לא בטוח שאני מסכים עם זה.
לברצלונה יש הגנה זוועתית, אין חלוץ, יש אגף שמאל בעייתי, קישור קצת בעייתי- פדרי אלוהי, אבל פרנקי לא קשר דפנסיבי (אם כי אחלה כ50-50) וברנאל היה פצוע שנה ועדיין לא מוכח.
ארסנל, סיטי, ליברפול, פסז’, באיירן, וצ’לסי לפחות טובות יותר. אני חושב שברצלונה יותר טובה כרגע מריאל, אבל ריאל פשוט רעה מאוד כרגע.
אלברז, בלם שמאלי ברמה (ואן דר ון/בסטוני למשל) ופריצה של ברנאל- ואנחנו בטופ.
אבל… אין כסף
מבחינתי צואמני הוא אחת הסיבות הכי גדולות לאיפה שאנחנו נמצאים, קשר אחורי שלא יודע לנהל משחק ולא יודע לעשות הגנה או לעמוד איפה שצריך, במה בדיוק הוא תורם לנו?
מישהו פה חושב שהבגט הצרפתי מתאים להיות שחקן פותח בריאל מדריד?
מצבת הבלמים שלנו בעייתית, מבחינתך מיליטאו הוא מחליק, האוסן מתברר כפלופ( עד עכשיו) אלאבה הוא שחקן עבר ואסנסיו הוא בלם בינוני במקרה הטוב, יש לך בלם אחד שהוא מצויין שזה רודיגר שלאט לאט הופך ליותר ויותר פציע, אז לא מצבת הבלמים שלנו לא גרועה רק כי יש לנו פצועים.
זה שזכינו בשני דאבלים לא אומר ששיחקנו כדורגל טוב, זה שיש לנו שחקנים שמתעלים על עצמם זה טוב ויפה אבל זאת לא השיטה להצליח בכדורגל ואת זה אנחנו רואים בשנתיים האחרונות.
לגבי צד ימין, רודריגו הוא לא שחקן שאתה יכול לסמוך עליו, חצי עונה הוא נעלם ואז מופיע לחודש ואז נעלם עוד חצי שנה, הוא קיבל מספיק קרדיט פה, הוא צריך למצוא מקום שיותר מתאים לו.
כאן אתה נכנס לשאלה אחרת-מה זה להגדרתך להצליח בכדורגל? אם בתארים עסקינן-הסגל שלכם מטורף. טופ 3.
אני מעוניין לראות כדורגל יפה מהקבוצה שלי, לי חשובה הדרך, אני לא מעוניין רק בלזכות בתארים ולהסריח את הדשא רוב הזמן.
בסוף בסוף בכל קבוצה יש שחקנים שאמורים להתעלות כשצריך אבל הרוב בנוי על שחקנים שמשחקים בשיוה מסויימת ודרך מסויימת ואם הדברים מסתבכים יש לך שחקן או שניים שיש להם קסם ברגליים שיתעלו קצת, השיטה לא אמורה להיות תן את הכדור לשחקן הכי כישרוני ושהוא יעשה את מה שהוא רוצה.
מבחינתי תארים היה לנו סגל שזכה בהכל והתעלה ברגעים הכי חשובים, כמה טוב הם שיחקו זה כבר דיון אחר…
אני חושב שהכדורגל ב-2023/24 היה לא רע לפרקים, וכן אני זוכר את הניצחונות שהשגנו עם ג’וד בלינגהאם בדקה ה-90 בתחילת העונה וגם שהסרחנו את הדשא בשני קלאסיקוס+טעות השיפוט הקריטית בסנטיאגו ברנבאו. אבל המשחק הביתי נגד מנצ’סטר סיטי היה טוב, שני משחקי הסופרקופה, “משחק העונה לייט” נגד ג’ירונה, משחק החוץ בנאפולי ועוד-ועוד ועוד. כדורגל באמת טוב היה לפני הרבה-הרבה זמן, בעידן כריסטיאנו רונאלדו, נניח עונת הדסימה, נניח ב-2016/17 גם כן אם כי לעתים דווקא עם “ריאל מדריד B” שכללה את כל המרקו אסנסיו ואיסקו וחאמס רודריגס ואלבארו מוראטה.
כדורגל טוב זה אומר שיש כדורגל עם גרם של קסם ודימיון, ושזה לא בא בצורה טוטאלית על חשבון משחק הגנה, ושיש גם אופי, לדעתי. מאוד נהניתי למשל לראות את ברהים דיאס מוסיף לנו באותה עונה.
