דבר התקשורת :: Rueda de prensa

בכלי התקשורת ממשיכים לעסוק במערכת היחסים בין אלבארו ארבלואה ודני קרבחאל. יש הטוענים שארבלואה כמובן לא צריך להשתתף בחישובים על נבחרת ספרד והסיכוי של הקפטן של ריאל מדריד להגיע למונדיאל. מצד שני, פרשנים אחרים משוכנעים שזה לא רק היעדר הקרדיט המקצועי אלא היחס.

דויד סאנצ’ס מהמארקה: "אני תומך לחלוטין בתיאוריה של חברי סנטיאגו קניסארס בנוגע לסכסוך לכאורה בין ארבלואה לדני קרבחאל. אני מאמין שמאמן ריאל מדריד מריר משום שדני קרבחאל הוא זה שהוביל בסופו של דבר לפרישתו כשחקן עילית בריאל מדריד. שלא יטעה, אף אחד כאן לא מבקש שקרבחאל יהיה שחקן הרכב במדריד כדי שלואיס דה לה פואנטה יזמן אותו. כאן אנחנו מדברים על החיבה שארבלואה מפגין לכל אחד מהשחקנים בסגל שלו ועל האופן, מנגד, שבו הוא מבטל ומיד מבטל את הנושא כשהוא נשאל על דני קרבחאל.

“מדובר בחיבה, לא בהישג יד כדורגלני, כי כולנו יכולים להסכים שדני קרבחאל לא בשיא הקריירה שלו ושהוא נמצא יותר בסופה מאשר בתחילתה. אני חוזר, הוא לא מכבד את דני קרבחאל, שהוא במקרה אגדת ריאל מדריד שצבר שש זכיות בליגת האלופות וגם זה שגרם לו לפרוש בזמנו והדיח אותו מההרכב”.

רוברטו גומס: “מה שהוא עשה עם קרבחאל היה מכוער מאוד. הטון בו השתמש היה נראה לא נעים, אפילו מבזה. אף אחד לא ראוי לכך, אף שחקן סגל, ובטח לא קפטן ואגדת ריאל מדריד”.

כותרות העיתונים הבוקר במדריד:

על רקע התמונה של השוער אנדריי לונין מאוכזב והשחקנים על הריצפה אחרי השריקה [לא באמת התרגשנו].

שער המארקה: “הלה-ליגה - על מגש (עבור ברצלונה)” - ריאל מדריד חזרה למעוד במשחק לא טוב והיום עלולה להישאר 11 נקודות אחרי ברצלונה שפוגש את חטאפה בקולוסיאום ללא לאמין ימאל.

בסיקור המשחק נכתב: “הקטור ביירין ‘מגלם’ את העונה של ריאל מדריד” - המגן כבש שער שנוי במחלוקת בדקה ה-93 אחרי משיכה קלה של אנתוני על פרלאן מנדי, מנע מריאל לנצח וביטל את השער המוקדם של ויניסיוס. לונין הציל קודם לכן את קבוצתו של ארבלואה. זו עונה הרת אסון. ודני קרבחאל? לא שיחק דקה, לא התחמם אפילו, סיום אידיאלי לעונה". ציוני המשחק? טיאגו פיטארץ’, ברהים דיאס, ויניסיוס ואמבפה קיבלו את הציון אפס.

שער ה-AS: “רק לונין האמין” - מחמאות לשוער שהציג יכולת טובה במשחק התיקו - "ריאל מדריד אישרה את ‘הפרידה’ שלה ממאבק האליפות בלה קרטוחה| המאמן התלונן על השיפוט בסיום המשחק| ברצלונה יכולה לברוח.

בסיקור נכתב: “ריאל קיוותה אחרי פתיחה חזקה אבל חזרה לעצמה. עכשיו זה רשמי והכניעה של ריאל מדריד כמעט מוחלטת. לונין שהאמין יכל רק לעכב את שער השיוויון של בטיס, שלא הציגה משחק טוב. זה היה משחק הרסני כמו כל העונה של ריאל”.

כותרת גדולה במארקה היא “עונש קשה ומוצדק לריאל מדריד” - סביר להניח שאו שהיא ‘תצטרך’ לעשות לברצלונה פאסיו בקלאסיקו - וזה יקרה אם תאבד נקודות גם נגד אספניול - או שתראה את היריבה הגדולה ‘חוגגת’ זכייה בתואר על חשבונה בשריקת הסיום של הקלאסיקו| הדיווחים הם שריאל לא תקיים את מסדרון הכבוד בגלל פרשת נגריירה. “המוקד עבר ממש מהר ממאבק על האליפות למשחק החישובים”.

ריאל מדריד במשחקים האחרונים שלה:

-הפסידה לאוססונה 2:1 בחוץ בדקה ה-90
-הפסידה 2:1 למאיורקה בחוץ בדקה ה-90
-הובילה 2:3 על באיירן מינכן עד לדקה ה-90 הפסידה 4:3
-ספגה את ה-1:1 מבטיס בחוץ בדקה ה-93

גם נגד אלאבס ריאל ספגה בתוספת הזמן אבל זה היה ה-1:2

אלבארו ארבלואה הפעם כבר לא ‘לקח אחריות’ כמו שהוא עושה אחרי איבודי נקודות, לא דיבר על הרצון לנצח את כל המשחקים שנותרו, אפילו הוא התעייף, למעט להתלונן על השיפוט. המאמן אגב עם מאזן לא טוב של 13-2-8 בתקופתו במועדון.

הוא מתלונן על עבירה של אנתוני על פרלאן מנדי במהלך של שער השיוויון: "מבחינתי, זה מאוד ברור. לא צריך הרבה, במצבים כאלה שבהם אתה משתמש בגוף שלך, כדי שמישהו יוציא אותך מאיזון אפילו במעט ואתה תרד. אבל בשביל זה, אתה צריך להבין קצת בכדורגל, שלדעתי זה משהו שיש לנו איתו בעיה, ואנשים רבים, במיוחד אלה שצריכים לקבל החלטות כאלה, לא יודעים או מבינים.

“ברור שספגנו אכזבה נוספת בדקות האחרונות, כפי שקרה לנו פעמים רבות בעבר, וזו תוצאה שאני לא חושב שמגיעה לנו כי היו לנו הזדמנויות. היה גם פנדל ברור מאוד במחצית הראשונה שאני חושב שיכולנו להשתמש בו כדי לסגור את המשחק (נגיעת היד). הגולים המאוחרים שאנחנו סופגים? אם היינו יודעים מהי הסיבה הברורה, היינו מתקנים אותה. כשמשחקים בתוצאות כל כך צמודות, מצבים כאלה יכולים לקרות, וברור שגם לנו לא היה הרבה מזל”. הוא המשיך לגבי השיפוט: “מבחינתי, זה משהו בסיסי מאוד בעולם הכדורגל, אבל זו לא הפעם הראשונה שמשהו כזה קורה לנו, ואני חושב שאלה שתי החלטות שהשפיעו מאוד על המשחק”.

“קיליאן אמבפה? הוא סובל קצת מאי נוחות ונראה מה יקרה בימים הקרובים”. לגבי דני סבאיוס: “אני תמיד לוקח בסגל את השחקנים שאני חושב שיכולים לתרום לנו הכי הרבה בנקודת הזמן הזו”.

חודש אפריל היה חודש הרסני עבור ריאל מדריד עם ניצחון אחד בלבד בשישה משחקים. כעת אלבארו ארבלואה עומד רק על קצת יותר מ-60% ניצחונות - הרקורד הגרוע ביותר למאמן בקבוצה מאז ברנד שוסטר שפוטר ב-2008 רגע לפני הקלאסיקו (44 ניצחונות ב-75 משחקים - 58.7%). “אפריל מטביע את ריאל מדריד” (מארקה). האביב היה פעם העונה האהובה על ריאל מדריד. הם היו צריכים לשרוד ולהגיע אליו בחיים. בשנים האחרונות זה היה פרק הזמן המושלם להצלחות שלהם. זה לא היה כל כך מזמן, אבל המשקל של שתי העונות האחרונות מעוות את תפיסת המציאות שלנו וגורם לשנתיים האחרונות להיראות כמו מדבר אינסופי.

