דבר התקשורת :: Rueda de prensa

אם מותר קצת להשוויץ בפניכם:

בכל העונה שעברה – למעט כתבה לפתיחת העונה – לא כתבתי אף כתבת מגזין. זו הייתה עונה נוראית. קצת איבדתי את האנרגיות אולי.

עכשיו חזרה לי המוזה בתזמון הטוב ביותר שיש: הקלאסיקו הגדול ביום ראשון, ריאל מדריד נגד ברצלונה, בדיוק שנה אחרי התבוסה הכואבת אשתקד בסנטיאגו ברנבאו. אני גאה להציג בפניכם את הכתבה שלי ל-“וואלה! ספורט” על ג’וד בלינגהאם - ותודה על הבמה המפוארת.

האנגלי, עונת בכורה מפוארת שגרמה לקהל להתאהב מהרגע הראשון, ואיש הקלאץ’ בצמד הקלאסיקוס בליגה – היה מהגיבורים הטראגיים של העונה שעברה, נגד ברצלונה ובכלל. פרצופו המיוסר ב-4:0, מנסה חסר אונים לרדוף שוב אחרי היריב, מותש ומתוסכל – זכור היטב וסימל את העונה של ריאל. מאז הוא ספג לא מעט ביקורות, הכתף הפגועה לא הוסיפה, עבר ניתוח וחזר להרכב מוקדם מדי. כשהתגברו הקולות והשאלות נגדו – הוא ענה עם שער ניצחון נגד יובנטוס, ומגיע לקלאסיקו כאשר לו – כמו לכל הקבוצה – יש חוב ענק להחזיר. לחצו כאן

אני מחזיק מחפד כעיתונאי אמין, אם כי מאז שהתחלף צוות האימון יש לו בדיוק 0 ידיעות שהוא חתום עליהן. מעיתונאי שמביא את כל הידיעות לפני כולם ובדיוק מרשים, הוא נשכח כמעט לגמרי.

אני אבצע מעקב אחר הפרסומים של האס לראות האם הרמה שם עולה, אבל אני לא אופטימי.

אתמול האס פרסם שפראן גרסיה יפתח בהרכב, היום גם המארקה הצטרף. שניהם כמובן טעו.

טיבו קורטואה התראיין לרדיו קופה הלילה. “הביקורות האחרונות? כשאנחנו משיגים רק תיקו או מפסידים, אנשים תמיד מדברים על משבר, ואני חושב שבסופו של דבר תמיד יש יותר רעש בחוץ מאשר בפנים”.

מערכת היחסים עם צ’אבי אלונסו: “אנחנו מתאמנים טוב ויש לנו מערכת יחסים טובה עם המאמן. בחדר ההלבשה תמיד יהיו אנשים שקצת לא מרוצים מזה שהם אולי לא משחקים הרבה, אבל בקבוצה שלנו הכל נדון בגלוי ואין בעיות. אני קורא כמה כתבות וחושב, ‘זה לא נכון, זה לא ככה’, אבל בסופו של דבר זה יוצר רעש..”

דבריו של לאמין ימאל לפני הקלאסיקו: “כשאנחנו רגועים, בסביבה בטוחה, אני יכול להגיד לך דברים שאולי לא הייתי רוצה להגיד אחרת. לאמין הוא שחקן נהדר, אבל בסופו של דבר, הוא דיבר כדי להלהיב את המשחק, והתקשורת קפצה עליו ועל זה. היינו צריכים את האווירה הזאת, היינו צריכים את האש הזאת. הם כמו אויב, ואנחנו צריכים לרדוף אחריהם כי גם כשהם ניצחו - הם לא כיבדו אותנו. קלאסיקו תמיד מדרבן אותך, אבל לשמוע דברים כאלה מדרבן אותך עוד יותר.”.

האירועים בסוף הקלאסיקו: “זה נשאר על המגרש. אם דני קרבחאל או דין (האוסן) יהיו בנבחרת מחר, לא יהיו שום בעיות עם לאמין או עם שחקנים אחרים. אם אראה אותו במסעדה, אגיד שלום. אין שום בעיה ביני לבין לאמין”

מקרה ויניסיוס ג’וניור: “זה נסגר. הוא התנצל וזהו. המשכנו הלאה ואין בעיה”.

הכנות בריאיונות וביקורת על חבריו: “חבריי לקבוצה בריאל מדריד מעולם לא אמרו לי כלום כי זו לא הלשנה, זה להגיד את הדברים כמו שהם. אחרת, מה הטעם לעשות ראיונות? זה קרה לי בנבחרת ואין לי בעיה עם זה, אני מסביר להם את זה וזהו”.

המשחק שבוטל במיאמי: “אף אחד לא צריך להגיד לי מה לעשות. לאורך הקריירה שלי אמרתי את מה שאני חושב. אין לי בעיה לדבר על זה עם חאבייר טבאס באופן פרטי”

הפציעה הנוכחית שלו: “אהיה בסדר בסוף השבוע. זו הייתה פציעה קלה, אבל הייתי צריך לנוח, להתאושש ולקבל טיפול. קצת הופתעתי מהמהומה בבלגיה, כאילו אני עומד לפרוש מהנבחרת הלאומית, וזה לא המצב. גם אם היה לי משחק של ריאל מדריד, לא הייתי משחק, כי לא יכולתי”.

קיליאן אמבפה לעומת כריסטיאנו רונאלדו: “לא הצלחתי להתאמן עם כריסטיאנו. הם שני שחקנים שונים. לכריסטיאנו יש מנטליות ניצחון חזקה עוד יותר מזו של אמבפה. השנה אמבפה לקח צעד קדימה. בשנה שעברה הוא חיפש את מקומו בקבוצה, והשנה הוא דוחף קדימה. אמבפה הוא מנהיג, וזה יתברר יותר בכל משחק”.

“יש קדוש אחד וזה איקר קסיאס, סאן איקר. כמובן, קסיאס מייצג כל כך הרבה עבור ריאל מדריד והנבחרת הלאומית. רק לשמוע את שמך לצידו זה כבוד, עצם ההשוואות. כדי להיזכר כאחד הטובים ביותר, אתה צריך לזכות בתארים. אנשים זוכרים את הגמר נגד ליברפול בו בלטתי, לא איזה משחק אחר שלא מביא לך תארים. אולי יש אנשים שלא ראו את איקר משחק ולכן הם בחרו בי. כשהייתי בן שמונה, חלמתי לשחק עבור ריאל מדריד בזכותו, והנה אני כאן. כל יום אני הולך לאימונים שמח כי זה המקום שבו אני הכי מאושר”.