לפני שהגיע אלינו לקרקס של ריאל מדריד קלופ רצה אותו לליברפול, קלופ אפילו התקשר אליו אישית לנסות לשכנע אותו לבחור בליברפול ולא ריאל ולא הצליח, אם היה מגיע לליברפול ומשחק תחת קלופ 2 עונות היית כותב היום שזה בדיוק הבגט הצרפתי שאנחנו חייבים כדי שנצליח לשלוט במגרש מול כל קבוצה.
מצבת הבלמים בעייתית כי היו המון פציעות, בתחילת העונה המצב היה 3 בלמים בכירים מאוד על 2 מקומות, מיליטאו שלא משנה מה אני אישית חושב עליו נחשב לבלם טופ עולמי, רודיגר שהיה אחראי עיקרי להגנה שהביאה דאבל 2 עונות לפני והאוסן היהלום הספרדי, שחקן נבחרת ספרד שהגיע מהפרמיירליג כהבטחה ענקית, ואם זה לא מספיק אז אסנסיו כבלם רביעי ואלאבה כבלם חמישי שמביא ניסיון ו פיתרון למתי שחייבים אותו, איך מפה הגעת למצב שמצבת הבלמים בעייתית ? כרגע זה אכן בעייתי אבל לא בגלל הפקרות של ההנהלה אלא פציעות ועוד פציעות.
אף אחד לא אמר ששיחקנו טוב, אבל זה שיש לך שחקנים שהתעלות שלהם זה דאבל אמיתי הכולל צ’מפיונס כבר מוכיח לך שיש לך שחקני על, יש לך 4 כאלה בקבוצה(קורטואה, הצב, ויני וגו’ד), ממצב כזה כל מה שאתה צריך זה סגל משלים טוב ומאמן שיודע מה שהוא עושה ונשיא שדואג שהשתן לא עולה לשחקנים לראש וחא אחד כזה ששופך בעצמו שתן לראש של ויני מהאוזן.
סגל משלים מצויין יש לנו, צ’ומה, פדה וקמאבינגה שישרפו שטחים, קרראס בשמאל וארנולד מימין, מה עוד צריך כדי שיהיה לך סגל מצויין ?
איזה קבוצה מחזיקה ב 4 שחקני על בסגל ?
זה שקלופ רצה אותו זה טוב ויפה, זה לא אומר שום דבר על מיצוי הפוטנציאל וההתפתחות של שחקן, הבנאדם פשוט לא התקדם בכלום מאז שהגיע לריאל, אם זה השחקן שאתה רוצה לראות כקשר אחורי בריאל אז אנחנו בבעיה.
מצבת הבלמים שלנו בעייתית כי הסתמכת על שחקן פציע שממשיך להתבגר ועל שחקן אחרי פציעת צולבת שיכול להיפצע שוב ועל בלם פוטנציאלי שכרגע לא ממצא שום דבר מהפוטנציאל שלו אלא להפך דווקא שוקע( לא חורץ את גורלו בינתיים).
שוער לא נחשב לשחקן על מבחינתי וביליננגאם כבר שנתיים לא שחקן על אלא הוא נראה כמו הצל של עצמו, ויני התעורר לאחרונה משנת חורף מאוד ארוכה, כרגע רק הצב הוא שחקן על.
לברצלונה יש את ראפניה, פדרי ולאמין, שלושתם שחקני על.
ואתה יכול גם לזכות בתארים בלי שחקני על, אלא עם שחקנים טובים שמשחקים בשיטה מתאימה( סיטי, באיירן, פאריס, ליברפול בזמנו).
ואולי אפילו, חלילה, להנות מהכדורגל.
לא יכולתי להסכים יותר. אני ושביט ( @Mendieta ) מדברים על זה כל שני וחמישי. הוא לפעמים טוען שאני מפונק, אני טוען שנמאס לי מתארים בלי יכולת. אני רוצה שהקבוצה תיקח צ׳מפיונס כשהקבוצה היא באמת הטובה באירופה, או לפחות בטופ 3 מבחינת היכולת. איפה זה ואיפה מה שאנחנו צופים בו על המסך בכמעט 10 השנים האחרונות.
