ה-AS עם כותרת “הודעתו של קרלו” וגם האתגר שלו. בעונה שעברה ריאל מדריד פתחה רע את חצי העונה השני והובסה 3:1 בגמר הסופרקופה הספרדי. “אני בטוח שזה לא יקרה שוב”, אמר היום במסיבת העיתונאים. ב-2014/15 רצף 22 הניצחונות תם לו עם הפסד במאסטייה לוולנסיה ובהמשך ריאל הודחה מהגביע על ידי אתלטיקו מדריד בשמינית הגמר. החצי הראשון של ריאל היה מבריק עם 48 נק’ מתוך 57 ומאזן 15-3-1. אבל ההיסטוריה מלמדת שקשה לשמור על קצב כזה. והנה קצת מספרים: קרלו אנצ’לוטי השיג 231 נקודות ב-95 משחקי ליגה בסיבוב הראשון - ממוצע של 2.43 נקודות למשחק; בסיבוב השני, המספרים הללו יורדים ל-160 נקודות ב-76 משחקים, עם ממוצע של 2.1 למשחק. בעקבות ההיגיון הסטטיסטי הזה, ריאל מדריד תסיים את העונה עם בערך 88 נקודות. מספר גבוה מזה שהשיגה באליפות 2022. האם זה יספיק?
פוד קלאסיקו פרק 15
קחו את הפרק של פודקאסט קלאסיקו ככה בארגונים שיחלו עוד מעט לקראת משחק הגביע. חדי העין שביניכם יכולים לראות שעבדכם הנאמן (חולצה של מרסלו מעונת הדאבל) מחזיק בידו לא רק את הספר “המלכים של אירופה: סיפורה של ריאל מדריד” אלא עוד משהו קטן. הפעם הייתה לנו גם הפתעה, שלושה מילאומניקים אלופים שהגיעו לחופשה קצרה, ספורטייבים עם חולצות של ריאל מדריד וברצלונה שישבו לצפות ומדי פעם השתתפו. אמרנו להם כמובן שהם עושים עבודת קודש ושישמרו על עצמם.
מה בפרק? הדיסוננס על המשחק נגד מאיורקה: מצד אחד “ניצחון של אליפות” מצד שני האכזבה מהיכולת כשהיו כל התנאים לשחק טוב יותר| הבעיה של ויניסיוס שלא קשורה לכדורגל| רודיגר של צ’לסי - זה שחלמנו עליו| המקום שצריך למצוא לברהים| המשחק הכי חלש של ג’וד. וגם מסביב: אלבארו מוראטה האקס במשחקו הגדול בקריירה אך אתלטיקו מדריד איבדה את ה-DNA של צ’ולו. מחמאות לג’ירונה הפנטסטית, שוב - אין שחקן אחד מעל כולם - זו קבוצה| והקטסטרופה של ברצלונה במחצית הראשונה - צ’אבי בלחץ.
בחיים שלי יש שני דברים שלא עוזבים אותי לרגע, אחד שאני…| והשני שאני לא באמת בתעשייה [אני בדיסוננס עם עצמי כמה זה באמת משנה שאני לא מתפרנס מזה], אבל המכירות של הספר והם המפגש השבועי בפודקאסט באמת עושים לי טוב על הלב, מצטלם טוב 
אתם כבר רגילים אליי פחות מתלהבים, הקהל בחוץ אוהב אותי
קשה שלא להיטרף/להיגנב על ג’וד שכמעט מיידית הפך לאחד השחקנים האוהבים עלינו בקבוצה. אבללל… היום, אחד השחקנים שאני הכי אוהב, אם לא האהוב עליי, רודריגו, חוגג 23!
*דעה לא פופולארית, ואני מקווה שזה לא ייגרר לדיון, אבל לדעתי רודריגו יכול להפוך למועמד לזכיה בכדור הזהב וגם לזכות בו אם רק יעשה סוויץ’ בראש ויהפוך ליותר ‘רע’. מצד אחד זה למה אני אוהב אותו כי הוא ילד טוב, אבל מצד שני זה גם קצת בעוכרו - במיוחד שהמקביל שלו (ויני) לוקח את רוב הזרקורים וגם לדעתי האישית משפיע על ההתקדמות של רודריגו.