ואם כבר קורטואה - ה-AS בכותרת: “טיבו קורטואה נמצא בפסגה” - השוער הבלגי מצטיין העונה - הוא השיג את אחוז ההצלות הטוב ביותר שלו מאז שהצטרף לריאל מדריד, כן אפילו מספרים טובים יותר מעונת 2021/22 הבלתי נשכחת. טיבו שמר על רשת נקייה במחצית מהמשחקים העונה - שמונה מתוך 16 ורק בדרבי ספג מעל גול אחד. טיבו הציל 77.4% מהבעיטות עד כה העונה , ובששת המשחקים האלה בין פגרות בינלאומיות, הוא היה כמעט בלתי חדיר: הוא עצר 18 מתוך 20 הבעיטות האחרונות לשער . קורטואה במיטבו…

ועוד - 41 הצלות מתוך 53 בעיטות למסגרת, מה שמשפר את אחוז ההצלות הטוב ביותר שלו עם ריאל מדריד. זהו אחוז גבוה יותר מ-77.3% שהשיג ב-2021-22 , שנת הקאמבקים של ליגת האלופות, ובין היתר, שתי הופעותיו המצוינות בפריז נגד פ.ס.ז’ ובגמר נגד ליברפול. עם זאת, ראוי לציין שב עונת 2023-24, עונת הפציעה שלו, לקורטואה היו 100% הצלות (19 מתוך 19), אך גודל מדגם מוגבל סטטיסטית: הוא הספיק לשחק רק חמישה משחקים (כולל גמר ליגת האלופות נגד בורוסיה דורטמונד)

אפשר לדבר על זה גם כן: התלות האדירה בקיליאן אמבפה, איך יוצאים ממנה והאם אפשר בכלל?

המארקה בכותרת על המספרים המפלצתיים של קיליאן אמבפה - כאלה שטרם נראו - “אמבפה מנסה להכחיש תלות ברורה מאליה”. מתייחסים כמובן לדבריו לאחר המשחק כשנשאל על ידי העיתונאי על כך שבריאל מדריד אף אחד אחר לא מבקיע שערים. הוא הצטנע והחמיא לחבריו שעוזרים לו ואמר שזה תפקידו הבלעדי וכל שחקן עם תפקיד שונה.

ועדיין: אמבפה כבש 22 שערים מה-40 של הקבוצה העונה שבמתמטיקה פשוטה זה מעל מחצית - 55% (דיברנו על כך אתמול) ובליגת האלופות זה חריג עוד יותר - תשעה מתוך ה-12 של ריאל מדריד שזה כבר 75% (אדוארדו קמאבינגה וברהים דיאס הבקיע נגד קייראט את הרביעי והחמישי, וג’וד בלינגהאם הבקיע את שער הניצחון נגד יובנטוס).

בין אם תקראו לזה תלות ובין אם לא, האמת היא שההשפעה של אמבפה הנוכחי היא חסרת תקדים בהיסטוריה של ריאל מדריד. בכל הנוגע לשערים ולסטטיסטיקות מרשימות, אין דמות מרשימה יותר בסנטיאגו ברנבאו מאשר כריסטיאנו רונאלדו. ריאל מדריד של הכוכב הפורטוגלי, זו שזכתה ארבע פעמים בליגת האלופות בין 2013 ל-2018, הסתמכה באופן טבעי במידה רבה על שעריו. אבל באף אחת מתשע עונותיו בריאל מדריד כריסטיאנו לא התקרב לאותם 55% משערי קבוצתו עד ה-28 בנובמבר.

במהלך עונת ליגת האלופות 2013-14, התלות של ריאל מדריד בשעריו של כריסטיאנו רונאלדו הייתה בשיאה בשלב זה של העונה. הוא כבש 25 מתוך 58 שערים - כלומר 43.10%. בסוף העונה, המאזן הטוב ביותר של CR7 היה בעונת 2014-15: 61 מתוך 161 שערים של ריאל מדריד כלומר 37.8%. בעונת 2011-12 הוא כבש 60 מתוך 174 שערים שזה 34.48%.

בעונת הבלון ד’אור של קארים בנזמה הוא כבש 16 שערים עד לשלב הזה - כמעט 36% משערי הקבוצה. אשתקד ויניסיוס היה מלך השערים עם 12 - כ-31%. עונת 2014-15 המטורפת של כריסטיאנו - אז בשלב הזה היו לו 26 שערים אבל הם היוו כ-40.63% מהשערים של ריאל, היו עוד שחקנים שכבשו. בטבלה המצורפת (בתגובות) אפשר לראות גם את סגן מלך השערים. העונה זה ויניסיוס עם חמישה בלבד. אשתקד אמבפה היה סגן עם תשעה. ויניסיוס היה סגן ב-21-22 עם 11, ב-22-23 היה זה פדה ואלוורדה עם שמונה בעונת הדסימה בנזמה היה סגנו של כריסטיאנו בשלב הזה עם תשעה.

אנחנו תלויים באמבפה כי הוא פה, אם הוא לא היה פה לא היינו תלויים בו.

עם אותו סגל פחות אמבפה זכינו בדאבל גדול, ואותו סגל עם אמבפה ולא זכינו בכלום עונה שעברה.

הכוונה שלי שבכדורגל אין וואקום, אם אמבפה לא פה אנחנו לא נבקיע 22 שערים פחות, אחרים יבקיעו יותר, אולי לא 22 שערים אבל מעל 16 כמעט בטוח.

