מסוגל, הטלפון לא מפסיק לצלצל ואני לא עומד בקצב. אנשים רוצים שאדבר. אני מדבר רק כשאין ברירה, אנשים רוצחים את ישראל ולא הייתה לי ברירה אלא להגן עליה. ישראל צריכה להגן על עצמה והיא תעשה הכל. אני צריך להיות הקול הנכון של מה שקורה. מה שהכי ריגש אותי זה שאנשים כל כך מפתיעים כתבו לי, אמרו לי 'לא אכפת לי מה קורה איתך (בקריירה?), רק תגיד שאתה בסדר!”.
2 לייקים
דור חייב לשאול אותך כי אולי אני מפספס. יש איזשהו מועדון כדורגל שכן גינה את חמאס?
באיירן מינכן כי אוהד שלהם או שניים אפילו נהרגו ומשחק שם דניאל פרץ. נדמה לי שגם בורוסיה דורטמונד שלחו מכתב לחברים במועדון האוהדים. לדעתי כלום פרט ל-NBA וארה"ב. מבין השחקנים הגדולים פרט לקורטואה ישנם טוטי ולברון. אבל יש מישהו מקושר שאמר לי ששולחים לו הודעות “נחמה” ופשוט הם לא יכולים בפרהסיה
“אם הפלסטינים של חמאס לא היו מקדישים את שבת, 7 באוקטובר, בשבת, לטבח בחפים מפשע, לא היו הרוגים ברצועת עזה היום, אני חושב שזה מאוד קל להבנה.”
משרד ההסברה האמיתי של ישראל:
יוסף חדאד
אלה טיולים
וחוסה 
12 לייקים
אוהדי ריאל, מוזמנים לשתף:
לייק 1
בדף שלי על ריאל מדריד בפייסבוק אני גם ‘מנציח’ אוהדים ואלה הפוסטים שהכי כואב ועצוב לקרוא. כתבתי על שתי האחיות המקסימות האלה אחרי ששי רבין פנה אליי, מסתבר שכל המשפחה אוהדת ריאל מדריד. כשהם יקומו מהשבעה אני אצור קשר עם אחת האחיות ואני רוצה לשלוח למשפחה את הספר של ריאל מדריד שאני כתבתי - עם הקדשה.
אני גם משתדל להרים בכל יום לחייל מילואים או לוחם אחר שמגן עלינו בחזית. כמובן שאני צריך שחברים יצרו איתי קשר.
הלוואי והייתי יכול לארגן אירועי התרמה וכאלה של ציוד לחיילים או חולצות של ריאל כמו ‘בארסה מאניה’. חייב לומר שבצל כל החושך והעצב הזה לאט לאט אני מגדיל את כמות העדכונים בדף והתגובות כבר ‘מחבקות’ ולא קללות כמו בהתחלה.
3 לייקים
הייתי שלשום בשבעה שלהן, עצוב וקשה מאד.
אחות שלהן היא חברה טובה כבר המון שנים, אוהדת ריאל שרופה.
אני אצור איתך קשר בפרטי דור לגבי זה רציתי גם לעשות איזו מחווה בשביל המשפחה.