כמיטב המסורת, במועדון הכינו סרטון (ממליץ, יופי של גולים).
רודריגו הגיע אלינו ב2019/2020, פותח עונה חמישית ועד כה אלו המספרים שלו:
לה-ליגה: 127 הופעות; 23 שערים; 24 בישולים - מעורבות כל 2.7 משחקים.
ליגת האלופות (זוכרים את השלושער נגד גלאטסרי?): 45 הופעות; 18 שערים; 11 בישולים - מעורבות כל 1.5 משחקים.
קופה דל-ריי: 11 משחקים; 6 שערים; 1 בישולים - מערובות כל 1.5 משחקים.
סופר-קופה: 5 משחקים; 2 בישולים - מעורבות כל 2.5 משחקים.
אליפות העולם למועדונים: 2 משחקים; 1 שערים - מעורבות כל 2 משחקים.
תארים:
-ליגה ספרדית (2)
-ליגת האלופות (1)
-קופה דל-ריי (1)
-סופר קופה ספרדי (2)
-סופר קאפ אירופאי (1)
-אליפות העולם למועדונים (1)
**לא מאמין שהכנתי פוסט כזה. רודריגו, אבאל’ה, זה רק מראה כמה אני אוהב אותך 
6 לייקים
רודריגו חוגג יום הולדת 23 ואי אפשר בלי כמה מילים. קודם כל - כל אוהד יודע מאיזה משחק התמונה המדהימה הזו.
אפשר לדבר על כך שכבר בנגיעה הראשונה בכדור נגד אוססונה בהופעת הבכורה ובשקט הנפשי שלו - הרגשנו שיש כאן שחקן גדול, שהוא מבקיע שערים בקלות בניגוד לוויניסיוס ג’וניור. תחושה שהתחזקה עם השלושער בליגת האלופות שם עוברת הדרך להפוך לאגדת מועדון, וכמוכן הפיניש של 2021/22. השחקן הביישן שכבש שער ליגה אחד עד אפריל או משהו כזה מתחמם עם צמד במשחק האליפות נגד אספניול ואז…
לא מעניין לציין כאן נתונים או בישולים וכבר כתבתי כאן טקסט דומה. לרודריגו יש הכל חוץ מאת היהירות והביטחון של כוכב כדורגל. מהיר, טכני בצורה בלתי רגילה, ראיית משחק, הוא יודע לנגוח, יש תקופות שהוא גם נותן גול ממצב אחד, עדיף במאני-טיים - עיין ערך צ’לסי והוולה - הוא השחקן היחיד בסגל שהיה מבקיע.
והתחושה היא שהוא מסוגל להרבה יותר, שזו צריכה להיות עונה של 25 שערים מצידו, זו כבר עונה חמישית וזהו-זה הוא במעמד בכיר בקבוצה ושישמח שאין קיליאן אמבפה. אסור לעשות לו הנחות וצריך לדרוש ממנו. בחלק הראשון של העונה הוא אכזב ואוי ואבוי אם לא היו אומרים זאת. גם אם הוא מוצב לעתים בימין וגם אם הוא חלוץ, עומד מאחורי ההימור שלי בפוד קלאסיקו…לפחות 20 שערים העונה. אין לי עדיין חולצה שלו, אני מקווה שהוא סולח לי, אולי זה לא בסדר. ואולי זה ידרבן אותו להבקיע עוד. תהנה מהמשחק, ילד. קח על עצמך, תעז, הקהל מאחורייך. גולים זה חשוב ושזה יישב בראש אבל לא רק זה. אל תפחד לטעות. רודריגו היקר - אנא תישאר רודריגו, אתה לא ויניסיוס. תיקח מוויניסיוס את השאיפה להשתפר ואת הנופל וקם - נופל וקם. לנסות שוב. אבל יש לך את הקסם שלך.