3 לייקים

כל עוד אין בעיה ברורה של סיומת, או שהחלוץ שלך הופך כל רבע מצב לגול, אין כזה דבר להיות ‘תלוי’ בשחקן שמסיים שערים. מצידי שיבקיע לבד את כל המצבים שלנו כל עוד יש מי שמייצר אותם, ואנחנו לא תלויים בו. יש לנו יחס המרה הרבה יותר טוב איתו, זה כן

הבעיה היא לא תלות באמבפה. הבעיה רחבה יותר, ריאל מדריד באופן קבוע תלויה ביכולת האינדיוודואלית שלה לנצח. פעם זה אמבפה, פעם זה ויניסיוס, פעם זה בנזמה, פעם זה רונאלדו, ואפשר להמשיך אחורה. באופן תמידי סך היכולת שלנו נמוכה מסך חלקי הקבוצה, מעולם לא שיחקנו כדורגל קבוצתי אלא כזה שבנוי על היכולת של הכוכבים לנצח. גם כשאנחנו מנסים להשתחרר מזה ולבנות פרויקט מאוזן יותר, זה תמיד חוזר לשם - דור אחרי דור. השחקנים מתחלפים, צוות האימון מתחלף, אבל אנחנו עדיין אותה קבוצה שמחכה להברקה של כוכב מזדמן כדי ליצור משהו.

הייתה בי תקווה שצ’אבי אלונסו ינסה לבנות משהו אחר, כדורגל יותר מתודי, קצת תבניות בהתקפה, אבל אנחנו רואים כדורגל מאולתר בלבד. צריכים לסבול בממוצע עשרים דקות רעות של גולר כדי לחכות להברקה אחת שבתקווה תשנה את המשחק, צריכים לקוות שהיריבה תטעה באיזו מסירה בחצי שלנו כדי לגנוב מתפרצת וגול, כשאנחנו מחזיקים בכדור אין לנו מושג מה לעשות איתו.

אנחנו כביכול תלויים באמבפה, אבל אמבפה הוא לא הסיפור כאן. הסיפור הוא שאנחנו לא מצליחים לתקוף בצורה מסודרת, שאנחנו לא מצליחים לשלוט בדינמיקה של המשחק וקבוצות עושות מה שהן רוצות מולנו. במשחק האחרון מול היוונים, היינו צריכים להרוג את המשחק או לכל הפחות למנוע מהם לחזור למשחק, אבל הם הצליחו לייצר שטף של התקפות מולנו והגיעו למצבים בצורה מתודית. גם מול אלצ’ה במשחק הקודם היו בעיות דומות - לא הצלחנו ליצור משחק קבוצתי כדי לשלוט במשחק ולתקוף בצורה שוטפת.

מצב מתסכל. הפוטנציאל והציפיות בשמיים אבל היכולת בקנטים. מה שמתסכל אותי הכי הרבה שאני רואה 0 התקדמות באותן בעיות שהיו בתחילת העונה. אנחנו מנצחים על משחק אינטנסיבי יותר מהיריבות ויכולת אינדיווידואלית, אבל זה לא יספיק כדי לעמוד במטרות העונה. כבר בתחילת העונה במשחק מול אוסאסונה זה היה ברור בצורה מובהקת, ואז אלונסו אמר שהוא הופתע מהמשחק הנסוג של אוסאסונה והוא ימצא לזה פתרונות. בינתיים עברנו כמה משחקים שאותם ניצחנו בשיניים למרות יכולת לא מספקת, כמו למשל את חטאפה שאז היינו צריכים שויני יקום מהספסל וישיג 2 אדומים כדי לנצח 1-0 דחוק. אם אנחנו נמשיך לבנות על זה, אז לאירופה זה בוודאי לא יספיק, אבל גם לליגה הספרדית ייתכן וזה לא יספיק אם ברצלונה תשתפר.

לייק 1

-חנן: חסר לי משחק קבוצתי טוב יותר כבר הרבה שנים, אתה צודק באופן מסוים, אבל אתה מגזים. היו שנים של סינרגיה הרבה יותר טובה.

-טיטי: אותו סגל זה לא אומר שיהיה העתק-הדבק בתוצאות כמובן, יש עוד פרמטרים, ואתה טועה. טוני קרוס איננו, חוסלו, פציעות בהגנה, ושובע. אתה מבטיח לי שאם אמבפה בחוץ שבועיים רודריגו חוזר להיות שחקן כדורגל? אני לא חושב. גם לוויניסיוס יש רשלנות מסוימת מול השער.

-יאיר: אמבפה כבש מעל 50% משערי הקבוצה. זו תלות, אני משער שזה לא קורה בקבוצה אחרת באירופה, אתה ואחרים מיתממים. זה די מוגזם שהוא כבש פי ארבעה שערים מהכובש המוביל אחריו. בדקתי שתי דוגמאות גם אם הפערים לא גדולים: ארלינג הולאנד כבש 19 מ-39 השערים של מנצ’סטר סיטי - פחות מ-50%, והם בהחלט תלותיים בו. הארי קיין כבש 24 מ-65 שעריה של באיירן מינכן - פחות מ-40%.

ברשותכם אני מצרף פה טור דעה מהמארקה שאהבתי, מוזמנים להמשיך לדון:

קרלוס קארפיו בטור דעה במארקה: “צריך יותר מחויבות ותמיכה בצ’אבי אלונסו”, והוא מדבר על ההבדל הגדול בין תמיכה אמיתית לבין הודעות ברשתות החברתיות וחיבוק על כר הדשא אחרי ניצחון.

"צ’אבי אלונסו ושחקניו חווים תקופות סוערות, ימים שעשויים בהחלט לקבוע את סיכויי ההצלחה או הכישלון של ריאל מדריד העונה. אחרי שלושה משחקים ללא ניצחון, הניצחון באתונה הקל על המתח, אך אם ימשיכו להגן בחוסר שכנוע שכזה, הם לא יגיעו רחוק. מעכשיו ועד סוף העונה, הם ימצאו מעט יריבות שמוכנות להשאיר להם שטח פתוח מאחורי ההגנה שלהם כדי שוויניסיוס ואמבפה ישתוללו ויקרעו אותם לגזרים, כפי שעשתה אולימפיאקוס הפזיזה.