04/04 - הפסד 2:1 למאיורקה בחוץ ברגע האחרון
07/04 - הפסד 2:1 לבאיירן מינכן בבית [רבע הגמר הראשון]
10/04 - תיקו 1:1 נגד ג’ירונה בבית
15/04 - הפסד 4:3 דרמטי לבאיירן מינכן בחוץ [גומלין רבע הגמר]
21/04 - ניצחון 1:2 על אלאבס בבית
24/04 - תיקו 1:1 נגד בטיס - סופגים ברגע האחרון

נגד אלאבס אגב הגיעו רק 60 אלף אוהדים מה שמצביע על חוסר האמון והעייפות של הקהל מהקבוצה.

השופרות של המועדון עם כמה וכמה ציוצים שמדגישים כמה המינוי של אלונסו היה שגוי מבחינתם. זה בנוסף לציוצי ליקוק לויני על סטטיסטיקות לא מעניינות, יום אחרי עוד איבוד נקודות.

רמת הניתוק וההתקרנפות מזכירה לי את משמרות המהפכה, בחיי. שום קול חצי שפוי שתוהה על הפיטורין ההזויים של אלונסו באמצע העונה לא חודר את השופרות האלו

9 לייקים

תומאס רונסרו בטור דעה ב-AS: “האם הם ‘מתאבלים’ או חושבים? (על העונה המבוזבזת)”.

"יידעו שאני הראשון למחוא כפיים כשכדורגלן צעיר, בהנחה שהקריירה המקצועית שלו קצרה, משקיע את כספו במועדונים אחרים, בין אם מסיבות עסקיות ובין אם מסיבות רומנטיות. זה שומר עליהם מחוברים לכדורגל ומאפשר להם להבין את תעשיית הספורט שמעבר למגרש.

אבל כשמנתחים את השפל שסבלו העונה הזו וגם העונה הקודמת של “שלושת הטנורים” (קיליאן אמבפה, ג’וד בלינגהאם ו-ויניסיוס ג’וניור), זה מוביל אותך להרהר במנטליות הנוכחית של השחקנים. בביוגרפיה האחרונה של חואניטו , שנכתבה על ידי בנו רוברטו וסלבה מרטין, היא מספרת כיצד הגאון מפואנגירולה היה מבלה שלושה ימים בבית מבלי לומר מילה, זועם על הפעמים המעטות שריאל מדריד הפסידה במשחק. אושרו האישי היה תלוי במידה רבה במה שעשתה הקבוצה שהוא כל כך אהב…

"בימים אלה, שחקן מתאמן, חוזר הביתה, מקבל את כל אחר הצהריים הפנוי, מקדיש זמן לפנאי האישי שלו, דואג להתחייבויות הפרסום הרבות שלו, ושומר על שגרה זו עד למשחק. אם הם מנצחים - פנטסטי. אם לא, אוהד הקבוצה המפסידה מבלה כמה ימים כמו חואניטו נהג לעשות, בעוד הכוכבים ממשיכים בחייהם המפוארים והמסנוורים. זו הסיבה, לאחר שריאל מדריד זרקה את תואר הליגה בסביליה (נגד בטיס), היה מפתיע שאמבפה כבר היה במקלחת בדקה ה-80 ושאלבארו ארבלואה השאיר את חבריו לקבוצה בחופשה גם בשבת וגם בראשון. כולם בחופשה לסוף השבוע כאילו כלום לא קרה.

"אבל משהו כן קרה. יש אוהדי ריאל מדריד שלא מצליחים להתגבר על זה וכעת מיואשים לחלוטין. וחלקם מתמודדים עם מצבים אישיים קשים (כלומר דאגות שאינו קשורות לכדורגל). ובינתיים, האם גיבורינו שנפלו במגרש מתאבלים… או סתם מהרהרים?

ראול וארלה ברדיו מארקה: “ריאל מדריד חסרת גאווה, נשמה, לב, גישה ומחויבות. את כל אלה - אין לה. היא סובלת מליקויים טקטיים, פיזיים וטכניים. ואולי הדבר המאכזב ביותר בכל מה שקורה לקבוצה בראשות פלורנטינו פרס הוא שהיא שעדיין לא מצליחה להשיג תמיכה וקונצנזוס בתוך המועדון לגבי מי צריך לקבל את האחריות על ניהול העונה הבאה”

לא מעט אוהדים כתבו בת’רד בליגת האלופות עד כמה פריז סן ז’רמן ובאיירן מינכן הן הכדורגל המודרני ועד כמה ריאל מדריד רחוקה מהן שנות אור. גם במארקה עלתה כתבה באותו הנושא: “המציאות של הכדורגל המודרני מכה קשות בריאל מדריד” - המשחק בין פ.ס.ז’ לבאיירן חושף את הבעיה הגדולה ביותר של ריאל מדריד העונה.

בתחילת הכתבה נכתב שריאל רצתה ‘להפסיק לחכות’ ולהתחיל ליזום בעצמה. בתחילת העונה עם צ’אבי אלונסו היא עשתה הגנה, לחצה, זכתה בכדור ליד הרחבה של היריבה והמירה את האגרסיביות למצבי הבקעה. יותר חילוצי כדור בחצי המגרש של היריבה מאשר בעידן קרלו אנצ’לוטי. אבל המומנטום דעך מהר..

הקבוצה הגיעה לממוצע של 8.8 החזרות כדור ‘גבוהות’ למשחק – ליד רחבת היריבה, מה שמציב אותה בין החזקות ביותר באירופה מבחינת לחיצות גבוהות. אך מומנטום זה דעך במהרה. לאחר הקלאסיקו בסנטיאגו ברנבאו, המגמה התהפכה. המספרים החלו לרדת עד שנעלמו כמעט לחלוטין. לכן, השוואות עם האליטה הנוכחית הן בלתי נמנעות. המשחק בין פ.ס.ז’ לבאיירן מינכן הניב מסקנה ברורה: כדורגל ברמה הגבוהה ביותר כיום משוחק באמצעות הפעלת לחץ.
זה לא רק עניין של לרוץ יותר, אלא של לרוץ טוב יותר. שתי הקבוצות הפכו את הלחץ למערכת קולקטיבית מתואמת בצורה מושלמת. הן לא מחכות לטעויות; הן מבקשות לעורר אותן. כל שחקן מבין מתי ללחוץ, איך לסגור נתיבי מסירה, והיכן למקם את עצמו כדי לתמוך בחסימה ההגנתית של הקבוצה. התוצאה היא קצב בלתי פוסק וקבוע שמציף את היריב מהרגע שהוא מזיז את הכדור בין שחקני ההגנה שלו. מכאן התשואות לכדורגל שנראה במשחק הזה.

פ.ס.ז’ של לואיס אנריקה מגלמת בצורה מושלמת את הרעיון הזה. הקבוצה שלו משלבת גמישות התקפית עם משמעת מחוץ לכדור. עמדות משתנות, אבל המבנה נשאר. הלחץ בלתי פוסק, אפילו מצד הכוכבים. בלי מעורבות קולקטיבית, המערכת קורסת… וזה מה שקרה עם קיליאן אמבפה בזמנו בקבוצה. הוא (לואיס אנריקה) תמיד הבין את זה, ועכשיו כשהוא שולט בהכל כפי שתמיד רצה - הקבוצה שלו עפה על פני המגרש. “קיליאן, אתה חייב ללחוץ את המגן הימני. אם אתה לא שומר את המגן הימני, לא ננצח את המשחק הזה. אני צריך שתקוף את המגן הימני כדי שכולנו נוכל ללחוץ. אין לנו פילוסופיה של ‘פשוט לתת לאמבפה לעשות מה שהוא רוצה’,לא”, טען הספרדי כשהמספר 10 עדיין היה שחקן שלו.

כאן ריאל מדריד מאבדת את שיווי המשקל שלה. הלחץ שלה נותר סלקטיבי. אין מספיק המשכיות וגם לא מספיק סנכרון כדי לשמר אותו לפרקי זמן ממושכים. הקבוצה מתחלפת בין התפרצויות של אינטנסיביות לתקופות של המתנה, מה שמפחית את יכולתה לזכות בכדור בחזרה גבוה במגרש ולהפעיל לחץ על היריבה.