אבל גם אם רודריגו היה מחליט מחר שהוא רוצה ללכת להקפיץ עם רונאלדיניו בפאבלות שם בברזיל או יפתח כרס כמו רונאלדו-פנומנו - אני לא הייתי כועס עליו. גם אם לא יעמוד בהבטחה. אנשים זוכרים רגעים. אמנם ויניסיוס כבש את שער הניצחון בגמר אבל התחושה ההיא שהרגשתי בצמד שלו תוך שתי דקות נגד מנצ’סטר סיטי - וואו. הלב שלך פועם. זה שני רק לדסימה. ראיתי את השער הזה מיליון פעם. בווידאו ביוטיוב זה מגיע ב-1:36, ובכל פעם “עור ברווז” כמו שאומרים הרבה בספרד. זוכר כל פריים. מתי נאצ’ו יצא ללחוץ גבוה, שאדר מיליטאו השתלט על הכדור שם, ההטעייה של דני קרבחאל, מרקו אסנסיו שקפץ גם.
לא משווה באיכות ובחשיבות ובגדולה זה טעם אישי. אבל ראול - והשקט בקאמפ נואו; זיזו והוולה בלה נובנה; כריסטיאנו והמספרת; בייל וקארדיף; ראמוס והדסימה; ורודריגו נגד סיטי. לנצח. לעד.
נראה שרק אבא של רודריגו צפה בגול הזה יותר ממני. “נו אחי בוא הולכים ערומים לטיילת”, כתב לי חבר בטירוף. לא אשכח איך אבא נכנס הביתה ראה אותי שמח בשער השוויון ואומר “דור מה אתה שמח - זה לא מספיק לא?” ואמרתי לו שנשאר עוד זמן. תודה שגרמת לי להרגיש שאני מרחף. תודה לאלוהי הכדורגל, תודה.
2 לייקים
דני קרבחאל חוגג יום הולדת 32, זמן טוב לכמה מילים:
“זה ה-DNA של ריאל מדריד” – זו הכותרת שהייתה לי אחרי הניצחון על אתלטיקו מדריד בדרבי. האופי הזה שתמיד שם. הגן המנצח – ואת ריאל מדריד בהרבה מאוד מובנים מסמל דני קרבחאל. אם היינו מקליטים מחר פודקאסט בפודיום הייתי מגיע בגאווה עם החולצה החדשה של דני שרכשתי לרגל עונת 2023-24 בה חזר להיות אריה, חולצה שחורה ונהדרת. עבור רבים למשל זה היה רק נתון לא מעניין של ויקיפדיה שסרחיו ראמוס למשל גדל בסביליה, הרגשנו שהוא בשר מבשרינו. גם קאסמירו שבא מברזיל, מרסלו וכן הלאה. דני באמת גדל כאן מגיל אפס על ערכי המדרידיסימו, הוא שחקן ספרדי והטיעון האחרון המנצח של הקאנטרה שלנו,הניח את אותה אבן בחניכת מתחם האימונים החדש עם האגדה אלפרדו די סטפאנו ז"ל. תראו איזה דרך הוא עבר. אחד השחקנים האהובים בסגל ללא ספק.
הדרך עבורו הייתה ארוכה וקשה, מפותלת, עם השאלה לבאייר לברקוזן – חישבו כמה לא הצליחו לחזור לריאל. אם דני היה נולד לפני 20 שנה הוא היה משתלב היטב בריאל מדריד של הגלאקטיקוס במקום מיצ’ל סאלגדו וכאחד שגדל על קבוצת הכוכבים ההיא – לא הייתי ממהר לזרוק את המחמאה הזו על רבים. אולי אם השם שלו היה נגמר באותיות י’ ו-ו’ והיו צופים בו בפריימרליג שבוע אחרי שבוע לפני חמש שנים היו מעריכים אותו יותר אבל הילת הכוכב מעולם לא עניינה אותו. קרבחאל בשיאו היה יציב בשני צידי המגרש מה שלא תמיד אפשר היה לומר על מרסלו שלחלוטין נחשב לאחד הגדולים איי פעם.
אני נשאר עם גמר הדסימה שלו בו דני, שבחצי הגמר אימלל את אריאן רובן ופרנק ריברי עם עבודת רגליים מצוינת, ריכוז וביטחון כאילו הוא כאן עשור וזה היה רק בעונת הבכורה שלו – המשיך להילחם ללא לאות, פעם בכמה דקות “ואמוס!”, “ואמוס”, עד להשגת הקרן המיוחלת. אני זוכר שכאחד שצפה בגמר מהיציע הוא היה אחד מהמצטיינים שלי.