"אז, כמה שלא יאהבו את זה, לא תהיה להם ברירה אלא לגלגל שרוולים ולחזור לעבודה ללא הכדור, בדיוק כמו שעשו במשחקים הראשונים. כי עבודה היא על המגרש, לא בחיבוקים מבוימים עם המאמן או בהודעות קלות ברשתות החברתיות, שם מוצגת מחויבות אמיתית לצ’אבי אלונסו. אין דרך יעילה יותר להוכיח אחדות בחדר ההלבשה מאשר על ידי הפגנת סולידריות: ניצחון בדו-קרבים, לחץ על היריבים, מתן כיסוי, מניעת העברת הכדור בקלות ליד הרחבה. כל דבר אחר הוא רק פוזה. הפרויקט החדש הזה זקוק ליותר אינטנסיביות, מחוות אמיתיות מחדר הלבשה עם יותר מדי אגו והרגלים רעים שנרכשו מהתקופה המוצלחת הקודמת.

"המציאות היא שהסגל הזה לא שופע כישרון כפי שחלקם חושבים. כדי לנצח משחקים אך ורק בזכות גאונות אישית, ההצלות של קורטואה, השערים של אמבפה והריצות של ויניסיוס באגף - שלושת אלה שעושים את ההבדל - לא מספיקים. אולי הם מספיקים נגד יריבות אמצע הטבלה, אבל ברגע שהלחץ עולה נגד האליטה של ​​אירופה, החולשות מתבררות, במיוחד אצל קשרים שלא מצליחים לשלוט במשחקים כי הם לא יכולים להשוות אותם להיררכיה המקובלת של קאסמירו, קרוס ומודריץ’, שהם בעצמם שחקני הגנה שעושים טעויות בולטות בתפיסות הגנתיות בסיסיות. קל יותר למצוא תירוצים במערך, בעמדות השחקנים על המגרש או בריחוק של המאמן מאשר להיות ביקורתיים ולהכיר במגבלות שלהם.

“אומרים שצ’אבי אלונסו נפגש עם שחקניו באתונה בימים האחרונים כדי לטפח גיבוש קבוצתי טוב יותר. נגלה בוודאות עד כמה ג’ירונה, אתלטיק בילבאו, סלטה ויגו ומנצ’סטר סיטי מרגיש בנוח או לא מול ריאל מדריד בעשרת הימים הקרובים, כי אין מדד טוב יותר למחויבות של קבוצה מאשר קצב העבודה והגישה שלה כשהיריבה מחזיקה בכדור”.

2 לייקים

קורטואה אחראי ל-100% מההצלות שלנו, זה אומר שאנחנו תלויים בו?

הנתונים חריגים באמת, אבל לא חושב שזה ימשיך כך. וגם לא כזה קריטי לי האמת

שני שוערים יכולים לשחק ביחד? לא יודע, השוואה דפוקה לדעתי, סליחה. אני דיברתי על מה שקורה מפתיחת העונה ועד עכשיו, לא אמרתי שזה סוף פסוק. אני מאמין שוויניסיוס כן מסוגל לגרד את ה-20 גולים (גם כשהוא טוב הוא קצת מבזבז מצבים בקלות יתרה לדעתי, הרגיש לי שב-2022 וב-2024 זה פחות) וכמובן שיש את ג’וד בלינגהאם. חוץ מהם? נאדה. פתאום ה-14-15 גולים של רודריגו “חסרים”.

ממתי אנחנו משחקים עם שני חלוצים? ברור שההשוואה מוגזמת אבל הפואנטה ברורה, אמבפה אחראי על לסיים שערים (והוא עושה את זה מעולה) אבל אם לא הוא מישהו אחר היה מסיים במקומו, גם עם יחס המרה נמוך יותר.

כמו שאמרתי - חסרים לי הגולים של ויני וג’וד אבל א. אני מאמין שזה יתאזן ו-ב. לא כ”כ אכפת לי כי זה לא תלות בעיני.

אם אמבפה נפצע לתקופה ואנחנו נכנסים לבצורת שערים (כאמור, לא מאמין שזה יקרה) יש סיבה לדאגה.

שמע הדיון קצת מתדרדר בתאכלס. שוער הוא שחקן השדה היחיד שאמור לבצע הצלות, כאלה שנחשבות. כמובן שגם בלמים חוסמים בעיטות וכדומה. בעוד לא כתוב באף ספר שרק החלוץ המרכזי של הקבוצה מבקיע שערים. הסברתי את עצמי. ג’וד בלינגהאם עוד היה פצוע קצת ולא ציפיתי שיישחזר את המספרים של עונת הבכורה. אבל זה שאמבפה כבש פי ארבעה (אפילו 4.5) מהבא בתור אחריו שזה ויניסיוס ג’וניור - זה הזוי וזה מראה על מצוקה. גם לא חשבתי שרודריגו יחזור לעצמו אבל בטח לא שיהיה שחקן מת ככה. המצב בקבוצה לא בריא. כל מה שאתה אומר זה “אם” בלבד. תסתכל על קבוצות אחרות והפערים בין המבקיעים. וזה לא שאמבפה הולך אגואיסט או משהו ושיתר השחקנים לא מגיעים למצבים.

מרקו אסנסיו זכה לריאיון נרחב במארקה הבוקר וגם בשער העיתון הקדישו לו חלק נכבד. קשר פנרבחצ’ה בהווה מרגיש טוב מאוד בטורקיה וחולם להיות במונדיאל הקרוב עם נבחרת ספרד. הספרדי בן ה-29 רשם שישה שערים ושני בישולים ב-14 הופעות.

על פנרבחצ’ה: “זה היה אתגר גדול עבורי, אהבתי את הפרויקט. הרבה דברים לקחת בחשבון, ועבורי זה היה אתגר שאפתני והזדמנות לבחון את עצמי שוב. מאז שעזבתי את ריאל מדריד, מה שהכי הניע אותי היה לאתגר את עצמי, לקבוע מטרות… זה נמשך עד סוף חלון ההעברות בגלל נסיבות מסוימות, אבל אני חושב שקיבלתי את ההחלטה הנכונה. אני מאוד מוטיבציוני ומתרגש. למועדון הזה יש לא מעט קווי דמיון לריאל מדריד מבחינת הלחץ לנצח”.

“הנבחרת? מבחינתי, זו מטרה ברורה. אני מקווה שלואיס דה לה פואנטהלוקח אותי בחשבון. בקיץ, היה לי ברור שכל קבוצה שאבחר אליה צריכה לשחק בתחרויות אירופיות, לשחק ברמה הגבוהה ביותר… זו מטרה ברורה להגיע לשיא שלי ואז לתת למאמן הנבחרת לבחור. מבחינתי, זה יהיה מדהים לשחק במונדיאל השלישי שלי, וזו מטרה ברורה עבורי השנה. מה עליי לעשות? להמשיך כמו עכשיו”.

