היום שאחרי עזיבת צ’אבי אלונסו - דבר התקשורת:
כותרות העיתונים הבוקר במדריד כמובן עם “הפצצה” מאתמול בערב - צ’אבי אלונסו עוזב ואלבארו ארבלואה מחליפו כמאמן ריאל מדריד.
שער המארקה בתמונה מעוצבת של זה שעוזב וזה שנכנס בחדר ההלבשה: “פלורנטינו פרס מתהפך” - היה נראה שלמאמן הבאסקי יש עוד זמן במועדון אבל הכל השתנה אחרי ההפסד לברצלונה| למטה נכתב כי השחקנים היו בהלם מוחלט וידעו על כך רק מההודעה הרשמית של המועדון| היחסים העכורים עם השחקנים, התוצאות הלא טובות במשחקים הגדולים, איבוד הסמכות - אלה היו הגורמים
שער ה-AS על רקע תמונה של אלונסו המאוכזב עם מדליית הכסף אחרי ההפסד בגמר הסופרקופה: “פיטורים ידועים מראש”| הבעיות החוזרות ונשנות מבחינה פיזית כמו מבול הפציעות, הקשר הלקוי עם השחקנים הדומיננטיים בחדר ההלבשה והקושי של הקבוצה להרים את המשחק שלה - היו הסיבות העיקריות| ארבלואה לוקח את המושכות היום עם אימון בכורה ויערוך בכורה כבר מחר נגד אלבסטה
קרוסלת המאמנים של פלורנטינו - יותר מברנבאו| כמובן שמדובר בעידן אחר ובכדורגל העכשווי לא נוכל לראות בריאל מדריד מאמן שמחזיק כמעט 15 שנה כמו מיגל מוניוס בעבר, ועדיין, שימו לב לזה: פלורנטינו פרס עוקף את הנשיא המיתולוגי דון סנטאיגו ברנבאו: 17 שינויים על הקווים מול 16, ב-11 שנים פחות. לנשיא ריאל מדריד הנוכחי היו 15 מאמנים, לעומת 13 לנשיא ההיסטורי.
האגדה מספרת שברנבאו החזיק באמרה שריאל מדריד מעולם לא פיטרה את מאמניה , וכולם מילאו את חוזיהם אלא אם כן התפטרו. עם זאת, זה לא היה מדויק לחלוטין, שכן מיגל מוניוס החזיק בתפקיד רק 14 מתוך 34 השנים הללו (1960-74), ובין היתר, רבים כן נשלחו הביתה.
בפרק א’ היו לפלורנטינו פרס שישה מאמנים בין קיץ 2000 עד פברואר 2006, כשבשלוש השנים הראשונות היה רק מאמן אחר - ויסנטה דל בוסקה הנפלא. הבאים בתור היו קרלוס קיירוש, חוסה אנטוניו קמאצ’ו, מריאנו גרסיה ראמון, ואנדרלי לושמבורגו וחואן רמון לופס קארו. בין 2009 ל-2026 ישנם שמונה מאמנים, כאשר זינדין זידאן וקרלו אנצ’לוטי עם שתי קדנציות.
התקופה של חוסר היציבות הגדול ביותר על ספסל ריאל מדריד הייתה עם לורנצו סאנס בנשיא בין השנים 1995 ל-2000, זאת למרות שתי אליפויות ושתי זכיות בליגת האלופות. המאמנים הבאים ישבו בתורם על הספסל: חורחה ולדאנו, ויסנטה דל בוסקה (מאמן חירום זמנו), ארסניו איגלסיאס, פאביו קאפלו, יופ היינקס, חוסה אנטוניו קמאצ’ו, חוס הידינק, ג’ון טושאק ושוב ויסנטה דל בוסקה.
אמיליו קונטרראס בטור דעה במארקה: “וכמו תמיד - אצל פלורנטינו פרס המאמן הוא תמיד אשם”.
"עבור פלורנטינו פרס, מאמנים הם רע הכרחי. אף אחד מהם לא משכנע אותו. הוא תמיד מאמין שהשחקנים שלו טובים יותר מהמאמן, שניתן לשפר את ההחלטות שמתקבלות מהספסל, שיש מספיק כישרון בסגל כדי לזכות בתארים, שעדיף לתמוך בשחקן מאשר במאמן… באותה קלות שבה הוא מתאהב במאמנים שלו ומחתים אותם, הוא מאבד את האהבה מהר. הוא שילם לבאייר לברקוזן 12 מיליון יורו כדי להביא את צ’אבי אלונסו, נתן לו חוזה לשלוש שנים, ו’ההלוואה’ החזיקה מעמד בקושי כמה חודשים.
"הבדיחה הזאת תעלה לו 30 מיליון תוך שישה חודשים בלבד. לא אכפת לו. אחרי צ’אבי אלונסו מגיע אלבארו רבלואה. עד שיימאס לו ממנו, וזה לא ייקח הרבה זמן. הבא בתור!
"האסטרטגיה הספורטיבית הועמדה בספק על ידי כולם מלבד הנשיא. ריאל מדריד נמצאת צעד או שניים מתחת לקבוצות הטובות באירופה, כי הקישור שלה חסר טוני קרוס או לוקה מודריץ’ כבר שנה וחצי. אבל לא אכפת לו. האשמה תמיד נופלת על המאמן. שגם הוא, אגב, נושא באחריות מסוימת.