כן ואני כל פעם שואל אותך-מתי זה קרה? מתי נהנת ממש לראות את ריאל מדריד? מתי ריאל מדריד העמידה קבוצה היסטורית, ולא באמת קבוצה היסטורית בגלל שהיא התמודדה נגד ברצלונה? שנינו יודעים שהקבוצה של מוריניו לא עונה להגדרה הזאת, היא היסטורית נטו בגלל בארסה. גם ריאל מדריד שזכתה ב3 צ׳מפיונס ברצף לא קבוצה שתיזכר בזכות כדורגל מרהיב או בשורה חדשה.
וכן אתה מפונק אחשלי היקר, כי עם קבוצות שהן לא כאלה מטורפות לקחתם את התואר שאתם הכי אוהבים, הכי מקדשים, מה שמגדיר אותכם-ליגת האלופות. הרי בסופו של דבר, זה האופי של ריאל מדריד. היא מקדשת ניצחון ותארים, לא בהכרח כדורגל יפה. אז פתאום כשהיא עושה את זה, ובהצלחה, עדיין יש לך תלונות?
נ.ב
אני מחכה להודעה ממך בדקה ה80 נגד סיטי בגומלין…
שמע אם אתה מדבר על פרק זמן ארוך אז כן הקבוצה של ז’וזה מוריניו נופלת שם אבל באותה עונה ספציפית זו הייתה שאלה רק של כמה ולא “אם”. את המספרים כולם מכירים, אני הרגשתי שכל משחק מתחיל ב-0:2. היינו מאוד-מאוד יציבים גם, הובלנו את הטבלה מעל 30 מחזורים ובפברואר כבר היה לנו יתרון עשר נקודות. הכדורגל שלנו לא היה היסטורי כמו של ברצלונה, אבל יש עוד הרבה משחקים אחרים בשנה. היינו מגוונים. היו לנו מוסרים לעומק כמו מסוט אוזיל הדריבלים של אנחל די מאריה על שטח קטן וגם היכולת שלו לבעוט מרחוק, עונה פנטסטית של קארים בנזמה ופעם הוא ופעם גונסאלו היגואין, כמובן מרסלו, קצת קאקה שכשחקן 12-13 היה אחלה. הבעיה כביכול שפגשנו בליגת האלופות את באיירן מינכן והודחנו והשאר היו באמת יריבות מצחיקות.
זה שנגד ברצלונה לא הייתה לנו ברירה אלא לשחק על מתפרצות - זה לא אומר שזה היה הסגנון נגד כל יריבה או שזה היה רק סגנון מתפרצות.
אתה כאוהד מהצד תן ציוד לכדורגל שלנו שואל ברצינות. מדבר על הקבוצה של זינדין זידאן בפרק א’. אני לא אומר שזו הייתה שירה בתנועה, אבל היינו באמת כל כך בלתי נסבלים במבחן העין? אני לא חושב.
הכדורגל שאני הכי נהניתי ממנו כאוהד ריאל היה בתחילת עידן הגלאקטיקוס הראשון, לוקח בחשבון מבחן עין טיפ-טיפה בעייתי כי זו הקבוצה שגדלתי עליה.
*אגב אני זוכר שבאחד הדיונים דיברנו כמה אוהדים על השנים האלה, התוצאות ‘ההפוכות’ בקלאסיקו ביחס לתארים. אני חושב שבארסה של 2011/12 סיימה טראגי אבל עדיין הייתה מפלצת.
לא הייתם בלתי נסבלים, לא שיחקתם מכוער או גרוע, פשוט לא הייתם מיוחדים או שיחקתם כדורגל משובח. הייתם קבוצה טובה עם איכות מטורפת שניצחה משחקים. ברצלונה של השנים האלה, בראש בראש, הייתה טובה עליכם וזה מסתכם גם במבחן הליגה, ובלי לבדוק גם במפגשים ישירים (אתה מוזמן לתת לנו את המידע הזה. אולי אני טועה. אתה איש המספרים) זה בסוף המפעל היחיד שבאמת היינו ראש בראש.
ליגת האלופות זה מפעל שונה-יש בו יותר מקום למזל, החלטות שיפוט, מומנטומים, והמון המון אופי-מה שיש לריאל בכמויות. זה משהו שאי אפשר לקחת ממכם. אתם באמת מלכי אירופה, זה מפעל שאתם בחיים לא אנדרדוג בו. יש לכם אופי בנוקאאוט. האם הייתם קבוצה מדהימה? לא. מבחן הליגה מראה את זה, גם מבחינת מספר האליפויות וגם מבחינת ההמשכיות-לא הצלחתם לקחתם פעם אחת שתי אליפויות ברצף. לא הייתה אף פעם המשכיות.
