כן, כיוונתי לתגובה שלך.
הנקודה על חואנדה ראמוס רלוונטית כי אני מסכים איתך, פלגריני עדיף עליו. ההבדל טמון באיזון של הקבוצה מבחינת אגו. עצם המיקום של קאקה יחד עם כריסטיאנו ובנזמה היה בהחלט לא מאוזן, והיה צורך באחד כמו מוריניו שיצליח לייצר היררכיה וחלוקה ברורה. הרכישות הללו בחלקן היו עם אופק מקצועי חד משמעי (אלונסו), אל מול לא מעט רוכשים שהיו בעיקר ראוותניים במהות שלהם ולא היה צורך בכולם יחד (קאקה, כריסטיאנו וכרים שלא היה ממש חלוץ רחבה בליון). ריאל, לפחות בשליש הקדמי, אכן לא הייתה מאוזנת.
אני חושב שפלגריני יכל לעשות יותר בשנה השניה שלא קיבל בריאל, היה לומד להסתדר עם הלחץ והאגואים הגדולים (ומצד שני אולי לא) ולחלוטין ראוי היה לעוד שנה. אני לא עוקב אחריו באדיקות מאז, אבל כן רואה הבלחות עם קבוצות נחותות משמעותית, אבל הי- ראינו שזה לא מלמד שיעשה זאת עם ריאל ולכן לא יכול לטעון טענה חד משמעית.
מצד שני (או שלישי) לנכד הקטן ששמו פלג אני קורא בחיבה פלגריני…
הרשה לי שוב לחלוק עלייך. הבאתי לך דוגמא של שנה קודם לכן שריאל מדריד עם ההילה שלה ובקבוצה פצועה שכוללת את אריאן רובן וברך אחת, קצת ראול ובעיקר גונסאלו היגואין בפורמה - מנצחת כמעט סיבוב שלם. בליגה הזו אפשר היה לנתח על אוטומט עם קצת מומנטום. אז מנואל פלגריני היה צריך להציב את קאקה בכנף שמאל ולא באמצע, אז מה. קארים בנזמה שהגיע על תקן פוטנציאל אדיר - היה שחקן ספסל בהתחלה וראול שיחק במקומו. בחלק מן הזמן גם כריסטיאנו רונאלדו נפצע, היו לו שתי היעדרויות של חודש שפגעו בנו מאוד. כריסטיאנו מפלצת אגו אבל כמה שהוא בא כשחקן הטוב או השני הטוב בעולם - זה לוקח זמן. ברגע החתימה זו עדיין הייתה קבוצה של ראול שלא בכדי שנשאר עם מספר 7. גם איקר קסיאס נתן את הטון, סרחיו ראמוס לאט לאט ועוד.
הפסדנו לברצלונה בקלאסיקו השני והביתי בו אולי היה יכול לנהוג אחרת. מספיק שהיה מחלץ תיקו והיה יכול להיות מעניין. גם לא הצלחתי להבין למה זה לא בסדר להגיד שהוא כשל נגד ליון. ז’וזה מוריניו עף בפנדלים נגד באיירן מינכן ב-2012 בעונה בה חשבנו שיביא את הדסימה ואם זה היה קורה אז הוא אלוהים במדריד לעד.
שמע רומנו, אני לא יודע אם אפשר לסכם את העומס מקדימה בריאל תחת “היה צריך לשים את קאקה בשמאל ובנזמה בספסל” ולסכם את זה שם. אגדיל ואומר, ההצלחה של ריאל בשנה לפני הגיעה כי אולי בהסתכלות שחקן על שחקן היא הייתה נחותה ממי שהגיעה אחריה, אבל סך הכל היא כן הייתה יותר מחוברת ומאוזנת מבחינת תפקידים. המון פעמים ראינו לאורך ההסטוריה שלא משנה מי הפרסונות שנוחתות בכל קבוצה, אם אתה עושה בלאגן בהיררכיה יהיה קשה להוציא את המקסימום מהתלכיד הזה.