3 לייקים
חיילי מילואים בלי טלויזיה- נשמח לקבל קישור לצפות
במשחק היום🙏🏼
לייק 1
פדה ואלוורדה חושף סודות וסיפורים מהקריירה במכתב נפלא עבור-“The Players Tribune”. יכולנו לחפש את הקליקים שלכם אבל אני אוהב לפרסם הכל כאן. הנה זה:
הימים שאי אפשר לשכוח: “אני מסתכל קצת אחורה על חיי, הייתי אומר שהיו לי שלושה ימים מושלמים. הראשון היה היום שבו ריאל מדריד באה כדי לצרף אותי אליה השני היה היום שבו נולד בני בניסיו. והשלישי היה היום שבו נולד בני באוטיסטה. באותו היום המושלם השלישי, אני ומשפחתי נאלצנו לעבור גיהנום”,
משפחה צנועה: “אבא שלי עבד כמאבטח בקזינו. אמא שלי עבדה בחנות בגדים וגם מכרה בגדים וצעצועים בירידי רחוב. אני עדיין שומע את הרעש שהגלגלים עשו כשהיא דוחפת עגלה ענקית מלאה בקופסאות. זה נראה שזו הייתה עגלה שרק האלק יכול להזיז, אבל היא הלכה והניעה אותה לבד, מסכנה. לוחמת אמיתית. בין אם חם מאוד, קר, גשם או רעם, היא התכוונה להגיע עם העגלה הזו ליריד. לפעמים הייתי מלווה אותה ומתיישב על גבי מגיר, מסתכל על המכוניות, מבלי להבין את ההקרבה שלה. החלק הכי גרוע היה שבסופו של יום אמא שלי נאלצה לקפל את כל הבגדים ולהניח את כל החפצים. שוב. ולך תדחוף את העגלה חזרה הביתה. ואז, תבשל! ותשטוף את הגרביים המלוכלכים שלי! אתה יכול לדמיין? אני אומר לך, אמא שלי היא האליל שלי”.
"מה שהיא (אמא שלו) הקריבה לפעמים כדי שאוכל לקבל את פחית הקולה הקטנה שלי, אני אפילו לא יודע. ואני לא יודע אם אני רוצה לדעת. בתור ילד, אתה מאוד תמים. אתה מבין. אמא שלך שמדלגת על ארוחה ואולי אתה חושב: “וואו, היא לא רעב?ה “כמה מוזר, אני מת מרעב”. אולי לא היה להם כסף לצבוע את כל הבית, אבל הם צבעו קצת מהקיר בחדר שלי וזה כבר הרגיש כמו חדש. או שאבא שלי היה זורק עליי מים עם צינור מחוץ לבית וזה הייתה הבריכה הקטנה שלנו”
“אני זוכר שלא רציתי שחבריי לכיתה יבואו אליי הביתה כי היו לנו רק שלושה ערוצים בטלוויזיה, שהיו בחינם. הטלוויזיה שלנו הייתה על שולחן קטן עם שלושה גלגלים. אם תיגע בה, הכל היה נופל. עקום וצדדי”.
הכדורגל שינה אותו בשנותיו הראשונות: “באמצעות הכדורגל הצלחתי לשנות את המצב של המשפחה שלי. לצערי, זה גם שינה קצת אותי. כשהפכתי למקצוען בפניארול בגיל 16, חשבתי שאני אלוהים. אני לא יודע אם אנשים באמת יכולים להבין כלומר לעבור מלהיות אף אחד עבור מישהו שהולך ברחוב בשכונה שלך ופתאום מבוגרים ניגשים אליך כי הם רוצים תמונה. אתה מקבל הודעות מבחורות שאפילו לא הסתכלו עליך שבוע קודם. כולם רוצים להיות חברים שלך”.
“אני זוכר שאבא שלי אמר לי: למה אני לא רואה אותך עוד החבר הזה? מה קורה איתך? זה חבר שלך מאז ששיחקתם יחד ברחוב, קדימה! אבל איבדתי את הדרך והחלפתי רבים מהחברים שלי בחברים חדשים, כמו כל כך הרבה שחקנים צעירים. זה לא שעשיתי משהו מוזר אבל הייתי גס רוח. אני זוכר שראיתי את הילדים מחכים לקבל ממני חתימה ואמרתי לעצמי 'אני ממש עייף…האם לעצור או ללכת הביתה”.
סקואטים של ריאל מדריד: “הייתי בפרגוואי, שיחקתי בסודאמריקאנו עד גיל 17. היינו צריכים לשחק משחק מכריע נגד ארגנטינה למחרת. הייתי בחדר שלי, וההורים שלי נשארו בחדר אחר באותו מלון. פתאום קראו לי. אמא אמרה שהיא רוצה לדבר איתי. חשבתי שזו בדיחה, אבל רצתי לחדר השני, והם היו: שני גברים שלא ראיתי בחיים שלי. אמא שלי? היא בכתה. אבל היא תמיד רגשנית, אז לא ידעתי מה לעשות. לחשוב”.