השנה היא 2022 ו…ההגבהה לרודריגו נגד מנצ’סטר סיטי ואיך אחרי שהכל הלך טוב והגיע הנס – הוא רץ כפי שלא רץ מעולם כל כך מהר - כמעט התפוצץ לו איזה וריד או עורק או לא יודע מה מרוב הטירוף והתשוקה. ראיתי את זה כמה וכמה פעמים מכמה זוויות, בפוקוס עליו וזה ריגש כל פעם מחדש. אותו דני שהיה מיוסר. שהיה צריך להוציא אותו פעמיים נגד פריז סן ז’רמן כי הוא לא היה יכול יותר למרות הרצון הטוב – לוקאס ואסקס מהיר וזריז ממנו. אותו דני שטימו ורנר עבר אותו ועשה ממנו צחוק נגד צ’לסי. אותו דני שג’ק גריליש זרק אותו ברחבה כמה וכמה פעמים. דני בשארית כוחותיו, הטעייה אחת מכל הלב, הרמה טובה אחרי איזה מיליון שלא הצליחו. מבחינתי זה בישול ויסלח לי מרקו אסנסיו שעלה לגובה ונגע בכדור.
דני מעולם לא לקח שום דבר כמובן מאליו. תמיד היה גם כן “המגן הפסימי”, דיבר על כך שסגנון המשחק שלו והיותו טאזמניה די פגע בו והביא לפציעות. תחשבו על כך שהוא פעמיים נפצע וירד בוכה בגמרי ליגת האלופות, חלום יורו 2016 נגוז. זה שחקן שהיה אמור להיות המגן הפותח שלה לה רוחה במשך עשור עם מאה הופעות עכשיו וכזה שדופק על היכל התהילה ביום שאחרי הנבחרת ההיסטורית ההיא. השפילו אותו, לעגו לו, והוא ניסה לשנות תזונה, גיוון באימונים וסוגי התאוששות וכלום לא עבד. הוא היה צריך את פדה ואלוורדה כשומר הסף. וכן היה גם ספק לבעיה בשריר הלב לאלו עם הזיכרון השופע, בתחילת 2017/18 וכך גילינו את אשרף חכימי.
בקיץ 2021 אחרי עונה בה יצא לו החשק מכדורגל, ממש תחושת חוסר אונים מוחלט עם 15 הופעות בלבד – המועדון הראה הבעת אמון מדהימה, לא מובנת מאליה ואפילו חסרת תקדים עם חוזה חדש עד 2025 ולא מעט אוהדים עיקמו פרצוף. מה? למה? הרי יש ריס ג’יימס בחוץ וכו’. דני אמר וידע שעליו לקחת צעד קדימה, אך נראה שזה קורה רק עכשיו, העונה. בלי קשר להיותו אחד הקפטנים. הוא רפרנס בחדר ההלבשה. הוא מישהו שיודע תמיד מה להגיד מחוץ למגרש.
הוא עושה חייל בצד ימין כשאין לו כבר את המהירות והוא לא יכול ללחוץ כמו בעבר. זה קורה בזכות הניסיון שלו, חוכמתה משחק והתנועה המדהימה שלו לעומק ועם הרבה לב ונשמה. הוא עושה את זה בקבוצה שסובלת מהרבה פציעות ותנודות והייתה חוטפת גול בתחילת כל משחק בחודש הראשון של העונה.
נזהרתי עם המחמאות המופרזות בספטמבר-אוקטובר, אבל כן, אנחנו בינואר, דני אחד המצטיינים שלנו, בטופ 5, ומה נגיד על הפארטידזו אתמול? אפילו רציתי קצת יותר שחצנות ממנו אחרי גול ושני בישולים – תשתולל. תחגוג בטירוף. אבל הוא לא רוצה את השופוני ולא ידבר על עצמו יותר מדי באינסטגרם. כפי שלא חגג בעונת הדאבל איך שהפעיל לחץ גבוה, חטף את הכדור ליד החצי ודהר ודהר ודהר עד שעשה 2:3 על סביליה בהארכה ב-2016-17, הפריויו לעונת השיא שלו בקריירה שהסתיימה גם עם בישול לכריסטיאנו רונאלדו בגמר ליגת האלופות נגד יובנטוס (והמילים ‘כריסטיאנו’ ו’יובנטוס’ יחד עם המושג ‘מספרת’ יחזרו על עצמם כעבור שנה בזכות קרבחאל). היה נראה שמרסלו חוגג את הגול יותר ממנו.