היית יקיר הכדורגל הספרדי כשערכת את הופעת הבכורה שלך…

-" זו הייתה פריצת דרך משמעותית מסיבות רבות. ראשית, כי זה היה בריאל מדריד, המועדון הגדול בעולם. ושנית, בגלל הגיל שלי. המשחק הראשון שלי היה בסופר קאפ האירופי, כשחקן הרכב, וכבשתי שער (גולאסו נגד סביליה). הכל קרה מהר מאוד, והרגשתי מוכן. אבי היה שואל אותי איך עשיתי את זה, אבל לא הרגשתי אז לחץ; פשוט נהניתי מזה. יצאתי למגרש וחלקתי את המגרש עם השחקנים הטובים בעולם, וזה הקל עליי מאוד. לקחתי את הכל בקלילות".

הקריירה שלך פנטסטית, אבל לפני 10 שנים, פנרבחצ’ה לא הייתה על הרדאר שלך. אף אחד מאיתנו לא חשב כך… האם היו לך יותר מדי ציפיות?

-"לא יכולתי לשלוט לא בציפיות ולא במה שאמרו עליי. הייתי צריך לחיות עם זה, כי כשאתה משחק בריאל מדריד, תמיד מוצבות עליך הציפיות הגבוהות ביותר. בקריירה שלך, תמיד יש שנים שבהן אתה טוב יותר, שנים שבהן אתה גרוע יותר… וזה משהו שאתה לא יכול לשלוט בו. שיחקתי ברמה גבוהה מאוד, מאוד מאושר במועדון החלומות שלי, ואז הגיעה פציעה שהאטה קצת את ההתקדמות שלי. אבל ראיתי את זה כמוטיבציה, כהזדמנות להתאושש כשחזרתי אחרי שנה קשה מאוד.

"ותנו לי לספר לכם משהו: מאז, התחילו שנותיי הטובות ביותר בריאל מדריד מבחינת שערים ובישולים. אני אקח את זה איתי, מה שהשגתי אז ומה שאני יכול להשיג עכשיו.

מה לימדה אותך הפציעה?

-“בשבילי, זו הייתה נקודת מפנה משמעותית ברמה האישית כי זו קיפאון מוחלט בחיים שלך. הייתי רגיל לשחק ולהתאמן בלי הפסקה, ואתה לא מבין מה יש סביבך. אתה לא עוצר לחשוב על המשפחה שלך, החברים שלך, או על עצמך. אתה נתפס במעגל ואתה לא עוצר. למדתי לדאוג לעצמי הרבה יותר טוב, להבין את הגוף שלי… גם התחלתי להיות עם יותר ביקורתי עצמית”.

האם חוסר היכולת לדבר על כך פגע בקריירה שלך?

-“מגיל צעיר, תמיד לימדו אותי שהכל דורש עבודה קשה, שצריך להיות צנוע, חבר צוות טוב… וזה משהו שתמיד נשאתי בתוכי. לפני שאני עושה משהו שעשוי להיות מטריד, אני חושב על זה לעומק. כולנו יכולים לעשות טעויות, אבל אף פעם לא רציתי עזרה חיצונית, וכל מה שרציתי, רדפתי אחריו בכוחות עצמי… ואולי זו הייתה טעות. עם הזמן, למדתי שלפעמים צריך עזרה, להישען על בן משפחה, בת הזוג… תמיד הייתי מישהי ששמרה הכל לעצמי ומנסה לפתור הכל בעצמי, בלי עזרה, כדי לא לדאוג או לערב אחרים”.

האם היית זקוק/ה לעזרה מפסיכולוג או מאמן?

-“כן, הייתי צריך עזרה. תמיד חשוב להסתמך על אנשי מקצוע, וזה לא רע לשתף במצבים שאתה לא יודע איך להתמודד איתם. עשיתי הרבה עבודה פנימית, גם כתוצאה מהפציעה. פיתחתי תסכול מסוים, לא מרגיש טוב, לא רואה דברים באותו אופן כמו קודם… חשוב לעבוד על זה”.

בשנתיים האחרונות שלך בריאל מדריד כבשת 24 שערים, אבל החלטת לעזוב. האם אתה מתחרט על ההחלטה הזו?

-"לא, אני לא מצטער על זה כי בשנה האחרונה שלי זכיתי בתואר שפספסתי, גביע המלך. צריך לדעת מתי לעזוב מקום. הרגשתי חיבה עצומה מהאוהדים, מפלורנטינו פרס, מהמאמן… אבל הרגשתי שזה הזמן הנכון. זו לא הייתה החלטה ספורטיבית או כלכלית, אלא אישית. רציתי להציב מטרות חדשות כי הייתי צריך שינוי בחיים שלי, בקריירה שלי… ריאל מדריד תמיד תהיה הבית שלי כי הייתי שחקן ריאל מדריד מאז שהייתי קטן, אבל הרגשתי שהגיע הזמן לנסות משהו חדש.

האם הצלחת לדבר עם פלורנטינו כשהלכת לראות את ה-NFL?

-"לא ראיתי אותו, אבל עכשיו כשמדברים על הפרידה, לפלורנטינו ולי היה רגע יפהפה ואינטימי. זו הייתה פרידה יפה באצטדיון הסנטיאגו ברנבאו (ב-2023) אבל לפני המשחק, היה לי רגע נפלא לבד עם פלורנטינו, ואני זוכר אותו בחיבה רבה. רק שנינו, בחדר, ברגע פרטי מאוד, מדברים על החיים, על כדורגל, על המשפחות שלנו… זה היה מדהים.

פלורנטינו תמיד זוכר את הסצנה עם אמך…

-“כן, אנחנו זוכרים את הרגעים האלה. לפלורנטינו ולי תמיד היה קשר מיוחד. הוא תמיד התייחס אליי יפה בצורה מדהימה והוא אדם מאוד חשוב עבורי”.