“ואז אמרו לי: ‘אנחנו מריאל מדריד. אנחנו מאמינים שאתה יכול להפוך לכוכב אצלנו. אנחנו רוצים שאתה וההורים שלך תעברו למדריד’. הסתכלתי על אמא שלי. הסתכלתי על הסוכנת שלי במבט כמו ‘נה, אני? הם צוחקים’. אמא שלי הביטה בי כאילו אמרה: 'תשתוק, פדה”.
האימון הראשון בקסטיליה: “כולם מתחילים ללכת למקלחות ושם אני רואה תחתונים של גוצ’י. תחתוני גוצ’י, לעזאזל! מי בכלל המציאו את זה? כמה דבר כזה יכול לעלות? חה חה חה. והדבר היחיד שחשבתי היה: ‘אני מקווה שלי היום לא יהיו חורים. אני מתפלל לאלוהים שאמא שלי ‘שלטה בהם’ כשהיא שטפה אותם’. ישבתי שם 20 דקות וגרמתי לעצמי להסתכל על משהו חשוב באמת בטלפון. כל מה שרציתי זה לבזבז זמן. הם התחילו להסתכל עליי במבט כמו ‘הכל בסדר, אחי? האם משהו קרה?’ מעולם לא הרגשתי כל כך קטן”.
להיות אבא שינה את חייו: “עד אותו יום הייתי אובססיבי לגבי ההופעות שלי (המשחקים). אם שיחקתי רע, אולי אפילו לא דיברתי עם ההורים שלי 24 שעות. נשארתי לבד בחדר שלי ולעסתי את הטעויות שלי. אני לא יודע אם הייתי בריא, אבל כשאתה במדריד, הלחץ הוא הכי חזק בעולם. אז אתה צריך לחיות את זה במאה אחוז. רק כשבניסיו נולד הצלחתי להרגיש כמו בן אדם בכל פעם שחזרתי הביתה אחרי משחק גרוע. כשהתחיל ללכת, הוא היה בא בריצה לחבק אותי בדלת הכניסה עם הצעצוע שלו של צעצוע של סיפור. לא אכפת לו כלום מהמשחק. הוא אפילו לא יודע מה זה כדורגל. הוא רק רוצה 'שחק בצעצוע של סיפור”.
הקשיים עם לידת הבן השני: “כמה חודשים אחר כך גילינו שאנחנו מצפים לילד נוסף, והרגשנו כל כך, כל כך מאושרים. בחודשים הראשונים הכל התנהל בצורה מושלמת. אבל יום אחד אשתי הלכה לראות רופא לכמה בדיקות, וזהו, שהעולם שלנו התפרק. הרופא אמר לנו שההריון נמצא בסיכון גבוה מאוד, ושיש סיכוי קטן שהבן שלי ישרוד אם ההריון יימשך. הוא יצטרך לעקוב אחר המצב בחודש הבא, אבל עד אז - לא עשינו שום דבר מלבד לחכות. אשתי סבלה פיזית ופסיכולוגית כל יום. ואני די התבודדתי, הסתגרתי בעצמי, ‘כיביתי’. אני מישהו שבדרך כלל שומר הכל לעצמי. אני יודע שזה לא בסדר, אבל ככה אני. אני לא רוצה מישהו שיראה אותי בוכה - לעולם לא. אפילו לא המשפחה שלי”.
התקרית עם ראול באנה: "באפריל, אחרי משחק מול ויאריאל, הכל קרה. כולם קראו את הכותרות. כולם מכירים את שני הצדדים של ‘הסיפור’. אני לא רוצה להביא את הדברים הנוראים האלה לאור שוב. כל מה שאני רוצה לומר זה… במגרש כדורגל אתה יכול להגיד לי מה שאתה רוצה, וזה לא יפריע לי. אני מאורוגוואי, למען השם. אבל יש קווים מסוימים שאסור לחצות. לא כשחקן כדורגל, אבל כבן אדם… האם הייתי צריך להגיב? אולי לא. אולי הייתי צריך ללכת הביתה לחלוק המבורגר עם הבן שלי, לאכול כמה נאגטס ולהסתכל על קריקטורות. אבל אני בן אדם, ולפעמים צריך לדעת לעמוד על זה. זה כבוד המשפחה.