הגמר נגד ליברפול שהיה טראגי ברמה האישית היה משחקו ה-200, מדובר על משחק הדמעות ב-2018 - ד"ש למוחמד סלאח, ושימו לב, הוא הגיע לרקורד הזה בחמש עונות. כעת הוא עומד על 394 משחקים, כפסע מאלפרדו די סטפאנו (396) ואני מצפה לחגיגות ה-400 והחולצה המיוחדת, כשכעת הוא זקוק לקצת יותר מחמש וחצי שנים. אמן ונתראה גם ב-500. “בדבר האמיתי (משחק רשמי) – אנחנו ננצח”, אמר בחזה זקוף בקיץ בעמדת הריאיונות אחרי הקלאסיקו בקיץ בו ריאל הובסה. זהו דני קרבחאל. מדרידיסטה, וורלד קלאס. אוהד.
ביום רביעי עם הניצחון 3:5 על אתלטיקו מדריד בחצי גמר הסופרקופה הספרדי, קרלו אנצ’לוטי השתווה לזינדין זידאן עם 263 משחקים כמאמן ריאל מדריד ושניהם מדורגים במקום השני כשרק מיגל מוניוס האגדי עם 605 - מעליהם. הנה המספרים המלאים של השניים. זידאן שהיה עוזרו של קרלו בעונת הדסימה, ייזכר לעד בשל שלוש הזכיות הרצופות בליגת האלופות, שיא אם ספק שיחזור איי פעם. תחתיו ריאל גם זכתה בדאבל ראשון מאז שנות ה-50. קרלו שיחזר את הדאבל ב-2021/22, אבל עומד לו לרועץ המאזן הלא טוב בליגה יחסית, דבר שאולי יתוקן השנה.
שאלה קשה: עם מי אתם נשארים?
לייק 1
אחלה פוסט. אני חושב שהסטטיסטיקה קצת לא מתחשבת בזידאן כי אם אני זוכר נכון תקופת התיקו-אים והפסדים איתו הגיע בקדנציה השניה.
הטייק אווי שלי: אני לא מאמין שאנחנו כבר 526 משחקים לא נהנים מכדורגל איכותי. איזה מזוכיסם 
זידאן בפרק א’* עמד על אחוז ניצחונות שמדגדג את זה של קרלו אנצ’לוטי כלומר 70.47%. בפרק ב’ זה צנח בעשרה אחוז, היו גם חודשים ראשונים קשים מאוד ב-2019 כשחזר ולא היה לנו על מה לשחק. הכדורגל היה לא רע בחלק מעונת הדאבל לדעתי, גם במשחקים הגדולים בצ’מפיונס היה בסדר פה ושם, אבל במשחקי הליגה הרגילים ממש לא. כל מיני סיבות - הדעיכה של ה-BBC וכן הלאה, גם העדפתו האישית של זידאן. מה שכן אתה חיברת את מספר המשחקים שלהם ואתה מגזים, הכדורגל היה מהנה בפרק ב’ של אנצ’לוטי, אפילו בתחילת פרק ב’, החודשים הראשונים.
*המאזן של זידאן בפרק א’: 149 משחקים - 105 ניצחונות, 28 תוצאות תיקו ו-16 הפסדים, יחס שערים 398:163
יש רק להוסיף שכל התקופה של זידאן והאליפויות של זידאן הן מול ברצלונה של מסי.
כל פרק ב’ של אנצ’לוטי זה מול החורבה שנשארה מברצלונה ועדיין הצליח להפסיד אליפות.
8 לייקים
אנצ’לוטי קיבל בשתי הפעמים קבוצה פחות מוכנה מזו של זידאן.
אני רואה את זה בצורה כזו: זידאן כנראה יוביל את הקבוצה ליותר הצלחות אבל לא יקדם אותה, שכן לא הרבה שחקנים צעירים עשו התדמות תחתיו וחלק גם ברחו כמו יורנטה ומורטה סתם בשלוף. הכדורגל תחתיו היה מאוד יעיל אבל מתסכל לצפייה. אנצ’לוטי משחק כדורגל הרבה פחות יעיל, יותר נסבל בעין, אבל עדיין לא יפה. מה שטוב בו הוא ששחקנים תחתיו עושים התקדמות יפה.