לצורך העניין, מוריניו הגיע אחרי פלגריני ,והעיף את ראול. ריאל מבחינת סגל הייתה טובה יותר בזכות זה על הנייר? לא בהכרח, אבל לשלעצמו ה"חיתוך בבשר החי" מצליח לייצר שקט והיררכיה בקבוצה. לא תמיד ערימה של שחקנים ללא כיוון היא ערובה להצלחה לכל מאמן. זה דיי כמו שהביאו את גריזמן על פארש לבארסה של מסי. מה לעזאזל וואלוורדה היה אמור לעשות איתו?
תשמע בדקה ה-90 של חלון ההעברות בינואר שנה קודם לכן רוביניו נמכר למנצ’סטר סיטי, זו עסקה שהתבשלה, ריאל מדריד אמנם צירפה קודם לכן את רפאל ואן דר וארט אבל לסמוך על הרגליים השבריריות של אריאן רובן זה קרייסיס. זו נקראת “קבוצה לא מאוזנת” מאוד, שמשהו חסר כבר ל-11. לא היה בלאגן בהיררכיה בעונה של מנואל פלגריני. קאקה הוחתם ראשון מבחינת סדר כרונולוגי וברור שכריסטיאנו רונאלדו היה על הראדר ואף אחד לא היה אומר לו לא. היה צפוי שראול יפתח כשחקן הרכב, הוא הבקיע לא רע האמת בחודש וחצי הראשונים כשקארים בנזמה התקשתה להתאקלם. רוד ואן ניסטלרוי חזר מפציעה ארורה והיה די ברור שהוא מסיים בינואר. דברים משתנים תוך כדי תנועה. הוא עדיין מתלונן אגב שמכרו לו את אריאן רובן ו-ווסלי סניידר אז זה קצת סותר לטעמי את התזה שלך.
בשני המשחקים הכי חשובים העונה נגד ליון הוא לא הצליח להביא את ריאל מדריד למקסימום יכולתה, זו עוד הדחה בשלב שמינית הגמר אז ביי. אני חושב שאם קבוצה אחרת גם הייתה מושפלת ככה בגביע המלך עם 4:0 וזה לא חשוב שזה הרכב שני, היו מתייחסים לזה יותר ברצינות.
אריאן רובן היה מאוד רלוונטי בימין, ולמרות שעשו הרבה רכש לחלק חלק הקדמי לא הגיע מנהל משחק שיהיה במשבצת של סניידר. רוד ואן ניסטלרוי יכל דווקא להיכנס למשבצת חלוץ החודש, עוד משבצת בה על הנייר לא נעשה רכש.
בקיצור, תראה מה מוריניו עשה עם חלק גדול מהסגל אחרי, ותראה את הפער בין מה שהונחת על פלגריני לעומת מה שמוריניו בחר לבנות.
כריסטיאנו רונאלדו של אותם הימים לא היה חלוץ, לא אומר שחקן כנף אמיתי אבל כן שחקן שמכדרר הרבה מאוד, יש את קאקה שהיה פליימקר לכל דבר ועניין. הקבוצה הייתה צריכה קצת לצמצם אחרי שהושקעו רבע מיליארד יורו ולאריאן רובן היה ביקוש. נו באמת היו לו מספיק אופציות התקפיות, אפילו גוטי ורפאל ואן דר וארט מהספסל. ראול היה שחקן ספסל.
בעונה של ז’וזה מוריניו זו כמובן שנה שנייה+ שהסגל רץ. יש גבול גם מה שאפשר לעשות בקיץ אחד. אם קאקה לא היה נכשל אולי לא היה מגיע מסוט אוזיל. כשמנואל פלגריני מתלונן הוא בכיין. מספיק שהיה מוציא תיקו נגד ברצלונה בסנטיאגו ברנבאו והיה מעניין. יש צורך שאני אכתוב את ההרכב שלנו בצמד המשחקים נגד ליון? זה לא מספיק מה שהיה לנו כדי לעבור אותם?
