כדורגל ספרדי - שוטף

סאול ניגז?

נפטר מייקל רובינסון לאחר מאבק במחלת הסרטן.

אתם אולי מכירים אותו כפרשן עם המבטא המוזר (טוב, הוא אירי) מ- canal + / movistar +.
עשה קריירה יפה ששיאה זכייה בגביע אירופה עם ליברפול, הגיע לאוססונה בשנת 87 (ואף עזר לה להישאר בליגה) ומאז נשאר לחיות בספרד. נודע בחביבותו ובחוש הומור מפותח (אחת התוכניות שהגיש נקראה Acento Robinson - המבטא של רובינסון). אוהב אמיתי של הכדורגל הספרדי.

כשהודיע על דבר מחלתו, כתב שהוא ״בפיגור 2:0 אבל מסי כבר פושט את המדים ועולה לשחק בקבוצה שלי, אני בטוח הולך לנצח״

שחקן גדול, הייתי שמח לראות אותו בבארסה.

אדוריז פורש.
‘הגוף אמר מספיק’

141 שערים ב 196 משחקים באתלטיק, ללא ספק אגדה.

img_jvinaixa_20150815-001403_imagenes_md_colaboradores_vp3-0163-ktsD-U4639497557715QF-980x554@MundoDeportivo-Web980×554 69.3 KB

נקבע מועד לתחילת הליגה, ב-8 ביוני.

שבעה מחזורים לסוף העונה, גם בליגה השנייה יש מאבק פתוח לגמרי. דפור רחוקה שלוש נקודות מהקו האדום.

Screenshot_20200624-204327_365Scores1080×809 82.3 KB

אני חייב לציין את הנפילות של חטאפה וסוסיאדד מאז הפגרה. הראשונה עם 3 נקודות והשנייה עם 1, ב-4 משחקים.
כנראה הקבוצות שהכי הושפעו לרעה מהפגרה הכפויה, ושהמומנטום שלהן הכי נפגע.

מעניין אם יש הסבר.

Celades, durante el partido contra el Villarreal en La Cerámica990×557

ולנסיה פיטרה את אלברט סלאדס . המשבר המקצועי הגדול והמתיחות בחדר ההלבשה (עם מקסי גומס וגם עם הבלם דיאקבי שספג ממנו ביקורות על הטעויות ביצע מה שהתסיס את הצרפתים נגדו) עשו את שלהם. המשבר החל מאז ההתפרקות נגד אטאלנטה עם שני ניצחונות בלבד ב-13 משחקים. ולנסיה שהפסידה בכל שלושת משחקיה האחרונים, מדורגת רק שמינית בליגה עם 12 ניצחונות לעומת 10 הפסדים. עוזר המאמן וורו, שאימן פעמיים את המועדון לפרק זמן קצר אחרי פיטוריהם של קומאן (2007/08) ופראנדלי (2016/17), ייקח פיקוד בששת המשחקים שנותרו. להוציא את המפגש עם סביליה בפיחואן במחזור הסיום - לוח המשחקים די נוח. כזכור ולנסיה כבר עברה זעזוע בפתיחת העונה כאשר ב-11 בספטמבר בעל המניות הבכיר פיטר לים פיטר במפתיע את המאמן המוערך מרסליניו שהחזיר את הקבוצה לליגת האלופות וזכה איתה בגביע. לסלאדס יזכרו בעיקר שני ניצחונות יוקרתיים - בגשר על צ’לסי וכן על אייאקס בחוץ.

ויאריאל עברה יממה סוערת מאוד בין היתר עם ה-0:4 על אייבר: 1) משחק הפרידה של סאנטי קאסורלה וברונו 2) אונאי אמרי הגיע לסיכום עם המועדון ויחליף את קאייחה

קאייחה היה מאוכזב: “יש לי חוזה, הם צריכים לדבר איתי. אני לא יכול לאשר או להכחיש. אני רוצה להיות המאמן. אני שמח מהניצחון. להשיג את המקום החמישי זה חשוב מאוד, זו תוצאה של עבודה של שנה שלמה גם אם אחרי הסגר השתפרנו. תמיד האמנו. נפרדים מהעונה הזו בשמחה גדולה. אני לא מודאג מהעתיד שלי, המצפון נקי”.
על קאסורלה וברונו: “זה יום מיוחד, מחווה גדולה לשניהם. היו הרבה רגשות. אין הרבה שחקנים שזוכים לפרישה כמו ברונו, זה נגע ללב, אני מעריץ אותו”.