סטטיסטיקות ליגת האלופות משקפות את ההבדל הזה. ריאל מדריד ביצעה לחץ 98 פעמים ב-14 משחקים, ייצרה 26 בעיטות\איומים וכבשה רק שני שערים. זה רחוק מהשיאים של היריבות הישירות שלה. פ.ס.ז’ לחצה 144 פעמים ב-15 משחקים, וכבשה שבעה שערים. באיירן מינכן לחצה 131 פעמים וכבשה שישה שערים.עם זאת, הפער אינו רק סטטיסטי. הקבוצות האחרות יוצרות אי ודאות משמעותית עבור היריבות שלהן ומצליחות לשלוט ולתפוס מקום. וכרגע, ריאל מדריד מפגרת מאחור .

לייק 1

המארקה בפרסום בלעדי שלהם טוענים שדני סבאיוס סיפר בחדר ההלבשה: “ביקשתי מהמאמן אלבארו ארבלואה לא ליצור איתי קשר יותר”. נטען כי הקשר הודיע לחבריו לקבוצה על ויכוח קשה עם המאמן והוא מבין כי לא יזומן יותר לסגל במשחקים עד תום העונה. “אין דרך חזרה”. מעבר לכך עם או בלי קשר לשינוי המסתמן של המאמן בקיץ - סבאיוס הפעם יעזוב שנה לתום חוזהו.

ביום חמישי האחרון התקיימה שיחה טעונה מאוד בין השניים ביוזמת הקשר. השחקן רמז שיש משהו אישי שקורה, והוא לא רוצה שזה ישפיע על הקבוצה במשחקים האחרונים. במועדון אגב מגבים את ארבלואה וחושבים כי סבאיוס “יצר במכוון קונפליקט כדי להצדיק את חוסר זמן המשחק שלו”. העימות הראשון בין ארבלואה לסבאיוס התבשל עוד ב-21 בפברואר כשדני עלה מהספסל ועשה טעות שהובילה ל-2:1 של אוססונה. הוא נפצע, חזר מפציעה באפריל וכבר לא שותף.

ואומרים שבמועדון לא לומדים…
האוהדים צעקו שהמועדון לא גיבה את אלונסו והנה הוא כבר מגבה מאמנים.

2 לייקים

אלבארו ארבלואה במסיבת העיתונאים לקראת המשחק מחר נגד אספניול: “זה משחק בין שתי קבוצות שצריכות לנצח בגלל המצבים השונים שלהן. זה מגרש קשה, עם אווירה נהדרת… ומאמן פנטסטי. התוצאות לא היו טובות כמו העבודה שהם עושים (היו שווים יותר נקודות). יש לי הרבה כבוד לקבוצה ולמאמן”.

מה שקרה עם דני סבאיוס: “אני לא נכנס לוויכוחים פומביים על מצבים שיש לי עם השחקנים שלי. לפני יותר מ-20 שנה, הדבר הראשון שלמדתי משחקנים ותיקים הוא שמה שקורה בחדר ההלבשה נשאר בחדר ההלבשה. אני מחזיק בדעה הזו כבר 20 שנה ואני עדיין עומד מאחוריה”.

על העתיד שלו, השמות שמועמדים וז’וזה מוריניו: “אני חושב תמיד על ריאל מדריד והעתיד בשבילי על מחר. אני לא מודאג לגביי. אני מבין את כל השאלות (על מוריניו) אבל התשובה שלי תמיד תהיה זהה - העתיד הוא מחר. כל משחק הוא החיים בריאל מדריד, ככה אני מבין, מאמין וחווה אותם”

האם לקבוצה חסר אופי או חסרים מנהיגים? - “אנחנו קבוצה צעירה מאוד; צריך רק להסתכל על הגיל הממוצע של הסגל הזה. אנחנו צריכים להבין ולקרוא טוב יותר מצבים מסוימים על המגרש, אבל זה נורמלי שיהיו כמה מקרים של חוסר שיקול דעת של צעירים. יש שחקנים עם הרבה אישיות”.

האם הוא מאוכזב מהשחקנים: “ברור שלא, אני מגן עליהם בפומבי. אני בידיים שלהם בגלל מה שהם מראים לי כל יום. זה מה שמאמן צריך לעשות. הייתה מערכת יחסים די גלויה עם רובם. מה שצריך להיפתר זה בינינו. אני תמיד אגן עליהם במצב הזה”.

הקבוצה הפסידה הרבה בעיקר לאחרונה: “אני חושב שאלה הערכות שהן יותר באחריותך; אני כאן כדי לדבר על החודשים שהייתי בתפקיד הזה. איבדנו נקודות מול יריבות שלא היינו צריכים להפסיד להן. ריאל מדריד לא יכולה להרשות לעצמה לאבד נקודות אם היא רוצה לזכות באליפות… היו מקרים בהם איבדנו שליטהה, כמו מול בטיס וג’ירונה”.

מה קרה מאז הפגרה? - “הרבה דברים. היו הרבה משחקים, ונכון שהתוצאות רחוקות ממה שריאל מדריד צריכה להיות. בימים אלה, אי אפשר לנצח אף אחד רק מהירידה מהאוטובוס. אנחנו צריכים להשתפר הרבה, קולקטיביצ… הכישרון שיש לנו לא מספיק אם אנחנו משחקים רק באופן אינדיבידואלי. אנחנו צריכים תוכנית, וכל זה דורש מנטליות שונה ממה שהייתה לנו”.

על מצבו של גונסאלו גארסיה: “אלה החלטות של השחקן והמועדון. הם יחליטו. אני מכיר את גונסאלו היטב; יש לו יכולות יוצאות דופן. הוא משחק פחות ממה שמגיע לו, אבל אני רואה אותו עובד קשה, ויש לו עתיד גדול לפניו. זו עמדה עם תחרות עצומה, אבל זה לא אומר שהוא לא מצליח. כשהייתי צריך אותו, הוא סיפק את מה שצריך”.

האם כדאי להימנע מפאסיו - מסדרון הכבוד לברצלונה? - “זו לא המוטיבציה הכי גדולה שלי, אלא לזכות בשלוש הנקודות כי זה מה שהקבוצה צריכה. אני לא יכול לחשוב על משהו גדול יותר”.

מצבו של פרנקו מסטאנטואנו והאם הוא צריך לעזוב כדי לקבל זמן משחק: “הוא בחור שעובד קשה מאוד. כשהוא משחק, הוא להוט להראות למה הוא מסוגל, למה ריאל מדריד החתימה אותו. הוא יכול היה לשחק בקסטיליה, אבל יש לו כל כך הרבה כישרון ובגרות; הוא לא נראה בן 18. יש לו עתיד יוצא דופן בגלל הכישרון שלו, המחויבות שלו, המנטליות שלו… הארגנטינאים כאן נוטים להשתלב היטב בריאל מדריד. אני מקווה שנוכל ליהנות ממנו במשך שנים רבות”.

האקס קיקו קאסייה ששיחק בריאל מדריד בתקופת הזכיות הרצופות בליגת האלופות כשוער מחליף ומזוהה בעיקר עם אספניול - בריאיון ב-AS לקראת המשחק בין הקבוצות הערב:

העונה של ריאל מדריד הייתה מאכזבת…
-“אף אחד לא ציפה למשהו כזה, אבל הרבה דברים לא טובים התחברו. הפציעות הן בעיה אמיתית שהשפיעה עלינו מאוד ברגעים מרכזיים. היו חילופי מאמן, עומק הסגל לא היה מרשים במיוחד, וגם היה לנו קצת מזל רע במשחקים מסוימים. הכל התחבר וזה הוביל לשנה רעה. חסרה לנו עקביות, וזה מאוד עולה לנו ביוקר בלה ליגה”.

האם אלבארו ארבלואה שיפר את המצב בצורה כלשהי לעומת צ’אבי אלונסו?
-“אם נסתכל על הנתונים האובייקטיביים ועל התוצאות, ברור שלא ראינו זאת. היו ניצוצות של תקווה, כמו נגד מנצ’סטר סיטי, אבל לא ראינו שינוי מגובש, וזה מה שביקשנו עם ההחלפה של צ’אבי”.

עד כמה היעדרותו של טיבו קורטואה השפיעה בפרק זמן זה?
−"כשאין לך את השוער הטוב בעולם, זה חייב להיות מורגש, למרות שלונין הוא שוער נהדר והוא היה די טוב - זו בעיה".