הייתי בטוח שהכל נופל על השפיץ של הנעל.
מסתבר שבכדורגל אין וואקום. טוב לדעת, אז נסתדר בלי לבנדובסקי.

לייק 1

אני מקווה שאתה לפחות מבין מה אתה כותב, כי אחרים לא, גם לא זה שנתן לך לייק :sweat_smile:, אני מניח שאתה מנסה פה לעקוץ, אבל כלום לא מובן. אבל כל הכבוד לך שאתה מנסה.

אני אהיה עדין איתך, לא כמו עם שביט, כי שביט גבר אתה נראה לי בבית הספר היית בכיתה של ‘‘המיוחדים’’.

גוטי בריאיון ל-AS: “האם אני מתגעגע למשחק ולהיות על הדשא? בוודאי. זה הקוץ בצד של ספורטאים, שבגיל מסוים אנחנו צריכים לוותר על זה. אנחנו תמיד רוצים לשחק”.

“המאמנים בקריירה שלי? כשחקן, התווכחתי עם כולם. כמאמן, הצטערתי על הרבה דברים שעשיתי ככדורגלן. בסופו של דבר, שחקנים חושבים רק על עצמם; כשהם לא מקבלים זמן משחק, הם כועסים על המאמן. כשאתה מאמן, אתה יודע שדברים מסובכים”.

נפגשנו לפני שנה, ואמרת לי שריאל מדריד הזו טובה יותר מהגלאקטיקוס, שגם לה היו שחקנים נהדרים אבל כמעט ולא זכו בתארים; הקבוצה הזאת תסמן עידן. שנה לאחר מכן, התארים עדיין לא הגיעו. אתה עדיין עומד מאחורי האמירה הזו?

-"כן. כסגל, זה הרבה יותר שלם וטוב יותר מזה של הגאלאקטיקוס. הם עשו הרבה ‘רעש’, אבל הם לא זכו בכל מה שהם היו צריכים. אני מקווה שריאל מדריד הזו תזכה בתארים חשובים.

בסן מאמס ראינו שינויים בשיטה ובדרך של ריאל מדריד.

-“כשצ’אבי אלונסו הגיע, הוא אמר שהוא הולך לשחק בדרכים שונות: עם שלושה שחקני הגנה, עם רביעייה אחורית, 4-3-3… זו היכולת של מאמן גדול, להסתגל לקבוצה הנפלאה שיש לו. במשחקים הראשונים הוא התבונן בכל שחקן. הוא הסתגל. אני לא יודע אם זו ההרכב הפותח האידיאלי או השיטה, אבל זה עבד מצוין בסן מאמס..”

בנובמבר, חוותה הקבוצה נסיגות רבות. מה חסר לריאל מדריד?

-“חסרים לה עקביות, אמונה עצמית. יש כל כך הרבה משחקים וכל כך מעט זמן להתאושש. לזה יש השפעה, במיוחד על הקבוצות הגדולות. בסופו של דבר, הן מאבדות נקודות באצטדיונים שבהם הן לא צריכות. העקביות הזו חשובה, לפחות, כדי לזכות בלה ליגה. ליגת האלופות היא עניין אחר, אבל בשביל לה ליגה, צריך רצף ניצחונות”.

לקיליאן אמבפה יש 55 שערים בשנה קלנדרית (בריאל מדריד), ארבעה פחות משיאו של כריסטיאנו ב-2013 שעמד על 59. האם הוא יעקוף אותו?

-“זה יקרה, לא משנה מה. אנחנו רואים גרסה מדהימה של אמבפה. הוא מעל לרמה של הקבוצה. בזכותו, הם מנצחים משחקים, וזה הופך אותו למנהיג בתוך הקבוצה. קיליאן חייב להמשיך בדרך הזו כדי לעזור לעוד שחקנים ולראות את ריאל מדריד הופכת לאלופה”.

האם הוא יצליח להגיע לחשיבות ההיסטורית של כריסטיאנו?

-"אף אחד לעולם לא יעלה על כריסטיאנו. הוא שחקן שהגדיר עידן בריאל מדריד ובכדורגל בזכות העקביות שלו. זה הדבר הכי חשוב לכל שחקן שרוצה להדיח את כריסטיאנו ומסי, שאני מחשיב כבעלי אותה רמה. אין טעם לשחק עשרה משחקים טובים ואז לא להופיע כשצריך. השניים האלה תמיד עמדו בציפיות. זה האתגר שעומד בפני אמבפה, לאמין ימאל, או כל אחד אחר שרוצה להתקרב אליהם.

האם יש תלות באמבפה?

-“זה לא אמור להיות ככה. לריאל מדריד יש כמה שחקנים פנטסטיים: ויניסיוס, בלינגהאם… הם יכולים וצריכים להבקיע הרבה שערים. נכון שהם תורמים למשחק של הקבוצה, אבל ריאל מדריד לא צריכה להסתמך רק על השערים של אמבפה”.

איך אתה רואה את ארדה גולר?

-“אני רואה אותו מצליח. הוא שחקן מסוג אחר מכל שחקן אחר שיש לנו בריאל מדריד. יש הרבה שחקנים עם אותו פרופיל: הרבה איכות ופיזיות נהדרת, אבל בלי המסירה האחרונה הזו. הוא היחיד עם התכונה המיוחדת הזו, היכולת להגיע לעמדות הבקעה ולמצוא את הרשת. צ’אבי הולך לתת בו אמון. זו הולכת להיות עונה נהדרת בשבילו”.

בלינגהם, לאחר הניתוח, עדיין מנסה לחזור לשיאו.

-“אנחנו צריכים לתת לו זמן; הוא שחקן פנטסטי. הוא הוכיח את זה בשנה הראשונה שלו. כשהוא היה ב-100%, הוא היה יוצא מן הכלל. אני חושב שהוא יחזור לרמה הזאת. בריאל מדריד, היינו רוצים אותו בחזרה מיד, אבל כשחוזרים מפציעה, זה תמיד קשה”.

האם אתה חוש לגבי לצ’אבי? פלורנטינו ]רס תמך בו, הוא נפגש איתו, עם השחקנים… חודשיים סוערים מגיעים, ועוד מעט הסופרקופה.