אני מסכים איתך לגבי איכות הכדורגל אבל אם אנחנו נסתכל נניח בעשרים השנים האחרונות אז רק ברצלונה ובאיירן מינכן הציגו כדורגל באמת טוב בזכיות שלהן - מדבר על קבוצות שיש להן יותר מזכייה אחת בניגוד למנצ’סטר סיטי או פריז סן ז’רמן (ששיחקה חרא בשלב הליגה - אפשר להקביל את זה לשלב בתים ושלב בתים שני בפורמט הישן).
לא אשווה את ריאל מדריד חלילה לליברפול של רפא בניטס שהייתה אנדרדוג מוחלט וגם לא לצ’לסי, אבל דווקא מנצ’סטר יונייטד לא הייתה קבוצה סוחפת מדי למרות שהיה לי סגל מפואר עם כריסטיאנו רונאלדו עוד בימים שהיה שחקן יותר, קרלוס טבס, וויין רוני בשיאו. אני זוכר קבוצה שבקושי מגיעה למצבים נגד ברצלונה ב-2007-08, הגמר נגד צ’לסי היה מאוד שיוויוני. מילאן ב-2007 עברה את סלטיק רק בהארכה וכמעט נתקעה נגד באיירן מינכן בסאן סירו עם תיקו 2:2 אבל ניצחה באליאנץ’ ארנה.
כאוהד ריאל מדריד ברור שאני מצפה ליותר, אין ספק. אני חושב שבעונת הדסימה ולא קשור לגמר שהייתי בו - הכדורגל שלנו היה נפלא. כבר מהמשחק הראשון עם ה-1:6 על גלאטסראיי בטורקיה. כמובן שהייתי מעדיף שנעשה יותר מ-30% החזקת כדור נגד באיירן מינכן בחצי הגמר במשחק בית אבל..זה לא שהם הגיעו למצבים.
אם אני משווה לברצלונה - יתרון ברור שלכם בקלאסיקו בזמן הזה, כמובן. ב-2015-16 זידאן לא היה בקלאסיקו הראשון וניצחנו 1:2 בחוץ אחרי תבוסה 4:0. ב-2016-17 הקלאסיקו של מסי ובסיבוב הראשון חילצנו נקודה בדקה האחרונה. 2017-18 מסי היחף מבשל את השלישי בברנבאו לנגד עיניי, ותיקו 2:2 בקלאסיקו האחרון של מסי נגד כריסטיאנו.
בפועל יצא שברצלונה לקחה אליפות על נקודה הפרש ב-2016 (91 נקודות מול 90 של ריאל), ריאל כעבור שנה אלופה ב-2017 עם הפרש שלוש נקודות (93 מול 90)
כן אבל מנצ׳סטר של השנים האלה שלטה בליגה גם. הבסיס שלהם היה כזה חזק שגם אחרי רונלדו הם הגיעו לגמר ושלטו בליגה כמה עונות.
יונייטד אחרי כריסטיאנו
2009/10 - מקום שני באנגליה| צ’מפיונס: רבע גמר [הדחה מול באיירן]
2010/11 - אלופת אנגליה| צ’מפיונס: הפסד בגמר לברצלונה - טבעי מאוד
2011/12 - איבדה אליפות ברגע האחרון| צ’מפיונס: הדחה בשלב הבתים
2012/13 - אלופת אנגליה| צ’מפיונס: הודחה בשמינית נגד ריאל מדריד
ברור לי שהדחנו אותם בפוקס ולא רק בגלל האדום של נאני באולד טראפורד כי פשוט היינו גרועים בגומלין (במשחק הבית היינו ראויים לנצח) אבל לדעתי כבר הקבוצה שלנו מודל 2009/10 הייתה יותר חזקה מהם.
בכל מקרה כן אני לא יכול לעשות הצגה שאני נהנה מהכדורגל שלנו, כבר הרבה מאוד זמן לא נהנה לתקופה יציבה. כמעט עשור
מצרף כאן את כותרות העיתונים לאחר הניצחון הגדול על מנצ’סטר סיטי משתי סיבות:
1.מתבקש להרים לפדה ואלוורדה וגם לריאל מדריד עצמה.
2.שימו לב לדבריו של טיבו קורטואה שהכנות שלו ידועה וחשוב לו “להסביר” מה קרה עם צ’אבי אלונסו.