רומנו, האם רפאל ואן דר וארט, גוטי או כריסטיאנו רונאלדו היו שווי ערך לרובן באגף ימין? או בכללי שחקני אגף ימין?
בכללי, היה בריאל מדריד ריבוי של שחקני “מספר 10”, שכבר באותה תקופה הפכו לחסרי משמעות בכדורגל אירופי. אתה יכול לתת את ההרכב, אני זוכר בגדול מי היה בריאל מדריד וששנים ליון הייתה נאחס עבורכם כי כקבוצה הם היו טובים יותר. אחרי x שנים אפשר לוותר על המעשייה ש"ערימה של של שחקנים טובים יהפכו בהכרח לקבוצה טובה" כי כפי שהוכח בכמה פרוייקטים- זה פשוט לא נכון.
יודע מה, גם אם לא תסכים איתי על זה, הנקודה שלי היא שגם עונה אחת מחורבנת בריאל לא תהפוך את מנואל פלגריני למאמן שקרוב לרשימת הכשלונות שעברו בבארסה מאז פפ (הדיון המקורי).
אני לא השוואתי לברצלונה ומאמניה בכל צורה. אני רק אגיד שאני לא חושב שארנסטו ואלוורדה כזה שמוק ואפס. סתם לדוגמא, ה-4:0 באנפילד - הוא באמת צריך לבוא ולהגיד לשחקנים מה לא לעשות שנה אחרי שזה קרה נגד רומא? אני דיברתי על מנואל פלגריני והקריירה שלו ועל בטיס הנוכחית שהיא קצת אוברייטדית. ריאל סוסיאדד ואתלטיק בילבאו מרשימות ממנה לטעמי.
לגבי 2009/10, ואם אריאן רובן היה נשאר בסגל ונפצע כמו תמיד, מה היה הקייס? 37 הופעות בעונה השנייה “הבריאה” שלו. אף אחד במדריד לא חשב באף שלב של העונה הזו “איפה רובן”. אתה גם דיברת על ווסלי סניידר אבל לפחות ויתרת על אזכורו עכשיו. אז היה לעתים אסטבן גראנרו בצד ימין כדי ליצור מערך מאוזן יותר לפעמים, או בחלק מהזמן מערך א-סמיטרי שדי ידוע בריאל כמו עם זינדין זידאן ב-2001 והלאה בהנחה שרוברטו קרלוס יהיה שם רוב הזמן. ב-2007/08 ריאל לקחה אליפות בלי שחקן כנף אמיתי בצד ימין ואליפות ליגה די מרשימה.
אם היינו משחקים עם רובן בימין, כריסטיאנו בשמאל, קאקה באמצע וחלוץ היית אומר שזה לא מאוזן ואיך אפשר לפתוח ככה בקלאסיקו…
זה היה הדיון המקורי, ואני לא אגיד שוואלוורדה שמוק אפס, כמו ששום שלב בקריירה שלו מוכיח שהוא טוב מפלגריני.
דיברנו על המשמעות ב"מאוזן" ולמה היעדרו של רובן מהווה בעיה בעיניין הזה. אגב, לא מכחיש שהוא פציע, אבל הוא לקח חלק גדול בטרבל של באיירן לפני שפפ נחת שם והיה בעונה לא רעה. אפשר לשחק הרבה במשחק של “מה היה קורה אם?”.
אתה עשית לי ממש סלט פה. ווסלי סניידר היה רלוונטי כי הוא מתפקד רוב הזמן בתור מנהל משחק ממרכז המגרש (רג’יסטה) וגם הוא לקח חלק מרכזי בטרבל של אינטר לאחר שעזב את ריאל. אתה לא יכול להגיד שגראנרו יכל למלא את התפקיד שלו.