-“הופתעתי. אני חושב שיש יותר רעש בחוץ ממה שבאמת קורה בפנים. בהכירי את פלורנטינו, כשהוא תומך במאמן, הוא נשאר איתו עד הסוף. לפחות 90% מהזמן. אני חושב שצ’אבי הוא מאמן פנטסטי שצריך זמן. הייתה לנו שנה רעה, והוא עושה דברים טובים. אנחנו צריכים לתת לו שקט נפשי. מדברים עליו בצורה שלילית מדי, למרות שהוא באמת מאמן נהדר. הוא הוכיח את זה בבאייר לברקוזן, והוא הולך להוכיח את זה בריאל מדריד. אני משוכנע שהוא הולך לעשות דברים גדולים כאן”.

אתה משוכנע שהוא יזכה בתארים?

-“כמובן. מי שצריך לשכנע אותנו הם השחקנים והוא, ואחד את השני, וזה מה שחשוב. צריך להכניס את השחקנים לסגנון המשחק שלו. עם הכישרון על הספסל ועל המגרש, זה טבעי שריאל מדריד תזכה בתארים רבים”.

אתה מודאג לגבי מערכת היחסים בין ויניסיוס לצ’אבי ?

-“זה לא מדאיג אותי. כדורגלנים תמיד רוצים לשחק, וכשמחליפים אותם, הם מתעצבנים. זה מובן, והמאמן יודע את זה. אבל זה לטובת השחקן. אנחנו מרבים לבקר את מספר המשחקים שכדורגלנים משחקים במהלך השנה. הדבר החשוב הוא לא להיות בכושר שיא עכשיו, אלא להיות בכושר הטוב ביותר בחודשים כשמתחרים על תארים. צ’אבי מנסה לוודא שכל שחקן יהיה בשיאו ברגעים החשובים, כשהקבוצה משחקת על הכל”.

האם צ’אבי טיפל במצב עם ויניסיוס בצורה נכונה? אנשים רבים קראו להושיב אותו על הספסל לאחר המחווה הזו.

-“המאמן מבצע שינויים לטובת הקבוצה. השחקן לא רואה את זה. הייתי שחקן ומאמן; הייתי בשני הצדדים. כשאתה כדורגלן, אתה חושב רק על עצמך ועל זה שאתה תמיד צריך לשחק; אבל כשאתה מאמן, אתה חושב על הקבוצה. זה לא עניין של להיות קשוח או להיות רך. זה עניין של לעשות דברים נכון. הרבה פעמים אתה צריך להרים את היד כי השחקן מבקש ממך או שהרגע מתאים. וכשאתה צריך להיות קשוח, אתה חייב להיות. צ’אבי ידע איך להתמודד עם שני המצבים. כשהסיטואציה של ברצלונה קרתה, היה לו את הרכות הזו כדי להמשיך לסמוך עליו; הוא יודע שויניסיוס הוא שחקן חשוב עבור ריאל מדריד”.

פרנקו מסטאנטואונו התחיל טוב בריאל מדריד, ופתח במספר רב של משחקים. היו שחשו שהבולטות שלו הייתה מוגזמת באותה תקופה, וזו הייתה גם אחת הסיבות לתסכולם של שחקנים כמו ויניסיוס ורודריגו.

-"הוא סוף סוף הגיע בזמן שבו בלינגהאם לא היה זמין והיה קצת פער. צ’אבי נתן לו בהדרגה זמן משחק והוא עשה עבודה טובה. נכון שהוא צריך זמן; הוא צעיר מאוד. הוא להוט מאוד, וזה לפעמים יכול להיות מזיק, ולגרום לך לעשות טעויות שלא היית עושה כשאתה רגוע. הוא הולך להיות שחקן חשוב. אנחנו צריכים לתת לו זמן. נראה אם ​​צ’אבי ייתן לו את הדקות האלה כשהוא יתאושש לחלוטין מהפציעה. הדבר החשוב הוא שהוא יקבל זמן משחק כדי שירגיש בנוח על המגרש. תראו את אנדריק; הוא בכלל לא משחק, וזה קשה לשחקן צעיר.

מאמן הנבחרת לואיס דה לה פואנטה אומר שלאמין יכול להיות כמו מסי, מראדונה, כריסטיאנו… מה אתה חושב?

-"וואו. אני רואה אותו כשחקן פנטסטי ופוטנציאל לזוכה של כדור הזהב, אבל אתה מדבר על שלושה שחקנים שהם הטובים בעולם. מראדונה זכה בגביע העולם במקסיקו בלי נבחרת נהדר, ומסי וכריסטיאנו ניצחו עם 50 שערים במשך עשר שנים. זה הולך להיות קשה מאוד לכל אחד להשיג. אני רואה את קיליאן כקרוב יותר להגיע לשם מאשר לאמין.

דייגו סימאונה מכניס את ראפיניה למאבק על כדור הזהב.

-"בוודאי, ראפיניה הוא שחקן פנטסטי, והייתה לו שנה נהדרת בשנה שעברה. כדור הזהב לרוב לא הולך לשחקן שהציג את הביצועים הטובים ביותר לאורך כל השנה. גורמים רבים תורמים לזכייה בו, כמו למשל שהקבוצה שלך זכתה בהרבה גביעים. לפ.ס.ז’ הייתה שנה מרהיבה, וזו הסיבה שעוסמאן דמבלה זכה בו. אם זה היה הולך לראפיניה, זה לא היה עניין גדול.

עוד מעט ריאל מדריד פוגשת את מנצ’סטר סיטי

-"מתי ריאל מדריד התקשתה הכי הרבה? במשחקים הגדולים. זה הולך להיות משחק נהדר לכולם. סיטי רוצה להשיג דברים גדולים אחרי שנה קשה. זה הולך להיות משחק פנטסטי; אני לא יכול לחכות שזה יתחיל.

מה דעתך על ברצלונה ואתלטיקו מדריד?

-"אני רואה את שלושתן באותה רמה. מי שתהיה עקבית יותר תזכה בליגה. לאתלטיקו יש סגל טוב והיא יכולה להישאר במאבק עד הסוף.

מי הזוכות מבחינתך באליפות, בגביע ובליגת האלופות?