“כאב לי לראות שהתקשורת תיארה אותי כבחור אלים, שקרים רבים נאמרו שלאחר מכן הוכחו כלא נכונים. אבל אני יכול לומר בכנות שאני לא מתחרט על שום דבר, כי זה גרם לי להתפתל עוד יותר אדם, וזה גרם לי שהמשפחה שלנו הייתה מאוחדת מתמיד”.
סוף-טוב-הכל טוב: “אחרי חודש וחצי של גיהנום מוחלט, קיבלנו את הבשורה הכי טובה בחיינו. האולטרסאונדים היו הרבה יותר טובים, ולמרבה המזל זה נראה שההריון ימשיך. כמובן, הייתי מתוח. עד שלבסוף הצלחנו להחזיק את הבן שלנו בזרועותינו, אפילו לא רצינו לנשום. אבל תודה לאל, ביוני, הבן שלנו באוטיסטה הגיע לעולם”.
5 לייקים
הרבה זמן לא העליתי לכאן תכנים, משהו אחד מרכזי:
שיא היסטורי לג’וד| בלינגהאם הגיע ל-14 שערים העונה בריאל מדריד כשאנחנו עדיין לא בדצמבר, ב-15 הופעות בלבד - השווה את שיאו מבורוסיה דורטמונד בכל העונה שעברה. אשתקד הוא היה זקוק ל-42 הופעות (3,557 דקות) כדי לעשות זאת. האם הוא יגיע ל-25 שערים העונה לדעתכם? בעונה שעברה אחרי 17 המשחקים הראשונים היו לו חמישה שערים. ג’וד כבש 14 שערים בריאל מדריד ב-15 משחקיו הראשונים - אחד יותר מכריסטיאנו רונאלדו ומאלפרדו די סטפאנו. פרנץ פושקאש למשל כבש 11 שערים בפרק הזמן הזה. היסטוריה.
לוקה מודריץ’ הפך לשחקן שרשם הכי הרבה משחקים בריאל מדריד לאחר גיל 35 - זה היה המשחק ה-161 שלו בהופעה נגד קאדיס, שוב סטנדינג אוביישן והוא עבר את פאקו בויו לו היו 160 משחקים, אבל בויו היה שוער…
לייק 1
הידעתם? מהניצחון 1:5 על ולנסיה ועד הניצחון הדרמטי 0:1 על אלאבס ביציאה לפגרה, 41 ימים שכללו שמונה משחקים - ריאל מדריד התמודדה עם שבעה פצועים לפחות. כמובן שכל משחק כולל את טיבו קורטואה ואדר מיליטאו שקרעו את הרצועה וארדה גולר שתמיד איננו. נגד נאפולי למשל נעדרו גם טשואמני, קמאבינגה, ויניסיוס ומודריץ’ שהיה הפצוע הטרי. נגד אלאבס אלאבה הצטרף לפצועים, קרבחאל ומנדי, ומנגד קפה וטשואמני כשירים. ריאל הירואית", נכתב במארקה. ריספקט. רשימת הפצועים לפני כל משחק - כאן.
בנושא אחר, בדקנו קצת את המספרים של שלוש הגדולות בספרד ב-2023 ותסלח לנו ג’ירונה. ריאל מדריד השיגה 26 ניצחונות ב-43 משחקים, 85 נקודות (מאזן 26-7-8), שלוש פחות מאתלטיקו מדריד ומברצלונה להן אותו מאזן 27-7-7. ריאל מדריד עם יחס שערים 79:33, כבשה יותר מברצלונה וספגה פחות ממנה (70:35), היא גם ספגה פחות מאתלטיקו מדריד אבל לקולצ’ונרוס יותר שערי זכות – יחס שערים 83:38.