−כשוער - טיבו קורטואה או איקר קסיאס?
-“קשה לעשות את האתגר הזה, אבל אני אבחר את איקר. בשבילי, הוא תמיד היה מודל לחיקוי, וראיתי אותו עושה דברים מדהימים. בלי לנסות להיות דיפלומטי, בשבילי, הטוב בעולם בשנים האחרונות היה קורטואה, והטוב בכל הזמנים הוא קסיאס. בהחלט, הערצתי אותו. היו לי פוסטרים שלו בחדר שלי כי הוא היה אליל מוחלט. אחר כך הייתה לי הזכות לחלוק איתו חדר הלבשה ועשיתי את הופעת הבכורה שלי בנבחרת ספרד כשעליתי מהספסל במקומו. אלו זיכרונות בלתי נשכחים כי בשבילי, איקר הוא אגדה”.

−האם טוני קרוס הרס לך את היום המאושר בחייך במהלך הופעת הבכורה הזו?
-“כן. כבר אמרתי לו באופן אישי, בצורה ידידותית, והוא צחק. הגשמתי את חלומי לעשות את הופעת הבכורה שלי בנבחרת ספרד במשחק ידידות בוויגו נגד גרמניה, ולחליף את איקר בדקה ה-76. ירד גשם חזק, קרוס בעט בסוף, הכדור ניתז מולי, היו לא מעט מים, ולא הצלחתי להציל אותו. התקרית הזו טראומטית לי, אבל הזמן עזר לי להתגבר עליה”.

ויניסיוס ואמבפה… האם אחד מהם מיותר או שיש מקום לשניהם?
-“שמעתי לעתים קרובות שהם משחקים טוב יותר בנפרד, אבל אני חושב שיש מקום לשניהם כי שניהם פנומנליים. נכון שכאשר הם משחקים יחד, הקבוצה מאבדת מוצקות הגנתית, ואנחנו צריכים לדרוש מהם יותר מאמץ בתחום הזה. עליהם להיות בעלי יכולת ללחוץ על שחקני ההגנה של היריבה, ואז שיתפנו לחזון במשחק ההתקפה כי הם עושים את ההבדל. אבל עם ההבנה שכאשר צריך לחזור אחורה, כולם צריכים לעשות את זה”.

היכן מתחיל השיקום של ריאל מדריד?
-“במקום לנקוב בשמות, הייתי אומר ששורש הבעיה טמון במנטליות של השחקנים. ישנם רגעים במשחק שבהם הם מתנתקים, סופגים שער, והופכים לבטוחים מדי, ומאמינים שהם יכולים לחזור אך ורק על סמך האיכות שלהם, אבל אז זה לא מספיק כי כל הקבוצות מוכנות היטב. איכות לבדה היא חסרת תועלת אם היא לא מגובה בעבודה קשה במשך תשעים הדקות המלאות. יש צורך ביותר עקביות וסדירות של מאמץ”.

האם אתה יותר בעד מאמן כמו קרלו אנצ’לוטי או מאמן כמו ז’וזה מוריניו?
-“אני מאלה שמאמינים שמאמן הופך לטוב או רע על ידי השחקנים, ושהביצועים והתוצאות תלויים בעיקר בהם. מאמן טוב נותן לך יתרון נוסף, אבל אם השחקנים לא מחויבים, דברים לא ילכו טוב. זו הסיבה שדיברתי קודם על כמה הכרחי שינוי במנטליות. אם השחקנים נותנים את כל כולם ויהיו מאוחדים, המאמן יצליח, יהיה אשר יהיה”.

מי צריך להיות השוער הפותח של הנבחרת הלאומית במונדיאל?
−"אני חושב שזה יהיה אונאי כי הוא לא עשה שום דבר רע שגזל ממנו את עמדת הפותח. אבל זו דילמה גדולה מאוד עבור לואיס דה לה פואנטה ועם כל הכבוד לאונאי וגם לדויד ראייה - שוער העתיד של הנבחרת הוא ז’ואן גארסיה".

אלבארו ארבלואה לאחר הניצחון על אספניול: “קל להעריך את ההופעה של ויניסיוס ג’וניור. הוא שיחק עוד משחק פנטסטי, כבש שני שערים נהדרים, הוביל את ההתקפה של הקבוצה והיווה איום בכל פעם שהוא מקבל את הכדור. הוא מאוד אגרסיבי, אינטליגנטי, מאוד אמיץ, עקבי…החלפתי אותו כי לא רציתי להסתכן בכך שלא יהיה זמין לקלאסיקו. הוא עשה עבודה נהדרת נוספת באותו משחק, עזר לנו בהגנה, וזה משהו שאני תמיד מעריך. אני אסיר תודה על העבודה שהוא עושה כדי לתמוך בקבוצה וכשהוא מתחבר לקישור שלנו. כמו שאני אומר בחודשים האחרונים: שחקן פנטסטי, מנהיג טבעי, חבר קבוצה שכולם אוהבים, אדם נהדר… אני מאוד גאה שיש לי אותו כשחקן; אני בר מזל בצורה יוצאת דופן”.

הנסיעה של אמבפה: “כל התכנון עבור שחקנים פצועים כבר מפוקח על ידי שירותי הרפואה של ריאל מדריד, אשר קובעים מתי הם צריכים להגיע לוולדבבאס להמשיך בשיקום ולהתאמן ומתי לא. כל שחקן עושה מה שהוא רואה לנכון בזמנו הפנוי, ואני לא יכול להתערב בזה”. על כך שיש אנשים שכעסו על אמבפה: “אין לי ספק לגבי המחויבות של אף אחד מהשחקנים שלי. אני חושב שכולם יודעים כמה המשחקים האלה חשובים לנו. כשאתה לובש את חולצת ריאל מדריד וכשאתה במועדון הזה, אתה מבין את הדרישות שמוטלות עלייך. אנחנו מועדון שבו, למרבה המזל, מעולם לא היה, וגם אין עכשיו, וגם לא יהיה שחקן גדול יותר מריאל מדריד. אני חושב שכל השחקנים שלי מבינים את זה בצורה מושלמת. מה זה מייצג, איפה הם נמצאים, כמה זה חשוב, וכמה כולנו ברי מזל להיות כאן”.

הוא נשאל האם יש הבדלים במחויבות בין ויניסיוס לאמבפה - “אני לא משווה שחקנים. אני חושב שאנחנו צריכים את כולם. תמיד אמרתי את זה מאז שהייתי בתפקיד הזה: כדי לנצח כל משחק, אתה צריך את המחויבות של כל שחקן. אני אומר לעתים קרובות שזה כואב כשאנחנו רואים שכל הקבוצות האחרות רצות יותר מאיתנו. ולא רק כשאין לנו את הכדור, אלא שאנחנו צריכים להתמקד גם כשיש לנו. אנחנו צריכים להיות קבוצה עם הרבה תנועה ולבצע הרבה יותר ריצות מחוץ לכדור, וזה מאוד לא נוח כי כדי לקבל כדור אחד אתה צריך לעשות עשר ריצות”.

“כישרון לבדו אינו מספיק .אנחנו צריכים את המחויבות של כל שחקן ללחוץ, להגן ולהתקיף. בימים אלה, אם אתה רוצה להיות קבוצה שלמה באמת שמקשה על היריבים לנצח, כפי שאמרתי - כישרון לבדו אינו מספיק. אני אוהב לראות שחקנים מבינים לא רק שמחויבות חשובה, אלא שזהו אחד הערכים המרכזיים של ריאל מדריד כשאנחנו מדברים על מהי ריאל מדריד ואיך היא נבנתה, לא יצרנו אותה עם שחקנים שעולים למגרש בטוקסידו, אלא עם שחקנים שמסיימים עם חולצות מכוסות זיעה, בוץ, מאמץ, הקרבה והתמדה…”

“מכיוון שהקבוצה הזו תמיד מביאה את השחקנים הטובים בעולם, כשהם מבינים מהי ריאל מדריד ומהם הערכים שלה, מה הפך אותה לגדולה, כישרון מתחבר למחויבות ומאמץ, וזה מה שהופך אותנו לקבוצה הטובה בעולם. אבל מעל הכל, זה בגלל מי שאנחנו ואיך בנינו את ההיסטוריה של ריאל מדריד”.