היריבה היחידה שלכם באותה עונה הייתה ברצלונה מחורבנת כשרייקארד מריח את הסוף, א’טו בלי צולבת, רונאלדיניו שיכור תמידית, הנרי שלא מתאקלם ובכללי קבוצה שלא ממש תפקדה.
הבעיה היחידה שלי עם מה שתיארתי זה קאקה מאחור שבעיקר היה מתוסכל כי הוא וכריסטיאנו דיי נכנסו לשטח אחד של השני. קאקה במילאן קיבל את כל השליש הקדמי לעצמו. זה פשוט לא יכל לקרות עבורו בריאל עם בנזמה וכריסטיאנו. למאמן כמו פלגריני לא היה גב בחיים לנהל סגל כזה ולהושיב כוכבים כמוהם בספסל כדי לאזן את מה שקרה במגרש.
לזכות פלגריני ייאמר שבטיס מוגבלת כלכלית הרבה יותר מיריבותיה בצמרת. אני לא אפרט את כל המגרעות, אבל סתם לדוגמה, לואיז פליפה נמכר לסעודיה אחרי סגירת חלון ההעברות ובארטרה נפצע להרבה זמן, אז בטיס נשארה בלי בלמים. ככה יצא שרק פצלה (בחלק מהמשחקים מגיע עייף מטיסה מדרום אמריקה) ושאדי ריאד חסר הניסיון (אבל התגלה כאחד הבלמים הטובים ביותר העונה בכל הליגה) שיחקו כבלמים. יותר גרוע מזה, באירופה בטיס נשארה ללא בלמים כי שאדי ריאד לא נרשם, אז מארק רוקה ירד לשחק בהגנה.
אלה רק דוגמאות. נמכרים שחקנים חשובים (אלכס מורנו, מירנדה, קנאלס…) כדי לייצב את הקבוצה. אמנם באים מחליפים לרב, אבל על פלגריני מוטלת המשימה הקשה לחבר את כולם מהר, וזה לוקח זמן.
ובכל זאת, בטיס נמצאת באופן קבוע על הדלת של ליגת האלופות. זה מדהים בעיני.
טוב אז היום הגיע פוד קלאסיקו מיוחד בהשתתפותי לסיכום חצי עונה בספרד: אין ספק לגבי ג’ירונה הפנטסטית, חלק בחרו את ברצלונה כמאכזבת, חלק אמרו סביליה, חלק אמרו ויאריאל. הנה ההרכב שבנינו יחד - הסכמה שלי, של דור הופמן ושל אביב לוי שמייצג את הצד הברסאי:
אציין רק שאני רציתי להכניס כמה שיותר קבוצות לעסק. חלק קונצנזוס כמו ג’וד בלינגהאם וחלק פחות. שני נציגים לריאל מדריד: ג’וד כמובן ואנטוניו רודיגר, ושני אקסים - איסקו שפורח מחדש וגם בורחה מאיורל. מיגל גוטיירס נדחק בחוצה ברגע האחרון לטובת הנציג השני של לאס פלמאס פרט לשוער. אפס נציגים לברצלונה, אנטואן גריזמן מאתלטיקו מדריד. הייתה תמימות דעים לגבי איסקו. אני הצעתי את דני קרבחאל ופדה ואלוורדה גם מהצד שלנו, דור הופמן את טוני קרוס, אביב רצה את אלייש גארסיה. טאקה קובו על הספסל וכך גם סאביניו.
משחק הסיבוב שלנו זו הבחירה הברורה: ברצלונה-ג’ירונה 2:4| אני ציינתי את הקלאסיקו כי תמיד צריך לדבר עליו| גם את ה-3:3 בין אתלטיקו מדריד לחטאפה
עדיין חסר לי שם נציגות מריאל סוסיאדד שמצליחה לעמוד איתן העומסים של הליגה והאלופות.