נביט על שערי הליגה בקבוצה שלנו, ג’וד בלינגהאם עם 13, אחריו קארים בנזמה עם 12 בחצי העונה שעברה, וכנ"ל רודריגו עם שבעה העונה וחמישה בחצי השני של 2023| מרקו אסנסיו עם שמונה כמו גם ויניסיוס ג’יניור (ארבעה העונה וארבעה בסיבוב השני 2022-23).
ריאל מדריד:
22-23: מאזן 12-4-7, 40:22| 2023-24: מאזן 14-3-1, שערים 39:11
סה"כ בליגה ב-2023: מאזן 26-7-8, יחס שערים 79:33
ברצלונה:
22-23: מאזן 16-2-5, 36:14| 2023-24: מאזן 11-5-2, שערים 34:21
סה"כ בליגה ב-2023: מאזן 27-7-7, יחס שערים 70:35
אתלטיקו מדריד:
עונת 22-23: מאזן 15-5-3, 47:19| 2023-24: מאזן 12-2-4, שערים 36:19
סה"כ בליגה ב-2023: מאזן 27-7-7, יחס שערים 83:38
אפשר להיות שמחים בשבילו: ברהים דיאס - תנו לו בכפיים - עקף את ארבעת המתמודדים האחרים ונבחר לשחקן חודש דצמבר של אוהדי ריאל מדריד. הגולאסו נגד ויאריאל שראינו לא פעם, אבל בהחלט לא רק - גם שער נגד גרנאדה ובישול מבריק נגד בטיס לג’וד בלינגהאם. הוא פתח בהרכב בכל ארבעת משחקי הליגה. בליגת האלופות הוא עלה מהספסל נגד אוניון ברלין במשחק בו חוסלו הועדף על פניו.
הפתעה נעימה העונה, אין ספק, נראה לי שכבר הראיתי לכם את הסרטון שלי מדבר עליו לעומת מרקו אסנסיו. עובד קשה, לא רע בכלל, גם לא מכדרר כמו שחשבנו, מספרים לא רעים. רק שלא ייעלם ויישקע בבוידעם כשוויניסיוס ג’וניור יחזור.
מבחינתי קרלו עומד עכשיו למבחן. איך הוא מצליח להשאיר את ברהים חם, להחזיר את חוסלו שוב לכושר טופ, כשבמקביל הוא שומר על התפוקה של רודריגו וגם משלב את גולר לאט לאט. בין כל זה יש גם את מודריץ’ שרוצה את הדקות שלו וגם בקישור חוזרים שחקנים.
יש לנו סגל רחב, יש מספיק דקות לחלק בין השחקנים, הוא חייב לשמור את כולם חמים ובכושר.
לייק 1
החתימה על חוזה חדש וסיום 2023 ברוח אופטימיות מאוד אלו סיבות מצוינות: קרלו אנצ’לוטי בריאיון לערוץ הטלוויזיה של המועדון. “אני מאוד שמח להמשיך לחלום במועדון הזה, עם האוהדים האלה והשחקנים האלה. ריאל מדריד היא, מעל הכל, משפחה עבורי ואני מרגיש מאוד שמח כאן ורוצה להצליח”.
“האריכו את החוזה שלי כי הקבוצה הצליחה בשנים האחרונות והשנה היא גם זוכה להצלחה בינתיים. במועדון רואים שיש אווירה טובה בינינו וזה מאוד חשוב כי בלי קשר טוב בין המאמן לשחקנים המועדון לא יכול להצליח. ברור שאני מודה למועדון על ההתחדשות, אבל גם לשחקנים שמפגינים יחס יוצא דופן. ריאל מדריד היא, מעל הכל, משפחה עבורי. האווירה שהמועדון הזה מייצר סביבו מוכרת מאוד, החל מהנשיא. כל אחד מאיתנו מוציא את הטוב ביותר כי אנחנו עובדים בסביבה משפחתית. הייתי רוצה לאמן את הקבוצה כשהם יחנכו את הסנטיאגו ברנבאו החדש . עם החידוש הזה אני יכול לחשוב שביום שהקבוצה הזו תשחק את המשחק הראשון שלה בברנבאו החדש אני אהיה על הספסל. זה טוב ומרגש בשבילי”.