האם קיליאן אמבפה ודני קרבחאל יהיו זמינים לקלאסיקו? - “נראה איך אמבפה יהיה השבוע. אחרי הבדיקות בשבוע שעבר, נראה שזה הולך להיות קצת יותר ארוך, אבל נראה איך הוא יתקדם. זה אותו דבר עם קרבחאל ; עדיין יש לי תקוות גדולות שהוא יוכל לשחק לפני סוף העונה, שהוא יוכל להתאושש ולסיים את העונה כשהוא משחק על המגרש, וזה מה שמגיע לקרבחאל”.

כותרות העיתונים הבוקר במדריד:

שער המארקה על רקע ויניסיוס ג’וניור חוגג: “ויניסיוס מונע את ה’אלירון’ (הכתרה של ברצלונה עוד לפני הקלאסיקו) ואת הפאסיו” - מי ישמע איזה הישג, שיהיה| הברזילאי לקח על עצמו וכבש צמד בהיעדרו של קיליאן אמבפה| ברצלונה צריכה תיקו בקלאסיקו כדי להיות אלופה| פרלאן מנדי שוב נפצע.

שער ה-AS די דומה עם תמונה קצת אחרת: “ויניסיוס מבטל את האלירון” - משחק יוצא מן הכלל לברזילאי שהבקיע פעמיים ואילץ את ברצלונה לחכות| ריאל צריכה ניצחון בקאמפ נואו ביום ראשון כדי לעכב שוב את החגיגה של הקטלונים

אני זוכר שהוא אמר שהחלוצים צריכים להישאר רעננים ולא לבזבז אנרגיות על מרדפים בהגנה.

בכל מקרה, אני שמח שהוא מתחיל לדבר אמת.

אדוארדו קמאבינגה התראיין לערוץ הצרפתי " *Canal + Foot" ומביע תסכול על הכרטיס האדום נגד באיירן מינכן. הוא מספר שהחברים בחדר ההלבשה ניחמו אותו.

“הכרטיס האדום? זה ללא ספק זיכרון רע. אני חושב שזו תאונה שלא ציפיתי לה בכלל. זו תאונה שהשפיעה עליי. אבל זה חלק מחיי השחקן”. לאחר מכן הוא העדיף להתנתק מהרשתות החברתיות: “אני לא משקר כשאני אומר שאחרי מה שקרה, ניתקתי הכל לחלוטין. אחרי מה שנאמר בחוץ, לא ראיתי צורך בזה. אני חושב שעדיף לנו בלי מדיה חברתית. כדורגל הוא דבר חסר סליחה. אפשר לשחק עשרה משחקים טובים ואנשים שוכחים אם יש לך משחק אחד רע שבו אתה עושה טעות”.

“לשמחתי, החברים באו ישר לחדר ההלבשה כדי לתמוך בי. הם אמרו לי שזו לא אשמתי ושזו טעות שיפוט. קיבלתי את זה כטעות. אפילו למחרת אנשים מהמועדון שלחו לי הודעות כדי לומר לי שזו לא אשמתי”.

בהמשך נשאל האם שוחח עם קיליאן אמבפה על הביקורות שקיבל לאחרונה: “לא בהכרח דיברנו על זה. אבל זה השפיע על אמבפה. הוא ראה אותי בבוקר וחיבק אותי חיבוק גדול. אנחנו תמיד מחבקים אחד את השני. באותו בוקר הוא ראה אותי ואמר לי שאנחנו שורדים. הרגשתי שלאמבפה יש אמפתיה וניסיון עם ביקורת (צוחק)”.

אז קמא לא מבין שגם ללא הכרטיס האדום הזה האוהדים מסתכלים עליו אחרת כשזו כבר שנה חמישית שלו והוא דורך במקום, ח-ב-ל.

ועוד קצת: סנטיאגו קניזארס אומר שאמבפה ו-ויניסיוס יכולים להצליח אבל כל אחד צריך להוריד מהאגו. אמבפה רוצה להיות כוכב בריאל מדריד כי טרם היה, בעוד ויניסיוס רוצה לחזור להיות הכוכב כי זה הצליח ב-2024| שחקן העבר טוטה אומר שריאל חייבת לקבוע סגנון משחק ברור ולמנות מאמן לפי זה| פרשן אחר בספרד אומר שקיליאן אמבפה מתחיל להזכיר את גארת’ בייל והתנהלותו הרחוקה מהקבוצה והאוהדים לא אוהבים את זה.

חורחה ואלדאנו: "דברים לא נעשים בעזרת קסם פיות. אני לא סתם מופיע, מנופף במטה קסמים, והקבוצה משתנה… ראשית, צריך להגביר את רמת העצימות, ולשם כך, צריך קודם כל לשכנע את השחקנים. ואז, שינויים כאלה גורמים לעתים קרובות לטראומה פיזית, כי אם אתה לא רגיל להתאמן ברמה גבוהה מאוד, אתה משלם את המחיר.

“ריאל צריכה מאמן עם סמכות שאינה ניתנת לערעור. האם סמכותו אינה ניתנת לערעור? כן, בהחלט. כי שחקנים רואים רק שני דברים: מאמן חלש או מאמן חזק. אם הם רואים מאמן חלש, הם יקרעו אותו לגזרים תוך שתי שניות. וזה משהו שהמועדון מקרין; זה לא תלוי רק במאמן, באישיות של המאמן. זה תלוי גם בתמיכת המועדון במאמן”.

אלבארו קארראס מגיב לפרסומים האחרונים ואולי מציג את ה-‘אני מאמין’ שלו למדוע הוא לא שיחק בתקופה האחרונה:

“בימים האחרונים צצו רמיזות והערות מסוימות לגביי - כאלו שלא תואמות את המציאות. המחויבות שלי למועדון הזה ולמאמנים שהיו לי הייתה בלתי מעורערת מהיום הראשון, והיא תמשיך להיות כזו. מאז שחזרתי (לריאל מדריד), תמיד עבדתי ברמה הגבוהה ביותר של מקצועיות, כבוד ומסירות. נלחמתי קשה מאוד כדי להגשים את חלומי לחזור הביתה. בנוגע לתקרית עם חבר לקבוצה, זה היה עניין בודד וחסר חשיבות שכבר נפתר. מערכת היחסים שלי עם כל הקבוצה טובה מאוד. האללה מדריד!”.

גם קיליאן אמבפה פירסם הודעה, דרך משפחתו לסוכנות הידיעות AFP שם טוענים שנעשה לו עוול לגבי הדיווחים על הפציעה האחרונה ובכלל התנהלותו: “חלק מהביקורת מבוססת על פרשנות יתר של אלמנטים הקשורים לתקופת התאוששות המנוהלת בקפדנות על ידי המועדון, מבלי לשקף את המציאות של מעורבותו היומיומית של קיליאן ואת עבודתו עבור הקבוצה”. נזכיר כי דווח גם כי אמבפה התווכח עם אחד מעוזריו של אלבארו ארבלואה באימון וענה לו בצורה לא יפה, ומעבר לכך שהוא לא התחבר למאמן החדש. עוד נטען כי אמבפה היה מאוד מחובר לצ’אבי אלונסו והיה מופתע מאוד כשפוטר.

כותרת אחת שהיא כן טובה: היכולת של ג’וד בלינגהאם ודין האוסן. “עדיף מאוחר מאשר אף פעם”, נכתב על הקשר האנגלי שסבל מעונה קשה אבל השתפר במשחקים האחרונים והותיר טעם של עוד. אמנם בסה"כ אספניול ועדיין - מספרים הזכירו את ג’וד של עונת הבכורה. השער היה חסר אבל היה בישול נהדר. ששת הכדרורים שלו נגד אספניול מעידים על כך. יש לו 93.5% מסירות. ו-84 נגיעות. שלושה איומים על השער כמו ויניסיוס ג’וניור.

כמובן שבכלי התקשורת לא רק בספרד מסקרים במרץ את התקרית המביכה באימון ביומיים האחרונים. שער המארקה על רקע אדום שחור כמו במלחמה: “עוד מכה והפעם בתמונה על הריצפה” (הדימום של פדה ואלוורדה) יחד עם אזכור דבריו של צ’אבי אלונסו כשפוטר של האמין שהגיע לאמן גן ילדים, זה היה ב-13 בינואר, וכרונולוגייה של התפרקות חדר ההלבשה| ב-AS נכתב למעלה: “משבר חסר תקדים” ואת רוב התמונה תרתי משמע מקבלת ראיו וייקאנו על הישגה המרשים אתמול - למזלינו.