רק באירועים חריגים מאוד המארקה וה-AS עם אותה הכותרת ואותה התמונה בדיוק: “בלתי נשכח” על רקע פדה ואלוורדה חוגג כאשר כל השחקנים חוגגים ומצביעים על גיבור ה-0:3 נגד מנצ’סטר סיטי - ויניסיוס ג’וניור מצד ימין וברהים דיאס מצד שמאל. בשני העיתונים פדה קיבל את הציון 4 כוכבים.
שער המארקה: "שלושער מדהים וקסום של פדה ואלוורדה הוביל את ריאל מדריד הטובה ביותר העונה (משחקה השלם ביותר) לניצחון גדול - האורוגוואי שבר את סיטי במחצית הראשונה| ארלינג הולאנד היה חסר תשובות ונעלם לחלוטין| ויניסיוס ג’וניור החמיץ הזדמנות לעשות 0:4 עם פנדל רע מאוד| הצלת ענק לטיבו קורטואה עם הרגל לקראת הסיום.
בסיקור המשחק נכתב: “זה לא ‘פרחיטו’ אלא ‘לה סאטה’ (החץ הבלונדיני - הכינוי של אלפרדו די סטפאנו שמוזכר בהמנון הדסימה)” - הופעה בלתי נשכח של פדה עם שלושה שערים, כשהוא הוביל קבוצה יציבה ונהדרת של ריאל. ויניסיוס מחמיץ פנדל נגד סיטי שהיו לה הזדמנויות ועדיין לא הוכרעה לגמרי. קורטואה כמו תמיד מציל בצורה נפלאה".
בסיקור נכתב: “ואלוורדה הפך לאגדה - שלושער של האורוגוואי חתם את הניצחון של ריאל מדריד על סיטי שלא הייתה ניתנת לזיהוי. ויניסיוס החמיץ פנדל. לילה של רגשות עזים בסנטיאגו ברנבאו כמו שלא קרה כבר הרבה מאוד זמן”
שער ה-AS: “לילה קסום בסנטיאגו ברנבאו עם שלושער של פדה ואלוורדה במשחק של חייו ללא צל של ספק” - ריאל מדריד סולידרית ואמינה מאוד השלימה הישג גדול במשחק הראשון והעלימה לחלוטין את סיטי| ויניסיוס פישל עם החמצת פנדל שהייתה יכולה לסגור את ההתמודדות לגמרי| המאמן אלבארו ארבלואה על גיבור הערב: “הוא החואניטו של המאה ה-21”
קורטואה: "זה קשה, בסופו של דבר יש לנו קבוצה צעירה מאוד ולפעמים שוכחים את זה. אני יודע שאנחנו ריאל מדריד ואנחנו שואפים לנצח ולזכות בהכל, אבל נכון שאנחנו עדיין גדלים, יש הרבה ילדים, הרבה שחקנים צעירים, ודברים לא תמיד הלכו טוב. אני זוכר שבשנה הראשונה שלי היינו במצב הרבה יותר גרוע (עונת 2018/19), ובשבילי לא הייתה האווירה הרעילה הזאת, במרכאות, שבה הכל נחשב נורא, נורא, וכשאתה מפסיד אתה מגיע לתחתית.
“נכון שהייתה לנו עונה של עליות ומורדות, אבל מבחינתי, חוסר הכבוד הכי גדול הוא כלפי חדר ההלבשה, שאומרים שאנחנו לא מקצוענים, שביקשנו לא לשחק באלבסטה (משחק הגביע), שיש לנו יותר כוח מהמאמן. אני חושב שזה לא בסדר כי אנחנו מקצוענים ואנחנו עושים מה שהמאמן מבקש מאיתנו. אנחנו לא שם ואומרים, ‘טוב, לא בא לנו להתאמן היום’.” ברור שזה לא קיים; אנחנו ריאל מדריד ודברים כאלה לא קורים כאן, אבל לפעמים הדברים האלה יוצאים החוצה ויוצרים אווירה רעילה עם האוהדים שחושבים שאנחנו עושים מה שאנחנו רוצים.
“אם חבר יראה לי סרטון של חצי שעה אולי זה ישעמם אותי, אבל אני שחקן מקצועי, וכשזה המאמן שלי אז אין בעיה. גם ב-NFL רואים סרטונים ארוכים ויש תדרוך. לא עשינו ‘בלאגן’ לצ’אבי אלונסו בחדר ההלבשה. הייתה לנו פתיחת עונה נהדרת ואחר כך לא הצלחנו להשיג שוב את התוצאות הטובות”.