“פלורנטינו פרס? אני מחשיב אותו כאיש משפחה ואדם שבכדורגל השיג את מה שאף אחד לא הצליח להשיג. הוא ממשיך לשמור על מוטיבציה חזקה מאוד כי הוא האוהד הראשון של המועדון הזה. הוא היה כזה מאז שהיה קטן וזה מאפשר לו לאהוב אהבה מיוחדת לחולצה הזו. הוא שומר את המועדון בצמרת. מה שהוא עשה ב-20 השנים האחרונות הוא די חשוב עבור ריאל מדריד, כפי שהיה סנטיאגו ברנבאו בעידן שנות החמישים”.
“למועדון הזה יש עתיד. העבר כבר נכתב ואנחנו כותבים את ההווה. מעל הכל, יש לריאל מדריד עתיד עם סגל צעיר מאוד ושחקנים מוכשרים מאוד. העתיד של המועדון הזה הולך להיות מוצלח, כמו העבר וההווה. עם דור הכדורגלנים החדשים שיוצאים, העתיד של מדריד הולך להיות מוצלח מאוד”.
על צוות האימון שמסביבו: “הוא צוות צעיר, עם הרבה התלהבות. הם רוצים למצוא דברים חדשים לאימונים, לטכנולוגיה… זה עוזר לנו מאוד ביום יום”. ההבדלים בין האנצ’לוטי שהגיע ב-2013 לקרלו הנוכחי: “אני לא חושב ששיניתי לא את האישיות שלי ולא את דרך האימון שלי. אולי יש לי קצת יותר ידע כי יש לי יותר ניסיון”.
הרקורד המפואר שלו בליגת האלופות: “זה נחמד, אבל מה שקרה זה העבר. אני מסתכל קדימה וכשאומרים לי שזכיתי בארבעה גביעי אירופה, אני חושב רק על הזכייה החמישית בשנה הבאה” (הזו). המאמן נשאל על הרגעים הגדולים והמרגשים שלו בריאל מדריד ואמר: “יש הרבה. אנחנו מתחילים עם שער הסולו של גארת’ בייל בגמר הגביע במאסטייה. ואז השער של סרחיו ראמוס ב-2014 - בלתי נשכח; או הרגעים שחווינו בדרך לגביע ה-14: חצי הגמר או הקאמבק מול פ.ס.ז’. אני לא שוכח שום רגע. וגם הזכייה הראשונה שלי באליפות ספרד או שאר התארים. כל תואר חשוב מאוד ואי אפשר לשכוח אותו”
“אני מאחל לכל אוהדי ריאל מדריד שנת 2024 מאושרת. נעשה זאת ביחד וביחד ננסה להשיג כמה שיותר”.
שימו לב לזה - שיעור היסטוריה:
ריאל מדריד סיימה את הסיבוב הראשון עם 11 ספיגות ב-19 משחקים. ברצלונה שהציגה אשתקד הגנת ברזל ספגה עשרה שערים יותר ממנה (21) ובמשחק אחד פחות אותו תשלים היום. אתלטיקו מדריד ספגה פי שניים - 23 שערים, והמוליכה ג’ירונה ספגה 24 פעמים. זה היה המשחק העשירי העונה בו ריאל מדריד לא סופגת: אתלטיק בילבאו (ח), סלטה ויגו (ח), לאס פלמאס (ב), ג’ירונה (ח), אוססונה (ב), ראיו וייקאנו (ב), קאדיס (ח), גרנאדה (ב), אלאבס (ח) ומאיורקה (ב). בסנטיאגו ברנבאו היא ספגה ארבעה שערים בתשעה משחקים.