“ריאל מדריד מתפוררת לפני הקלאסיקו”, “שערורייה”, “זעקה מספרד, המתח בשיאו בריאל מדריד”, “המועדון הגדול שקע בכאוס”, אלו חלק מהכותרות מאיטליה ומצרפת.

זו כתבה ב-AS - לחדר ההלבשה נמאס: “זה מאוד עצוב, מחכים שזה ייגמר כמה שיותר מהר”. מקורות בחדר ההלבשה של ריאל מדריד מסכמים את חוסר שביעות הרצון מהתקריות המתמשכות וכשהם משתמשים במילה ‘זה’ הם מתכוונים גם לעונה הזו כמובן: “התקרית האחרונה בין פדה ואלוורדה לאורליאן טשואמני בהחלט הייתה מוגזמת וחמורה, אבל יש דברים אחרים שקורים שלא מדווחים עליהם. הסנטיאגו ברנבאו יגרום לנו לשלם על זה”.

לפי קדנה סר: אורליאן טשומני לפדה ואלוורדה בחדר ההלבשה היום: “אתה אחת הסיבות לכך שהיחסים בחדר ההלבשה עם צ’אבי אלונסו נשברו”.

כותרות העיתונים הבוקר:

שער המארקה עם “חצי מיליון וממשיכים בדרך” - ריאל מדריד הטילה עונש היסטורי - קנס כלכלי כבד מאוד על פדה ואלוורדה ואורליאן טשואמני אך ללא עונש ספורטיבי| שער ה-AS גם כן עם תמונה של שניהם והכותרת היא: “ביד איתנה” [מחמיאה מדי למועדון על ההתנהלות] - הקשר הצרפתי ישחק בקלאסיקו בקאמפ נואו, אזכורים לכך שבריאל מדריד מחפשים את “החפרפרת” - מי שהדליף על התקרית לעיתונות.

חסוס גאייגו כותב טור דעה ב-AS: “חדר הלבשה בלי בוס” ועל כך שלפי ההתנהגות שלו ברורה שתפקיד הקפטן לא מתאים לפדה ואלוורדה.

"לאי-הסדר בחדר ההלבשה של ריאל מדריד בשבועות האחרונים יש כמה סיבות, אך העיקרית שבהן היא התנערות הקפטנים מאחריות. עימותים בין חברי הקבוצה תמיד היו קיימים - יותר כשהקבוצה מפסידה מאשר כשהיא מנצחת - אנשים שלא דיברו זה עם זה או אפילו הסתכלו זה על זה, אבל שמים בצד את חילוקי הדעות ביניהם בזמן אימון או משחק. במצבים מתוחים אלה, קפטני הקבוצה תמיד התערבו; ניסיונם והשפעתם גרמו למעורבים להבין שהמועדון חשוב יותר מעניינם האישי. בהתבסס על התנהגותו, ברור שפדה ואלורדה לא היה מוכן להיות קפטן ריאל מדריד. הוא העדיף את מזגו האישי, שצף בכמה הזדמנויות, על פני האחריות שמגיעה עם ענידת סרט הזרוע. גם דני קרבחאל לא עמד בציפיות. כקפטן הבחירה הראשונה וכוותיק שעבר מעל אינספור קרבות, הוא היה צריך לשלוט באווירה בחדר ההלבשה ולטפל בהתנהגות לא הולמת. למרות שלא שיחק או שהיו לו בעיות עם אלבארו ארבלואה, זו הייתה חובתו.

מה שקרה גם מדגים את הצורך במאמן חזק. אישיות שיכולה להשליט סדר בסגל ולהבהיר לכל השחקנים, ובראש ובראשונה לקיליאן אמבפה ולוויניסיוס ג’וניור, שהמועדון גדול יותר מהקריירה האישית שלהם ושהם חייבים להיכנע למשמעת הקולקטיבית. המאמן יצטרך גם לפתח את המנהיגים החדשים, אלה שמוכנים להיות מנהיגים בחדר ההלבשה ולענוד באמת את סרט הקפטן של ריאל מדריד".

מנגד חואן קסטרו כותב טור דעה במארקה וטוען שפדה ואלוורדה טעה אך המועדון “לא יכול לעשות איתו טעות היסטורית” ומציג את כל מעלותיו ותרומתו לריאל מדריד. הוא יותר מתייחס לאלה שטוענים שצריך לוותר עליו.

"ברור שאני לא כאן כדי להצדיק את פדה (שאני מכיר מאז שהיה בן 17) על התקרית עם אורליאן טשואמני (לא משנה מי אשם, זה עניין גדול…, אבל צריך שניים לטנגו). המעשה, או המעשים (מכיוון שזה קרה במשך יומיים), אינם מקובלים, כפי שמראה הסנקציה של המועדון. אבל אני מאמין שצריך לשפוט אנשים לפי הרקורד שלהם, לא לפי יום רע אחד (או שניים). בהיכרותי איתו, אני יכול לדמיין איך פדה מרגיש: מתחרט, בוודאות; וגם מדוכא. הוא, שמרגיש את החולצה הלבנה כמו שרק מעט שחקנים חוו בעשר השנים האחרונות, מתחרט על מה שקרה יותר מכל אחד אחר. אני בטוח בזה. אפילו אחרי מה שקרה עם אחכס באנה (למרות שמדובר במקרים שונים, מכיוון שההתגרות של היריב הייתה מעצבנת ולא מקובלת אז), האורוגוואי היה עצוב על מה שעשה, גם אם לא האמנת לזה או שהוא לא הראה את זה (הוא תמיד רצה לשים את העניין מאחוריו במהירות).

"אבל כן, בלי לחשוש מלהיות שעיר לעזאזל בימים אלה, כשכולם תוקפים את פדה, אני מאמין שהמועדון צריך לתת קרדיט לקפטן הראשון שלו בעונה הבאה (הקפטן בהנחה שדני קרבחאל יעזוב). “הנץ” הגיע למדריד ביולי 2016 (לפני 10 שנים) והתנהגותו הייתה למופת על המגרש ומחוצה לו. האם אי אפשר לסלוח (אני לא אומר להתעלם ממה שקרה, כי חייב להיות עונש) לאדם שבזמנים של מחויבות חלשה, עמד לצד המועדון? כמו שאמרתי: לכל קפטן למופת יש יום רע… אני משוכנע ש-FV ילמדו מזה. המצב בחדר ההלבשה; התוצאות הגרועות; התסכול מחוסר ניצחון… לפעמים גורמים לשחקנים לעשות טעויות. וזה מה שקרה, אבל… האם נשכח מה הבחור עשה עבור ריאל מדריד בעשור האחרון (לא כולל את התקופה שלו בדפורטיבו לה קורוניה)?

"אני לא כאן כדי להצדיק אותו (כבר הסברתי את זה), אלא כדי לשקול את עברו של השחקן, את התדמית שיש לו בקרב אוהדי ריאל מדריד (או לפחות, את התדמית שהייתה לו לפני כן), ואת ההתנהגות הכללית שלו. אני מאמין שלא כל המקרים זהים. אני מאמין שלכולנו יש ימים רעים. ואני מאמין, כפי שתמיד כתבתי בשנים האחרונות, פדה צריך להמשיך להיות הקפטן הגדול העתידי של ריאל מדריד. כמו שאומרים האורוגוואים, ¡Vamos arriba!

“נ.ב. וכמובן, לדבר על העברה אפשרית או משהו כזה… זו תהיה טעות היסטורית, שכן זה יחליש את הקבוצה שלנו ויחזק אחרת. פדה יתאושש ועדיין ייתן הרבה למועדון שהוא אוהב ומרגיש כל כך מחובר אליו. האם עליי לספר לכם כמה פעמים פדה שיחק עם זריקות, עם חום, צליעה, האם עליי לספר לכם? ובכן, הנה לכם: האם הוא עשה טעות? כן (שני השחקנים). אבל אני לא הולך לצלוב מישהו שלא מגיע לו”.

אלבארו ארבלואה במסיבת העיתונאים לקראת הקלאסיקו נגד ברצלונה מחר: “אני לא הולך ‘לשרוף’ את השחקנים שלי על המוקד בפומבי [בתקשורת]. האם חואניטו [אגדת ריאל מדריד] מעולם לא עשה טעות?”. מעבר לכך הוא מגן בחירוף נפש ומגזים כמובן, על מה שהיה, ובכלל על היחס של השחקנים.