ברונו אמר: “חלמתי לפרוש כאן רק חבל שהאוהדים שלנו לא כאן איתי. אני אסיר תודה לכולם. הגיל מתקדם, עברתי שלוש עונותק שות, ניסיתי לשחק, וזה הכי טוב. זה המועדון היחיד בחיי”.
קאסורלה: “זה הבית שלי, אלה היו שנתיים נפלאות. כמובן שאני לא שוכח את הקדנצייה הקודמת. זו פרידה זמנית בלבד. אלה דברים שאתה חושב עליהם הרבה מבחינה נפשית ופיזית. הרגשתי שאני צריך לזוז הצידה, להתחיל שלב חדש. מודה למועדון שנתן לי הכל וגם לצוות הרפואי ולשאר העובדים”.

אני חושב שקאסורלה היה יכול להיות אחלה שחקן של 20-25 הופעות בעונה או פה ושם מהספסל, חבל, אבל זה עניין של כסף. אונאי אמרי? הקרדיט לגביו לפחות מהצד שלי הולך ונגמר. קאייחה עמד בציפיות, חבל!

לחלוטין. מקום חמישי, מתחת לריאל-ברצלונה-אתלטיקו-סביליה, ומעל ולנסיה-סוסיאדד-חטאפה, תוך סגנון משחק התקפי ומהנה (אם כי לפעמים קצת “תמים”) זו לגמרי עמידה בציפיות, בטח אחרי שבדומה לריאל - ויאריאל חזרה מפגרת הקורונה הרבה יותר יעילה, והרבה יותר טובה מהקבוצות שהתחרו איתה על “התואר”.

האמת שמאוד מעניינת אותי לא רק הקריסה, היחסית, של חטאפה וסוסיאדד אחרי החזרה מהפגרה (דווקא כשהיה להן רק מפעל אחד להתרכז בו, וסגל לא קצר במיוחד), אלא גם ההצלחה המאוד גדולה של גרנאדה. במקרה של האחרונה, אני מקווה שתהיה לזה המשכיות, אבל הגיוני מאוד שכמו לא מעט קבוצות באותו סדר גודל לפניה - עוד מפעל בעונה הבאה דווקא יגרום לנפילה כואבת. מקווה שאתבדה.

ההצלחה של גרנאדה מדהימה.
קבוצה עם תקציב בין 3 הכי נמוכים בליגה, מגיעה לליגה האירופית, ועוקפת קבוצות עם תקציב גדול פי כמה, כמו ולנסיה ובילבאו.

אף אחד לא מעניין אותו מה שקורה בולנסיה? הבעלים שם לפי הבנתי, רוצה לחסל את הקבוצה כנקמה על שקיללו את הבת שלו.

אני מאוד מרוצה שלליגת האלופות הקבוצות החזקות הגיעו ולא איזה סוסידאד וחאטפות. ועוד יותר מרוצה שהקבוצות שירדו ליגה הם קבוצות שאף אחד לא יתגעגע אליהם חוץ מאוהדי ריאל וברתומאו… (אספניול).

אייבאר וסלטה הצליחו לשרוד. זה יפה.

בהחלט. לזכותם ייאמר שהם גם היו עקביים לאורך כל העונה, ולא הצליחו “רק” בגלל הבלחה של כמה מחזורים.
ועדיין - אני חושש מגורל דומה לקבוצות אחרות שהרשימו בצורה הזו, והגיעו לאירופית.

דיון קצת קשה שאני הולך לפתוח פה. רק אני מודאג מהרמה בספרד? רק אני מרגיש בדעיכה? אלו לא רק ריאל ובארסה (בעיקר השנייה) שחוו בעונה האחרונה ירידה ביכולת, אלא כולן.

אני מבין שאי אפשר להתחרות עם הכספים באנגליה, אבל אפילו הרמה של הפרוייקטים והמאמנים ירדה. רק אני רואה את זה?

אתה כבר יודע מה אני חושב בנושא, אז מקווה שאחרים יתרמו פה את חלקם ודעתם.

רק אני יודע מה אתה חושב, שכל היתר גם ידעו :).

תראה…אתה האיש של הנתונים הסטטיסטיים, אני האיש של ההרגשה.

