אולי קדיס תיקח את בניטז וזה לא יקרה.
בסלטה החליפו נשיא, או יותר נכון - הנשיא הזקן הוריש את התפקיד לבתו.
לואיס קמפוס, זה ש"גילה את אמבפה" ועובד במקביל בפריס, עשה רק נזק עם המינוי של בניטס לחוזה דרקוני שיפגע בסלטה בעונה הבאה משמעותית.
בכל אופן, במועדון רוצים להנות מהפירות של ההצלחה של קבוצת המילואים אחרי שבניטס הדינוזאור התעלם מהשחקנים.
המאמן הבא יהיה קלאודיו חיראלדס, מאמן סלטה ב’ שכמעט עלתה לליגה השנייה אשתקד.
אם בניטס היה נשאר, אולי באמת שחקני סלטה ב’ היו עולים לקבוצה הבוגרת בליגה השנייה.
אחרי מחזור המשחקים אתמול, ספרד די איבדה סיכוי לקבוצה חמישית בליגת האלופות בעונה הבאה.
צריך להאשים את אוססונה שלא הצליחה לעלות לשלב הבתים של הקונפרנס ליג ולכן לא תרמה כלום לדירוג. אם הייתה עוברת וצוברת כמה נקודות, אולי עוד היה סיכוי. אבל עכשיו זה אבוד.
איטליה למרות שכל 3 הנציגות בליגת האלופות עפו, עדיין חזק בתמונה עם 4 נציגות יורופה ליג ובקונפרנס. גרמניה ואנגליה יאבקו על המקום הנוסף.
אתה רוצה להגיד לי שהם מתעדפים ליגות שהגיעו להשגים בכל מיני גביעי שקר כמו החרא שכתבת על חשבון ליגות שמצטינות בליגת האלופות?
בבקשה תעשה את זה יותר הגיוני…
תבוא בטענות לאופ"א, לא אליי.
הם נותנים משקל שווה לכל 3 הליגות שלהם, כך שניצחון בליגת האלופות שווה ערך לנצחון בקונפרנס ליג מבחינת ניקוד של המדינה.
למה זה ככה כשמדובר במקום נוסף לליגת האלופות , תשאל אותם.
מן הסתם כל קבוצה איטלקית דואגת לעצמה, הם לא “מתעדפים ליגות”, פשוט השנה שיטת הדירוג מגוחכת.
בדירוג של פיפ"א לקראת מונדיאל הקבוצות לוקחים בחשבון רק נקודות של ליגת האלופות, בשונה מאופ"א.
אגב, השתתפות בשלב הבתים בליגת האלופות שווה בונוס ייחודי של יותר נקודות דירוג.
כמה שמומנטום הוא פקטור משמעותי בכדורגל. ברצלונה במומנטום אדיר, אבל גם אם היא פוגשת קבוצה שמבטלת אותה לחלוטין היא תכבוש שני שערים ממצב וחצי. אתלטיקו במומנטום גרוע, גם כשהיא שוכבת על היריבה היא לא יכולה לשים כדור ברשת.
נוטים להתעלם מהמשתנה הזה, הוא מאוד חשוב לדעתי.
מומנטום באמת מאוד משפיע וקריטי, אבל ספציפית בנושא הזה מרגיש לי שאתלטיקו פשוט לא מצליחה אף פעם לשחק טוב מול בארסה, לא משנה באיזה הרכב בארסה עולה, מי המאמן שלה או מה המומנטום שהיא נמצאת בו היא תמיד מראה עליונות מוחלטת על אתלטיקו
בקיצור לא יצא חיר מהחארות האלה.
לדעתי דווקא הם שיחקו טוב וביטלו את ברצלונה עד שהמשחק היה גמור, אבל בכל פעם שברצלונה עברה את החצי הם אפשרו לה לכבוש שערים רכים. לוזרים.