לאיזה קלאסיקו הוא מצפה? - “אני מצפה למשחק נהדר נגד יריבה נהדרת, אני ממש מצפה לזה, זה משחק הכדורגל שהעולם הכי משתוקק אליו”.

הסבר מה קרה ואיך טיפלת בזה? - "אני גאה בנחישות שבה פעל המועדון. השחקנים התנצלו בפני האוהדים, וזה מספיק לי. אני לא הולך לצלוב בפומבי את השחקנים שלי כי זה לא מגיע להם. בגלל המאמץ והמחויבות שלהם, על אהבתם לחולצה הזו, ואני לא אשכח את זה. כשאני מדבר על שחקן שייצג את ריאל מדריד בצורה טוטאלית הוא חואניטו, והאם הוא מעולם לא עשה טעות? הוא השחקן היחיד שהאוהדים שרים עליו בכל משחק כי הוא תמיד הגן על הסמל הזה, ואיך הוא יכול לא לטעות? אם אנחנו אוהבים אותו בגלל משהו, זה בגלל שהוא היה אחד מאיתנו. כולנו יכולים לעשות טעויות, ושניהם ראויים שנמשיך הלאה. הם שני אלופי אירופה, ואני גאה בהם.

“שקרים רבים נשמעים. זה שקר שהם לא מקצועיים, וזה שקר שהם לא כיבדו אותי או ששחקנים לא משחקים כי יש להם בעיות איתי. אני לא ארשה את זה כי זה לגמרי לא נכון. אני אחראי לעובדה שאנחנו… לא עמדנו בציפיות, אבל בארבעת החודשים האלה, אני גאה בשחקנים ובאופן שבו הם קיבלו אותי. לפעמים זה מתסכל למצוא את עצמנו במצבים שאנחנו לא רוצים. אנחנו צריכים להתמקד במשחק”

האם הוא מרגיש אחראי לתקרית האחרונה ובכלל לכאוס בחדר ההלבשה: “אם אתה רוצה להצביע על מישהו, הנה - אני”.

האם אי פעם חוויתם משהו כזה כשחקן או כמאמן? - “בזמנו, חבר שלי לקבוצה תפס מקל גולף והיכה אותי איתו. מה שקורה בחדר ההלבשה של ריאל מדריד צריך להישאר בחדר ההלבשה של ריאל מדריד, וזה מה שהכי כואב לי. המצבים האלה תמיד קרו, אני כמובן לא מצדיק את זה בשום צורה. זו הייתה תקרית, והיינו חסרי מזל שפדה ואלוורדה בסופו של דבר קיבל חתך; זה קשור יותר למזל רע מאשר למה שקרה בפועל. הם התנצלו, ומכאן והלאה, אנחנו צריכים להתמקד במשחק”.

האם לשחקנים יש יותר מדי כוח: “אני לא מבין למה אתה מתכוון. אני אומר לכם, כששחקן של ריאל מדריד לא משחק, זו החלטה ספורטיבית. אני בוחר את השחקן שאני מאמין שמגיע לו. האוהדים יכולים להיות שקטים עם חדר ההלבשה הזה והשחקנים האלה. עברנו 30 שנה בלי לזכות בגביע אירופה. הגעתי לכאן ועברו חמש שנים בלי לעבור את שמינית הגמר. אלו מצבים קשים, ואין אף אחד שמוכן יותר מהנשיא שלנו לשנות את המצב. הוא הצליח לשים את ריאל מדריד איפה שהיא צריכה להיות, ואנחנו צריכים להילחם כדי להחזיר את ריאל מדריד לאיפה שהיא צריכה להיות”.

האם לא ניתן היה להימנע מהקטטה ביום השני של הריב שלהם? - “הלוואי שזה היה ככה כדי שאוכל לשלוט בהכל. אם המאמן היה צריך לעצור את זה, אני לוקח אחריות. השחקנים יודעים שהם עשו טעות, וזה צריך לשמש דוגמה לכולם. אנחנו צריכים להמשיך הלאה”.

איך היית מתאר את חדר ההלבשה הזה? - “זה חדר הלבשה ראוי לריאל מדריד. לא קל לקבל שתי עונות בלי תואר [גדול] וזה מה שקרה. לשחקן ריאל מדריד, יש הרבה על כף המאזניים, ולחיות לפי העדר התואר הזה הוא מצב שא קל לקבל. אנחנו בהחלט צריכים לעשות דברים טוב יותר, אבל אני רואה חדר הלבשה בריא, מוכן לנצח שוב. אני בטוח שבשנה הבאה לכולם יהיה יותר ניסיון. חדר ההלבשה הזה צעיר יותר מזה שאני הייתי בו, והחוויות האלה יעזרו להם לצמוח. אני חוזר, שום דבר מארבעת החודשים האחרונים לא גורם לי לומר שאני לא שמח וגאה בחדר ההלבשה הזה”.

לגבי מה שקורה עם אמבפה: הצחוק שלו במכונית, הזמן הפנוי שלו, התנהגותו: “הוא יצא מהאימון עם חיוך, אבל שאר הדברים זה להוציא דברים מהקשרם. אני יכול לדבר על אלבארו קארראס: המשחק נגד אספניול? הוא לא עשה שום דבר לא בסדר, הוא התנהג למופת. כשהוא שיחק זה בגלל שהוא הרוויח את זה, וכאשר לא בחרתי בו זה משום שמישהו אחר היה ראוי יותר. לגבי אמבפה - כולנו יודעים את המאמץ שהוא עשה כדי להגיע למדריד ועל מה הוא ויתר. כולנו ראינו אותו בחליפת טרנינג של מדריד כילד. אני מרגיש לגמרי סמכות של מאמן מדריד; בסופו של דבר, הם מכבדים את המאמן [אותו]”.

ההדלפות: “אני חוזר, הדלפת דברים שקורים בחדר ההלבשה שלנו נראית לי בגידה של ממש וחוסר נאמנות לסמל של ריאל מדריד”.

לסיום הוא נשאל האם הוא עדיין חושב שז’וזה מוריניו הוא ‘אחד משלנו’ כלומר מדרידיסטה ואמר: “בהחלט כן”.

מסיבת העיתונאים של מאמן ברצלונה האנסי פליק לקראת הקלאסיקו, כמובן שהוא השתדל שלא לדבר על ריאל מדריד והבהיר שברצלונה בצעד האחרון ורוצה לזכות מחר באליפות. נשאל האם מה שקרה מחליש את ריאל מדריד וענה במהירות: “לא”.

האם אנחנו על סף קלאסיקו היסטורי? עד כמה משפיע מה שקורה בריאל מדריד? האם כרגע קל יותר לנצח אותה? - “אנחנו חייבים לשחק ולהופיע. זה מה שאני רוצה לראות. הייתה לנו עונה פנטסטית כקבוצה, וזה מה שאני רוצה לראות מחר. כולם רוצים לראות את המשחק הכי טוב שיש לליגה להציע. כל העולם יראה את זה, אבל בסופו של דבר, זה קשור אלינו. אני רוצה לראות קבוצה; זה מה שאני רוצה לראות מחר. אנחנו מרוכזים. אנחנו רוצים לנצח בבית. יש לנו קבוצה פנטסטית והאוהדים תומכים בנו. גם עבורם, זה קלאסיקו והם ירצו לנצח. זה נורמלי. בסופו של דבר, הקלאסיקו חשוב לכולם. עבורם או עבורנו. אנחנו משחקים בבית ואנחנו רוצים לנצח. מה שהיה לא יפגע בריאל מדריד”.

האם ריאל מדריד משחקת טוב יותר עם או בלי קיליאן אמבפה? - “לדעתי אמבפה הוא אחד הטובים בעולם. יש לו יכולות מדהימות. הוא מסוכן מאוד בכל מצב ובעיקר מול השער. לטעמי עם הכישורים שלו, הוא החלוץ הכי טוב”.

האם הקלאסיקו זה המשחק הכי מיוחד שהשתתפת בו כמאמן? - “אני רוצה להתרכז במשחק. זה לא משחק רגיל. אבל אני לא אגיד שזה הכי חשוב. זה חשוב לאוהדים, למועדון, לשחקנים, ולנו. אנחנו רוצים לזכות בתואר השני ברציפות. זה מה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו ממוקדים בביצועים שלנו, באופן שבו אנחנו רוצים לשחק”.