אז מבחינת ההרגשה - אני מסכים שהליגה נחלשה השנה, ואולי מעבר לשנה האחרונה. אבל אני אשמח ל"אימות" באמצעות נתונים כלשהם, כי ההרגשה שלי מתבססת על דברים כמו יכולת חלשה של ולנסיה (שמבחינתי כל עונה בה היא לא באמת נלחמת על הטופ 4 היא עונת כישלון), אי ניצול ירידה הרמה הנמוכה יחסית מצד ברצלונה וריאל על ידי שאר הקבוצות, ירידה מובהקת (גם אם מוצדקת) ברמה של אתלטיקו, לפחות ברוב העונה, והקריסה הלא ברורה של חטאפה וסוסיאדד אחרי החזרה מהפגרה. אבל אין לי מספרים ביד, כדי להוכיח/להפריך את הטענות האלו (ואחרות).

אבל אני בהחלט חושב שעניין הכסף משחק פה תפקיד גדול מאוד. כל לו-סלסו של בטיס, ייחטף על ידי טוטנהאם. כל סליסו של ואידוליד ייחטף על ידי סאות’המפטון. זה לא עובד הפוך יותר מידי, כי הקבוצות הספרדיות, בעיקר הקטנות, לא מסוגלות להתמודד עם הכסף של האנגליות שבאותו לבל ומעלה. אז יש “דרישה” וצורך לחדש כל הזמן עם שחקנים צעירים ואלמוניים, ואי יכולת לשמור על עקביות וסגל לאורך זמן, דבר שאולי יכל לקדם קבוצות ואת שאר הליגה בטווח הרחוק. מתישהו גם יגיעו השנים בהם הכשרונות של הליגה הספרדית “נגמרים”, גם אם באופן זמני. לא משנה אם אלו כשרונות על הדשא, או על הקווים. יכול להיות שאנחנו בשנים האלו כרגע.

מצד שני הטענה שהליגה האנגלית טובה יותר היא טענה שאנחנו נתקלים בה כל עונה ובסוף סבילה זוכה בליגה האירופית.
כל שנה אומרים שבאנגליה יש 6 קבוצות ברמה של ריאל וברסה, ורק שנה שעברה ליברפול הוכיחה זאת לראשונה מאז 2012.
כל שנה נאמר שקבוצות האמצע של אנגליה טובות מקבוצות האמצע של ספרד, ואז באות קבוצות האמצע של ספרד ומנצחות קבוצות אמצע של אנגליה.
הכסף עושה את שלו, אבל השחקן הספרדי הממוצע עדיין טוב מהשחקן האנגלי הממוצע.

כן, אבל לא נדב ולא אני רשמנו שהליגה האנגלית טובה יותר, אלא שהרמה בספרדית ירדה. זה שאחד נכון, לא בהכרח אומר שהשני גם נכון.

אין פה ניסיון להשוואה בין הליגות, אלא נטו לפתח דיון על המצב של הלה-ליגה ביחס לעצמה.

ואם השחקן הספרדי טוב יותר או פחות מהאנגלי, זה לא בהכרח הדבר שהכי משפיע על איכות ורמת הליגה.

אתחיל ואומר שאם לא זו הטענה אז סליחה שסתם התחלתי את הדיון הזה.

זה בהחלט משפיע. שחקנים ספרדים גדלים בספרד. ברגע שהשחקן הספרדי הממוצע טוב ככה גם הרמה הממוצעת בליגה תהיה לקבוצות להן אין כסף להביא זרים רבים. הנכסים שעומדים לרשות קבוצות בינוניות בספרד גדולים מהנכסים של האנגליות מה שקצת עוזר לאזן את עניין הכסף מזכויות השידור.
לגבי הרמה שירדה. לגבי ריאל וברסה אני בהחלט מסכים, לגבי סביליה ואתלטי אני מסכים. לגבי האחרות? כלל לא בטוח.
בסופו של דבר עדיין ברסה הגרועה הזו היא קבוצת קבע בחצי גמר אלופות (עם קצת יותר מזל במשחק או בהגרלה גם הייתה מגיעה לגמר) , ועדיין עם כל ההתלהבות סביב אינטר ודורטמונד היא הוכיחה לשתיהן שהיא עדיין לפחות רמה מעליהן, ואתלטיקו עברו בדיוק את אלופת אירופה ואנגליה.