בדקתי את המספרים. בעונת האליפות עם זינדין זידאן ב-2019-20 ספגה ריאל 12 שערים אחרי סיבוב. ב-2004-05 וב-2007-08 היא ספגה 14 שערים, ו-13 שערים בעונת 1996-97. רק פעם אחת בהיסטוריה, בעונת 1961-62 עם מיגל מוניוס האגדי, ספגה ריאל כל כך מעט שערים (11). ריאל סיימה את אותה עונה עם 24 ספיגות ב-30 משחקים.
ריאל מדריד מסיימת את הסיבוב הראשון בספרד כאלופת החורף ועם 48 נקודות, מאזן 15-3-1, ויחס שערים 40:11. יש לה הפסד אחד בלבד – בדרבי. זה הסיבוב הראשון הטוב ביותר שלה בשנת 2000 – שווה לעונת 2014-15 (אז ריאל השיגה מאזן של 16 ניצחונות ושלושה הפסדים, גם עם קרלו אנצ’לוטי על הקווים) למעט עונת האליפות עם ז’וזה מוריניו 2011-12 אז ריאל השיגה 49 נקודות – מאזן 16-1-2. אשתקד סיימה ריאל מדריד עם מאזן של 14-3-2, כלומר 45 נקודות, ויחס שערים 40:16.
עוד נציין כי רק בעונת האליפות עם זינדין זידאן ב-2019-20, ב-2010-11 וב-2002-3, הפסידה ריאל פעם אחת בלבד בסיבוב הראשון מאז שנת 2000).
והמספרים – ריאל בסיבוב הראשון:
2023-24: 48 נקודות – מאזן 15-3-1| יחס שערים 40:11
2022-23: 45 נקודות – מאזן 14-3-2| יחס שערים 40:16
2021-22: 43 נקודות – מאזן 13-4-2| יחס שערים 39:16
2020-21: 40 נקודות – מאזן 12-4-3| יחס שערים 32:15
2019-20: 40 נקודות – מאזן 11-7-1| יחס שערים 26:12
2018-19: 33 נקודות – מאזן 10-3-6| יחס שערים 28:24
2017-18: 35 נקודות – מאזן 10-5-4| יחס שערים 35:18
2016-17: 43 נקודות – מאזן 13-4-2| יחס שערים 49:19
2015-16: 40 נקודות – מאזן 12-4-3| יחס שערים 52:18
2014-15: 48 נקודות – מאזן 16-0-3| יחס שערים 64:16
2013-14: 47 נקודות – מאזן 15-2-2| יחס שערים 53:21
2012-13: 37 נקודות – מאזן 11-3-3| יחס שערים 45:20
2011-12: 49 נקודות – מאזן 16-1-2| יחס שערים 67:18
2010-11: 48 נקודות – מאזן 15-3-1| יחס שערים 47:17
2009-10: 44 נקודות – מאזן 14-2-3| יחס שערים 44:14
3 לייקים
האם אליפות החורף מבשרת על גם על זכייה באליפות בתום העונה? ריאל הייתה אלופת החורף 36 פעמים וב-24 מקרים זה הסתיים בזכייה באליפות. ריאל היא הקבוצה שזכתה הכי הרבה פעמים באליפות הסיבוב הראשון ובאליפות החורף - 24 פעמים. ברצלונה עשתה זאת 16 פעמים, אתלטיק בילבאו שלוש, כמו אתלטיקו מדריד. ולנסיה עם פעמיים ובטיס ודפורטיבו לה קורוניה פעם אחת. ב-AS מספרים לנו: הניסיון אומר שלאלופת החורף יש קצת יותר מ-50% לזכות בתואר. מתוך 91 עונות הליגה, 50 פעמים אלות החורף הגנה על התואר שלה. משמעותי יותר הוא הנתון, העובדה שב-30 השנים האחרונות זה קרה 23 פעמים.
תשע פעמים קרה בעבר שריאל וברצלונה הדיחו אחת את השנייה מהפסגה כלומר זכו באליפות לאחר שלא היו אלופות החורף. בארבע הזדמנויות ריאל עשתה זאת ובארסה עשתה זאת חמש פעמים, המקרה המפורסם ביותר היה ב-1992