"במועדון חשבו שקמאבנגה, טשואמני, פדה ואלוורדה, בלינגהאם, גולר וסבאיוס מספיקים. הזמן הראה אחרת; לריאל מדריד חסר מרטין סובימנדי, שחקן שיכול להניע את הקבוצה, שיכול להעצים את הביצועים של ויניסיוס, אמבפה, בלינגהאם וחבורתו.
"אבל האשמה תמיד נופלת על המאמן, לא על היעדר ההחתמות, וגם לא על השחקנים. וזו הסיבה שתפקידו של צ’אבי בניהול חדר ההלבשה לא התחזק. הוא היה החולייה החלשה. עבור פלורנטינו, האשם הוא תמיד אותו אדם: המאמן. נראה מה הסנטיאגו ברנבאו יחשוב בשבת הבאה נגד לבאנטה.
חואן איגנסיו גארסיה אוצ’ואה בטור דעה במארקה: “מאמן מודרני, חדר הלבשה קלאסי ומועדון חסר סבלנות שהחמיץ הזדמנות”.
"ריאל מדריד החמיצה הזדמנות פז לבנות פרויקט מודרני באמת עם עזיבתו של צ’אבי אלונסו. מאמן חדשני, טקטי וקפדן, שניצח בגרמניה עם כדורגל מרהיב, ייחודי ואמיץ, הגיע לסנטיאגו ברנבאו. מאמן דור חדש עם חזון ברור למשחק.
"לאחר שנים רבות של הסתמכות על מאמנים רגועים, מנהלי חדרי הלבשה במקום אדריכלים טקטיים, נראה היה שהמועדון נחוש לשנות כיוון. הם בחרו בפרופיל שונה: מנהל טקטי, בסגנון פפ גווארדיולה, מיקח ארטטה או יורגן קלופ. מאמן המסוגל לבנות ריאל מדריד תחרותית לא רק באמצעות כישרון אישי, אלא גם באמצעות ארגון, לחץ, מערכים ושיטות מבוססות וזהות קולקטיבית חזקה.
"הרעיון היה שאפתני: להפוך את ריאל מדריד, אפילו בלי כל כך הרבה כוכבים, לקבוצה מרהיבה באמצעות ארגון ועבודה טקטית. אבל השילוב לא עבד. חדר ההלבשה מעולם לא סמך לחלוטין על שיטותיו, אולי בגלל התנגדות לשינוי לאחר ארבע שנים עם קרלו אנצ’לוטי, אולי בגלל חוסר שכנוע פנימי. והמועדון, רחוק מלהגן על הפרויקט, לא נתן לו את התמיכה או הסבלנות הדרושות כדי שהצעתו תבשיל.
""בכדורגל של היום, פרויקטים דורשים זמן, ובריאל מדריד זה מסובך. גווארדיולה לא זכה בכלום בעונת הבכורה שלו במנצ’סטר סיטי, ארטטה היה קרוב לפיטורים לפני שהפך את ארסנל לקבוצת-על, וקלופ לקח כמה עונות לבנות את ליברפול שזכתה באליפות. אבל בריאל מדריד, החיפזון גבר שוב. זה היה המצב מבחינה היסטורית, וזה שירת אותם טוב יותר מכל אחד אחר, אבל עבור המאמנים, זה נטל. צ’אבי אלונסו, כמו רפא בניטס, ז’ולן לופטגי ורבים אחרים, יכולים להעיד על כך.
"התחושה, עם זאת, היא שעם ההחלטה הזו, המועדון מאבד הרבה יותר מאשר מאמן. הוא מאבד את ההזדמנות לבנות ריאל מדריד שונה, מוכרת ומודרנית, המותאמת לכדורגל של ימינו שבו טקטיקה גוברת על כישרון אישי. ישנן דוגמאות כמו ארסנל, פ.ס.ז’, סיטי, או אפילו ברצלונה תחת האנסי פליק. צ’אבי אלונסו הגיע בדיוק בזמן כדי לבנות משהו דומה, להיות האדריכל של עידן חדש. אבל ריאל מדריד, שוב, בחרה בטווח הקצר.
זה היה קצר מאוד והתוצאות הן לא הכל ועדיין - צ’אבי אלונסו עזב את ריאל מדריד כשניצח 24 מ-34 משחקיו במועדון כלומר 70.6% - אחוז הניצחונות הרביעי הכי גבוה בתולדות המועדון. יחד עם שניים וביניהם - מי שהיה לפניו, דון קרלו אנצ’לוטי. הטבלה:
1.מנואל פלגריני (2009-10) - 75% ניצחונות
2.ז’וזה מוריניו (2010-13) - 71.9% ניצחונות
3.ראדומיר אנטיץ’ (1991-92) - 70.8% ניצחונות
4.קרלו אנצ’לוטי (2013-15, 2021-25) - 70.6% ניצחונות
-צ’אבי אלונסו (2025-26) - 70.6% ניצחונות
-רוברט פירט’ (1932-1934) - 70.6% ניצחונות.
למשל רפא בניטס פוטר אחרי שלושה הפסדים ב-25 משחקים בהם ניצח 17 פעמים (68% ניצחונות).