-“אני רוצה שריאל מדריד תנצח ותזכה בהכל, אבל אני חושב שליגת האלופות תהיה קשה. לא רק לריאל מדריד, אלא גם לברצלונה ואתלטיקו. יש כמה קבוצות פנטסטיות. סיטי תחזור, ארסנל היא קבוצה נהדרת, ליברפול מציגה משחקים טובים במשחקים גדולים כמו נגד ריאל מדריד, פ.ס.ז’, באיירן… זה הולך להיות קשה לכולן. ריאל מדריד תנצח בלה ליגה ואני מקווה שהיא גם תזכה בגביע המלך”.

כמה שהוא חסר לנו ושחקן כמוהו היה עוזר לנו העונה להיות הרבה יותר מסוכנים. ד"ש מהאקס האהוב חוסלו בשער ה-AS: “האוהדים כל הזמן אומרים לי 'תחזור לריאל מדריד”| הוא מספר עד כמה קרלו אנצ’לוטי היה חשוב, “האבא של כולם” והעניק ריאיון נרחב.

“כל מי שעוצר אותי במדריד אומר לי לחזור, שהקבוצה צריכה שחקן כמוני (צוחק). זה אומר שעשיתי דברים נכון כשהייתי שם. להבקיע 18 שערים בעונה זה קשה. אנשים זוכרים. הייתי במדריד לפני שבועיים ואנשים ביקשו ממני לחזור. יש לי רק מילות תודה. זו הייתה שנה מדהימה. לא רק בגלל השערים האלה נגד באיירן מינכן. אנצ’לוטי אמר לי את זה: השערים בלה ליגה, השער בסופרקופה נגד אתלטיקו, היום-יום, הרגעים האחרים שהיו חשובים לקבוצה”.

“השערים שלי נגד באיירן? אני זוכר אותם בבירור, אי אפשר לשכוח, ומעוד סיבה: כי אנשים מזכירים לי אותם כל יום”.

“במבט לאחור על השנה שלי בריאל מדריד, אני שואל את עצמי: ‘למה ההזדמנות עם ריאל מדריד לא הגיעה מוקדם יותר כדי שאוכל ליהנות ממנה יותר?’ כולם במועדון הסכימו שהם היו צריכים להחתים אותי מוקדם יותר”.

“אני עדיין צופה במשחקי ריאל מדריד. כן, תמיד. וזה ממש קשה לי כי הם משודרים ב-21:00 ויש כאן הפרש של שעתיים, כלומר הם מסתיימים ב-01:00. צפיתי במשחק מול מנצ’סטר סיטי. אני אוהב לצפות בהם. אני מדבר עליהם עם אנשים. אני מדבר עם השחקנים, עם צוות המועדון. לפעמים אני מרגיש שאני עדיין מעורב בחייהם”.

“בריאל מדריד, אולי חסר היתרון והגן התחרותי הזה, התחושה הזאת. בשנה שהיינו שם, בערך 80% מהשחקנים באמת הרגישו מה זה אומר ללבוש את חולצת ריאל מדריד. היום, אני לא יודע אם התחושה הזאת אבדה או לא. כשאתה משחק עם התחושה האמיתית של להיות אוהד ריאל מדריד אמיתי, אתה מקבל משהו נוסף. כשאתה חסר משהו, אתה חייב שתהיה לך התחושה הזאת. הייתה לי אותה, וראיתי שנאצ’ו באמת ‘יהרוג’ בשביל המועדון, שדני קרבחאל יהרוג בשביל המועדון אפילו עם חצי ברך, לוקאס ואסקד אותו דבר, פדה ואלוורדה אותו דבר, ויניסיוס נותן את כל כולו והוא אוהד מושבע של ריאל מדריד”.

"מה היה תפקידו של אנצ’לוטי עבורנו? זה היה מאוד חשוב. מה שבלט בחדר ההלבשה היה הרצינות שלו, המחויבות של השחקנים אליו. הוא ידע שלא נאכזב אותו. הניסיון שלו היה מאוד חשוב. הוא היה מאוד פתוח לדבר. הוא הבין שבריאל מדריד, שום סוג של אגו לא חשוב יותר מכל הסגל ביחד. זה מה שהפך אותנו לאלופים. הוא היה כמו אבא לסגל, למועדון, לאוהדים

“חדר ההלבשה של ריאל מדריד? כשנכנסתי לראשונה זה היה קצת כמו… וואו! היו שם קרוס, מודריץ’, שחקנים ותיקים שהיו בריאל מדריד במשך 10 או 12 שנים, בלינגהאם שזה עתה הגיע, ויני, פדה, קרבחאל, לוקאס, נאצ’ו, איתם שיחקתי בעבר. היו לי שתי רגשות שונים: האחת הייתה, אלוהים אדירים, אני בקבוצה הראשונה של ריאל מדריד; והשנייה הייתה, כבר הייתי בחדר ההלבשה הזה עם קרבא, לוקאס… התאמנתי עם קרוס ומודריץ’. בהרכב הבוגרים, הכרתי את אנשי המועדון השונים, את הפיזיותרפיסטים…”

"גונסאלו גארסיה הוא מספר 9 טיפוסי? כן, הוא חלוץ. דיברתי איתו בגביע העולם למועדונים. הוא פינישר טבעי. העניין הוא שריאל מדריד היא ריאל מדריד. קיליאן אמבפה כובש 50 שערים בעונה ואי אפשר לשנות אותו. זו הסיבה שהמספר ה-9 הטיפוסי אבד. זה חבל, כי הוא יכול לפתוח הרבה משחקים.

האם ה-‘9’ הקלאסי בד בימינו? כן, והם חשובים. לזמן מה, ה-‘9’ השקרי היה הטרנד החדש, היה סביב זה הייפ, והייתי נגד סוג כזה של שחקן. מבחינתי, חשוב שיהיה שחקן כזה שיכול לפתוח משחקים, שיכול להעסיק את הבלמים. אני זוכר כמה שערים בלינגהאם כבש בריאל מדריד כי הייתי לוקח את תשומת הלב של הבלמים שהיו שומרים עליי. דיברנו על זה הרבה; הוא ניצל היטב את החללים האלה. עכשיו, הוא מתגעגע לשחקן כזה"

2 לייקים

גם אם חוסלו יחזור, אני לא רואה איך הוא תורם לנו מעמדת הקיצוני הימני.

6 לייקים