בשלב הזה אין לי ספק שאנצ’לוטי עדיף על זידאן, מכיוון שהקבוצה מאוד צעיה ועדיין בוסר. בעוד שנה כש(אינשאללה) הפרויקט כבר יקבל יותר צורה ויגיע לשיא, זידאן יהיה עדיף בתיאוריה, ועדיין אעדיף שמישהו אחר יאמן אותנו ולא זידאן.
אבל תהיו בטוחים בזה: ברגע שהקבוצה תגיע לשיא, פתום לזידאן יתחשק לאמן. אני פשוט רואה את זה קורה. כשירגיש שאנחנו אחרי השיא עוד הפעם הוא יקח חופש.
זה כמובן נכון עובדתית, רק שאין שום קשר לאחוז ניצחונות
קרלו אנצ’לוטי קיבל בדסימה את גארת’ בייל שהיה ברור שהוא יהיה סיפור הצלחה, את איסקו, דני קרבחאל חזר הביתה אחרי השאלה מוצלחת בבאייר לברקוזן, את כריסטיאנו רונאלדו בשיא הקריירה וקבוצה של כוכבים. אצל זינדין זידאן ה-BBC כבר היו בדעיכה. היה לו את אחד ההרכבים הכי טובים בהיסטוריה של ריאל. לקחנו אליפות אחת בארבע שנים.
ברצלונה עד עונת 2016/17 הייתה קבוצה מאוד-מאוד חזקה ויציבה לדעתי. עד 2019 היא גם הייתה בין הפייבוריטיות בכל עונה לזכות בליגת האלופות.
לייק 1
אצל אנצ’לוטי הקבוצה לא הייתה משומנת כמו אצל זידאן. הוא העביר את די מריה לקישור ובייל שיחק בצד, איסקו ודני היו חדשים יחסית בקבוצה.
הקבוצה של זידאן הייתה קבוצה הרבה יותר מנוסה ומגובשת. לפחות ככה הרגשתי באותה תקופה (אלא אם אתה חושב שלא ראיתי גם את הקבוצה הזאת…)
אתה זוכר הפוך, אנצ’לוטי קיבל את הקבוצה הכי טובה בהיסטוריה של ריאל וזרק אליפות לפח.
זידאן קיבל פעמיים קבוצה מפורקת שכולם הפסיקו להאמין שיכולה לזכות במשהו ושחייבים חריש עמוק ובשני המקרים הרים את הקבוצה מהקבר ולקח אליפויות וצ’מפיונס.
היינו אחרי שינויים משמעותיים, הקבוצה הייתה צריכה זמן להתחבר כדי להגיע לשיא.
זה שוב פעם חוזר לאותו דיון על בניה יסודית ולטווח ארוך. אי אפשר לצפות להגיע להישגים מיידיים, צריך זמן וסבלנות. זידאן לקח את הקבוצה אחרי שכבר הייתה מבוססת לגמרי, פרש בשיא ביחד עם רונאלדו, ולקח אותה בחזרה אחרי שנכשלה אחרי מאמנים שונים ולא הצליח.
תקן אותי אם אני טועה אבל לקחנו אליפות וצ’מפיונס דווקא עם אנצ’לוטי ב22.
קרלו אנצ’לוטי נגד שתי הגדולות בליגה בשנתיים הראשונות שלו - תבוסה יפה 4:0 לאתלטיקו מדריד כשהגענו מהמקום הראשון, יש לו נקודה אחת נגדה, בדקה ה-90, מתוך 12| ושלושה הפסדים בקלאסיקוס, כולל 4:3 בסנטיאגו ברנבאו. זה יוצא ארבע נקודות מתוך 24 - הרשים אותך? אליפות ב-2022 כל אחד היה לוקח עם הסגל שלנו על ברצלונה נטולת מסי שפתחה את העונה עם לוק דה יונג\לא זוכר מי היה שם, וסרחיו אגווארו שלא כשיר לכדורגל בכלל. בסיבוב השני כשהייתה להם קבוצה קצת יותר טובה זה נגמר ב-4:0.