אם במצב רגיל הם לא מצליחים להוציא מהם נקודה בליגה כמעט אף פעם אז בטח שלא אחרי 120 דקות נגד אינטר 3 ימים קודם,אין מה לבנות עליהם,ניצחון על בילבאו ותיקו (אוי ואבוי אם נשחק על תיקו אבל תיקו יספיק) בקלאסיקו והבטחנו את האליפות.
האליפות שלכם בכיס כבר מזמן. השאלה היחידה הייתה אם בארסה תצליח לסיים מקום שני, וכרגע זה נראה ריאלי מאוד.
זה דיוק יותר טוב למה התכוונתי, במשך שנים על גבי שנים זה המצב. גם אם אתלטיקו יותר טובה במשחק נתון היא סביר להניח תפסיד או תסיים בתיקו פשוט כי הם לא יכבשו ובארסה ישימו גול מחצי מצב רך.
קצת מזכיר את ריאל של העשור האחרון פחות או יותר שגם שהייתה עדיפה בפער על בארסה במשחק נתון, הייתה מגרדת ניצחון בקושי במקרה הטוב ומפסידה או מוציאה תיקו במקרה הפחות טוב
אני חושב שההרכב של דייגו סימאונה הוא ביזיון, ואני אסביר. קודם כל לתת לשלושה שחקנים מובילים לנוח זה מוגזם. היריבה היא ברצלונה שהיא בכושר מעולה, אתלטיקו מדריד נפלה למקום החמישי וזה משחק חשוב מאוד ולא רק היוקרה, זו אפילו קצת יריקה בפני הקהל. כמובן שאני ער להאנגאובר מאינטר ואמרתי את זה - אבל זה קרה ביום רביעי - זו אתלטיקו מדריד ולא מכבי חיפה. ארבעה ימי מנוחה זה מספיק, המשחק היה בספרד כך שאין טיסות. אנטואן גריזמן זו הבעיה בעיקר, אחר כך קוקה שמכסח והשלישי זה ממפיס. גריזמן הוא יותר המוח והשכל כמובן ובלעדיו אתלטיקו כלל לא האמינה. גריזמן כמובן לוחץ את הבלמים וכן רץ אבל אלבארו מוראטה הוא יותר הספרינטר והזה של הכוח והמהירות. ומוראטה בכושר איום ונור אז ככה לעלות? גם בדרבי הוא היה עולה בהרכב כזה?
כל זה לא גורע מהמופע של ברצלונה שיש לה מצ’אפ טוב איתה. רוברט לבנדובסקי אתמול הזכיר איזה שחקן גדול הוא היה, ממש בפיק כמו של קארים בנזמה ברמדאן אשתקד, משחק משוחרר וקבוצתי. השאלה אם לאורך עונה שלמה זה שוב יכול לעבוד. לא מובן מאליו לנצח 0:3 במטרופוליטאנו וצ’אבי ניצח פעמיים כי לאמין נח. ההגנה של ברצלונה שקטה ורגועה ולא בפאניקה כשהיריבה מסכנת, כמובן שגם טר שטגן משמעותי. ברצלונה עדיין במאבק.
גריזמן פצוע, עכשיו גם נופה מסגל הנבחרת. רק מראה כמה הוא הקריב נגד אינטר.
אבל רביע יוכל להרחיב על ההרכב של אתלטי @Aragones
זה היה שילוב של הכל:
רבע הרכב, ירידת מתח רצינית אחרי אינטר, עייפות, גריזי ומורטה שעדיין פצועים/לא בכושר, וויתור על המשחק ואולי אמונה שבכל זאת נסיים בקלות במקום הרביעי לפחות, גם בלי נקודות מברסה.
זו כמובן הייתה הופעה מאכזבת שלנו אבל זה היה צפוי.
השנה אנחנו מזעזעים בחוץ ויש לנו בעיית מוטיבציה רצינית. תוסיפו גם הגנה פריכה שלא ידענו בימי צ’ולו.
העלייה בהרכב הזה, גם אם בגלל פציעות, העבירה טוב טוב את המסר שצ’ולו מוותר על המשחק.