איך מצליחים להימנע מאופוריה מוגזמת? - “כבר אמרתי את זה בעבר, הייתה לנו עונה פנטסטית, במיוחד בחודש האחרון. היינו בטוחים, משוכנעים שאנחנו יכולים לעשות את זה. זה מה שאני רוצה לראות. אנחנו נותנים את כל כולנו למען המועדון הזה ולאוהדים האלה. אנחנו מוכנים למשחק הזה”.

האם התגובה הראשונה שלך הייתה הפתעה לנוכח הסכסוכים בריאל מדריד? - “זה קורה בכל העולם. לא רק בריאל מדריד. הייתי קצת מופתע, אבל לא אכפת לי, זה לא המועדון שלי. זו לא הקבוצה שלי. אני לא חושב על זה”.

האם אי פעם היית צריך לנהל קונפליקטים כמאמן? - “הדבר הכי חשוב, ומה שאני הכי מעריך במועדון הזה, הוא שכולנו מתאחדים. כשמשהו קורה, כולנו עושים את אותו הדבר. דברים כאלה קורים בכדורגל, בחיים. זה לא נורמלי, אבל זה קורה. תקשורת היא המפתח. זה הדבר הראשון. ככה אנחנו עושים את זה ומנהלים את המצבים”.

אמרת שאגו הורג הצלחה, אתה חושב שזה אולי קרה בריאל מדריד? - “אני לא רוצה לדבר על ריאל מדריד ומה שקורה שם; זו לא העבודה שלי. אבל זה נכון, הכל קשור לקבוצה. ה"אנחנו”. מנקודת המבט שלי, זה חשוב".

אחרי שזכית בלה ליגה, איך אתה מעריך את זה עם כל כך הרבה שחקנים מלה מאסיה? - “החיבור בין כולם מדהים. הם מכירים אחד את השני שנים רבות, וזה נהדר. אבל האווירה שהם יוצרים היא משהו באמת מיוחד. כשחושבים על זכייה בתואר שני עם קבוצה צעירה, הגישה שהם מפגינים כל יום… מחר לא יהיה קל לבחור את ההרכב כי כמעט כולם חזרו, וכולם הציגו ברמה מדהימה. ראיתי את זה כל יום. כולם מרוכזים ומקצועיים. אני מעריך את זה מאוד”.

איך היית מתאר את האווירה בחדר ההלבשה של ברצלונה? - “כמו שאמרתי קודם, יש לנו מערכת יחסים נהדרת בקבוצה. לה מאסיה היא קבוצה מאוד מיוחדת. הם משחקים יחד מאז שהיו בני 12 או 13. אפשר לראות את הקשר הזה. זה חייב להיות חלק מהמועדון בשנים הקרובות - להמשיך בפילוסופייה של פיתוח שחקנים. בסופו של דבר, זה עניין של איך אתה מגיב למצב הזה. ברור שגם לנו יש קונפליקטים. אני מרוצה מהקבוצה שלי, ואני מנסה לדבר עם השחקנים שלי ולהקשיב למה שהם חושבים. יש תקשורת טובה. זה מאוד חשוב”.

האם זכייה בשתי אליפויות רצופות מרשימה יותר מול ריאל מדריד שהתחזקה בקיליאן אמבפה? - “אני חושב שזכייה פעמיים ברציפות בלה ליגה תהיה הישג ענק עבורנו. עוד לא הגענו לשם. אנחנו קרובים, אבל אנחנו רוצים לעשות את הצעד האחרון”.

האם אתה יודע מי זה חואניטו? אתה חושב שהוא מייצג בצורה הטובה ביותר את ערכי ריאל מדריד? - “אני לא יודע איך לענות על השאלה הזאת. אני לא יודע מה לומר. אני מצטער”.

ב-AS נכתב שהקטטה בין פדה ואלוורדה לאורליאן טשואמני חושפת את “הבעייתיות” עם הקפטנים והדילמה הגדולה של המועדון לאור מה שקרה בחדר ההלבשה. על סרחיו ראמוס, נאצ’ו, קארים בנזמה ולוקה מודריץ’ שהיו הקפטנים בשנים האחרונות וגם על כריסטיאנו רונאלדו, פפה וטוני קרוס אמרו במועדון “הם היו אנשים שחיו בשביל הכדורגל”. מתור הזהב הזה רק דני קרבחאל נשאר, הוא הקפטן על הנייר אבל הוא לא משחק בגלל פציעות ועובר תקופה קשה והוא פישל.

נטען כי קרבחאל היה הראשון או מבין הראשונים שנסע הביתה מוולדבבאס לאחר הקטטה. המנכ"ל חוסה אנחל סאנצ’ס לא אהב את זה, התקשר אליו ודרש ממנו לחזור כדי להשתתף בשיחת החירום בעניין. עם עזיבתו של דני בקיץ תישאר קליקה ספרדית צעירה וחסרת ניסיון ואופי.

מחדר ההלבשה צצו קולות לאחרונה על פקפוק בדרך בה הקפטנים נבחרים עד היום - רק לפי הפז"ם שלהם במועדון, ואחרי קרבחאל נמצא פדה עצמו שהיה מעורב בקטטה כמובן, והשניים הבאים הם ויניסיוס ג’וניור שבמועדון לא אוהבים את הטורים הגבוהים שלו [אם כי מציינים שכאשר הוא עונד את הסרט הוא יותר רגוע ואחראי] וגם טיבו קורטואה שנדיר שהוא עונד את הסרט. שלושת האחרונים הגיעו בקיץ 2018.

נכתב כי ריאל שוקלת לאמץ את השיטה של ברצלונה - מכבדים את הוותק אך הקפטן נבחר על ידי השחקנים בחדר ההלבשה - וזו גם ההעדפה של השחקנים בריאל מדריד - ללא התערבות המאמן. טיבו קורטואה אמור להיבחר אם תהיה הצבעה כזו.

-עוד כתבה גדולה מהיום היא על פדה ואלוורדה ו’הימים הקשים ביותר שלו בריאל מדריד’. הקטטה עם אורליאן טשואמני - כמעט כולם מפילים את האשמה עליו, הסנקצייה הכספית של המועדון, התסכול מכך שהוא לא יכול לשחק דווקא היום, ועוד.

טוני קרוס בפודקאסט שלו על הקלאסיקו: "שתי עונות בלי תואר זה בלתי מקובל בריאל מדריד. התוצאה על המגרש נובעת מדינמיקה פנימית ירודה. אולי הייתה להם מוטיבציה לנצח בקלאסיקו, אבל זה לא הספיק. ההפסד היה ידוע מראש עוד לפני שהמשחק התחיל. אני חושב שהם היו מקבלים את התוצאה הזו בשמחה לפני שריקת הפתיחה. המחצית השנייה הייתה מאוזנת יותר, אבל לא כבשנו. במילים פשוטות, מזל טוב לברצלונה.

"השער של ראשפורד? אי אפשר להגיד שקורטואה היה יכול לעשות יותר. זו הייתה בעיטה נהדרת ממקום צר מאוד. הוא עשה צעד לכיוון הקורה השנייה, אבל אי אפשר להאשים אותו בשער
"השער השני של ברצלונה מראה את ההבדל בין ברצלונה לריאל מדריד. השחקנים שהיו מעורבים בשער הזה, דני אולמו ופראן טורס, אולי לא היו פותחים בהרכב אם כל שאר השחקנים היו זמינים. שמות לא ממש חשובים, כי יש להם תוכניות משחק ודפוסי תנועה מפותחים היטב מהאימונים.

"ההתנהלות של ראול אסנסיו בשער השני היא איומב. מבחינתי, זה היה אכזרי. טעויות תמיד יכולות לקרות. אבל סתם לעמוד ככה ולא לעשות כלום במשחק בסדר גודל כזה? זה הכעיס אותי.

“אני חושב שבתוצאה 2-0, היה חשש. הפציעות והמצב של ואלוורדה במהלך השבוע, תמיד הייתה סכנה שיהרסו אותנו לחלוטין. כבר לפני המשחק - מעולם לא היו לי כל כך מעט תקוות. פשוט שמחתי שזה נגמר. כל העונה לא הרגישה נורמלית. מעולם לא הייתה לי התחושה הזו קודם (כמעט בטוח שברצלונה תנצח), אפילו בעונות שבהן הם היו טובים יותר”.

לייק 1