זה שהוא עשה החלטה גאונית עם אנחל די מאריה, מהלך טקטי, אז מה? הרי חבל היה לספסל את אחד מהסילונים. ובקלאסיקו הראשון ב-2014 הוא עלה עם בייל חלוץ, ראמוס בקישור האחורי, להזכיר לך? זידאן בחר באיסקו בצמד הגמרים ובקבוצה המשעממת למוות של הקורונה היה הראשון לשים את פדה ואלוורדה בצד ימין - באותו 2:2 נגד פריז סן ז’רמן.
אגב קרלו לעולם לא היה עולה על הפאטנט של לתת לכריסטיאנו מנוחה מוחלטת במשחקי החוץ ב-2017 כשהליגה כן הייתה צמודה והוא לא היה מגיע לשיאו בצ’מפיונס. אנצ’לוטי קיבל את כריסטיאנו בשיאו.
הנה ההרכבים מהקלאסיקו הראשון בעונת 2021/22, לצורך המחשה:
דור אני לא בא להרים לאנצ’לוטי כמו שאני מנסה לשים את החסרונות של זידאן בספוטלייט. זידאן קיבל קבוצה שמוכנה לזכות בתיארים, הקבוצות שאנצ’לוטי קיבל היו עדיין באמצע תהליך.
הייתי מעריך הרבה יותר את זידאן אם היה נשאר גם אחרי 2018 ולא פורש בשיא. תהיה חכם ותקח תיארים גם בלי רונאלדו. תבנה את הקבוצה מחדש. הוא לקח את הקבוצה בפעם השניה אחרי שהיינו בקאנטים ופיטרנו מאמנים. לא ממש מרשים אותי.
הוא חזר ב-2019 לקבוצה במשבר עצום, היה לו רק מה להפסיד, לחרבן את המורשת שלו. הוא לא צריך להוכיח לך שום דבר. הדבר היחיד לגנותו הוא הכדורגל הבאמת נוראי שלנו בפרק ב’. זידאן נאבק בליאו מסי ובשנתיים הראשונות שלו נגד ברצלונה חזקה מאוד עם ה-MSN בשיאם. הוא הגיע לקבוצה שלא זכתה באף תואר גדול ב-2014/15 ושיחקה קטסטרופה בשנה שלאחר מכן. זידאן היה זה שקידם את פדה ואלוורדה וזה חשוב לא פחות ממה שעשו עם ויניסיוס ג’וניור. גם קבוצה מוכנה לתארים לא “אמורה” לזכות שלוש פעמים ברציפות בליגת האלופות. אגב, לטעמי זידאן זה גם הרבה מעונת השיא של קארים בנזמה ב-2021/22.
אתה סבלני עם קרלו אנצ’לוטי כל הזמן, כמו שהיה על עונת ליגה מחפירה אשתקד ופער עצום מברצלונה וכנ"ל ה-4:0 נגד מנצ’סטר סיטי.
לא היה לו מה להפסיד. הוא הגיע לקבוצה שגם ככה הייתה במשבר, במקרה הגרוע המשבר ימשיך ואף אחד לא יאשים אותו בזה.
ושוב, אני לא בא להוריד ממנו כמאמן מהבחינה הטאקטית. הוא מאמן מהפכני בכל מה שקשור לעבודה פסיכולוגית ולגמור את היריבות מהבחינה המנטלית. הכדורגל שלו היה יעיל והוא מאמן לגיטימי. כאוהד הכדורגל שלו היה קשה לצפיה אבל זה ניחא בגלל שזכינו בתיארים. לי אישית הפריע שכל פעם שהרגיש סכנה הוא התקפל וברח, והתקופה שלו בקבוצה הייתה עם סגל אדיר שכבר רץ עוד לפניו.
אנצ’לוטי פתח את העונה הזאת בלי חלוץ וכשהשוער והבלם הראשון שלו פצועים לכל העונה. אני לא רואה את זידאן יום אחד מאמן קבוצה כזאת. היה בורח עוד באימון הראשון.
וכן, הוא קידם המון את פדה. רק את פדה.
אני לא כל כך מבין על פי איזה פרמטרים הוחלט שאנצלוטי קיבל קבוצה בהכנה וזידאן קבוצה מוכנה?.
בכל מקרה, המספרים מספרים. והם מספרים שלאנצלוטי יחס אליפיות עלוב.