יש לנו גם בעיה מול ברסה. אין לי שום מושג למה, אבל זה מה יש.
מרגיש שהעונה יותר מכל יש הרגשה של Rock, Paper, scissors:
ריאל מנצחת את ברסה
ברסה מנצחת את אתלטי
אתלטי מנצחת את ריאל.
אחרי אתמול אני מקווה שאם מגיעים לחצי נפגוש את הצב. יהיה לנו קל יותר פסיכולוגית בדרבי הפרטי שלו.
זה בדיוק העניין שזה היה משחק בית ולכן היו ציפיות מסוימות, לפחות לא להפסיד, מבחינתי אתלטיקו הניפה דגל לבן כבר ברמת ההרכב שלה. לא סתם אתלטיקו הייתה עם רצף כל כך ארוך בלי הפסד בבית. זה הכי לא דייגו סימאונה להאמין ש’יהיה בסדר’. זה לא מתאים לו להיות רדום. כן גם אני קראתי שאנטואן גריזמן שוחרר מסגל נבחרת צרפת. הוא שיחק מספיק משחקים ברצף. אלה משחקי ידידות, הכל בסדר. אם זה היה משחק חשוב של הנבחרת או של אתלטיקו הוא היה משחק. בדרבי הוא היה משחק.
אבל היה משחק מול ברצלונה, משחק סופר חשוב על מקום שמוביל לליגת האלופות, והוא לא עלה בהרכב. מה מוביל אותך לחשוב שאם זה היה מול ריאל הוא כן היה משחק? למה זה משחק יותר חשוב?
אתלטיקו שיחקה על אדי הדלק האחרונים שלה במשך רוב שלבי המשחק. ראו שקשה להם לעמוד על הרגליים. טיפה יותר חמצן במוח והם גם היו שמים את השערים האלה ולא סופגים כל כך בקלות. המאמץ שהם השקיעו מול אינטר היה אדיר, וההערכה ששלושה ארבעה ימים אחר כך הם עדיין לא התאוששו מספיק לא כזאת מופרכת.
גם אינטר, אגב, לא הצליחה לנצח את נאפולי ועשתה שטויות מאותה הסיבה.
משהו ששמתי לב אליו כבר כמה שנים ברצף, בכל עונה אתלטיקו מופיעה רק לחצי עונה.
בעונה שעברה אתלטיקו היתה על הפנים, אבל חזרה טוב מהמונדיאל.
בעונת האליפות, סיבוב ראשון עם 50 נקודות, סיבוב שני עם 36 נקודות.
אולי הרענון הצפוי בעמדת מאמן הכושר והרענון בסגל בקיץ יעשו את השינוי הגדול המיוחל.
זה מזכיר את ריאל מדריד שמסיימת עונה בחודש ינואר ואז בא הקוסם מברזיל ואנדרליי לושמבורגו ב-2004-05 ומנצחים את ריאל סוסיאדד בשש דקות ואפילו קלאסיקו, או אפילו חואנדה ראמוס כעבור ארבע שנים עם סיבוב של 18 ניצחונות ותיקו עד שבא הקלאסיקו והחזיר אותנו לפרופורצייה יש עוד איזה שתי דוגמאות פחות בומבסטיות. הלחץ יורד, המספרים מתיישרים, האשליות חוזרות. לפחות בזירה המקומית - הניצחונות על ריאל הביאו כותרת קצת משקרת לעונה שלהם. אי אפשר לא לתפקד בכלל במשחקי החוץ, ככה לא מגיעים לשום מקום.
אז איך אתה מסביר שבמשך 35 הדקות הראשונות היא שלטה לחלוטין, בארסה לא עברה את החצי, והייתה צריכה לכבוש 2 שערים?
אף אחד לא נותן קרדיט לצ’אבי וזה בסדר. אבל הסטטיסטיקה שלו מול סימאונה היא חד משמעית. 5-0 למי שלא יודע