לצערי לא הצלחתי לחשוב על מישהו אחד בברצלונה שאני חושב שראוי למצטיין. כלומר, פרנקי וטר שטגן לרוב מצילים את המצב כמו גם קנסלו שברולט לא מעט, אבל הם פשוט ה"הכי פחות מאכזבים" מכל העונה הזאת.
שמת לב שההרכב שלכם מורכב מ12 שחקנים?
מה שיפה במגמה החיובית של הכדורגל הספרדי זה שאני יכול לעשות ניחושים ותחזיות להתקדמות של מאמנים ועדיין לראות המשכיות. אם מיצ’ל יעזוב את ג’ירונה, אני מנחש שילכו על פימי מלאס פאלמס. ההימור היותר כבד שלי זה שמאמן ברצלונה נשים ג’ונתן חירלדס יהיה המחליף של פימי.
בקיצור, הרבה מאמנים צעירים מגיעים לליגה הראשונה ודוחקים את המיושנים למטה לליגה השנייה. בקרוב גם בליגה השנייה לא יהיה להם מקום. זה תהליך שאני רואה כבר כמה שנים ואני אוהב מאוד.
זה מתקשר למצטייני העונה שמגיעים כולם מהקבוצות המהנות בליגה. אפילו השוער הטוב בליגה מגיע בכלל מהעולה החדשה, שאמנם לא קבוצה עם סיומת התקפית משובחת, אבל משחקת כדורגל טוב, משיגה את הניצחונות המינימליים, וגם כשהיא מפסידה זה מגיע בקושי לקבוצה חזקה כמו אתלטיק בילבאו בתוספת הזמן.
ההרכב לא כולל 12 שחקנים אלא “אחים וויליאמס” זו די הטרלה, תבחרו מי שבא לכם. אינייאקי מבקיע, אבל ניקו חשוב לא פחות לדעת רבים.
אני יכול להסכים לגבי ריאל סוסיאדד שאותי בעיקר הרשימה בכך שסיימה במקום הראשון בשלב הבתים בליגת האלופות. קובו טיפה דעך לטעמי וסוסיאדד בסופו של דבר הפסידה לברצלונה, לאתלטיקו מדריד ולריאל מדריד ולא ניצחה את ג’ירונה, אני גם לא שלם שהותרנו את דובבק בחוץ למשל כי הוא באמת עושה עונה אדירה וכל בעיטה גול, אבל בורחה מאיורל משחק בקבוצה הגנתית והרבה פחות טובה וזה היה השיקול שלי מעבר לכך שהוא מדרידיסטה.
מה שמדהים במיוראל זה שבסוף העונה הקודמת כשבורדלאס הגיע, הוא לא היה מרוצה ממנו בכלל, ולטאסה היה זה שקיבל את המקום שלו. בקיץ הוא עבד על עצמו ברצינות והרוויח את האמון מחדש. בקרוב אנס אונאל חוזר לצידו, זה יהיה מעניין.
מדהים שחטאפה של בורדלאס הפכה לקבוצה התקפית מהנה, זה בעיקר בזכות הצירוף של גרינווד.
הם לקחו סיכון גדול עם הצירוף של גרינווד אך היה עליהם להסיר את התדמית הדי מגעילה של הפאולים והאנטי כדורגל. חייב לומר שרוב הזמן לא הייתי “אנטי”, הבנתי את הנסיבות גם אם בורדלאס ואחרים התאהבו בקונספציה. בורחה מאיורל>>>חואנמי לטאסה, לא ראיתי כמעט כלום מהאחרון על אף הגובה שלו. מאיורל נותן מספרים דו-ספרתיים כבר כמה שנים, הרבה אוהדים שלנו תהו אם היה משתנה הרבה נניח תיאורטית אם היה משחק בריאל מדריד במקום חוסלו.
האריכו לקרלו את החוזה. כל הכבוד, מגיע לו. מאמן מעולה, והאוהדים של ריאל סתם “חמוצים”. ובכלל אין למאמן שום השפעה על צורת המשחק . והוא גם יותר טוב מצאבי.
